במקור: An Inconvenient Truth
במאי: דייויד גוגנהיים
סליחה? מה נראה לכם שאתם עושים? קוראים ביקורת על סרט מעל מסך מחשב? יש לכם מושג כמה חשמל אתם צורכים כרגע? כמה גזי-חממה נפלטים לאטמוספירה באשמתכם הישירה? אתם תורמים להתחממות הגלובאלית, כאילו לא מתרגשת עלינו פורענות אקלימית העלולה להביא כליה על כדור הארץ כבר ביום שאחרי מחר. אנא כבו את המחשב וסעו (באופניים!) לנטוע איזה עץ, ואחר כך לכו לעמוד בפינה ולחשוב על מה שעשיתם.
עדיין פה? אתם כנראה מטילים ספק בסמכות שלי בכל הנוגע לנושאים אקולוגיים. ובכן, הסירו דאגה מלבכם: אני ראיתי והפנמתי את 'אמת מטרידה', סרט תעודה בכיכובו של צעיר מבטיח בשם אל גור. תקציר הסרט: גור (לשעבר מועמד לנשיאות ארה"ב מטעם המפלגה הדמוקרטית, ופעיל מפורסם בענייני איכות הסביבה) נותן הרצאה ארוכה, מלווה במצגת מרשימה, שבה הוא מסביר מהי התחממות גלובאלית, למה זה רע, ממה זה נובע ואיך אפשר לעצור את זה. זהו זה, פחות או יותר.
עבור מי שלא יודע בדיוק במה מדובר: ההתחממות הגלובאלית היא עליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ באופן עקבי, במשך עשרות השנים האחרונות. ההסבר המקובל לתופעה נעוץ באורח החיים המודרני, עתיר התיעוש, הצריכה ובזבוז האנרגיה,שהביא איתו פליטה מוגברת של גזי חממה, בעיקר פחמן דו חמצני. אלה "כולאים" את קרינת השמש המחממת, בתוך האטמוספירה. כתוצאה מהתחממות כדור הארץ, מערכת האקלים העולמית מתחילה להתנהג כמו רוחמה אברהם ביום רע: אי אפשר לדעת למה לצפות. שטפונות ובצורת מנהלים משחק דמקה קטלני על מפת העולם, וקרחונים נעלמים כמו הבטחות של פוליטיקאים אחרי הבחירות. וזו רק ההתחלה.
'אמת מטרידה' שוטח במיומנות את סיפורו של אפקט החממה והסכנות הנשקפות ממנו. מבעד לוילון העריכה, מתגלה אל גור כנואם בחסד. הוא מצליח להבהיר באופן נהיר וקולח מושגים מורכבים, לתאר במיומנות נושאים יבשים מבלי לשעמם את קהל מאזיניו, ולשכנע כי הנושא "השנוי במחלוקת" של פליטת גזי החממה, כלל אינו כזה בקרב הקהילייה המדעית. גור ניחן בחוש הומור, והוא אינו בוחל אף במעט הומור עצמי ("אני אל גור, לשעבר הנשיא הבא של ארצות הברית"). כדי להציל את הסרט מלהיות מצגת פאוורפוינט של שעה וחצי, הוספו קטעי קישור בין חלקי ההרצאה השונים. קודם כל, בהתאם לטרנד העכשווי של סרטי אנימציה ממוחשבת על חיות, זוכה הקהל לשזוף את עיניו בדוב קוטב וצפרדע מונפשים, המסייעים לגור להבהיר מספר נקודות. הללו נראים אמנם כמו תרגיל בשנה ב' של המחלקה לאנימציה ב'בצלאל', אולם ההופעה שלהם קצרה, וממילא, לא באנו כדי לראות אנימציה משובחת; באנו כדי שאל גור יגרום לנו להרגיש רע עם עצמנו.
וכך, האמצעי העיקרי לעיבוי הסרט הוא קישור הסיפור האקלימי, הגלובאלי והגדול, לסיפור אישי, אנושי ופעוט, שניתן להזדהות איתו: מדי פעם מוסברים חלק מהאירועים הדרמטיים דרך עיניהם של אדם פשוט אחד, ומשפחתו. אבל רגע, האדם הפשוט נראה לי קצת מוכר. זה לא איך-קוראים-לו, שהפסיד לבוש, נו.. כן, זה אל גור! יוצרי הסרט בוחרים להעניק לצופים מבט פיוטי על חייו של האיש ופועלו. מצד אחד, זה מאפשר הזדהות עם הנושא ברמה האישית. ההיכרות האינטימית עם גור מאפשרת לנו להבין כיצד הוא נהפך ללוביסט פעיל במיוחד של נושא איכות הסביבה, ולראות איך הוא פועל כדי לקדם אותו. כך מודגשת גם הזווית האישית שלו בסיפור הרחב הנוגע לכולנו, ובאופן די אפקטיבי. אבל מצד שני, מדי פעם הסרט סוטה מהסיפור המרכזי לטובת התמקדות מיותרת בגור. אם מוסיפים לכך את ההשתלחות הישירה של הסרט בממשל האמריקני הנוכחי, נוצרת תחושה לא נוחה של תשדיר לקראת קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2008, המעכירה במשהו את הצפייה.
זה חבל, כי רוב הזמן, כשהסרט עוסק בהתחממות הגלובאלית הוא עושה זאת באופן די מוצלח. בניגוד לאמא שלי, למשל, הסרט אינו מסתפק בניצול וליבוי רגשות האשם בקרב הצופים. הוא גם מציע פתרונות, הן ברמה הגלובאלית והן ברמה היומיומית, שבה כל אחד יכול לפעול החל באמנות בין-לאומיות לצמצום פליטת גזי חממה, וכלה בשימוש ביתי במכשירי חשמל פחות בזבזניים. אנו זוכים למספר לא מבוטל של עצות מעשיות.
בנקודה זו, כבוגר הסרט, אני מרשה לעצמי להוסיף להן אחת משלי. 'אמת מטרידה' אינו סרט מופת במונחים קולנועיים. אין כאן הרבה יותר מהרצאה מצולמת, גם אם מאוד מוצלחת, שהוסרטה מתוך מטרה להגיע לקהל רחב ככל האפשר. עם זאת, ועל אף חסרונותיו, מדובר בעיני בסרט חובה. אני באמת חושב שכל אחד צריך לראות אותו, אבל, וכאן מגיעה התובנה העמוקה שאליה הגעתי במהלך הצפיה, לראות אותו בקולנוע זה מסוכן. הדלק שנצרך בנסיעה, שינוע הבייביסיטר (אם יש), הפופקורן, הקולה, החשמל שצורכת הפעלת אולם הקולנוע כל אלה מכבידים מאוד על אמא אדמה. ויש גם מחיר הכרטיס, שנראה לי קצת מוגזם בשביל הרצאה ומצגת פאוורפוינט, מרשימה ככל שתהיה. לפיכך, המלצתי האקולוגית היא חכו ל-DVD או לטלוויזיה. ועכשיו, אם תסלחו לי, אני חייב לזוז. אני צריך ללכת לעטוף את דוד המים שלי בשמיכה מבודדת.
- האתר הרשמי
- התחממות גלובלית בפלאש
- התחממות גלובלית על פי 'פיוצ'רמה'
- מלחמה בהתחממות – בבית
- זה הכל שטויות
- אל גור לנשיאות
- האיש שהמציא את האינטרנט
אחלה ביקורת
חייכתי רבות!
אפקט החממה ואנחנו (קצת ארוך)
בעוד אין ויכוח על זה שהטמפרטורות הנמדדות ברחבי העולם הן במגמת עלייה. ישנו ויכוח האם אנחנו הגורם לכך.
ממצאים כמו טבעות עצים, קידוחי קרח וקידוחים מקרקעית האוקיינוסים חושפים שאקלים כדה"א נע באופן חד בין חום לעידן קרח וחוזר חלילה.
הבעיה היא שהשינויים האלו הם איטיים ואינם נמדדים במונחים של בני אנוש. למעשה, ייתכן מאוד שכל התרבות שלנו התחילה עם תום עידן הקרח האחרון ושיגשגה בחלון זמן שהוא זעיר במונחים גיאולוגים.
מערכת האקלים היא כה מסובכת שנסיון לטעון, שאנחנו הגורם לעליה בטמפרטורה, מבלי לאסוף נתונים נוספים על העבר האקלימי של כדה"א, משול לנמלה המנסה להבין האם היא הגורם להתנודדות העלה עליו היא נמצאת. ייתכן מאוד ותנועותיה גרמו לכך, אך באותה מידה ייתכן וכל הענף מתנדנד מהרוח.
לא, זה הפיראטים שאחרים לעליית הטמפרטורות!
כן! בגלל שמספר הפיראטים צנח באלף השנים האחרונות, הטמפרטורה עלתה! וכולם צריכים לסגוד למפלצת הספגטי המעופפת!
http://www.venganza.org/
בטח. תקרא שוב את מה שכתבת ותבדוק אם אתה באמת מאמין למה שאתה אומר.
וחוץ מזה, אני חיכיתי לסרט הזה מאז שראיתי את הטריילר לפני שנה. לפני כמה חודשים, כשהייתי בארצות הברית, גררתי דודה וחבר שלה לקולנוע בשביל לראות את הסרט הזה וכולנו יצאנו דיי המומים. זה בהחלט סרט מטריד ובאמת אחד הסרטים היותר מפחידים שתראו.
אני רק מחכה שיצא DVD בעברית כדי שאני אוכל להקרין את זה לכל מי שאני רוצה.
לא, זה הפיראטים שאחרים לעליית הטמפרטורות!
ראמן!
מבחינה מדעית,
הדרך של המדע לבדוק את הסוגיה שעליה דיברת היא: א. להשיג מידע על אקלים כדה"א לפני אלפי ומיליוני שנים בעזרת טבעות עצים ומלקולות שנשמרות בקרח בקטבים, ו-ב. ליצור מודלים סטטיסטיים שיבדקו את הסיכויים של האקלים להגיע למצבו הנוכחי ללא התערבות אדם.
שתי הדרכים מראות ש: א. אמנם היו עידנים בהיסטוריה של כדה"א שבהם הטמפרטורות היו חמות כמו הנוכחיות, אך לא היו עידנים בהם ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה היה כל כך גבוה, ו-ב. שום מודל סטטיסטי לא הצליח לחזות את העליה החדה בטמפרטורות תוך בסה"כ פחות ממאתיים שנים שהתרחשה מאז המהפכה התעשייתית.
כך שאולי לא נמצא קשר נסיבתי מובהק, אבל כל הסימנים מראים שהסיבה היא אנחנו.
נאה דרשת, אבל..
מודלים אקלימיים הם דבר מסובך, רובם נועדו לנבא תופעות מחזוריות ולא שינויי מגמה גדולים, כמו גלישה לעידן קרח חדש. עצם העובדה שאנו יודעים כיום שהמשך ההתחממות תביא דווקא להפסקת זרם הגולף ולהתקררות רוב חלקי הכדור, מעידה שאנחנו רק מתחילים לגרד את השטח של המדע האקלימי.
מה שהחסידים המתלהמים, כמו זה שהגיב פה קצת אחריי, לא מבינים הוא שאנחנו צריכים לפעול באופן מעשי ולא לפי הרגשת בטן. אם אנחנו ממילא נידונו לגלוש לתוך עידן קרח חדש עדיף להשקיע משאבים בלהתכונן אליו ולא לנסות לעצור אותו ע"י התנוונות תעשייתית מרצון, כפי שפרוטוקול קיוטו מציע.
פרוטוקול קיוטו לא מציע 'התנוונות תעשייתית', אלא את צמצום הזיהום
הסביבתי שנוצר כתוצאה מהתיעוש. לא לוותר על תעשייה – לגרום למדינות ולאנשים העשירים-מאוד שהיא שייכת להם, להשקיע בהגבלת הנזקים שהם גורמים לכל האנושות.
(אני לא מסכים גם לשאר הדברים שאמרת, אבל אין לי כרגע זמן להתייחס אליהם).
לגרום לאירופאים העשירים.
האסייתים העשירים יכולים להמשיך לזהם עד מחר, ולעבור את ארה"ב תוך 5 שנים ביצירת זיהום.
זה בטח יציל את העולם; ידוע שזיהום אויר אסיאתי לא מזיק כמו זה האירופי.
אני מסכים לגמרי, צריך לגרום גם לאסייתים העשירים לשלם.
אחת הטענות הרווחות בהקשר הזה
אומרת שבמשך מאות שנים עסק המערב במלוא המרץ בעושק העולם השלישי ומשאביו. כעת, העולם השלישי מתחיל להתפתח (אפילו קוראים למקומות האלה "הארצות המתפתחות"), ותובע את חלקו שלו בעוגת הטובין העולמית. כאן מגיע שוב המערב, מדושן עונג, יושב לו על הר של הון שנצבר על חשבון העולם השלישי כמו גם על חשבון הסביבה, ואומר לזה האחרון לא לעשות את אותו הדבר. כך נמנעת מהארצות המתפתחות האפשרות לסגור את הפער מול המערב, שנפתח בתנאים לא הוגנים. אם היום אירופה וארה"ב (היו) מסכימות להטיל על עצמן הגבלות סביבתיות, ודורשות מכל העולם לעשות את אותו הדבר, הן (היו) מנציחות את הפערים בין המדינות ושומרות על יתרונן היחסי, במסווה של דאגה לאיכות הסביבה.
ונתמצת במשפט אחד:
"לעזאזל העולם, העיקר צדק היסטורי".
ומזכיר לי גם,
שהכנסתה של סין לאותה רשימת עוולות הקולוניאליזם כמו אפריקה, למשל,
היא גם לא ממש נכונה הסטורית.
מה עם מלחמות האופיום?
אתה לא מחשיב את מה שקרה אז לעוול קולוניאליסטי?
ומה עם רפורמת התרבות?
ומה עם כיבוש סין בידי יפן?
ומה הקשר של זה לזיהום אויר?
והאמת – אין *שום* אפשרות להשוות את מלחמות האופיום ותוצאותיהן עבור סין לקולוניאליזם באפריקה. צריך גם הרבה, הרבה, הרבה דמיון כדי להפוך את האימפריאליזם במקרה הסיני לקולוניאליזם של המקרה האפריקאי, בטח מבחינת ההשפעה הכלכלית השונה מאוד. ואותו טיעון יוביל אותך גם לדרוש ליפן פטור מזיהום.
ולגבי טענתך לדמגוגיה:
מבחן התוצאה. אתה ואחרים מאשימים את ארה"ב על זיהום אויר, , אבל בשם עוולותיו ההסטוריות של המערב אתה מוכן לקבל אמנה שמתירה לסין לייצר זיהום אויר יותר מארה"ב (לפי הצפי, תוך חמש שנים, אבל הגידול המפתיע בצריכת הדלק שם מרמז שאולי תוך עוד פחות מזה), וכנ"ל לכל מדינה מתפתחת, וגם לסייע ככה בעקיפין לחברות מערביות שמייצרות בארצות האלה בין השאר כדי להתחמק מהעלות הכרוכה בטיפול בזיהום האויר? אם העניין פה הוא תיקון עוולות כלכליות הסטוריות, אזי צודק בוש כשסירב לחתום על האמנה. כי אם מטרת האמנה היא לשפר את מצבן של המדינות הלא-אירופאיות יותר מאשר לצמצם את זיהום האויר, למה לו להיות פראייר?
אה, ולא שכחתי
את התגובה מלמעלה. נראה שאתה ואני מסכימים שהאסייתים צריכים גם הם לתרום את חלקם.
אלא שאני חושב שהכשל בקיוטו היה ש-מסיבות פוסט-קולוניאליות – האמנה הפכה לכזו שתצמצם את זיהום האויר במערב ותגביר אותו במזרח, וסיכוי סביר שתגביר את זיהום האויר הגלובלי.
כמו שכתבתי בתגובה למטה, יש סיכוי שחלק מזה יקרה,
אם כי, לדעתי, לא באופן מוחלט כמו שאתה מציג את זה.
אבל כשבוש אומר את זה, לאור הרקורד שלו, אני חושב שמותר לנו לחשוד שזה לא יותר מאשר תירוץ נוח להפליא להימנע מכל פעולה שהיא, שעלולה לפגוע בכיסי התורמים הגדולים למפלגה הרפובליקנית.
מה איתה?
מהתגובה שלך השתמע שסין לא סבלה מקולוניאליזם בקנה מידה נרחב. זה לא נכון, ולכן הערתי על העניין. אפשר להיכנס לויכוח על השאלה האם יש משהו בטענה שרוברטס ציטט, ושהמערב צריך לתרום יותר בנושא הזה, בגלל העבר. אבל אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע.
ובנוגע לנקודה השניה: גם אם יש באמנת קיוטו פגמים משמעותיים, אני מוכן לקבל אותה כצעד שיקבע סטנדרטים חדשים לצמצום הזיהום בקנה מידה גלובלי, ויסמן מפנה בהתייחסות של העולם. מכיוון שארה"ב היא, כרגע, המזהם הגדול ביותר, נראה הגיוני מבחינה מעשית שהיא תהיה בין הראשונות שינקטו בצעדים להפסיק לזהם. ומכיוון שהיא מעצמת העל היחידה, תהיה לזה גם משמעות סמלית ומוסרית – שהיא לא מנצלת את כוחה כדי להתחמק מאחריות לתוצאות מעשיה.
אם וכאשר היא תעשה את זה, מדינות כמו סין והודו יתקשו הרבה יותר – גם בינן לבין עצמן – לטעון שהמערב דורש מהן מה שהוא לא עושה בעצמו, בהמשך למסורת הניצול של הקולוניאליזם. ואם הן יגבירו את הזיהום – יהיה הרבה יותר מקום ומשקל ללחץ בינלאומי עליהן, להפסיק אותו. יכול להיות שבאמת הקלות עליהן יגרמו למעבר תעשיות מזהמות אליהן, ועדיין, לא כל הזיהום יוכל לעבור בצורה כזו. למשל, אם ייקבעו תקנים מחייבים ומחמירים יותר לכלי רכב, אנשים בארה"ב לא יוכלו לנסוע באוטו שלהם בסין כדי לזהם שם בחופשיות.
מה שמטריד אותי הוא הגישה של ארה"ב כפי שאתה מציג אותה (בצדק): 'ממילא עוד חמש שנים סין תזהם יותר, אז אנחנו באותה מידה יכולים להמשיך לזהם כמה שבא לנו'. זה נשמע בדיוק כמו התירוץ הידוע מבית ספר, 'אז מה אם הייתי הראשון שהתחיל, כולם ליכלכו בכיתה אחריי, ולכלכו יותר'.
הגישה של ארה''ב היא קצת יותר מסובכת:
"המלחמה בזיהום האויר פוגעת לנו בכלכלה*, ולמה שנפגע בכלכלה שלנו לטובת אחרים שממילא לא מחוייבים ולא ישנו שום דבר"?
באשר לטיעון שלך על הלחץ המוסרי, אם זה היה ככה האמנה הייתה כוללת מראשיתה משהו כדי לצמצם את זיהום האויר במדינות המתפתחות, והיי – המנגנונים שלה לא ממש יעילים, וסין מטפסת בזיהום בקצב עצום מאין כמוהו. למעשה, אם האמנה הייתה כוללת איזו הגבלה על המדינות המתפתחות, היא לא הייתה מגיעה לעולם לשלב החתימה. זה היה די ברור כבר בדיונים. ככה שמתכנניה שיחקו לידיים של בוש (שוב, אני לא זוכר למה קלינטון\גור לא ניסו בכלל לאשר אותה בתקופת כהונתם, למרות שהיה להם חלון זמן די מכובד לתכנן. אם מישהו יאיר את עיני, אודה לו), כשהם יצרו מצב שבו אפשר לטעון בקלות שהאמנה לא תפתור שום דבר. אם האמנה הייתה דורשת מכל חברותיה משהו, היה אפשר לטעון שחתימה עליה מצד ארה"ב תוביל ללחץ על הסינים. אבל במצב הנוכחי, סין והודו חתמו על האמנה. למה לא, מבחינתם? היא, אם נסתכל מהזוית הכלכלית שלהם (וראה בהערה למטה), מחייבת את מתחריהם הכלכליים במאמצים לזיהום, ולא מחייבת אותם בדבר. גם החלטות האו"ם בנושאי זיהום לא מחייבות את המדינות המתפתחות הנ"ל במאמץ מיוחד.
אגב, בדיוק הצצתי בדו"ח בדבר זיהום האויר בארה"ב ב-2004 (ההוא של 2005 מסרב לעלות לי), ומצאתי דבר מעניין:
זיהום האוויר הכללי אכן עלה, אבל זיהום האויר התעשייתי נמוך יותר מאשר באמצע שנות התשעים. הייתה ירידה ניכרת בין 2000-2002, והעליה מ-2003 לא הגיעה עדיין לרמות הזיהום של אמצע שנות התשעים. המגזר המסחרי כולו טיפס עד 2000 ואז התייצב, והדברים שטיפסו ולא התייצבו – צריכה פרטית ותחבורה. מפתיע אותי, כי חשבתי שהתעשיה תהיה האשמה העיקרית. אגב, מבחינת זיהום ליחידת תל"ג, השיעור הולך ויורד: כלומר, הייצור של כל דולר דורש הרבה פחות זיהום אויר מפעם. אני מניח שזה קשור גם למעבר במידה רבה לכלכלה שאיננה מבוססת על ייצור.
באשר לייצור – האנרגיה היחסית (כלומר, כמה אנרגיה נדרשת כדי לייצר אותו תוצר) בתעשיה בסין גדולה פי שלוש מאשר בארה"ב, ופי שמונה מאשר ביפן.
המצב רע, והוא רק יחמיר בשנים הבאות – אפילו אם ארה"ב תחתום על האמנה. שיהיה בהצלחה לטויוטה עם המעבר שהיא מתכננת לרכבים היברידיים בלבד עד 2012.
*טיעון שאיננו נכון, לדעתי, אבל כרגע גם הסינים וגם הויאטנאמים טוענים אותו, וגוש המדינות האסייאתיות היה אחראי לאי-אישור הצעות אכיפה מחמירות יותר באו"ם לתקופה מעבר ל2012)
תראה, כל הדברים שאתה אומר הם חשובים ותקפים
אבל אני לא חושב שזה משנה, בתמצית, את התמונה הכוללת: ארה"ב צריכה, לדעתי, לתת דוגמה אישית בענין הזה, כי הם לא צריכים, אם תסלח לי על הביטוי, לשחק בקקי. לומר 'לא נצמצם את הזיהום למרות שזה ישפר את המצב הכולל, כי זה גם יעזור לאחרים, שעדיין לא התחייבו לצמצום כזה' – זה, לדעתי, לשחק בקקי.
הנתונים שאתה מציין באמת מעניינים, ואאל"ט, הם תומכים בטענות שלי: אם התרומה העיקרית לזיהום איננה נובעת רק מתיעוש כשלעצמו, אלא יותר מהשלכות מסוימות שלו, שנפוצות יותר במערב, במיוחד בארה"ב – קרי, תחבורה מזהמת בדמות רכבים פרטיים בכמויות גדולות, וצריכה מוגברת – זו אינדיקציה לכך שהיכולת של ארה"ב להשפיע גדולה יותר.
בסך הכול, אני חושב שמשפט המפתח הוא מה שאמרת, "המצב רע, והוא יחמיר גם אם ארה"ב תחתום על האמנה". זו הסיבה מספר אחת שהיא חייבת לחתום עליה – כדי למנוע ממצב שיהיה רע בכל מקרה, להפוך לקטסטרופה.
התמצות שלך הוגן בערך כמו
לתמצת את בראשית ב-ג למשפט "אלוהים רוצה אנשים טפשים".
אז...
1. למען לא יהיו פערים בין אומות העולם, אתה מציע לתת לארצות המתפתחות לזהם כמה שהן רוצות?
2. הטענה הזו לא נכונה במלואה. אפשר לטעון, למשל, שאת החסכון בכסף יחזירו בהוצאות גדולות הרבה יותר על מערכת הבריאות, שגם היא סממן של מדינה מפותחת.
אז:
1. אני לא מציע כלום. רק הבאתי טיעון מוכר, שגם אם אני לא מסכים איתו (ואני לא), אי אפשר לפטור אותו כלאחר יד. תחושות הקיפוח של העולם השלישי הן חומר נפץ דליק, כמו שהעולם מגלה בשנים האחרונות.
2. לא הבנתי.
אז:
2. התכוונתי, שאם הטענה היא שמעבר לטכנולוגיות יצור נקיות יותר ידרוש כסף שאין למדינות המתפתחות, אז היא לא בהכרח נכונה, כי את הכסף בכל מקרה הן יוציאו בהוצאות עקיפות על בריאות.
אחת הטענות הרווחות בהקשר הזה
תשובה לרוברטס – כן אבל אם המדינות המתועשות ימשיכו בדרכן המזהמת כיום, מי שייפגעו בעיקר הן הארצות הלא מפותחות, מדינות העולם השלישי. הן גם לא במצב לטפל בנזקים
מודלים אקלימיים
נחלקים, באופן גס, לשלושה סוגים: מודלים סטטיסטיים (המתבססים על כמה שיותר נתונים על תקופה ארוכה ככל הניתן), מודלים דינאמיים (המתבססים על משוואות התנועה הפיסיקליות) ומודלים משולבים (סטטיסטיים + דינאמיים).
מודלים סטטיסטיים אכן מסוגלים לחזות בעיקר תופעות מחזוריות, מפני שמן הסתם הדבר היחיד שאפשר לנבא מתוך אקסטרפולציה של נתונים הוא דפוסים שחוזרים על עצמם. מודלים דינאמיים, לעומתם, מביאים בחשבון את (כמעט) כל הגורמים האפשריים, כולל נתוני העבר, והם אמורים להיות מסוגלים לנבא גם תופעות חדשות. ואם עכשיו אתה חושב לעצמך משהו כמו "באמת? אז איך זה שכל פעם שדני רופ אומר שיהיה יום קייצי אז אני יודע שצריך לקחת מטריה?", יש לזה שתי תשובות. קודם כל, המערכת האקלימית היא אכן מאוד מסובכת, ומעורבים בה הרבה גורמים כאוטיים שמקשים על יכולת הניבוי. דבר שני, כדי להריץ את המודלים הכי מפורטים, שהם גם הכי מדוייקים, צריך מחשבי על בני מאות ואלפי מעבדים, שכמותם יש רק אחד או שניים בעולם. וגם אז, לוקח הרבה זמן עד שיש תוצאות, ככה שדי מטופש לתת תחזית לשבוע הבא אם לוקח חודש כדי לחשב אותה.
בקיצור, מה שאני מנסה להגיד זה שיש מודלים שמסוגלים לנבא תופעות שאינן מחזוריות. לכן חסידי איכות הסביבה כן פועלים "באופן מעשי ולא לפי הרגשת בטן" . עד כמה שהסרט דמגוגי, אני מאמין לו כשהוא מציג נתונים שמשווים את הטמפרטורות ופליטת גזי החממה היום לאלה של עידנים קודמים, ומראה שאנחנו ניצבים בפני תופעה חדשה. ובנוגע ל"התנוונות תעשייתית מרצון", כבר הגיבו לפני, ולא נותר לי אלא להצטרף לדתעם של עכרור וטווידלדי.
ואיך הם עומדים במבחן העבר?
זאת אומרת כן, לתת תחזית לשבוע הקרוב בעוד חודש זה טיפשי. אבל לעשות תחזית כזאת ואז לבדוק עד כמה המחשב ניבא היטב את המציאות זה דווקא רעיון מצוין. המודלים מוכיחים את עצמם במקרים כאלו?
בגדול, לא רע.
הנה דוגמא רלוונטית:
ברור שאין תחזיות עם דיוק של 100%, אבל אפשר לראות קורלציה לא רעה. מכיוון שיש אינסוף פרמטרים שצריך לשקלל (וגם להבין איך בדיוק צריך לשקלל אותם), תמיד יהיו אי דיוקים, ומודל שמתאים לתופעה מסוימת לא בהכרח ינבא באופן מוצלח תופעה אחרת.
וקצת פרשנות לגרף: בסך הכל, הוא נראה די מדהים. לכאורה, לקחו מודל (שניים במקרה הזה), הכניסו תנאי התחלה ונתנו לו לרוץ על 100 שנים קדימה – והגיעו לתוצאות מאוד מרשימות. למעשה, זה לא בדיוק ככה. הרי המודל הפיסיקלי לא היה יכול לחזות את התיעוש המואץ בעקבות היציאה מהשפל הכלכלי העולמי אחרי מלחמת העולם השניה. האמת היא שמודלים כאלה תמיד מביאים בחשבון כמה שנים אחורה – נניח התחזית של 1910 מתחשבת בנתונים שנאגרו החל מ-1900, זו של 1911 בנתונים החל מ-1901, וכן הלאה. כל זה עדיין לא אומר שזו לא הצלחה מרשימה של המודל.
נאה דרשת, אבל..
כתבת:
"אם ממילא נידונו לגלוש לתוך עידן קרח חדש"
1. שניה לפני שכתבת את זה, טענת שהמודלים האקלימיים לא מספיק מורכבים בשביל לנבא שינויי מגמה. אחלה. אז מאיפה הבטחון שאכן אנחנו בפתחו של עידן קרח חדש? ואם אין בטחון כזה, למה שנתחיל להתכונן אליו?
2. האמת היא, שלא אתה ולא אני יכולים להיות בטוחים אם אכן אנחנו בפתחו של עידן כזה או לא. מה שאנחנו כן יכולים להיות בטוחים בו, זה שעליה בזיהום האוויר באטמוספירה רעה לבריאות של הגזע האנושי. אז מה דעתך שננסה לצמצם את הזיהום הזה על ידי מעבר לטכנולוגיות ייצור נקיות יותר (ותודה לאל, יש כאלה)?
נאה דרשת, אבל..
1. אין ביטחון. אבל לא אמרתי שצריך לוותר על בירור מעמיק. אני מאמין גדול ביכולת של המדע לספק לנו תשובות אם נשקיע בתחום מספיק זמן וכסף. אני רק מתנגד לאנשים שדורשים שנעשה שינוי דראסטי במבנה התעשיה שלנו על סמך נתונים חלקיים
2. זהו פישוט יתר של העניין. המצב כיום אינו ברירה בין טכנולוגיה "רעה" ל"טובה". לכל טכנולוגיה קיימת יש יתרונות וחסרונות ורוב הפעמים אין פתרון מושלם.
נפט הוא דוגמה טובה,.אין תחליף אחד ויחיד שהוא גם זול כמוהו, גם רב-שימושי וגם פוגע פחות בסביבה.
נאה דרשת, אבל..
1. מאה אחוז. בירור מעמיק זה מה שהמדע עושה בלאו הכי, לא? בניגוד לדרך בה מתנהלות פוליטיקה, מדיניות ארה"ב, וכדומה, המדע משתכנע באמיתות על מצב העולם מתוך עובדות ולא מתוך לחץ ציבורי.
2. הגענו לעצם העניין, כי השאלה היא לא כמה יתרונות וחסרונות יש לטכנולוגיה מסוימת, אלא מה *משקלם* של היתרונות והחסרונות האלה. אתה באמת חושב שהמשקל של החסרון "יקר" שווה בערכו למשקל של החסרון "גורם להעלאת אחוז התושבים הסובלים ממחלות ריאה וכלי נשימה"?
שלא תטעה, אני לא מאלה שחושבים שצריך לעבור לטכנולוגיה הכי ירוקה גם במחיר סגירת המפעל. אבל המצב היום הוא שהטיעון "אין פתרון מושלם" הוא הטיעון הקלאסי של כל מפעל פשוט לא לעשות כלום ולהמשיך להרעיל את סביבתו. בוא לביקור במפרץ חיפה ותיווכח.
אפקט החממה ואנחנו (קצת ארוך)
ניר, כן, אתה צודק, אכן כדור הארץ נע במחזוריות, אבל כרגע המחזוריות של הטמפורטורה ושל הפחמן הדו- חמצני עברה את המחזוריות הונרמלית של כדור הארץ ממזמן- כבר יצאנו מהסקלה של ההתחממות (אולי אם תראה את הסרט לפני שאתה מגיב זה יעזור לך)
אפקט החממה ואנחנו (קצת ארוך)
ראה את הסרט, טענתך נענית במלואה (והתשובה היא – אתה טועה לגמרי. אין שום מחלוקת בין המדענים בנוגע לסיבות, לכיוון ולתוצאות).
הסרט, כבודו במקומו מונח,
אבל קיימים מקורת מידע נוספים, ורבים מהם הרבה יותר אמינים מאדון אל גור.
אפשר לקבל כמה מהם?
נדמה לי שפה תוכל למצוא משהו כזה:
http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces?articleId=25229&channel=1&subchannel=4
ואו, זה ממש מוזר
הגעתי בערך לחצי הכתבה המעניינת כשלפתע התרענן הדף אוטומטית, וכל הכתבה נעלמה חוץ מהכותרת. כל נסיון נוסף להגיע לכתבה הביא לאותה תוצאה, היא פשוט נעלמה…
קונספירציה?
יופי של ביקורת, רוברט
תודה.
גם לרוני מלמעלה.
פרנהייט 119
"אמת לא-נוחה" הוא תשדיר בחירות מאד מאד ארוך. גם אם גור יחליט לא לרוץ ב-2008 – יש אנשים שפוליטיקה דו-מפלגתית לא מחמיאה להם – הרי הסרט עסוק ברהביליטציה שלו לא פחות משהוא עסוק בשימור הסביבה. "אמת לא-נוחה" הוא אמנם לא יותר מ-glorified מצגת פאוור-פוינט, אבל אם היו יודעים להכין ככה מצגות בצה"ל, אולי לא היו צריכים להעיף כל-כך הרבה קודקודים.
בפאראפרזה על אהוד ברק, אם הייתי נולד בארה"ב, בוודאי הייתי מצטרף למפלגה הדמוקרטית, כך שהסרט ממילא מצא בי צופה משתוקק. רוב הסרט עמד לי גוש בגרון – אני בחור שמתרגש בקלות מסרטים – אבל אני חושב שההוכחה לאפקטיביות הגדולה שלו היא שהגוש בגרון עדיין נאחז בדפנות גרוני *גם* בקטעי הביוגרפיה המביכים.
לפני שנתיים בערך ראיתי סרט תעודה מצוין בשם " the corporation", שכפי שניתן לנחש משמו, מתיימר להראות שהתאגידים שולטים בעולם. עכשיו, מדובר בעסק של שש שעות בערך, ולצד סיפורים אנושיים אפקטיביים טרחו יוצרי הסרט לשבץ ראיונות עם אינטלקטואלים כמו נעמי קליין ונועם חומסקי, דוקו-אקטיביסטים כמו מייקל מור ואפילו פילוסוף (!) אחד. "התאגיד", למרות שהוא הרבה יותר מעמיק מ"אמת לא נוחה", יורה לעצמו ברגל, משום שיש יותר מדי אנשים שזיו פניהם של חומסקי ומור מנכרים אותם מייד, ובערך אותו מספר של אנשים שחושבים שפילוסופים צריך למצוא לעצמם עבודה אמיתית. הסרט של גוגנהיים וגור, מאידך גיסא, הוא דור ג' של התעמולה הקולנועית – פשוט, פשטני, אמוטיבי ופופוליסטי.
האם זה רע? לא בהכרח. הסרטים של מור הם אמנם מופת של קולנוע נצלני ומקומם, אבל הם יעילים, מבחינה פוליטית, יותר מאלף מאמרים בכתב-עת מקצועי. בחלוקה פשטנית, לימין יש חזקה על ה-common sense, ואילו השמאל מתפתל באלפי דרכים שונות ומשונות כדי להוכיח שהדברים אינם כפי שהם נראים. וככל שהתאומות המקסימות דמוקרטיה ליברלית וקפיטליזם תאגידי (בגילומה הנהדר של לינדזי לוהאן) הולכות ומשתלטות על התרבות המערבית, השמאל התכנס בתוך מגדל השן שלו והניסיונות שלו להראות שהמצב לא כזה נפלא נעשו מורכבים הרבה יותר מדי, והרבה פעמים פשוט מגוחכים.
אני לא בטוח שהטענות של גור כי אין מחלוקת בעולם המדעי לגבי השפעת האנושות על מזג-האויר נכונות; אני גם לא בטוח שממשל בוש הוא האשם העיקרי בעניין זה – למרות שבעולם אידיאלי אי-חתימה על אמנת קיוטו הייתה נחשבת לפשע נגד האנושות. אבל כל זה לא חשוב – "אמת לא נוחה" הוא כל מה שתעמולה במאה ה-21 צריכה להיות: מניפולטיבי אבל מעודן, ביקורתי אך פטריוטי, אישי וציבורי בעת ובעונה אחת; יש בו מעט מאד איזכורים של אינטקלטואלים (ומי לא אוהב את מארק טוויין?) והרבה רמיזות לחברים המדענים של גור (מי לא אוהב מדענים?); מעט מידע מסובך והרבה גרפים גראפיים. ואף על פי שהוא רחוק מאד מסטנדרטים של אמת מדעית, או של גילוי נאות, אני אומר: כן ירבו.
רק הערה אחת:
דווקא מזוית הראיה של מי שכועס על בוש בגלל התעלמותו מזיהום הסביבה, מתנגד לפרוייקטי הנפט שלו באלסקה ועוד,
אמנת קיוטו היא כמעט פשע נגד האנושות בפני עצמה, בגלל שהיא נותנת לגיטימציה מוחלטת למדינות כמו סין לזהם אויר כרצונן כיוון שהן לא 'מפותחות' ולא היו מעורבות *פעם* בזיהום האויר, למרות שמעורבותן כיום הולכת וגדלה, וסין תעקוף בעוד לא יותר מדי שנים כל מדינה אחרת בעולם בזיהום אויר.
באמת? לא חשבתי שזה ככה. סין לא הסכימה למגבלות אחרות? (ויש לינק?)
איזה מגבלות? על סין אין מגבלות.
המדינות המתפתחות קיבלו פטור.
פרוטוקול קיוטו בעצמו:
http://unfccc.int/resource/docs/convkp/kpeng.html
פרוטוקול קיוטו בויקיפדיה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Kyoto_Protocol
בעיות עם הפרוטוקול, מתוך הרוורד מגזין:
http://www.harvardmagazine.com/on-line/1102199.html
(יש להמשיך גם לדף הבא).
לגבי הסרט ''התאגיד''
גם אני ראיתי אותו לפני כשנתיים, והוא אכן מצוין. הבעיה העיקרית שלו לדעתי היא לא חומסקי ודומיו (אני אישית לא סובלת את חומסקי ובכל זאת הייתי מרותקת לסרט), אלא שהוא יורה ליותר מדי כיוונים בבת אחת. הסרט טוען (ומוכיח) בין השאר ש:תאגידים מזהמים את הסביבה, תאגידים מנצלים עובדים במדינות נחשלות ומתפתחות, תאגידים מכניסים לך רעל לאוכל, תאגידים מתעללים בבעלי חיים, תאגידים פוגעים ביכולת הבחירה החופשית שלך, תאגידים מקדמים תרבות צרכנית קלוקלת ובטח שכחתי משהו (היה משהו שקשור לאיומים ול-FBI או שנדמה לי?). התחושה של מי שיוצא מהסרט היא שהעולם הוא מקום כל כך דפוק שאין שום טעם לנסות ולשנות משהו.
ודרך אגב – למי שמתעניין בסרט, מתישהו החודש מקרינים אותו ב"סלון מזל" האנרכיסטי (בתל אביב). שווה לראות (ולהתכונן לדיכאון של החיים).
לגבי הסרט ''התאגיד''
גם אני ראיתי אותו מזמן, אך למיטב זיכרוני הוא מנסה לסיים בנימה אופטימית. הרי אם הוא היה יוצר אצל הצופים תחושה של חוסר אפשרות לשנות וכניעה מוחלטת לתאגידים, אז היו קמות צעקות לקונספירציה הגדולה ביותר מאז המספר "23". הגברת ההודית שמתראיינת שם מדברת לקראת סוף הסרט על כך שבכל רחבי העולם צצים ניצנים של התנגדות לתאגידים ושל חזרה לטבע.בנוסף, מייקל מור מעלה שם רעיון נחמד, ועוד סיבה להיות אופטימיים (או כך לפחות הוא חושב). הרעיון הינו שאת סרטיו הביקורתיים מפיקים אותם תאגידים וחברות שהוא עצמו מנסה לחשוף את העוול שהן גורמות. לטענתו, ההסבר לפרדוקס הזה הוא שהחברות האלו יוצאות מנקודת הנחה כי האנשים שצופים בסרטיו לא יתקוממו ויפעלו כנגדן, אלא כשייגמר הסרט הם יעזבו את האולם ויחזרו לחייהם הרגילים. מור מאמין בכוחו הלוחמני של הציבור וחושב שההיפך הוא הנכון.לפחות בינתיים לי נראה שהתאגידים לא צריכים לדאוג. כל סרט תיעודי ביקורתי שכזה גורר גלי מחאה ששוככים מהר מאוד.
לגבי הסרט ''התאגיד''
מסתבר שב"הוט" קוראים באתר זה. ניתן לראות אותו בHot Prime היום בחמש וחצי.
נראה מי יבין…
קצת הסגרת את עצמך עם הכינוי שלך.
לא הבנתי את הקשר,
אבל שני התמצותים נשמעים לי נכונים (על פי הנתונים שהוצגו כאן. אני לא מבין לא בקיוטו ולא באלוהים).
סבתגובה שלה עניתי, הוא/היא שאל/ה
מאיפה זה manbearpig, אבל השימוש בכינוי 'סאות'פארק' קצת פגם במימד החידתי של השאלה.
לגבי התמצותים, כל מה שרציתי להגיד היה שאם מתמצתים מדי מסר בנושא מורכב (המדיניות האלוהית בענייני הדעת האנושית, פרוטוקול קיוטו, מגמות בהכנסותיהם של סרטי קולנוע בארה"ב), מסלפים אותו.
כרגע עלתה בדעתי שאלה.
אמנת קיוטו נחתמה ב-1999.
למה אל גור, בתפקידו כסגן נשיא, לא העביר אותה לאישור בסנאט?
אני בטוח שהוא מתייחס לזה בסרט. מישהו ראה ויכול לספר?
אין לי תשובה אמיתית בשבילך,
ועד כמה שאני זוכר אל גור לא מתייחס לזה במהלך הסרט.
הניחוש שלי הוא שחתימה על פרוטוקול קיוטו הייתה דורשת היערכות מאוד מסיבית של המשק האמריקני, שהוא, כמו שציינתם כבר, הכי מזהם בעולם. בשנת 1999 הדמוקרטים היו אחרי שבע שנות כהונה מוצלחות בבית הלבן, ובערך שנה לפני בחירות. אני מניח שאל גור התכונן לקראת הבחירות הללו, מתוך הנחה שהוא עומד לקחת אותן בהליכה. בטח היו לו סקרים שאמרו את זה, וזו גם הייתה הנחה רווחת בקרב חלקים מסוימים של החברה האמריקנית, לאור הפער האינטלקטואלי המאוד בולט בין גור הרהוט ובוש הפלגמט (אני צפיתי בסרט בחברת ידידה אמריקנית, שלא הפסיקה להגיד דברים כמו "אני לא מאמינה שהאיש הזה הפסיד לג'ורג' בוש.. כולם היו בטוחים שהוא ינצח"). למעשה, אל גור אכן זכה ביותר קולות במערכת הבחירות הסוערת ההיא. אני מתאר לעצמי שהוא שם את אשרור אמנת קיוטו במקום גבוה ב-to do list שלו אחרי הזכיה הצפויה בבחירות.
ועוד דבר: הקונגרס והסנאט של אותם ימים היו בעלי רוב רפובליקני, שרק לפני כמה ימים הוחלף ברוב דמוקרטי. העברת החלטה מהסוג הזה בתנאים כאלה דורשת ריכוז מאמצים מאסיבי, שיכול היה להיעשות רק אחרי הניצחון בבחירות (אם בכלל).
הסרט הזה שווה לתחת כי....
גם בגזים שחיות ובני אדם פולטים זהירות
(נאדים) יש גזים שגורמים לאפקט חממה ולחור באוזון וזה גם הוכח מדעית ביחוד אצל חיות משק!!
אז לפני שאל גור מפסיק להפליץ ולתקוע פקקים בתחת לכל הפרות והכבשים… שלא יזיין בשכל ושלא יתניע את הקריירה הפוליטית המדשדשת שלו במסע הפחדה אפוקליפטי….
האקלים זה לא משהו צפוי כל כך ויכול להיות עידן קרח נוסף וגם עוד הרבה שיטפונות , ושינויים בזרמי מים בשכבות התחתונות של האוקינוסים ובצורות קשות.. ולא הכל קשור ישירות לחור באוזון לאפקט החממה ולזה שהקרחונים נמסים…
הטבע לא יציב מיליוני שנים עוד לפני האדם החושב… לפני שהיו מכוניות , מזגנים , מפעלים , והרבה חיות משק מפליצות…
ג'ורג' קוסטנזה?
אני אנמם לא כל כך בקיאה בפרטים
אבל לפי מה ששמעתי א) ההשפעה של גזים שפולטים יצורים חיים היא כאין וכאפס לעומת מפעלים ומכוניות. ב) גם במקרה של חיות המשק: ההרכב של הזגים תלוי ישירות בתנאי המחייה ומרכיבי המזון, והשמועה אומרת שהפרות של מקדונלד'ס, שמקבלות אוכל גרוע במיוחד, הן יותר "מסוכנות" מפרות שאוכלות מזון טבעי.
אמנם תגובתו של הביולוג הימי טיפשית להחריד
הוא צודק ברעיון של חיות המשק, ואני מניח שהוא מתייחס לסיפור המשעשע-אך-מטריד של הכבשים בניו זילנד (שגדלות באופן טבעי עד מאוד) שעקב מספרן הרב והנפיחות התכופות שלהן גרמו להדלדלות האוזון מעל ניו זילנד.
אמנם תגובתו של הביולוג הימי טיפשית להחריד
ומי הביא לניו זילנד את הכבשים וגרם להן להתרבות בצורה לא פרופורציונלית?
איך שלא תהפוך את זה, האדם המערבי הקולוניאליסט יוצא הרע בסיפור הזה….
לא נכון בריבוע.
אמנם כבר הגיבו אחריי, אבל דווקא בגלל השכיחות הגבוהה של הסיפור הזה אני חייבת להעמיד דברים על תיקונם:
1. חיות משק פולטות מתאן, שבמקרה הכי גרוע הוא גז חממה שתורם להתחממות כדור הארץ אך בשום אופן לא תורם להדלדלות שכבת האוזון. גם תרומתן לעניין הזה, כפי שכתב רוברטס, לא משמעותית.
2. הסיפור נולד בעקבות העובדה המעט משונה, שהדלדלות שכבת האוזון היא לא אחידה על פני הכדור, אלא משמעותית יותר מעל אזור ניו זילנד. ההשערות, דרך אגב, טוענות שמשטר הרוחות העולמי הוא שגרם לחוסר האחידות. בכל אופן, אלו בטוח לא הכבשים.
זו תיאוריה מקסימה באסתטיקה שלה,
אבל מטופשת בדיוק כמו שהיא נשמעת. מאז שתעשיית הקירור והספריים למיניהם (דיאורדורנטים וכו') נטשו את הפריאון, שכבת האוזון הולכת ומשתקמת, מפני שריאקציות כימיות איטיות מעלות בהדרגתיות את רמות ה-O3 באטמוספירה. למעשה, פרוטוקול מונטריאול הוא דוגמא מצויינת לשיתוף פעולה בינלאומי שהצליח להביא לשיפור תנאי הסביבה.
ובנוגע לאפקט החממה: בקר וצאן פולטים 12% מכלל המתאן הנפלט לאטמוספירה – גז הגורם ל-18% מאפקט החממה (מתוך אתר אנונימוס, שסביר להניח שאם הוא מעוות את הנתונים האלה, זה כלפי מעלה). גם אם נניח לרגע שזה נכון (אי אפשר באמת לכמת כמה אחוזים מאפקט החממה נגרמים כתוצאה מאיזה גז. בדיוק כמו שאמרת – זו מערכת מאוד מורכבת) חישוב פשוט מראה שחיות משקי הבית אחראיות רק לכ-2% מאפקט החממה. מאפיה לדעתך מגיעים שאר ה-98%?
מאפיה=מאיפה
בתגובה לאוהבי המספרים המדוייקים ולרוברטס...
זאת האמת המטרידה באמת
יא ווראדי… זה יפה שאנשים מחפשים לעשות רציונליזציה לכל תופעות הטבע שהאדם לא יכול לשלוט בהם , שטפונות , הוריקנים , בצורות , תקופות קור עזות או תקופות חום ארוכות… בעידנים עתיקים היו מקריבים בתולה או שתיים באיזה טקס כזה או אחר להרגיע את האלים… היום יש לנו רק שלושה אלים והם לא ממש מקשיבים לנו…
אפילו היה רב מכובד שאמר שאסון התאומים קרה בגלל שפיכת הזרע לשווא של הגויים… ( אין טרור , יש שפיכת זרע לשווא)
אז נכון שיש זיהום אוויר ונכון שצריך לשפר את איכות הסביבה , אבל זה לא יתן לאף אחד שליטה על הטבע…
רעידת אדמה קריטית שתגרום לצונאמי ענק יכולה להתרחש כל שעה… או סופת הוריקן חדשה שתביא להרבה נפגעים בנפש…
הטבע בוגדני וצריך לתת לו כבוד , וקשה מאוד לנבא אותו…
תראו את דני רופ אפילו תחזית מזג אוויר למחר לא יכול לתת…
אני חובב ציטוטים מדוייקים.
אתה יכול לומר לי מי היה הרב המפורסם?
(ובאותה הזדמנות להביא גם איזה נימוק *משכנע*?)
והנקודה שלך היא?....
אני לא שומע פה שום טענה, אלא אם הטענה היא "אין טעם לעשות שום דבר בנוגע לאיכות הסביבה, כי עלולה לקרות כל רגע רעידת אדמה".
שזה בערך כמו לומר שאין בעיה לעשן 5 קופסאות סיגריות ביום, כי ממילא תמות בסוף מתאונת דרכים.
זה ממש לא חד משמעי
אם תבדקו את הנושא תגלו , שבעוד שבמקומות מסויימים הטמפרטורה עולה, במקומות אחרים הטמפרטורה יורדת , ובמקומות אחרים היא ללא שינוי משמעותי.
למען האמת המדע בכלל לא מסוגל לתת תמונה חד משמעית האם הטמפרטורה עולה או יורדת בעולם זאת בגלל חוסר באמינות נתונים מתחנות מדידה ברחבי העולם.
בנוסף במקומות שהיא כן עולה, אפשר לראות שהעליה התחילה לפני המהפיכה התעשייתית.
אני מציע לקרוא את state of fear ספר של michael criton , שבתור ספר הוא לא משהו , ומי שקורא יכול לראות שהוא נכתב להציג את ההשקפה שלו שכל ההמולה על התחממות גלובלית , אינה חד משמעית מבחינה מדעית. הספר מציג הפניות למאמרים בנושא. למי שאין כוח לקרוא אותו יכול לקרוא את התקציר על הנושא בסוף הספר.
זה ממש לא חד משמעי
דרך אגב המדע גם לא מסוגל לנבא מה התוצאה של התחממות גלובלית.
אף אחד לא אמר שההשפעה תהיה לרעתנו
אתה מודע לכך שהסופר ידוע בעיקר בגלל המותחנים שהוא כתב ושהעובדות בספר הן בלתי מדויקות, במקרה הטוב?
לאו דווקא.
לא קראתי את State of Fear, אבל באופן כללי, המחקר המדעי עליו מבוססים ספריו של קרייטון לרוב מבוסס למדי. הוא תמיד היה סופר שהקפיד להתעדכן בחידושים מדעיים.
''State of Fear'' הוא לא ''לא משהו'' בתור ספר,
הוא "איום ונורא" בתור ספר. החיבור בין קטעי האקשן לנאומים הלא-נגמרים הוא רשלני עוד יותר מכרגיל אצל קרייטון, הדמויות הן חבורה של בולי-עץ שנולדו באיזו אופרת-סבון, והרשעים הם חבורה כל-כך מגוחכת, שנראית כאילו היא יצאה ישר מסרטי אוסטין פאוורס.
דו''ח: התחממות כדה''א תוביל להכחדת רוב הציפורים
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=787686&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0
מי בא איתי ב-2020 להתאבדות קבוצתית?
ההגעה ל-2020 נשמעת לי הערכה אופטימית משהו.
לא קניתי.
משהו בסרט הזה אכן הטריד אותי, אבל זו לא האמת.
בשביל סרט של שעה וחצי, המבוסס על מצגת בערך באותו האורך, קיבלנו מעט מאוד נתונים. המון גרפים, כן, אבל ממש מעט הסברים מה גורם לאותם הגרפים לטפס בצורה כל-כך תלולה. יתרה מזאת, הסרט חד-צדדי בצורה לא נעימה ממש.
אל תבינו אותי לא נכון. נטיית הלב – כמו גם הראש – שלי היא להניח שרוב מה שנאמר בסרט נכון. אלא שהסרט עושה עבודה די גרועה בלשכנע אותי שזה המצב. שיסבירו לי את התיאוריות קצת יותר ברצינות. שיביאו מומחים. שיביאו מישהו רציני שטוען אחרת, במקום לצחוק על האופוזיציה. שיסבירו, כמו שצריך, את ההשלכות הכלכליות של ההמלצות לשינוי, ולא בעזרת משפטים כמו "רצון אמיתי לשינוי דווקא יגרור את הכלכלה שלנו קדימה!". לדוגמא, כמה עולים מכשירים חשמליים חוסכי אנרגיה? מה עלות הפקת חשמל "ירוק"? היכן מייצרים מכוניות היברידיות, איך הן פועלות, מי מרוויח ומי מפסיד?
במקום לנסות לשכנע אותי בעזרת כל טריק דמגוגי אפשרי (לא, צפרדעים לא מוכנות להתבשל למוות בשום תנאי שהוא; מה הקשר בין המהפכה האמריקאית לתנועה נגד התחממות גלובלית?), שיכבדו את האינטיליגנציה שלי וישכנעו אותי כמו שצריך. הרי, לטענת הסרט, מדובר בסוגיה חשובה מאין כמותה; ראוי להתייחס אליה ברצינות.
נ.ב.: הסרט כבר נמצא להשכרה באוזן.
מי גנב ממי?
בעיתון הגפן האחרון מופיע מאמר על אותו סרט,שנכתב ע"י עמי ארגוב ובו כמה קטעים זהים למאמר זה ….בנוסף, ככל הידוע לי אין כיום שודדי ים אז אולי, מבקר יקר, תפרסם בשמך המלא ?
אם להגיד בזהירות, זה נראה כאילו ארגוב גנב מאיתנו
המאמר של עמי ארגוב – שאכן, מופיעים בו מילה במילה חלקים נכבדים מהביקורת:
http://www.gfn.co.il/index.asp?actionID=7723436725&articleID=7746
לפי אתר 'גפן', פורסם בגיליון 551 של העיתון, שבו מוזכרים גם אירועים מתחילת ינואר 2007.
את הביקורת הזו פרסמנו, כמו שאתה יכול לראות לפי תאריכי התגובות, באמצע נובמבר 2006.
אני לא חושב שיש הרבה מקום לספק בשאלה מי העתיק ממי.
ברכות. מי יתן ותזכה לקריירה רצופת מעשי פלגיאט נוספים.
אני נהניתי במיוחד מהעובדה שמר ארגוב העתיק אפילו את השורה "בניגוד לאמא שלי, למשל, הסרט אינו מסתפק בניצול וליבוי רגשות האשם בקרב הצופים". אני תוהה אם הוא טרח לקרוא את כל הקטע לפני שקיפייסט אותו.
הוא גנב ממני.
וכינויים וירטואליים הם פשוט מאוד נוחים. אני חושב שכולם ישתמשו בהם בעתיד.
התנצלות
בכתבה שפורסמה במקומון "גפן" לפני כשבועיים תחת הכותרת: "האמת המטרידה- סרט חובה", המלצתי בחום רב על הסרט בכיכובו של אל גור. בגוף הכתבה ציטטתי מהביקורת על הסרט שפורסמה כאן באתר "עין הדג" על ידי רוברטס. לצערי הרב נשמט ציון האתר והקרדיט הראוי לכותב הביקורת ואיתו הסליחה. התנצלותי זו ןמתן הקרדיט לכותב ולאתר יפורסמו בגיליון הקרוב של "גפן".
האמת מאחורי 'אמת מטרידה'
האם העולם מתחמם? מתי ייגמר הנפט? כמה שנות בצורת כמו זו יעברו לפני שנתחיל לשתות אחד את השני? ומי אשם בכל זה? (הניחוש שלי: אל גור)
לירושלמים מביניכם, בעוד שבוע וחצי נפתח בירושלים קורס בנושא סביבה וחברה של המכללה החברתית-כלכלית. מי שרוצה להתעדכן בסוגיות הסביבתיות הבוערות שעל הפרק, וגם לספוג על הדרך קצת ניאו-מרקסיזם בריא (זה טוב לעור הפנים), מוזמן לפנות אלי במייל.
אין לי לינק ישיר לקורס, אבל יש את הידיעון של המכללה. החרוצים מביניכם יוכלו למצוא שם גם קורס מקביל בשלוחת תל-אביב, אבל אליו אני לא קשור. ידיעון המכללה (ב-pdf. הפוך.): http://www.sea.org.il/2007/courses_2007.pdf
הנושא מעניין,
אבל אני חשדן מאוד כלפי הגוף. ובפרט אחרי שקראתי מאמר של פלוני המרצה שם (המאמר לא פורסם, אז רק אציין שהוא עסק בהוכחה שמגילת העצמאות היא מסמך בורגני המדכא את העמלים, והיה מאוד לא משכנע).
אני מבקש לא לפרסם תגובות נוספות בפתיל הזה
מי שמעוניין להגיב על ההודעה – שיפנה לרברטס במייל.
איך שאני בא למחוק את הפתיל, כולי מזמזם בהתרגשות,
אני רואה את התגובה שלך. אין לך לב?
והיום בפינת ''זה הכל שטויות''
זה הכל קונספירציה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390015,00.html
לאל גור יש עוד כמה סיבות להיות מוטרד.
אוסקר זה נחמד, נובל זה נחמד מאוד, אבל מתברר שבאנגליה לא כולם מתלהבים מהבשורה על פי הסרט שלו. וגם פעילי איכות הסביבה אצלו בבית לא חושבים שהוא כזה-מציאה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3459544,00.html
אני תוהה מה בדיוק ''פוליטי'' בסרט, לדעת השופט הבריטי.
כל פעילות אנושית-חברתית היא פוליטית במובן הרחב, כולל כמובן פעולותיו של השופט הנכבד עצמו. אבל במובן הצר, האם השופט חושב שההתחממות הגלובלית היא מין אג'נדה ליברלית כמו הפלות או נישואין חד מיניים, למרות שרוב מוחץ של המדענים שעוסקים בנושא בעולם – אולי חוץ מאלה שמועסקים ע"י חברות האנרגיה – מסכימים בנוגע למקורותיה ולחומרתה? או שסרט שנעשה ע"י דמות פוליטית (אמריקנית) מפורסמת, הוא אוטומטית סרט "פוליטי" (באנגליה)?
תמוה.
למען האמת את נושא ''החוק האוסר לקדם בבתי הספר עמדות מפלגתיות
ופוליטיות" גם אני לא ממש מבין, בוודאי כזה נוגע ליצירה קולנועית (או ספרותית, או מה שלא יהיה). עם זאת, נושא ההתחממות הגלובלית, מהרגע שהתחלת ליישם אותו בצורת פעילות פוליטית שיש לה השפעה חברתית וכלכלית (למשל חקיקה) הוא בהחלט אג'נדה, לא פחות מהפלות או נישואים חד-מיניים, והדיון ביישום הזה הוא לגיטימי לגמרי. מהבחינה הזאת, אני בהחלט מבין את הפסיקה של השופט (במיוחד לאור האבחנה שלו – שאין לי מושג אם היא נכונה או לא – שהסרט מעוות את העובדות פה ושם לצרכיו) שאת הסרט אסור להקרין לתלמידים בתור סוג של תורה מסיני, אלא להסביר שהוא חלק מדיון רחב יותר שמתנהל כרגע בנושא, עם נקודות מבט שונות (ואת העצה הזאת, כמובן, כדאי ליישם לגבי כל סרט/ספר או מה שלא נלמד בבתי הספר).
אם אני זוכר נכון,
אחת הטענות שנגדה גור נלחם בסרט היא בדיוק זו שאתה מעלה – שהעמדה שהוא מייצג היא חלק מדיון רחב יותר המתנהל כרגע בנושא. הוא מביא נתונים האומרים שבקרב יודעי דבר, אין דיון כלל – כולם באותה הדעה.
עכשיו, בהחלט יתכן שהוא פשוט דמגוג מוצלח מאוד, וחוסם התקפות מראש, אבל באופן עקרוני לא כל דבר הוא חלק מדיון רחב יותר. לפעמים יש עובדות, וזהו.
למען האמת, הנושא שעל הפרק (התחממות גלובלית) הוא די
אפקט צדדי* לטעמי – מה שנראה לי מוצדק בפסיקה של השופט זה שבמקביל להקרנת הסרט צריך לערוך עליו דיון כלשהו ולא לקבל את כל מה שנאמר בו כפשוטו – מה שנכון לגבי כל יצירה קולנועית או ספרותית שמוצגת בבית-ספר.
מצד שני – קצת מוזר שצריך פסיקה של שופט בשביל דבר כזה. מהבחינה הזאת ה-"חוק" שמדובר עליו בידיעה נראה לי דבילי.
* אבל אם כבר – גם אם יש נושאים שאנחנו מתייחסים אליהם מעבר לכל ספק, וגם אם נניח שהתחממות גלובלית היא נושא כזה – עדיין כשמקרינים סרט שמסביר אותה, חובה לערוך דיון לכל הפחות על המשמעות של פעילות פוליטית שנובעת ממנה וההשלכות של פעילות כזאת.
בהתחשב בכך שלכאורה התווכחנו קודם זה קצת מוזר, אבל לגמרי מש''א.
זה לא קשור לשופט הבריטי
אבל ידוע לי שבארה"ב, התייחסות להתחממות הגלובלית כבעייה מקושרת בצורה ברורה ובלעדית למפלגה הדמוקרטית, אם כי לא ברור לי למה רק אליהם. ייתכן שזה קשור לכך שעידוד תעשיות מזהמות נתפס כאינטרס רפובליקני. בכל אופן, זה ממש לא מקרי שבסרט כמו "אמת מטרידה" מככב פוליטיקאי דמוקרט כמו אל גור.
דוגמא לכך אפשר לראות בסרט תיעודי (מטריד ביותר) שנקרא "קייטנת ישו", בקטע שבו אמא רפובליקנית-אוונגליסטית מסבירה לילדים שלה שהתחממות גלובלית זו קונספירציה של הדמוקרטים ומדובר בשקר מוחלט.
פורום אימות-עימות בנושא הסיבות להתחממות כדור-הארץ
כולל הקרנת הסרט "אמת מטרידה" והקרנת סרט בשם "The great global warming swindle" המציג עמדה מנוגדת.
http://community-youth.huji.ac.il/news_view.asp?id=44