 |
||
| אתם מכירים את זה: איזה טמבל בקולנוע מדבר בקול, אתם מבקשים ממנו בנימוס להפסיק, הוא ממשיך, אז אתם יורים בו. ואז, בזמן שהקהל בורח מהקולנוע, אתם מתיישבים חזרה וממשיכים לצפות בסרט עד שהמשטרה מגיעה. |
27.12.2008
|
|
יומית
אתם מכירים את זה: איזה טמבל בקולנוע מדבר בקול, אתם מבקשים ממנו בנימוס להפסיק, הוא ממשיך, אז אתם יורים בו. ואז, בזמן שהקהל בורח מהקולנוע, אתם מתיישבים חזרה וממשיכים לצפות בסרט עד שהמשטרה מגיעה.
אתם מכירים את זה: איזה טמבל בקולנוע מדבר בקול, אתם מבקשים ממנו בנימוס להפסיק, הוא ממשיך, אז אתם יורים בו. ואז, בזמן שהקהל בורח מהקולנוע, אתם מתיישבים חזרה וממשיכים לצפות בסרט עד שהמשטרה מגיעה.
עיתונות זולה!
לא כתבו את החלק הכי חשוב – זה היה שווה את זה? הוא אהב את הסוף?
אם הייתה לנו אגורה אחת על כל פעם שחלמנו כולנו לעשות זאת..
ככה צריך
מעניין
אני תמיד מתפתה לזרוק משהו על אנשים שמדברים באמצע הסרט ומפחד שהדבר רק יחריף את המצב. אולי עכשיו אוכל להביא איתי עותק של הכתבה ולומר "הי, לפחות לא יריתי בך".
מעניין
חבר שלי הרים בהקרנת שר"ה ילד בגיל חטיבה באויר ואיים עליו. היה שקט אחרי.
ארת'ה קית מתה
http://uk.reuters.com/article/UKNews1/idUKTRE4BP02H20081226
ז"ל
הוא היה צריך לירות לו קודם לכיוון הרגליים, לא ישר לפלג גוף עליון
בכל זאת.
הוא היה צריך לירות לו קודם לכיוון הרגליים, לא ישר לפלג גוף עליון
ולפני זה כמובן לצעוק וואקף ולדרוך פעמיים את הנשק
באגרסיביות.
איפה יריות האזהרה לאוויר בכל הסיפור?
אבא נורה מול הבן שלו
לא, לא מצחיק
הוא נורה בזרוע.
כבר קרו טרגדיות גדולות מזו שהפכו לבדיחה.
מבחינתי האנשים שם הרויחו פעמיים, גם זה שמדבר בקולנוע חטף, וגם המשוגע עם האקדח ילך לכלא לכמה שנים טובות.
שלוש פעמים!
גם הרווחנו בדיחה
זה שתמיד חלמנו לעשות את זה
לא אומר שזה מותר.
אנשים מפגרים יש בעולם.
בכל זאת
אני יודע שזה לא בסדר והכל
אבל אני לא יכול שלא להרגיש סימפטיה ליורה….
אני לא בטוח שהוא ביקש בנימוס.
בכתבה כתוב שהיורה השליך פופקורן על בנו של מי שנורה.
נכון, הוא היה גס רוח
זה משנה לחלוטין את כל העניין.
דווקא כן.
אילו היורה הזהיר את הקורבן בנימוס, הסיפור היה הרבה יותר מגניב. הרבה יותר אלגנטי, לפחות.
צודק
ביג דיל
אנשים נורים בגלל חנייה, בגלל עקיפה בתור לבנק, בגלל שהם לא לבנים, אז הגיוני שמתישהו (במיוחד בארצות הברית בירת הנשק האזרחי) מישהו ירה במישהו אחר בגלל שהוא הפריע לו בקולנוע. אני רק מתפלא שזה לא קרה קודם.
אין חדש במערב
ראיתי סדרת תעודה על המערב הפרוע ואחד הסיפורים שסופרו שם היה על איזה בחור שבא למערב כדי לעשות קצת כסף בכריית זהב (ולבזבז אותו בהימורים) והתאכסן באחת האכסניות הזולות שהיו משכנות כמה אנשים זרים בחדר אחד. שותפו לחדר נחר בלי הפסקה והבחור התעצבן מכך שמפריעים לו לישון, שלף את האקדח שלו, ירה בנוחר וחזר לישון. בבוקר תלו אותו.
בצבא היה איתי שותף לחדר, אחד האנשים היותר טובים ואינטילגנטים שהכרתי, שהיה נוחר כמו פיל. היו לילות דמיינתי את עצמי לוקח כרית ו"משתיק אותו", וזאת למרות שהוא היה אחד החברים הטובים שלי. בסוף עברתי חדר.
.
מצד שני, זה משהו שלאנשים (יחסית) אין שליטה עליו, בעוד שבקולנוע אנשים בוחרים במודע לדבר וללהפריע לשאר. לא שזה מצדיק ירי בהם כמובן
יש מצב שאוכלוסיית הלסביות בעולם
היא תוצאה של הקולות שגברים עושים כשהם ישנים.
ואני לא בטוח שבתדירות/עוצמה פחותה.
בפעולות גוף לא נעימות אחרות אפשר לטעון שנשים מסתירות יותר כדי לשמור על תדמית נשית וחיננית (לעומתנו, הגברים המגעילים, שאוהבים להשוות חוויות), אבל מתוך שינה כולם שווים. לפחות עד שיראו לי מחקר שמוכיח אחרת.
כן, כן.
תהרוס את היציאה המשעשעת של דורה עם "היגיון". תיכף מישהו יתלונן שבעצם זה לא פוליטיקלי קורקט לומר שאילו רק גברים לא היו נוחרים, לסביות היו נמשכות אליהם.
המפף.
אם תמשיך להשמיד בדיחות בצורה כזו, אני אבוא ואירה בך!
מאיפה לך שפיל נוחר?
עם *כזה* אף?!
הוא בטח היה איזה בובליל.
אבל כנראה שהסרט באמת ממש טוב.
הוא ראה את הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
הוא ראה את הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
מה אתה מנסה לומר בזה?
שהוא ראה את הסיפור המופלא של בנג'מין באטן
וזה כנראה אמור להעיד על איכותו.
[ועכשיו שותק]
אה.
(הנחתי שזה משהו כזה אבל לא הצלחתי להבין אם לחיוב או שלילה)
כן, איזה מין פסיכופט חולה-הדק
רואה את 'בנג'מין באטן' בכלל? הוא לא היה אמור לראות 'המעניש: אזור מלחמה' בכלל? איזה מין משפט זה "סתום ת'פה ותן לי לצפות בדרמה האגדתית הרגישה והאיכותית או שאני מפוצץ לך ת'מוח"?
גם לאוהבי דרמות רגישות מותר להיות פסיכופטים. מה, ואם מישהו אוהב קומדיות רומנטיות (למען האמת זה דווקא נראה לי הז'אנר שיהיה בקורלציה הכי גבוהה עם נטיות פסיכוטיות, אם בכלל), אז הוא חייב בהכרח להיות שפוי? אני לא רואה בעין יפה את האפליה הזו.
(ושמישהו יעשה משהו לגבי הכותרת של היומית במתמשכים, אני לא יכולה להיכנס לעין הדג בלי ששיר הפתיחה של קיל ביל יתחיל להתנגן לי בראש בלופ – ככה אנשים משתגעים ויוצאים למסעות הרג)
צודקת לגבי השיר של ''קיל ביל''
בכל פעם שאני לוחץ על שם הכותרת אני מספיק לשכוח שזה קשור ליומית על הפסיכופט ומתחיל לחשוב שאני נכנס לאיזו שהי כתבה על "קיל ביל".
תשמעי את FEUER FREI של ראמשטיין
האמת, משפט הגיוני לחלוטין.
בדרמה רגישה ואיכותית, אתה צריך ממש לשים לב למה שנאמר, לניואנסים הקטנים, להתפתחות של הדמויות. בסרט אקשן ממוצע בימינו, זה פשוט לא הכרחי.
האמת, בסרט אקשן ממוצע בימינו, לא סביר שתשים לב למישהו שמדבר באולם. כמות הרעש שמייצרת מערכת הסאונד תמנע ממך לשמוע אותו.
יש שם איזה קדחת ירי לאחרונה
בדיוק עכשיו קראתי על אדם שהתחפש לסנטה, הגיע לבית גרושתו ורצח 8 אנשים.
ועכשיו זה… האמריקאים האלה, אני לא מבין אותם, הם מורידים לי את החשק להגר מפה.
הכל חלק מתוכנית סודית של הסוכנות היהודית למניעת ירידה מהארץ.
כי פה פשוט לא דוקרים אנשים אף פעם.
אז נכון שעוד לא התקדמנו לנשק חם, אבל זה רק אומר שיש לנו למה לשאוף.
שם? בכל מקום.
רק בחודש האחרון שודרו פרקים של "האוס" ו"צ'אק" שכללו hostage situation. ובמקרה היום גם ראיתי את הפרק ב"עמוק באדמה" עם העניין הדומה.
מגיפת הכריסמוקה.
והם תמיד שואלים אותי:
"ישראל? לא מפחיד לאללה ב*ישראל*?"
ואז אני מביטה בהם בתדהמה. ארצות הברית היא אולי הארץ הכי מפחידה בעולם, עם כמויות הרצח והאונס ומקרי הירי הרנדומליים וכיוצ"ב.
אתמול מצאתי את עצמי לא מעירה לאיש אחד על כך שהוציא סיגריה והדליק אותה באמצע הרכבת התחתית. רק חסר לי שאני אגיד משהו, הוא ישלוף אקדח ויירה בי. לפחות עישון פסיבי הורג יותר לאט (מה גם שתמיד אפשר לעבור קרון).
אה, למה לא אמרתם שכל המשפחה שלו הרעישה!?
זה מסביר המון.
עוד משהו, כל פעם אני נופל למלכוד הזה אבל נמאס שבחדשות כותבים סתם "ירה בו", תכתבו יותר בפירוט – "הוא לא נהרג"! – ההבנה הראשונית שלי הוא שהירוי נהרג, עד שאני מתיישב עליו שבעה פתאום אני רואה שכתוב "מצבו בינוני ויציב". אוף!
לדעתי אין מקום להאשים את כותבי הידיעה
(כל ידיעה שהיא) בקפיצה אישית למסקנות.
תמיד שאומרים בחדשות ברדיו
"אדם טבע בים… מצבו בינוני" זה נשמע לי משונה.
אתה לא מבין, זה תיאור מידת הריקבון של הגופה.
אתה לא מבין, זה תיאור מידת הריקבון של הגופה.
ירי זה ירי זה ירי.
(קצת
, אבל גם אני לוקה בתסמונת "Someone is wrong on the internet")
נניח שהאדם לא נהרג, אלא מצבו בינוני:
הכדור פגע בכתפו והוא לא יכול להזיז את היד יותר לעולם.
הכדור פגע ברגלו, והוא צולע מעתה והלאה.
הכדור לא פגע בו בכלל, אלא פגע בטעות במנורה שהייתה בתקרה, שהבורג שלה נפל על מישהו אחר, פגע בעינו ועיוור אותו.
כשבעיתון כתוב "תאונה בצומת X" ולא "תאונה קטלנית בצומת Y", אתה מתלונן שהם מפחידים אותך?
אם התאונה אינה קטלנית, כן. מפחידים אותנו.
אפשר לכתוב "תאונה חסרת נפגעים", למשל.
רק שבין קטלני לבין ללא נפגעים יש, אפעס, מרווח די גדול.
זה מה שהתכוונתי אליו.
אם כותבים רק "היתה תאונה" בלי לפרט, בלי קשר להאם היא היתה קשה או קלה, והיא היתה קלה, אז כן, מפחידים אותנו כדי למשוך אותנו לקרוא את הכתבה (כי רבים מאתנו רוצים בסתר לבם לקרוא על עשרות מקרי מוות מזעזעים בתאונת שרשרת, וכמעט אף אחד לא רוצה לקרוא על תאונה חסרת נפגעים).
יותר משזו הפחדה זו מניפולציה זולה. וזה לא יפה.