במבי 2

מאת
לונג ג'ון
– פורסם ב 10 באפריל 2006Posted in: ביקורות

במקור: Bambi 2
במאי: בריאן פימנטל
תסריט: אליסיה קירק
קולות: איתמר פרידלנדר, דב רייזר, גיא קרסנר

מאז יצא בשנת 1942, הפך 'במבי' לשם נרדף לקלאסיקה. דורות של ילדים – והורים – גדלו על ברכיו והעריצו אותו. סיפורו של העופר הרך, שבבגרותו הפך לנסיך האיילים ולמנהיגם, שבה את ליבם של צופיו, אבל גם שבר את ליבם של רבים מהם והותיר אחרים עם טראומה לא קלה. יותר מ-60 שנה אחר כך, חברת 'דיסני' החליטה להזכיר למעריצה שברון לב מהו – או לרגש אותם, תלוי מאיזו נקודת מבט אתם מסתכלים על זה.

לכאורה, עצם קיומו של הסרט הזה הוא אסון קולוסאלי, ההוכחה הניצחת לכך שאין כבוד לשום דבר וגזר דין מוות נגזר על נכסי צאן הברזל של הקולנוע. או משהו. בתכל'ס, 'במבי 2' לא כזה נורא כמו שאפשר היה לחשוב. זה לא שהוא סרט טוב, אבל הוא גם לא תועבה. בסדר, כזה.

'במבי 2' אינו המשך ישיר ל'במבי': מבחינה כרונולוגית הוא מתרחש בין שתי סצינות באמצע הסרט המקורי, ומשלים שנה בחייו של במבי, עליה הסרט המקורי דילג. זו השנה בה במבי מתבגר וגדל מעופר קטן ומפוחד, לאייל צעיר ובטוח בעצמו. בינתיים, הוא פוחד מקיפוד הנהרות הנרגן, הוא פוחד מרונו – עופר צפונבוני שזה עתה הגיע ליער ומתחרה על ליבה של פלן העפרית, והוא פוחד מאבא שלו, שרואה בחומרה משחקים ומשובות נעורים. אבא של במבי, קפדן ונוקשה, מעדיף לשלוח את במבי הרחק ממנו, לאימוץ. בזמן שלוקח לבקשת האימוץ לעבור בצינורות הינשופיים המקובלים, הוא מסכים לקבל על עצמו את האחריות לילד, ובינתיים מנסה ללמד את במבי מהן מטלותיו של מלך – סליחה, נסיך. מטבע הדברים, במבי הקטן לא מבין שעם כוח גדול באה אחריות גדולה, ומתלונן על שהשעורים עם אבא מונעים ממנו לשחק ולהשתולל עם החברים. אבל כשאבא מגלגל עיניים ונאנח ביאוש, במבי מנסה לרצות אותו, או לפחות מנסה להבין מה יגרום לאבא שלו לזרוק איזו מילה טובה או שתיים, לא יותר מזה.

כמו ב'במבי' המקורי, גם פה הרקעים סטטיים, ורק חיות הבר מונפשות ונעות על פניהם. זה לא יפריע לילדים קטנים, שלא בוחנים דקויות מעין אלה, אבל מי שזוכר את הסרט המקורי ישים לב שהקיפאון פה מוחשי יותר. ב'במבי' הרקעים הסטטיים היו כורח של טכניקת האנימציה המיושנת, ובכל זאת ניסו המאיירים ליצור תחושה של תנועה. במה שנחשב לפלא באותה תקופה, הם גרמו לחיות לקפוץ ולהתעופף לאורך ולעומק התמונה, בין שכבות שונות של רקעים, ואף יצרו אנימציות פשוטות שכיסו את הרקעים ושיוו להם תחושה של דינמיות (למשל, לשונות האש המפזזות בסצינת השריפה ביער). 'במבי 2' בוחר בפתרון הקל ונמנע מכל סוג תנועה כזה. ממילא הקהל התרגל לרקעים דוממים גם בסרטים מודרניים כמו 'לילו וסטיץ", אז אין טעם לקפוץ מעל הפופיק דווקא פה.

חוסר הרצון להתאמץ בולט גם בתחום התוכן. בהשוואה למקור ולסצינות הזכירות שלו (הסצינה החמודה של ההחלקה על הקרח, למשל), 'במבי 2' לא מציע שום סצינה כזו, שיש לה סיכוי להיחשב לקלאסית בעתיד. זה סרט מינורי. העלילה שלו אמנם לא מחופפת – זה רק שהיא שטוחה וחסרת שיאים. אלה היו הרי כלולים כולם בסרט המקורי. יש פה רק סצינה אחת מפחידה, וזהו. מצד שני, היא מספיקה כדי לזעזע ילדים קטנים. בסצינה הזו, שבה החיות נמלטות (כרגיל) מאימת הציידים האנושיים, הדיבוב דיבר על ב??נ?י האדם (בצירה), ואחד הילדים באולם שאל בקול מודאג את אבא אם ב??ני האדם באמת כה רעים. נדמה לי, אגב, שהוא לא קישר בין ב??נ?י האדם הרעים לבין בני האדם עליהם הוא נמנה.

כיאה לסרט מודרני, תמצאו פה הרבה יותר התרחשויות ודיבורים מאשר 'במבי' המקורי. שם, לא היה אכפת לדיסני להכיר לילדים במשך סצינות שלמות את שוכני היער ואת שגרת החיים שלהם. אבל הנוער של היום חסר סבלנות, כך ש'במבי 2' בעל קצב מהיר יותר מקודמו, וגם השירים שיש בו (סתמיים, בנאליים, צפויים) לא נועדו סתם לקישוט, אלא מקדמים את העלילה.

בסך הכל, זו ההחלטה שלכם, ההורים: ילדים קטנים ייהנו בסרט, זה בטוח. אבל יש בעולם הרבה מאד סרטי ילדים, סבירים לא פחות מ'במבי 2' ולמעלה ממנו, שיגרמו להם ליהנות, ורבים מהם לא מנסים לרכב על גבה של קלאסיקה אהובה כדי לזכות בכספכם. כך שבשורה התחתונה, אתם צריכים להחליט אם השיקול שלכם בבחירת סרט לילדיכם הוא הסרט עצמו בלבד, או אם אכפת לכם גם מהתופעה הרחבה שהוא מייצג.

תגיות: