למרות שכבר עשינו את זה שנה שעברה, אבהיר שוב, ליתר בטחון – זהו לא "הכה את האוסקר" . הוא עוד יבוא, אבל לפני כן בוא נעשה משהו אחר.
בשבוע הבא מצביעי האוסקר יתחילו להצביע בעצמם למי שהם חושבים שצריכים להיות הזוכים בכל הקטגוריות השונות בפרס האוסקר, וגם השנה אנחנו ננסה להראות להם איך לעשות את זה נכון. מה שקורה כאן בעצם הוא הדמיה של טופס האקדמיה: אומנם צימצמנו את מספר הקטגוריות בהצבעה ל10 בלבד (4 קטגוריות המשחק, 2 קטגוריות התסריט, קטגוריית סרט האנימציה, ופרסי הבימוי, צילום וסרט) אבל חוץ מזה הטופס שלנו ושלהם עובד בדיוק באותה הצורה. שימו לב שאתם לא מתבקשים לנחש מה האקדמיה תצביע. שוב, "הכה את האוסקר" יבוא אחר כך. כרגע תבחרו במי שאתם מאמינים שהוא הכי טוב, לא מי שאחרים חושבים הוא הכי טוב.
תשובות לשאלות מתבקשות:
האם אני חייב/ת להצביע לכל הקטגוריות? לא. פרט לשאלת הכינוי/שם שלכם, אף שאלה אינה חובה. אתם יכולים להצביע בכל הקטגוריות פרט לתסריט המעובד, או להצביע רק לקטגוריית הצילום ולא יותר. אף אחד לא משגיח עליכם.
האם אני חייב /ת לראות את כל הסרטים כדי להצביע? כמו באקדמיה, גם כאן – איכשהו, לא. זה יהיה נחמד אם לא תצביעו בקטגוריה שלא ראיתם בה לפחות את רוב המועמדים ותדלגו לקטגוריה הבאה – אבל גם שם וגם כאן, אין דרך לעקוב אחרי זה. תעשו מה שאתם חושבים לנכון.
היי, מה קורה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר? מה זה? ההצבעה בקטגוריית הסרט קצת יותר מסובכת. עקרונית, במקום הצבעה פשוטה בסקר אתם צריכים למקם את שמונת המועמדים בסדר העדיפויות שלכם ממקום ראשון ועד מקום שמיני. יש הסבר יותר מפורט במסמך למטה כשמגיעים לקטגוריה, ומי שרוצה לקרוא על השיטה ואיך היא עובדת מוזמן לקרוא כאן.
עד מתי ניתן להצביע? יהיו לכם שבועיים להצביע – עד לחצות של יום שלישי הבא (ה-19). זה ייתן לכולם זמן להשלים את הסרטים המועמדים שאמורים לצאת מתישהו בזמן הקרוב ("יצירה ללא מחבר" שמועמד לקטגוריית הצילום ו"האם אי פעם תסלחי לי" שמועמד ל3 פרסים). מצטער "בשערי הנצח" עם תאריך ההפצה שלך איפשהו במאי ו"סיפורו של רחוב ביל" עם תאריך ההפצה שלך של אף פעם.
אם יש עוד שאלות, בעיות או תיקונים – מוזמנים להגיד בתגובות. וכמובן מוזמנים לשתף במה בחרתם ולמה. בהצלחה לכולנו!
תיקון קטן
כוכב נולד מופיע פעמיים כשמצוינים 8 המועמדים לסרט הטוב ביותר בדף האחרון של טופס ההצבעה (במקום הפנתר השחור).
יש גם טעות כתיב בתחילת ההסבר על שיטת ההצבעה לסרט הטוב ביותר.
זה היה ממש כיף! אני ממש סקרן לראות מה יהיו התוצאות באתר, למרות שעל רוב הקטגוריות הייתי צריך לדלג כי לא ראיתי מספיק מהמועמדים.
אולי זה רק אני, אבל זו היתה ההצבעה הקולנועית המדכאת ביותר שחוויתי.
לא רק שהסרטים השנה נעו בין גרוע לבסדר פלוס, נראה לי שהאסקפיזם פשוט מת.
לא מצליח להיזכר אפילו בסרט אחד מ2018 שלא עסק איכשהו בפמיניזם/פרוגרסיביזם/גזענות/פוליטיקה/להט"ב/העצמה/אפליה/שקר פוליטי כלשהו.
לפעמים זה היה ברקע, לפעמים זה שימש ככלי לקידום הסרט ולפעמים המסר הוגש לצופים בעדינות של D-9.
הייתי רוצה לראות איזו קומדיה רומנטית פשוטה, שלא עוסקת גם במעמדות או בסוציאליזם.
הייתי רוצה לצפות באיזה אקשן חדש, שלא מוחק את מושג הגיבור הקלאסי ומחליף אותו בגיבורה כי העצמה וזה.
הייתי רוצה לראות סרט קומיקס שלא בנוי על נארטיב של אפליה וגזענות וההתמודדות איתן.
אני מתגעגע לסרטי האקשן הצ'יזיים של ה90, עם כל הדביליות של רובם.
אבל אולי זה רק אני.
סליחה על ההשתפכות, אולי זה רק משבר קטן וזה חולף.
הנוקמים? ג'וני אינגליש?עוד סרטים שלא ראיתי?
(ל"ת)
לי היה כל כך מדכא שלא הצבעתי לכלום
בקטגוריה אחר קטגוריה הסתכלתי על המועמדים ולא ראיתי אף אחד שנראה לי שמגיע לו פרס כלשהו. אולי יחסית אפשר לדרג אותם מהכי בסדר להכי פחות בסדר, אבל אין אף אחד שבלט כאשכרה "טוב". מודה, חלק מהסרטים לא ראיתי, אבל זה הסרטים שבכלל לא עשו לי חשק לראות, אז אני בספק אם הם יצילו את המצב.
בהחלט :(
(ל"ת)
נראה לי שבחרת את הכתבה הלא נכונה לכתוב בה את זה.
הייתי מבין את התגובה הזאת אם היא הייתה מופיעה במוקדמות סקר סט השנה של עין הדג, אבל מדובר בפוסט אוסקר. זה חדש לך שהאוסקרים לא משקפים תמיד דעת רוב ולרוב נוטים ליצירות עם אג'נדה חברתית כלשהי?
לא חדש, פשוט ריכוז גבוה מדי עבורי השנה עם אפס סרטים "נורמליים".
(ל"ת)
אני מודה, לא בטוח שהבנתי
כלומר, כן, אין ספק ש*יש* השנה סרטים פוליטיים – כל סרטי הצבע ( הפנתר השחור על לבן והספר הירוק) וסגן הנשיא הם בהחלט שמעלים סוגיות פוליטיות ו/או גזעיות ואין ספק שיש מימד מעמדי ב"רומא" (אם כי לא בולט) אבל.. כוכב נולד הוא בדיוק דרמה רומנטית פשוטה. ורפסודיה בוהמית הוא הרבה דברים, אבל הוא בטח לא סרט להט"ב. והמועדפת, למרות שיש בו נשים בתפקידים ראשיים, רחוק מלהיות סרט על העצמה. *
אני מבין שאתה מתגעגע לסרטים של פעם, אבל מהתגובה של זה נשמע כאילו סרט לא יכול להיות עם אישה או להט"ב בתפקיד ראשי בלי שזה יצרום לך ממניעים פוליטיים ואז.. טוב, אז הבעיה קצת בך, מצטער. (אני אבהיר שאני לא בטוח שאתה אומר את זה, כי נראה שמיהרת להכליל בלי להתעכב על סרטים ספציפיים. אז אם לא זאת הכוונה, כדאי לשקול ניסוח אחר)
* – ומתוך הסרטים האחרים שמועמדים גם ניתן למצוא את הסרטים הנ"ל שלא מערבים פוליטיקה בשום צורה בולטת – מיראי, ספיידרמן: ממד העכביש (אלא אם, שוב, עצם זה שהגיבור שחור הופך את הסרט מבחינתך לפוליטי ואז.. שוב, הבעיה בך), האם אי פעם תסלחי לי?, ואן גוך: בשערי הנצח, והבלדה על באסטר סקראגס.
ואם אתה מדבר על סרטים של 2018 בכלל, אז נו, באמת? "ונום", "אנטמן והצרעה" ו"הנוקמים" כולם היו סרטי גיבורי על קלאסיים ופשוטים לחלוטין, "הבוס שלי בדייט", "ג'ולייט, הגרסה העירומה" ו"היעד.. חתונה" אף אחד לא דיבר על מעמדות וסוציאליזם וכולם היו קומדיות רומנטיות נפלאות, והיו שנה שעברה לדוויין ג'ונסון לפחות שני סרטי אקשן שיצאו פה.
כן קולנוע מודע פוליטית הוא בעלייה, אין ספק. אבל להגיד שהקולנוע הישן נכחד לחלוטין זאת הגזמה.
לא רק שהבלדה על באסטר סקראגס הוא לא ממש סרט פוליטי,
אלא שהוא בעצמו מתגעגע לקולנוע "הישן והטוב".
ברוב הסיפורים בו אין בכלל נשים, והוא לא מפחד להתגזען בטירוף על אמריקאים ילידים, ברמה שאני הייתי קצת בהלם שזה סרט שיצא ב-2018.
המסר המרכזי שהסרט העביר לי (חוץ מהמטאפורה הלא מאד מעודנת בסיפור האחרון), הוא "זוכרים את המערבונים הישנים והפשוטים? למה כבר לא עושים כאלה?"
הבלדה הוא ממש לא מערבון ישן וטוב
אף אחד מהסרטים בו לא דומה למערבון מהזן המוכר לנו, אם כי שניים מהם אולי נמצאים בתוך הז'אנר במובנו הרחב (הנערה שנבהלה וקניון הזהב).
נדמה לי שמה שהסרט עוסק בו – חוץ מהמטאפורות הרגילות של האחים כהן על יצירה ואבסורד – הוא המערב הישן עצמו. למערב הזה יש לסרט שילוב מעניין מאוד, ונדמה לי שגם כהני מאוד, של נוסטלגיה ובוז. הם מראים שהיה שם מלוכלך, נטול מוסר ומסוכן; אבל גם שהטבע היה נפלא, היו אנשים טובים והכל היה יותר, איך נאמר זאת, פתוח.
באותו הקשר
דיון מעניין, כולל קולנוענים ילידים, על טבע היצוג של ה"אינדיאני" בבלדה על באסטר סקראגס
https://nowtoronto.com/movies/features/roundtable-Indigenous-directors-coen-brothers/
לא אמרתי שהוא מערבון ישן וטוב.
אמרתי שהוא מביע געגועים אליהם.
האחים כהן לא חיו במאה התשע עשרה, ואני גם בטוחה שהמערב הפרוע לא היה כזה דומה למה שאנחנו מכירים מהסרטים, אז נראה לי שהגעגועים הם יותר למה שמשתקף מהקולנוע מאשר לתקופה עצמה.
אבל היכן הגעגועים?
באמת, איפה ראית אותם בסרט?
בעיקר בשני הסיפורים הראשונים וב"קניון הזהב".
הגיבור בודד, דואג לעצמו, לא חי לפי החוקים אלא לפי קוד פנימי. כולם יורים אחד בשני בשמחה. אולי לא כל ההתרחשויות סביב הגיבור הן בהכרח דברים שהיו קורים במערבון קלאסי, אבל הוא עצמו היה משתלב במערבון קלאסי בהצלחה.
וכאמור, בהצגה של נשים ואמריקאים ילידים. מלבד בשני הסיפורים האחרונים (זה שעוסק באישה, וזה שהוא לא ממש סיפור אלא רב-שיח גדוש מטאפורות) נשים לא קיימות אלא כדמויות רקע בבר או כזונות. אמריקאים ילידים הם "אינדיאנים" כמו שאנחנו מכירים אותם – הם לא מדברים ואין להם מניעים – הם מופיעים משום מקום כשהעלילה דורשת ומנסים להרוג, לאנוס ולקרקף את הגיבורים.
בעיניי, זו הצהרה: אנחנו יוצרים חשובים מספיק כדי שנוכל לעשות דברים ש"אסור" לעשות ב-2018. ניקח את הדמויות הכי סטריאוטיפיות במערבונים ונשחק איתן איך שבא לנו, בלי לעדכן את הדמויות עצמן.
מעולם לא ראיתי מערבונים כמו שלושת אלה
מה שאני מנסה לומר הוא שהאחים כהן לוקחים ז'אנר מוכר ואז מעוותים אותו לחלוטין בהתאם לטעמם כדי לומר דברים על הז'אנר, על אנשים, על הקיום האנושי, וסתם כדי לבדר. נדמה לי שהביטוי "געגועים" פשוט לא מתאים כאן.
יש כאן אלמנטים של מחווה, או tip of the hat, אבל אין מבט נוגה או חיוך נוסטלגי שמשמעם "למה כבר לא עושים כאלה?" מהסיבה הפשוטה שהם עצמם לא עושים כאלה, ושאם השאלה נשאלת בכלל, אז התשובה בגוף השאלה: ברור להם לחלוטין שכבר לא עושים כאלה, הם יודעים למה והם שמחים שזה המצב.
לגבי הדמויות, אני יכול לטעון שכמעט אף אחד לא יוצא טוב מחמשת הסרטים – הנבלים הגדולים ביותר, וגם הטמבלים הגדולים ביותר, הם לגמרי גברים לבנים – אבל, לצד זה, יש משהו בטענות שלך (אם כי אני חושב שיותר משזו התרסה זה חוסר עניין).
האם למישהו יש מושג איך אפשר לראות את ''האם אי פעם תסלחי לי''
(ל"ת)
בקולנוע בעוד שבוע וחצי
או באפשרויות אחרות, מתי שבא לך.
וואו שנה כל כך גרועה זה מביך
ראיתי רק 2 מהסרטים המועמדים (רומא והפנתר) ואין לי שום רצון לראות את הסרטים האחרים, ויתרתי עליהם כבר מזמן ושם דבר לא נשמע מעניין.
רציני זאת שנת אוסקר מביכה גם עם כל הקטעים של השינויים המזעזעים בעייני (פרס האוסקר לא צריך להיות על רייטינג ומגיע גם ליוצרים בדברים כמו הסרט התיעודי הקצר לקבל את הכבוד והבמה בטלוויזיה בדיוק כמו קוארון ובראדלי קופר), וגם עם כל הקטע שאין מנחה בייסיקלי כי אף אחד לא רוצה להנחות את זה יותר.
היו סרטים פי מיליון יותר טובים ויותר מעניינים השנה (גם כאלה שעשו קמפיינים לאוסקר) ולא זוכים לשום הכרה.
אני כנראה יראה את זה כי אני באמת אוהב את הטקס המפגר הזה איכשהו, אבל זאת כנראה השנה שהוא מתחיל לקבור את עצמו בהדרגה, לפחות מבחינתי וזה עצוב לי.
סייד נוט-שמעתי מלא דברים טובים על שחור על לבן, אני לא הכי פנבוי של ספייקי אבל אולי הפעם אני יהיה פחות פסיב אגרסיב ויראה אותו (וילכלך עליו אחכ).
אני מודה שאין לי בעיה לקבל את זה שזאת שנה גרועה
אבל להגיד את זה מבלי לראות את הסרטים הכי טובים מבין המועמדים (ובייחוד את המועדפת) נשמע כמו הכרזה קצת ריקה.
כאילו...... תכלס אתה צודק
אבל התכוונתי בקטע אישי וגם אמרתי שהסרטים לא מדברים אליי, כאילו המועדפת לא נשמע כמו משהו שיעניין אותי (אפילו שאהבתי את הלובסטר ואייל קדוש).
כמעט בכל שנה יש לפחות 3 4 סרטים מועמדים שאני ממשששש רוצה לראות והשנה בקושי רציתי לראות את השתיים האלה, זה מה שהופך את השנה הזאת לגרועה אוסקר וייז מבחינתי.
קיצר סתם הבעתי (הבעתי? יעני להביע?) את דעתי האישית stop crucifying me oh my gosh.
לא צולב בכלל
רק אומר שחבל לומר נואש לפני שהגעת לחלקים הטובים של השנה. אבל כל אחד בשלו :)
הבחירות שלי לאוסקר 2019
אז אחרי שבחרתי את הזוכים שלי מקטגוריית המשחק (ויגו, אוליביה, דרייבר, סטון), החלטתי לבחור גם את שאר הזוכים שלי.
הסרט הטוב ביותר: המועדפת, קל. יצירת מופת שמזרימה דם חדש בז'אנר הדרמות התקופתיות.
הבמאי הטוב ביותר: אם אני מתעלם מההיסטוריה של האוסקרים וכל זה, אז לנטימוס. אם אני לא.. יש משהו שדורש להצביע ללי, שעשה עבודה טובה מאוד גם הוא וקיבל זובור היסטורי. וזה בייחוד לנוכח העובדה שאני לא בטוח שלנטימוס ימשיך ברמה שלו ולא יחזור לסורו. השלושה האחרים נחמדים.
התסריט המקורי הטוב ביותר: שוב, המועדפת. אבל "הכנסייה החדשה" לא רחוק.
התסריט המעובד הטוב ביותר: גם באסטר סקראגס וגם סיפורו של רחוב ביל הם תסריטים נפלאים. אבל הפרס צריך ללכת ל"ביל". ולו רק בגלל ש:א. באסטר סקראגס בקושי תסריט מעובד ו-ב. למרות שהוא מאוד טוב, החלוקה האנתלוגית שלו עדיין פוגעת ב"סקראגס".
סרט האנימציה הטוב ביותר: אפשר תיקו משולש? לא? אוף. אז בין "מיראי", "ספיידרמן: ממד העכביש" ו"אי הכלבים" הפרס הולך לספיידי, למרות שזאת תחרות קשה ביותר. שלושה סרטים נפלאים בקטגוריה הטובה ביותר בטקס, וקטגורית האנימציה הטובה ביותר… אולי אי פעם?
סרט אנימציה קצר: צעד אחד קטן הוא אמנם לא בדיוק פצצה של מקוריות, אבל הוא הכי נגע לי בלב, אז כל השאר יכולים לקפוץ לי.
הפסקול המקורי הטוב ביותר: אני לא מבין כלום בכלום בפסקולים, אבל אי הכלבים הוא הפסקול היחיד שחזרתי אליו השנה, אז הוא.
השיר הטוב ביותר: השיר של באסטר סקראגס הוא שיר מושלם. קאנטרי עדין, מרגש ומצחיק.
עריכת סאונד: אומנם הוא היה צריך להיות במיקס ולא בעריכה, אבל הסאונד של "מקום שקט" צריך לזכות בפרס כלשהו, אז יאללה.
מיקס סאונד: לא קטגוריה חזקה במיוחד, ואני לא מבין גדול, אז יאללה "כוכב נולד".
תפאורה: רומא. הפנתר השחור הכי מקורי, המועדפת מצליח להפוך את השחזור התקופתי למבוך מסויט, וגם האדם הראשון ומרי פופינס חוזרת הם בחירות מוצדקות, אבל, נו, בשנייה ששומעים את ההשקעה שנעשתה ב"רומא" קשה לבחור במשהו אחר.
עריכה: שחור על לבן. יש כמה סצנות בסרט שהן כולן עריכה – בייחוד השילוב בין הארי בלפונטה ולידתה של אומה. המועדפת מקום שני צמוד, סגן הנשיא קצת יותר מדי מתרברב בעריכה שלו ואין לי מושג מה הספר הירוק ורפסודיה בוהמית עושים פה.
אפקטים: אף אחד מעבודת האפקטים לא הייתה מאוד מרשימה מאלה שמוצגות פה. לא, בעצם, יודעים מה – כריסטופר רובין. השילוב של הבובות עם השחקנים היה מרשים ממש.
ולכמה קטגוריות בהן לא ראיתי את כל המתמודדים –
צילום: [חסר – יצירה ללא מחבר] אהבה בימים קרים, קל. צילום יפהפה שהוא נקודת החוזקה של הסרט. גם הצילום במועדפת יפה (מי כאן אמר שהוא כמעט כמו דמות בפני עצמו?). אין לי מושג מה כוכב נולד עושה פה, ויש לי מושג מה רומא עושה פה אבל יש משהו קצת "קר" מדי בשבילי בצילום.
איפור: [חסר – מרי מלכת הסקוטים] גבול. עבודת איפור מדהימה בפני עצמה ומדהימה עוד יותר כשרואים איך השחקנים נראים במציאות.
תלבושות: [חסר – מרי מלכת הסקוטים] הבלדה על באסטר סקראגס, ולו רק על מגן הסירים בסרט השני.
סרט זר: [חסר- כפר נחום ויצירה ללא מחבר] היו סרטים זרים הרבה יותר טובים מכל מה שראיתי בקטגוריה, אבל מביניהם – המשפחה שלי הוא הסרט הטוב ביותר שלעולם לא היה לו סיכוי לזכות מול שני הענקים בשחור לבן.
סרט תיעודי: [ חסר – מחוז הייל ו"על אבות ובנים"] – Minding The Gap הוא יצירת מופת דוקומנטרית שהולכת להפסיד לשני סרטים שהרבה פחות טובים ממנו ובאסה.
מגיש בדקה התשעים
(השלמתי באיטיות, ועדיין משלים האמת. אבל תחושת בטן שסגן הנשיא וכוכב נולד לא יהיו אצלי בטופ)
שלישיית השנה שלי היא ללא ספק "רומא", "שחור על לבן" ו-"המועדפת" – כשהראשון מתיש לפרקים, לשני סוף שדוחף את המסר עם כפית לגרון, והשלישי… פנומנלי. כיף חסר תקנה. היחיד שאצפה בו שוב אם יזדמן לי.
אנימציה: עם "מיראי", "ממד העכביש" ו-"אי הכלבים" (וגם "ראלף" ו-"משפחת סופר-על" לא סרטים רעים), לטעמי זו חמישיית האנימציה המוצלחת אי פעם באוסקר. הלכתי על "מיראי" בגלל הערך הסנטימנטלי שלו עבורי, אבל אשמח גם אם מישהו מהאחרים יזכה.
(תראו אגב את "המשפחה שלי" בקטגוריית הסרט הזר. המוצלח ביותר של קורה אדה אחרי "אחותנו הקטנה").
כבר מזמן לא ראיתי לטריילר שאשכרה גרם לי ממש לרצות לראות סרט
הפעם האחרונה הייתה רפסודיה בוהמית, ולפני כן זה לא קרה במשך שנים.
ועכשיו ראיתי את הטריילר ל"ייסטרדיי", ואני מת לראות את זה.
לך תבין.
תמיד פינטזתי על לנסות לכתוב תסריט
על מישהו שחוזר בזמן כמה עשורים אחורה ומתחיל לכתוב מזיכרון שירים, ספרים ותסריטים מהעתיד ושעדיין לא יצאו כשהוא לוקח קרדיט על הכל (ואף נתקל בחלק מהיוצרים המקוריים ורואה איך הקריירות שלהם מסרבות להמריא בגלל שגנב להם את הרעיונות הכי טובים לפני שהספיקו לחשוב עליהם).
"יסטרדיי" נשמע מאוד דומה לרעיון שהיה לי בראש ונראה כמו סרט כיפי במיוחד. והבחירה ללכת על השירים של הביטלז ספיציפית היא מבורכת. אם כי עכשיו זה די מוציא לי את החשק מלנסות לכתוב את מה שהיה לי בראש בעצמי
אוף! איכשהו זה התגלגל לי לכתבה הלא נכונה XD
(ל"ת)
כן, באג הכניסה עם שמשתמש עבר לדף הזה
(ל"ת)
סרט כל כך גנרי לא ראיתי הרבה זמן
אפילו תור רגנרוק לא היה גנרי בצורה כזאת.
נקודת אור חזקה של הסרט שברי לארסון מעולה בתור קפטן מארוול.
אבל הסרט כסרט אוי אוי אוי.
גלגלתי את העיניים כל כך הרבה פעמים במהלך הסרט.
סרט צפוי ברמה של סרט אקשן בשנות ה-90.
אני היחידה שמגיעה לכאן בכל התחברות?
היה באג דומה בדף אחר, אני מניחה שהוא תוקן (או הקפיץ אותי לכאן), בכל מקרה הבאג עדיין איתנו, לפחות אצלי בכל התחברות למערכת אני נוחתת בדף הזה.
לא היחידה.
(ל"ת)