כבר שנים שהוא טוען שהוא רק רוצה שיעזבו אותו לבד, אבל אנחנו לא מניחים לו. וולברין נועד להיות זאב בודד: נודד בעולם, ארוך שיער ולא מגולח, מיוסר על ידי חרטות, לא מתקשר, לא גיבור, אבל עדיף לא להרגיז אותו, ולהעיר את החיה. לצערו, הסרטים אף פעם לא השאירו אותו לבד: הוא תמיד נאלץ להיות חלק מצוות, או לעשות בייביסיטר לחבורת ילדים. אפילו בסרט הקודם שהיה אמור להיות מוקדש לו ולו בלבד, "אקס-מן המקור: וולברין", דחפו לו מיליון ושניים מוטנטים אחרים ועלילות משנה מיותרות. לכן, אף שמדובר בדמות שכיכבה כבר בארבעה סרטים, "וולברין", הסרט החדש (שהוא לא "וולברין", הסרט הישן. לא שזה מבלבל או משהו) הוא הפעם הראשונה שבה וולברין סוף סוף מקבל באמת את הבמה לעצמו.
ונחשו מה – זה די מגניב. זה לא מפגש פיסגה, לא סוף העולם, לא רגע היסטורי בתולדות סרטי הקומיקס, לא הסרט הכי בומבסטי של השנה – אבל סרט אקס-מן מוצדק ומגניב בהחלט. הוא לא נושא בעול של סיפור אוריג'ין או ריבוט, שהיה מחייב אותו לספר שוב את כל תולדות הדמות, ולכן יש לו זמן לספר סיפור כמעט עצמאי, עם התחלה וסוף. ביחס לסרטי קומיקס אחרים, אפשר כמעט לקרוא לו "אינטימי", ככל שזה אפשרי עבור סרט הכולל נינג'ות ורובוטים מאדמנטיום.
היכרות מוקדמת עם וולברין ועולם האקס-מן תעזור, אבל היא לא הכרחית להבנת הסרט. ובכל זאת, יש כמה קריצות לסרטי אקס-מן מהעבר והעתיד: אתם בהחלט רוצים להישאר לשבת בזמן הקרדיטים. סרטי האקס-מן, כידוע, מאוד לא אחידים: חלקם מצוינים, חלקם גרועים. גם אם אישית הייתי מעדיף להעמיד פנים ש"אקס-מן 3" ו"אקס-מן המקור: וולברין" מעולם לא קרו, "וולברין" לא מאפשר לי: הוא מכיר בקיומן של ההתרחשויות בשני הסרטים האלה, בעיקר באמצעות החלומות שבהם וולברין משוחח עם אהובתו המתה, ג'ין גריי. אולי זה בעצם אמצעי תסריטאי מבריק: כדי להזדהות עם כאבו של לוגן, שסוחב צלקות נפשיות מהעבר, הסרט מאלץ גם אותנו להיזכר ב"אקס-מן 3", בידיעה שעצם המחשבה עליו תייסר אותנו. גאוני.
בזמן מלחמת העולם השניה, לוגן-וולברין היה שבוי בסביבות נגסקי. בזמן שהעיר נמחקה מהמפה, הוא הציל חייל יפני צעיר בשם ישידה. משהו כמו 70 שנה מאוחר יותר, ישידה הוא האיש העשיר ביותר ביפן, שולט על אימפריה כלכלית, וגוסס. בני משפחתו הענפה והמקושרת כבר מתקוטטים על הירושה. הוא מזמן את לוגן ליפן, כדי להודות לו על כך שהציל את חייו כל כך מזמן, ולהציע לו תמורה צנועה: היכולת למות, דבר שוולברין, כידוע, מתקשה בו. במפתיע, לוגן דוחה את ההצעה הנדיבה, אבל – כי ככה זה כשמסכימים לעשות טובה לחבר – מסתבך בקנוניות משפחת יאשידה, הכוללת, כמו בכל משפחה, ניסיונות רצח, פוליטיקאים מושחתים, רופאה בלונדינית בכלל לא מרושעת, אנשי יאקוזה וכמובן, נינג'ות.
משום מה נראה שדווקא יפן, מדינה שספגה כמה מנות של קרינה, דלה באופן מפתיע במוטנטים. "וולברין" הוא סרט האקס-מן עם המספר הקטן ביותר של דמויות מוטנטים עד היום. לאורך רובו, הסרט לא מתנהל כמו "סרט קומיקס": ההרגשה מזכירה יותר מערבון (מזרחון, ליתר דיוק) שלגיבור שלו יש, במקרה, אדמנטיום בגוף. הבמאי ג'יימס מנגולד כבר הוכיח שהוא יכול לעשות מערבונים (ב"3:10 ליומה"), וכאן הוא מראה התמצאות גם בסרטי סמוראים. ומכיוון שהסרט לא צריך להקדיש זמן להצגת והדגמת הכוחות של עשרים מוטנטים שונים, וולברין חופשי לבלות יותר זמן עם שתי בנות יאשידה: מריקו (טאו אוקמוטו) היורשת לאימפרית יאשידה, ויוקיו (רילה פוקושימה) בעלת השיער האדום הזרחני, שיודעת לעשות עם חרב אחת כמעט את כל מה שוולברין עושה עם שישה להבים. אמנם לא חוכמה גדולה להיות מגניבה להפליא כשאת נערה יפנית עם שיער אדום וחרב סמוראים – קשה להתחרות בנתוני פתיחה כאלה – אבל פוקושימה, שזה, אגב, הסרט הראשון שבו היא משתתפת אי פעם, עושה עבודה מספיק טובה כדי לדרוש ספין-אוף משל עצמה. לוולברין גם הודבקה עלילת משנה רומנטית עם אחת הבנות, אבל נראה שהיא נמצאת שם רק כדי לצאת ידי חובה. הרי בכל סרט הגיבור צריך להתאהב במישהי, ויש דברים שרוח של חברה מתה מהעבר לא יכולה לספק.
לוולברין יש גם שפע של הזדמנויות לשלוף טפרים ולהפגין את כישורי הלחימה שלו. קרבות החרבות והטפרים מצוינים, ואפילו הסצינה שנראתה כל כך מטופשת בטריילרים – זאת שמתרחשת על גגה של רכבת קליע – נראית מעולה בסרט עצמו. כל כך הרבה אנשים רצו על גגות רכבות בתולדות הקולנוע, הגיע הזמן שמישהו יזכיר שבעצם לרוץ – או אפילו לעמוד – על רכבת שנוסעת 300 קמ"ש זה לא קל.
הסרט קצת חלש בגזרת הנבלים: הם גנריים למדי ולא מאוד מעניינים. בנוסף – לעזאזל, על איזה סרט הקיץ הזה לא היה צריך לומר את זה? – הוא סובל מעלילה מסובכת מדי שמנסה להפתיע באמצעות יותר מדי טוויסטים, עד שקשה לעקוב וגם לא אכפת למה דמות א' מנסה להרוג את דמות ב' בכל רגע נתון. החלק החלש ביותר של הסרט, אחרי כל אותם טוויסטים, הוא הסיום, שבו הוא נאלץ לחזור להיות סרט-קומיקס על כל המשתמע מכך. החלק האחרון של הסרט, שמתרחש במין מאורת נבלים ג'יימס-בונדית, כולל כמה מהרגעים המטופשים ביותר בו, אבל מה לעשות, כנראה שככה זה בקומיקס.
אילו סדרת האקס-מן הקולנועית היתה סדרת טלויזיה, "וולברין" לא היה פרק סיום עונה חגיגי, אלא פרק רגיל של אמצע העונה – אבל צריך פרקים כאלה כדי לבנות סדרה כמו שצריך. זה פרק מוצלח ומבדר שמצליח לתקן חלק ממה ש"אקס-מן המקור: וולברין" קלקל. דווקא כשסרטי קומיקס נוטים יותר ויותר לכיוון שיתופי פעולה גרנדיוזיים (באטמן נגד סופרמן! הנוקמים! האקס-מן הזקנים נגד האקס-מן הצעירים!), הוא מוכיח שלפעמים כל מה שצריך זה מופע סולו טוב.
פורסם במקור בוואלה
איך התלת ממד?
(ל"ת)
מיותר כרגיל.
(ל"ת)
אני חושב שצריך למצוא שיטה לחסוך בשאלה המתבקשת הזו
אולי סוג של מדד ליד הסרט, או להחליף את סמל הרדפיש בביקורת-דג בזה של הסימפסונס אם הסרט מצדיק תלת, או בדג פיראט אם התלת רק גורע.
התלת אמנם מיותר
אבל הוא בהחלט טוב ומורגש. שוב, זה לא תורם לסרט אבל מדובר בהמרה האיכותית ביותר שנראתה פחות או יותר עד היום.
ואפילו יותר מהרגיל.
(ל"ת)
Meh.
זה הדבר היחיד שיש לי לומר.
הסרט התחיל מעולה. אין מה לעשות, פתיחה מסקרנת. וולברין פרש מחייו הקודמים והשאלה היא מה לעזאזל גורם לו לחזור אליהם. הוא מגיע ליפן וההתרגשות נבנית לה לאיטה.
הסרט עושה עבודה לא רעה בלהראות לנו את מנהגי יפן ושלל מקומות יפים ומגניבים במדינה, אבל וולברין לא באמת מוטמע בתרבות שלהם. וזאת הבעיה שלי עם הסרט, או לפחות אחת מהן. הסרט עובד לפי דגם נורא פשוט:
לגיבור יש בעיות, הגיבור משנה מקום, הגיבור מוטמע במקום החדש ומשנה מזל בגלל שהוא סופג לתוכו את מה שיש לזירה החדשה להציע. מה שנעשה כל כך טוב ב"הסמוראי האחרון", נעשה מזעזע כאן כי וולברין סתם חולף לו ביפן. הוא ממש לא הופך לרונין או סמוראי בעצמו. הסרט פשוט עושה לנו מעין "היי, הנה וולברין והוא ביפן. קטע אה?"
וולברין בעצם לא לומד כלום לאורך הסרט ופתירת הקונפליקט שלו היא נורא מלאכותית. בנוסף, הסרט כולל גלריית דמויות מעניינות כמו קליפת השום. יוקיו מגניבה, אבל ברצינות, מה הקטע שלה? הדמות שלה לא ברורה, ללא מניעים או שאיפות בכלל. היא סתם ברקע כדי להיות מעין סיידקיק חביב ותו לא. מאריקו? בואו לא נתחיל בכלל, דמות נשית סטריאוטיפית ומזולזלת. בדיוק כשחשבנו שקו העלילה של עלמה במצוקה נותר לגסוס עמוק בנבכי חדרי העריכה. שינגן ונובורו היו יכולים בקלות להתאחד לדמות אחת. והסילבר סמוראי? בכלל בדיחה מהלכת.
אבל אין לי בעיה עם סרטים דלי עלילה או כאלה שהעלילה שלהם סתם גרועה. אם תסוו את זה במספיק אקשן, אני אהיה מוכן לבלוע את זה כי זה המנהג בכל הקשור לסרטי קיץ. אבל הסרט עושה את אותה טעות שעשו בשני סרטי מהיר ועצבני האחרונים: הוא מניח שהדמויות שלו מעניינות או עמוקות ותווה רשת עלילתית סבוכה ומיותרת שבאה על חשבון קטעי האקשן.
ושיא האנטי-קליימקס הגיע כאשר התברר שצבא של 700 (!) נינג'ות מצא את דרכו לעלילת הסרט ואילו גיבורנו העשוי ללא חת לא זוכה בהזדמנות להלחם בו. פשוט ביזיון. זה ממש לא מפליא שאותם תסריטאים מוכשרים ניפקו שורות דיאלוג מופתיות כמו "אל תרביץ לחברים שלי" ושלל הפתעות אחרות. אתה ברצינות מבין שמשהו מאד לא בסדר בסרט דרמטי שלוקח את עצמו ברצינות כשאתה יושב ומגחך במבוכה באולם.
אבל לפחות התלת מימד היה טוב. מה זה טוב? העומק הורגש בצורה משמעותית. זה עדיין לא תורם לסרט. גם סיקוונס הפתיחה מעולה (הפצצת נגאסקי וההגעה ליפן) וסצינת הרכבת בהחלט אדירה, אבל מבחינתי הסרט הזה לא מתעלה על "אקס-מן המקור: וולברין".
אכזבת הקיץ שלי ללא ספק.
הסמוראי האחרון?
הסרט שבו טום קרוז, האמריקאי צח העור ובעל השיער מלא הברק, מגיע ליפן, ותוך חמש דקות הופך ליותר יפני מיפני, נהיה מנהיג הסמוראים ומוביל אותם בקרב נגד המערב?
אבל אני מעדיף את הסרט על המוטנט הקנדי שמגיע ליפן ו*לא* הופך בתוך שבוע ליפני.
לדעתי לפחות
התהליך לא היה כזה מהיר כמו שאתה מתאר ואני ממש אוהב את הסרט ואת המסע שהגיבור עובר.
באותה מידה
אני יכול לטעון שאין טעם שהוא ימצא סיבה לחיות אחרי טיול של שבוע בארץ זרה.
מצטער אבל אתה כנראה לא מכיר את וולברין
הפואנטה שלו שהוא זאב בודד שממשיך לבדו בדרכיו בכל מקום… לוקח קצת מכל נקודה וממשיך בשלו… ביפן הוא לא יפני או הופך ליפני בכוונה. הוא נשאר וולברין עם התספורת של וולברין והעובדה שהוא עם לוק אמריקאי (קנדי אם רוצים לדייק) רק מדגישה את הדמות שלו.
הוא לא משתנה לאף אחד בשום מקום שהוא הולך אליו, גם כשהוא באקסמן הוא נשאר וולברין וגם כשהוא בכל צוות אחר. הוא עומד בפני עצמו והרצון שלך להפוך אותו ליפני לא קורה ובשבילך זה אכזבה ובשביל אחרים זה נאמנות לדמות
כבר יש פה ניק ותיק בשם רז, הייתי מציע לך להוסיף כינוי
או לבחור אחר.
מש"א
(ל"ת)
זה לקח לו הרבה יותר זמן
מאשר לקח לגיבור אחר[1] להפוך ליותר כחול מכחול, להיות מנהיג הנאבים, ולהוביל אותם לקרב נגד המערב.
הממ, התסריטאים בהוליווד ממש עובדים קשה לאחרונה.
[1] אפילו לשחקן אני לא זוכר איך קראו.
השוויתי בין "אווטאר" לסמוראי האחרון, לא לוולברין.
גם התהליך וגם התוצאה שלו, היו לדעתי הרבה יותר אמינים ומעוררי הזדהות בסמוראי מאשר בסרט עם הדרדסים.
הא הא! דרדסים!
זה מצחיק, כי הם כחולים.
נו, בגלל זה אני לא סטנדאפיסט.
(ל"ת)
לא משהו אישי
פשוט הקטע הזה של "רוקד עם דרדסים" היה מצחיק בדצמבר 2009. עבר מאז הרבה זמן. להתעקש לדבר על דרדסים בכל פעם שמוזכר "אווטאר" (כמו שיש רבים שעושים, משום מה) זה כמו להיצמד לכינוי מעליב שהמצאת למישהו שלא אהבת ביסודי, גם כששניכם כבר בני שלושים.
חחח בסדר, לא נעלבתי.
בכל מקרה, בדר"כ אני לא מהמעצבנים שמצמידים כינוי לסרט שהם לא אוהבים כדי "להחזיר לו". גם אני לא אוהב אותם. סתם קיוויתי שזה יצחיק מישהו.
מסכים
"פוקהונטס בחלל" יותר מתאים.
חברים לעבודה הם עמיתים, לא חברים
גם חברי קיבוץ אינם בהכרח "חברים". הם מעולם לא היו חברים שלו, ודווקא הסיפור באווטאר אמין מאוד בנקודה הזו וניתנות די והותר סיבות להזדהות ולאמפתיה (אם כבר מחפשים בעיות אמינות, באמת שלא חסר בשלל מקומות אחרים).
לא אהבתי
יכול להיות שהביקורות המפרגנות יחסית כאן טמונות בהיכרות מוקדמת עם וולברין. גם אני לא קוטל קנים במובן הזה: ראיתי את הסדרה, קראתי עשרות חוברות (וכמה ספרים) קומיקס, ראיתי את כל הסרטים ועוד.
אני באמת לא מבין ממה אנשים מתמוגגים מהסרט הזה. האקשן כאן סבבה מינוס, חוץ מוולברין אין דמויות מעניינות ואין אויבים מעניינים (סמוראי מאדמנטיום שמופיע ל-5 דקות בסוף לא נחשב) והעלילה טיפשית.
התנאי הבסיסי לסרטי אקשן הוא שהאקשן יהיה טוב. כל השאר – תוספות נחמדות. אולי אם לא הייתי רואה את הסרט בקולנוע ואילולא הייתי רואה זאת לאחר שראיתי את מלחמת העולם Z ואיש הפלדה, הייתי מגיב אחרת. אלו דוגמאות לסרטי אקשן טובים, לדעתי – לא טפשיים ברמות קשות ומספקים את הסחורה מבחינת האקשן. אני לא רואה הצדקה ללכת לראות את הסרט הזה בקולנוע – חכו לאינטרנט או לכבלים.
בתור פרק של סדרה זה מגניב בטירוף, אבל בתור סרט אקשן קיצי לא…
אם יש לי המלצה אחת לצופה עתידי – להנמיך ציפיות ממש בכל הקשור לרמת האקשן.
נגסאקי, פוקושימה ואוקמוטו באותו טקסט.
*צמרמורת*
נדמה לי שיש לך ספוילר ל'אירון מן 3'.
וה-PG-13 שהסרט קיבל ועוד איך מוצדקים. אני עדיין לא מבין איך הם עשו סרט על מישהו שהורג אנשים בכך שהוא חותך אותם לחתיכות בלהבים שלו בלי שנראה ולו טיפת דם. זה מאוד הפריע.
באמת היה חסר לי דם (במובן הכי לא קריפי שיש)
אה, ולעוד מישהו קרה ש
בזמן הסצינה באמצע הכתוביות קרה לכל האנשים באולם בדיוק מה שקרה לכל האנשים על המסך?
מניסיון, משעשע ביותר וטוב פי 100 מ3D, 4DX וגם 5000DMEGASUPERDUPERX
אפשר לספר
מה קרה בסצנה?
תודה
נשמע כמו אהמ…איירון מן 1,3
מאריקו הזו
היא אחד הדברים הכי יפים שראיתי על מסך כלשהו.
מה שמצחיק , שחיפוש שלה באינטרנט יעלה שלל תמונות דוגמנות כלל לא מחמיאות.
"נשים", לא "דברים".
"לת"
הַיְנוּ הַךְ
(ל"ת)
הרמפף.
עכשיו ההתלבטות:
מצד אחד, אני מת על X-MEN , ו"ההתחלה" היה מצוין, ונראה שזה הולך להיות סרט כיפי, מה גם שהבמאי עשה את "קייט וליאופולד" ו"נערה בהפרעה" שמאוד אהבתי, ורד פיש די המליץ.
אולם ברם מאידך גיסא, כל סרט (מלבד "הנוקמים") שרד פיש המליץ לאחרונה (ע"ע "איש הברזל", "הבונד העליז" ועוד כמה) – שנאתי, וזה אותו הבמאי שעשה את "יום ולילה" הטפשי והמשעמם.
מסקנה: נחכה לבלוריי.
מה היה כל כך גרוע באקס מן 3?
דווקא אהבתי, כמו את כל הסידרה. ואני בהחלט אראה גם את הסרט הזה. שמחתי לראות שרד פיש אהב. אני אוהב את הביקורות שלך גבר. בהזדמנות הזאת אני גם רוצה להודות על שאר הביקורות, ובכלל, על האתר. פשוט אני לא נכנס ומגיב הרבה, אבל בהחלט משתמש באתר, אז, תודה.
בבקשה
מה שגרוע ב'אקס מן 3'
https://www.youtube.com/watch?v=hamvx0huBzs&feature=youtube_gdata_player
רגע.. לא הבנתי.. אפשר תשובה קצת יותר מלאה?
סתם. טוב. הבנתי. לא השתכנעתי, אבל הבנתי.
האם כדאי לצפות באקס מן המקור:וולברין
לפני הצפייה בוולברין?
לא כדאי לצפות בסרט הזה בכלל.
ואין שם שום מידע שיחסר לך.
כן כדאי לראות את הטרילוגיה המקורית. כדי להבין את 'הוולברין', זאת אומרת. באופן כללי הם די מעצבנים ורק את השני אני מחבבת.
נכון, אבל לא רציתי להגיד את זה כי זה עלול להיות ספוילר.
וזה כל כך קצר וחסר משמעות שזה לא שווה צפייה בסרט גרוע.
אני ראיתי את כל סרטי האקס מן חוץ מהמקור:וולברין
ואת כולם חיבבתי (חוץ מהשלישי) במיוחד את השני וההתחלה
שאלה שאני מתנצל מראש אם כבר שאלו קודם
ביס שידרו את כל סרטי אקס מן חוץ מהסרט השני (אני מדבר בכללי) אף פעם לא ראיתי שיש אקס מן 2 ביס אי פעם, מישהו יכול להסביר לי איך זה עובד ולמה קיבינמאט יש את כל הסדרה חוץ מהשני???
אותו דבר לגבי שר הטבעות, רק את השלישי יס לא שידרו מעולם זה קטע ממש ממש דפוק והורס כי את הארי פוטר למשל כן שידרו ומדובר על סדרה של 8 סרטים!
תודה לעונים!
כי... יס ממש גרועים בלבחור איזה סרטים לשדר ואיזה לא?
וואו, כמשתמש של הוט אף פעם לא חשבתי שאני אגיד את המילים "יס" ו"גרועים" במשפט אחד.
הם בדר"כ ממש ממש טובים.
(ל"ת)
לא מדויק
(ז"א, אם יס גרועים בעיניך זה יכול להיות מדויק מאוד, כן?)
בעיקרון זה עניין של זכויות שידור, שהן עסק די סבוך. assafTV הסביר בשעתו שמי-שלא-תהיה-חברת-ההפצה של "שר הטבעות" משחררת את זכויות השידור של כל סרט בנפרד, אחת לשנה (בסבב הזה. הסרטים כבר שודרו לפני כמה שנים, גם בהוט אאז"נ). יכול להיות שאקסמן 2 סובל מבעיה דומה עם חברת ההפצה שלו, אם כי אין לי מושג מי המפיץ שלו, ולמה אין לו בעיה שישדרו את הסרטים האחרים בסדרה, אבל לא אותו, ספציפית. כלומר, מלבד העובדה שהוא נחשב לטוב בטרילוגיה המקורית ולכן אולי מתומחר אחרת.
שוב, הכל פה ספקולטיבי לגמרי, אבל תיכף בטח יצוץ כאן איש מקצוע וישפוך קצת אור על הנושא.
אשתדל:)
זכויות השידור של סרטים בערוצי הסרטים נרכשים לתקופה מסוימת. יכול להיות שלסרט מסוים אין זכויות בזמן נתון כלשהו אבל זה לא אומר שהוא לא היה אף פעם או שהוא לא יהיה.
לגבי אקס מן 2, הוא שודר בהחלט. במאי 2011 הוא היה כחלק ממרתון של כל סרטי אקס מן, ומאז שודר כמה וכמה פעמים, כשהפעם האחרונה הייתה לפני כשנה. כיום הוא זמין בויאודי, ואני בטוח שמתישהו הוא יחזור גם לערוצי הסרטים.
לגבי שר הטבעות השלישי, גם הוא שודר בעבר אבל באמת עבר מאז לא מעט זמן. כפי שאסף הסביר פעם יש איזשהו סיבוך עם סרטי הטרילוגיה ובגלל זה שלושתם היו על המדף זמן רב. הראשון והשני שודרו מאז. לצערי השלישי עדיין לא. בטוח שגם תורו יגיע.
סליחה על האוף טופיק. יש מקומות שבהם אפשר לשאול ולקבל תשובות על סרטים ביס. פעם הבאה עדיף לשאול שם ולא בעין הדג.
יש לציין שב-2004
כל סרטי שר הטבעות הוקרנו באופן סדיר ואף נטחנו ביס. אני עוד זוכר איך הקלטתי אותם בוידיאו לפני שקניתי את המארז של הגרסאות המורחבות ב-DVD.
ויש את דוני דארקו בחינם בויאודי!!!
שזה נורא אוף טופיק אבל כל כך התרגשתי למצוא את זה [יש גם את כל הBTTFים, אבל לא בחינם].
אתה. אני. מגרש חניה בחוץ ב-15:00. חכה חכה
(ל"ת)
היה מגניב
אחד הדברים שהכי אהבתי ב'וולברין' היה זה שמדובר בעצם בסמי סרט זר- חצי מהדיאלוגים שם היו בכלל ביפנית. נדמה כי סוף סוף במאי הוליווד קלטו שאם סרט מתרחש במדינה זרה ודמויות בנות המקום מדברות ביניהן באנגלית (עם מבטא!) זה קצת מגוחך.
נ.ב. עשיתי IMDB ליוקיו ולמאריקו, ומסתבר שזה הסרט הראשון של שתיהן- מישהו יודע אם יש איזה סיפור מיוחד מאחורי הגיוס שלהן לסרט? (בכל זאת, שובר קופות בתקציב גדול שמלהק 2 שחקניות אלמוניות מיפן זה לא דבר שנתקלים בו בכל יום).
השחקנית שמשחקת את מאריקו היא דוגמנית.
מה שלא מפתיע.
בטח מאחורי יוקיו יש סיפור גם. או שהיא אלמונית, גם קורה.
אבל בנוגע לדיאלוגים ביפנית-
מאד, אבל מאד, הציק לי שחלק מהם תורגמו בכתוביות וחלק לא. או שתחליטו שאנחנו מבינים גם יפנית לצורך הסרט הזה או שאנחנו מבינים רק מה שאנחנו יודעים מהבית / רק מה שוולברין מבין. אתם לא יכולים לשנות את זה לפי מה שנוח לכם.
זה בטח תורגם גם באנגלית
יש הרבה מקרים שמתרגמים קטעים מסויימים לצופים כדי שיבינו את העלילה, כמו לדוגמא את רוב האלפית בשרה"ט, ואז בישראל (/מקומות אחרים בעולם) מורידים את התרגום האנגלי ומתרגמים אותו.
יש קטעים שביפנית ואת אמורה להבין (לאו דווקא גם וולברין / הגיבור) ויש קטעים שזה רעש רקע וזה רק בונוס אם את מכירה את השפה
אאל"ט גם בזוהן לא תרגמו את כל העברית לאמריקאים
זה לא תורגם.
(ל"ת)
זאת אחת מהסיבות שאני כל כך מעריץ את "ממזרים חסרי כבוד".
יש שם בדיוק סצנה אחת שבה שני אנשים שאנגלית היא לא שפת אמם משוחחים באנגלית, וגם אז זה נעשה במודעות עצמית מוחלטת. שאר הסרט בקושי דובר אנגלית. הצרפתים מדברים בצרפתית, הגרמנים מדברים בגרמנית, האמריקאים והבריטים (ומי שמדברים עם האמריקאים והבריטים) מדברים באנגלית – והסרט עדיין היה הסרט הכי מצליח שטרנטינו ביים עד אז. מעניין לדעת מה היו התגובות בצרפת ובגרמניה לסרט, ואם טרנטינו הצליח לביים שחקנים בשפה בה הוא לא מדבר על הצד הטוב ביותר.
אבל כן היו סצינות בהן יפנים דיברו אחד עם השני באנגלית.
אני לא זוכר דוגמאות, אבל זה קרה כמה פעמים וזה היה מאוד מעצבן.
יש לי תהייה קטנה
כיצד ייתכן שדיסני רכשה את מארוול אבל בהתחלה של הוולברין מופי על הלגו של פוקס המאה ה20?
עיבודי הקולנוע של אקס מן שייכים לפוקס
(ל"ת)
אקס-מן וארבעת המופלאים שייכים לפוקס.
ספיידר-מן שייך לסוני\קולומביה. כל שאר הדמויות שייכות לאולפני מארוול ודיסני, לרבות דמויות שזכו לעיבודי קולנוע כושלים בעבר וחזרו לידי מארוול, כמו המעניש, גוסט ריידר ודרדוויל.
או במילים אחרות
האוונג'רס ומה שסביבם שייך לדיסני. וזה מביא לשאלה אחרת:מדוע לא זכור לי שבתחילת איירון מן 3 הופיע הלוגו של דיסני עם הטירה והנהר, אבבל זכור לי שהופיע הלוגו של פרמאונט.
זה היה חלק מההסכם בין דיסני לפראמונט
אחרי שדיסני רכשה את הזכויות בחזרה בפראמונט סוכם שהלוגו של פראמונט יהיה הלוגו שיופיע (למרות שהסרט הוא בהפקת דיסני) זאת בנוסף לאחוזים מההכנסות שפראמונט תקבל.
תוספת למה שאסף כתב:
לאולפני מארוול (הסרט הראשון בהפקתם היה "איירון מן") היה הסכם עם פראמאונט שהפיצה את סרטיהם. דיסני רכשה את מארוול על כל חטיבותיה, אבל ההסכם הקודם עם פראמאונט עדיין העניק לה את זכויות ההפצה של "ת'ור", "קפטן אמריקה" ואאל"ט, גם "איירון מן 2". כחלק מהחוזה, ועל אף ש"הנוקמים" היה סרט מארוול הראשון שהופץ ע"י דיסני, הלוגו של פראמאונט עדיין התנוסס בקרדיטים. מוקדם יותר השנה דיסני רכשה מפראמאונט את הזכויות על 3-4 הסרטים שהפיצה.
אני שמתי לב לכך
שמאז אקס מן 3 סטן לי הפסיק להופיע באקסמנים. הקלה מרובה ואני מקווה שהוא יפסיק גם באוונג'רס כי עוד הופעת אורח אחת ואני יזרוק לבנה על המסך. כשראיתי אותו באיירון מן 3 בתור שופט בתחרויות יופי כבר באמת התרגזתי. לאיש הזה אין שום כישורי משחק ועדיף שיתרחק מהמצלמה.
זאת ג'סטה נחמדה.
הוא לא כמו טרנטינו, שכותב לעצמו דמויות עם זמן מסך משמעותי והשפעה על העלילה (ב"כלבי אשמורת" ו"ספרות זולה" הוא היה סבבה – ב"ג'אנגו" זה כבר היה בלתי נסבל). אלו הופעות פיציות וחסרות חשיבות או משמעות כלשהי, חוץ מטפיחה על השכם למי שבסה"כ אחראי לקיומו של הסרט. זה עצבן אותי אולי רק ב"איירון מן" הראשון (היה לכם כל כך קשה להביא את יו הפנר האמיתי?). בכל השאר זה היה בסדר גמור.
הקמיאו שלו באוונג'רס שעשע אותי מאד.
צחקתי בקול. והייתי היחידה באולם שעשתה את זה.
אם לומר בכנות
קצת כבוד לבן אדם שהמציא או היה שותף להתפתחות של הדמויות שאתה נהנה לראות על המסכים כיום (שלא נדבר על הקומיקס)..
כישורי משחק? על מה אתה מדבר? הוא אומר בדיוק שורה וחצי לא ביקשו ממנו מונולוג דרמטי מלא רגשות
אתה אומר שהוא יפסיק אני אומר בדיוק הפוך שימשיך ותמיד תענוג לקבל קריצה לבן אדם גדול כמוהו.
מה גם
שההופעה שלו ב"ספיידרמן המופלא" היא די מופתית.
אז מה אם הוא יצר את הדמויות
אתה ראית את ג'יי קי רולינג מופיעה בכל סרטי הארי פוטר. אני מעריך אותו בתור יוצר אבל לא בתור מישהו שצריך להופיע בהופעות אורח משמימות ושעשויות פעמים רבות בטעם רע. אני מסכים שדווקא ההופעה בספיידרמן "המופלא" הייתה נפלאה אבל פעמים רבות ההופעות האלה נראות יותר כמו חיזוק אגו נרקסיסטי (לדוגמא בארבעת המופלאים 2) וכמובן מה שנאמר קודם נאמר בהגזמה לגבי זריקת הלבנה וכישורי המשחק אבל כן, גם שורה וחצי צריך לדעת להגיד כמו שצריך.
אם כבר הזכרת את סטן לי וחיזוק אגו באותו משפט:
http://www.youtube.com/watch?v=CwB_4-QFnmM
אני לא מבין את זה, או למה עשו את זה, אבל זה משמח אותי. הלוואי שסבא שלי היה סטן לי.
לסטן לי שלנו הייתה הופעה יותר הזויה
הוא דמות ניתנת למשחק במשחק הוידאו על ספיידרמן המופלא:
http://www.youtube.com/watch?v=K9vVCyF4tTo
עם יכולות הדומות ליכולותיו של ספיידי, ועם דיבוב משלו
זה נשמע
אוקיי לגבי ג'יי קיי רולינג אני בטוח שאם היא הייתה רוצה היא הייתה מופיעה בסרטים שיקול שלה נכון כל אדם עם אגו אחר אבל למה זה משהו רע? מפרגן בכיף
אתה יודע מה נניח לרגע שזה קטסטרופה של תצוגת משחק so what? נפגם לך הסרט? אפילו הסצנה לא נהרסה מזה
זה אחד הדברים היותר נחמדים בסרטים האלה
לתת כבוד ליוצר של הדמויות, זה חשוב, קח לדוגמה את היוצרים של סופרמן שDC התעלמו מהם במשך שנים רבות ולא שילמו להם את מה שמגיע להם, וזה לא המקרה היחיד בקומיקס, בגלל שיש כל כך הרבה כותבים ומאיירים ומה לא הרבה פעמים החברות הגדולות (מארוול וDC) לא מתייחסות בכבוד ליוצרים ולכותבים, לא נותנת להם קרדיט ולא מערבת אותם בהחלטות בנוגע למותגים שיצרו (עוד דוגמא היא אלן מור, שמתכחש לסרטים שנוצרו על פי הקומיקס שכתב) אז כשיש מצב כזה זה נחמד, זה כיף לראות את סטן בסרטים וזה קריצה נחמדה סך הכל, כמו היצ'קוק בסרטיו והמכונית של פיזה פלאנט בסרטים של פיקסר
כפי שכבר אמרתי
הופעות מסוג היצ'קוק/פיצה פלאנט/וכד' הם אחלה כל עוד הם לא נוצרו בשביל להראות איזו אישיות גדולה אני. היצ'קוק לא בא אל מועדון אמני המתח והאיש בכניסה לא אמר לו שהוא מוזמןץ שלא לדבר על כך שפיצה פלאנט היא בכלל לא כדי לחזק אגו של יותר כלשהו בגלל שהוא לא דוחף מי מאחורי הפיצה פלאנט הזה. עכשיו בדיעבד אני חושב שהתגובה שלי להופעות אורח של סטן לי הם היו מוגזמות אבל אני עדיין חושב שהם לא תמיד במקום. חוץ מזה מוזר שבאחד הראיונות שראיתי אתו בווינט (לינקוק:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203285,00.html) המראיין אמר ואני מצטט:"אז אפשר לומר שהעדפת לשחרר אותן." וסטן לי השיב בחיוב. ההופעות אורח האלה בכלל לא נראות סוג של שחרור
הו, האירוניה.
סטן לי מסמל עבור רבים את הצד ההפוך של הבעיה עם זכויות\הכרה ביוצרים. בשנות ה-60, כמי שניהל את העניינים פחות או יותר במארוול, הוא השיג לעצמו חוזה שמשמן את הארנק שלו עד היום, אבל נתן ליוצרים אחרים להידפק. שותפיו ליצירה זכו להרבה פחות כבוד, לא בקרדיטים ולא כלכלית. בשנות ה-80 ג'ק קירבי הלך לבית המשפט עם מארוול (בשנים האחרונות הצאצאים שלו נמצאים בתביעה אחרת נגד החברה), ובמשך עשרות שנים סטיב דיטקו לא זכה לקרדיט רשמי על חלקו ביצירת ספיידר-מן*. יש שיטענו שדיטקו יצר את הדמות כמעט בכוחות עצמו (אם מתעלמים מהטענה של קירבי שהוא היה הראשון לעבוד על הדמות), שלא לדבר על שיטת היצירה של לי באותה תקופה: הצייר היה חושב על סיפור, מצייר אותו, מעביר ללי תקציר של הסיפור, לי הוסיף דיאלוגים. כמו כן, כדאי לצפות בזה:
http://www.youtube.com/watch?v=p4z7xuDhMeg
* אישית אני זוכר בתחילת שנות האלפיים, מתישהו בתחילת הריצה של JMS, את שמו של דיטקו מודפס לפתע בקרדיטים כ"שותף יוצר". נראה לי שזה נעלם אחרי זמן קצר, לא יודע למה.
אני קורא בימים אלה את הספר של סטן לי על כתיבת קומיקס (בתקווה להגיע לתובנות לגבי הקומיקס שאני כותב) ומהתיאורים שלו לאורך הספר, מתברר שהוא עשה הרבה יותר מרק לכתוב את הדיאלוגים.
הוא היה חושב על העלילה ומכין מעין סיפור גולמי עבור כל עמוד ואז שולח לצייר וכשזה חזר אליו הוא היה מוסיף את הדיאלוגים. האם זה כסת"ח או האמת? זאת כבר שאלה אחרת.
לא הכחשתי לרגע את עשייתו המבורכת
ואני יודע שהוא אחד יוצרי הקומיקס הגדולים אם לא הכי. אגב ח"ח על הקומיקס שאתה כותב. איזה ז'אנר של קומיקס את כותב? סופר הירוז?
הגבתי לדברים של Tomer Soiker
רק כדי לומר שלפי סטן לי הכתיבה שלו לא הסתכמה בדיאלוגים בלבד. ואני לא טענתי שאתה מכחיש את פועלו של האיש לרגע. בכל מקרה, אני ממש מבין את המיאוס שלך מהופעות האורח שלו גם אם הדבר לא מטריד אותי במיוחד.
ולגבי הקומיקס שאני כותב- דווקא יש לי רעיון לסיפור סופר-הירו אבל טרם מצאתי צייר שירצה להשתתף בחזון. בינתיים אני עובד על משהו אחר שמתמקד סביב עולם הריאליטי.
הציעו לה הופעות אורח כמה פעמים, היא סירבה.
הייתה שמועה שהיא שיחקה את לילי בפלשבק בסרט הראשון, שהיא הפריכה בעצמה. אני אישית חושב שזה היה יכול להיות דווקא נחמד, אבל היא כנראה לא חשבה שהיא תהיה מספיק טובה. לי חשב אחרת, אולי מתוך אהבה עצמית (מוצדקת, באיזשהו מקום). כל עוד זה תפקיד של ניצב+, אין לי בעיה שלוקחים את סטן לי לסרטי מארוול.
הופעת אורח של רולינג הייתה יכולה להפריע לי מאוד.
כמו שגם הופעות של היצ'קוק בסרטיו מפריעות לי מאוד. הסיבה היא שרוב הסרטים דורשים מהצופה לשכוח את העובדה שהוא צופה בסרט ולנסות להישאב אל תוך העולם של הסרט לשעה וחצי-שעתיים הבאות. הופעות אורח כאלה יוצרות ניתוק ומאלצות אותי להיזכר שמאחורי כל זה יש במאי ושלל יוצרים.
בעוד הופעותיו של סטן לי לא מפריעות לי בכלל. הסרטים של מארוול הרבה יותר קלילים והרבה פחות ריאליסטיים (ולא בגלל האלמנטים הפנטסטיים שיש בהם) מסרטיו של היצ'קוק או מהארי פטר והופעות האורח של סטן משתלבות בהן בצורה טובה.
אני מכבד את מה שאתה אומר וסליחה אם הצטייר שלא
אז אחרי שדיסקסנו בנושא אני מבין שההופעה שלו בארבעת המופלאים 2 היא זאת שהכי צורמת לך ועליה אני אדבר:
אתה אומר שזה נטו אגו יכול להיות, הרעיון תופתע לדעת בא דווקא מהקומיקס של ארבעת המופלאים משנת 1965 כשהזוג התחתן גם סטן לי וגם ג'ק קירבי לא הורשו להיכנס.
אכן כפי שציינת אני חושב שההופעה שלו
ב"ארבעת המופלאים 2" היא זאת שגרמה לי אוטומטית לשנוא כמעט את כל הופעות האורח שלו אבל לגבי זה שזה שהייתה לו גם הופעת אורח כזאת בקומיקס אני רוצה לציין שזה היה שנת 1965, בתקופה הזאת סטן לי עדיין לא הספיק לצבור שם בעל מוניטין כה מוכר ואז עוד אני מבין למה הוא רצה קצת פרסום מהופעה כזאתי. בשנת 2007 זה כבר סיפור אחר, כולם מכירים אותך אתה צריך להמשיך להזכיר את זה. אגב אם בקומיקס גם ג'ק קירבי לא הורשה להעלות אז אם כבר עשו את הסצנה הזאת למה שלא יוסיפו את ג'ק קירבי. איור הקומיקס זה גם עניין רציני מפני שהסרטים לוקחים השראה בהרבה פעמים מהאיורים. אם הסצנה הזאת הייתה מתרחשת רק אם ג'ק קירבי לא הייתה לי שום תלונה כי הוא לא אדם בעל שם כמו של סטן לי, ונראה לי שהוא באמת האדם הנפגע מהסיפור. אגב שלא תבין אותי לא נכון, חוץ מהאגו והנרקסיסטיות (שלדעתי) יש לסטן לי במידה מסוימת הוא נראה אחלה בן אדם (בלי קשר להיותו יוצר). אגב כיום הוא כבר לא מתעסק במארוול למעט הופעות האורח לפי ראיון שקראתי בווינט. כיום יש לו סדרה טלוויזיה שקוראים לה "על אנושיים" שזה מעין ריאילטי גיבורי על.
לכל תגובה יש כפתור להגיב.
זה יוצר שרשורים קריאים ולא מבולגנים.
לג'ק קירבי יש בעיה להופיע בסרטים של מארוול.
הוא הלך לעולמו ב-1994.
אגב קירבי ובהקשר קולנועי אחר:
ב-1979 הוא נשכר ע"י ממשלת ארה"ב כדי לעצב את הלוקיישנים של הסרט המזוייף שהיה מוקד הסיפור בסרט "ארגו". ג'ים לי (אין קשר לסטן*), צייר קומיקס וכיום מו"ל-משותף של DC קומיקס, מציע למכירה חלק מהציורים ההם של קירבי שנמצאים בבעלותו.
http://www.digitalspy.co.uk/comics/news/a503775/jim-lee-auctions-jack-kirby-argo-artwork.html
* ג'ים לי ממוצא אסיאתי, סטן יהודי, במקור ליבר.
טוב אז עם זה נחיה
סבבה אני מקבל מה שאתה אומר על האגו שלו פשוט אני לא רואה את זה ככה.
כלומר לפי מה שאני מבין ממך שאם בן אדם מפורסם מאוד בתחום שלו עדיף שיהיה צנוע יותר, אגב לא יוצרי הסרט בוחרים איך סטן לי יופיע?
ולגבי הסדרה שלו אני מכיר צפיתי בה הרבה, מאוד מאוד מגניב מה שהולך שם.
ייתכן מאד שיוצרי הסרט בוחרים אבל קודם כל
הם לא מכריחים אותו ובטח שיש לו יכולת להשפיע על ההופעה וייתכן מאד שנותנים לו להיות חופשיי כשזה נוגע בכל הדברים האלו (בכל זאת-זה סטן לי המהולל) ולי אין ספק שהאדם מאוהב בעצמו. הייתה לו גם הופעת אורח ב"מפץ הגדול" שדווקא אותי היא די שעשעה אף על פי שגם היא נראתה לי די נרקסיסטית.
נהדר, עד שלמדת ללחוץ על כפתור "להגיב"
אתה משתמש בו כדי לכתוב הודעה שלא קשורה לעניין.
לא אהבתי
לפי דעתי הדבר היחידי שיותר חשוב מהגיבור בסרט זה הנבל, והנבל פה כלכך לא מעניין וצפוי שהוא מזכיר לי את הנבל את הסרט גלי טרזן.
על איזה נבל אתה מדבר?
אתה מדבר על אבא שלא מתייחס לילד שלו ורק רוצה פרסום, על ילד מתנשא שרק צוחק על הגיבור או בכלל על ילדה בת 7 עם ציצים ונקניק בפה?
כי את שלושתם אני בטוח שלא ראיתי בוולברין.
Dafuq did I just read?
בכ"מ, דיברתי על האיש הזקן שאחרי שוולברין הציל את חייו ניסה להרוג אותו.
לרפואה, לא?
(ל"ת)
סרט די חלש
ארוך ומייגע.
חצי מהאולם ישן. כלומר היו באולם רק 10 אנשים, אבל מחציתם נימנמו כהוגן. אילולא המזגן המקפיא כנראה הייתי נרדמת גם.
את הסיום ניחשנו בשלב די מוקדם. הדמות של יוקיו מאד התאמצה להיות מגניבה, אבל לא הצליח לה. היא הייתה נטולת אישיות או שאיפות משל עצמה. רוב הדיאלוגים בסרט היו מביכים, ופאנץ' ליינים מזיעים מרוב מאמץ ("אל תרביץ לחברים שלי"…). שאר הזמן היו בסרט דיאלוגים ביפנית, אז אני לא יודעת אם הם היו מביכים או לא.
באשר לדמות הנבלית, היא הייתה הנבלית הכי חלשה שראיתי מזה זמן מה. בנוסף תרגום שמה היה מביך.
"I am a Viper" הפך ל… "אני ערפד". לא יודעת איך קראו לה בקומיקס, אבל למה לא לתרגם ל"צפעונית" או משהו כזה?… בתחילה חששתי שמא המתרגם לא שמע היטב, אולם הטעות המביכה הזו חזרה על עצמה מספר פעמים במהלך הסרט ("שנינו יודעים שהערפדית מרשעת!"), למרבה ההפתעה גם בסצינות שבהן היה ברור מאד מההתנהגות שלה מה היא אמורה לדמות.
זה השם שלה גם במקור, וייפר.
http://marvel.wikia.com/Ophelia_Sarkissian_(Earth-616)
(התגובה נועדה לתומג'י)
(ל"ת)
נו, אז על אחת כמה וכמה.
לא יודעת מי המתרגם ומה היו השיקולים, אבל זו פשוט טעות לקרוא לה ערפדית.
המתרגם פשוט לא יודע אנגלית
וכנראה שהתבלבל בין Viper ו-Vampire, שנשמעות דומה אבל לא עד כדי כך.
לי קשה להאמין
שאדם שמקצועו הוא תרגום מהשפה האנגלית לעברית יודע שלדמות כלשהי קוראים viper, יודע ש-viper זה צפע, ועדיין בוחר להתעלם מזה ולתת לדמות כינוי בדוי.
יותר סביר להניח שהמתרגם טעה. אני לא יודע אם הוא מתרגם משמיעה או לא, אבל אם הוא מתרגם משמיעה אפשר להבין איך viper נשמע לו כמו vampire.
וחוץ מזה, מניח רעפים נוצרי (מתרגמים מקבלים בדרך כלל שכר מגוחך עבור העבודה שלהם ולכן קשה לי לבוא בטענות רציניות לטעויות).
בסדר כזה.
זה מתחיל סבבה ובשלב די מוקדם מאבד גובה. זה אף פעם לא נורא, אבל זה די רחוק מלהיות טוב. וחבל, כי יש שם המון טעויות שברור שהם טעויות כבר ברמת התסריט, ושאני ממש לא מצליחה להבין למה יוצרי סרטים, שכנראה יש להם ניסיון של יותר מארבע דקות בתעשייה, נופלים בהם. הסרט ארוך מדי (שזאת בכלל מכה לאחרונה, גם פסיפיק רים היה ארוך באיזה חצי שעה ממה שהוא היה צריך להיות), סיפור האהבה מיותר, הטרופ של "ואז גיבורנו המיוסר מגלה את השלווה ואהבת החיים" כל כך חרוש שלא הבנתי למה טרחו להסריט אותו ולא באותה מידה עשו שקופית עם הכתובית הזאת ודילגו הלאה.
הדבר שהכי הפריע לי זה שזה לא סרט אקס מן. לא רק בקטע של אין כמעט מוטנטים אלא יותר במובן שאקס מן ברגעים הטובים שלהם הם לא סתם סרטי גיבורי על, אלא סרטים חברתיים שהרעיון של מוטאנטים – אינדיבדואלים שהחברה שונאת ומוקיעה ואיך הם מתנהלים מול זה – משמעותי בהם. פה היפנים מתנהגים כאילו הם לא שמעו על מוטאנטים מעולם וזה גם לא באמת מעניין אותם, ובתכלס אם היו מחליפים את הטפרים של וולברין בסתם סכין לא הייתי שמה לב להבדל.
וחבל, כי זה בדיוק מה שמפריד בין עוד סרט אקשן סופר סטנדרטי על lone wolf לסרט שאם הוא לא טוב ומעורר מחשבה אז לפחות הוא מעט מקורי.
יאללה, מי בעד שמת'יו ווהן יביים את כל סרטי האקס מן מעכשיו ולנצח?
ואז יכניס 8 דמויות מיותרות לקישוט בכל סרט
כמו שהוא עשה ב"ההתחלה"? לא תודה.
אני בעד שבריאן סינגר
יביים מעכשיו את כל סרטי אקס מן, אם כי אני לא אתנגד אם מת'יו ווהן יצטרף. העיקר שברט ראטנר לא יתקרב לאקס מן יותר לעולם (מה שבחיים לא יקרה).
לא, עדיף את בריאן סינגר.
שיתעסק רק בדמויות הכי בלתי נסבלות בפרנצ'ייז ויפשיט חברי אקסמן חשובים מכל האישיות והעניין שלהם עד שבאותה מידה היה אפשר להשתמש באגרטל שכתוב עליו "לאב אינטרסט" או "ילד כאפות".
לא מהבחינה הזאת.
לא כל הדמויות בסרטי אקס מן המקוריים היו דמויות טובות. מצד שני, הן לפחות היו נחוצות לעלילה, לכל אחת היה את התפקיד שלה. מתוך בערך 32 דמויות ב"X2", רק 3 וחצי לא היו מעניינות, אבל הן עדיין היו נחוצות. מתוך 12 דמויות ב"אקס מן: ההתחלה", היו 6 שגם היו לא מעניינות וגם היו מיותרות בצורה קיצונית. מבין 6 הדמויות שכן חשובות, אחת אכן הייתה פלקט. בקיצור, 6 דמויות נחוצות מתוך 12 עם דמות אחת לא משהו אצל ווהן, לעומת 13 דמויות נחוצות מתוך 13, עם 3 וחצי בלבד לא משהו אצל סינגר.
אני מעדיפה שלא יהיו דמויות מיותרות,
אבל עדיף בהרבה שיהיו דמויות משנה מיותרות (כל עוד הן לא נוראיות או שם רק בשביל הפאנץ' ליין) אם זה אומר שיהיו דמויות ראשיות מעניינות. בוולברין הדמויות היחידות שהיו נסבלות היו יוקיו שהייתה מגניבה, אבל זה כל מה שהיא הייתה, ו-וולברין שהיה בסדר כזה ולא יותר.
אגב, גם בטרילוגיה המקורית של אקס מן זאת הייתה הבעיה שהפריעה לי, מעבר לכך שהיו שם מליון דמויות, רובן לא סתם מיותרות אלא שם רק בשביל הבדיחה, הדמויות הראשיות – וולברין ורוג – ממש לא עניינו אותי.
לא ראיתי את וולברין, אז אני לא מתיימר להגן עליו.
אני מדבר בעיקרון על "ההתחלה", שעם כמה שאני מת עליו וחושב שהוא סרט נפלא, לא מבין איך אפשר להתעלם מהבולשיט המיותר שיש בו. הוא לדעתי יותר טוב מ"X2" (הנפלא בפני עצמו) בכל פרמטר אפשרי מלבד אחד, וזה מיקוד תסריטאי. זאת אגב הסיבה שאני אכן סומך על סינגר ב"סמטוחה בזמן" המתקרב, אני מאמין שאם הוא כבר שלט על 12 דמויות שממילא חלק מהן לא יופיעו בסרט הקרוב, לא תהיה לו בעיה לשלוט על סביבות ה-15/16. חבל רק שמהליהוקים נראה שכן יהיו בסרט גם כמה דמויות קישוט מעפנות, חלקן חדשות, חלקן "תרומה" של מת'יו ווהן מהסרט הקודם.
אני לא מבינה איך אתה חושב שבטריולוגיה
המקורית המצב היה יותר טוב מבחינת הדמויות.
איזה אופי היה לסופה, או לסייקלופס, או לג'ין? איזה התקדמות ופיתוח דמויות היו להם? ראית אותם במשך שלושה סרטים – אתה יודע עליהם משהו?
באקס מן ההתחלה היה צריך לבנות צוות, אז היו שם כל מיני דמויות צוות ברקע שלא הזיקו ולא הועילו, אבל המיקוד לא היה עליהם אלא על הדמויות הראשיות שיצאו נפלאות. בטריולוגיה המקורית הדמויות הראשיות ממש אכזבו אותי וכמו שפייפר אמרה, דמויות המשנה היו פשוט מעליבות.
ואל תגרום לי להתחיל לדבר על days of future past. אם סינגר יצליח לנהל את הבלאגן שהוא יצר שם (למה להתייחס לסרט השלישי? בשביל מה זה טוב? מימלא הוא סותר את אקס מן ההתחלה באיזה עשרים דרכים שונות!) זה יהיה נס. אין שום סיכוי שהוא יצליח לנהל 20 דמויות שונות על פני שני קווי זמן שונים ולתת לכל אחד מהם את הזמן מסך שלו, בלי שגם רוב הדמויות יהיו קישוט וגם הדמויות הראשיות יתפספסו.
סופה וסייקלופס וג'ין
הם בדיוק הדמויות שנכנסות ל-3 וחצי (אייסמן הוא החצי) ה"לא מעניינות" שלי. אז…
אז אני לא סגורה על איזה דמויות כן מצאת מעניינות
בטרילוגיה המקורית…
מגניטו, כמובן. וצ'ארלס.
וולברין היה מעולה לדעתי. גם רוג, אבל יותר בסרט הראשון והשני. את פיירו גם חיבבתי, ולעיתים גם את אייסמן. מיסטיק הייתה אדירה. יש גם כל-כך הרבה דמויות שלא הופיעו לכל אורך הסדרה, אבל היו נהדרות. את ביסט הם עשו מעולה, את נייטקרולר גם, ואת סטרייקר הם עשו בצורה מופתית פשוט – אני לא יכול לחשוב על סטרייקר יותר טוב שלא מגולם על ידי בריאן קרנסטון (בבקשה בבקשה, מצידי להתחיל לסגוד לקת'ולו ולנקרונומיקון אם הם יעשו איכשהו שייקחו את קרנסטון לשחק אותו מתישהו).
זאת לעומת אקס מן ההתחלה, עם 4 דמויות טובות בלבד. בעצם, עזבי ארבע, שלוש, צ'ארלס לא יצא שם עד כדי כך מעניין. גם לביסט היה פוטנציאל לא ממומש.
לא רואה בעיה
בלהתחיל לסגוד לקת'ולהו כבר מעכשיו, תוך כדי עלעול בנקרונומיקון בשעת לילה רדופה וערפילית.
אז כנראה יש לנו טעם ממש שונה.
כן, מגניטו היה אדיר, אבל צ'ארלס של הטרילוגיה המקורית משעמם – הוא פשוט know it all שצודק תמיד, ואם רק כולם היו סותמים את הפה ומקשיבים לו היה שלום עולמי + עוגיות לכולם. בגלל זה מאד אהבתי את צ'ארלס הצעיר, זה העיבוד הראשון לדמות הזאת שהיה אמין בעיניי – הוא לא תמיד יודע על מה הוא מדבר, הוא לפעמים עושה יותר נזק מתועלת, הוא עוד צריך ללמוד. הרבה יותר אהבתי את הדמות שלו ככה.
גם מיסטיק של הטרילוגיה המקורית מגניבה, אבל זה לא חכמה. בחורה שמסתובבת עירומה, לא אומרת כמעט מילה ובעיקר הולכת מכות – ממש קל לעשות אותה מגניבה. את פיירו, אייסמן ורוג (בעיקר בעיקר את רוג) לא אהבתי כי הם היו כאלה בני נוער, במובן הרע של המילה. לא הבנתי למה לקחו את אחת הדמויות הכי מורכבות ומגניבות בסדרה, רוג, והפכו אותה לבת נוער יללנית, פסיבית, נכנעת למניפולציות, שמאוהבת בוולברין (!). אפשר להפוך דמות מגניבה לבת נוער גם בלי לגרום לי לרצות להרוג אותה, באקס מן ההתחלה עשו את זה יופי עם מיסטיק.
אני מוכנה לתת לך את שאר הדמויות, אם כי לא היה על אף אחת מהן מספיק פוקוס בכדי שבאמת אחת מהן תזכר לי ותהיה חקוקה אצלי ממש טוב. היו פשוט יותר מדי דמויות אחרות, וזה גרם לזה שגם הרבה מזמן המסך התבזבז על דמויות מיותרות, ושגם הדמויות הראשונות יצאו מחופפות.
רוג הייתה בלתי נסבלת.
"בוהו אני לא יכולה לגעת בחבר שלי! אף אחד לא מבין אותי! אני רק רוצה חיבווווק!"
הייתי שולחת אותה לקחת כמה שיעורים אצל צ'אק צ'ארלס.
תודה לך על הרפרנס הזה
(ל"ת)
לגמרי בלתי נסבלת.
מה הם חשבו לעצמם כשהם הפכו אותה לבת נוער שיודעת שרודפים אחריה ובכל זאת מספיק טיפשה וחסרת עמודה שדרה ובורחת מהבית רק כי בחור שהיא פגשה אתמול אומר לה שהוא לא אוהב אותה? (אני מדברת על הקטע באחוזה עם בובי).
זה כאילו הם ניסו בכח שלא נחבב אותה. לפעמים אני מרגישה שלתסריטים הוליוודיים אין עורך, כי אפילו סטודנט שנה א' היה לועג לקטע הזה.
בקומיקס אלו דווקא הדמוית המרכזיות
הדבר שהכי הפריע לי בטרילוגיית הסרטים הוא שהזיזו אותם הצידה לטובת וולברין(שהוא דווקא הדמות הפחות מוצלחת לטעמי)
לי זה זכור בעיקר מהסרט השלישי
אני מניח שבסרט הראשון היו כמה בדיחות, בסרט השני אני בקושי זוכר שהיו, אבל בשלישי זה היה פשוט נוראי ואחת הסיבות שאני ממש שונא אותו. ברט ראטנר הזה לא יכול לעבור 3 סצינות בלי לתקוע בדיחה על מוטנט שמופיע לפחות באחת מהן. דוגמאות:
סייקלופס לוולברין: "לא כולם מחלימים מהר כמוך."
אקסוויר לסטורם: "החזאי הבטיח שמיים בהירים" (ואחר כך – "אני לא צריך להיות קורא מחשבות כדי לדעת שמשהו מטריד אותך".)
ביסט לוולברין: "שמעתי שאתה ממש חיה".
וולברין: "מי שמדבר".
ג'יזס קרייסט, ברט ראטנר, הבנו, הם מוטנטים! זו לא הסדרה המצויירת או הפעם הראשונה שאנחנו רואים אותם, זה כבר הסרט השלישי! ברמה תאורטית הרעיון של הסרט (התרופה למוטנטים וכו') מאוד מעניין ואני בטוח שזה יכל לעבוד ממש טוב עם כל מיני במאים אחרים, אבל ברט ראטנר פשוט החריב את הסרט הזה בהרבה דרכים, וזו אחת מהם. אז כמו שאמרו פה, אני שמח בין אם זה סינגר או ווהן, העיקר לא ראטנר.
דבר נוסף שהפריע בX 3 ואולי גם בכל האקס מן
זה לא רק שחלק מנכבד מהמוטנטים תרם לעלילה בשום צורה היו שם מוטנטים עם יכולות מפגרות. לדוגמה: האיש השמן שהתיישב וממדי גופו קטנו, הנער שכל מצמוץ שלו זה זפזופ בטלוויזיה, איש שהוףך לקיפוד, נערה שיכולה לכתוב בדף מה שהיא חושבת מבלי כלי כתיבה כלשהו. בשביל זה היה חשובה כל כך ההתפתחות באבולוציה? בשביל שנער יכול לזפזפ בלי לקום מהספה ולחפש את השלט?
לדעתי עדיף את בריאן סינגר
שאחראי לשני הסרטים הטובים בסדרה(לא שהייתה תחרות גדולה, רק ההתחלה היה סביר מבין הסרטים האחרים)
לא רע
וולבי מעקר את התירוצים של טוני סטארק וג'ק ספארו בכך שהוא עוקף אותם במספר הסרטים בכיכובו ועדיין נשאר מעניין. תחילת הסרט עשויה היטב, ושמחתי לראות איך שומרים על עניין בלי לדפוק סצנת אקשן בובמסטית בשנייה הראשונה. כאשר האקשן מגיע הוא לא רע, במיוחד סצנת הרכבת (שמעתה אמליץ לקרוא לה Stunt man Wolvi). עם זאת העלילה נדפקת בשלב מסוים ונותרת ברצפה,שם היא מארחת חברה לאמינות של הדמויות, זהו חיסרון גדול מבדרך כלל כיוון שחיי האלמוות של וולבי משחקים תפקיד גדול בסרט והנגיעה הלא אמינה בהם די דיכאה לי את הצורה. אם אתם מביאים רעיונות חכמים לסרטי אקשן – סבבה, אקסמן עשו את זה פעם או פעמיים, אבל קצת חבל להביא נושא עגום שכזה ולא לעשות אתו כלום.
בשורה התחתונה מדובר בסרט אקשן טוב, סרט גיבורי העל המוצלח יותר של השנה (ממה ששמעת, טוני) וחשוב מכך – השלמה לקראת "העתיד שהיה".
לא רע בכלל
הביקורת צודקת: אחרי שבוולברין הקודם (זה מעצבן שלסרט הנוכחי קוראים פשוט 'וולברין'. למה הבלבול הזה טוב?) וולברין היה צריך לארח רוב הזמן חברה להמון מוטאנטים, ב'וולברין' החדש הבמה היא (כמעט) כולו שלו. הסרט עצמו לא רע, העלילה אומנם מנסה להיות קצת יותר מורכבת מהרגיל, אבל היא טובה (ראיתי את הסרט בDVD ועשיתי הפסקה אחרי כמעט שעתיים. אני מניח שזה אומר משהו), יו ג'קמן נהדר כוולברין והאקשן טוב. סצנת רכבת הקליע אדירה וסצנת הקצת אחרי הקרדיטים מעלה את הציפיות לסרט האקס מן הבא.
לסרט הקודם קוראים "וולברין", לנוכחי קוראים "הוולברין". יש שם the, הי.
(ל"ת)
התחיל לא רע, המשיך ככה-ככה, והסוף המטופש קלקל, חבל...
בתחילת הסרט כשראו את יו ג'קמן עם שיער ארוך וזקן מדובלל חשבתי לעצמי "הי, זה ז'אן ולז'אן!" אבל זה עבר לי מהר (וטוב שסיפרו אותו).
הסרט אדיוטי כמצופה (אבל מעולם לא התלהבתי במיוחד מסרטי אקס מן, גם לא מ"התחלה"; מצד שני גם לא שנאתי אף אחד מהם, אפילו לא את "וולברין" הקודם) אבל שמחתי שהיו בו הרבה נשים בתפקידים הראשיים (כלומר המשניים הראשיים, בכל זאת ה-תפקיד הראשי הוא של ה-וולברין).
מריקו יפהפיה, יוקיו מגניבה, הצפע מקריפה, ואף אחת מהן לא ממש מפותחת חלילה, אבל זה נכון לכל הדמויות בסרט בלי יוצא מן הכלל (כולל ה-וולברין, אגב…). אה, וג'ין מעצבנת. אולי די עם האובססיה המעיקה הזאת? עד שנפטרנו ממנה!
היה נחמד שהסרט ביפן. נהניתי מהנופים הזרים, מהפרצופים היפנים, מהשפה המוזרה (סוף סוף הם מדברים ביניהם יפנית ולא אנגלית, נחמד שהוליווד התקדמה בשנים האחרונות), מהארכיטקטורה ומהתלבושות המסורתיות (לצד הטכנולוגיה והחיבה לווידאו ולגאג'טים…). בסה"כ אני לא מצטערת שצפיתי, ולא מצטערת שלא צפיתי בקולנוע…