איזו מרשתות בתי הקולנוע אתם מעדיפים?
57 | גלובוס גרופ (כולל 'גיל') |
41 | תאטראות ישראל ('חן') |
26 | לב |
42 | סינמטקים |
4 | קולנוע לונדון |
22 | רשת, לא זזים מהבית |
מספר מצביעים: 192
57 | גלובוס גרופ (כולל 'גיל') |
41 | תאטראות ישראל ('חן') |
26 | לב |
42 | סינמטקים |
4 | קולנוע לונדון |
22 | רשת, לא זזים מהבית |
גלובוס, כי הוא יותר קל''ב!
ופרט לזה, הם הביאו לנו את
"אסקימו לימון, החגיגה נמשכת!"
אכן גלובוס
ואכן כי הוא קל"ב, אם כי לא לאותו בית.
בקולנוע גיל באשדוד תמיד לוקח למחירי הכרטיסים חודשיים – שלושה להשתוות למחירים בשוק, ולפעמים גם זה לא. נדמה לי שהמחיר שם הוא עדיין 29 ש"ח לכרטיס.
אתם פשוט תמוהים!
גלובוס הם בתי הקולנוע הגרועים בארץ על פי כל אמת מידה מדידה. הסאונד מתחת לסביר ברובם (בבית הגעתי לתוצאות עדיפות), הסרט תמיד לא בפוקוס כיוון שמכוונים אותו לפי כתוביות התרגום ושיטות השיבוץ מוזרות. בבתי הקולנוע הקטנים (גיל חמש למשל) הצופים נאלצים להסתפק במסך בגודל טלויזיה. האם המילה קל"ב תענה על הכל?
סינמטק שולת!!!1
כי שם ריכוז הסמאחים הכי גדול
ואין פרסומות בהתחלה
וגם שיש לי מנוי ו30 ש"ח פלוס
אין לי כול פעם ללכת לבית קולנוע קונבנציונלי
סינמטק ,בגלל
אני מעדיך סינמטקים בגלל:
1)סרטים מיוחדים-סרטים שלא יגיעו לארץ להפצה כלל ארצית מגיעים הרבה לסנימטק.
2)בגלל הערבים המיוחדים-מופע האימים של רוקי,ערבי רוקולנוע,צריך להגיד יותר?
3)בגלל האווירה ,בסנימטק יש מעוט אם בכלל ערסים וילדים קטנים ומעצבנים שמפריעים במהלך הסרט.
4) בגלל החברה ומפגשי שלפני ההופעה ,להסתובב ברחבת הסנימטק לפני סרט זה כיף.
5)צלצולי פלפונים-בגלל הקליטה המחורבנת בסינמטק חיפה כמעט אין צלצולי פלפונים.
6)פסטיבל הסרטים בחיפה.
מה זה בכלל רוקולנוע?
ראיתי שהיה אתמול ערב רוקולנוע של שנות ה60 בסינמטק חיפה, אבל לא היה לי מושג מה זה, אז לא הלכתי. מישהו יכול לפרט מה הולך בערבים האלה?
רוקולנוע:
תכנית (הרצאה) משותפת עם קליפים וחידונים שמדברת על תקופה,להקה,סגנון
הרצאות דרך כלל מענינות והקליפים לפעמים נדירים,למרות שלא פעם ולא פעמיים המנחים טועים (בעיקר בטריויה בעיקר שמדובר בקבוצת הכדורגל האהודה על פינק פלויד,הם תמיד טוענים שזו אברטון ורק מFEARLESS אפשר לדעת שזו ליברפול).
אה הא!
בדיוק הרגע שחיכיתי לו!
הוכחה שאפשר לעשות סקר עם פחות מעשר אפשרויות.
הצעתי בעניין סקר סרטי קווין סמית עדיין עומדת בעינה, או משהו.
בתנאי שהקליפ של באטרקפ
(מתוך מולרטס) יופיע שם בתור אופציה…
מה סרט הקווין סמית' הכי גרוע!
אהה לשניה הייתם חושבים "מכות לביציו של האייסי שונא הקווין סמית'!"
אבל לא הך !
אייסי אוהב כמובן איך לא את קווית' , פשוט נראה לי יותר מקורי ומענין לשאול מה הכי גרוע :)
וגם זה נותן לי לרשום הודעה שהכותרת שלה עושה רושם ראשוני מוטעה לחלוטין
סינמטק (חיפה) שולת!!!1
הסיבה הכי ברורה, היא שבכל בתי הקולנוע תוקעים את הסרטים הטובים באולמות הכי קטנים, בעוד שבסינמטק האולם ממוצע עד גדול.
הכסף זה הסיבה השנייה, למי שיש מנוי והולך לסינמטק בקצב שלי, זה עולה בערך 4 שקלים לסרט, בזמן שממשיכים להעלות את המחירים של הכרטיסים בכל מקום אחר.
חוץ מזה, אין הפסקות בסרטים, שאני יכול להבין אנשים שלא סובלים את זה כי הם לא יכולים לשבת שעתיים וחצי – שלוש בלי הפסקה, אבל בשבילי הפסקה היא האחת הסיבות העקרוניות שבגללן אני לא הולך כמעט לקולנוע.
כתוצאה מכך אגב, אין את הרעשים המעצבנים (אותי) של פופקורן.
גם בכלליות יש פחות דיבורים בזמן הסרט, רק צריך להשלים מדי פעם עם מטורפים שצוחקים ללא שליטה מכל דבר שקורה בסרט.
תופעה מעניינת!
גם בסינמטק ירושלים יש את חבורת הצחקנים חסרי השליטה ששמחללת סרטי דרמה נוגים.
איך אתם מעדיפים את גלובוס?
האולמות שלהם ממש גרועים. השורה הראשונה היא במרחק של איזה 7 מטר מהמסך, לרוב שווה לשורה שלישית בכל מקום אחר. והכיסאות שם מורכבים מחתיכות פלסטיק דקות, מוצפות בריפוד באותו עובי, ומחוברות בצורה מאוד לא אורתופדית.
את רוב הסרטים שאני רואה אני באמת רואה אצל גלובוס אבל מבחינת איכות האולמות הם הכי גרועים לדעתי. פעם אחת הלכנו לראות "שלושה מלכים" בנצרת עילית ובאמת שקלנו לעבור לשבת על המדרגה 3 מטר יותר קדימה.
אין לי שום דעה לגביי הסינמטקים כי ממש לא יוצא לי לראות שם סרטים. אין לי ממש סינמטק קל"ב.
אני ממש לא מבין את הקטע עם
השורה הראשונה. מה הטענה שלך? לדעתי זה ממש טוב, כי ככה אתה לא שובר את הצוואר. כשאני הולך לסרט ונשארים כרטיסים רק בושרה הראשונה אני פשוט לא הולך כי זו השורה הכי מחורבנת ואי אפשר לתפוס את כל המסך ככה. קולנוע גיל בראשון הוא דווקא ממש טוב, יש את המחזיק כוסות הזה בכיסא אפילו.
אני לא יודע מה איתך,
אבל אני הולך לקולנוע בשביל מערכת הקול המשופרת ובעיקר בשביל המסך הגדול. אני לא אשב בשורה ה-15 שם המסך שווה לגודל של טלוויזיה. אני אשב בשורה הראשונה, אתרווח על הכיסא, אשעין את הראש על המשענת ואקלוט את הסרט במסך פי 3 מהגובה שלי ומי יודע כמה יותר רחב ממני. צפייה בצורה הזאת גם מכריחה אותי לצפות בלי לקרוא את התרגום.
אני מבינה שאתה לוקח איתך מסג'יסט
צמוד?
ישבתי בשורה הראשונה בדיוק פעם אחת בחיים שלי, וזו היתה חוויה מפוקפקת שאין לי כוונות לשחזר. יצאתי ממנה עם גב וצוואר תפוסים, ועיניים עייפות.
טוב, זה תלוי במבנה האולם
בסינמטק חיפה, למשל, שורה ראשונה היא הכי נוחה (כשאין שם את הילדים הנודניקים), כי היא גם במרחק סביר מהמסך, גם יש יותר מקום לרגליים, ואם רוצים אפשר גם להוריד נעליים ולהרים רגליים על הבמה. כמעט כמו הספה הנפתחת בבית. :)
שורה ראשונה - שוס אטומי
חבריה, אין, אין, אין כמו השורה הראשונה בסינימטק י-ם. יושבים בנחת, מרימים את הראש, עושים טרנספר למדרגות ומניחים עליהם את הרגליים (עם או בלי הנעליים, זה ממש לא משנה). בשביל זה המציאו את המדרגה והשורה הראשונה.
אהה, זה אתה...
לא, אני זה שליידו...
אולי זה קשור לעובדה שאני לא יכול
להישאר באותו מצב (ישיבה, עמידה, שכיבה וכו'…) ספציפי להרבה זמן, אבל מכל הפעמים שהלכתי לקולנוע (לא זוכר כמה סרטים ראיתי מאז T2) ישבתי בסביבות ה-5 פעמים לא בשורה הראשונה (וזה בעיקר חברים שלי שסולדים מהשורה הראשונה) ואני תמיד יוצא בסדר לגמרי. אני לא מבין מה הבעיה האורתופדית של האנשים עם השורה הראשונה. צריך גם לדעת להתמקם על המושב ולא רק לשבת ישר ולתת לראש ליפול אחורה – זה ממש יכאב.
בשביל אנשים
שלא מסוגלים להתעלם מטקסט מרצד ואינפורמטיבי, לשבת בשורה ראשונה אומר לראות פחות מהסרט. שורה שישית, שם נמצאת האמת.
על מה את מדברת?
בסינמטק י-ם חייבים לשבת שורה ראשונה!, גם רחוק מספיק גם הכי נח (בלי נעליים, רגליים מתוחות על המדרגות של הבמה), כשהיה לי מנוי תמיד הייתי יושב בשורה הI אפילו ראיתי פעם 12 שעות של סרטים ברציפות (או יותר נכון 8 הפסקה 4) ונהניתי מאוד הפעם היחידה שזה הפעריע לי הייתה כשהם הלכו מכות בקלוז אפ דבר שהפריע קצת לעקוב אבל בסופו של דבר אפשר לראות רק את המסך וכך זה הכי כיף, אין דברים שיסיחו את הדעת.
כמובן שהנ"ל לא תופס לגבי אולמות גיל ו(רב)-חן שם לא נח בשורה ראשונה, ואם כבר אז רק חן לפחות שם הם משתמשים בסראונד שלהם. (אני יודע אני עבדתי בגיל)
בדיוק!
אנשים! יש לכם טווח ראייה של 180 מעלות!! 'שתמשו בו!!!
לך אולי יש טווח ראייה
של 180 מעלות. לבני אדם רגילים, מזן ההומו חומוס – סליחה, סאפיינס – יש לא יותר (ואולי פחות) מ-120 מעלות.
ושלא לדבר על העובדה
שחלק גדול מטווח הראיה שלנו הוא לא טווח ראיה רגיל, כי הוא נופל על הפריפריה של הרשתית, איפה שיש לנו ראייה לא חדה וחסרת צבעים, ולא על מוקד הרשתית, איפה שיש לנו ראייה חדה, צבעונית ועם ארבעה כיווני אוויר, מרופא.
בעה.
120, לא משנה.
עדיין זה מספיק טוב כדי לראות את כל המסך מהשורה הראשונה.
הפיזיקה והביולוגיה של צפייה בקולנוע. למה לא עושים על זה תוכנית תעודה?
120/70 (לחץ דם?)
זה באמת לא משנה, הוכח סופית אפשר ואף כדי לראות סרטים מהשורה הראשונה וכמו שכבר אמרו לפני פשוט צריך לרדת עם התחת למטה ואז יש תמיכה לראש (אבל בכל זאת צריך זווית מינימלית) -( כאן מגיע היתרון של השורה הראשונה כשיושבים למטה) – אפשר למתוח את הרגליים ולשבת ממש בנוח
ד"א שמואל טוב לדעת שהדור הצעיר הפנים את שיטות הישיבה בסנמטק י-ם רק אל תשכח כשמגיע ותיק סינמטק יש לקום ולפנות לו את הכסאות באמצע
ד"א2 אני זה "מישהו" מלמעלה
ואני חייב לאמר
שישבתי בשורה הראשונה בסינמטק ת"א בהקרנה של ספייסבולס, והופתעתי כמה זה נוח. וכמובן, כשיש לידך שותפה חמודה ואתה מסביר לה את כל הטריוויה שלמדת מימד"ב, זה בכלל כיף…
ואם כבר סינמטק,
שותפה חמודה
תעזור לך ל…
התאפק?
התרחק?
להתמודד אאל''ט
תיקון: להתארגן
(והפעם אני לא טועה).
הלו, רק רגע
זו הייתה השותפה שלי, אתם מוכנים לתת לי להחליט במה היא עזרה לי?
אבל להתארגן לא מתחרז אם סנימטק..
אגב, בנושא הסקר
ישנה כתבה מצויינת של יאיר רווה ב-"העיר" של השבוע על היחס המבזה לו זוכים צופי הקולנוע בארץ מצד בתי הקולנוע. אני עמדתי לכתוב כתבה בשם "מדריך לצרכן המרדן" שתעסוק באיך להתמודד עם היחס הזה, אבל הוא עשה את זה יותר טוב ממני.
אוי, אתמול כמעט עשיתי
לינץ' בסדרנים.
הלכנו לראות את מפלצות בע"מ. סוף הסרט, מופיעות הכתוביות ביחד עם הבלופרס והקטעים המשעשעים שבסוף, והאידיוטים מדליקים את האורות. מילא זה, נעמדת לה חבורה של ארבעה סדרנים בדלת פתוחה, ומקשקשים בקולי קולות על כל קורות היום.
אני חייבת לציין במידה מסוימת של כבוד כלפיהם, שהם ניסו לענות לי (טוב, אולי זה כי הם היו ארבעה, אז זה פחות מפחיד), אבל התשובות שלהם לא ממש עניינו אותי. הם ניסו לטעון שזה תמיד ככה, שאנשים רוצים לצאת כשמתחילות הכתוביות ("מה את רוצה, שהם יפלו בחושך?"; "כן, למה לא, מה, אם מישהו רוצה לצאת באמצע הסרט, מדליקים לכבודו את האור כדי שלא יפול?")
בקיצור, למי בדיוק כותבים כדי להתלונן? חבל, חבל שלנו המוגלגים אין "צרחנים" כמו בהארי פוטר, שיאפשרו לנו לשלוח לא רק מכתב, אלא גם ערימת צרחות לאידיוט שמאפשר דברים כאלה.
שכחת משחקי קלפים
אופס… אלה האחראים על מתקני הפופקורן והקולה. ואם הם רוצים לאבד את כספם כך, מילא. ראיתי אותם בזמן שרץ הסרט, הייתי צריך דחוף…(לשירותים, אלא מה)
מה?
צודקת...
אבל אני לא חושב שהיית צריכה לפנות לסדרנים, אלא למישהו בעמדה קצת יותר גבוהה. הם רק ממלאים פקודות. וגם הם די צודקים, והטיעון שלך של 'אלה שיוצאים באמצע' לא ממש עומד כי הם בדרך כלל מיעוט וזה היה די מפריע לכל שאר הצופים אם היו פותחים להם את האור באמצע הסרט. לעומת זאת, כשמסתיים הסרט, בדרך כלל 99% מהאנשים באולם רוצים לצאת, ואז זה ליגיטימי לפתוח את האור, גם אם יש פספוסים בסוף, או כתוביות בצבע ברוקולי.
האנשים שרוצים לצאת
לפני ה"פספוסים" של 'מפלצות בע"מ' לא יודעים מה טוב בשבילם, והיו יושבים בכסא עוד חמש שניות אם היו יודעים ש"יש עוד". אם הם מתעקשים ליפול אחד על השני בחושך, זאת בעיה שלהם, לא?
(תרעננו את זכרוני – באיזה סרט הופיעה הודעה בתרגום "אל תצאו, יש עוד קטע בסוף"?).
אאל''ט
במרד התרנגולות.
בכל קלטת ממוצעת של דיסני ;-)
ברב-חן ירושלים למשל לא הדליקו את האורות בסוף "מפלצות בע"מ" – הסדרנים פתחו את הדלת לכל הממהרים שברחו החוצה, אבל רוב האנשים נעצרו באמצע כשהם שמו לב שיש עוד קטעים. נוצר מצב שכולם תקועים באמצע שורות המושבים או באמצע המדרגות החוצה, מסתכלים (וצוחקים) על הקטעים בסוף. גם הסדרנים הסתכלו, אגב.
כל זה טוב ויפה בסרטים שיש בהם פספוסים בסוף, ומן הראוי שישאירו את האורות כבויים כדי שכל מי שירצה יוכל לראות. אבל מה עם סרטים רגילים שאין בהם כלום בסוף? מה אם אני סתם רוצה לראות את הכתוביות מההתחלה ועד הסוף? (נגיד ש-, כי אני אישית לא עושה את זה) לא מגיע לי לקרוא אותן כמו שצריך, בחושך?
במשפחת טננבאום
חיכינו עד שיהיה הכתוביות של השירים בסרט (בדרך כלל לקראת סוף הכתוביות בסרט וגם הפעם)
זה היה בחורב בחיפה ואני חייב לציין שהסדרנית חיכתה בשקט בלי לפתוח את האור.
וזה מה שאני אוהב
בבתי קולנוע 'לב'.
יום רביעי האחרון, לב דיזנגוף, 'האיש שלא היה שם'. לא סרט עם פספוסים או משהו כזה, אבל סנטיפי רצתה להישאר עד סוף הכתוביות כדי לראות אלו סונטות לפסנתר של בטהובן היו בסרט. למרות שהיו בדיוק 20 צופים באולם, והוא ענק, ולמרות שרק אנחנו ועוד זוג נותרנו עד סוף הכתוביות, לא הדליקו את האור ולא הטרידו אותנו בכלל.
שמע, בארצות מתוקנות בעולם
אף אחד לא יעלה בדעתו לפתוח את דלתות הקולנוע ולהדליק את האור לפני שכל-כל-כל הסרט הסתיים. זה שיש נורמה חאפרית, זה לא אומר שאני צריכה לקבל אותה. וזה שבתי הקולנוע הרגילו את הציבור לנורמה החאפרית הזו, זה בטח לא עושה את זה בסדר.
ולגבי לא לצעוק על הסדרנים – כשחבורת הדבילים האלה עומדים בסרט *שאנשים עדיין צופים בו* עם דלת פתוחה, למעשה בתוך האולם, ומדברים בקולי קולות, אני בהחלט צריכה לצעוק עליהם. ובכלל, על מי בדיוק יש לצעוק בבתי קולנוע? מהנסיון שלי, בדרך כלל יש שם איזה בנאדם אחד שאמור להיות שייך לעסק, וגם הוא טוען ש"האחראי לא נמצא כרגע".
זו לא רק בעיה של *אחרי* הסרט.
אני לא רוצה להגיד שבגלובוס מעסיקים מקצוענים, כי כולם יודעים שזו לא העבודה הכי מכניסה-כספית שיש, ורמת האכפתיות – בהתאם. אבל שמתי לב שבגלובוס הם יותר… אר… נכנה את זה "מאורגנים": כזכור, היו מספר סרטים שראיתי בטרום-בכורה לאחר שזכיתי בכרטיסים. בגלובוס הקולנוע תמיד פתוח ומוכן לקראת הקהל (וכל סרט – ולו הזניח ביותר – הם מקרינים באולם הגדול, ועוד פותחים את הסראונד). ברב-חן לעומת זאת, לא עומדים בזמנים: באחד המקרים (הקיצוניים יותר, אני מודה) התבקשתי להגיע לקולנוע ב-13:30 (לסרט שמתחיל ב-14:00). הקולנוע היה חשוך באופן מחשיד. רק ב-14:00 וקצת הסדרנים נזכרו להגיע למקום. הם לא פתחו אותו, חס וחלילה (מה שהיה קריטי כי בחוץ היה גשם זלעפות). לא. קודם כל הם נכנסו לקומפלקס הקולנוע, נעלו מאחוריהם את הדלת, פתחו אורות במזנון, הכינו פופקורן, ורק אחר כך הכניסו את הקהל שבינתיים כבר קפא למוות.
אבל למה לפנות לאנשים בעמדה
גבוהה יותר מזו של הסדרנים?
הם רק נותנים פקודות…
מדברים על הדלקת אור
אתמול הייתי בקולנוע, דבר שאני לא עושה בד"כ, אבל הייתי חייב להיות בטרום בכורה של פאניק רום. אגב, היה מאוד מפתיע שהיו רק איזה 5 אנשים אחרים, ציפיתי שלפחות יהיו כמה מעין הדג בהתחשב ביחס של הגולשים החיפאיים.
בכל מקרה, בשנייה שהסרט נגמר ביחד עם האורות הצהובים שמעלים בפייד הרגילים, גם פתחו מנורות ניאון לבנות גדולות, שממש סנוורו, ובשיא הרצינות גם עשו כאב ראש. סביר להניח שייקח עוד הרבה זמן עד שאני אחזור לקולנוע.
הסרט אגב, היה אחד האכזבות הגדולות ביותר שהיו לי בזמן האחרון.
אגב, בנושא הסקר
רק שהוא שכח(?) לציין את הבחירה המבישה של בתי הקולנוע לא לפרסם בעיתונים את האולם *הספציפי* בו מוקרן כל סרט, כדי שלא נוכל חס וחלילה לבחור לראות את הסרט באולם הטוב ביותר האפשרי. מעניין אם הוא הגיע למסקנה שמדובר במלחמה אבודה.
הייתי מציע לעין הדג לנקוט בשירות אלטרנטיבי: לבקש ממי שגרים בסמיכות לבתי הקולנוע להתנדב לקפוץ מדי שבוע להעתיק את רשימת הסרטים לפי אולמות ולפרסם באתר כשירות לציבור.
רעיון טוב...
אבל הרבה יותר מדי פרוצדורה. לצערי לא נראה לי שזה יילך.
בכל מקרה, ברוב בתי הקולנוע יש אולם אחד טוב יותר מהאחרים – גדול יותר, עם מערכת סאונד טובה יותר – ובדרך כלל לא קשה לנחש איזה סרט יוצג בו: זה תמיד יהיה הסרט ה"גדול" החדש ביותר.
הא?
בדיוק אתמול עיינתי ברשימת סרטי הקולנוע המוצגים בחיפה, ושם לפחות צויין במפורש באיזה קולנוע מבין הקולנועים של כל רב-משמו מוקרן כל סרט.
אגב, בנושא הסקר
יש גרסת אונליין?
פעם היתה ל"העיר" נציגות ברשת, אבל אני לא מצליח לאתר את הלינק.
אאל''ט, לא
וחבל, כי זה באמת מאמר שצריך להתפרסם בראש חוצות.
נעבור לפרסומות
איכות האולמות של כל רשת משתנה מאולם לאולם – אני לא יודע איזו מהן יותר טובה בסיכום כלל-ארצי. אבל בין 'חן' ל'גלובוס', אני נוטה להצביע ל'חן', בגלל תופעה אחת שהיא, ככל הידוע לי, מדיניות כלל-קולנועית של 'גלובוס': הפרסומות בהפסקה.
אני ממתנגדי ההפסקות בכלל, מלבד בסרטים ארוכים במיוחד. אני תמיד אעדיף לראות סרטים בלי להיקטע באמצע. אבל להקרין פרסומות בהפסקה זו כבר חוצפה לא נורמלית. זה מפריע לצפיה, פוגם בריכוז, מוציא אותך מאוירת הסרט, צורם בעין ובאוזן (בדרך כלל 'גלובוס' משמיעים את הפרסומות בווליום הרבה יותר גבוה מאשר הסרט עצמו) ובכלל – באתי לראות סרט, פרסומות אני יכול לראות בטלויזיה.
'גלובוס' לא מקרינים את הפרסומות האלה מתוך אהבת האדם – הם מרוויחים מהן כסף. שום דבר לא פסול בזה. אבל עולה כאן שאלה פשוטה: למה כרטיס קולנוע ב'גלובוס' עולה בדיוק כמו כרטיס ב'חן'? ערוצי טלויזיה שמתפרנסים מפרסומות (בארץ, 2 ו-10) אמורים להיות שרות חינם לכל מי שיש לו טלויזיה ואנטנה, בניגוד לערוצים נטולי פרסומות (כבלים ולוויין), שעליהם אנחנו נדרשים לשלם. קיימים גם אתרים ותכנות שמתפרנסים מפרסום, אבל מציעים גם אופציה נטולת פרסומות תמורת תשלום. למה בקולנוע זה אחרת? אילו היתה ניתנת לנו בחירה – סרט בלי פרסומות במחיר מלא, או סרט עם פרסומות במחיר מוזל – זה היה קביל וסביר. אבל גם לשלם מחיר מלא וגם להיחשף לגועל נפש בהפסקה? ניצול מגעיל של הקהל מצד 'גלובוס'.
מצד שני, הפופקורן אצלם פחות יקר.
לא רק שבגלובוס הפופקורן פחות יקר
אלא שהוא גם יותר גדול. כשגלובוס אומרים על קולה או על פופקורן שזה גדול, הם מתכוונים ל*גדול*. כשברב-חן כותבים על קולה/פופקורן "גדול", זה מה שבגלובוס מכנים "בינוני".
המחירים אותם מחירים,
רק הגדלים שונים. כדי לקבל אותה כמות תצטרכי לשלם יותר. כלומר, הפופקורן ב'גלובוס' פחות יקר. זהו.
אה, ולגלובוס יש גם את המגשים הנוחים להפליא האלה, שמאפשרים לסחוב שתי כוסות קולה גדולות וחבילת פופקורן כל הדרך מהמזנון ועד שורה 6 בלי לחשוש מקריסת המערכת. למה ב'חן' עוד לא גילו אותם?
גלובוס. בגלל האולמות (והפופקורן)
לגלובוס יש אולמות משוקעים יותר מאשר לרב-חן (אני מתעלמת לרגע מהאולם הקטן בגרנד-קניון בחיפה), השירותים שלהם מרווחים יותר ובכניסה לקולנוע אין ריח של שמן שרוף (במרכז הקונגרסים למשל, אפשר להריח את השמן גם בתוך האולמות).
עוד משהו שמפריע לי: במרכז הקונגרסים למשל, האולם הגדול נותן כזו תחושה – גדול נורא נורא, וכשאני יושבת שם אני מרגישה ממש קטנה (שלא לדבר על זה שכשאני מסתכלת על המסך, יוצא לי גם לראות שורות מושבים/אנשים). בגלובוס לעומת זאת, כשאני צופה בסרט באולם הגדול, אני לא מקבלת את התחושה שאני צופה ביחד עם כל עם ישראל, אלא יש הרגשה אינטימית יותר (עד כמה שאפשר להגיד את זה על אולם של כ-400 מקומות).
גלובוס. בגלל האולמות (והפופקורן)
הרגשה של אולם ענק זה לא כזה רע. אם האולם בנוי טוב, האנשים מלפנים לא מפריעים, ואם מערכת הסאונד טובה זה רק מוסיף לאווירה של הסרט.
אפסאלון, שראה את שר הטבעות באולם ענק באמסטרדם (שם, אגב, לא הדליקו את האור עד סוף הכתוביות והרבה מאד אנשים נשארו).
חן
אוקיי, האולמות הקטנים ממש קטנים, אבל האולמות הגדולים ממש גדולים!
בגיל אין דיסני! (או שזה רק בנס ציונה?)
ובחן יש את כללל הסרטים
בעוד בגיל – אין
לעומת זאת, הפופקורן בחן ממש ממש יקר וממש ממש קטן, יש להם רק קולה דיאט וקוקה קולה
אבל מלא חטיפים
בגיל, הפופקורן גדול ועולה כמו בחן, יש את כל סוגי המשקאות בגדלים עצומים ובאותו מחיר.
אבל בגלל הסרטים והאולמות הענקיים – חן!
לא כל הסרטים
קולנועי 'חן' מקרינים בעיקר את סרטי 'פורום פילם' ו'מטלון', 'גלובוס' – את הסרטים של, אה, גלובוס. רק במקרים נדירים יחסית רשת אחת מקרינה את הסרטים של הרשת האחרת.
בחלוקה לאולפנים: 'חן' מקרינים את סרטי דיסני וחברות הבת שלה (טאצ'סטון ומירמאקס), ניו ליין, פוקס המאה ה-20 ו-MGM.
'גלובוס' את של פרמאונט, קולומביה, WB, דרימוורקס ויוניברסל.
נכון, לא בדקתי
בצורה הזאת
בדקתי בצורה הזאת – כשאני צריך לראות סרט, אני צריך ללכת הרחק הרחק לקולנוע חםן, כי בקלנוע גיל אין סרטים טובים, וזהו.
(ככה זה באזור ראשון רחובות נס ציונה – אולי במקומות אחרים זה לא כך)
זה סקר אכזרי ולא הוגן
העדפותיי בקשר לרשתות בתי הקולנוע תלויות במאה ואחד דברים שונים. בסביבת מגוריי (נתניה והסביבה) יש גם קולנוע של גלובוס וגם של רב-חן, בעוד שלקולנוע גלובוס מגיעים סרטים שנראים לי מעניינים יותר (ראו רשימת האולפנים שרד פירט), מדובר בקניון משעמם ומרוחק. ברב-חן יש פחות סרטים מעניינים (על אף שזה תלוי בתקופה בשנה), בקניון בו ממוקם הקולנוע- יש לפחות מה לעשות.
ברור שאני אלך לסרט שמעניין אותי גם אם הוא נמצא במקום לא אטרקטיבי, אבל אטרקטיביות המיקום של הקולנוע היא בהחלט גורם חשוב עד מכריע בשיקולים שלי.
ואין לי רשימה מחולקת לאולפנים
כדי לבדוק, אבל המצב כמו שאני רואה אותו הוא שב"חן" יש סרטים יותר טובים בדרך-כלל. יותר איכותיים? לאו דווקא. מיינסטרים יש בשתי הרשתות. אבל כשאני מסתכלת על רשימת הסרטים בעיתון, תמיד אני מסמנת הרבה מחן וכמעט כלום בגלובוס (ותמיד לא יוצא לי לראות כלום במילא).
אגב, מקרים "נדירים" שאני זוכרת שבהם שתי הרשתות הקרינו סרטים מסויימים, הם 'טיטאניק' ולאחרונה 'שר הטבעות'.
לצערי אני לא שמה לב
להבדלים שיטתיים בין הרשתות. למשל, קולנועי גלובוס בחיפה הם מוצלחים מאד (נוחים, מרווחים, שירותים גדולים כמו שאמרה לונג ג'ון), אבל קולנוע גיל בירושלים הוא נוראי ואיום ומי שלא היה שם לא יודע סבל מהו. דוגמאות לכאן ולכאן קיימות גם ברשת קולנועי חן. בנוסף, גם מתגובות של גולשים אחרים, שגרים באיזורים בהם לא בקרתי, התרשמתי שאי אפשר לקבוע שקולנוע הוא טוב או רע רק מלדעת משהו על הרשת לה הוא שייך.
לגבי איכות הסרטים, נדמה לי שברב המקרים סרטים שאני רוצה לראות מציגים באולמות רב חן. יתכן כי זו רק התרשמות… אולי למישהו יש כח לאלתר רשימה של סרטי השנה לפי רשתות? זה יכול להיות מועיל כדי לראות אם יש קשר בין סוג הסרט לרשת…
תאטראות ישראל!
למרות שאין להם אולם אחד עם גישה נוח לחסרי כלי-רכב באזור שלי, הם הרבה יותר נחמדים, למושבים שלהם יש מקום לקולה, הרבה יותר מקום לרגליים, יש להם הצגות בחצי מחיר+פופקורן חינם. והם הרבה יותר נחמדים.
הצגות בחצי מחיר+פופקורן?
איפה? מתי? באילו נסיבות? אני דורש תשובות!
הצגות בחצי מחיר+פופקורן?
ברעננה שני אולמות הקולנע פארק ורענן מקרינים ביום שישי ב 5 אחה"צ וביום שבת ב 2 בצהריים הקרנות במחיר שיוצא פחות יותר חצי ומקבלים פופקורן קטן חינם.
ראיתי ככה את סיפורו של וויל הנטינג. זה כנראה משתלם להם כי האולמות בדרך כלל מלאים.
גאה להיות הראשונה שמצביעה ללב
אני לא כ"כ זוכרת בתי קולנוע לפי רשתות או לפי סרטים, אלא בעיקר לפי המיקום והאולמות עצמם. חיבתי העיקרית היא לקולנועים שלא מצריכים קניית כרטיסים זמן רב מראש (ואין לי כל כוונות להיכנע לעושק של ההזמנות הטלפוניות – אין לי אפשרות לדעת איפה מושיבים אותי ובנוסף אני נאלצת לשלם יותר). כמו כן אני אוהבת חניה זולה ככל הניתן, שלא צריך לחפש בנרות.
לכן, למרות שרוב האולמות של גלובוס חדשים ומציודים יותר, אני לא בהכרח אבחר בהם. לגלובוס בעזריאלי אני משתדלת לא להגיע, תמיד מפוצץ שם. כנ"ל רב-חן בכיכר דיזינגוף – אפילו באמצע השבוע קשה להשיג שם כרטיסים, ועל חניה אני לא מדברת. את גלובוס בגרנד קנין אני אוהבת פשוט כי הוא קרוב, ולא מפוצץ כמו בקניון חיפה (שהוא גם ככה רחוק יותר). באיזור המרכז אני אוהבת את אואזיס בר"ג, שאני לא זוכרת לאיזו רשת הוא שייך. בדומה לחורב, עוד קולנוע שחביב עלי, גם אליו אפשר להגיע ברגע האחרון ולהשיג כרטיסים במיקום טוב, והחניה חינם. חשוב לציין שבחיפה, בניגוד לת"א והסביבה, כמעט לכל בתי הקולנוע יש חניה חינם, וזה יתרון עצום. אני תמיד אעדיף לראות סרט בקניון אילון בר"ג, כשהחניה חינם, מאשר לנסוע עד מגדל האופרה בת"א, שם החניה יקרה בטירוף (וקשה עד בלתי אפשרי למצוא חניה מחוץ לחניון) וגם הנסיעה ארוכה יותר (למי יש כוח לפקקים של הטיילת?).
אבל הכי אני אוהבת את קולנועי לב, מבחינת היחס לקהל. נכון שמגוון הסרטים קטן יותר, והם לא קיימים בכל עיר (בחיפה אין אאל"ט) אבל הם:
* הראשונים שהחזירו את מחיר הכרטיס ל-31 ש"ח.
* נותנים הנחה לחיילים, פנסיונרים, סטודנטים(!) ועוד בימי א'-ה' ב-כ-ל ההקרנות (כן, גם ביום חמישי ב-22:00). לפחות ב"לב אלרם" בר"ג זה כך, ואני יודעת שגם ב"לב אביב".
* החניה חינם, גם אם החניון בתשלום – ב"לב אלרם" למשל מקבלים 3 שעות חניה על כרטיס קולנוע (ויש סידורים דומים בקולנועים האחרים).
* לא מפוצצים ולא חייבים להגיע הרבה זמן מראש (פרט לדיזנגוף, גם זה באופן יחסי)
* יש להם מועדון חברים עם מבצעים חביבים לימי הולדת וכו'. המבצעים לא רבים ולא מדהימים, אבל סוס שמקבלים במתנה וכו'.
* מביאים סרטים איכותיים ומיוחדים. בשנה שעברה ערכו פסטיבל סרטי פרנסואה טריפו. מכובד.
אם נסכם ונשליך את זה על הסניף החביב עלי, "לב אלרם":
קולנוע קרוב (לביתי בגבעתיים), יש מתחתיו חניה שמקבלים חינם, הוא מאד לא עמוס, הוא זול, והכי מגניב: ממוקמת בו גלידריה (של ד"ר לק כמדומני) ואפשר להיכנס עם גלידה (אמיתית!) לסרט.
עינת
______________________
אני מתנצלת בפני כל מי שהשורש פ.צ.צ. מעלה בו אסוציאציות לא נעימות בימים אלה. בשימוש בשורש הכוונה היתה למובן הסלנגי הותיק של "מלא עד אפס מקום".
הממם. לא בדיוק.
יש ללב נציגות בחיפה, בפנורמה, אבל לא קולנוע, אלא אולם הקרנות באיכות ירודה.
נטפוק קטן הקשור למצב
מצטערת להיות כזו- אבל הסלנג של המקום היה מפוצץ עושה לי ממש רע. לשמחתי אף אחד מבתי הקולנוע עד היום לא היה מפוצץ. זה התחדד אצלי אחרי שהתקשרתי לחברה שלי שגרה ממש מעל המומנט והיא אמרה לי שהמקום היה ממש מפוצץ. ואכן כך היה. לכן, אנא עזרו לי לשמור על בריאותי הנפשית וסייעו לי להלחם בזה.
גאה להיות הראשונה שמצביעה ללב
לפני כמה ימים הלכתי לקולנוע לב (אביב) , וגיליתי להפתעתי שההנחה לחיילים שם היא 22 ש"ח, בניגוד לחצי מחיר בכל שאר הקולנועים. בקיצור, אולי "לב" יותר זול באופן כללי, אבל לחיילים הוא יותר יקר.
אכן לא יפה
מצד שני, בתי קולנוע רבים לא נותנים הנחה כלל, או נותנים אותה אך ורק להצגות *יומיות* בלבד, באמצע השבוע. הכל יחסי.
חסר את תיאטראות רעננה
ללא ספק רשת בתי הקולנוע הטובה בארץ (למרות שבהגדרה רשת נכללים רק קולנוע רענן וקולנוע פארק, על (אאל"ט) 10 אולמותיהם. הסאונד מצויין, האולמות לא קטנים אבל גם לא גדולים מדי, המסך גדול יחסית, מבצעים לימי שישי אחה"צ של סרט +פופקורן ב22 שקל(ברענן), חנייה בשפע, וממוקם בקניון מהגדולים בארץ(רענן כמובן), כך שאפשר לבלות ממש טוב.
בנוסף, יש בחלק של המסעדות, מחוץ לקולנוע (שוב מדובר על רענן) אפשרות לצפות על מסך בכל הטריילרים של הסרטים הקרובים.
הקולנוע האידאלי....
חלק מהבעיה שלי לבחור מהי הרשת המועדפת עלי היא שטרם נתקלתי בקולנוע האידאלי…
הקולנוע האידאלי שלי הוא הקולנוע הבא: הוא ממוקם ברחוב לא סואן סמוך
למרכז העיר. ברחוב יש חנייה בשפע, כחול לבן, ואחרי 18:00 בערב כבר אין
שם פקחים (ובכלל ברחוב הזה הפקחים כאלו נמוכים ובלי צבעים). יש גם רכבת
תחתית שמגיעה קרוב לבית הקולנוע, והיא פועלת כל הלילה, אם כי לא בתדירות גבוהה.
הקולנוע נראה כמו בית גדול, מהודר אך עליז. מימין ומשמאל יש קופות
ומתוכן ניבטים פרצופיהם של קופאים חביבים ויעילים. למרות שהאינטראקציה
עם הקופאים נחשבת על ידי רבים לפיסגת הבילוי, אפשר להזמין כרטיסים גם
דרך האינטרנט, או בטלפון, ללא תשלום נוסף. בתהליך הזמנה זה ניתן לבחור את מקומות הישיבה באולם, אך יש להגיע עד רבע שעה לפני ההקרנה כדי לאסוף את הכרטיסים. מספר עמדות לאיסוף הכרטיסים מפוזרות בפנים בית הקולנוע ולכן אין תורים בקופות או סביב המכונות.
כאשר נכנסים לבית הקולנוע נמצאים בלובי גדול שאת קירותיו מקשטים פוסטרים של סרטים מכל מיני תקופות. למי שמנחש מהו הדבר האדום שניקול קידמן לועסת באחד מהפוסטרים, מובטח מנוי חינם לקולנוע למשך שנה, וחבילה של אדומים כאלו (איש עדיין לא זכה בפרס). דרך הלובי המואר ומשובב הלב אפשר להגיע לבית קפה קטן וסימפטי, מזנון חביב, שירותים מרווחים, ודרך מסדרון מצופה שטיח רך ואדמדם, לאולמות עצמם.
בבית הקולנוע האידאלי יש רק שלושה אולמות. אולם גדול, אולם גדול עוד יותר ואולם איי-מקס. המושבים רכים ונוחים, והשורות מרווחות כך שאנשים יכולים לעבור מבלי להתחכך באנשים אחרים שכבר יושבים. שני אנשים יכולים לחלוק משענת יד אחת מבלי שזה יחשב שהם מנהלים רומן (למרות שמותר להם גם לנהל רומן), וצריך להתאמץ מאד כדי להסתיר למישהו, או שמישהו יסתיר לך. המקרן, המסך, וציוד הסאונד כולם הינם מהאיכות הטובה ביותר, ומדי שנה הנהלת בית הקולנוע יוצאת לכנס מיוחד כדי להתעדכן בחידושים בתחום, ולייבא את השיפורים הדרושים.
המקרינים והסדרנים סיימו קורסים במקצועותיהם בהצטיינות והם חובבי קולנוע אמיתיים שגולשים בעין הדג. באולם אין קליטה לרשתות סלולריות. הורים עם תינוקות בני שבוע מתבקשים ללכת לקולנוע אחר או לתת אמון בבייבי-סיטר. הפופקורן מגיע בשני סוגים: מלוח ומתוק, והמחירים במזנון הינם מתקבלים על דעת כולם. לכל סרט ישנה לפחות הצגה אחת ביום בה הוא מוקרן ללא הפסקה. אין בקולנוע פרסומות שמוקרנות גם בטלוויזיה, ולרב בכלל מוקרנים רק טריילירים, וטיזרים של סרטים חדשים. מנהלת הקולנוע מצויה בכל ערב במקום, והיא מצטערת מאד לשמוע אם משהו בחווית הצפייה של אחד הצופים נפגם מסיבה זו או אחרת. במקרה כזה הצופה יקבל פיצוי, למרות שלאחר שיחה עם המנהלת שתקשיב לכל תלונותיו באדיבות וחמלה אימהית, הוא לא יצליח למחוק את החיוך הטיפשי מעל פניו. המנהלת גם היא גולשת אדוקה בעין הדג. בלשכתה היא מחסלת את ממ"א בעוד שלושה חתולים גדולים מתרפקים על רגליה. המנהלת מוכנה להשאיל לצופים ותיקים חתול כדי להעצים את חווית הצפייה.
אחת לחודש בית הקולנוע עושה ערב של – double feature – שני סרטים במחיר אחד. יש סרטי חצות גם ביום חמישי. הקולנוע מקדם גם קולנוע אלטרנטיבי ובימי שלישי בערב ובימי שישי בצהריים אפשר לראות באולם הגדול (אבל לא הענק) סרטי שוליים מרחבי העולם. הקולנוע אינו ממהר להוריד סרטים ישראליים רק בגלל ששני וחצי צופים באים לראותם כל ערב. אחרי הסרט הצופים יוצאים ללובי נוסף בו יש ספות, כורסאות, כניסה לשירותים, ואפשרות חזרה לבית הקפה. אפשר לשבת על הכורסאות כדי לנוח מהסרט או סתם כדי לחכות שיפסיק לרדת גשם. הגשם תמיד מפסיק אחרי כמה דקות וריח של לחם טרי מהמאפיה ממול מתפשט באויר.
ונאמר אמן.
אמן.
הקולנוע האידאלי....
וכמה עולה התענוג הנ"ל?
רק היום! רק היום!
24 ש"ח לסרט בודד.
160 ש"ח לכרטיסיה של 8 סרטים.
110 ש"ח לכרטיסיה של 5 סרטים.
יש לממש את הכרטיסיה תוך שנה.
מדהים, אבל
יש חימום?
הטמפרטורה במתחם
20 מעלות בחורף ו-24 מעלות בקיץ.
נגעת בכמה נקודות רגישות...
ללא ספק, תיאור חמוד ותמים מאוד של איך הקולנוע צריך להיראות ולהתנהג. שכל זה אי פעם יתגשם בישראל? אפשר רק לחלום, ולא להתעורר.
בעיקר העלית בעיות מציקות בקולנוע שמעולם לא שמתי עליהן דגש: השירותים המצ'וקמקים, המשענות שכל פעם צריך לנהל מלחמה עליהן, ההתחכחות הלא-נעימה כשעוברים בשורות, והדבר האדום שניקול קידמן לועסת.
כמו כן אני בעד להגשים את החזון של עובד עין-דגי בכל בית קולנוע: מאז גיל 5 בערך אני חולמת לעבוד כסדרנית (או קופאית, מנקה, משהו) בקולנוע, ועד עכשיו עוד לא יצא לי להגשים את זה!
עכשיו רק נותר לי לבחור איזה מהקולנועים הנתונים ברשימה אני מעדיפה. אחרי התיאור הארוך שלך, נראה לי שאף אחד.
ג'יי, בזה הרגע תארת את ייעודך
לחיים!
המיזם מחכה לאדם שירים את הפרוייקט, ותפקיד המנהלת עדיין לא אוייש…
שועשעתי קשות מהתיאור הנ"ל… במיוחד מהחלק עם החתול . יש הרבה נקודות מצויינות בתיאור האוטופי הנ"ל, חבל שהן לא מיושמות בארץ (אם נוותר על דרישות החתול, השטיח האדום, ריח הלחם הטרי ועוד כמה…). אגב, מישהו מכיר בתי קולנוע בעולם שעונים על חצי מהתיאור הזה?
הבעיה הקשה היא כמובן הריווחיות. אני לא מצליחה לדמיין קולנוע כזה שלוקח 24 ש"ח (מקסימום) להקרנה ונשאר ריווחי. הייתי אומרת שעל תנאים כאלה יהיו אנשים שמוכנים לשלם יותר (ויש כאלה) אבל כמו שאני מכירה את הישראלי הממוצע – הוא יעדיף לחסוך כמה גרושים ולראות את אותו סרט בתנאים רעים, העיקר שזה עולה לו פחות… מצד שני, יש מספיק אנשים לא ממוצעים שיבואו בשמחה גם אם התענוג יעלה קצת יותר מבמקומות אחרים.
כמה נקודות שציינת קיימות כבר כיום – פרט לקולנועים עם חניה צמודה נוחה וחינם (כל חיפה, פחות או יותר):
* בלב דיזנגוף יש בית קפה קטן בתוך הקומפלקס (רק של אולם 1 ו-2, אבל גם זה משהו) וב"לב אלרם" יש גלידריה ומזנון מגוון יותר מהרגיל. גם זו התחלה!
* הצגות יומיות מוקרנות לא פעם ללא הפסקה ולפעמים גם ללא פרסומות כלל. בדיזנגוף (לא לב, זה שלמטה) אין הפסקה גם בהקרנות בשעות הערב (מצד שני האולמות בו כ"כ גרועים והרווחים בין השורות כ"כ צרים, שזה מגמד את כל היתרון הנ"ל).
הבעיה הגדולה שגם כשנופלים על הקרנה ללא הפסקה, אף אחד לא טורח ליידע אותך מראש, ואני מוצאת את עצמי במצוקה גדולה באמצע הסרט… (אם למשל סמכתי על ההפסקה, לא הספקתי להתרוקן לפני הסרט או קניתי שתיה).
רעיון נפלא, תודה!
"הקולנוע של ג'יי" – הקרנות חינם לדגים ג'ירפות ולכל מי שגמר את הממ"א כמו ילד טוב. ולשאלתך. החזון של הקולנוע האידאלי הזה מבוסס בחלקו על שני בתי קולנוע שקיימים במציאות, אם כי לא בישראל. אחד הוא בשוויצריה (בעיר ציריך). המושבים בו היו ממש מרווחים, ומאד נוחים. המבואה של הקולנוע היתה מוארת ומרשימה רק קצת פחות מהמבואה שבקולנוע האידאלי. הקולנוע השני היה בעיירה בשם Amherst במדינה שהכי קשה לאיית את שמה בארה"ב, בה גרתי שנה כשהייתי בת 12 (והייתי צריכה לאיית את שמה ללא הרף). היו שם כל ערב double features במחיר אחד. ראיתי שם את birdy, את children of a lesser god, את susan susan, את "החלון האחורי" וגם את "שלושה גברים ותינוקת" (בצרפתית, וזה היה הסרט השני בחיי שראיתי לבד). הקולנוע היה כמו בית גדול וקצת מכושף. האם יש בארץ איזהשהו קולנוע שנראה מבחוץ כמו מקום שבא לך להכנס אליו? זה משהו שחסר לי, קצת יופי, קצת אסטתיקה במקום קניוני בטון אימתניים. אבל מגיע לנו. אנחנו מדינת בטון אימתנית.
אני לא מזלזלת בזכרון וברושם
החוויתי שנשאר אצלך, אבל האם ייתכן שחלק מהקסם היה כי ראית את הכל בעיניים של ילדה? זה יכול לשנות קצת את הפרספקטיבה (תרתי משמע).
בכל מקרה… מי ייתן ויבוא היום ויקום קולנוע כזה גם בארץ הקודש. אני מחכה בכליון עיניים… (ומחסלת את ממ"א בקביעות – איפה כרטיס החינם שלי? )
הקולנוע האידאלי....
נמצא בבית.
אם יש לכם הרבה רצון ויותר מהרצון כסף אז אתם יכולים להכין לכם את בית הקולנוע המולטי אידיאלי הזה.
אתם צריכים בערך איזה 50 עד 100 אלף ש"ח בשביל אטרקצית הצפייה, עוד איזה 30 אלף על כורסאות נוחות, חבילת פופקורן מסוג טוב וכמה חברים נורמלים שלא מפריעים למהלך הסרט.
לנו בבית בכל אופן יש משהו דומה לזה:
טלווזיה 54 אינץ', דויד, מערכת סראונד מ-ו-ש-ל-מ-ת וכרסאות שאמא שלי קנתה ב-20 והם ממש ממש ממש ממש נוחות.
אז לראות את הסרט "אחי איפה האוטו?" בפול ווליום לבד בבית עם שני חברים וחבילת הפופקורן ושוקולד ה-טובלרון (ככה כותבים את זה בעברית?) היה ממש ס-ב-ב-ה!
נ.ב:
כשיעשו כזה בית קולנוע בארץ אין לי בעיה ללכת לשם כל סופ"ש כדי לראות סרט טוב.
דווקא יש הרבה בתי קולנוע
בארץ, עם מסך של 54 אינץ'…
לא ולא
אני לא מכירה אף אחד שיש לו קיר מספיק גדול בסלון הבית כמו גודל המסך האידאלי מבחינתי. לא משנה עד כמה הטלויזיה מפלצתית, זה לא זה. עוד יתרון בקולנוע הוא ההקרנה על המסך, ולא צפיה במסך קורן כמו זה של הטלויזיה. אני למשל מאלה שלא מסוגלים לראות טלויזיה בחושך מוחלט – העיניים שלי מתחילות לצרוב ולדמוע.
מערכת קולנוע ביתית טובה זה תמיד נפלא, אבל זו רק עדיפות ב'. זה לא הדבר האמיתי.
פתרון אפשרי
קונים מקרן טוב בסביבות 5000-10000 שקל ומקרינים על קיר הבניין ממול.
אתה בטוח?
פעם אחרונה שהסתכלתי על מקרנים, מקרן סביר עלה מעל 15000 שקל. מקרן טוב עבר את ה30000.
אוקיי אז אתה כנראה יותר מעודכן
ממני…
מזכיר קצת (אבל ממש קצת)
את קולנוע לב סמדר בירושלים. לא?
לא ממש
קולנוע בעייתי מאוד, לב בירושלים.
1. זה ממש נחמד שמותר להכניס את הקפה לקולנוע, אבל למה צריך לשלם עליו כ"כ הרבה?
2. אתם עושים הפסקה, או לא? מה האלתור המוזר הזה? אתם מתביישים? (הכוונה, למי שלא חווה, היא לכך שבכל סרט יש "תקלה טכנית" במרכזו, מה שמאפשר להתרוקן וכו')
3. מה עשו לכם השכנים? למי שלא יודע, מתנהל מאבק משפטי בין השכנים לבין הקולנוע (ובעיקר לבין בית הקפה). הקולנוע נמצא באיזור מגורים, מה שלא בדיוק מותר לפי החוק.
4. מאיפה המושבים? הביאו אותם ממכירת חיסול של אולם תרבות של קיבוץ?
מצד שני, מותר לשלם בכרטיס אשראי בקופה! ממש שנות האלפיים!
אמנם הייתי שם רק פעם אחת
ואני לא זוכרת את החוויה כטראומטית מדי (אפילו די נעימה, "27 הנשיקות של סיביליה") אבל עם נקודה אחת אני בהחלט יכולה להסכים איתך: המושבים. ממש לא נוחים, והרגשתי שכל רגע הם עומדים להתפרק!
פרט לכך, קשה לי שלא לחבב את המקום, בשל הסרטים שהוא מקרין, ובגלל השם.
27 הנשיקות של סיבילה היה סרט רע.
במיוחד למי שכבר ראה סרטים בסגנון וראה איך אפשר לעשות אותם טוב יותר ("חתול שחור חתול לבן" של קוסטריצה, למשל).
שאלה אחת גדולה ולא פתורה נותרה לי בסוף הסרט: מה הקשר בין הסרט עצמו לכרזה שלו? (למי שלא זוכר – הכרזה היתה צילום של בחורה בעירום פרונטלי יושבת על כסא, בתנוחה שלא מסתירה הרבה, אם בכלל). אמנם העירום לא היה בוטה, אבל מה הקשר לעזאזל? התחושה שלי היתה שזה היה סתם נסיון למשוך קהל לסרט באמצעות עירום. כמה זול.
27 הנשיקות של סיבילה.
אומנם הכרזה של הסרט לא זכורה לי,אך מה שכן זכור לי זה סיפור המסגרת המאולץ של הסרט.
ראיתי אותו ממזמן, אז אני לא זוכרת לפרטים. אבל מה שזכור לי זה שיצאתי עם ההרגשה שפשוט הוסיפו את העניין של הנשיקות בהתחלה ובסוף בצורה מאד מלאכותית (לא נראה לי שזה ספוילר). ויותר מכל, עוד בחרו לקרוא כך לסרט. אולי פספסתי את הקטע אבל בעיני זה היה די תלוש.
ובאשר לסקר- בחרתי לא להצביע. מעולם לא השקעתי אובר מחשבה בטיב הקולנוע. אני פשוט הולכת לאיפה שיש את הסרט שאני רוצה לראות.
אני גרה בתל אביב כך שלעיתים יש מספר בתי קולנוע שמציגים את אותו סרט, אך זה כבר עניין של העדפה בין בתי קולנוע בתוך רשת מסויימת (למשל בין הוד לפאר- ברור שפאר עדיף)
ליד פאר אין חניה. בכלל!
אפילו החניון שיש לידו מלא תמיד עד אפס מקום (לפחות בימי חמישי בערב ובסופ"שים, אלה הפעמים בהם הגעתי לאיזור). פעמיים ניסיתי ללכת לפאב שממוקם ממש לידו. בפעם הראשונה ויתרתי, אחרי שבמשך כ-50(!) דקות לא מצאתי חניה. בפעם השניה מצאתי חניה אחרי סיבובים של 20 דקות "בלבד", אז נכנסתי (ולא היה משהו, אגב).
אם הולכים להוד אפשר לחנות בחניונים של דיזנגוף סנטר או בחניון בניין כלל, וגם זה משהו.
יש אמת בדברייך
אך, אני גרה מרחק חמש דקות הליכה מפאר (דבר שבחלט מוסיף לו). כך שזו אחת הפעמים המעטות שחנייה היא לא שיקול עבורי.
עכשיו אני מבינה שאכן קשה היא בחירתך בין "הוד" ל"פאר". טוב שהלכת על שיקולים אובייקטיביים!
בחיי שאני לא מבין תל אביבים.
איך לעזאזל אפשר לחיות במקום שבו ייתכן מצב של 50 דקות חיפוש חניה לצורך כלשהו, נבצר ממני.
אני לא גר *ב*תל-אביב
ובהחלט, הנימוק שנתת הוא הסיבה למה אני לא נכנס לת"א עם אוטו.
טעות.
תל אביבים לא מחפשים חניה.
לתל-אביבים אמיתיים אין אוטו.
אלו שגרים מחוץ לתל אביב זה כבר עניין אחר.
השגת אותי...
אכן, אין שום הגיון באוטו ברגע שגרים בעיר שכדי להגיע אליה קונים אוטו.
בתוך ת"א – מוניות שולתות!!!1
או!
מישהו אמר את זה סוף סוף! קצר וקולע.
מדברים פה על חניה וחניה וחניה וחניה וחניה. נא להירגע, בנות! סעו באוטובוס של דן. זה הדבר האמיתי, גם אם הנהג נורא אוהב לעשות שתצאו עם סימנים כחולים על הרגליים. ולא לדבר איתי עכשיו על מחבלים, זה יש גם מחוץ לאוטובוס.
הערה: אם מישהו חושד שהכותב מתפרנס ממשהו שקשור לקואופרטיב דן, אז הוא צודק.
אה, אוטובוס זה טוב ויפה.
אבל מה קורה בשעות שבהן אין אוטובוסים? או המקומות שבשביל להגיע אליהם צריך שלושה אוטובוסים?
הבעייה היא לא החיפוש.
הבעייה היא הכסף שצריך לשלם על החניון.(וזה תמיד יש.)
דרך אגב, בחיפה המצב יותר טוב?
27 הנשיקות של סיבילה (הכרזה).
יכול להיות שזה היה נסיון למשוך קהל, לא זה מה שמשך אותי בכל אופן (אלא הרצון לבדוק את קולנוע לב בפעם הראשונה)… אבל את לא יכולה להתלונן שלא היה שום קשר לסרט: כן היה בו עירום!
פרט לכך, למי שלא ראה סרטים בסגנון (באמת המון זמן רציתי לראות את "חתול שחור חתול לבן") הוא מחדש ומרענן, פשוט ותמים ובכלליות מאוד מהנה.
אני ממש סבלתי והשתעממתי בו
אבל באתי עם חברים ואני לא נוהגת לצאת מסרטים באמצע (עד היום זה קרה פעם אחת בלבד).
הבעיה שכולם כביכול מתנהגים נורא מוזר, נורא מטורפים ו"מגניבים" כאלה, רק שאין שום סיבה הגיונית לעין שגורמת להם להתנהג כך, אין חיבור בין המוזרויות והקטעים בסרט, חסר איזשהו עמוד שדרה, חסר בשר! (במובן המטאפורי). נראה שהבמאית רצתה כל מיני סצינות כאלה וכאלה, רק שכחה להוסיף איזשהו רקע הגיוני מאחוריהן, סיבתיות, משהו! אז היו כמה סצינות יפות, אבל תלושות… בנוסף לכל אלה לילדה בתפקיד ראשי היה קול מעצבן בטירוף (והיא כולה היתה מעצבנת להפליא). לא חושבת שזה הכרחי, אבל אולי יש כאן את אלמנט החדשנות שעובד עלייך. תראי סרטים אחרים ותביני עד כמה הסרט הזה לא מוצלח.
נזכרתי בעוד משהו
לטובת "מחזיקי הידיים" – יש צורך במשענות לידיים שאפשר להרים (כמו באוטובוס) או להוריד בגובה, כי אחרת זה מתחיל להכאיב אחרי כמה זמן…
הקולנוע האידאלי....
בי נשבעתי, שביום בו ארוויח את המיליון הראשון שלי (דבר לא כל כך פשוט בהתחשב בכך שברצוני ללמוד קולנוע) אקים את הקולנוע האידיאלי לפי דרישות מדוייקות אלו (אם כי יש על מה לדבר בנוגע לאיוש ההנהלה)…
מי ייתן…
ד"א – במיליון השני אני מקים אחד כזה גם בבית שלי…
לא נראה לי יספיק לך מליון.
אילו עוד בתי קולנוע יש ל'ג.ג.'?
(כלומר, חוץ מ"גיל")
ודרך-אגב, מנהג מגונה שנתקלתי בו ב"רב מור" (של תאטראות ישראל) ברחובות – אי-ההענות ל"שלם ביחד". אם אני רוצה לשבת עם חברים שלי כסא-ליד-כסא – אנחנו צריכים להביא לקופאי/ת את הסכום הדרוש כדי שאת העודף שיוחזר לנו נצטרך לחלק בין כולם אחר-כך. דבר זה יוצר אי-נעימויות רבות (להתחיל לחשב כמה כל אחד צריך לקבל) ובעיקר בוז כללי להנהלה.
אילו עוד בתי קולנוע יש ל'ג.ג.'?
גלובוס עזריאלי
הוד
פאר
עוד משהו?
לי בכל אופן
לא אכפת איך נראה אולם הקולנוע ואיך האנשים מתנהגים.
תנו לי מסך שיש בו תמונות נעות, סראונד טוב וכסא נוח ואני אהיה המאושר באדם.
אבל בכל זאת הצבעתי לגלובוס כי ראיתי את הארי פוטר שם ושמתי לב שהאולם בנוי בצורה תלולה כלפי מטה כדי שאף אחד לא יסתיר לשני, בעוד שבחן זה או ישר או די ישר.
אני אגב לא קונה בהפסקות (מקופלת 8 שקל וחצי??? למה מי מת?), ואין לי בעיה עם הפסקות (צרכי האדם אלא מה?).
לעומת זאת כמה פעמים שמתי לב שבגלובוס האחראים מתנהגים ממש חרא כלפי המבקרים. היה היה מקרה ובו ראינו את הסרט "בית האימה", והייתה ילדה שהייתה עם הקבוצה שלנו שפחדה ובגלל זה כל הזמן צרחה. ואז בא הסדרן ואמר שאם הילדה הזאת לא מפסיקה לצרוח הוא מוציא את כולנו. לאחר חילופי מילים גסות ביני לבינו והשפלתו בציבור הסדרנו את העיניין (הוא פוטר למי שרוצה לדעת. לא, סתם), ראינו את המשך הסרט בלי חשק.
לגבי הסינמטקים למיניהם, בחיים לא ביקרתי באיזשהו סינמטק חוץ מטיול של הבי"ס בכיתה א'.
אגב:
אני מדבר על איזור צפייה חיפה, ובגלל שאני לא גר בחיפה אין לי שום מקום שהוא קל"ב (זאת אומרת קרוב לבית נכון?).
למי שמתעניין אני גר בעוספיה, הכפר הזה שלמעלה.
ומה זה
קולנוע לונדון לעזעזל?
קולנוע לונדון
זה זה
כתבה מספר 497
לא ביקרתי בו אז אין לי חוויות להביא, אבל לסינמטקים בהחלט מומלץ שתלך. יש שם אחלה סרטים, וגם התנאים די נחמדים (באלה שבהם הייתי).
כמה דברים
בנושא הפסקות: אני בהחלט לא בעד הפסקות, היות ולדעתי הן פוגמות בחוויית הצפייה, שלא לדבר על שכשמתחיל החצי השני של הסרט כל המשתינים וקוני הפופקורן שבים ברעש והמולה לכסאותיהם. נדמה לי שהפעם האחרונה שקניתי פופקורן וקולה בלי גזים היתה לפני 6,7 שנים לפחות. יש בתי קולנוע שאין בהם הפסקות, כמו במגדל האופרה (ונדמה לי שגם ברב חן בדיזינגוף?), מישהו מכיר עוד בתי קולנוע כאלה?
ההרגל של הסדרנים לפתוח את הדלתות ובעיקר את האור(!) איך שעולה הכתובית הראשונה בסוף הסרט הוא הרגל מגונה, אבל אין מה לעשות. את הצופה הממוצע בארץ לא מעניינות הכתוביות.
לאחרונה בסרטים רבים יש תוספות או הפתעות בסוף הסרט (בעיקר בקומדיות) והאילוץ המוקדם הזה לעזוב גורם להחמצתם. (פעם נשארנו לעמוד עד הסוף של "איש על הירח" רק כי ג'ים קארי כל הזמן הציץ לתוך הפריים והיינו בטוחים שבסוף יהיה עוד משהו, הרגשנו די מטופשים סתם לעמוד שם באולם ריק כשהסדרן מסתכל עלינו, ובסוף גם לא היה כלום, אבל עמדנו על זכותנו!)
מעניין לדעת אם זה קורה רק בארצנו הקטנטונת. למישהו יצא לראות פעם סרט בבית קולנוע בארה"ב? הייתי רוצה לדעת אם גם שם זה ככה.
יש תופעה שפעם ציינתי אותה כאן, של הקרנות ביחס מסך שונה.
לפעמים מקרינים בקולנוע סרט ביחס מסך של 1:85 , כלומר, לא על כל רוחב המסך, וזה די מעצבן. בהתחלה חשבתי שזה תופעה בבתי קולנוע מסוימים, אבל אני מניח שזה עניין של עותק, למרות שאני לא בטוח. שימו לב בפעם הבאה שתלכו לסרט (בייחוד בלב אלרם, כך זה היה בשלושת הסרטים האחרונים שראיתי שם) אם הסרט מוקרן על מסך מלא או לא, לי בכל אופן זה קצת מפריע.
חן
אבל רק בגלל אולם קטן וספציפי שיש לי בקניון ליד הבית. זה אולם מאוד קטן (7 שורות) אבל מרווח מאוד ויש הבדלי גדלים ברורים בין השורות. חוץ מזה הכיסאות גדולים ונוחים.
בפעם הראשונה שהייתי בו כול כך התלהבתי מאולם שכמעט התחיל הסרט בלי ששמתי לב.
גלובוס
באופן כללי, אין לי את השאלה "איזה קולנוע אני אוהב יותר". אני בא לקולנוע לראות סרט. אם הסרט שאני רוצה לראות מוקרן בגלובוס- אני אראה בגלובוס. אם הוא מוקרן ברב חן- אני אראה ברב חן.
אז נכון, יש לרב חן כמה נקודות טובות. למשל רב חן מרכז חורב, שהוא אולם קולנוע קטן, חמים ונעים. אבל הבחירה שלי הולכת על גלובוס. סיבה ראשונה, יש לי מנוי. סיבה שנייה- קל"ב: גלובוס חולון נמצא 5 דקות נסיעה מהבית שלי, תלוי ברמזור, או אפילו במרחק הליכה (היום הצלחתי תוך 20 דקות להתלבש, לאכול משהו, לנסוע לקולנוע ולמצוא חנייה), האולמות די נוחים (ואפילו בקטנים יותר ניתן לשבת בשורה ראשונה), והיום אפילו לא היו פרסומות בהפסקה. אז נכון שאת ההקרנה של מכונת הזמן הם הפסיקו בהתחלת הכותרות, אבל אז לא היה אכפת לי.
באחד מאולמות מרכז חורב,
ניתן לשמוע את ההרקדות שעושים ברחבה למעלה. חוויה… מעניינת.
קולנועי לב, ללא ספק בכלל
גם הסרטים הטובים ביותר (עצמאיים, זרים, ישראליים, ייחודיים), גם המחיר הזול ביותר (31 ולא 33) גם הנחות (לסטודנטים ולמי שיש לו חופשי-חודשי או כרטיסיה של דן) גם סדרנים אדיבים שלא מדליקים את האורות, גם אולם גדול ויפה (אולם 1), גם אולמות קטנים ואינטימיים שאינם רעועים, וגם אפשרות לקנות כרטיסים באשראי במכונה שבמקום (לא בקופה) ללא עמלה.
במקום השני – הסינמטקים שלא יצא לי להיות בהם הרבה. חיפה וירושליים, לפי נסיוני, עדיפים בהרבה על תל-אביב, וזו אולי הסיבה שסינמטקים אצלי רק במקום השני.
יצויינו לשבח בתי הקולנוע 'סינימה קפה עממי' ו'סינימה קפה מוריה' בחיפה, עם בתי הקפה הנעימים והסרטים הייחודיים.
יצויין לגועל נפש קולנוע פנורמה בחיפה.
כן! כן! לב!
אהמ. סליחה.
לב – קל"ב (אני הולכת ברגל), סרטים טובים (הבעיה היחידה היא שהם מתחדשים אחת להרבה זמן), לא מדליקים את האור בכתוביות אם אנשים נשארים לראות, וכשהייתי שם והיינו אנחנו ועוד זוג לא קשור אלינו, והתחילה ההפסקה ואף אחד לא קם החוצה, פשוט המשיכו את הסרט אחרי דקה.
אבל מצד שני, אני מסכימה עם שלמקו – אני הולכת לראות סרט, ואני לא אוותר על סרט שאני רוצה לראות בגלל איפה שהוא מציג. ובגלל זה בהצבעה הזו אני נמנעת.
רגע, לב זה לא הקולנוע המחריד
שבו היתה הקרנת שר הטבעות של האגודה? זה שמלא מדרגות? זה שהמושבים בו קטנים עלי בשני מספרים, גם ברוחב וגם באורך? זה שחצי מהמושבים באולם נמצאים בזווית מחרידה מהמסך, ויצאתי ממנו עם נקע בצוואר כי ישבתי בצד?
כן, נכון. קולנוע נפלא.
לא הייתי בהקרנה ההיא,
אבל נדמה לי שהיא היתה דוקא ב'חן' כלשהו.
אין לי שום מושג
איפה הייתה הקרנת 'שרה' של האגודה, אבל אני מעריך כלא-סבירה את האפשרות שזה היה ב'לב', בעיקר בגלל שב'לב' מקרינים בד"כ רק סרטים שמופצים ע"י החברה שלהם (סרטי שני) ולא סרטים של חברות אחרות. 'שר הטבעות' מופץ ע"י החברה שאחראית לרב-חנים למיניהם, ולכן אני מניח שאת מתייחסת לרב-חן הגדול בכיכר דיזנגוף (לא בסנטר). האם ההקרנה הייתה בתוך קניון או בקולנוע הממוקם בחוץ?
עוד קולנוע ששכחתם, אגב, הוא קולנוע דיזנגוף, זה שנמצא בסנטר למטה. אבל זה לא ממש משנה, כי:
א. מדובר בקולנוע די איום
ב. הוא מקרין אך ורק סרטים של שפירא, החברה המוחרמת ע"י עין-הדג מימים ימימה.
דיזנגוף 1-2-3 הוא קולנוע מזעזע
כמו שכבר ציינתי באחת מהודעותיי פה:
* קולנועים קטנים מאד ומצ'וקמקים, תחושה של ישיבה בסלון ביתי (רק הרבה פחות נוחה)
* מסכים קטנים ועלובים, כאלה שמביישים אפילו מערכות קולנוע ביתיות.
* כסאות לא נוחים וצפופים מאד – ידיד שלי, 185 בערך, השביע אותי בשלב כלשהו לא להעז לקחת אותו לשם, אחרת הוא עוד עלול לשבור את מושב הכסא שלפניו (רק מהלחץ של הברכיים).
* עד כמה שאני זוכרת הם לא עושים הפסקות, אבל לא טורחים ליידע על כך.
* מחירים שערוריתיים במזנון.
* ממוקם בדיזנגוף סנטר, איזור מוכה חניה (והחניונים יקרים להפליא).
בכל מקום נורמלי הוא כבר מזמן היה נסגר, אבל הקהל הישראלי פראייר…
אי לכך ובהתאם לזאת אני מחרימה אותו. מאד רציתי לראות את אמילי, אבל כל פעם שהייתי במרכז נזכרתי שזה דיזנגוף, וויתרתי. נדמה לי שזה כבר ירד בחיפה, אז אני אאלץ לחכות לוידאו/טלויזיה.
עוד סיבה מצויינת לשבת בשורה
הראשונה, ואני גם מדבר מנסיון אישי בתור בן אדם מעל מטר שמונים: כי יש מקום לרגליים. וגם אם יושבים בשורה השנייה אז אפשר יותר להתפרס כי בד"כ אין אף אחד (אלא אם כן אתם רואים ה___ פ___) שזה יפריע לו אם תופסים לו מרחב או תוקעים לו רגליים בגב.
אתה מסיק את המסקנות השגויות:
זו עוד סיבה להחרים את הקולוע הנ"ל וללכת לקולנועים עם ריווח נורמלי בין השורות, שמאפשרים לכל אחד לשבת בנוחות בכל שורה! (יש לא מעט כאלה – חבריי הגבוהים מסתדרים מצויין בשלל בתי קולנוע עם אולמות נורמליים).
גם אם בסינמטקים מסויימים השורה הראשונה אידאלית, הרי שרבים הקולנועים בהם היא לא נוחה בעליל (דיזנגוף הוא אחד מהם, אגב). יש קולנועים עם מסך מאד גדול ומרחק השורה הראשונה לא תמיד מחושב כמו שצריך… (במכוון, מן הסתם).
אני אישית לא אוהבת לשבת קרוב מדי פשוט כי קשה לי לעקוב בבת אחת אחרי כל הפריים וזה מחרפן אותי. זה נורא במיוחד בסצינות מהירות או כאלה שהמצלמה בהן לא יציבה – זה עושה לי רע בעיניים וזה גורם לי לתחושת אי נעימות וחוסר נוחות בכל הגוף.
פרט לכך, אני אישית דווקא אוהבת כסאות לפני, ומצדי שיהיו קרובים – אני חולצת נעליים/סנדלים (כמעט קבוע) ומשעינה עליהם את רגליי בדרך זו או אחרת (תלוי אם יושבים לפני, ותלוי איזו זוית נוחה מאפשר לי המרחק בין השורות).
כן, אני גם מאלה שיושבים באוטובוס עם הרגליים מקופלות למעלה, נשענות על המושב שלפניהן… (עד שהן נרדמות לי ואני נאלצת להחליף תנוחה).
עינת
את מעלה נושא כאוב...
אני שונאת ומתעבת את המקרים בהם מי שיושב מאחורי דוחף את הכסא שלי, מנענע אותו, מחפש תנוחות לרגליו ועושה עוד כל מיני דברים לא ברורים שמוציאים אותי משיווי משקלי ( גם באופן מילולי). פעם אחת קרה שמצאתי את כפות רגליה של היושבת מאחורי בתוך שיערי. מולאן רוז'. סתיו 2001. עד היום לא התגברתי על הטראומה (שלא לדבר על כך שאין לי מושג אם זה סרט טוב או רע). כמובן שבדרך כלל האנשים האלו לא מודעים לכך שהברכיים שלהם, שרק "נוגעות" במושב שלפניהם מכניסות למי שיושב שם זבנגים בגב…
בכל מקרה, אין בהודעה זו שום האשמה אישית, אבל הנושא פשוט כל כך מפריע לי שאני מתפלאת שהוא עדיין לא עלה לדיון בעין הדג…
אני בהחלט מודע לבעיתיות הזו
אבל עד שלא מעירים לי, אני מניח שזה לא אכפת להם, כי אני באופן אישי לא יכול שלא לדחוף את הברכיים בכסא שלפני. אני מדבר על העצם הישרה שמגיעה מהאגן ישירות לברך- לפעמים היא יותר ארוכה אצלי מאשר הרווח בין המושבים. אז אני דוחף את הברכיים במשענת שלפני. מה יש לי לעשות? לא טוב לכם, תגידו ואני אנסה למצוא פתרון אחר. אבל עד שלא אומרים לי שסובלים מזה- למה שאני אסבול סתם?
זאת אפשרות.
אבל עדיין לא מצאתי קולנוע שבו אני יכול לשבת בכל שורה חוץ מהראשונה ושיהיה לי מקום לרגליים.
דווקא בקטעי הפעולה זה יותר נחמד שהתמונה תופסת את כל טווח הראייה.
אני מסכים איתך לגבי הנוחות של להרים את הרגליים זה למה אני בדרך כלל יושב בשורה השנייה אלא אם כן היא יותר מדי רחוקה מהמסך.
לא. זה היה ''רב חן'' של כיכר
דיזנגוף. אאל"ט, המולטיפלקס העברי הראשון.
מעניין אם זה נכון...
אני חשבתי ש"לב" דיזנגוף היה לפניו, ואולי אפילו רב-גן בקניון איילון.
אההההה! פיכסה.
לא.
אתה לא טועה. זה בהחלט היה ברב חן.
זה רק אני או שהאולם כולו היה בצורת חצי גורן כזו?
השפעה יוונית או משהו?
האאל''ט לא היה בנוגע לשאלה
האם שרה הוקרן שם. בניגוד לבוג'י, חייתי עשר שנים בתל אביב, ואני יודע באיזה בית קולנוע מדובר.
האאל"ט נגע לשאלה אם זה המולטיפלקס הישראלי הראשון.
אה, אוקי, סליחה.
אז זה כן או לא?
אאל''ט, דידי ל''ט.
הקולנוע הכי טוב
לסרטי אימה וערפדים זה הסינמה
העיצוב של העולם פשוט מדהים עבור זה.
הרבה השקעה לעצב
עולם ומלואו רק לשם הקרנת סרטי אימה…
מה לגבי קולנוע הלר בטכניון?
* סרטים בחינם באיכות וידאו ומטה.
* סרטי פילם ב10 שקלים בלבד.
* אין ילדים כי הכניסה לסטודנטים בלבד.
* קורס מדע בדיוני עם מרצה מעצבנת.
* סרטים שכבר מזמן ירדו ממסכי הוקולנוע.
* ישיבה חופשית בסרטי וידאו, אפשרות בחירת המיקים בסרטי פילם.
* אמרתי כבר סרטי וידאו חינם?
נתחיל בתיקונים
סרט עולה כבר 12 ש"ח,
סאונד סביר אבל בד"כ מופעלים רק שני רמקולים מהארבע שיש להם.
שומעים את ההרקדות אם הם באותו זמן (שנה שעברה מד"ב בקולנוע נפל על צהרי יום ד' שמעת כל פיפס),כיסאות נהדרים ונוח לצפות מכל השורות.
ועוד יתרון
ניתן לצטט בכל מבלי שיפסיקו אותך את גבעת חלפון בזמן שצופים בסרט כשהוא מוקרן שם ואנשים בד"כ אפילו מצטרפים לשירת "תן לשים ת'ראש על דיונה"
יום שבת הקרוב תהיה שוב הקרנה מומלץ לבוא (אם יהיו התנאים של פעם שעברה).
האמת
אני חושב שאת הקרנת הקאלט של גבעת חלפון אני אעשה ביום שלישי בבית. גם יש פרסומות באמצע בשביל להלחם בממ"א.
דג, רעיון לפרויקט: איסוף כל הסרטים הישראליים שישודרו ביום העצמאות ואפילו לפני (כיפור למשל), כולל הערות (בורקס כבד מאד… להתרחק… מומלץ… רק לאוהבי הז'אנר וכו')- אפילו רק כפתיל ביומית מתאימה. ערוץ הסרטים מביא השנה כמות כל כך רצינית של סרטים, שחלקם אפילו לא מגוחכים, שהעובדה שגם השנה מוקרנת "הלהקה" לא יכולה לקלקל את זה…
אה, אבל בדיוק על זה חשבנו,
רק בלי הערות. רק רשימה מסודרת של כל הסרטי בלווין ובכבלים (כלומר, לא רק סרטים ישראליים. *כל* הסרטים. ראית מה יש בלווין? אשכרה אי אפשר לצאת מהבית!).
והכי טוב:
הכסאות של שורה ראשונה לא מוברגים לרצפה, אז אפשר לקבוע את המרחק בין שורה ראשונה לשנייה פשוט ע"י כמה כוח יש לך לדחוף את ההשורה הראונה קדימה… אבל מערכת הסאונד בינונית ביותר והמסך קטן, אפילו משורה ראשונה.
אם כבר מזכירים את הלר
אז לך עוד צעד אחד הלאה ותזכיר את הסרטים שמציגים במק"ק. (עדיין מציגים שם סרטים?)
אם כבר מזכירים את הלר
אבל מק"ק זה לא ממש קולנוע. וכן, מציגים שם סרטים שהם משום מה זהים לסרטים של YES (הם מקרינים את הסרטים ישירות מ- YES).
מוזר
עוד מישהו שם לב שיש לינק נסתר מתחת לכל תגובה? (באותו קו אופקי עם האופציה להגיב להודעה, הרבה ימינה)..
זה מוביל לדף שמבקש שם וסיסמא..
מה זה?!
אנשים שואלים את זה מדי פעם,
והתשובה שלנו תמיד היא: ובכן, בואי ואסביר לך. את רואה את העט הזה? תסתכלי בבקשה ישר אל האור הקטן פה בקצה. הופה. תודה. שלום.
התשובה של רד היתה יותר טובה.
הבחירה שלי
היא בתי הקולנוע של רעננה, אבל אין לי מושג לאיזה קטגוריה הם נופלים. בכל מקרה הם טובים ונוחים, ובמילא אני הולכת רק אליהם (בדרך כלל). ברעננה אין בחירה בין קולנועים, הם מתחלקים בסרטים ביניהם, ולכן הולכים לאיפה שהסרט מציג. אין לזה בכלל חשיבות כי שני בתי הקולנוע משובחים באותה מידה (רק שב"פארק" יש "דוקטור לק" ופחות סיכוי לפיגוע).
חוצמיזה גם רציתי להגיד שאני, בניגוד לכל העולם,אוהבת את ההפסקות בסרטים. למרות שאני אף פעם לא הולכת לשירותים בזמן ההפסקה, אני תמיד שמחה להפסקה קצרה שנותנת הזדמנות להחליף רשמים מן הסרט עד כה, או סתם להתמתח .
בתי הקולנוע של רעננה
שייכים לגלובוס, ולכן גם החלוקה ביניהם בין הסרטים.
תודה רבה
תמיד כשמתנהלים כאן דיונים על איכות בתי הקולנוע אני נשארת בחוץ, בגלל שעד כה לא ידעתי של מי הקולנוע שלי.
הצבעתי נרשמה, תודה!
האמנם?
אז קצת מוזר שלא נותנים לי להיכנס לשם עם המנוי שלי, לא ככה?
רעננה (רענן ופארק) שייכת לרשת עצמאית שנקראת תאטראות רעננה, שהיא מביאה גם סרטים "גיליים" וגם "חניים", עם יתרון לסרטים החניים.
אני היחיד כאן שלא מבדיל ביניהן?
לא
אני היחיד כאן שלא מבדיל ביניהן?
זה לא שאני לא מבדילה, אבל אני לא מקדישה לזה הרבה מחשבה. השיקול שלי הוא תמיד תמיד הסרט. לא זכור לי שויתרתי על סרט שרציתי בגלל התנאים בקולנוע, אולי חוץ מסרטים בדיזנגוף סנטר – הסיוט בלהגיע לשם פשוט לא שווה את זה ואם אתם אומרים שהקולנוע למטה צפוף מאוד ואין הפסקה אז אני בכלל מושכת את ידי מהעניין…
אני הולכת עכשיו כמעט רק ל"נגטיב", הקולנוע של האוניברסיטה בב"ש. קטן וצפוף, אבל ההגעה ברגל והמחיר (מנוי ב-90 ש"ח) שווים הכל.
ורק שאלה: מישהו חוץ ממני מקבל בחילה מהריח של "רב גן" בקניון איילון?
גם אני קודם שוקל את הסרט.
גם אני אף פעם לא ויתרתי על סרט שרציתי לראות בגלל האולם שבו הוא מוקרן. אבל זה לא מפריע לי להריץ ביקורת על אולמות הקולנוע.
במקרים מסוימים
האולם שבו הסרט מוצג צריך בהחלט להוות שיקול. דוגמה מהחיים: האמת שמתחת לפני השטח.
כתבה מספר 47
אין ספק שתיאטראות ישראל היא הרשת הטובה ביותר בישראל, נכון שברשותה כמה מהאולמות המזוויעים ביקום כולו (רב חן 5 הוא לא פחות ממזעזע, עם המסך הקטן, המקרן הדהוי וניחוח השתן הנפלא שמרחף לו באופן תמידי באולם), אבל מדובר באולמות ישנים שהרשת ממאנת להפטר מהם, כנראה תאבת בצע לשמה.
אני מודד את הרשתות ע"פ היחס שלהם לאולמות חדשים, האולמות החדשים שנבנו במרכז עזריאלי הם ספינת הדגל של רשת גלובוס גרופ, הם אינם גרועים, אבל אינם טובים במיוחד, האולמות החדישים יותר שבונה תיאטרות ישראל הם לא פחות מנפלאים.
אם נוסיף לזה את העובדה שבבעלותם גם כמה מהאולמות הישנים המשובחים ביותר בארץ (גת, ורב חן 1 הידוע יותר בכינוי – "ההיכל"), ואת ההמנעות האמיצה שלהם מהפסקה במהלך הסרט במרבית האולמות שלהם, וההחלטה בנושא די ברורה.
עם כבר עוסקים בתיאטרות ישראל, אני ו"הקוסם מאורוויל" ניצלנו את יום העצמאות (וזה המקום להודות לעורכי האתר על הטיפ המדליק של כרטיסים ב- 15 ש"ח)
כדי להביא צפיה שלישית ב"שר הטבעות – אחוות הטבעת".
צפינו בו באולם חדש ומשובח של תיאטראות ישראל בקריית אונו, הכסאות נהדרים, המסך מושלם, הזוית של האולם מסודרת בצורה כזו שכל מקום באולם הוא טוב, ואף אחד לא יכול להפריע לשני, הסאונד בדיוק בווליום הנכון, בקיצור שלמות, החנייה חינם והאולמות חצי ריקים.
לגבי הסרט:
אני לוקח חלק מהדברים הרעים שרשמתי על הסרט חזרה, המוזיקה (זוכת האוסקר) ממש לא רעה, הפסקול מתנגן אצלי בסי די כבר כמה שבועות, ולמדתי להעריך את מה שהווארד שור עשה שם, יש כמה רצועות ממש נפלאות שם, הצילום (גם כן זוכה פרס האוסקר), עדיין בעייתי, ישנם רגעים שבהם הסרט פשוט לא נראה טוב, אבל מעל הכל הסרט פשוט מצליח לצבור איזו שהיא עוצמה מצפיה לצפיה, זה אומנם לא אמור להיות כך אבל הוא פשוט משתפר, אין לי הסבר אחר לזה.
מעניין מכל, העותק שהוצג כלל בסופו כמעט חמש דקות של קטעים מהסרט הבא בסדרה, הקטעים נראים פשוט נפלאים!, יותר ויותר נראה לי שפיטר ג'קסון מתערמם עלינו ומביא את את הטרילוגיה בערמומיות לאיזה שהוא קליימקס שהוא לא רק עלילתי, אלא גם רגשי, אני באמת מחכה בקוצר רוח לראות מה יקרה שם.
פרט אחרון, אני יודע שסטיתי קצת מהנושא אני מקוה שאתם סולחים, הציגו גם את הטריילר החדש של מלחמת הכוכבים, הצמידו לו כתובית מכוערת בעברית (מתקפת המשובטים, אני לא בטוח שאני הולך להתרגל לזה) אבל הוא נראה באמת נהדר, בנים זכרים לסיינט לוקאס.
רציתי, רציתי
להרביץ צפיה שלישית בשרה"ט, פלוס הטריילר החדש, ב- 15 ש"ח. אבל סנטיפי יקירתי לא רצתה ולכן הלכנו לסרט 'המורה לפסנתר', שהיה איום ונורא.
הלכתי ביום העצמאות לעידן הקרח
ברב חן בראשון, והמסך היה פשוט מלוכלך! היו פשוט כמה כתמים מזוויעים על המסך שבלטו מאוד דווקא בסרט הזה כהרקע הוא בדרך כלל לבן. מזוויע.
זה מאוד מוזר.
אני הלכתי לראות את עידן הקרח ברב-חן בלב המפרץ וגם שם היה משהו מאוד מוזר על המסך. היה איזה גוש בגובה של בערך שלוש מטר. לא זיהינו אותו אבל הוא נראה דומה למסטיק באופן חשוד.