"אינטרסטלר", הידוע גם כ"בין כוכבים" זוהי אחת המשימות השאפתניות ביותר של ה-National Organization for Limitless Astronomical Navigation, אבל האם היא תצליח?
בשיתוף DigTV, בימוי ועריכה: אלעד רט
ביקורת מפורטת יותר תגיע בקרוב.
שתי דקות ברוטו: בין כוכבים
– פורסם ב 6 בנובמבר 2014Posted in: וידאו
אתה איש טוב.
(ל"ת)
וואי
ממש לא אהבת את העלילה הא?
אני הולך עוד שעה וקצת הוצאת לי את החשק.
מקוה שאתבדה.
טוב לדעת, עכשיו אחרי שהורדתי ציפיות כנראה שאופתע לטובה
מצד שני, אם אני כבר מעריך שאופתע לטובה, אולי אתאכזב בסוף![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
חחחחחח אהבתי
תודה דורון
לא ראיתי עדיין את הסרט.
אבל אם הייתי צריך לתאר "כמעט כל סרט של נולאן", לא הייתי חושב ש"שתי דקות ברוטו" היא דרך טובה.
דרך יותר טובה היא כזו: קח את הסדרה הכי אהובה עליך. עכשיו קח את כל 3 העונות הראשונות שלה ותראה אותן ברצף. פרק אחרי פרק אחרי פרק.. ללא הפסקה. עכשיו, אחרי בערך 8 שעות כשיסתנן לך משהו בסגנון "זה מגניב, אבל למה כל כך ארוך? למה כל כך עמוס? שלפוחית השתן שלי לא תחזיק מעמד עוד שנייה.. למה אי אפשר לקצר את כל האפיות הזו?" – אז תדע שקיבלת את חווית נולאן המלאה.
כן, זה תיאור לא רע של הסרט.
(ל"ת)
אכן תיאור לא רע של הסרט
(ל"ת)
ראש פינה, יש לנו בעיה.
פישלר, אתה נהדר.
אני עדיין לא מצליח להבין אם הסרט טוב או לא
ורק שיהיה לי ברור לפני שאני הולך לסרט… איפה לשים את המד ציפייה שלי?
אני עדיין לא מצליח להבין אם הסרט טוב או לא
ורק שיהיה לי ברור לפני שאני הולך לסרט… איפה לשים את המד ציפייה שלי?
הלוואי וספילברג היה מביים את זה בסוף
כמו שהוא היה אמור לעשות מלכתחילה.
מדוייק
סרט מלא בתיאוריות מדעיות מדהימות ומעניינות, מלא בסצנות מדהימות ועשוי נפלא, אבל בגדול אי אפשר להתעלם מזה שנולאן ניסה יותר מידי ללחוץ על הצופה עם המידע ובסופו של דבר סיים עם אחד הסופים הכי הזויים ומאכזבים שהיו אי פעם. היה אפשר לתמצת.
הכל נכון. ועדיין נהניתי
מאד. כי כל המוסיקה המפעימה, הסצנות המדהימות והתיאור הפיזיקלי המוגזם היו עטופים באחת ממערכות היחסים אב-בת המורכבות, האמיתיות והיפות שראיתי על המסך בשנים האחרונות.
וגם הכל היה כל כך יפה. ארוווווווך. אבל כל כך יפה.
היה צריך להיות לקצר בחצי שעה, ואז התוצר היה מ
בניגוד לסרטי רובוטריקים שארוכים ללא טעם, נולאן יודע לעשות סרטים ארוכים ובכל זאת להשאיר אותנו מרותקים עד הדקה האחרונה בלי סצנה אחת מיותרת. גם פה לא זכור לי סצנות שהייתי מוותר עליהם, אבל כן סצנות שהייתי מקצר בכמה דקות.
מפה לשם… חוץ מבעיית האורך, נהנתי מכל רגע! הסוף מרתק ומנצל את תורת היחסות של איינשטיין בצורה בלתי רגילה!