במקור: The League of
Extraordinary Gentlemen!ימין!
במאי: סטיבן נורינגטון
שחקנים: שון קונרי, פטה
ווילסון, סטיוארט טאונסנד,
נאסרדין שאה, שיין ווסט,
טוני קוראן, ריצ'ארד רוקסברו
לונדון, 1899. קבוצה של שוטרים בריטים (עם המגבעת המטופשת, והכל) מפטרלים ברחובותיה השוממים של העיר. לפתע, ללא כל אזהרה או כבוד לדיוק היסטורי, אביו הקדמון של הטנק מתפרץ לתוך רחובות העיר. אחרי כמה דקות של "בום!" ו"טראח!", הבריטים מאשימים את הגרמנים בהתקפה.
ברלין, עדיין 1899. שורה של מדענים גרמנים נחטפת ע"י קבוצה, שאותה נכנה בשם הלא-מתחייב "אנשים רעים מאוד". לאחר שאותם האנשים הרעים (מאוד) עוצרים לעשות קצת "בום!" ו"טראח!", הגרמנים חוטפים ת'קריזה ומאשימים (הפתעה, הפתעה) את בריטניה בהתקפה.
עוברים לאפריקה. אני אפילו לא אטרח להגיד איזו שנה. סוכן העובד בשירות הוד מלכותה פונה להרפתקן האגדי אלן קווטרמיין (שון קונרי, האיש והמבטא) בבקשה לעזרה. לא צריך יותר ממספר דקות של "בום!" ו"טראח!" על מנת לשכנע את אלן לנסוע לבריטניה, ולהתחיל להניע את העלילה האמיתית של הסרט.
הנבל התורן נגדו נאלץ קווטרמיין להלחם הוא הפאנטום – ספק של נשק המקדים את זמנו בלא-מעט שנים, המעונין לפתוח במלחמת עולם רק על מנת להשיג קצת כסף. על מנת להלחם בו, אלן לוקח על עצמו להוביל חבורה של ג'נטלמנים. אבל כמובן, לא מדובר בסתם ג'נטלמנים, מהסוג שפותח בפני נשים את הדלת של הרכב. הג'נטלמנים שאנחנו מדברים עליהם הם חבר'ה מובחרים.
המובחרים, אשר נלקחו מתוך הספרות היפה והמוכרת ונזרקו לתוך ערבוביית הפרטים המכונה "עלילת הסרט", הם רודני סקינר (האיש הבלתי-נראה), דוריאן גריי (שבהעדר אלטרנטיבה אחרת, נקרא לו איש הנצח), טום סוייר (אלן קווטרמיין האמריקאי, או משהו), מינה הארקר (ערפדית במשרה חלקית), קפטן נימו (הבחור עם הצוללת, והאוטו הגדול) וכמובן – ד"ר ג'קיל (זה עם החבר הענק, מר הייד). לוח המשחק נפרש, ולאחר שאנו לומדים מי השחקנים, מגיע הזמן לקצת "בום!" ו"טראח!".
לזכות הליגה יאמר שאת החלק הזה הם יודעים לעשות ממש טוב. קטעי האקשן של הסרט, ברובם, עשויים טוב, וכוללים הפגנות מרשימות למדי של כישורי החבורה. טום סוייר מחורר את יריבו עם שני אקדחים, ג'ון וו-סטייל, מינה הארקר מחוררת את יריביה עם שני ניבים ומר הייד מצליח לשים ללעג את האפקטים המגוחכים של ברוס באנר, הענק הירוק, ברגע בו הוא מתחיל לאבד שליטה. אפילו קפטן נימו מגיח בכמה סצינות על מנת להוכיח שהוא יודע קונג-פו.
אבל לרוע המזל, ליגת הג'נטלמנים המובחרים לא מסתפקת באקשן מחויב המציאות, ומקבלת על עצמה התחייבויות נוספות. אחת מהן היא הצורך העז לספק לקהל דיאלוגים, תחת התירוץ של "פיתוח דמויות". כשאלה מתרחשים, כל מה שנותר היה לי לעשות הוא להתרווח במושב ולחכות שהדמויות יסיימו לזרוק את חצאי הרעיונות שהתסריט חייב אותם לפלוט. אחרי הכל, אי אפשר לצאת לשירותים אם בעוד חמש דקות הולך להתחיל הקטע הבא של ה"בום!" וה"טראח!". היחיד שכן מצליח להתרומם מעל לחברי הקבוצה שלו ולהציג דמות מעניינת הוא ג'ייסון פלמינג, בתפקיד ד"ר ג'קיל ברגעיו הטובים יותר. קטעי השיחות שלו עם עצמו הרבה יותר מעניינים מכל דבר ש'הענק' ניסה לעשות קודם. הבעיה היא שהוא רק חצי דמות, ונתח זמן המסך שהוא זוכה לו לא גדול במיוחד.
מסביבו, שאר הדמויות הן לא יותר מפלקטים. שון קונרי אולי יודע להרביץ, אבל הדמות שלו לא מצליחה לעניין אף אחד, והפרט המשמעותי היחיד בביוגרפיה שלו מתחיל להימאס אחרי שהוא נזרק לצופים בפעם השלושים, בערך. שיין ווסט בתפקיד טום סוייר הוא חסר כל קשר לדמות המקור, ונמצא בסרט בעיקר על תקן "תראו, לא כולם בריטים בסרט! גם לארצות הברית יש ייצוג!". גם שאר הדמויות קיימות בעיקר על מנת לנפנף ביכולת המיוחדת שלהן פעם או פעמיים במהלך סצינות האקשן, ואז לחזור לתפקיד פלקט. זה מאכזב אפילו יותר לאחר שמבינים כי אף על פי שלתסריטאים היה חומר מקור עשיר במיוחד להסתמך עליו (גם מספרות המקור בה מופיעות הדמויות וגם מהקומיקס עליו הסרט מבוסס), הם החליטו לזרוק את מרבית חומר הגלם הזה לפח. אם ציפיתם למצוא כאן ייצוג טוב לגיבורי הילדות שלכם, אתם עתידים לגלות כי מחכה לכם, במקרה הטוב, גרסה שטחית של האקס-מן, מודל 1899.
גם בתחומים אחרים הסרט מצליח להיות הרבה יותר שטחי מכפי שהוא נראה במבט ראשון. בתחילת הסרט הכל נראה טוב ויפה, עת הג'נטלמנים רצים ברחובות ערים ויקטוריאניות מהמאה ה-19, אבל כמה דקות אחר כך, הסרט זורק את התפאורות האלה לכל הרוחות, ומחליף אותן בצוללת הענק ההיי-טקית של נימו ובטירות מבודדות משעממות סטייל ג'יימס בונד. בנוסף לכל, השימוש של החבר'ה הרעים בסרט בנשקים אוטומטיים הורס כל שיוך תקופתי, ונראה כי הסיבה היחידה בגללה הסרט מוקם בשנת 1899 היא על מנת שאירועי הסרט יקדימו את מלחמת העולם הראשונה.
מתחת לדיאלוגים הכאילו-עמוקים שמציפים את הסרט (אני חושב שנאמר משהו על נמרים גוססים באיזשהו שלב, אבל אני לא בטוח), הדמויות השטוחות והמבטא של שון קונרי, מסתתרת עלילה שלא מדלגת על אף קלישאה שהופיעה בסרטי הקיץ בעשור האחרון. זה חבל, כי יש לעלילה כמה רגעים משעשעים, אבל הם פשוט הולכים לאיבוד תחת ערמות השמאלץ והיכולת לנחש כמעט את כל השתלשלות האירועים מראש.
עם רשימת דמויות כל כך מכובדת, לסרט הזה הגעתי עם ציפיות קצת יותר גבוהות מ"עוד סרט עתיר אפקטים ודל עלילה". חבל שהתבדיתי. אבל אם כל מה שבאתם לראות הוא קצת אקשן, כל זה לא צריך להפריע לכם יותר מדי, ואתם יכולים להיות סמוכים ובטוחים שהג'נטלמנים המובחרים יטפלו בכם היטב.
- האתר הרשמי
- אתר ישראלי
- הקומיקס
- מכרות המלך שלמה – הספר המלא
- תום סוייר – אונליין
- תום סוייר תוכנה
- 20,000 מיל מתחת למים
- קפטן נמו קפה
- מוצאים את נמו
- האיש הבלתי נראה – הספר המלא
- ג'קיל והייד – הספר המלא
- ג'קיל והייד – הגירסה למבוגרים
- ג'קיל והייד – גירסת אוזי אוסבורן
- ג'קיל והייד – המסעדה
- תמונתו של דוריאן גריי – אונליין
- דוריאן גריי – מוסיקה
- דרקולה – הספר המלא אונליין
- מינה הארקר – מסלול סיור
הכובעים של השוטרים הבריטים
הם לא מטופשים. הם יעילים מאד כדי להקיא לתוכם.
ובעקבות שאלה שעניתי עליה בפורום ספרות, אני חוזה עכשיו תקופה שבה אני אמצא את עצמי עונה לכל מיני אנשים על השאלה "מאיזה ספר בדיוק לקוחה הדמות 'רודני סקינר"'. (תשובה: "אין כזה".)
אגב, ברוח ''פרדי vs ג'ייסון'',
אנחנו צריכים לצפות עכשיו לסרט "גולום vs. ד"ר ג'קיל"?
(נפלא. אני חושבת על סרט שיכסה את כל הקונפיגורציות האפשריות – אוי, כמה נהדר!)
וגם כאן יהיה מקום טוב לקשר למאמר
המסביר בין השאר מאיפה רודני סקינר הופיע –
http://www.msnbc.com/news/937833.asp
(תקציר – הוא נוצר בגלל חוקי זכויות היוצרין המופרכים של האמריקאים.)
הקומיקס לא היה (הרבה) יותר טוב.
יצא לי לקרוא את הקומיקס זמן קצר לפני שראיתי את הסרט. והתאכזבתי. גם בקומיקס, מעבר לרפרנסים ספרותיים פה ושם(*), אין הרבה מעבר לאקשן סתמי. החבורה מגיעה למקום אחד, מכסחת הכל. מגיעה למקום אחר, מכסחת הכל. אקשן סתמי.
ומה לעשות, אקשן בקומיקס זה לא דבר מרשים. אין פס קול, ואין מסך גדול. אם כבר, אז לראות את האקשן בקולנוע.
היתרון העיקרי של הקומיקס הוא בפיתוח הדמויות. קפטן נימו, למשל, כמורד באימפריה הבריטית, או אלן קוורטרמיין כג'אנקי מזדקן, מכור לאופיום.
אז הקומיקס לא היה (הרבה) יותר טוב. קורה.
(*) שאני לא שולל את האפשרות שפספסתי חלק ניכר מהם.
הקומיקס היה מצוין.
והרפרנסים הם רבים מספור, והם לא רק ספרותיים, כי אם תרבותיים והיסטוריים. ההארות של ג'ס נבינס, שניתן לקרוא באתר שלו:
http://www.geocities.com/Athens/Olympus/7160/annos.html
עוזרות מאד להפיק את מלוא ההנאה מהקומיקס. למרות שגם בלעדיהן, הוא טוב מאד.
אבל לא הסברת
מה טוב בספר חוץ מהרפרנסים. עוד יצירה שהיא פחות טובה מסכום חלקיהן של יצירות אחרות אנחנו לא ממש צריכים.
גם לדעתי הספר עדיין הרבה יותר טוב מהסרט, אבל זה בגלל שהסרט (א) ג'יפה ו(ב) מבטל לגמרי את היחסים בין הדמויות כפי שהתקיימו בספר. ולא שבספר הם היו משהו.
טוב
לפחות לגבי, מה שעניין אותי בקומיקס לא היו הרפרנסים (כמה אפשר להסתמך עליהם?) אלא שאלו היו גיבורי העל המושחתים ביותר שהכרתי – מסומם, רוצח, אנס. מובחרים מאוד.
אבל לא הסברת
לא מלכלכים על אלאן מור, האיש אולי גדול הסופרים של ימינו בספרות בכלל.
ואם כבר אז בינינו, ווטצ'מן אוכל את הסאנדמאן כולו לארוחת בוקר ועוד נשאר לו מקום לכל הכרכים שעוד יכתבו (ויצוין שכותב הודעה זו חשוב שהסאנדמאן הוא יצירת מופת מופלאה).
ולשאול מה יש בקומיקס חוץ מרפרנסים וקיטוריאניים זה קצת בעיתי, כי זה בדיוק כל הקסם והכיף בספר- למיטב ידיעתי, אין ולו דמות אחת שאיננה לקוחה מתוך סיפור ויקטוריאני כלשהו, וזה כולל דמיות עם וואן ליינרים. כלומר, ברור שזו יצירה קלילה שכזו, אבל משובחת ביותר, כתובה להפליא, עם וריאציות נהדורת על הדמויות והסיפורים המקוריים וכמה שורות דיאלוג נהדרות.
מאיזה יצירה ויקטוריאנית
לקוח קאמפיון בונד?
כל המשחקים האלה עם הרפרנסים זה טוב ויפה, אבל אני מצפה ליותר מספר. ומה הקטע של להגן על סופר בעזרת הזכרת ספרים יותר טובים שלו? יופי, גם אני אהבתי את ווצ'מן, אבל מה זה אומר על "הליגה"? שאדם מאוד חכם כתב אותה? נו באמת.
מאיזה יצירה ויקטוריאנית
שאלה טובה, הקאמפיו, אני בטוח שאם חופרים יש בזה משהו יותר מעניין מסתם להדביק שם פרטי אחר לג'יימס. ובכל מיקרה, זה לא רפנסים יבשים אלא משחק עליהם.
והאמת שהפסקה על אלאן מור הייתה רק למיקרה שיש כאן תינוקות שנשבו ולא יודעים על אלאן מור כלום מעבר לזה שהוא כתב את הקומיקס של הסרט.
אבל המשחק בדרך כלל הוא כל כך
סתמי, שעדיין אין שום דבר ברפרנס חוץ מהיותו רפרנס. הקטע של פוליאנה היה היחיד מהם ששיעשע אותי וגם אם לא זיהיתי את כל הארבעים רפרנסים, עדיין הבחנתי בדי הרבה.
אבל המשחק בדרך כלל הוא כל כך
נו, אני חשבתי שזה כיף, שהאקשן היה מגניב, שהכתיבה הייתה חיננית, השימוש בדמויות נחמד, והשיק הויקטוריאני מגניב, טעם ושכאלה.
הקומיקס לא היה (הרבה) יותר טוב.
השאלה היא מה ציפית למצוא בקומיקס. אם חיפשת pulp fiction או action-adventure אז פשוט בחרת את האלאן מור הלא נכון, כי ל-LoEG צריך לבוא בעיקר בשביל הרפרנסים. וכמו שאתה יודע יש המון מהם, מספיק כדי לעשות מהם ספר (כאן:
http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/193226504X/qid%3D1054956281/sr%3D2-3/ref%3Dsr%5F2%5F3/002-2583634-8623246
או אונליין, כאן:
http://www.geocities.com/Athens/Olympus/7160/annos.html
)
הקומיקס לא היה (הרבה) יותר טוב.
וכמו שראבי שאל, מה עוד פרט לרפרנסים? כי אם זה כל מה שיש, אולי עדיף לקרוא את האנוטציה במקום את הקומיקס?
ולמה ציפיתי? למשהו ברמה של דברים אחרים שקראתישלו. V for Vandetta, למשל, או ווצ'מן. לשניהם אני לא בדיוק חושב שתוכל לקרוא פאלפ או הרפתקאות טהורות.
אז כן, היו דברים נחמדים בקומיקס (ובעיקר הגילוי על השתייכותו הארגונית של האיש הרע), אבל הם לא היו מספקים. חילול קודש? שיהיה.
ואגב, וידוי. לא קראתי את דוריאן גריי. הוא עדיין ראוי לקריאה? שרד את מבחן הזמן?
ביקורת טובה!
נהניתי לקרוא.
לא מדויק
לפחות כפי שזכור לי
האיש הבלתי נראה התדרדר עם הזמן, מגניבה לרצונות להשליט טרור ומוות ברחובות.
בכל מקרה, וכמו רוב הסיפורים במקבץ, מדובר בסיפור עם מטען פוטנציאלי מדהים, ומשל בכלל על המניע בקבלת ההחלטות, האם אנו באמת אחראים למעשינו, מהו בעצם המוסר האנושי, ומדוע אנו כפופים לו. ועוד.
לא זכור לי שראיתי משהו מכל זה בסרט.
איך עושים
כן, זו בעיה. אבל – מבחינת כתיבה זה דווקא יותר קל מלכתוב סרט כמו "תמונות קצרות" למשל. דרמה טובה צריכה להיות משובצת בקטעים מרגשים, אבל לא קיטשיים. קטעים אלה הם המקבילה לסצינות פיצוצים מפוארות. כשיש סרט שברובו אקשן אז הסיכוי פוחת לרגעים מתים בסצנות הדרמטיות כי לא צריך למלא את כל הסרט בהן.
הבעייה היא שאנשים שכותבים את הסרטים מתמחים או ברגעים דרמטיים או באקשן (אלא אם כן הם גאונים ואין הרבה כאלה) ואז לרוב יוצא מישמש אחד גדול. המישמש יוצא בגלל שהתבנית לסרט ניתנת לכותבים הדרמטיים מוכנה מראש, לפי קטעי האקשן ואז אין להם הרבה מקום לתמרון.
מבדיקה מהירה רק כשיש מפיק שהוא גם במאי/כותב שנותן מסגרת ראויה כמו ג'יימס קמרון ושני החלקים של שליחות קטלנית אז יוצא סרט ראוי לשמו.
חוץ מזה, זה באמת הרבה יותר קל כשאין "חבורה" של טובים עם כוחות למרות שגם זה אפשרי (Star Wars, Star Trek, Matrix). יש לשים לב שבסרטים האמורים לטובים יש כוחות מסוימים אבל רק לאחד מהם יש באמת כח עילאי והשאר הם לוחמים טובים אבל לא כאלה שפתאום נהיים רואים ואינם נראים, עפים באוויר או שולטים במזג האויר.
הומור, גם הומור יבש וצנוע כמו במטריקס ובסטאר טראק תמיד יכול לעזור לסרטים כאלה.
כן ושמעתי על אקס מן 2 ואני לא מסכים.
אז באמת..
עכשיו ראיתי את אקס מן 2.
ובהשוואה מהירה בין שני הסרטים, לוקח בקלות הסרט של ברייאן סינגר.
אתה צודק, כשאתה אומר שקשה לעשות סרט בלי דמות דומיננטית. קשה, אבל לא בלתי אפשרי, וגם לא תמיד לא רצוי (מגנוליה למשל).
אקס מן, השני לפחות, צלח על פני המהמורות, בכך שההרגשה שנוצרה היא לא של אינדיבידואלים שנלחמים, אלא של גוף אחד שבו השלם שווה יותר מסך חלקיו.
גם אם הוא נכנע לרגעים לסצינות קיטשיות אך טובות (פמקה ג'נסן למשל), או מביכות (יו ג'קמן למשל), ההנאה לא באמת נפגמת, בגלל שהדמות שנדפקה או לא. היא בסך הכל חלק ממשהו גדול יותר.
ג'נטלמנים מובחרים, אם כן עשה טעות, בכך שבעצם לקיחתו דמויות כל כך דומיננטיות מהתחום הספרותי/מחשבתי. הוא גרם לכך שהסרט שבו אף דמות אינה דומיננטית, מאוכלסת בדמויות בעלות גוונים רבים כל כך. זה לא היה כל כך נורא כפי שטענתי קודם אילו לא היינו יודעים על הגוונים האחרים של הדמויות. אבל בלקיחתם פלוס פאקטור היהירות נוצרת בעיה.
אז באמת..
אני אהבתי מאוד את הדמות של יו ג'קמן ולטעמי לא עשו איתה מספיק בחלק השני. אני חושב שהיה מקום שהוא יגלה דברים נוראיים שעשה בעברו, נגיד הרג הרבה אנשים מתוך זעם ולתת לו להתמודד עם זה בצורה לא קיטשית (כמו "אנחנו צריכים אותם וולבי, תתגבר על הבעיות, נו")
קודם כל מזל טוב
אבל..
אתה מנסה להגיד לי שזו לא יהירות. שזו אמירה? שזו התובנה שיצאה לנו מהסרט.
האמת היא, שיכול להיות. הרי טום סויר הוא בהחלט היחיד מהחבורה שלא מסתמך על יכולות מיוחדות, אלא רק על תכונות של האמריקאי הקלאסי כפי שהוא מצטייר בסיפורים. אמיץ, עשוי ללא חת, ומוסרי עד זרא.
אבל אם כך, האם הסרט לא מזלזל במוצהר, בגותיות, במיסתורין, בתרבות, ובעומק של אלפי שנות תרבות אירופאיות. בעבור תדמית הפלסטיק הכה אמריקאית.
השאלה בעיקרון היא לא האם האימרה של שון קונרי היא עובדה (וכפי שאתה מציין נכונה), השאלה היא האם גם נמצאת כאן ביקורת על האירופאיות ועל המוסר והעקרונות האירופאיים. ובעוד ביקורת על אירופה בהחלט יכולה להתקיים (למשל על הצביעות האירופאית), הרי שהביקורת כפי שהיא מופיעה בסרט (אם היא מופיעה בסרט), אינה נכונה, מכיון שהיא מופנית לשורשי האנושות (ובגדול, גם לשורשי אמריקה עצמה), ולכן בדיוק יהירה.
אבל אירופה
מזדקנת וצריכה משקפיים
מה היכולות המיוחדות של אלאן?
חוץ מנסיון וחוכמת חיים
כלום.
אבל האמת היא שאלאן הוא המנהיג, הסרט בהחלט עושה מאמצים לשכנע שטום יהיה המנהיג הבא. שטום יחליף אל אלאן כשכל השאר הם סייד קיקס.
הוא יכול, בגיל 70 ומשהו,
לפגוע במטרה שבמרחק קילומטר ממנו בעזרת רובה ממיטב תוצרת המאה ה-19. זה נראה לך טבעי?
הייתי אומר עכשיו משהו
על "סיפור פשוט". אבל אין לי מה להגיד. אז אני אשתוק.
לא ראיתי את הסרט (הקלטתי וכו')
(אזהרת חוש הומור גרוע/שחור/קלוקל)
אבל אם אני לא טועה, לפחות לגבי השחקן, במציאות זה אכן היה רובה אבל מטווח הרבה יותר קרוב….
סביר להניח שהיה חסר לו
מקום בכתוביות לשם המלא.
סביר להניח שהיה חסר לו
היה לו מספיק מקום, וזה לא תרוץ. היו גם עוד דברים כמו תום סוייר וכו'.
גם תום סוייר מוצג בסרט
אני יודע שהיתה בעיה של זכויות יוצרים לקרוא לו תום סוייר.
אה... לא נכון.
בכל סרט יש חוקי ערפדות שונים, אתה יודע.
לא בדרקולה
מה, אפילו כש... אהמ, נו, ההיא,
פגשה את דרקולה, הוא לא היה כמו בספר על שמו. ופה אתה עוד מדבר על עיבוד שממילא עבר כמה וכמה שינויים לעומת הספר (ויעידו על כך הדמויות האחרות).
אפילו אם
אז היא ערפדית שמקבלת רק את הטוב, גם אני רוצה!
בקשר לסעיפים:
ד: בקשר לאפקט הדומינו: הבניינים היו מחוברים אחד לשני כך שאחד מהם היה קורס זה שאחריו היה קורס. אחרי שפוצצו את הבניין שעמד לקרוס, החיבורים התנתקו, והבניין שאחריו נשאר עומד.
ו: לפי הספר 'אי התעלומות', שהוא ספר ההמשך ל-20,000 מייל מתחת לים, קפטן נמו הוא בעצם הנסיך ההודי דקר.
ח: אכן, ד"ר ג'קיל מתאבד בסוף הספר, אבל כנראה שהיוצרים של הסרט כנראה חשבו שהדמות שלו פשוט מעניינת מדי, ולא יכלו להתעלם ממנה.
עוד כמה נקודות על הייד וג'קיל:
– ד"ר ג'קיל הפך להייד רק בלילות ובהדרגה הוא היה יותר הייד מאשר ג'קיל.
– בסוף הספר ג'קיל לא התאבד עם אקדח, אלא עם רעל.
ו ט: בקשר לנמו, הוא אכן נלחם באופן מהיר וגם יפה מאוד,
אבל קצת קשה לירות עם מכונת יריה ארוכה למדי מטווח אפס, ועוד שמולך עומד מישהו שחותך עם החרב שלו את כל מה שזז.
למה אני מקווה שלא יהיה המשך
דבר שהטריד אותי במיוחד זה העובדה שהם אמרו שליאונרדו דה וינצי בנה את ונציה. מה? אני לא מצאתי שום דבר כזה! הוא היה אומנם אדריכל אבל הוא לא תכן את ונציה. אני אשמח לדעת מה היה המקור שלהם.
יכול להיות
שזה נסיון קלוש לבדיחה (וינצי – ונציה)
דה וינצ'י-וניס
שניה, תן לי להיקרע מצחוק.
שאלה
האם הניצחי הוא דמות אותנטית?
כי לא זכורה לי דמות כזו ומה
הרקע שלה בכלל?
מי זו בדיוק הערפדית {איזה דמות היא מהסיפור של דרקולה}?
מי זה האלן הזה? מה מיוחד בו?
ומה הסיפור שלו ואפריקה?
מישהוא בהפקה שכח את פרינקנשטיין? דמות שלפי דעתי עומדת במקום נכבד בין גיבורי המאה ה19
כול כך הרבה פוטנציאל אבל יוצאים מאולם ברגשה מה של פיספוס
שאלה
הניצחי הוא דמות סיפרותית ידועה (לא זכור לי מאיזה ספר9
מינה היא ההיא שננשכה ע"י דרקולה לכל אורך הסיפור (בקומיקס היא לא היתה ערפדית)
אלן קווטרמיין הוא גיבור הספר מכרות המלך שלמה, קיים סרט באותו שם וניתן לראות אותו לפעמים בשידורים חוזרים בחגים (בעקרון הוא צייד יהלומים)
פרנקינשטיין לא הופיע בקומיקס, אמנם הוא דמות ספרותית מכבדת אבל שתי דמויות שלא הופיעו בקומיקס וכן הופיעו בסרט זה מספיק (תום סוייר (לאגו האמריקאי) וניראה לי שדוריאן אבל אני לא בטוח)
הניצחי
דוריאן גריי מ"תמונתו של דוריאן גריי" של אוסקר ויילד
''בקומיקס היא לא היתה ערפדית''?
אז מה היא כן היתה? סתם אצילה שמסרבת להסיר את הצעיף שלה?
לא. ווילהלמינה הארקר באה מבית טוב. היא לא תניח לצופים בבית לראות אותה מתדרדרת לאקטים חייתיים וזנותיים, כפי שהסרט אילץ אותה. יש דברים שצריך לעשות מאחורי הקלעים.
ואגב, מה זה צייד יהלומים?
צייד יהלומים זה
המ…
ניסוח של מישהו שקם כרגע לאיש מחפש מכרות אגדיים של יהלומים.
בקומיקס היא לא היתה ערפדית
אני חושב שבקומיקס היא באמת לא היתה ערפדית, אלא רק הסתירה את סימני הנשיכה (ככלות הכל, לא כל מי שננשך על ידי ערפד הופך לאחד).
מה שכן, החוויות שעברו עליה הפכו אותה לקצת יותר קשוחה ובעלת תושייה מהגברת הוויקטוריאנית הטיפוסית (כפי שלמד אלאן קיו).
פרנקנשטיין לא ממש מסתדר לי כגיבור-על
אולי התכוונת ליצור של פרנקנשטיין (שמעולם לא ניתן לו שם), פרנקנשטיין הוא שמו של הדוקטור. בכל אופן, כבר יש בסרט טיפוס חזק במיוחד עם פיוזים קצרים (הייד).
אפשר לעשות גרסה ישראלית
עם ירון זהבי, דני דין, קופיקו ועזית הכלבה הצנחנית.
והמתח המיני יהיה בין...?
לא קראת טוב?
הוא אמר גירסה ישראלית, לפיכך לא יהיה מתח מיני.
מה הקשר?
ברור שהיא או כל שחקנית אחרת שתגלם את תמר סגנית מפקד חסמבה, תדרש להתפשט בשלב זה או אחר. אבל מה בין זה למתח מיני?
לפרטים, ראו את סרטה החדש של מיכל בת אדם.
קופיקו ועזית, כמובן.
הייתי מוסיף את תוכידס וגברת זעפני
אתה קורא את תעבורת האייסיקיו שלי?
כולנו קוראים אותה.
יש פיצ'ר מיוחד של עין הדג… לא, עזוב. בהזדמנות, אם תהיה נחמד אלי, אני אתן לך לינק.
זאת לא השאלה האמיתית
השאלה היא למה אנחנו קוראים אותה?
כולנו קוראים אותה?
לא התכוונת להגיד שבבית של העורכים יש חדר מיוחד, שכל מי שנכנס אליו יכול לראות את תעבורת האיציק של קיפוד, ואחרי כרבע שעה הוא נזרק לאיזה שדה נטוש בפאתי חיפה?
הממ...
איכשהו, כשאני קורא את המילים "לונדון", "המאה ה-19", ו"רפרנסים", אני חושב על סרט אחר.
כתבה מספר 1491
בום! טראח!
מי שכתב את הסרט הזה הפסיד בהתערבות או משהו?
"בוא נראה אותך כותב סרט על ד"ר ג'קיל וטום סויר"
תתפלא, אבל לא.
הוא באמת היה צריך להפסיד
חלק מתנאי ההתערבות היה צריך להיות שתכונותיהן הידועות של הדמויות יבואו לידי ביטוי בסרט (אחרת אפשר לכתוב כל תסריט שהוא, ולקרוא לדמות אחת "טום סוייר" ולשניה "ד"ר ג'קיל"). מה שלא נכון לגבי הסוכן סוייר של הסרט. הוא סתם איש שקוראים לו סוייר.
במובן מסוים התכונות שלו באות לידי ביטוי.
הוא הרפתקן ששש* להכנס לכל צרה.
_____
* איזו מילה משעשעת לכתיבה.
ביקורת ממש טובה!
נהניתי לקרוא וסייעת לי מאוד להחליט לחכות לדצמבר, כשהג'נטלמנים יגיעו לדויד.
או לא לספר?
גם בסרט מזכירים מפורשות את העובדה שהאיש הבלתי נראה "המקורי" מת.
לפי ההכנסות הנמוכות של הסרט
לא נראה לי (לא בדקתי במוג'ו אבל זכור לי שהתקציב עמד על כ-78 מיליון דולר וההכנסות בארה"ב לא כיסו את התקציב. אולי יחד עם ההכנסות מחו"ל, DVD וכד' הם יחזירו את ההשקעה ואולי אף יניבו רווח קל. האם מספיק כדי להצדיק סרט המשך? קלוש ביותר אך אין לדעת)
בנוסף
מי שמגייס את כל חברי הליגה בספר הוא אחד בשם קמפיון בונד, הכפוף למר M.
נשק אוטומטי. בלגים. .
היה כדאי להבעט מקורס קצינים בשביל להבין את הבדיחה הזאת.
לפעמים הרפרנסים היו על גבול המעליב
"הגעת מהר"
"לא מהר כמו פוג.
מסביב לעולם ב 80 יום."
<ולנסיה מנגבת את היריקה לפרצוף של הרפרנס>
מכל הסרט אהבתי רק את:
<איש רע יורה בדוריאן גריי, נקבי היריות מתפוררים ממנו>
איש רע: "מה אתה?!"
דוריאן: "מסובך."
חבל שהסרט שכח מזה לגמרי…
באופן כללי, כפי שהחבר שלי סיכם: "סרט ילדים". למרות שהייתי רוצה שהילדים שלי ילמדו על היצירות האלה ממקום קצת יותר קרוב למקור. לפחות מ"תום סוייר" ו"20 אלף מיל מתחת לפני המים" אני מאוד נהנתי כילדה.
(וגם את ספרי שרלוק הולמס אהבתי מאוד).
אולי השאר התיישבנו קצת, או היו די ארוכים ומשעממים מידי לילד מלכתחילה.
קצת סיספונד, בבקשה
הלכתי לסרט עם זוגתי (שתחיה וכו') ועוד בלחץ, כי היה יום חמישי, התורים היו מזעזעים, והפלנו את הילד על בייביסיטרים ששישה למשימה (רק בשביל המילה של לונג) לא הייתה תכונתם.
והפלא וופלה: נהננו. אפילו נהננו מאוד.
אני מעריץ מושבע של Moore, ובמובנים מסוימים הליגה היא היצירה המעניינת ביותר שלו בשנים האחרונות, ודווקא את העניין איבדו בסרט לגמרי: את הדמויות הלא-מושלמות והבעייתיות מאוד (מי שקרא את הקומיקס יזכור את סצנת העימות המדהימה בין הרואה-ואינו-נראה לבין מר הייד): קווטרמין הוא לא המנהיג, הוא סתם זקן מבוהל, הייד והרואה-ואינו הם ממש מפלצות (אבל ממש), למינה אין תכונות מיוחדות.
_אבל_, וזה מה שחשוב, למרות העלילה הבעייתית מאוד, הסרט מהנה ביותר. למי אכפת שהוא לא ממש נאמן למקור? האפקטים מצוינים ובשפע, האפלוליות אפלולית, כל דמות מקבלת מספיק זמן מסך (אוקיי, אז חלקן דביליות, אבל יש להן מספיק זמן מסך) ויש מגוון נאה, אך לא מוגזם, של התרחשויות.
וחוץ מזה, דמות שלא מופיעה בספר (אולי היא מופיעה בהמשך?), דוריאן גריי, היא הדמות המוצלחת ביותר בסרט, וגם משוחקת מצוין.
הקיצ-קיצ, זה אחלה סרט ליומית (או ערבית – די אפל שם בתקופה הויקטוריאנית), מהנה ביותר, וחבל שלא יהיה (כנראה) המשך. דווקא כדאי, ואל תשפטו אותי לפי הספר – זה לא ספר.
ואגב, שוט הסיום פשוט מצוין.
ואגב אגב, כמה פרטי טריוויה משעשעים מימד"ב: פלמינג, השחקן שמשחק את הייד/ג'קיל, שיחק גם בסרט הקודם לפי מור, From Hell, את נהג המרכבה; רוקסבו, השחקן שמשחק את M (ומחליף מבטאים בקצב דבילי) משחק את דרקולה בגרסה המתקרבת כרגע, ון הלסינג עם יו ג'קמן כון הלסינג.
אורסון סקוט קארד ירד על הסרט היום:
הוא אמר שמישהו בטח יעשה פעם סרט מהמשחק של אנדר, בין אם בחייו ובין אם לאחר מותו, והוא אמר שיש סיכוי שזה יהיה סרט מחורבן. "ואם ראיתם את "ג'נטלמנים מובחרים", אתם יודעים על מה אני מדבר. אמנם היה שם שון קונרי, כמה גרוע זה יכול להיות, רק חבל שהם שכחו את העלילה."
נדמה לי שהוא אמר
"חבל שהם שכחו את התסריט".
יכול מאוד להיות. אבל רוח הדברים זהה.
אח, הוא היה משעשע, בדרכו…
מתי הוא אמר את זה?
כי אני רק שמעתי את ההצהרה, והוא אמר שהוא יסביר תכף למה, ומעולם לא הסביר.
אתמול, ב''אלף רעיונות בשעה'',
אחרי שמסיבות שונות הוא החליט שהוא חייב להבהיר שספילברג *אינו* הבמאי שהוא התכוון אליו כשאמר שהוא לעולם לא יעשה סרט עם במאי מסוים כי הוא ממרר את חיי הצוות שלו. הוא אמר שספילברג הוא אדם נורא נחמד שאנשים אוהבים לעבוד איתו, אבל…
אה.
כתבתי לו עכשיו מייל ארוך, ובו פירטתי את כל הדברים שהוא אמר ואני לא הסכמתי איתם. בעיקר כי כשאמרתי לו אחרי ההרצאה: "נהניתי, אבל לא הסכמתי עם חצי ממה שאמרת", הוא אמר "אז תשלחי לי מייל".
ומישהו אולי יודע
מיהו אותו במאי מסתורי?
ג'יימס קמרון.
אגב, לגבי קארד,
יש איזושהי אפראות לקבל וידאו/תמליל/הקלטה של ההרצאות שלו באייקון (הכרטיסים אזלו כשרציתי לקנות).
נדמה לי שהיו דברים שצולמו,
אבל דברים כאלה ממש עדיף לברר בפורום האגודה ולא כאן. שם יהיו תשובות הרבה יותר מוסמכות.
ומשהו אוף טופיק לבוג'י:
כשקראתי את הספר הזה פעם ראשונה לא התלהבתי ממנו, בלשון המעטה, אבל אחרי ששמעתי אותו מדבר על אנדר, ועל איך שהוא רואה את מה שעובר על אנדר, קראתי אותו שוב, וזו הייתה חוויה שונה לחלוטין.
אפשר למצוא את הספרים של הגיבורים גם בעברית
עדיף לילדים מתקשים!
אני הולך לכתוב בדיוק את מה..
שחשבתי כשאמרו לי שטום סוייר מופיע בסרט הזה – What the f**k?
למה אני לא מצליחה מצוא באינטרנט את הספר של טום סויר
לאזעזל אני לא מוצאת מחשב את הספר היחידי שאני בטוחה מאה אחוז שתרגמו לעברית
וגם לא את דוקטור ג'קל ומיסטר הייד
מה זה צריך להיות
זה ממש מתסכל!
למה אני לא מצליחה מצוא באינטרנט את הספר של טום סויר
ויש בעברית את התמונה של דוריאן גריי כי זה הכי הכי מעניין אותי
גרך אגב איך קוראים לשחקן ששיחק אותו?
למה אני לא מצליחה מצוא באינטרנט את הספר של טום סויר
שניה יש בכלל ספר כזה?
דוריאן גריי: http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=84314
בבקשה:
תום סוייר: http://www.mitos.co.il/Book/BookFocus.asp?ID=135750
3 הוצאות שונות לג'קיל והייד: http://www.mitos.co.il/Book/BookSearchResults.asp?Page=0
בבקשה:
אתם מהירים ויעילים כל הכבוד!!!
סרט מגניב
שמעו לא יודע על מה כל הציניות אבל הסרט ממש מגניב, במיוחד שכוסית כמו ניקיטה משחקת בו.
למרות שאני חייב להודות, שון קונרי הזה, היה צריך לצאת לגימלאות כבר מזמן, ואינדיאנה ג'ונס … נו באמת, היה צריך לצאת לגימלאות איתו.
ועם כל זאת ולמרות הכל הסרט היה מגניב.
אינדי היה שם?
*מנגב משקפיים*
בסרטים אחרים הייתי צוחק, אבל בסרט הזה הכל אפשרי..
ניקיטה? אינדי?
על איזה סרט אנחנו מדברים?
ניקיטה = פ(י)טה ווילסון האגדית..
בתפקיד הערפדית מונה. אני עדיין מנסה למצוא את אינדי שם…
הנרי ג'ונס האב
אני דורש, מינה.
לא מונה.
זה הסיפור היחיד שהסרט לא הרס (?).
אני דורש, מינה.
הפרט הזה – השם שלה – הוא אולי הדבר היחיד שהסרט של שינה בדמותה לעומת הספר (של סטוקר) או הקומיקס (של מור). חוץ מזה, היא דווקא הדמות ששונתה הכי הרבה.
אני דורש, מינה.
והסוכן סויר לא שונה בכלל…
אני דורש, מינה.
אלא אם כן, כאמור, סויר מופיע מאוחר יותר בקומיקס ממה שקראתי – וזה לא נראה לי – אז על מה אתה מדבר? אתה יודע מה האופי של תום סוייר יהיה כשהוא יהיה בן 25 (נניח)?
אז לראות או לא לראות?
זאת השאלה…
כי אני רציתי לראות את הסרט, אבל לפי התגובות פה אני מתקשה להחליט.
כדאי או לא כדאי?
ללכת.
זה ישאיר אותך מסופקת עד שטרנטינו יגיע למחוזותינו (פשוט להתייחס לזה כ.. אמממ.. קומדיית טעויות?).
אני מאוד נהניתי.
עד טרנטינו?
כל היומיים שנשארו עד אז?
יש אנשים שצריכים סרט..
מי אני שאמנע מבעדם?
—————————————
החתול מעמיד פנים כאילו הוא לא שכח שטרנטינו יוצא בסופה"ש הקרוב.
גו ד''ר ג'קיל
אני ראיתי את הסרט והוא אפשר לומר סה"כ נחמד אבל היו באמת צריכים לפתח את הדמויות יותר כי הם היו שטחיות בטירוף!! הכי מעניין היה דוק ג'קייל (אגב אני אישית הייתי מתמקדת בו יותר) וגם דוריאן אותו הציגו בכלל כמו בוגד מגעיל ולא התייחסו לדילמות שהיו אצלו (חוצמזה הוא היה הכי חתיך שם!) אז קיצר סרט נחמד הלוואי שלא יהיה לו המשך (זה יהיה מכה לאנושות) וגם סרט קליל ובסדר… אגב גם ביקורת על הסרט הייתה יותר טובה ומצחיקה ושנונה מהטסריט של הסרט עצמו וזה ממש אבסורד!
שאלה
ששאלו אבל לא הייתה עליה תשובה….
מי שיחק את דוריאן גריי בסרט?
הוא:
http://www.imdb.com/name/nm0870204/
משום מה השם שלו מוכר לי, ואני לא זוכרת למה.
הוא התפרסם
בעיקר בתפקיד אראגורן ב'שר הטבעות'.
אותו הוא שיחק במשך יומיים, עד שפיטר ג'קסון החליט שהוא צעיר מדי ובכלל לא מתאים לתפקיד, זרק אותו והזעיק את ויגו מורטנסן.
זהו זה. לא זכרתי באיזה הקשר נתקלתי בשם שלו,
ועיון בפילמוגרפיה שלו בימד"ב לא עזרה לי. תודה.