במקור: Meet the Robinsons
במאי: סטיבן ג'יי. אנדרסון
תסריט: ג'ון ברנסטיין
קולות (גירסה אנגלית): דניאל הנסון, ג'ורדן פריי, סטיבן ג'יי. אנדרסון, ווסלי סינגרמן
קולות (גירסה עברית): אלון ברנד, אוהד שחר, גיא קרסנר, תומר שרון
ז'אנר סרטי האנימציה הספיק לצבור בשנים האחרונות קילומטראז' נאה של קלישאות, אבל 'לפגוש את הרובינסונים' מקפיד באופן תמוה להמנע כמעט מכולן. כשהשם הכי מפורסם ברשימת המדבבים של סרט הוא טום סלק, אפשר כנראה לצפות למשב רוח שמרענן קצת את מוסכמות הז'אנר.
לואיס, הדמות הראשית ב'לפגוש את הרובינסונים', אמנם מונפש ובהחלט מדבר, אבל חיה הוא לא: מדובר דווקא בילד בלונדיני וממושקף. לואיס הוא יתום גאון בעל ידיים שמאליות במקצת, ששלוש יכולותיו העיקריות הן המצאת גאדג'טים מגניבים, הפחדת הורים מאמצים, והשילוב בין השניים. כשהוא מתייאש באופן סופי מהאפשרות שאי שם קיים זוג הורים שיסכים לקחת הביתה מישהו כמוהו, הוא מחליט למצוא את אמו הביולוגית. לשם כך הוא ממציא קורא-זיכרון שיאפשר לו להיזכר בפניה, אבל כשהוא מנסה אותו בפעם הראשונה, ביריד המדע בבית הספר, הוא מחולל שרשרת אסונות שהייתה מביישת אפילו את ממשלת ישראל.
קצת לפני הפיאסקו המדעי, לואיס פוגש את ווילבור רובינסון, ילד בן גילו שהגיע מהעתיד. דרכו הוא מתוודע לאיש הרע בסיפור, "האיש במגבעת", ברנש גמלוני לבוש שחורים ושוחר רע. כדי לסכל את מזימותיהם של האיש במגבעת ושל דוריס, המגבעת שלו, ווילבור לוקח את לואיס אל העתיד, שם הם פוגשים את המשפחה של ווילבור, שהיא המשפחה שמעולם לא היתה ללואיס. משפחת רובינסון מונה, בהערכה גסה, איזה אלף אנשים, ובנוסף לכך גם כלב, רובוט, כמה עשרות צפרדעים, ששנון (שזה כמו תמנון אבל עם שש זרועות), ועם התקדמות העלילה, גם דינוזאור אחד. קשה לעקוב אחרי כל הדמויות ובלתי אפשרי להבין איך הן קשורות זו לזו, אבל בסופו של דבר זה לא ממש משנה, כי רובן מקבלות זמן מסך מזערי שלתוכו נדחסות בקצב מסחרר בדיחות מסוגים שונים. לא סתם קוראים לסרט 'לפגוש את הרובינסונים' – זה בדיוק מה שקורה במהלך חלק ניכר ממנו. אחרי ההיכרות הארוכה עם המשפחה העלילה הולכת ומסתבכת, ואם מישהו הצליח לצלוח את השושלת המשפחתית מבלי להתבלבל, מחכים לו גם כמה טוויסטים והסתבכויות מהסוג האופייני לסרטים שיש בהם מכונת זמן.
לו הייתי פסיכולוג התפתחותי, הייתי עושה מחקר שבודק מאיזה גיל ילדים יכולים להבין את 'לפגוש את הרובינסונים'. את הדו"ח שלי הייתי שולח לחברת ההפצה של הסרט בארץ, שבאחת ההחלטות המטופשות ביותר מאז תרגום שם הסרט 'מצור ימי 2', החליטה להפיץ את הסרט בגרסה מדובבת בלבד. מעבר למספרן המסחרר של הדמויות והקונספט המורכב של מסע בזמן, מיד עם הקפיצה לעתיד הקצב של הסרט הופך למהיר במידה היסטרית. למעשה, הסרט מתנהל לפרקים כמו אחת הדמויות שמופיעות בו, ד"ר קרונקלהורן, שלגופה מוצמדות כ-12 מדבקות קפאין, שכל אחת מהן שוות ערך ל-12 ספלי קפה ("זה יכול להשאיר אותך ער במשך ימים. ואין שום תופעות לוואי. וואאא!!"). אני די בטוח שזאטוטים רבים יתקשו לעקוב אחרי הפינג פונג הרצחני של הדיאלוגים, גם אם הם יצליחו לקלוט משהו מקו העלילה המפותל יחסית. כך נוצר מצב שבו הסרט מאבד קהל רלוונטי של צופים שכבר מסוגלים לקרוא כתוביות, וגם פונה לקהל שאין לו את היכולת ליהנות ממנו עד הסוף.
למזלם של אותם זאטוטים, אולי מתוך רצון לפנות לכמה שיותר קהלי יעד, הסרט מכיל כמה סוגים שונים של הומור, כולל הרבה סלפסטיק ויזואלי שלא צריך לדעת לקרוא כדי להבין, כך שאף זב חוטם לא אמור לצאת מאוכזב. אלה שהבדיחות המתוחכמות יותר יעופו להם מעל לראש יוכלו להתנחם בעיצוב הסרט, ובפרט בעיצוב העתיד הפסטלי, סוכריה לעיניים שנראית כמו משהו שטים ברטון היה מעצב לו היה מקבל יותר חום ואהבה כשהוא היה ילד. העתיד מעולם לא נראה אופטימי יותר, לפחות לא על מסכי הקולנוע.
כמובן, אלה הדמויות ולא העיצוב שהן העיקר. לואיס משכנע בתור ילד גאון, כשבניגוד לגאונים קולנועיים קודמים הוא נמנע מלעשות דברים מטומטמים ולא לשים לב למה שהצופים גילו כבר מזמן, רק כדי לקדם את העלילה. כך, למשל, הוא מבין מיד את ההשלכות של קיום מכונת הזמן ומשנה את התכניות שלו בהתאם. בנוסף לדמויות המוקפדות והאמינות (עד כמה ששני דודים שחיים בתוך עציצים יכולים להיות אמינים), הסרט גם מהמר על קונספט חדשני שמזעזע את אמות הסיפים של ז'אנר האנימציה הממוחשבת, לפחות זו של השנים האחרונות: עלילה. 'לפגוש את הרובינסונים' אשכרה מספר סיפור טוב, ואפילו סיפור מקורי, ולא נדבק לנוסחאות. נכון שמי שראה את 'בחזרה לעתיד' ירגיש כאן בבית, ואני גם חוויתי פלאשבקים ל'מטריקס' בסצינה מסוימת, אבל בסך הכל לא הרגשתי בשום שלב שבסרט הזה כבר הייתי.
מקום אחד שבו הסרט דווקא מציית למוסכמות הז'אנר הוא במחלקת המסרים החינוכיים. אני ספרתי לפחות חמישה כאלה, אבל מי שיש לו משהו נגד מסרים חינוכיים ממילא לא צריך ללכת לסרטי אנימציה של דיסני. גם לחדשנות יש גבול.
בשורה התחתונה, 'לפגוש את הרובינסונים' הוא סרט מהנה, שלמיטב הבנתי פונה לכל הגילאים. מדובר ללא ספק במתמודד ראוי לתואר "סרט האנימציה הטוב ביותר מאז משפחת סופר על". חבל שהחלטה אומללה של מפיצי הסרט (מישהו צריך להשיג להם מגבעת) תגרום להרבה אנשים לפספס אותו. לו היתה לי מכונת זמן הייתי דואג לזה, אבל בינתיים, מי שלא יכול להסתדר עם דיבוב ייאלץ לחכות ל-DVD.
תמיד נשמע לי מסקרן הסרט הזה.
ואפילו עוד יותר מעניין כעת עם הביקורת הנהדרת הזאת.
נשמע כמועמד בטוח לקטגוריית סרט האנימציה של 2007 בטקס האוסקר הבא…
חבל שאצטרך לחכות לדי.וי.די, בגלל כמה אנשים מפגרים שרוצים להרוס.
תומר שרון המכונה תומש!
אין סיכוי שבעולם שהוא לא מדובב את האיש הרע.
אקח את אחי הקטן לסרט על אף הדיבוב (ובעיקר בגללו).
הדבר שהכי מבטיח בעיני בסרט הוא באמת האיש הרע. צריך איש רע כזה בסרט אחת לכמה שנים, שילטף את שפמו הארוך ויחרוש מזימות.
אווווו
"האיש במגבעת" (והמגבעת) הוא אחד הרשעים הכי טובים שראיתי בקולנוע בשנים האחרונות, ובטח שהרשע הכי טוב בסרט של דיסני מאז ג'פאר לפחות. מין רשע קלאסי כזה עם שפם ומו-הא-הא-הא, שבו בזמן הוא חסר בטחון ונשלט על ידי המגבעת שלו. בקיצור, מגניב.
ואל תשכח שהטוויסט שלו
הוא אחד הטוויסטים "בנאדם-הופך-לרשע" הכי טובים (שאני לפחות ראיתי) מאז, לפחות, 'האיש השלישי' (מ-1949! בכל אופן, אי אפשר להתמודד עם אורסון וולס בתור הרשע התורן).
נכון שזה במידות שונות לגמרי (פילם-נוייר בהשוואה לסרט דיסני), אבל מזמן לא נהניתי כל כך מרשע, אפילו בסרטים שלא מיועדים לילדים.
הבעיה שלי הייתה כמה חורי עלילה משמעותיים במסע בזמן; אבל חוץ מזה, הייתי אומר שהוא לא מתמודד אלא ה-סרט הטוב ביותר מאז 'משפחת סופר על'.
אתה מתכוון לפרדוקסים?
הסרט מלא בהם; כל עניין המסע בזמן לגמרי לא הגיוני. אבל זה נכון לגבי (כמעט?) כל סרט מסע בזמן שנוצר, והסרט הזה הוא לא רציני מספיק כדי שהנושא הזה יטריד אותי.
אתה אומר את זה בהקשר של פרדוקסי מסע בזמן?
כי אם כן אז לא הבנתי מה הבעיה עם הקטע הספציפי הזה.
וזה יוצר ווריאציה של פרדוקס הסבא, לא?
פרדוקס הסבא?
פרדוקס הסבא
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%A1_%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%90
קיים בכלל סרט
עם יותר חורים בגלל פרדוקס הזמן מאשר "הארי פוטר והאסיר מאזקבן"?
אם כן, אז זה הישג ענק.
ממש לא.
'האסיר מאזקבאן' הוא אחד מסרטי המסע בזמן הפחות מחוררים.
העניין הוא כזה: יש שתי גישות למסע בזמן. אחת אומרת שאם תיסע אחורה בזמן, תעשה משהו שישפיע על הסביבה ותחזור, תחזור לעתיד שהשתנה כתוצאה מהשינויים שעשית. השניה גורסת שאם תחזור אחורה בזמן לא תוכל לעשות שום שינויים; כל מה שתעשה רק יגרום איכשהו לעתיד שממנו באת לקרות ממילא. מסע בזמן, כמובן, לא באמת קיים, אבל אם הוא היה קיים – רק אחת משתי הגישות היתה יכולה להיות נכונה. לא ייתכן ששתיהן נכונות. ובכל זאת, כמעט כל סרט שעוסק במסע בזמן כולל אלמנטים משתי הגישות – עתיד שמשתנה, ועתיד שגורם לעצמו. ב'רובינסונים', למשל, זה קורה המון, וכך הסרט בעצם סותר את עצמו (ואני חוזר שוב – זה ממש לא אכפת לי, הוא עדיין סרט מגניב נורא).
'הארי פוטר והאסיר מאזקבאן' מאמץ אחת מהגישות ונשאר צמוד אליה לכל אורכו, ולכן הוא סרט מסע בזמן אמין מאוד.
אני לא אקרא את הביקורת
ברור לי שאני רוצה לראות את הסרט, אז כל מידע מוקדם יכול להרוס.
אני פשוט אחכה בסבלנות ל-DVD (כי הרי לא יקרינו את זה לא מדובב, נכון?) ואז אני סוף סוף אראה על מה מדובר.
תומר שרון מדובב בחסד,
וכמה שיותר הרי זה משובח.
יש סיכוי
שהסרט יהיה מועמד לאוסקר?
יש סיכוי
ברור… סרט טוב!
אנחנו באפריל.
יש לנו עוד שלושת-רבעי שנה, ובדרך גם את 'רטטוי', 'Surf's Up', 'שרק השלישי', 'Bee Movie' ו'בייוולף'. עדיין מוקדם מדי להתחיל לחשב סיכויי אוסקר, אפילו בתחום קטן יחסית כמו אנימציה.
אנחנו באפריל.
אני מוכנה להמר,
שבלי שום קשר לאיכות הסרט
שרק השלישי מועמד לאוסקר באנימציה D:
בקשר לרובינסונים,
כמה שזה מעצבן שהם מפיצים את זה רק בדיבוב, ציפיתי שלפחות ביס פלאנט/סינימה סיטי תיהיה אפשרות בחירה =\
בכל מקרה,
הדבר היחיד שמושך אותי לראות את זה בדיבוב זה תומן שרון!
יש גם את הסימפסונים
למען האמת, אם לא היה הסרט של המשפחה הצהובה, נראה לי שהיו לרובינסונים סיכויים לא רעים למועמדות. הבעיה היא שאלא אם יתברר שדווקא השנה יהיו חמישה מועמדים, הסרט חייב שרטטוי, שרק או הסימפסונים יכשלו ושלא יהיו שום הפתעות לטובה בסגנון "מפלצת של בית".
גם השנה יכולים היו להיות חמישה מועמדים:
אלה שאכן היו מועמדים, יחד עם "חיים בזרם" ו"מעבר ליער". ואם שלושה, אולי היה צריך להחליף את "מפלצת" ב"זרם".
אני חוזר על דברים שאמרתי ב-''סינמסקופ'':
יש מועמד פוטנציאלי שעוד יכול להפתיע – "אזור ואסמר" הצרפתי. בהנחה שמפיציו בארה"ב, האחים ויינסטיין, לא יחרבשו את ההפצה שלו כמו שהם עושים בדרך כלל.
אתה מתכוון לזה?
http://us.imdb.com/title/tt0439123/
כן.
אני לא באפריל, אני בנובמבר.
כרגע אני במהלך מסע בזמן.
פרסמתי כאן היום
שאלה בנושא "מהם הפלאשבקים ממטריקס". האם השאלה שלי נמחקה במזיד או בזדון?
אין בעיה,
זה יכול לקרות.
אגב, זו הסצנה בה שמחתי מאוד שהילד שלי כבר איבד עניין בסרט.
היא ממש מבהילה. מצד שני, אולי היא רק מבהילה מבוגרים.
נשמע טוב
כשראיתי פרסומים לא היתה לי סיבה לחשוב שזה לא עוד סרט אנימציה עם חיות מדברות, שהן במקרה בני אדם. אבל זה דווקא נשמע טוב, והייתי הולך לזה אם זה לא היה בדיבוב.. נחכה לדויד, או לטלוויזיה.
אז, בתור סרט בוחצלגיחצן, אני מבין שלואיס הוא למעשה הדינוזאור, אמא רובינסון, המגבעת ודמבלדור?
עדיין יש לי טראומה מהיינליין.
ביקורת מעולה! מחזק את השורה על טים ברטון
רציתי גם להוסיף ולחזק את כך (כפי שכתבתי באיזה שרשור אחר) שעלילת הסרט אכן הייתה מסובכת אפילו לאחייני בן ה 9, שלא לדבר על אחייני בן החמש שאני דיי בטוח שלא הבין כלום חוץ ממי הטובים ומי הרע(ים).
קשה לי קצת להמליץ לבוגרים ללא זעטוטים לראות את הגרסה המדובבת, אבל לא כי הדיבוב רע. פשוט אני דיי אוהב לראות דברים בשפת המקור. למרות זאת אני חושב שהדיבוב לא פגם כלל בהנאתי מהסרט וגם שהעיצוב כה יפה עד שכדאי לשקול את האפשרות של התגברות על הרתיעה הטבעית (והבדרך כלל מוצדקת) מהדיבוב וללכת לקולנוע.
-האשף הדגול
איזה כיף לכל אלה שיש להם אחיינים...
לי בקושי יש משפחה בארץ.
אני רק ייעוץ
אני שוקלת אם לקחת את בתי בת ה-6 לסרט. הבעיה היא שהילדה סקרנית ותובענית מאוד (במובן הטוב), כך שלרוב היא דורשת להבין לעומק את המתרחש. עד כמה זה באמת מסובך? (אין לה ידע מוקדם על מסעות תאורטיים בזמן).
לצערי, מאוד
להסביר כל הסרט מה בדיוק קורה יהיה ערוץ פרשנות באורך מלא.
חבל, אבל תודה בכלופן. פשוט אין ממש אלטרנטיבה, ורציתי בוקר קולנוע בשבת. אוף.
העלילה די מסובכת
אבל אם ילדתך היא בעלת כושר ריכוז טוב בסרט אז בעזרתך היא תבין את הנושאים העיקריים. אולי כדאי שתדברי איתה על מסע בזמן לפני זה
העלילה מסובכת כי הרעינות בה רבים ומפותחים, לא כי הסרט לא ברור. הוא בנויי טוב ובסדר נכון.
אני לא חושב שיש כרגע סרט ילדים יותר טוב או יותר יפה חזותית בקולנוע.
-האשף הדגול
תודה על העצה
אבל כנראה נוותר בינתיים. להסביר לקטנה דברים שאני לא בטוחה בהם עד הסוף הם בור ללא תחתית, היא לא תעזוב אותי בערך עד שלא אפיק הדמייה ממוחשבת של קו זמן, או משהו, שלא לדבר על הפרדוקסים (אשר מהווים את דובדבני העלילה בסרטי מסעות בזמן).
*מצד שני, אולי אני פשוט לא נותנת לה מספיק קרדיט, אבל זה כבר עוף פרטי.
זה רק אני או שהאיש במגבעת מזכיר נורא את דיק דסטרדלי מהתוכנית המצויירת של האנה ברברה WACKY RACES?
ההוא עם הכלב הממלמל
אפשר עדיין לראות את זה בקרטון נטוורק
http://en.wikipedia.org/wiki/Dick_Dastardly
האם הגיעו הימים שדיסני גונבים מהאנה ברברה? מה הלאה סרט על חיות מדברות עם דוב בכובע ועניבה שגונב סלסלאות פיקניק
...
מדובר ברשע קלאסי ביותר.
אני בטוח שלא יהיה זה קשה לשלוף לך משלל סרטי אנימציה למינהם רשעים שדומים אחד לשני חזותית. (במקרה הזה, שפם הוא המוטיב הבולט ביותר)
אני חושב שמוטיב הרע חובש המגבעת
משתרש לימים בהם סרטים היו אילמים וכל חובשי הגבעות היו מחפשים גבירות לקשור לפסי רכבת. חו חו חו!
לא ראיתי את הסרט עדיין,
אבל כבר מהתמונה הוא ישר הזכיר לי את מר גרונדייס, האדון במגבעת הקשיחה מ"אמיל והבלשים".
האם זה טוב או רע שיש בדיחות שלא כל אחד קולט?
כי אני לפעמים דווקא נהנה יותר כשיש בדיחה שמפוצצת אותי מצחוק ואני לא שומע אפילו גיחוך מאחוריי.
אתה רק צריך לחשוב אם זה טוב
שכולם מבינים את כל הבדיחות.
(רמז – בוראט)
ואיך הדיבוב?
האם הגירסה המדובבת טובה? האם המסך הגדול שווה את הדיבוב, או שעדיף בכל זאת לחכות ל dvd ולצפות על מסך קטן?
הדיבוב הוא לא רע.
לצערי לא ראיתי את הגירסה המקורית כך שאני לא יכול להשוות, אבל הגירסה המדובבת באמת בסדר. הקולות מתאימים לדמויות, אף אחד לא מדבר בשפה ארכאית מצד אחד או בסלנג מתיילד מוגזם בצד שני, וההומור לא מתבסס על משחקי מילים, כך שלא הרבה בדיחות הולכות לאיבוד. עדיין אני מרשה לעצמי להניח שהמקור עדיף.
זה רק אני, או שדיבובים השתפרו מאוד בשנים האחרונות?
בוואלה סרטים יש שתי גרסאות
יש "מדובב" ו"לא מדובב", ויש זמני הקרנה שונים לכל קטיגוריה. אבל השעות מתאימות באמת רק לילדים, אז כנראה שמדובר בטעות אחרי הכל.
שיחת טלפון זריזה שנערכה זה עתה לקולנוע רב חן בתל אביב
מאשרת שאכן, הם מקרינים את הסרט רק בדיבוב לעברית, למרות מה שכתוב בלוח של וואלה סרטים.
שיחת טלפון זריזה שנערכה זה עתה לקולנוע רב חן בתל אביב
מעניין, הטריילר הראשון שראיתי ברב חן בארץ היה באנגלית, ואחר כך ראיתי שניים כבר בעברית. (והאנגלית אכן נשמע קצת יותר טוב).
אולי זה רומז על המהירות שבה החלטות שרירותיות מתקבלות כאן (לא להפיץ את Team America!).
טוב, נראה לי שחרם צרכנים כמו במקרה של פאוור פאף כבר לא יהיה כאן.
והחרם על פאוורפאף, עזר?
נדמה לי שכן
אאל"ט, הפניות הרבות הביאו לשינוי ההחלטה ובנות הפאוורפאף הוקרן לבסוף גם באנגלית.
נדמה לי שכן
נכון, בסוף הוקרנה גם גירסה באנגלית בכמה אולמות (ורק בשביל הפרוטקול , הסרט היה רק בין 70 דקות כולל קרדיטים).
מצוין, אז אולי עוד יש תקווה לרובינסונים.
אבל אני לא ממש אופטימי, וחוץ מזה, הדי.וי.די מגיע רק עוד שלושה חודשים.
אאל''ט
על הפאואר פאף לא היה חרם, אלא מתקפת מיילים שנשלחה למפיצים לפני שהסרט הגיע לארץ. מכיוון שלרובינסונים אין קהילת מעריצים שחיכתה לסרט מראש, אף אחד לא טרח למחות ועכשיו כשהסרט כבר מציג זה כנראה מאוחר מדי.
מה שכן, אולי ההכנסות המעטות יחסית (ע"פ הנתונים שמסר רוה בסינמסקופ) ישכנעו את המפיצים שלא כל מה שמצויר, מתאים רק לילדים בגן.
השלב הבא - הסרט של הסימפסונס רק בדיבוב.
נהנתי מה''רובינסונים''
הרבה יותר ממשפחת סופר על. לטעמי, הוא סרט הרבה יותר טוב, במיוחד בגלל העובדה שהוא פשוט לא משעמם לרגע, והדמויות הרבה יותר מעניינות.
אוף. בסוף אני אצטרך ללכת לראות את הסרט בקולנוע.
לעזאזל. עד שאח שלי נגמל מגרסאות מדובבות.
שאלה קטנה
בימד"ב כתובים שני שחקנים שמדובבים את לואיס. איך זה ייתכן ומי מהם הוא הנכון?
שאלה טובה.
גם בקרדיטים של הסרט עצמו מופיעים שני שמות בתור קולו של לואיס, וימד"ב מאשר את זה גם בתור פריט טריוויה. אבל באמת שאני לא יודע למה לקחת שני שחקנים שונים לבצע את אותה דמות באותו גיל. אם מישהו יודע, אני אשמח לשמוע.
כנראה שהטריוויה עודכנה מאז
מצוין שהמדובב המקורי הקליט את תפקידו 5-6 שנים קודם לכן כשהיה צריך להקליט מחדש כמה שורות השתמשו בילד השני (מן הסתם קולו של הראשון התחלף מאז וכבר לא התאים לדמות).
פשוט סרט מצוין
הדמויות מאד משעשעות, הרשע מוצלח במיוחד, הבדיחות טובות, אחלה אקשן, מה עוד צריך. (רק הערה- ראיתי את הסרט בשפת המקור).
בהחלט אהבתי יותר ממשפחת סופר על (שהיה נחמד אבל לא יותר מזה).
אני לא מגזים.
ראיתי את הסרט הזה והוא בלי ספק אחד מסרטי האנימציה הטובים. סרט יפהפה עם דמויות סבבה, ואפילו מצחיק מאוד לפרקים. נכון, המסר קיטשי, בלה בלה בלה אבל הוא אשכרה סרט טוב, ועוד של דיסני! והכי התלהבתי מהפתיח של walt disney animations studio עם הדפים שמצוייר עליהם מיקי ולאט לאט רואים אותו בספינה מהסרט הנע הראשון בעולם.
חוץ מזה (בגלל שאין עליו ביקורת באתר אני אכתוב עליו כאן) ראיתי גם את תפוס ת'גלים והוא גם סרט מעולה. הסרט הוא כביכול סרט דוקומנטרי שמספר על קודי מאווריק (פינגווין), ועל כך שהוא רוצה להגיע לתחרות מסויימת ולזכות בתהילת עולם. זה מדהים אבל הסרט ממש מזכיר את הסדרה 'המשרד' מבלי להראות כמו חיקוי עצוב שלה. כמו כן העובדה שהסרט הוא כביכול 'דוקומנטרי' מציגה את הקטעים המצחיקים ביותר בסרט. ואגב, הדבר הכי חשוב בעולם…. אחחם אחחחם… "פינגווינים לא מיצו את הפוטנציאל הקומי שלהם!!!". בסרט יש פינגווינים גדולים, פינגווינים זקנים, פינגווינים תינוקות, פינגווינים מניאקים, פינגווינים יפים, שמנים, קניבאלים וכמעט כל דבר שרק תרצו. והם מצחיקים!!!
ואחת הדמויות שהכי התחברתי אליה (מסיבות שלא ראוי לפרטן על גבי דפי הרשת כשאין לדעת מי מאזין) התרנגול הסטלן. פעם ראשונה שרואים בסרט מצוייר דמות שחוץ מלהגיד את המשפט 'כרגע הפלתי איזה שלושה ראשים' לא יכלה להראות טוב יותר שהיא מעשנת סמים. סרט מומלץ. (אין להבין מדברי שהסרט הוא המושלם. 'רובינסונים' יותר טוב, וגם ב'גלים' יש מסר חינוכי חברות, אהבה בלה בלה בלה אבל הוא מאוד מצחיק והוא לא מעיק. תנו לו הזדמנות…)
'ספינת הקיטור ווילי' לא היה
סרט האנימציה הראשון בעולם, אלא רק הסרט הראשון שבו הופיע מיקי מאוס.
ואם רוצים לנטפק,
הוא לא היה הראשון בו הופיע מיקי מאוס, אלא הראשון שיצא לאקרנים בו הופיע מיקי מאוס.
בטוח?
לא זוכר איפה שמעתי שהוא סרט האנימציה הראשון בעולם. בכל מקרה, ממש אהבתי את הפתיח.
ואף אחד פה לא ראה את תפוס ת'גלים?
מאוד בטוח. היו סרטי אנימציה יותר מ-20 שנה לפניו.
כן, הייתה אנימציה לפני..
אבל דיסני נחשב בעיניי רבים לאבי התחום, לא רק שיצר את סרט האנימציה הראשון באורך מלא (שלגיה ושבעת הגמדים) אלא הפך את התחום למסחרי.
אז נכון הייתה אנימציה לפני, אבל כמה אפשר לנטפק?
ובקשר לסרט הפינגווינים החדש,
במילה אחת מיותר.
*אפילוג – פגוש את הרובינסונים*
באמת סרט חדשני וחכם, מסר יפה ומעל לכל סיפור. סוף סוף סרט אנימציה חדש של דיסני עם עלילה שאי אפשר לסכם ביותר משלושה מילים (ע"ע מדגסקר) ובקשר לעיצוב, המבקר הזכיר את טים ברטון ובאמת שהיה דימיון בין האנימציה בסרט לממלכת השוקלוד של ברטון – משהו פסיכודלי לגמרי אבל איפשהו דיי נאיבי ומודע לעצמו.
עוד נקודה מעניינת, הוא הדימיון בין הטוויסיט לשלישי של הארי פוטר, ויפים ההיו הרפרנסים מבחזרה לעתיד – בקיצור מומלץ!1
כמה אפשר לנטפק?
להגיד שדיסני המציא את האנימציה זה כמו להגיד שאני המצאתי את היען. זה לא "ניטפוק", זה פשוט לא נכון. סרטי אנימציה מסחריים היו הרבה לפני דיסני. דיסני המציא וחידש המון דברים בתחום, אבל זו לא סיבה לתת לו קרדיט על דברים שלא היה לו שום קשר אליהם.
אגב, בניגוד לאמונה המקובלת, דיסני גם לא יצר את סרט האנימציה באורך מלא הראשון בעולם. לפחות סרט אחד היה לפניו – http://www.imdb.com/title/tt0015532/. ייתכן שהיו גם סרטים מוקדמים יותר, אבל לא כאלה שעותק כלשהו שלהם שרד.
ניטפוקיישן מכה שנית..
כשאני אומר אבי התחום, אין בכוונתי לומר – המציא את האנימציה, זה כמו לומר שפרויד הוא אבי הפסיכולוגיה, זה לא אומר שלא הייתה פסיכולוגיה גם לפני.
ובקשר לסרט באורך מלא -"אומנות בלי קהל, היא לא אומנות"…
ובכל זאת אדגיש ואמר – בעייני רבים הוא אבי האנימציה ובעיניי רבים שלגיה ושבעת הגמדים הוא סרט האנימציה הראשון באורך מלא..
בעיני רבים כדור הארץ הוא שטוח.
זה לא הופך את זה לנכון, וזה גם לא אומר שאם מישהו מתקן אותך ואומר שזה לא נכון צריך להאשים אותו בניטפוק יתר.
בעידן המודרני זו ללא ספק טעות
לומר שבעיני רבים כדור הארץ הוא שטוח.
למה? בעיני הוא שטוח.
אני יודע שזה לא נכון, אבל ככה זה נראה.
טוב, טוב, כבר הגזמנו עם העוף.
אני מאוד-מאוד ממליץ לך לקרוא את הספר
"Before Mickey: The Animated Film, 1898-1928" של דונלד קראפטון שממנו אתה תוכל ללמוד באותות ובמופתים שדיסני בפירוש לא המציא את האנימציה, ושהיתה תעשיית אנימציה ענפה מאוד הרבה לפניו*. חוץ מזה, אני ממליץ גם על "Of Mice and Magic" של לאונרד מלטין, שעוסק ב-"תור הזהב" של האנימציה האמריקאית, כלומר תקופתו של דיסני, וממנו אפשר ללמוד שדיסני, גם בתקופה הכי טובה שלו, בפירוש לא היה לבד בשטח.
או בקיצור נמרץ: מה שהדג אמר.
* אם כי יצויין למען הפרוטוקול שלדעתי קראפטון עדיין ממקם את תחילתה של האנימציה הקולנועית כמה שנים טובות לפני המקום שבו ממקם אותה, לצורך הדוקטורט שלי. מצד שני, קראפטון כבר פרסם את הספר שלו, אני עוד לא.
אאל''ט היו עוד שניים לפניו שנוצרו בדרום אמריקה, אבל עותקים שלהם
לא שרדו. כך שכן – "הנסיך אחמד" הוא סרט האנימציה הראשון באורך מלא בהיסטוריה שעדיין נותרו ברשותנו עותקים ממנו.
ואיך הוא ככה ביחס לשלגיה?
שלגיה מצליח לעמוד טוב מאוד באפקט הזמן. גם אחרי 70 שנה מיום שיצא עדיין ילדים רואים אותו ונהנים וגם מבוגרים לא מרגישים מטופשים כשהם צופים בו. האם גם 'הנסיך אחמד' כזה? והאם הוא מופץ בקלטות וידאו או דויד או שיש אפשרות כלשהי להשיג אותו?
הוא לא עומד בשום מבחן של זמן או איכות, אבל הוא הראשון.
(באיחור של עשור)
אני דווקא אהבתי. קשה לדבר על איכות האנימציה או להשוות אותה לסטנדרטים של היום, אבל כן מצאתי משהו מהפנט בצלליות הזזות והסיפור הפשטני מאוד שהם מספרות. מה גם שאחת הסצנות שלהם זכתה להומאז' ב"חרב באבן".
לאחר שסוף סוף ראיתי
אני חייב לשבח את הסרט, ועד כמה שהוא מוצלח ומהנה. נאלצתי לצפות בו רק לאחרונה, מכיוון שסירבתי לצפות בו בפעם הראשונה בדיבוב לעברית, ורק עכשיו הוא יצא לדויד. היה שווה לחכות.
בראש ובראשונה, העלילה היתה נהדרת. מבדרת, מעניינת, מקורית. ההתפחויות, הטוויסטים והמידע שהצטבר לאורך הסרט היו נפלאים. כמו כן הדמויות היו כובשות. המפגש הקצר עם בני משפחת רובינסון עשה לי חשק עז לעוד. עצם העובדה שהסרט רק באורך של שעה וחצי השאיר אותי בסוף עם טעם של עוד, עם רצון כי הסרט יהיה ארוך יותר, וכי אוכל להנות אף יותר.
וכמובן, הנבל המזדמן, האיש בכובע המגבעת, היה נהדר ממש. מהמראה הויזואלי, עד האפיון שלו והמעכרת יחסים שלו עם דוריס. תענוג ממש!
נפלא! פשוט נפלא!
חבל שלא ראיתי אותו קודם, היה לי המון מקום בחמישיה של סרטי השנה שלי… אז כן, האנימציה לא-משהו לפרקים (ווילבור דווקא נהדר, בעיקר בהבעות הפנים הציניות, אבל כמה אפשר להזדהות עם גיבור נטול אף?), הטוויסטים קצת צפויים מראש (אבל בכל זאת, סרט ילדים…) ולקראת הסוף דחפו את המסר קצת עמוק לגרון (מה? מה זה? להמשיך לנוע לאן, אמרתם?), אבל היי – איזה *כיף* טהור של סרט! איזה עתיד יצירתי משונה צבעוני ונפלא! איזה רשע נהדר ("הו! מיני דוריס! לא ידעתי שאת יכולה לעשות את זה!"), מיניונים שחכמים יותר מהמאסטר: מה קורה כש, טירוף מוחלט של כמעט כל הדמויות (ובעיקר הדודים בעציצים), הומור נהדר! אני לא מגזימה (טוב, אני כן) – אבל אני בהיי של הנאה, שבימינו אני פשוט כבר לא מצפה לה מסרט של דיסני.
אני חייבת לציין שהוא מוצלח יותר מרטטוי, ולדעתי גם ממשפחת סופר על (אם כי ייתכן מאוד שזה אפקט שרק – את משפחת סופר על ראיתי די מזמן). וגם אם הטוויסטים הגדולים צפויים, כל הטוויסטים הקטנים ושבירות המוסכמות והיצירתיות, יצירתיות, החשיבה המשונה של מי שכתב ועיצב וצייר את זה… אלה בדיוק הסרטים שאני רוצה שיהיו בעולם שלי.
כמו דלי של מים קרים אני
לסרט הזה אין עלילה. רגע, לא, בעצם יש לו עלילה, אבל היא ממש דבילית, ותירוץ די עלוב לאוסף של גגים.
אז כן, הגגים מוצלחים להפליא, העוזרת והרשע שלה נהדרים, אבל סרט בלי עלילה זה עסק די מציק.
בלה, עלילה.
יש שלב שבו הראש שלך הוא מקום כל כך נפלא שפשוט כיף לבלות בו שעה-שעתיים, וזה ממש לא צריך להיות הגיוני, ובכלל לא צריך תירוץ כמו סיפור.
אכן יש שלב כזה, רק שהסרט הזה לא מגיע אליו.
חברי המשפחה – שעליהם מבוסס הרעיון המקורי של הסרט, כיוון שעליהם הספר – השאירו אותי די אדיש. הגיבור הראשי השאיר אותי די אדיש. הגיבור המשני (נו, הנודניק, איך קראו לו?) השאיר אותי מתעב אותי באופן אקטיבי. אז בשביל עתיד מעוצב בצורה נהדרת ועוזרת+רשע יוצאים מהכלל אני צריך להעריץ סרט? סיפור המסגרת הוא קיטש, ולא סתם קיטש, אלא קיטש שלא מחזיק מים (כל הכימאים בקהל מתבקשים להתעלם מהבדיחה המתבקשת), ואחרי שההתלהבות הראשונית חלפה נשארתי עם סרט בינוני מאוד בראש.
רוב המשפחה אולי לא משהו.
אבל:
א. התאומים בעציצים הם לא פחות ממבריקים.
ב. אהבתי מאוד גם את שליח הפיצה.
ג. הילד-שאינו-בלונדיני ממש אמין בתור ילד בן 13, ודי חמוד (במובן האם-הוא-לא-היה-מצויר-ואם-עדיין-היו-קיימים-אסימונים, או משהו).
ד. מאוד אהבתי גם את הרובוט.
חוץ מזה, זו לא המשפחה כמו הפרטים הקטנים. זו לא האוכלוסיה כמו העולם בו היא חיה. העולם הוא נהדר. הרשע הוא נהדר, וכך גם כל מה שקשור אליו (מגבעת, מיני-מגבעת, צפרדע ודינוזאור). והכל מהיר, מצחיק, צבעוני, מעניין ויצירתי. לי זה מספיק.
גם לי זה הספיק.
אלא שיומיים לאחר מכן, זה הפסיק להספיק, ושבועיים לאחר מכן, זה התחיל לעצבן. דווקא הפוטנציאל מגביר את תחושת ההחמצה.
דווקא ראיתי את הסרט שוב לפני כמה ימים
והצפייה הייתה מהנה לא פחות מהראשונה. הקסם עדיין היה שם והבדיחות עדיין הצחיקו אותי ובכללי הכל עבד. הדמויות והעלילה.
וכמו much, גם לדעתי הוא מוצלח יותר ממשפחת סופר על (האמת שלא ממש מובן לי מה התלהבות הגדולה ממנו.נחמד ותו לא.)
כמו ספל תה חם (או מה שלא יהיה ההיפך מדלי של מים קרים)
מה פתאום אין עלילה? בטח שיש לסרט עלילה. תירוץ לקישור בין גאגים זה הסימפסונס. כאן יש יופי של סיפור.
<נחנק מהקפה>
התחלתי לכתוב הודעה זועמת שמפרטת את כל העלילה, מונה את החורים ועומדת על העדר מתחים דרמטיים מוצלחים – אבל מה הטעם? הסיפור, בבסיסו, הוא לא גרוע יותר מהרבה דברים אחרים שכבר נתקלנו בהם, ובהחלט גם לא טוב יותר.
אבל, וזה אבל גדול, היחסים בין הדמויות לא עובדים; המניעים של וילבור לא ברורים; המניעים של האיש במגבעת לא הגיוניים; התהליך שעובר על לואיס פשטני. הסרט הזה רץ קדימה בזכות סדרה של אירועים *חיצוניים*, חלקם הגדול נטול כל קשר ממשי לסיפור, והבעיות שלו – כמו גם הפתרונות לבעיות – מלאכותיים.
אז לואיס חמוד, העולם של הרובינסונים מקסים והרשע משעשע. אבל החלק היחידי בסיפור שממש עובד זו דוריס – וכאן, סתם בשביל להרוס סופית, הפתרון כבר ממש דבילי, ושוב, אין בו שום אמינות פנימית (פסיכולוגית או סיפורית).
הוא תה, לא קפה.
המניעים של וילבור מאוד ברורים: להימנע ממצב בו המשפחה שלו תקבור אותו בחיים ותרקוד לו על הקבר. יש נקודה אחת (מאוד חשובה, אמנם) שבה זה חורק – במקום להגיד: "רוצה הוכחה שאני מהעתיד? הנה, יש לי מכונת זמן בלתי נראית מגניבה. עכשיו לך תתקן את הפרויקט שלך" הוא מחליט משום מה גם לקחת את לואיס לעתיד. אז אמנם זו נקודה משמעותית בסרט, אבל על חור אחד בדמות אני מוכנה לוותר, וחוץ ממנו – הדמות של וילבור משכנעת לחלוטין בתור ילד בן 13 שיהפוך הרים ויזיז עולמות כדי לא להסתבך, ותוך כדי כך ילך ויסתבך יותר ויותר.
אני מסכימה שהסרט שוכח את העלילה שלו הרחק מאחור להצגה ארוכה וקצת מיותרת של גלריית דמויות משניות, ובכך הוא מאבד משהו מהעלילתיות שלו. אבל דווקא הדמויות בנויות לא רע בכלל. המניעים של האיש במגבעת לא רק הגיוניים, בעיני (אם כי אולי טיפ-טיפה צפויים מראש החל מהסצנה הנהדרת בה הוא פוגש את גוב), הם גם אחד הדברים הכי גאוניים בסרט. ואני גם נהניתי מההתמודדות עם דוריס, שהיתה נורא המסע-של-ביל-וטד בעיני (גם אם לא התיישבה בכלל עם תפיסת הזמן של הסרט). זה היה בדיוק הילד המאוד חכם ומאוד תמים שלואיס אמור להיות. זה שזה עבד, נו, מה לעשות. כמו שאר נקודות החולשה שלו, אני מוכנה לסלוח לסרט על כך – כי הן מעטות, וכי כל השאר שווה את זה לחלוטין.
1. הדיסוננס הקוגניטיבי עובד שעות נוספות אצל אחד משנינו.
2. הפרשנות שלנו את הסרט שונה עד כדי כך שאנו נטולי קרקע משותפת לבטוש בה את המשך הדיון הזה.
כי הרי זה לא יעזור אם אני אגיד שיש הבדל עצום בין הודאה בטעות/קבלת עונש לבין פעולה *אקטיבית* שמטרתה תיקון המחדל שרוב הילדים בני ה-13 הרי לא מוכנים לקחת על אחריותם בכל מקרה; או שגוב אינו לא פארודיה ולא נוגע ללב, אלא דמות זניחה ושונה מאוד מהאיש במגבעת. מה שאת רואה, במקרה זה, כשני יתרונות גדולים של הסרט הם מבחינתי כשלנות מהדהדים בדממת האפלה שתותיר מאחוריה ההודעה האחרונה בפתיל זה (והזכות שמורה לך).
אה, אוקי, כל עוד אתה מודה שאתה טועה ואני צודקת, אני מסכימה איתך.
זה לא דרקון גדול
זה דינוזאור, טי-רקס. (לא סימנתי ספוילר, הוא מופיע בפוסטר).
זה באמת לא דרקון גדול
נכון, התכוונתי דינוזאור (ככה אפילו יותר מגניב
)
ראיתי היום
"הרי היו בה ניצני רשע עוד ממקודם"
פשוט באג באב טיפוס.
Little Wonders
מישהו יודע מי שר את הגרסא העברית של השיר?
לפי אתר "אישים", מומי לוי.
(ל"ת)
אכן, מומי לוי ביצע את השירים בדיבוב העברי
הנהדר, לטעמי, שבויים על ידי שפרירה זכאי. הנה השיר בעברית. אני אוהב את הגרסה הזו, מומי לוי נפלא בעיניי.
איזו גירסה נפלאה
פעם ראשונה שאני שומע אותה, כי את הסרט ראיתי רק באנגלית.