בחנויות מתנות, באוסף הפוסטרים, בין סמנתה פוקס לשלושת הקופים של "לא שמעתי לא ראיתי" היו בדרך כלל גם הרבה פוסטרים של סוסים. סוסים בשקיעה, סוסים דוהרים בתוך קצף הגלים בים בשקיעה, סוסים על רקע שדות מוריקים בשקיעה. ליד המילה "קיטש" במילון יש תמונה של סוס בשקיעה, ובקדמת התמונה בלונדינית בעלת שיער גולש ועל לחיה דמעה בודדה. ליד הערך "קיטש" בויקיפדיה יש תמונה של חתול עם צווארון מלמלה, אבל אני לא חושב שזה קשור.
ובכן, קבלו עכשיו את סוסים בשקיעה: הסרט. סטיבן ספילברג תמיד הואשם בסנטימנטליות, טענו שהכל אצלו יפה מדי ואופטימי מדי. "סוס מלחמה" הוא דרכו של ספילברג להגיד "סליחה? מה אמרתם? אני סנטימנטלי מדי? אני מצטער, אני לא יכול לשמוע אתכם בגלל הרעש של פרסות סוס בודד הדוהר באחו לעבר הילד שגידל אותו המציל את החווה של אביו מבעל האדמות האכזר".
בעצם, זה לא הוגן לשפוט את ספילברג ואת הסוס שלו לפי סטנדרטים מודרניים. למעשה, "סוס מלחמה" הוא סרט תקופתי בדיוק כמו "הארטיסט", רק שהתקופה שהוא משחזר הוא איפשהו בשנות הארבעים, קצת לפני המצאת הציניות. בתקופה שבה אפשר היה למכור לאנשים ילדים דומעים ואנשים שנושאים נאומים נרגשים באוזני הסוסים שלהם על רקע כינורות בלי שמץ של קריצה או איזו בדיחה קטנה שתרמוז לנו שכן, זה באמת היה רגע קצת קיטשי עכשיו, אה? כל דמות בסרט היא באופן ברור מאוד דמות בסרט, ולא כתובה או משוחקת באופן ריאליסטי. והכל ברצינות גמורה. סבתות ימותו על זה; צופים מהזן המודרני עלולים לעקם את האף. לא את האינטליגנציה צריך להפקיד בכניסה לסרט הזה, אלא את הציניות. ומי שיעשה את זה, יהנה.
ג'ואי, סייח חום יפהפה, בראד פיט של הסוסים, נולד בשדה מוריק באנגליה, באזור שמזכיר במידה חשודה את הוביטון. הוא נרכש על ידי בעל חווה מזדקן ובנו פעור העיניים. כשפרצה מלחמת העולם הראשונה, הסוס גויס והועבר אל שדה הקרב בצרפת, ושם, שורה של ארועים מעבירה אותו מיד ליד, משני צידי שדה הקרב. הסרט בנוי מכמה פרקים נפרדים, שבכל אחד מהם הסוס נפגש עם אנשים, כל אחד עם המטרות שלו וכל אחד עם היחס שלו אל המלחמה ואל הסוס. אבל כולם כולם מסכימים שהוא באמת סוס מאוד יפה.
זה חלק חשוב מהעניין ב"סוס מלחמה": הסרט יפה באופן חסר בושה. חלק ממערך הציניות היום מחייב סרטים להיות בוגרים ואפלים במידה מסוימת כדי להילקח ברצינות, וזה כולל גם את איך שהם נראים: כדי להיחשב לסרט שמצולם טוב סרט לא נדרש להיראות טוב, אלא להיראות רע באופן עקבי. מהצלם מצפים למצוא פלטת צבעים אחידה ומעניינת, שממקמת את הסרט בתוך עולם מסוים, ולדבוק בה. ל"סוס מלחמה" אין שום מגבלה: ספילברג התיר את הרסן של יאנוש קמינסקי, הצלם הקבוע שלו, ונתן לו לרוץ חופשי עם הוראה אחת בלבד – לגרום לכל פריים בסרט להיות יפה באופן מעלף. אנגליה הכפרית נראית מרהיב. שדות בצרפת נראים נהדר. מתקפה של חיל פרשים בחרבות חשופות נראית מהמם. הכל בסרט זורח: הסוסים זורחים, הדשא זורח, העננים זורחים. אפילו המלחמה זורחת, ונראית כמו זיקוקים. ומכיוון שזה ספילברג, המצלמה גם מבויימת באופן אדיר, גם אם אי אפשר לומר את אותו הדבר על השחקנים. אם אפשר היה לקבל הרעלת יופי, "סוס מלחמה" היה גורם לכם כזאת.
אני נהניתי מ"סוס מלחמה" כמו שנהנים מתמונת נוף נהדרת. מצטער, אני קצת ציני מכדי לקבל סיפור כזה כמו שהוא, אבל אני דווקא די מחבב סוסים בשקיעה.
לאסי דהרי הביתה
על פי כל הפירסומים שקראתי, וגם עפ״י הביקורת הזו, הסרט נשמע ממש דומה ללאסי (כנראה שגם מבחינת הצילומים היפים באופן מוגזם, לפחות בגרסאות עם אליזבת טיילור)
זה נכון?
כי אם כן, אני כבר לא בגיל שבא לי לבכות בהתרגשות חסרת מעצורים בסוף הסרט כי הסוס הצליח חמצוא את דרכו (שוב) הביתה.
קיטש
מי עוד הלך ישר לוויקפדיה לבדוק אם באמת יש שם חתול במלמלה לבנה?
ספויילר: יש, רק בערך באנגלית של קיטש
תודה על הספוילר!
שעה אני מחפשת מלמלה על החתול שמתחת לגמדון גינה הזה!![!חתול!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_cat.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_cat.gif" alt="" width="" height="" />)
גם אני רוצה לחפש!
אני רק אפתח את ויקיפדיה ו….שיט. DAMN YOU, SOPA!
סיפה ופופה- הנבל התורן.
הדמיון שלי פעיל יתר על המידה ויש לו איזה קיבעון על המיתולוגיה היוונית. אני רואה את סיפה ופופה כמפלצת דו ראשית שמאיימת על לוחם אמיץ [בכובע מגוחך!*] שרק רצה לראות חתול בצווארון מלמלה.
*הבנתם? כי זו תגובה לmad hatter. והכובעים בסרט ההוא… אני רק מוודאת.
קצת סדר בכובעים
הכינוי שלי אינו בהשראת 'בני אלמוות' (אבל כן, הכובעים האלה באמת מגוחכים) או לואיס קרול. קצת לפני 'סקוט-קון' הגבתי פה בלי משתמש רשום. ל'קון' באתי עם כובע פדורה שחור ויפה שקניתי בהשראת סדרה ('צווארון לבן'). זהו המקור של הניק.
ואני גם אוהב את המיתולוגיה היוונית, מגיל צעיר. לדעתי סופה ופופה הם כמו ההידרה – אפשר אולי להיאבק בהם, אבל לא יקח הרבה זמן עד שיצמחו עוד 'ראשים' כאלה.
ומי צריך את ויקיפדיה כשיש את החיים האמיתיים? לאחד מחברי יש חתול. עכשיו רק למצוא מלמלה…
לא חשבתי שזה בגלל הסרט.
זו הייתה בדיחה כפולה כזו. לא מוצלחת כפי שחשדתי. [אגב- סדרה מעולה! אני נמסה מול הכובעים האלו].
אם הייתי מול המחשב שלי הייתי מאיירת את זה. אם כי קצת מסוכן לחשוף את הדימיון ההזוי שלי במלוא עוצמתו לציבור.
אני לא מכירה פה אף אחד ולכל השכנים יש רק כלבים. מצפה למשלוח של אחד חתול+מלמלה.
איזה קטע, זה הדבר הראשון שעשיתי!
וראיתי את הגמד המכוער הזה, אז ניסיתי באנגלית וכן זה היה שם!
חשבתי שאהיה האידיוט היחיד, בגלל שבאמת יש לי בחדר פוסטר של סוסים בשקיעה שנהפכים לים. הפוך- גל ים נהפך לסוסים. אז חשבתי- ואו, כמה הביקורת הזאת באמת נכונה, חייב לבדוק בויקיפדיה. התוצאות היו מדהימות.
הפוסטר הזה?
אני חושב שהוא התכוון לזה
http://www.planetperplex.com/en/item/wave/
כן, הגיוני.
(ל"ת)
אני מעדיף תמונה
אכן נראה קיטשי ברמות ספילברגיות. נראה לי שבמקום לבזבז על זה 45 שקל +- בקולנוע, אני פשוט אקנה פוסטר של סוס רץ באחו בחצי מהכסף.
אני היחיד שהלך לויקיפדיה לחפש "קיטש"?
(ל"ת)
...בשנות הארבעים, קצת לפני המצאת הציניות?
כמה מגדולי הציניקנים פעלו בהוליווד ובסביבתה בשנות השלושים והארבעים – בילי וויילדר, ריימונד צ'נדלר, בן הכט, פרסטון סטרג'ס, ליליאן הלמן, ורבים אחרים. הציניות היא לא המצאה חדשה, זה רק הנוסטלגיה שמעדיפה לטשטש אותה.
ספילברג מחקה כאן את הסגנון הויזואלי של ג'ון פורד, אבל הוא הרבה יותר קיטשי מכפי שג'ון פורד אי פעם הרשה לעצמו.
באמת סוס יפה, אבל למה הדביקו לצוואר שלו שערות ממטאטא?
וגם התנוחה שלו תמוהה – מזכירה בו זמנית רקדנית בלט חיננית וקשיש עם דלקת בדרכי השתן.
בקיצור, מטאטא חינני עם דלקת בדרכי השתן.
(ל"ת)
אהבתי מאד מאד את הסרט. אבל הביקורת צודקת. ואני אכן אדם לא ציני ואני חושב שציניות זה דבר רע.
אני מדמיין
או שמלחמת העולם הראשונה לא התרחשה בשנות הארבעים…
מדובר על התקופה הקולנועית שהסרט משחזר, לא על התקופה ההיסטורית שבה הוא מתרחש.
אז מלחמת העולם הראשונה הייתה בשנות ה-40?
טוב לדעת.
תגובה *אחת* מעליך.
(ל"ת)
גם לא מבין את הנקרא וגם לא קורא תגובות.
(ל"ת)
למה שסרט על מלחמת העולם הראשונה
ינסה לשחזר את תקופת שנות ה-40?
הוא משחזר את הסגנון הקולנועי של הסרטים משנות ה-40.
השחזור התקופתי (במובן של בתים, לבוש וכו') הוא תחילת המאה ה-20, הסגנון הקולנועי (צילום, מוזיקה וכו') הוא של שנות ה-40. ולמה? כי ככה ספילברג החליט.
כי אם היו יוצאים שני סרטים אילמים בשחור לבן בשנת פאקינג 2012, העולם כפי שאנחנו מכירים אותו לא היה מסוגל לעמוד בזה.
(ל"ת)
למה לא?
(ל"ת)
סרט מדהים.
ראיתי אותו מוקדם יותר היום עם חברה שלי ושנינו התרגשנו כמעט עד דמעות לקראת הסוף.
קיטשי עד הסוף וללא מעצורים, אבל עשוי בצורה כל כך טובה שקשה שלא להישאב לסרט.
הסוס הוא ללא ספק השחקן הכי טוב בסרט והגיבור הראשי והויזואליה מהממת מתמיד, אבל אצל ספילברג זה תמיד בא כמובן מאליו כבר.
בקיצור, אני מסכים עם הביקורת. אם בליבכם יש מקום לסרט קיטש גלוי וברור- רוצו לראות כמה שיותר מהר.
יופי של סרט.
למזלי הציניות שלי נשלטת לחלוטין.
הטנק של אינדי 3 היה טנק ממלחמת העולם הראשונה.
(ל"ת)
(למען הדיוק, זה מודל של טנק בריטי ממלחמת העולם I,
שמישהו הדביק לו צריח מתקופה מאוחרת יותר. הפונטים בסדר).
היה טנק ממלה"ע הראשונה גם מבחינת העלילה עצמה?
מה היתה הסיבה העלילתית, אנא רענן את זכרוני![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
החכמתי, תודה!
(ל"ת)
ומאחר ואין הרבה תגובות מפרגנות
(או בכלל תגובות ת'כלס על הסרט), אשכתב חלק מהטקסט שלי בצורה לא מספיילרת, לטובת הקהל הרחב:
באיחור אופנתי ראיתי את הסרט והיה אחלה. ואפילו לא הרגיש ארוך מדי.
כן, הבחורצ'יק היה מאוד מעצבן, במיוחד כשהיה צעיר יותר. בסה"כ היה קיטשי, אבל לא ברמה מעיקה מדי. סרט דרמה-אקשן-היסטוריה-פיל-גוד. מומלץ לחובבי בע"ח – מובן שמבחינת היחסים המיוחדים, אבל גם מהבחינה הויזואלית נטו, מלבד סרטי ילדים, כמה כבר יוצא לראות סוסים על המסך? מומלץ גם לחובבי היסטוריה – כפי שכבר ציינתי שוב ושוב, המלחמה הנשכחת והמטומטמת ההיא.
בסופו של דבר יש מסר חזק מאוד שמשודר נגד המלחמה המטומטמת, כ"כ מטומטמת, ההיא – ונגד כל המלחמות בכלל.
ראיתי את הסרט לפני כמה חודשים,
אבל רק שיטוט אקראי באתר הביל אותי לפה..סוסים בשקיעה זה אחלה ולכן הסרט הזה עובד בתור תמונה לסלון,אבל הוא רחוק מלתפקד במשך שעתיים וקצת.
לקרוא לסרט הזה "סוסים בשקיעה"
זה סתם לרדת עליו ולהגחיך אותו במקום לתת דעה מנומקת. אני זוכר רק סצנה אחת כזו בסוף.
הסצנה הזאת הייתה גם בספר
(ל"ת)
ו....?
בכלל לא ידעתי שהיה ספר.ובבקשה אל תשמש/י בזה בתור תירוץ כי זה לא עובד,אם יש בעיה כלשהי בסרט עצם הידיעה שהיא כבר הייתה ביצירה המקורית לא משנה את הרושם שלי כהוא זה.אחרת אפשר פשוט לכתוב ספר לפני כל סרט שמוציאים כדי להפוך את הסרט למושלם,לא?
כל זה באופן כללי,אם מתייחסים לסצינה הספציפית שהזכרתי הרי שספילברג בכלל לא ראה בה בעייתית,כיוון שזו בדיוק הנימה של הסרט כולו.אני לא מסוגל לסבול סרטים כאלה,כי זה פשוט משעמם אותי מאוד.
התכוונתי שהבעיה טמונה כבר בספר שעליו ביססו
את הסרט. הספר היה נורא קיטשי והאווירה הכללית שלו היא מאד דומה לסרט. אם ספילברג היה לעדות סרט לא קיטשי הוא היה צריך מהתחלה לעשות סרט שהוא לא מבוסס על סרט קיטשי, או לעשות סרט שמבוסס על הספר אבל בקושי דומה לו.
יכול להיות שהוא נורא מגוחך בזכות עצמו,
אבל עדיף לתמוך את זה בדוגמאות, כמו שעשית עכשיו, ולא להסתפק בכותרות של "סוסים בשקיעה".