החל מהשבוע הבא, אין יותר 'לימור' בתל אביב, אבל יש 'לונדון' – קולנוע חדש, שהוא לא 'רב', לא 'חן' ולא 'גלובוס' אלא משהו עצמאי לחלוטין. (אפילו Ynet כתבו על זה). מזל טוב, וכן ירבו. |
04.08.2001
|
יומית
החל מהשבוע הבא, אין יותר 'לימור'
בתל אביב, אבל יש 'לונדון' – קולנוע
חדש, שהוא לא 'רב', לא 'חן' ולא
'גלובוס' אלא משהו עצמאי לחלוטין.
(אפילו Ynet כתבו על זה).
מזל טוב, וכן ירבו.
החל מהשבוע הבא, אין יותר 'לימור'
בתל אביב, אבל יש 'לונדון' – קולנוע
חדש, שהוא לא 'רב', לא 'חן' ולא
'גלובוס' אלא משהו עצמאי לחלוטין.
(אפילו Ynet כתבו על זה).
מזל טוב, וכן ירבו.
הרי זה ברור
לפי השיר: 'בלונדון הסרטים יותר טובים…' וכו' (הצטרפו אלי…או שלא)
הרי זה ברור
שכתבתי את זה לפני שראיתי את הכותרת של היומית הזו.
יש יותר מהם
זה לא בהכרח אומר שהם יותר טובים. אבל במקרה הזה, כנראה שכן – בינתיים מדובר בסרטים עצמאיים שלא הגיעו לסינמטקים, הקרנות חצות לאורך כל השבוע, וגם רצועת סרטי קאלט שנחמד לראות שוב על מסך גדול (שתחליף את 'הנסיכה הקסומה' שעדיין מוקרן שם בינתיים).
יש אלוהים
איפה, איפה??
אחת מאי ההבנות הלא פתורות בחיים שלי…
למה קולנוע לימור הקרין את אימפריית החושים במשך 3 שנים פלוס?
יש אנשים שהלכו לזה כל ערב או שהקולנוע נהנה להקרין את זה לעצמו
נורא פשוט.
'אימפרית החושים' הוא Killer App. הצעה שאי אפשר לסרב לה. זה גם סרט פורנו מהסוג הכי מפורש, וגם סרט "אמנותי", "איכותי", שנחשב אפילו לסרט טוב בחוגים שניצקלייניים מסוימים. אנשים שבחיים לא יחשבו לקחת סרט פורנו בוידאו, מפאת הפאדיחה, הולכים אליו, אך ורק כדי לראות פורנו, אבל עם "תרוץ". זאת הסיבה היחידה שהסרט הזה שרד בקולנוע יותר משבוע.
נורא פשוט.
הוא באמת סרט מצויין ו"אומנותי"…
חאראם על מה שהגבר היה צריך לוותר עליו בכפייה…זה כאב לכולנו!
נורא פשוט.
אני רואה שאני צריכה לחזור על המונולוג המרטיט שלי הנוגע ל"אימפריית החושים" שהוא מתמודד צמוד בקרב על התואר "הסרט הגרוע ביותר שסרין ראתה". אני רוצה להדגיש כאן נקודה: זה *לא* פורנו. זה איכסה. אם כבר פורנו אז שיהיה בכיכובם של אינגריד הלוהטת ושולץ האיום והנורא, שלכל אחד מהם איברים מוגדלים באופן חשוד ולא-טבעי ביותר.
הסרט המטופש, האווילי, המיותר והמשמים הזה לקח "שחקנים" כביכול ומתעד אותם מזדיינים באותו הבית המסריח כל הזמן. סרט פורנו יצלם באתרים שונים, בתנוחות שונות ובסרט מוצלח מישהו אפילו יזמין פיצה.
ב"אימפריית" אין אפילו את זה. אין כלום וזה מה שכל כך דפוק בו. הייתי רוצה לפגוש אישית אחד מהמבקרים הללו שטוענים לערך מוסף בסאגת האיברים המדולדלים הזו, רק כדי לראות במו עיני היכן רצף ההגיון האנושי מתפצל וכיצד מפליג המבקר על גלי הפלצנות אל עבר חופי גועל הנפש.
כולם ביחד
הסרט הראשון שיעלה בקולנוע לונדון הבא עלינו לטובה הוא "כולם ביחד" – סרט שוודי מבית היוצר של "פאקינג אמאל" (שלא ראיתי).
את "כולם ביחד" ראיתי בפסטיבל ירושלים האחרון, וזה סרט מקסים, מצחיק, חכם ומפויס.
(שניצקליינים בטח יתעסקו בהשוואה שלו לסרטי "דוגמה 95", אבל באמת שאין שום קשר. לא כל פעם שמישהו לוקח מצלמת כתף זה בגלל שהוא רוצה ללקק לפון טרייר)
בכל מקרה, הסרט עוקב אחרי קומונה שמאלנית בשנות השבעים, עם התעוררות המתירנות המינית, עליית מעמד האישה, הרדיקליות הפוליטית והאידיאולוגיה שקפצה על כולם, ומנסה לעשות קצת סדר ולבדוק איך אפשר לתמרן בין כל הנושאים החשובים האלה ובין הרצון פשוט לחיות. מותק של סרט.
פאקינג אמאל!
איזה בובה של סרט.
תגיד, דג, יש סיכוי שתפרסמו עליו "מה היה"? אני רוצה לנסות את עטי בביקורת.
תשובה כללית לכל השואלים
כן, אתם יכולים לנסות ולשלוח אלינו ביקורת על (השלם כאן שם של כל סרט שהוא שטרם התפרסמה עליו ביקורת באתר), בהסתייגויות הרגילות – לא הכל אנחנו מפרסמים, שיקולי עריכה וכאלה. שאלות בקשר לסרטים ספציפיים יש להפנות אלי באימייל, ולא בתגובות באתר.
סליח, סליח.
נזכרתי בדיוק אחרי שלחצתי "אשר".
כולם הולכים לראות את כולם ביחד
גם אני כמו דן ברזל (הפיקציה) ראיתי את "כולם ביחד" בפסטיבל ירושלים האחרון, ונהניתי מכל רגע.
החיים בשנות ה70 בשוודיה מעולם לא נראו טובים יותר – ואם האסוציאציה הראשונה שאתם מקבלים מהשילוב הזה היא "אבבא" אז באמת תקבלו שירים שלהם שם, אבל רק פעמיים (משום מה היה נדמה לי שהעיתון כתב שיש הרבה שירים שלהם, וכל הזמן חיכיתי אבל הם לא באו).
סרט על אשה מכה, בעל שהתגרש מאשתו הלסבית, שני ילדים שלומדים את עובדות החיים, כמה הומואים, שכנים בעלי דעות קדומות, סקס מין ורוקנרול, וכולם ביחד חיים בקומונה גדולה ועושים חיים.
מלא בדיחות, מלא רגעים מרגשים, מלא פיתולים – כל מה שסרט טוב צריך. לכו ללונדון מייד.
אם סגרנו את לימור
אולי הגיע הזמן לסגור עוד כמה בתי קולנוע?
בתור הצעה ראשונה יש לי את קולנוע עמל בכפר סבא, המקום היחיד שמביא סרטים שיצאו כבר בוידאו, לוקח רק 26 ש"ח לכרטיס והבעלים של הקיוסק הוא גם הקופאי וגם הסדרן, ובאים לשם בערך 11 אנשים להקרנה מתוך 1500 מקומות ישיבה?
אה..ושלא לדבר על פופקורן…
ואם סגרנו את לימור באמת
אז אולי נסגור גם את סטאר בהרצליה?
אפילו ששמעתי שמועה שרוצים להפוך אותו לסינמטק, מישהו יודע אם זה נכון??
אם כן פרטים בבקשה
מעניין
לפי כתבה שהייתה בעל השרון אתמול דווקא כתוב שאסף גיל, זה שהקים את קולנוע לונדון על חורבותיו של לימור, הולך להפוך את קולנוע סטאר לקולנוע מסוג אחר, משהו בין סינמטק לקולנוע מסחרי.
מעניין
אסף גיל זה לא זה שעושה משהו בכל תוכנית טי ווי אפשרית?
אסף גיל
הוא הבעלים של גיל הפקות, שמפיקים את תופסים קו, של מי השורה הזו ועוד כמה תכניות.
אסף גיל
אני בטוח שהוא איש מצליח…
תופסים קו זה הטופ…
חחחחחח
אתה צוחק??? תופסים קו זה ענק!
מלא חברים שלי הופיעו שם!!!
ואני רוצה גם ללכת לשם!
זה תוכנית מאאאאאגניבה
בהחלט
שירה אלון מאוד מצחיקה וזה גם תכנית שלא מנסה להיות מה שהיא לא והם יודעים שזאת תכנית דלת תקציב שמיועדת יותר לבידור מאשר לפרסים (150 ש"ח לקניית מוצרי חשמל אצל משה ובניו בנס ציונה).
בהחלט
זה מסביר את העובדה שאותה שירה אלון נמצאת גם בתופסים קו וגם בשל מי השורה הזאת…
היא עולה לי על העצבים רוב הזמן, אבל לפעמים היא גם מצחיקה.
ובכלל אני חושבת שהגרסא העברית של Who's line יצאה ממש טובה בניגוד לציפיות, כשרואים אותה כשלעצמה ולא משווים לאמריקאים אז זה אפילו מאוד מצחיק.
שירה אלון
בשל מי השורה הזו?
היא הייתה בחמישה פרקים הראשונים של העונה הראשונה ומאז נעלמה משם כלא הייתה.
יש עונה שניה??
יש עונה שניה?? מאיפה אפשר להוריד אותה?
טלויזיה? טלויזיה? מה זה? מכשיר לראות סרטים ותכניות? בלי להוריד? מה אתם שמים עליי? למה אני לא יכול להזיז את הידיים? מה זה האוטו הזה? למה כל הקירות פה לבנים??? הלו???
יש עונה שניה??
באיזה מחלקה שמו אותך?
לא פייר, אותי לא הביאו בתלבושת המגניבה עם המקום לידיים. וגם לא שמו אותי בחדר עם קירות לבנים, אלא קירות צהובים-כתמתמים.
ואז רציתי להגיד משהו על זה שתבקש מהאחיות הנחמדות לתת לך לראות טלוויזיה בכל יום X בשעה Y ותוכל לחזות בעונה השנייה של "של מי ה-", אבל כשחיפשתי את זה בעיתון לא מצאתי את זה בשום יום! הפסיקו לשדר ולא אמרו לי?
טוב, תמיד יש את האמריקאים. בערוץ 18 ועכשיו גם בערוץ 3.
יש עונה שניה??
יום שני, 21:05, ערוץ 2, טלעד.
אוי. ''ולא משווים לאמריקאים''.
נוער אומלל ומקופח.
הגירסה המקורית של Who's line היא *בריטית*. היא הוקרנה בארץ בעבר, נדמה לי ב- star plus. הגירסה האמריקאית היא חדשה יחסית.
לטעמי, הגירסה הבריטית היתה מוצלחת יותר, במיוחד בזכות המנחה, עורך דין במקצועו, שהיה בעל הומור בריטי יבש, שנון ומרושע.
מהצוות הישן, היחיד שנשאר קבוע הוא ריאן סטיילס. כל שאר הצוות הנוכחי של התוכנית, למיטב זכרוני, חדש ונמצא רק בגירסה האמריקאית.
והגירסה הישראלית באמת לא רעה, אם כי אני חייבת להגיד לתדהמתי הרבה שההנחיה של בראבא פשוט איומה. עם כל הכשרון האדיר של האיש, הוא פשוט לא מתאים, כנראה, להנחות תוכניות שדורשות חופשיות ואלתור. הוא ממש מאובן שם, ויחסית לאלתורים הפרועים של המשתתפים זה בולט בצורה אומללה מאד.
כמה דברים:
א. אל תזלזלי, זה שאני שייכת לנוער ואני אולי אומללה ומקופחת לא אומר שאני לא יודעת שהמקור של התוכנית הוא בריטי, אני יודעת את זה טוב מאוד ושמעתי המון פעמים שהגרסא המקורית הכי טובה (טוב, זה תמיד ככה) אבל מה לעשות, אף פעם לא יצא לי לראות אותה ומי יודע מתי ייצא לי! (אמרת סטאר פלוס? מה, איפה, מתי? זה הערוץ שהיה בו את קונאן אובראין וג'יי לנו והפסיק להיות משודר מתישהו?)
ב. ריאן סטיילס היה בגרסא הקודמת? אבל… הוא לא בריטי! לפחות לא פעם אחרונה שבדקתי. ובכל זאת הוא ממש מוכשר, כאן ובדרו קארי, אבל הוא לא האהוב עלי כי אני פשוט אוהבת שם את כולם.
ג. אני מסכימה שההנחייה של בראבא גרועה, אף פעם לא אהבתי יותר מדי את הבן-אדם (והקול הצרוד המעצבן שלו!) אבל כאן זה כבר ממש נראה כאילו כותבים לו את השורות, והבדיחה "הזמן קצר והפרסומות מרובות" כל כך שחוקה שאני כבר מעדיפה לראות 7 דקות פרסומות רצוף מאשר לשמוע אותו אומר את זה שוב.
ד. כל התשובות נכונות.
אז לא סתרת את דברי.
אם לא ראית את הגירסה המקורית, ואין לך ברירה אלא להשוות לגירסה האמריקאית, הרי שאת נוער אומלל ומקופח. בקיצור, צדקתי.
לגבי הגירסה הבריטית – אני חושבת שמבחינת איכות המשתתפים האיכות זהה. המנחה היה מוצלח יותר – למרות שאני מאד אוהבת את דרו קארי.
לגבי ריאן סטיילס – נכון. הוא לא בריטי. ובכל זאת הוא הופיע בתוכנית בריטית. אוי, איך אפשר להסביר דבר מוזר שכזה??? והוא אפילו לא היה האמריקאי היחיד שהופיע שם. לא רק זה, שימי לב לגודל השערורייה: לתוכנית הבריטית המקורית היו כמה "פרקים" שצולמו בארה"ב (ולכבודם החליפו את הכובע הרגיל, המצופה בדגל היוניון ג'ק, בכובע עם ציפוי הכוכבים והפסים האמריקאי…)
ואגב, ריאן סטיילס – אני חושבת שהוא האחראי להבאת התוכנית לארה"ב – הוא גם מופיע בקרדיטים בתור מפיק, נדמה לי, ביחד עם דרו קארי. (אולי לא מפיק – אני תמיד מערבבת את כל התפקידים האלה ביחד).
אכן, שערוריה.
תוקם ועדת חקירה מייד. או שלא.
גם אני אוהבת את דרו קארי אבל גם אני לא תמיד אוהבת את השטיקים שלו כמנחה, ולמה הוא מסרב לשיר (וגם בראבא בעצם) כל פעם שיש משהו שכולל שירה? קטע כזה של מנחים?
אבל אם ריאן הוא זה שהביא את התוכנית לארה"ב וגם דואג להפיק אותה, אני מורידה את הכובע בפניו.
כובע עם הדגל הבריטי, כמובן!
לא כולנו נוער אומלל
הגירסא הבריטית הייתה משודרת בערוץ ארבע, בתדירות לא מוגדרת.
וכן, היא ללא ספק הייתה הטובה ביותר.
אוי. ''ולא משווים לאמריקאים''.
אני זוכרת את הגירסה הבריטית דווקא משידורי שש +, כשהיו להם בסטוק רק 3 פרקים והם שידרו אותם ברציפות.
אני זוכרת שממש אהבתי את זה וזה היה נורא מצחיק (בעיקר האביזרים), אבל מצד שני הייתי קטנה אז מי יודע.
ולדעתי אגב- הכול קנוניה! התכנית לא מאולתרת לא בעברית ולא באנגלית!
אמנם אני לא ממש רואה את זה, אבל אני כ-ן זוכרת, שבתוכנית הישראלית התפקידים ש"המשתתפים גילו על המקום" הם תפקידים שגולמו בעבר ע"י אותם שחקנים – ואפשר להיות בטוחים שהם יעשו את זה במקצועיות.
ובאנגלית בכל התוכנית הם רק שרים שירים, וכ-ו-ל-ם בחרוזים.
א-י-ן סיכוי שכל התוכנית מאולתרת כמו שטוענים דרו קארי ובראבא.
ככל שאני יודעת,
התוכנית אכן מאולתרת לחלוטין (הבריטית/אמריקאית, אני מתכוונת). כשמה שאת לא יודעת, הוא שמצלמים הרבה מאד קטעים, ומשדרים רק את אלה שיצאו ממש ממש ממש מוצלחים.
ואגב, אנחנו (חובבי המד"ב) חייבים המון ל"של מי השורה", כי היא התוכנית שנתנה לנו הרבה מההשראה ל"תחרות הטירוף הגלקטי" המסורתית שלנו. אל תחמיצו באייקון הבא את "תחרות הטירוף הגלקטי", במתכונת חדשה ומצחיקה מתמיד!
וכשהיא אומרת ''מתכונת חדשה'',,
היא מתכוונת לזה שהפעם חשבו עלי מראש (לא שאני יודע מה יהיה שם). אני די חושב שהוכחתי בבוחצלגיחצן.קון שאני יכול להיות מצחיק לפעמים. לא כמו הכתוביות במועדון קרב, אבל קרוב.
אתה כבר הוכחת את זה בעבר.
תחרות הטירוף הגלקטי (הידועה גם בכינויה "התחרות שבה הקבוצה של זיו מתחרה עם הקבוצה של שלמקו") כבר הוכיחה שאתה מסוגל להיות גם מצחיק, לא רק מעצבן ונודניק… P-:
אתה כבר הוכחת את זה בעבר.
ואיפה אני הייתי כשזה קרה?
סיפרו בדיחות ולא שמעתי?
זה מה שקורה כשיושבים בשורה האחורית ונחנקים כל הסרט…
או כשיושבים חצי מטר מהטלוויזיה
בזמן הקרנת מבוכים ודרקונים בבוחצל.קון ומנסים להתרכז בעלילה, ככה ששמים לב שמישהו סיפר בדיחה רק כשכולם כבר צוחקים ממנה.
לא ידעתי באמת,
אבל, לא משנה כמה קטעים מצולמים וכמה השחקנים מוכשרים (מאוד), אני לא מאמינה שה-כ-ל מאולתר.
אוי. ''ולא משווים לאמריקאים''.
וגם נראה לי שלאנשים פשוט קשה להודות שבראבא הגדול, בתוכנית כזאת,שעל הנייר נראית מושלמת בשבילו,פשוט מפשל.כל פעם שהוא משתתף בקטע זה פשוט לא מצחיק ומשום מה נותנים לו את המשחקים הכי פחות מתאימים לו,ולי לפחות נראה שכהמשתתפים האחרים עושים שטויות בקטעים שהוא משתתף בהם הוא פשוט מתעצבן!! מה שבאמת עושה את כל הקטע פשוט מביך.חוץ מזה שהמשפט שהוא תמיד אומר בסוף התכנית ממש לא מתאים לתכנית אלתורים כי זה כל כך ברור שהוא מתכנן אותו שבוע מראש.
נ.ב לדעתי דרור קרן הוא באמת המלך של התכנית הזאת פשוט איש אשכולות.ובתוכנית האמריקאית אני פשוט חייב לציין את השחקן השחור(ברח לי השם שלו)שפשוט יודע לעשות הכל!
לי זכור
שקולין מוקרי הופיע באופן קבוע בגרסה הבריטית. גם רוב שאר המשתתפים בגרסה האמריקאית הופיעו בסדרה המקורית.
הפסדתן בענק!!
כמובן שהדג וכל היתר ימצאו נושאים מעניינים יותר ליומיות,אך לדעתי הנושא של היומית היום היה צריך להיות המופע של גוראן ברגוביץ'
(כן, אני יודעת שזה זר,ושזה בעצם פסקול ולא סרט-אבל ככה בא-לי).
חברות! הבחור ע-נ-ק-י-!
מהפסקולים הידועים שלו שולטים "חלום אריזונה","אנדרגראונד"ו"שעת הצוענים".
כל אחת שצפתה אפילו באחד מהשלישיה לא יכולה להביט על הסרט ועל העלילה שלו בלי קשר הדוק למוסיקה המדהימה שעוטפת אותו.
להקה של כלי נשיפה,כלי מיתר,מקהלת גברים ושלישיית נשים יחד עם מתופף מחונן וגוראן בעצמו.
זה מין דבר כזה, שלדעתי היה גם במגנוליה(אם אני לא טועה..),שהמוסיקה והסרט נוצרו יחד,ולא הוזמנה מוסיקה לפי טעמו של הבמאי בלי קשר כלשהו לסרט עצמו ולעלילתו.
בקיצר,שאבתי מעט מחשבון הבנק המתרוקן שלי וגמאתי את המרחק מביתי הדל לעבר אמפי ברעננה.
אני חייבת להגיד שהופתעתי.
אלפים צבאו על הפתחים,מלאים במיטב מחלצותיהן ןסדיניהן.
האמפי התמלא ללא קושי ועוד אנשים עמדו מסביב.
ההופעה החלה מס' מועט מאוד של דקות לאחר השעה היעודה(עוד הפתעה נעימה).
הקהל שתה כל צליל שבקע מהרמקולים ולא רווה.
המילים הלא ברורות לרוב תושבי הארץ הזו התעופפו משפה לשפה בין היושבים וחיוכים נבוכים מלאו את כולם.
המוסיקה הזכירה לכולם את הסרטים והכוכב לא היסס לירות בנו גם מוסיקות חדשות.
המקהלה,הנגנים,הכל היה ממש ממש מושלם.
ככה זה כשיש פסקול שמודע לעצמו ולא נשאר בתור שיר-שניים בדיסק נשכח(ושאף אחת לא תעז להזכיר את פאלפ פיקשיון!).
גוראן לא פסח על הסתחבקות עם הקהל כשהודה שהמילה היחידה בעברית שהוא יודע היא "אחרי", והוא עשה בה שימוש למען יצירת שיתוף פעולה מוסיקלי עם הקהל.
מי שלא הייתה הפסידה,מי שהייתה לא תשכח לעולם את ההופעה הזו.
אני ,אישית נגשת לוידאו הקרוב לצפות שוב בסרטים הללו,ואולי גם לרכוש איזה אוסף שלו.
החיים באמת נפלאים.
אכן
גורן ברגוביץ' אכן ענק, וזה לא ממש חדש. אני הייתי דוקא בהופעה שלו בעכו לפני כמה שנים, שם גם האוירה התאימה, והחומה (זה לא היה אולם, זאת היתה חומה. מה לעשות) היתה מלאה מפה לאוזן ולהפך באלפי אנשים בכל גיל אפשרי. יש לגורן עדת מעריצים לא קטנה בארץ, מסתבר.
ובלי שום קשר לזה, ההתעקשות על הניסוחות של כל דברה בלשון נקבה, גם כשזאת לגמרי לא מתאימה למשפטה, עולה לי על העצבות.
וואלה?
וכשמתייחסים אלי בלשון זכר, למרות שאני לגמרי נקבה, זה עולה לי על העצבים. ואתה יודע משהו? מתייחסים אלי ככה כבר שנים. בכל פעם שאני בקבוצה מעורבת, ובכל פעם שאני קוראת הוראות שנועדו לכלל הציבור. ואף אחד לא חושב בכלל שזה מוזר לכלול אותי במין זכר באופן קבוע. גם כשאני כותבת כאן הודעה, כתוב לי למטה "שלח". אז נכון, בתחתית האתר כתוב שכל הכתוב בלשון זכר וגו', אבל זה לא סותר את העובדה שעדיין בתור נקבה אני כל הזמן מוצאת את עצמי זוכה לפניות בלשון זכר. למה? כי "משום מה", זכר הוא המין המוביל בעברית. "אדם" הוא זכר.
אז תחיה עם זה. אנחנו חיות עם זה שמתייחסים אלינו במין הלא נכון כבר שנים, ולא ראיתי שזה מפריע למישהו.
הידעתם?
האקדמיה ללשון עברית החליטה פעם או שרצתה להחליט או משהו כזה שאם יש קבוצה שרובה נקבות, ניתן להתייחס אליהם בלשון נקבה.
לגמרי ניאט.
ב"דף השאלות הקבועות" של האקדמיה ללשון העברית (הגירסה שלהם ל- FAQ), הם שוללים את זה מכל וכל, כשמועה חסרת ביסוס.
http://hebrew-academy.huji.ac.il/faq.html
אבל זה עוד יקרה. כבר הוכח בעבר שכשמעקמים לאקדמיה מספיק חזק את היד, בסוף גם הם תופסים שכל.
לגמרי ניאט.
אוקי, אז הייתה הצעה כזו או משהו כזה. אני זוכר כתבה בעיתון על משהו כזה.
הפמיניסטיות בארץ
(שאני, אגב, משתייכת אליהן) מנסות מזה שנים להביא לשינוי בהרגלי השפה, למשל שבקבוצה מעורבת שיש בה בעיקר נשים השימוש בלשון נקבה יהיה לגיטימי. כמו כן, הנסיון (שאגב, נכון גם בחו"ל, אבל באנגלית, למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה לא כל כך חדה כמו בעברית) לעשות את השימוש בפנייה בנקבה לקבוצה מעורבת לגיטימית כמו הפנייה בזכר. המטרה הסופית היא שלשני המינים יהיה מעמד זהה בשפה, מתוך ההנחה (שאינה כלל חסרת ביסוס) שהשפה משפיעה על אופן החשיבה ועל החברה, בה במידה שאופן החשיבה והחברה משפיעים על השפה.
אולי צריך להתחיל ללמד את הדור הצעיר והרך לפנות אל קבוצות מעורבות בלשון נקבה…
אפשר להתחיל עם כף-חמאה. :)
מה הקשר אליו?
ואיך הוא נהפך לכף פתאום?
אני לא פמינסטית אני 'סתם' אישה גאה (אני לא התכוונתי להרגיז אותך בוג'י) ובכלל, קודם שהכפית ידע לדבר. אפילו 'אמא/אבא' אין עליו.
לגמרי ניאט.
הופך את הרשת בחיפוש אחרי תשובה לשאלת שם המספר בקבוצות מעורבות ומגיע דווקא לעין הדג.
וואו
הלינק המעודכן
http://hebrew-academy.huji.ac.il/question3.html
לא לגמרי סגור על זה...
ז"א, אם מישהו/י הוא/יא לא בדיוק אנושי/ת, אזי אי אפשר להגיד עלי/ה שהוא/יא לגמרי זכר/נקבה, נכון?
אבל מה לעשות. עברית, כמו רוב מוחלט של השפות בעולם, היא שפה שוביניסטית. העובדה שפעלים בעברית מפרידים בין זכר ונקבה רק הופכים זאת ליותר ברור, אבל מאותו צד גם הורסים בדיחה שמבוססת על העובדה שמתבלבלים בין גבר לאישה.
זהו בדיוק,
ש"מה לעשות" היא לא הגישה הנכונה להתמודד עם דברים כאלה.
כמו שהשפה העברית השתנתה עם השנים כדי להתאים את עצמה לשינויים רבים אינספור, היא יכולה להשתנות גם כדי להתאים את עצמה למהפכה הפמיניסטית.
אז נכון, בהתחלה דברים כאלה נראים מוזרים. גם כל המילים שבן יהודה המציא נראו בהתחלה מוזרים. למישהו נראה מוזר לומר היום "עיתון"? פעם אנשים האמינו שהמילה הזו בחיים לא תיקלט.
לא לגמרי סגור על זה...
כלב=זכר. כלבה=נקבה. חתול=זכר. חתולה=נקבה.
למרות חוסר האנושיות שלהם (בתור מחמאה!) ניתן לייחס להם מין.
לגבי חפצים, זה באמת תמוה ששולחן הוא זכר בעוד מכונית היא נקבה.
לא לגמרי סגור על זה...
כמו שאמרה הגדולה מכולן – יונה וולך: "…העברית היא סקס מנייקית…"
נכון.
והיא אפילו טרחה להגיד את זה בעברית…
לא זכור לי שהתאבדתי.
אז כנראה שאני חי עם זה. האמת, זאת אפילו לא הבעיה החמורה ביותר בחיים שלי(!). אני גם מבין את הרציונל מאחורי זה, ואני, כאמור, מודע לחד-מיניותה הטפשית והמפלה של השפה העברית. יחי השיוויון, מי יתן ונגיע אליו במהרה בקרוב, אמן. מה שלא משנה את העובדה שזה עולה לי על העצבות.
כמה הערות על נשים בשפה.
1. רד פיש, הניסיון להגחיך את ההודעה של פליסיטי ע"י שימוש בריבוי לא נכון (עצבות) היה ניסיון מתחת לחגורה. למיטב ההסתכלות שלי פליסיטי לא עשתה טעויות מסוג זה אלא פשוט כתבה את כל שמות הגוף במין נקבה, מה שלגיטימי לחלוטין לדעתי.
2. הפמיניזם והתיאורייה הקווירית בכלל, ובכללה ההשפעה של השפה על החשיבה, מאוד חביבות עלי כנושא. אני מסכים עם הפנייה בלשון נקבה ואני לא חושב שהיא פוגענית (למרות שאני אישית זכר)
למה לא עצבות?
פליסיטי אמנם לא עשתה את זה, אבל אם להשתמש בפניה לרבות במקום לרבים, גם כשזה נוגד את כללי השפה (השוביניסטית), למה לא להשתמש גם בצורות רבים נשיות של שמות עצם כשזה לא נכון? מבחינת האקדמיה, שניהם לא קבילים באותה המידה. מבחינתי – אמרתי כבר, זה קביל ואף הגיוני, אבל מעצבן. אני מתנצל/ת אם מישהו נפגע.
למה לא עצבות?
השימוש של פליסיטי אולי "לא חוקי" אבל ללא ספק הגיוני למדי
השימוש ה"לא חוקי" שלך, יצר מילה לא קיימת (לא שיש לי משהו עקרוני נגד המצאת מילים…) ועשה את זה למען הסתלבטות קלילה על חשבון המין הנשי בעולם כולו. (או משהו קצת פחות קיצוני.)
אוי נו,
והכי אירוני זה שמכל הגברים בעולם, את ההערות שלכם/ן אתם מפנים לאחד הגברים היחידים (גם בעולם) שהוא לחלוטין לא שוביניסט.
די. עכשיו סולחה.
אוי נו,
טוב, מי שפותח את הפה שלו, שלא יתפלא שאחר כך יורקים פנימה.
(אפילו אני לא מצלחה להבין למה התכוון המשורר)
מצד שני
אסור לירוק לצלחת שממנה אתה אוכל, ולכן גם לא מומלץ לירוק לפיות של דגים שבעין שלהם אתה משוטט.
ולכן התנצלות נשלחת לכולם.
אני רק מתפעלת מזה
שפליסטי לא התבלבלה אפילו פעם אחת וכתבה בפניה לזכר ולא נקבה.
ואותי אישית לא מעליב הפניה לנשים בזכר, אם כי זה די מעצבן כשפונים אליי ככה *אישית*, לתשומת ליבם של כל מתלפני העולם.
(סליחה, ילד, אתה יודע לכתוב, אתה יכול להשאיר הודעה?)
מילא את,
אבל אני – לא רק שבמכולת בד"כ מזהים אותי כבחור, אלא גם כשאנשים מתקשרים לפה, הם נוטים להתייחס אלי כ"שלום, אמא ואבא בבית"?
אני רק מתפעלת מזה
כששואלים אותך:
"סליחה ילד, אתה יודע לכתוב, אתה יכול להשאיר הודעה?"
תשלחי אותם לאתר אחד,
http://www.fisheye.co.il
שיראו גם יראו איך את יכולה להשאיר הודעות…
שלוש הערות
1. למיטב זכרוני מצאתי מקום (אחד) שבו היא התבלבלה (מלאים כשצ"ל מלאות), אבל גם זה יפה.
2. לי קורה הרבה ששואלים אותי בלשון נקבה כשאני עונה בטלפון. כנראה בטלפון יש לי קול נשי.
3. אתם חושבים שפליסיטי תחטוף התקף לב נמאורך הפתיל שהתחיל בהודעה שלה?
כי יש דברים שהם תקניים,
(למשל, הטיות נקבה), ורק השימוש שלהם בפניה לזכר לא תקני, ויש דברים שהם לגמרי לא תקניים (המילה "עצבות" בחולם בו' לא קיימת).
מכיוון שהאקדמיה כבר הוכיחה בעבר את חוסן עמוד השדרה שלה, וכמה יפה שהוא מתקפל אחרי שהציבור מתעלם מהתכתיבים השטותיים שלה במשך כמה שנים רצופות, אני מרשה לעצמי להניח שגם ההתעקשות על כך ש"לא פונים לקהל מעורב במין נקבה" תישבר בשלב כלשהו. בסופו של דבר, אפילו האקדמיה מבינה בדרך כלל שאין לה ברירה אלא להתאים את כללי השפה שהיא מתעקשת עליהם כי ככה הם היו תמיד, לשימוש בה דה-פקטו. (כמו למשל העובדה שבימינו זה כבר תקני לומר לנשים "לכו" ולא "לכנה", אחרי שנים שהציבור אמר את זה באופן קבוע).
סרטים הרצליינים
רק עכשיו הזדמן בידי לקרוא את הגליון האחרון של המקומון "על השרון", ושם גיליתי להפתעתי שהקולנוע מול הבית שלי (קולנוע סטאר), שהתמחה עד עכשיו בקרנת סרטים גרועים במיוחד, משנה בעלות, ומיום חמישי הוא מתכוון להקרין "סרטי איכות" כהגרת הבעלים החדש.
מצד שני, הוא מתכוון להביא את "מבוכים ודרקונים" "לשם האיזון" כדבריו, והסרט הזה ידוע הרי באיכותו המפוקפקת ביותר…
מבוכים ודרקונים
נמצא בסטאר כבר לפני שהחילפו בעלות.
כפי שכתבתי באחת ההודעות הקודמות, הייתי שם לפני שבוע והם כבר פרסמו אותו.
ראיון עם הבעלים, אסף גיל
נמצא כאן:
http://www2.iol.co.il/hair/magazin/369816.stm
ראיון מעניין עם יאיר רווה ב"העיר".
מר גיל, מחפש מתרגמים?
כבר סיפרתי לכם
שהייתי בלונדון?
הקולנוע, אני מתכוונת?
לא?
טוב, אז הייתי שם ב15.8
הלכנו לחגוג יומולדת לחברה שלי (היא למעשה חברה של אחותי וגדולה ממני ב11 שנה, אבל למה להיות קטנוניים… קניתי באותו יום בגדים:)
ראינו את " כולם ביחד"
סרט ממש יפה, אבל אני לא אכתוב עליו עכשיו כי הבנתי שהולכת להיות עליו ביקורת.
הקטע עם קולנוע לונדון הוא שהוא עדיין לא ממש פעיל, אין שם עדיין מזנון, מה שהיה מאוד מאכזב כי סמכתי על הפופקורן שיהיה ארוחת הצהריים שלי.
בחדר שצמוד אלינו עדיין היו כל מיני עבודות, כך שבקטעים מאוד נחמדים בסרט היו פתאום דפיקות פטיש בצד השני, מי שראה את הסרט יבין באיזה קטעים :)
זה היה מאוד משעשע.
אני נהנתי.
תלכו לשם, כדי שהקולנוע לא יסגר.
אה, ולדעתי הכסאות היו נוחים מאוד, אבל אחותי לא אהבה אותם, אז זה תלוי בכם.
דפיקות הפטיש
יכולות להיות אפקטים נחמדים לסרט אימה. נגיד כמו החדש עם ניקול קידמן.
ואולי גם המחסור במזנון הוא קונספט חדשני שנועד לגרום לך להכנס למצב רוח מסוים לפני תחילת הסרט.
דפיקות הפטיש
לא, לא.
שאלנו את הסדרן, הוא אמר לנו.
ואכן אין שם הפסקות , שזה די נחמד, אם כי מעיק על שלפוחית השתן לפעמים.
דפיקות הפטיש
אני גם ככה ממש לא אוהבת לצאת לשירותים בהפסקה. בדר"כ המצב שם בכי רע, יש תור באורך הגלות ואני מפסידה כמה דקות של הסרט עד שאני חוזרת לכיסא.
זה גם מה שהצבעתי בסקר ההוא על מה שהכי מפריע בקולנוע (כן, אני הקול הבודד ההוא!). נדמה לי שזה היה הסקר הראשון:
כתבה מספר 32
ותודה לעינדקס שהביאני עד הלום.
(אגב, נכון מוזר לראות ב- id של הלינק מספר דו ספרתי?)
דפיקות הפטיש
אני מניחה שזה תלוי איפה את גרה
וכמה אנשים יש באותה הצגה..
אצלי אף פעם אין בעיה כזאת.
כבר סיפרתי לכם
שתהיו בעניינים – קולנוע "לונדון" עומד כבר שבוע על רגליו עם מזנון משופץ (פופקורן, שתיה וממתקים) ואם דיברתם על "כולם ביחד" שראיתי כבר 3 פעמים(!!), אני ממליצה לכם לראות את "אורבניה" שמוקרן כל יום ב-23:30 וכנוסטלגיה -"כשהרי פגש את סאלי". שכחתי כמה הסרט הזה נפלא!