במקור: Gothika
במאי: מתיו קסוביץ'
תסריט: סבסטיאן גטירז
שחקנים: האלי ברי, רוברט
דאוני ג'וניור, פנלופה קרוז
הוליווד יודעת להפחיד עם הרבה טוב טעם, אבל בלי הרבה שכל, ולראיה: 'גוטיקה'. יש בו טירה אפלה שתקועה באמצע שום מקום, עם רוח רפאים ממורמרת בילט-אין; יש בו רעמים הרועמים בחוץ בטון מאיים, כולל הברקים הנלווים שיכולים לגרום להפסקת חשמל צופנת רעות; ויש גם האלי ברי אחת, שכל הדברים הכי מוזרים נופלים עליה כמו משקולת של טונה בסרט מצויר.
ברי מגלמת את ד"ר מירנדה גריי, פסיכולוגית קלינית העובדת בבית כלא לנשים ומטפלת באסירות שמאכלסות את המחלקה הסגורה. בואו נגיד שאם אני הייתי ד"ר גריי, לא היה שום סיכוי שבעולם שהייתי הולך לעבוד שם מרצוני החופשי, במיוחד בחורף כשכל הזמן יורד גשם, או שהשמים סתם אפורים כל היום. בית הכלא הזה, מעין אחוזה קודרת בת מאות שנים, מלא ברוצחות (כמובן), פסיכופטיות וסתם ניצבות שאמרו להן להתנהג כמו מטורפות. לפחות יש שם בריכת שחיה ממש שווה.
לילה אחד, אחרי יום עבודה קשה ו-55 בריכות, ד"ר גריי נוסעת הביתה. בחוץ, כרגיל, מזג אוויר מחורבן. אלא שאז קורה משהו מוזר: מירנדה מעורבת בתאונת דרכים הכוללת גם נערה מסתורית ומפחידה (הקשר המשפחתי לסמארה מ'הצלצול' עדיין נמצא בבירורים). הנערה הזאת, בניגוד לכל הגיון אפשרי, צצה פתאום באמצע הכביש וגורמת למכונית של מירנדה לסטות הצידה. מירנדה, נשמה טובה, לא רק שלא מתעצבנת על הנערה החצופה, היא אפילו ניגשת אליה כדי לבדוק אם הכל בסדר, אבל אז הנערה מתנפלת עליה.
כאן העריכה המצוינת של 'גוטיקה' היתה כל כך מתוחכמת, עד שהיא הצליחה לקפוץ לקטע הבא בלי ששמתי לב בכלל: פתאום ד"ר גריי מתעוררת ומגלה שהיא נעולה בתוך תא במחלקה הסגורה שבה היא עובדת. אחרי שדוחפים לה כמה זריקות הרגעה, נכנס לתא ד"ר גרהאם (רוברט דאוני ג'וניור), חבר ועמית לעבודה, ומבשר למירנדה שהיא מואשמת ברצח של בעלה, שהיה, דרך אגב, מנהל המוסד הסגור. ד"ר גרהאם טוען שהוא רוצה לעזור לה (חוץ מזה שהוא דלוק עליה פחד), אבל בטוח, כמו כולם, שד"ר גריי היא רוצחת שסובלת מהזיות. כמה תקריות משונות שהיא חווה על בשרה, במובן המילולי של המילה, מעוררות את החשש שגריי מהלכת על הגבול הדק בין שפיות וטירוף. האם היא באמת יוצאת מדעתה או שיש כאן קונספירציה? ולמה צצה הנערה המסתורית, ומה היא רוצה מחייה?
כל הפתרונות לחידה ושלל הגילויים המרעישים של האלי כבר הופיעו לפני כן במותחנים על-טבעיים למיניהם. בתחילת הסרט נדמה היה שהעלילה תתרכז בשאלה המרתקת "האם הפסיכולוגית השתגעה או לא", בדומה לסרט הישן 'בכבלי השכחה' של אחד הסמאחים הגדולים של הקולנוע, אלפרד היצ'קוק. הסרט ההוא השתמש בפסיכואנליזה ככלי לפתרון התעלומה, אבל יוצרי 'גוטיקה' לא מעונינים בשום דבר מסובך כזה – אותם מעניין רק להפחיד. לזכותם ייאמר שהם עושים את זה טוב: הטכניקה והסיפור של היצ'קוק הושאלו כדי לעצב את המציאות של 'גוטיקה' באופן משכנע. הצילום הוא מעולה, העריכה חדה ומדויקת ופס הקול אפקטיבי ומספק אווירה מפחידה שלא נעלמת לשניה. המוסיקה מגיעה לטונים גבוהים בדיוק ברגעים המתאימים, למרות שהיא מופיעה משום מה גם ברגעים פחות מתאימים, לדוגמה, כשהאלי עושה כמה בריכות.
בגלל שהאפקטים תופסים מקום כל כך חשוב בסרט, נראה לי שהשחקנים, חוץ מברי, לא ממש נחשבים, והובאו לסט רק בשביל להביא קהל. אולי זאת התספורת המוזנחת של פנלופה קרוז (בתפקיד אסירה מסוכנת שמדגימה בדיוק עם מה ד"ר גריי צריכה להתמודד), או התפקיד החלש של דאוני ג'וניור, אבל לו היו שמים במקומם שחקנים ליגה ב' לא הייתי מרגיש בהבדל. 'גוטיקה' היה נשאר מותח ומפחיד, במיוחד בקטעים בהם הנערה המסתורית קופצת משום מקום ומתנפלת על האלי המסכנה.
הבעיה העיקרית עם הסלט הזה מתחילה בערך ברגע בו מתברר מדוע באמת הנערה מציקה לד"ר גריי, והתעלומה מתחילה להיפתר. המותחן הפסיכולוגי-בתיאוריה, הפך לסרט הפחדות זול עם היגיון עקום, ודי מהר התחלתי לאבד עניין בגורלם של האלי ברי והשיגעונות שלה. הסיום המופרך הוכיח שאין גבול להתדרדרות שסרט יכול להפגין.
קצת עצוב לי ש'גוטיקה' יצא סרט אווילי. עצם העובדה שמופיעים בסרט שלושה כוכבים הוליוודים עורר בי ציפיות למותחן קצת מתוחכם. אולי עצם העובדה שאת 'גוטיקה' ביים מתיה קאסוביץ' הצרפתי היתה צריכה להדליק לי איזו נורת אזהרה. ברזומה של קאסוביץ' רשום גם המותחן 'נהרות הארגמן', שקווי הדמיון בינו לבין 'גוטיקה' לא ממש מפליאים – לשניהם התחלה טובה וסוף שלא נדע. כשיצאתי מהאולם לא הצלחתי להימנע מהמסקנה הפשטנית הבאה: 'גוטיקה' הוא סרט מפחיד,
ו – בהעדר מילה הולמת שתתאר את העניין באופן יותר מהוגן – מפגר.
מזל''ט על הביקורת הראשונה.
למען האמת, לא התכוונתי לראות את הסרט בשל הסחף השלילי כנגדו, אבל בעקבות הביקורת כאן אני שוקל צפיה בדויד.
"בכבלי השיכחה" אגב, הוא סרט שאני מאוד אוהב, וכפי שלימד אותנו "הצלצול" – אין מה לחפש היגיון בסרטי אימה.
בתור סרט אימה חסר הגיון
'גוטיקה' היה ממש בסדר. צילום נהדר, הפחדות מצוינות וטריקים נחמדים (המצלמה המשוטטת של פינצ'ר קופצת להופעת אורח ביזארית). רק מה, באמת חבל על העלילה.
מזל''ט על ביקורת ביכורים
מתי תורי? סביר להניח שכשאני אכתוב על סרטים ששורדים יותר משבועיים.
תודג לכל
אם יורשה לי, ואני מאמין שיורשה: "עין הדג" ROCKS!!!.
(וכמו שאמא שלי אומרת, פולניה טובה שכמותה: "לו רק היית משקיע בלימודים כמו שאתה משקיע בשטויות שלך")
גם אמא שלי אמרה דברים דומים.
אז פשוט הפסקתי להזכיר את 'עין הדג' כמעט לגמרי בביקורי בבית או בשיחות עם ההורים. באופן מפתיע משהו, זה פתר את הבעיה לגמרי.
זה רק בגלל שאת לא גרה אצלה
לי אין את הפריוויליגיה ואמא שלי כבר חושבת שהרקע למחשב שלנו כולל דגים כחולים על רקע תכלת. (ושאני לא לומדת מספיק, או לא עוזרת מספיק בבית וכו'.)
שיואו! לא רק אני יצאתי מהסרט הזה עם אסוציאציות לסמארה!
הלכתי אליו לגמרי במקרה, בערבו של יום א' האחרון.
מה אומר ומה אגיד – ביקורת מצוינת, שהזדהיתי עם כל מילה – עברתי בדיוק את אותם שלבים בצפייה בו.
הרמף.. זה אומר שהסרט כה שטאנצי? או שמא כולם פה חושבים אותו דבר?
מן הסתם neither.
תהיתי גם על כך.
אבל הנחתי ש, Heck, כל הסרט חסר הגיון עד עכשיו, אז הם רק עקביים. לפחות בדבר אחד
מזל טוב על הביקורט.
אבל למה גוטיקה עם ט', למה? אני יודע שזו אשמט המפיצים, אבל זה נראה לי המקום הכי טוב להטלונן בו. זה פשוט צורם לי בעיניים. בעצם, מי אני שאטלונן? אני כותב "שולת".
מזל''ט...
(מזל ללא טייס)
מה זה משנה, ממילא הוגים את זה אותו הדבר…
בכלל, אני חושב שמהיום צריך לתרגם תרגום פונטי בשומרית, או לפחות באכדית, ככה זה לפחות זה תמיד יראה מעניין על הפוסטר…
זה בכוונה, כנראה, כי גם במקור האנגלי יש ''טעות'' דומה.
האיות הנכון הוא "Gothic" ב-C, ולא ב-K.
ולמה לעזאזל קוראים לסרט ככה בכל מקרה?
(לא שאני מחזיק מישהו פה אחראי על כך, כמובן)
כי זה מגניב ומורד בממסד...
וואלה, נכון.
מה שמביא לשאלה- יש לזה איזשהו קשר לסרט (סטייל "בית כברות לחיות")?
לא.
גם למילה 'גותיקה' אין ממש קשר לסרט.
לא ראיתי
את הסרט, אבל אולי הטירה היתה בנויה בסגנון גותי?
התיאוריה שלי.
ניסו לייצר "רומן גותי" מודרני.
מה זה רומן גותי?
http://members.aol.com/franzpoet/intro.html
http://www.wwnorton.com/nael/romantic/topic_2/welcome.htm
התיאוריה שלי:
Gothika זה שם מגניב כזה.
גם ''חרדל רדיואקטיבי'' זה שם מגניב,
ולא ראיתי (עדיין) סרטים המתקראים כך.
סבלנות.
זה ההמשך ל''להתראות, כחול עמוק''
http://tools.firmlist.com/hexagonalhues/colors.phtml
נו, הזה שבו הוא מט בסוף.
היו צריכים להפסיק את הסדרה אחרי ''מלאך שחור, חצי מת''
הבמאי אירופאי אז אולי נראה
להם הולם ללכת על שם כזה של העולם הישן. ובאותה הזדמנות לאנגלז לו את השם למתיו. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה (מתייה).
הדוגמאות בלינק השני
שהבאת נראות הסבר די משכנע:
כלומר, טירה, חוויות מפחידות, לא טבעיות, מסתורין – זה די מסכם את רוח הסרט, כפי שהעביר אותה המבקר – ובהזדמנות זו – ברכות למבקר!
וכן, נכון, גוטיקה (ביחוד עם השגיאה המכוונת) היא שם מגניב שחבל על הזמן…
זה קצת יותר ספציפי מזה -
ברומנים גותיים יש מוטיב של אנשים שנכלאו על לא עוול בכפם ועכשיו הם מנסים לברוח. במיוחד נשים צעירות. ויש גם הרבה עיסוק באי-שפיות, וטשטוש הגבול בין שפיות לאי-שפיות.
אבל "גוטיקה" זה עדיין שם מפגר לסרט.
לא.
כן יש משמעות לסרט גוטיקה…
באנגלית זה כאילו החברה של הרוחות משהו שקשור לרוחות כמו איזשהוא סיאנס
לא נכון.
http://www.m-w.com/cgi-bin/dictionary?va=Gothic
צילום מצויין?
אני מוכרח להודות שבגדול אין מה להתלונן על הצלם, אבל בוא רק נגיד שצלם באמת, אבל באמת מצויין, לא היה מכניס את הבום לפריים כל כך הרבה פעמים.
זה כבר נהיה מביך והביא לצחקוקים מלוחששים בקהל. אולי בגלל זה לא התלהבתי מהסרט. ואולי גם בגלל הפרומו המאוד מאוד מבטיח…
אם יש יותר מדי בומים בפריים זו אשמת המקרין.
זו לא אשמת המקרין.
המקרין מקבל את הסרט כמו שצריך להקרין אותו. העורך של הסרט מחליט כמה לחתוך מהפריים, לא המקרין.
לא נכון.
המקרין אמנם מקבל את הסרט הערוך, אבל כפי שהוסבר בלינק שדונקיהו הוסיף, הוא מקבל חתיכות פריימים נוספות של הסרט (כלומר, התמונה שבפילם גדולה יותר ממה שאמור להיות מוקרן). באחריותו של המקרין להציג את הגלגל במסגרת הנכונה, והוא אפילו לא צריך לחשוב הרבה בשביל זה – על הגלגל כתוב באיזו מסגרת יש להשתמש.
עוד בעיות של מקרינים עשויות לנבוע משימוש בעדשה לא נכונה. למשל, בטריילרים או פרסומות יש לפעמים עיוות של הדמויות כשמנסים להכניס אותן לפריים "מרובע" מדי, או "מלבני" מדי, ואז המקרין מחליף עדשה והתמונה "מסתדרת".
ורק עוד תוספת קטנה.
קורה שסרטים מסוימים מגיעים כשהם חתוכים מראש ואין בהם פיסות פילם נוספות. אבל לא כולם.
כן נכון.
אף פעם לא מקבלים יותר ממה שצריך.
יש סרטים שמצלמים במה שנקרא סופר 35מ"מ, ששם הפריים הוא כמעט מרובע, ולצלם מסומן על המוניטור מה יראו כאשר יחתכו את התמונה כדי לקבל מסך רחב. הרבה פעמים הם פשוט מתעלמים ממה שמחוץ לקווים, ובאמת כמעט תמיד זה נחתך. רק מה, לפעמים מפיצים עותקים בהם המסך לא כלכך רחב, ואז ראוים מקרופונים, מנורות, חדרים בלי תקרה… זה בכלל לא אחריות של המקרין…
בקשר לעדשות, זה באמת פאשלה של המקרין, אבל על זה שרואים "יותר מדי" מלמעלה, זה לא…
אני יכול לשים אותך בקשר עם עורך סרטים שאני מכיר מהוליווד והוא יאשר את זה…
כיום במרבית הסרטים ניתן לדעת מראש
איך ייראה הפריים. יש סימונים למסך רחב, וסימונים למסך "מלא" (כך שהצלם יכול לדעת איך הסרט ייראה במעבר לטלוויזיה).
אבל זה לא קשור לזה שלפעמים הסרט מגיע למקרין עם "שוליים". כמו שאמרתי – לא תמיד זה ככה, ויש גם סרטים שמגיעים כשהם חתוכים מראש, אבל שליחת סרטים עם תוספת עדיין נפוצה מספיק, ואז העניין עובר לאחריות המקרין, שצריך לדעת להסתיר את התוספות הלא רצויות (או יותר נכון, הוא לא צריך לדעת להסתיר, כמו שהוא צריך לדעת לקרוא ולהבין איך המפיצים רוצים שהוא יקרין את הסרט).
יכול להיות שעורך הסרטים שאתה מכיר מעדיף לחתוך כל תוספת לא רצויה. אבל יש עוד כמה עורכים בהוליווד, והם עובדים בצורה שונה.
ועוד קצת סימוכין:
http://www.cinematography.net/HardvsSoftMatteForAnswerPrint.htm
תקרא את התגובה הלפני אחרונה.
הדבקתי פה את החלק העקרוני:
ואני חשבתי...
שתרבות ה"סמוך" קיימת רק בארץ… איזה דביליות…
אם מצלמים יותר ממה שצריך, זה בד"כ בשביל שלא יצטרכו לחתוך כל כך הרבה מהצדדים כשמראים את הסרט בטלוויזיה, ודווקא יקבלו יותר מלמעלה ומלמטה… מה הבעיה לעשות את זה לפניכן, ולשמור עותק מלא בשביל הטלוויזיה? זה בזיון משותף לעורך ולמקרין. במיוחד העורך שמסתמך על אחרים שיעשו את העבודה בשבילו… וזה מסביר את כמות הסרטים שיש להם את הבעיה הזאת… רק להסתכל ב IMDB ולבכות…
ממה שאני הבנתי
התהליך של לכסות את החלק שמעל ומתחת לתמונה שלא רוצים שיופיע על המסך, נקרא Hard Matte.
הבעיה היא שככל הנראה, זה לא אפקטיבי כמו להסתיר את החלקים פיזית ע"י המקרין(Soft Matte). אני לא יודע איך זה מתבטא, אבל כנראה שזה לא מצב רצוי.
ואין שום קשר לשיטת ה'סמוך', אני חושב שלמקרין צריך להיות קצת ידע בסיסי בקשר לעבודתו.
זה אפקטיבי
ומשתמשים בזה בסצנות עם אפקטים מיוחדים כדי לחסוך כסף, כי ככה צריך (למשל) ליצור גרפיקה ממוחשבת לחלק הרבה יותר קטן מהפריים. אפשר לצלם ב-Soft Matte וליצור עותקים ב Hard Matte בשביל הקולנוע… לא צריכה להיות בעיה…
כמו שאמרתי, הסיבה שמצלמים בSoft היא שניתן יהייה ליצר עותקים ב 1.33 לטלוויזיה מבלי שיצטרכו לאבד הרבה מן התמונה, אחרת אין שום סיבה לצלם בSoft. ואז מה קורה? בכל זאת רואים את הציוד… וזה מזכיר לי שב IMDB ברשימת ה goofs הרבה פעמים רואים הערות על ציוד שנכנס לתמונה, אבל רק בגרסת הטלויזיה, כך שלדעתי לצלם כן יש חלק בזה…
לדעתי זה כן "סמוך", כי "סמוך" זה כשאתה לא עושה כל מה שאתה יכול כדי למנוע בעיות וטעויות, וסומך על זה שאחרים יעשו מה שצריך, כמו שצריך… (כמובן בלי קשר לזה שלמקרין באמת חייב להיות ידע בססי)
ע''ע:
כתבה מספר 227
הסרט הזה יכל להיות טוב
אם לא הייתי רואה סרטים כמותו מיליון פעם לפני זה. אני היחיד שניחש את הסוף חצי שעה לפחות לפני הכתוביות?
שאלת מליון הדולר...
מי לעזאזל יודע מה פירוש השם "גוטיקה"?!
תראה מליון דולר, ונדבר.
אהמ.... לא ממש...אולי...
האמת היא שגוטיקה ממש אבל ממש לא הפחיד אותי!! הוא היה עשוי מעולה אבל עדיין… הוא התאמץ להפחיד קצת יותר מדי ועדיין לא הצליח… בכל אופן הילדה האמת הזכירה לי קצת יותר את מייגן מה שמה ממגרש השדים, זה נשמע ממש מופרך לערב סרט כ"כ לא מפחיד עם מגרש השדים אבל אם חושבים על זה… ילדה ג'ינג'ית,מדממת, שמשווים אותה לשטן…. ?Ring any bells
ובכלל גוטיקה לא ממש הזכיר לי את הצלצול (חוץ מבקטע שהאלי נכנסה למשרד של האקס קולגה ונפתח קובץ במחשב שמראה את המצלמה ואז רואים את הילדה כזה עומדת עם כל השיער על הפרצוף).
זאת רק אני או שהילדה בגוטיקה לא הייתה ממש ילדה היא נראתה לי בערך בת 18.
לסיכום: גוטיקה הוא סרט שעשוי מעולה אבל מפגר בצורה יוצאת דופן. הצלצול הוא סרט מפחיד ומצמרר שגורם לכם לנדודי שינה במשך כמה לילות טובים. אין בכלל השוואה למגרש השדים שכמעט חטפתי בגללו התקף לב.
*+*ליידי דלת*+*
נ.ב
קטע מוזר לגמרי:
במסיבת יומולדת של חברה שלי ראינו את הצלצול ואז חברתי התחילה לחקות את סמארה (שיער על הפרצוף משפטי נאצה וכו', אני עדיין חקיינית יותר טובה של סמארה כולל הקול וזה…) והיא התחילה להתקרב לאיזה ילדה אחרת ככה ואז הילדה ההיא התחילה לדמם מהאף!!! זה לא פסיכופתי לגמרי???
*זה* בידור!
על מה לעזאזל אתם מדברים??
הסרט "גוטיקה" מצוין!
הלכתי לראות את הסרט הזה במטרה שיפחיד אותי והוא עשה את העבודה מצוין, מה צריך יותר מזה??
ורק שתדעו שאני לא מסוגלת ללכת לבד עכשיו בחושך… אני מתה מפחד שהילדה הבלונדינית הזאת לא תקפוץ עלי מאמצע שום מקום.
והצלצול: גם סרט טוב.
כל פעם שיש לי שלג בטלוויזיה אני מכבה אותה… אני לא מסוגלת לראות את זה מהפחד שסאמרה לא תבוא אלי פתאום ותשאיר אותי עם פרצוץ שחבל על הזמן!!
אז לסיכום- "גוטיקה" ו"הצלצול" הם סרטים מצויינים (יש העדפה ל"גוטיקה"). אין מה להגיד על העלילה ושום דבר אחר… הם פשוט רצו לתת לכם סוף שבחיים לא הייתם חושבים עליו וזה בדיוק מה שקרה.
בדרך כלל בסירטי אימה הסוף הוא ברור. פה הם רצו לעשות אחרת מכנראה, והצליחו!