קולנוע דיגיטלי זה אחלה. אבל יש לו בעיות. הנה מה שהמבקר אריק קוהן סיפר:
זה משהו שלא יכול לקרות לגלגלי פילם, אבל יכול לקרות לקבצים במקרנה דיגיטלית. מישהו לחץ על "מחק", ואז ענה את התשובה הלא נכונה ל"האם האתה בטוח?", והסרט נעלם, קצת לפני הקרנת עיתונאים עמוסה. אופס.
מה שיותר משעשע היה הפתרון: הנוכחים נאלצו לחכות במשך כשעתיים בזמן שאנשי בית הקולנוע הורידו את הסרט מחדש. אם היו מספרים לי שאני צריך לחכות בזמן שמורידים את הסרט, הייתי מבקש שלפחות יקפידו למצוא עותק איכותי ולא CAM, ושיבדקו אותו טוב טוב לפני שמתחילים להקרין, כי לכו תדעו, אולי זה בכלל פייק ובמקום האוונג'רס נקבל פורנו. למעשה, הסרט מן הסתם הועבר משרתי האולפן, ועדיין, די מצחיק לחשוב שסרטי התלת-מימד הדיגיטליים המוקרנים בבתי הקולנוע באיכות 2K הם משהו שאפשר להוריד. בשעתיים. ואז למחוק בטעות.
[Cnet, בין השאר]
הנוקמים גונחים ומזיעים....
משום מה קל לי לדמיין את זה. אולי כי אין לי מושג מי משחק בזה. ואם אדע- יש לי הרגשה שלתגובה הצינית הזו תהיה השלכות על עתידי כצופה בקולנוע……
או שלא. באמת לא אכפת לי מי משחק בזה.
יש הרבה פאנפיקים כאלה.
(ל"ת)
This Ain't The Avengers
בהחלט טעות משעשעת. ומוזרה. מה זאת אומרת "בחר את התשובה הלא נכונה"? למה הוא רצה למחוק אותו מלכתחילה? נלחץ לו בטעות Delete כשהסרט היה מסומן? גם אם כן, זה היה מגיע לסל המחזור והיה ניתן לשחזור. אלא אם כן הוא לחץ "בטעות" Shift+delete, שהסבירות של זה כבר שואפת לאפס.
ומה, עד שהורידו מחדש הם סתם התייבשו שם שעתיים? לפחות היו מקרינים להם בינתיים "איירון מן 2" או משהו.
אז זהו, שלא הכל מגיע לסל המיחזור
לסל המיחזור בווינדוס יש גודל מסויים שאפשר להגדיר, כך שאם מוחקים קבצים מעבר לגודל מסויים, לא הכל יכנס לתוך סל המחזור.
כך למדתי על בשרי לפני כמה שנים.
כנקמה בבן משפחה החלטתי להעביר לסל המיחזור את תיקיית הסרטים והסדרות ולשקר שמחקתי את כל הקבצים, בהנחה שיהיה ניתן לשחזר את תוכן התיקייה לאחר מכן. נחרדתי לגלות שסל המיחזור נותר ריק, אפילו מבלי שהופיעה השאלה המוכרת האם למחוק הכל בעקבות הגודל.
אם הקובץ גדול מדי בשביל סל המחזור ווינדוס דורש אישור נוסף כדי למחוק אותו. או שהמקרין לחץ על Yes פעמיים או שסל המחזור במחשב המקרן היה מבוטל. בכל מקרה לצוות הקולנוע ההוא דרוש ריענון דחוף של חוק מרפי.
האם המקרנים עובדים על מערכת חלונות?
(ל"ת)
בלינוקס זה לא היה קורה?
לא כל כך משנה האמת, כי בתכלס גם פעולת מחיקה אמיתית (ולא כזו ששולחת את הקובץ לסל המחזור) לא באמת מוחקת כלום מעבר לסימון הקובץ ככזה שמיידע את מערכת ההפעלה שהיא יכולה לדרוס את המקום שהוא תופס. כל עוד הקובץ לא נדרס ע"י כתיבה לדיסק (ואין סיבה שזה יקרה במחשב הקרנה) אז אין שום בעיה לשחזר אותו אחר כך.
ועדיין, טרנטינו כבר לימד אותנו בInglorious Basterds שלפילם הישן והטוב של פעם יכולות להיות השלכות אפילו יותר גרועות כשמוחקים את הסרט…
כבר יש כזה
זה נקרא
THE AVENGERS XXX
ויש גם טריילר (בטוח לצפייה)
http://www.youtube.com/watch?v=Q-Am5AVQ_-8
יש להם שם הרבה יותר גיבורי על מאשר בסרט האמיתי…
מה זאת אומרת
"לא יכול לקרות לפילם"?
ברור שזה יכול לקרות, הפילם היה יכול בטעות ליפול לאמבטיה של חומצה,
או להתלקח באופן ספונטני, או שהמקרין המגושם בטעות נפל על גלגל הסרט והרס אותו.
הנקודה היא שטעויות קורות, ואין שום דבר מיוחד בזה שזה קרה בצורה דיגיטלית, דווקא להיפך;
אמנם הסבירות שפילם ייהרס היא קטנה יותר, אבל אז כמה זמן היה לוקח להשיג חדש?
בניגוד לגירסא הדיגיטלית שאתה יכול להוריד תוך שעתיים(!).
טמטום הוא טמטום, בין אם בעידן הדיגיטלי או לפני.
יאפ.
כבר נכחתי בהקרנה שבה הפילם נשרף (מילולית) בתוך המקרנה. גלובוס, כמובן.
הם גם נתנו החזר לקהל בהתאם לאחוז הסרט שכבר צפו בו?
(ל"ת)
זאת היתה הקרנת עיתונאים
(של "קונג פו פנדה"), ואחרי הפסקה, ההקרנה המשיכה, מנקודה מסוימת אחרי השריפה.
לי זה קרה בהקרנה של 'המיטה המעופפת'.
קולנוע אורלי, חיפה.
זה?
http://www.youtube.com/watch?v=qstQV6h_4UQ
זה:
http://www.youtube.com/watch?v=gxqBD0EOgCA&feature=related
הו, אנג'לה לנסברי...
איזה כיף על הבוקר.
השמועה גם אומרת
שבסרט סטאלקר הרוסי, אחרי משהו כמו שנה של צילומים התברר שכל החומר שצולם בלתי ניתן לשימוש וטרקובסקי נאלץ לצלם את הסרט מחדש.
הסיפור הזה הוא על *היתרון* של העידן הדיגיטלי
אמנם "למחוק" עותק של פילם זאת פעולה יותר קשה ומודעת, אבל השחזור שלו לוקח ימים. ואם זה במקרה המאסטר – הוא נעלם לנצח.
הרמיזה שכתבת על אתרי שיתוף קבצים מעניינת. מי יודע אם עוד 100 שנה יהיו סרטים שישתמרו בזכות האתרים הללו, כיוון שכל העותקים הלא פיראטיים ימחקו/יעלמו.
ניסיון כושל של לוקי להשמדת האוונג'רס?
(ל"ת)
"Undelete"?
(ל"ת)
שיעשו שיחזור מסל המחזור
למה צריך להוריד מחדש?
ענו לזה בתגובות מעליך
(ל"ת)
"הערב בצחוק מעבודה: מה קרה כששחר חסון הלך להיות מקרין?"
משהו נשמע לי קצת לא בסדר, האולפן לא צריך לעשות "חקירה" של המקרה מול בית הקולנוע? הם לא צריכים לבדוק שאף אחד לא עובד עליהם לפני שהם מעבירים לו ישירות עותק של הסרט דרך השרת שלהם?
אני לתומי חשבתי עד עכשיו שההבדל בין הקרנות דיגיטליות להקרנות פילם הוא שעכשיו במקום לשלוח לבתי הקולנוע פילמים, שולחים להם הארד-דיסק-ים נעולים וחתומים שעליהם נמצאים הסרטים, ובהקרנה פשוט מחברים את ההארד-דיסק עם הסרט הרצוי למקרן.
אפרופו, מקרה דומה שקרה לי לפני 6 שנים הוא שזכיתי בכרטיסים להקרנת טרום בכורה של הסרט "בלגן בחווה" בקולנוע שהיה (או שעדיין קיים, אין לי מושג) בעזריאלי. הגענו, הכל היה יופי טופי… הגיעה השעה שבה הסרט אמור להתחיל ולא קורה כלום. אחרי רבע שעה מגיע המנהל של הקולנוע ומתנצל על זה שהם פשוט איבדו את הפילם, פשוט ככה – איבדו את הפילם!
בסופו של דבר הקרינו לנו את הסרט "מעבר ליער" וקיבלנו בדואר כרטיסים לסרט בכל בית קולנוע שנרצה.
נ.ב.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
יופי של אילוסטרציה. באמת.
ואיך כשאתה נכנס לחשבון הבנק שלך,
ומנסה להעביר כסף לחשבון אחר, הבנק יודע שאתה באמת אתה?
(מאחורי השאלה הרטורית הזאת עומדת תעשייה של מליארדים. ובאמת מעניין איך הפתרון הטכני של האולפנים עובד. אבל לשלוח כוננים קשיחים זאת אחת מהאפשרויות ההגיוניות פחות לפתרון הבעיה.)
לא ציינתי את הכוננים הקשיחים בתור פיתרון לבעיה
אלא בתור "איך חשבתי עד ששמעתי את הסיפור הזה שעובדת הקרנה דיגיטלית".
יש עדיין דיסקים בעולם
או שבבי זיכרון/DOK שאפשר להעביר והם יחסית זולים. בכל מקרה- לשלוח להם את הסרט זה פיתרון שיכול לפתוח פתח לפרצות פיראטיות. (לא שלי יש בעיה עם זה, ההפך- שהסרטים יזרמו לרשת עוד לפני שהם על המסך, יכול להיות נפלא לגמרי!).
זה תלוי כמה שוקלים סרטי קולנוע.
אני מאמין שדי הרבה. יותר ממה שדיסק-און-קי פשוט יכול להכיל.
ולא הבנתי ל-מה התכוונת שיכול לגרום לפיראטיות? לשלוח כוננים קשיחים או לשלוח דרך הורדה משרתי החברה?
דרך הורדה.
למה שהם ישקלו יותר מקובץ סרט רגיל?
כי הם כפול הרזולוציה מסרט HD ב-1080p.
כל פריים פעמיים, כי זה 3D.
הסאונד כנראה הרבה יותר איכותי ממה שאתה יכול להשיג במערכת ביתית.
בקיצור, יותר.
כי הסרטים לא דחוסים
כדי לשמור על איכות מירבית לסרט, הסרטים שמעבירים האולפנים לבתי הקולנוע (או לגופי שידור אחרים לדוג׳ הוט ויס) לא דחוסים ולכן סרט ״שוקל״ משהו כמו 200 ג׳יגה בייט.
ניתן לדחוס גם ללא אובדן איכות.
גם בוידאו, קיימים שפע של אלגוריתמים לצורך זה –
http://en.wikipedia.org/wiki/Lossless_data_compression#Video
זה לא אומר בהכרח שמשתמשים בהם. גם לדחיסה ללא-אבדן יש מחיר – צריך להתאמץ יותר כדי לפענח את המידע. ולפעמים, זה אומר שהסרט קצת יקרטע. וקרטוע קטן שבבית בסלון היינו מתעלמים ממנו, בקולנוע או בערוץ טלויזיה יהיה נורא בהרבה.
ועדיין, חבל על הטרחה.
מדיה פיסית לא מעניקה לך שום ערך מוסף על פני העברה באינטרנט. היא מסבכת את מערך ההפצה, ופותחת פתח לתקלות אינספור. ומאידך, אני בטוח שגם האולפנים מודעים לכך שפיראטיות אינה באמת בעיה נוראית כמו שהם מציגים אותה לציבור. ושאם סרט לא ידלוף בדרך אחת, הוא ידלוף בדרך אחרת.
(ומדיה פיסית לא באמת מונעת דליפות, כן?)
מה שאני הייתי עושה (הרהרתי בנושא בעבר הרחוק, כשעבדתי בחברה שבין השאר יצרה מוצרים למניעת העתקת תוכנות), היא להשתמש בדונגל חומרה במחשב. פעם היה מדובר על משהו שישב על השקע הפרללי, היום כבר עובדים עם USB. לא ימנע העתקות לחלוטין, כמובן, את זה אי אפשר להשיג, אבל תהיה לאולפנים שליטה הרבה יותר טובה על מי מנגן את הסרטים, ואיפה.
פחות הגיונית? אולי
אבל כך מעבירים היום חלק מהטייטלים.
אני לא יודע איך זה בעולם הקולנוע אבל בעולם הטלוויזיה משלוח המאסטרים לשידור מתחלק לשלושה:
1. הורדת קובץ דיגיטלי
2. קבלת קובץ דיגיטלי ע"ג הארד דיסק
3. גוד אולד פאשנד קלטות (עותקי HD דיגיטליים אבל על קלטת)
ספקים גדולים יהיו לרוב אלו שמאפשרים אופציית שילוח דיגיטלי (קרי קובץ) וספיחם קטנים יותר להם כנראה פחות משתלם להקים מערך הפצה דיגיטלי שולחים בדיסק קשיח או קלטת.
מעניין, תודה :)
(ל"ת)
אם ראית מעבר ליער במקום בלגן בחווה
אז רק הרווחת![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
נכון, אבל לא נסעתי עד לתל אביב ופיספסתי יום לימודים
בשביל לראות סרט שכבר ראיתי.
אני מעדיף לראות את "מעבר ליער" פעם שניה
מאשר לראות את "בלגן בחווה" פעם ראשונה. בעצם עשיתי את זה.
ומעניין כמה מסיפורי הזוועה על פאשלות בהקרנה מתרכזות באותו קולנוע (שנסגר בינתיים), גלובוס עזריאלי.
ואני הקטן שואל, למה כונן הרשת לא היה מוגדר read only?
בהנחה שזה היה כונן רשת. אבל גם אם לא, מי שם קבצי סרטים יקרים וגדולים כ"כ בתיקיה שכל אחד יכול למחוק?
הרי בשביל לנגן את הסרט read only מספיק.
טוב, אני שמח שזה קרה
זו הייתה הזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של מערך הפצת הסרטים. לא חשבתי עליו יותר מדי לפני כן (כי… למה לי?) אבל מגניב לדעת איך הוא מתנהל.
כל התשובות
בלינק הזה יש הסבר לכל השאלות. הסרטים מגיעים על כוננים קשיחים
ומועתקים לשרת בקולנוע.
http://www.wirefresh.com/how-are-digital-movies-distributed-and-screened-every-question-answered/
בדיוק השבוע דיברנו על הנושא הזה בשיעור
שתוך כשנתיים כל קרנות/פסטיבלי/אולמי הקולנוע בארץ ובעולם יעברו לשיטה הדיגיטלית הזו. לא חשבתי בכלל לשאול מה קורה אם מישהו מוחק את הקובץ, אבל אם זה מביך כשזה קורה בהקרנת עיתונאים אני מפחד לדעת מה יקרה כשיהיה מדובר באיזה להיט ענק כשהאולם מלא בחבורת אערסים/ילדים קטנים/פאקצות – אני רק מקווה שלא אהיה שם כשזה יקרה.
אם כך
אתה צריך לקוות שלא תהיה בהקרנה דיגיטלית של אחד מסרטי 'דמדומים'.
זו תקווה מוצדקת גם בלי קשר למחיקת הסרט.
(ל"ת)
חושב שזה מפחיד?
מה יקרה אם דבר כזה הייה קורה בהקרנה מלאה לחלוטין של הסרט של ג'סטין ביבר?
לא חושב שממש כולם יעברו כל כך מהר
יש עדיין את אולמות ה-IMAX הלא דיגטליים שכרגע אין אפשרות להקרין דיגיטלית כמו שצריך על מסכים כאלו, וכמה במאים (בעיקר נולאן) שעדיין מצלמים בפילמים.
חפירה שלמה שלנו על זה:
http://movieline.com/2012/04/12/christopher-nolan-really-really-really-not-giving-up-shooting-on-film/
שלו* לא שלנו
(ל"ת)
כמובן שאין לי מושג מתי זה באמת יקרה לגמרי
זה מה שהמרצה שלי אמר. אני לא זוכר את השם המלא שלו, אילון שקר-כלשהו, אבל הוא הפיק את "שבעה" ואת "ביקור התזמורת" (ועוד כמה דברים) והוא אומר שכבר כמה זמן כשהוא שולח פרויקטים שונים לפסטיבלים וכו' יותר ויותר מהם מבקשים את הסרטים בסוג של קבצים שברח לי השם שלהם שהם כרגע הדבר הכי איכותי שיש.
אופס, מחקנו בטעות את צעצוע של סיפור 2
סרטון אנימציה קצר ומשעשע על איך פיקסאר כמעט ומחקנו את צעצוע של סיפור 2. לא בהקרנת עיתונאים, לא עותק וכמעט כמעט ללא גיבוי:
http://youtu.be/8dhp_20j0Ys
הסיפור מאוד משעשע,
אבל אני בכלל לא בטוח שהוא נכון, או לפחות לא כפי שהוא מסופר כאן.
קודם כל, ברור שהתיאור של הסרט שנמחק – "קודם הכובע של וודי נעלם, ואז המגפיים שלו…" מופרך, בעיקר כשהם אומרים אחר כך שזה קרה תוך 20 שניות. אבל אולי זה רק תיאור ציורי.
אבל הנקודה היותר חשובה: עובדת של פיקסאר שמרה על המחשב שלה בבית עותק שלם של גירסה בעבודה של סרט? זה נשמע לא הגיוני מכמה סיבות. קודם כל, מדובר פה בקובץ מקור, לא בעותק של הסרט ב-MP4. הוא בטח שוקל ג'יגות על פני ג'יגות, הרבה יותר משמחשב ביתי מצוי יכול להכיל. ושנית, אם זה נכון, זה מחדל אבטחה אדיר. יש הרבה סיפורים על סודיות פרנואידית באולפני סרטים, בפרט בדיסני. מספרים שבדיסני לא נותנים לאנימטורים אפילו לקחת הביתה את איורי הדמויות שהם עצמם עשו, בגלל בטחון שדה. אז לאפשר לעובדת לקחת הביתה סרט שלם?
אני מניח שהסיפור הזה *מבוסס* על סיפור אמיתי, אבל בינו לבין המציאות כפי שקרתה יש כנראה מרחק די גדול.
זה נכון
כשראיתי את הסרטון, הוא נראה לי די מוכר, בדקתי ולא טעיתי – הסרטון הזה מופיע בבלו ריי של "צעצוע של סיפור 2" (שיצא לקראת "צש"ס 3").
(ולגבי מה שסיפרת לגבי דיסני – אז דיסני היתה רק המפיצה והאולפן עוד לא ממש הפך ל"מפלצת סרטי המופת", אז מי יודע….)