אוקיי, תקשיבו: הסרט האחרון של "דמדומים" היה אדיר.
אני אפילו לא צוחק. זה הסרט שהכי נהניתי ממנו בשבועות האחרונים. זה אולי לא היה בדיוק מאותן הסיבות שאליהן התכוונו יוצרי הסרט – או אולי בעצם כן, אני כבר באמת לא יודע בקשר לסדרה הזאת. כבר כמה סרטים נראה שהבמאי, התסריטאית וכל השחקנים רק מנסים לבדוק עד כמה מגוחכים הם יכולים להיות בעוד הם שומרים על פרצוף-פוקר, לפני שמישהי מהמעריצות תקום ותגיד, חבר'ה, זה לא היה קצת טפשי, מה שהלך פה הרגע? בסרטים הקודמים הם לא עשו עבודה טובה במיוחד: חלקים 3 ו-4א היו סרטים איומים, אבל כמעט תמיד באופן הלא נכון. פה ושם היתה סצינה מגוחכת כל כך שזה מצחיק, אבל רוב הזמן זה היה פשוט משעמם עד פלצות.
לא עוד. בסרט האחרון, החבר'ה שמאחורי הסדרה הבינו שלא יהיו הזדמנויות נוספות ושאין להם מה להפסיד, והתחילו להתפרע לגמרי. הסרט הזה מאוד מומלץ (בלי אף טיפת ציניות) לכל מי שאוהב לצפות בסרטים כדי לצחוק עליהם. הוא אידיוטי, הוא מבלבל, הוא מצחיק נורא, והוא כולל יותר ראשים ערופים משלוש עונות של "משחקי הכס".
ועם כל זה, נעשה קשה יותר ויותר להאמין שיוצרי הסרט לא יודעים בדיוק מה הם עושים, והם יוצרים פארודיה על עצמם בעודם צוחקים בזלזול מופגן מעל לראשן של המעריצות שמביאות להם ים כסף. לשיפוטכם: בנקודה מסוימת בסרט בלה הערפדית מקבלת טיפים מחבריה על איך להעמיד פנים שהיא בת אנוש. היא מסכמת אותם במשפט הכה מבריק: "Move around, blink, slouch" (בעברית זה נשמע קצת פחות טוב: "להתנועע, למצמץ, להשתוחח"). ובכך קריסטן סטיוארט מסכמת על המסך את מלוא טווח יכולת המשחק שלה. בסצינה אחרת ג'ייקוב איש-הזאב מחליט לחשוף את האמת העירומה על טבעו מול אביה של בלה, ועושה זאת באמצעות פשיטת בגדיו מולו, מחולצה ועד מכנסיים, כשהוא ממלמל דברים בסגנון "זה ייראה לך מוזר בהתחלה… אבל אתה תתרגל". ברצינות, אתם לא מצפים ממני להאמין שכל השורות האלה נכתבו ברצינות ובלי מודעות עצמית, נכון?
בסוף הסרט הקודם, בלה התערפדה. בתחילת הסרט הזה היא מתרגלת לסטטוס החדש, כשהיא ואהובה אדוארד סוף סוף באותה טמפרטורה (כן, השורה הזאת מופיעה בסרט), היא לומדת לצוד, היא מכירה את הבת החדשה שלה (שלמרות היותה בת יומיים נמצאת במערכת יחסים ארוכת טווח עם איש זאב), היא מרגישה מצוין, הכל סבבה, כולם חיים יחד, מאושרים, לנצח. סוף.
אה, רגע. צריך שיהיה בסרט גם קונפליקט כלשהו. אם כן, הוולטורי, הערפדים מונציה שטורחים להתנהג קצת כמו ערפדים, מקבלים מידע מודיעיני מוטעה על הילדה, וכועסים מאוד, כי זאת הפרה ברורה של איזה חוק ערפדי שלא שמענו עליו עד היום. הם מחליטים ללמד את משפחת קאלן המורחבת לקח. משום מה הם מחליטים כנראה שהדרך הטובה ביותר להגיע מונציה לוושינגטון היא ללכת ברגל, ובנחת, במקום לנוע במהירות ה"ווווווווושט" המגוחכת שבה ערפדים זזים בסדרה הזאת, כי זה לוקח להם בערך שנה להגיע. את הזמן הזה חבריה של בלה (אתם הרי לא באמת ציפיתם שבלה עצמה אשכרה תעשה משהו) מנצלים כדי לגייס תגבורת. מכל רחבי העולם מגיעים ערפדים חדשים כדי להצטרף לחבורת הנצנצנים. מתברר שערפדים הם כמו אקס-מן, לכל אחד יש כח על-טבעי משלו, ובמשך משהו כמו חצי שעה הסרט מציג בפנינו 21, אם ספרתי נכון, דמויות חדשות כאלה – שלא הופיעו ולא הוזכרו באף סרט עד אותו רגע. בדרך גם מספרים לנו עוד הרבה עובדות חשובות על טבע הערפדים, חוקיהם וההיסטוריה שלהם, שלא היה זמן להזכיר עד היום כי היו רק ארבעה פאקינג סרטים באורך של איזה שבע שעות כל אחד, והיה צריך להראות הרבה קלוז-אפים נורא חשובים על בלה בוהה באויר. התוצאה היא שבמהלך חלק מהסרט מוזכרים בממוצע שני שמות בדקה שלא היה לי מושג מי הם, כנראה משום שלא למדתי את הספרים בעל-פה.
בקיצור, הסרט החמישי והאחרון בהחלט נראה כמו סיכום אפי והולם, שמקבץ יחד את כל הדמויות החשובות בסדרה, רק שהסדרה שהוא מסכם היא לא "דמדומים", אלא משהו שונה לגמרי, וכנראה טוב הרבה יותר. אם כמה מהערפדים המוטנטיים היו מופיעים בסרטים הקודמים אולי הם לא היו כל כך משמימים.
כל גיוס הדמויות והאקספוזיציה המאוחרת הזאת נבנים לסצינה אחת, המאבק הסופי בין הערפדים הטובים לבין הוולטורי הרעים, המונהגים בידי מייקל שין, האדם היחיד שמעולם לא הסתיר את זה שהוא נמצא ב"דמדומים" בשביל הדאחקה בלבד. הדמות שלו נראית כמו בובה של פרופסור סנייפ נשלטת מרחוק על ידי מיסטר ברנז בזמן שהוא עשה חיקוי של דרקולה ומרוצה מעצמו כל כך שהוא מקבל אורגזמה בכל משפט שני. זאת בלי שום תחרות דמות הנבל הכי מוגזמת ומגוחכת שראיתי בקולנוע השנה, ואני ראיתי את שרליז ת'רון ב"שלגיה והצייד".
אבל בכלל דיברנו על הקרב האחרון. כאן יוצרי הסרט (אני מניח שעיקר הקרדיט מגיע לתסריטאית, מליסה רוזנברג) נתקלו בבעיה ללא פתרון, כביכול. נהוג שסרטים, בעיקר אם הם הסרטים האחרונים בסדרה ארוכה ופופולרית, יסתיימו בשיא כלשהו. לעומת זאת, הספר, על פי מיטב הדיווחים ברשת, מסתיים בלי שום שיא בכלל. בעיה: אם הם ישנו את הסוף, המעריצות ישחטו אותם. אם הם לא ישנו אותו, הם יקבלו את האנטיקליימקס של המאה. מה לעשות? לא יאומן, אבל הסרט מוצא לזה פתרון די גאוני, שמאפשר לערוך סצינת קרב גדולה ובכל זאת לא לעצבן את המעריצות. כן, אני אמרתי עכשיו "גאוני" על משהו שקשור לסדרת דמדומים.
זה אומר שיש קרב. והייתי מתאר אותו, אבל אוצר המילים שלי לא מספיק. נגיד את זה ככה: תארו לעצמכם שהקרב האחרון על הוגוורטס ב"הארי פוטר ואוצרות המוות" היה נערך באולפן עם רצפה שטוחה וציורים של עצים ברקע, שהייתם אמורים להאמין שהוא יער פתוח; שהוא היה מלא בפעלולים ממוחשבים איומים; ושלחצי מהדמויות הראשיות, כולל כאלו שליוו אותנו מאז הסרט הראשון, היה נעקר במהלכו הראש. זאת לא טעות, אגב – אמרתי "נעקר", לא "נערף". ערפדים, כך מתברר, דומים קצת לאנשי לגו: אם תופסים להם את הראש ומושכים מספיק חזק הוא פשוט יוצא, שלאק, מהמקום. אחרי הפעם הראשונה שזה קרה בסרט, חשבתי שוואו, זה היה די קיצוני בשביל סרט PG-13 לגיל הרך. אבל אז מתברר שזה לא היה אירוע חד פעמי, אלא אלמנט חוזר. בסרטי אימה של סם ריימי לא רואים כמויות כאלה של איברים חיוניים של דמויות ראשיות מתעופפים אנה ואנה כעלים בסתיו. זה מופלא.
אני מזכיר את זה מחדש בכל פעם שאני דן ב"דמדומים", אבל כנראה שצריך: לא שנאתי את סרט "דמדומים" הראשון. הוא היה חביב לסוגו; פנטזיה רומנטית ולא רצינית מדי על אהבה ואובססיה בגיל התיכון. לא יאומן איזה מרחק הסדרה עברה עד לבדיחה הקאמפית המטורפת שהיא "דמדומים: שחר מפציע חלק 2", אבל לפחות אי אפשר לומר שהיא לא מסתיימת בסוג של שיא. רגע לפני שהסדרה הנוראית הזאת נזרקת לפח האשפה של ההיסטוריה, בדרכה הבטוחה להפוך למשהו שמעריצותיה נורא יובכו להיזכר בכך שפעם הן אהבו, לפחות קיבלנו מסיבת סיום ראויה לשמה.
ואני אומרת ברוך שפטרנו. עד סדרת הנוער המאוסה הבאה...
(ל"ת)
Move around, blink, slouch
זו דווקא שורה ששמופיעה בספר, אז הקרדיט במקרה הזה דווקא הולך לסטפני מאייר. היא לא חזקה במודעות עצמית.
אבל זה לא שקראתי את הספר. הוא פשוט התגלגל לחיקי ונפתח בדיוק בעמוד הזה. אוקיי, לא בדיוק. אולי קראתי את הספר. קצת. פעם. אבל זה היה ממש מזמן. ממש-ממש מזמן.
לשמוע את זה מקריסטן סטיוארט על עצמה
זה אדיר בכל מקרה.
ישבתי בסרט עם חברה שחשבה שקריסטין סטיורט חיננית ויפיפייה.
תהיתי בלבי אם היא לקחה סמים קשים לפני הצפייה בסרט?!
קריסטין היא שחקנית נוראית עם הבעת פנים אחת, משהו בלסת שלה או בשיניים לא בא טוב בעין היא רזה מדי ונראית כמו סוג של גבר עם פאה…
כל הקונספט של ההטבעה עם האיש זאב והתינוקת היא מגוחכת בספר ובסרט – הזוי ולא אמין!
חוץ מזה כשנהרג זאב כל שהוא בסצנת המלחמה למה לא הפכו אותו לבן אנוש בסוף?
בסרט הראשון ובספר אדוארד מסביר שהיופי שלהם והקול החושני הם חלק ממה שהופך אותם לציידים הכי משוכללים, אבל חוץ מאחת מהשחקניות הבלונדיניות אף אחד מהערפדים לא היה יפה במיוחד. הערפד המצרי ששולט באיתני הטבע אפילו הזכיר מאד שחקן כדורגל ספרדי כל שהוא שנאמר עליו שהוא ההוכחה שמצוא האדם מהקוף.
גם ככה כל משפחת קלאן "משחקת" בצורה גרועה וכמעט כל חבריהם הערפדים משתפים פעולה עם הסלוגן של הסרט – "תראה ממוצע מינוס ותשחק גרוע פלוס",
לא יכלו לפחות לקחת כמה דוגמנים חתיכים שיהיה במה לשטוף את העיניים?
בקיצור לא סבלתי מהסרט (איך אפשר לסבול עם כל כך הרבה ראשים ערופים ודקוטה פניניג עם גלימה…)
אבל אני חושבת שגם בסדרת המופת "מה חדש בראשון לציון" בערוץ הקהילתי ניתן למצוא כמה שחקנים טובים יותר מקריסטין סטיוארט…
אף פעם לא ראיתי דמדומים,
אבל נראה לי שכולם מגזימים לגביה. איך אפשר לשחק טוב בסרט כזה גרוע ומגוחך? לא היה לה צ'אנס מלכתחילה. הסרט הזה קבר אותה לגמרי.
יכול להיות שבסרט אחר היא הייתה מפתיעה. אני לא אומר שהיא שחקנית טובה, אבל אתם שופטים אותה יותר מאשר את היוצרים של הסרט.
יכול להיות שקצת מגזימים ומקצינים
אבל אין ספק שהיא משחקת בצורה ממש ממש מעצבנת. ותמיד אותו דבר. אותן מניירות ואותן הבעות פנים. אותה פתיחת פה מוזרה (שאמורה להביע כמיהה לבן זוגה הערפד, ללא כל אמינות), אדישות והיעדר כימיה עם רוב השחקנים (חוץ מעם ג'ייקוב, אגב).
יכול להיות שזו בחירה רעה שלה כשחקנית ללכת עם הכיוון הזה של גילום הדמות, ולא בהכרח מעיד על זה שהיא גרועה. ואולי דווקא בגלל זה זה כן מעיד שהיא גרועה. אין לי מושג. מה שבטוח – הדמות שלה לא עובדת…ולא סתם כולם נטפלים דווקא אליה ולא לשאר השחקנים.
הוא עשה קריירה משרטים שדרשו ממנו לא להראות רגשות (או לפחות "לא דרשו ממנו להראות רגשות").
אם קריסטין הייתה בוחרת לשחק נגיד רובוטית מחסלץ מהעתיד – חוסר היכולת שלה להביע רגשות היה מתאים לתפקיד.
אם כך
יש לנו יורש(ת) לתפקיד הטרמינייטור.
סליחה, מיהרתי
*סרטים
*מחסלת
זה לא רעיון רע לגמרי,
כשחושבים על זה.
סאמר גלואו כבר עשתה את זה
ועשתה את זה טוב.
שמעתי הרבה תגובות על הסרט
אבל בחיים עוד לא שמעתי תלונות שהקאסט "לא יפה מספיק"…
אני כמובן מניחה שזה עניין של טעם, אבל עדיין- נראים ממוצע מינוס? באמת??? הלוואי עליי.
לגבי השחקן המצרי (ששמו רמי מלק, והוא באמת מצרי) – אכן, לא דוגמן השנה, אבל דווקא אחד השחקנים שיותר חיבבתי את המשחק שלהם בסרט. היה לו תמיד חיוך גדול וחמימות, וביחס לשאר השחקנים שהיו ממש פריזר, זה היה די מרענן…
גם אני חשבתי שהבחור החביב ששולט באלמנטים והבחור ששיחק את הערפד ההומלס העצבני שיחקו טוב יחסית.
א-ב-ל בספר הערפדים מתוארים כיצורים יפיפיים ועוצרי נשימה. ההשוואות שלהם לדוגמנים נעשית כל הזמן לאורך כל הספר שבלה וחברותיה מתנשפות ונאנחות (שיואו! הוא כזה דוגמן! אני לא מאמינה שהוא מדבר איתי…).
אז כשבסרט לוקחים אנשים שנראים ממוצע במקרה הטוב ואף אחד מהם חוץ מטיילור לאונטר שמשחק את הזאב בכלל (והזאבים לא אמורים להיות יפים במיוחד ובטח לא לעשות מופע סטרפטיז חושני…) ואומרים שהם "ערפדים"… אני אומרת דרשני!
היו לי צפיות לקצת ממתקים לעיניים ובמקום זה קיבלנו חבורה של טיפוסים מלוקקים אובר דרמטיים שעפים על עצמם תרתי משמע…
משהו שאני לא מבינה
ערפדים לא נראים אותו דבר בצורתם הערפדית והאנושית???
או שהם פשוט בוחרים רק אנשים יפים לערפד..
לפי סטפני מאיייר הארס שהופך אותך לערפד נותן לך כוחות על, מהירות, צמאון לדם וגם הופך אותך ליפה ומושך בצורה יוצאת דופן כדי למשוך את מי שאתה צד – קרי בני אנוש (קצת כמו זנבו היפה של הטווס שאמור למשוך טווסות)
זאת אומרת שאם אתה מתערפד אז איכשהו הגוף שלך עובר מייק אובר מטורף ואתה נראה כמוך רק הרבה הרבה יותר יפה.
(בקיצור לפי סטפני מאייר תהליך הערפוד דומה מאד לטריני וסוזנה עושות את ישראל…)
מזכיר לי
סטריפ של Sluggy Freelance שצוחק על העניין הזה שכל הערפדים חתיכים:
http://www.sluggy.com/comics/archives/daily/19980927
לא קראתי את הספר אבל
יכול להיות שב"מושך" היא התכוונה למשהו הורמונלי/מיסטי/שקרכלשהו ולא לשינוי פיזי?
נראה לי גם שזאת הכוונה
נראה הרבה פחות מסובך לערפד לייצר איזה פרומון פלא מאשר לשנות את העיצוב של הפנים שלו. במסגרת כוחותיו הפיזיים של ערפד ביקום דמדומים, כמובן.
אגב, לא המצאה של מאיירס
גם הערפדים של אן רייס עוברים מייק אובר כזה. האפקט הזה אפילו הופיע בסרט של "ראיון עם ערפד" כמדומני והיה מוצלח וקריפי.
את רוצה ממתקים לעיניים?
תלכי למסלול דוגמנות או משהו. יש גבול לכמה שאפשר להיות שטחי.
אם גבר היה רושם פה שהשחקניות לא יפות/לא רזות מספיק אגודת הפמיניסטיות הייתה רודפת אותו לנצח.
(ל"ת)
מה קשור שטחיות?
קראתי את הספרים ובספרים מתוארים בדיוק רב הדמויות בצורה מאד מסוימת.
הליהוק לא תואם לכתוב ועל זה התלונה.
הערפדים אמורים להיות יפיפיים ועוצרי נשימה ויש גם הסבר מאד ארוך בספרים לחשיבות של היופי ליכולת הצייד של הערפד – לכן גם בסרט אחר על ערפדים "יומנו של ערפד" ליהקו את בראד פיט וטום קרוז לשחק ערפדים – אנשים יפים בצורה יוצאת דופן ובמקרה שלהם גם עם כישורי משחק מוכחים.
הטענה שלי הייתה שאם כבר הם בחרו ללהק אנשים חסרי כל כישרון משחקי לשחק ערפדים המינימום שהם יכלו לעשות הוא לפחות מבחינה חיצונית יהיה דמיון בין הדמויות הכתובות לשחקנים שבסרט.
לראיה שמדובר בתלונה לגטימית – בהארי פוטר התלוננתי שלקחו שחקנית יפה מדי לשחק את הרמיוני שמתוארת כפשוטת מראה עם שיער נפוח ושיניים ארוכות ולא הייתי היחידה שחשבה ככה. אבל אמה ווטסון שחקנית טובה וזה פיצה על העובדה שמבחינה חיצונית היא לא דומה לדמות הכתובה אותה היא נבחרה לשחק .
וגם אם גבר היה מתלונן על ליהוק לא מדויק לדמות שמבוססת על ספרים אף אחד ובוודאי אף אחת לא היו שוחטים אותו.
זה שאני משתמשת בלשון ציורית ובמשפטים כמו "ממתקים לעיניים" כדי לתבל את הדברים שלי ולהפוך את הקריאה למשעשעת יותר לא הופך אותי לשטחית…
אם את חושבת שלתלונות על מראה אין קשר לשטחיות,
את לא יודעת מה זה שטחיות. הערה צדדית, יכול להיות שאנשים שלא מושכים בעינייך יהיו מושכים בעיניי אחרים.
למרות הסיכון הקיים שאני אצא שטחי אפילו יותר:
אנשים אוהבים לשבח סרטים על צילום יפה או על תפאורה אסתטית. אז באותה מידה, מה פגום בשיבוח סרט על שחקניו היפים? אחרי הכול, הם תורמים לאסתטיקה הכללית של הסרט בדיוק כמו הפילטרים המסוגננים או התאורה. אני לא רואה משהו פסול ברצון לשטוף את העיניים לשעה וחצי של אנשים יפים. נכון, כמו שאמרת, אני מוזמן ללכת למסלול דוגמנות. אבל מצד שני, במסלול דוגמנות אני לא יכול לקבל עלילה, קונפליקט, נקודות מפנה, ובאופן כללי, זה לא עניין כזה מהנה (ובינינו? בפרק אחד של "חסרי בושה" או "האנטומיה של גריי" אפשר למצוא אנשים פי 19 יותר יפים מבכל תצוגת אופנה שאפשר לראות בטלוויזיה).
וזה שמישהו נראה טוב לא פוטר אותו, כמובן, ממשחק טוב. יחד עם זאת, שיילין וודלי ב"היורשים", אמה ווטסון ב"הארי פוטר ואוצרות המוות א'", ריאן גוסלינג ב"טיפש, מטורף, מאוהב", בראד פיט ב"פייט קלאב" (שם היופי שלו לא רק עשה כיף לעיניים, הוא גם שירת מצוין את הטוויסט שבסוף הסרט) – הופעות מצוינות, שהיופי החיצוני של השחקנים שלהן רק תורם להן. אני לא רואה משהו פגום מוסרית או שטחי במיוחד בהנאה משחקנים מוכשרים שנראים מעולה. זה באמת לא לעניין לומר "אני לא נהניתי מההופעה של סטיב בושמי בכלבי אשמורת, הוא מכוער ממש", אבל זה בסדר גמור לומר "אמה סטון ופן בדג'לי שיחקו מצוין ב-Easy A, והם גם נראו שם ממש טוב".
נו באמת.
לשבח שחקנים יפים זה דבר אחד, אבל להגיד שהשחקנים לא יפים מספיק?
אם הרמיוני לא הייתה יפה, זה היה פוגם בכישורי המשחק שלה?
קח לדוגמא את הסדרה 'הסופרנוס'. הסדרה שנחשבת ע"י רבים לטובה מכולם. מי הדמויות הראשיות בסדרה? גברים שמנים בגיל העמידה, קירחים, לא יפים במיוחד. אפילו שזו סדרה עם אופי שונה, אני עומד על זה שלמראה של השחקנים אין שום קשר לסרט או להופעה שלהם. וסליחה, איך בדיוק היופי של ריאן גוסלינג ב"טיפש, מטורף, מאוהב" תרם לסרט? אם מישהו קצת פחות מושלם מבחינה חיצונית אבל שחקן טוב יותר היה עושה את אותו תפקיד?
וזה מחזיר אותי לדיון שהתחלתי על אדל לפני כמה שבועות. זו הוכחה שלא רק התעשייה לא התשחררה מהרצון לשלמות אצל כולם, גם הצרכנים.
אבל יופי חיצוני לא עומד בסתירה עם כישורי משחק.
נכון, בסופרנוס הדמויות הראשיות לא נראות כל כך טוב. אני גם לא מסתכל עליה כאל הסדרה הטובה ביותר אי פעם (או אפילו חלק כאל חלק מהטופ פייב), אבל זה כבר לא קשור לכרס של ג'יימס גנדולפיני, שחקן שאני מחזיק ממנו מאוד. יחד עם זאת – כן מופיעות שם דמויות שנראות יותר טוב מנשות המאפיה (או גברברי המאפיה) הממוצעים. עם בגרותו, רוברט אילר, ששיחק את בנו של טוני, גדל להיות עלם נאה מאוד שאף עלמת חן לא הייתה מתנגדת להיראות בחברתו. ג'יימי לין סיגלר נראית מעולה, והופיעה בכמה סדרות בתור הכוסית התורנית שבאה כדי להיות החברה של אחת מהדמויות ואז ללכת. דריי דה-מטאו נראית נפלא, וגם אידי פאלקו נראית לא רע בעיני. זה נכון שלא מופיעים שם יותר מדי אלים יווניים, אבל גם "הסופרנוס" לא חפה מייפוי המציאות בסוגיה הזאת.
כן, אולי היה קצת פחות כיף להסתכל על הרמיוני במידה והיא הייתה פחות יפה, אבל בהנחה והיא עדיין הייתה, אתה יודע, אמה ווטסון, היא עדיין הייתה משחקת מעולה, ועדיין הייתי נהנה מההופעה שלה. יחד עם זאת – גם בסדרת הספרים, מהספר הרביעי, הרמיוני יפהפייה, ויש סצנה שלמה שבאה רק כדי להכין את הקהל למייקאובר של הרמיוני (סצנה שבסופו של דבר נחתכה מהסרט). בהתאם, עד הסרט הרביעי הרמיוני לא הייתה יפהפיית הנילוס, ובסה"כ נראתה כמו ילדת פרסומות פשוטה עם שיער שערורייתי וכישורי משחק מאוד מיוחדים בשביל ילדה בת 14 (היא לא נראתה מי יודע מה, ובכל זאת תמצא כאן ביקורות על "חדר הסודות" ו"האסיר מאזקבאן" שמשבחות את התפקיד שלה). אז כן, זה חשוב לעלילה – כי זה חלק מהספר עליו מתבסס הסרט. ובנוסף – זה תורם לסרט עצמו. אני נהנה לראות אנשים שנראים כמו אמה ווטסון, ואם זה הופך אותי לפושע אתה מוזמן להשליך אותי למעשיהו.
באשר לריאן גוסלינג – שוב, יש סצנה שלמה שמוקדשת בשביל להראות כמה שהוא מושלם מבחינה פיזית ("OMG, It's like your photoshoped!"). זה חלק מהדמות. אמה סטון לא מבקשת ממנו להוריד חולצה משום סיבה אחרת. מעבר לכך – הוא משחק ladykiller שכל שבוע שוכב עם מספר נשים. זה הגיוני לגמרי שהוא יהיה יפה תואר עם גוף של שחיין אולימפי.
אני אוהב ליהנות מסרטים, ואני נהנה מלראות אנשים יפים. אם זה רלוונטי, תורם ולא פוגע בסרט (יש מקרים שבהם היופי החיצוני כן פוגע – כמו ב"אבודים", לדוגמה, שם יש יותר מדי אנשים יפים ומעט מדי אנשים רגילים) אז זה כיף מאוד. אני אוהב לברוח למשך שעה וחצי לעולם אחר – יכולים להיות שם דרקונים, תלמידי כיתה י"א שלכל אחד מהם, ללא יוצא מן הכלל, יש אוטו משלו, או פשוט המון המון המון אנשים יפים. אני מקבל את זה ואני מברך את זה, ואני לא חושב שזה הופך אותי לבן אדם שטחי. ובמידה וכן – לא כל כך אכפת לי.
היא לא נראתה טוב עד הסרט הרביעי?
אתה מודע לכך שהיא הייתה ילדה? נתחיל לבקר עכשיו גם מראה של ילדים?
אתה חוזר על עצמך בעקשנות בהודעה הזאת, אני לא מתכוון לחזור על עצמי שוב ושוב, אם אתה רוצה, תקרא מה שכבר כתבתי.
כשסרטי הארי פוטר הראשונים יצאו,
העט המרקד היה יותר צעיר מהרמיוני.
ובכל זאת, הוא שופט את המראה שלה היום.
(ל"ת)
בוא לא נהפוך אותי לאדם רע שמסתכל על ילדה בת 12
וקורא לה מכוערת (היו דברים מעולם, אבל… טוב, סיפור ארוך. הדרכה זה לא דבר כיפי), סבבה? סבבה.
אמה ווטסון, נכון לעכשיו, היא אחת השחקניות הכי יפות שעובדות בהוליווד. היא חיננית, יש לה חיוך נהדר, עיניים יפות ואני ממש, ממש אוהב את התספורת שלה ב"כמה טוב להיות הפאג-האג של עזרא מילר". יחד עם זאת, בתחילת שנות האלפיים היא לא הייתה ילדה יפה במיוחד. זה הגיוני. אני לא שופט אותה על זה, היא עדיין הייתה כבר אז שחקנית מצוינת ובאופן כללי, יש מעט מאוד אנשים שמסתכלים על חטיבת הביניים ואומרים לעצמם "איזה חתיך הייתי אז". אני אישית מכיר אולי ארבעה ילדים שיכולים לומר את זה ולומר אמת.
מותר לי, יחד עם זאת, לומר את זה. זה לא הופך אותי לבן אדם שטחי. וגם אם כן – אפשר להדביק לי המון שמות תואר. אם "שטחי" הוא השלילי שבהם, אני ממש, ממש שמח. להסתכל על ילדים בגיל הזה ולומר "הוא/היא יפה" זה הגיוני. יש מיליוני אנשים שזה המקצוע שלהם. יש גם מיליוני אנשים שזאת הסטייה שלהם – חלק ניכר מהם נעול עכשיו מאחורי סורג ובריח, ולאדימיר נאבוקוב כותב עליהם ספרים ופטריק ווילסון משתתף במספר חשוד של סרטים עליהם.
וכל זה, כל סאגת ה"העט המרקד צוחק על ילדים קטנים ומכוערים" מאוד, אבל מאוד לא קשורה לדיון הדי מעניין שהתנהל כאן. אם אתה רוצה להמשיך לדבר על שחקנים יפים לעומת שחקנים לא יפים, וכמה זה בסדר להחשיב את המראה החיצוני שלהם כחלק מהופעתם, אהיה המאושר באדם. אם לא, לא נורא![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
עזוב לרגע את אמה ווטסון,
זה שאתה מחשיב מראה חיצוני כפרמטר לטיב ההופעה, הופך אותך לשטחי. אם זה לא מפריע לך ואתה אפילו שמח מזה (מילים שלך), גם אני שמח.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
הוא כתב כמה וכמה מילים על איך זה *לא* קשור לטיב ההופעה,
אלא רק תורם לה, אז אני לא חושבת שזה מה שהוא ניסה להגיד.
אופיר היקר
על מנת להיות "עמוק" רצוי וכדאי גם לדעת להבין את הנאמר ולא רק לקרוא אותו.
=)
כשסרט מבוסס על ספר בו האפיון הראשי של הדמות הוא יופייה המסחרר והשחקן שנבחר לגלם את אותה דמות נראה ממוצע יש מקום לדון על הפער הליהוקי בין הספר לסרט. במיוחד עם המראה החיצוני של הדמות מאופיין ככזה שמקדם את העלילה.
אין צורך להדביק על אנשים את התווית "שיטחי", זה סתם מעיק ויוצר שיחה לא נעימה. חוץ מזה פלורליזם הוא לא מילה גסה וריבוי דעות הופך את עולמינו למקום מורכב ומעניין יותר.
אין פה טענה שאנשים שאינם טובי מראה לא יכולים להיות שחקנים מצוינים ונהדרים. להפך לדוגמא אני מאד נהנית מהמשחק בהומלנד של מנדי פטנקין עם הקרחת והזקן ובעיני הוא דמות מפתח ואני פשוט מעריצה שלו. הוא מאד סקסי בעיני…
הטענה היא שכאשר אפיון הדמות הראשי הוא יופי אפשר לצפות שילהקו שחקנים שנראים טוב יותר… כפי שהוסבר כמה וכמה וכמה פעמים היופי מקדם את העלילה ודווקא מעמיק את הדמויות ומסביר את ההשפעה של ערפדים על בני אדם. (מאמרים שלמים נכתבו על הקשר בין מין יופי ומוות בעולם הערפדי מדרקולה ועד לדימדומים יש אנשים שגם עשו על הנושא דוקטורנטים – לא ממש רדוד הא?)
אתה לא חייב להסכים עם הטיעון אבל לפחות אני מקווה שהפעם תבין אותו.
רק טוב
לי
ואפילו לא יום שלישי היום (:
פשש…תגובה חיובית על הסרט גם פה וגם ב"וואלה".
כבר כתבתי ביקורת די ארוכה בעמוד הסרט, וכמובן שאני מסכימה שהסרט אדיר.
מה שכן, אני חייבת הערה אחת מתוך נקודת מבט של חובבת נאמנה מאוד של הסדרה ושל הספרים – ההתפרעות וההומור העצמי והחצי פארודיה שעשו על עצמם (וכן, למקרה שתהיתם – זה היה במודעות עצמית מוחלטת), היא לא "בזלזול מופגן מעל לראשן של המעריצות שמביאות להם ים כסף", אלא להיפך.
לסדרה יש הרבה מעריצים עיוורים (מעריצות?) שאולי ההומור העצמי יחלוף להן מעל הראש כשהן צווחות בהיסטריה כשג'ייקוב מוריד חולצה, אבל תתפלאו…לגבי שאר מעריצי דימדומים (ואני בתוכם) – חלק נכבד מכל העיסוק בסרטים/ספרים הוא פארודיות, ופאנפיקים מטורפים יותר או פחות (מי אמר "חמישים גוונים של אפור"?), וחיבה מהולה בלעג, והבנה שבסך הכל מדובר בפנטזיה של נערה מתבגרת ואנחנו פה בשביל הערפדים, בשביל הכיף ולא בשביל האיכות. לפחות לציבור הזה של המעריצים הסרט עשה הרבה מאוד כבוד, ושיתף פעולה עם הלעג, וככה יצא גדול בעצמו (קצת כמו פוליטיקאי שמשתף פעולה עם חיקוי שלו ב"ארץ נהדרת").
אני לא ממש מקבל את זה.
מידה מסוימת של הומור עצמי היא רצויה, כמובן. קריצה פה ושם לא הרגה אף אחד. אבל הכבוד העצמי הבסיסי של הסרט מחייב אותו להתייחס לעולם שהוא ברא ברצינות. אם הסרט כולו, מההתחלה ועד הסוף, הוא פארודיה עצמית – זה כבר זלזול מופגן בחובבי ומעריצי הסדרה, שאני מניח שלא *כולם* אוהבים אותה למרות ובגלל שהיא גרועה.
מי אמר שכל הסרט פארודיה?
הסרט עצמו מאוד מאוד מאוד נאמן לספרים, לפעמים אפילו ברמת השורה, למעט הקרב (שאגב, אם כבר מדברים על כבוד למעריצים, מזכיר כמה פאנפיקים מופרעים שקראתי). הפארודיה העצמית מקבלת במה לא כל כך רחבה, אם כי מספיק רחבה כדי לשים אליה לב, כי הסרט עושה שינוי רציני באווירה.
בעיניי זה לא מראה על זלזול, אלא לחלוטין בקריצה, ואולי גם רומז על הפנמת הביקורת שהרצינות המאוד תהומית של כולם בסרטים הקודמים הייתה פשוט מגוחכת.
הביקורת הזו גרמה לי לשנות מ'לא אראה' ל'רוצה לראות'.
(ל"ת)
עד כמה חשובים הקודמים לעלילה של הסרט הזה?
ראיתי רק את הראשון שהיה בסדר אבל אין לי כוח להשלים פערים בשביל זה
גם זה לא מעניין אותי יותר מדי אבל אין עכשיו מה לראות בקולנוע ( חוץ מסקייפול שראיתי) אז חשבתי שאולי אלך….
לדעתי כדאי להתעדכן במה שהיה קודם
בכמה דברים קלים ממש באופן שטחי – סרט 2 (מי היו הוולטורי+ג'ייקוב), סרט 3 (להבין את החשיבות של הזאבים) וסרט 4 (חתונה+לידה של הילדה). לא לראות את הסרטים או סירטונים, פשוט לדעת שהיה כזה דבר.
אחרת אני חוששת שתתהה לגבי הרבה דברים ותפספס כמה בדיחות/יהיו חורים. אני למשל נאלצתי להסביר למישהו למה מנהיג הוולטורי מתעקש להחזיק לכולם את היד…(אין לי מושג למה זה הטריד אותו כל כך).
מצד שני, כל עוד לא מטריד אותך יותר מדי שתפספס את זה לא אמורה להיות בעיה. אפשר להנות מהסרט גם בלי זה כי הראשון הוא באמת הכי חשוב.
יש בסרט *כל כך* הרבה חורים ודברים לא מוסברים
(כמו שציינתי, יש בו מספר דו-ספרתי של דמויות שאפילו לא הופיעו בסרטים הקודמים) שאני לא חושב שזה באמת משנה אם רואים את הקודמים או לא, כל עוד מודעים לקו העלילה הכללי מאוד.
מצד שני, יש מה לראות בקולנוע. יש "ארץ יבשה", יש "לופר", יש "פרח קיר". אם בא לך לראות סרט גרוע בשביל הכיף, סבבה, אבל יש שפע של דברים לראות לפני שאתה הולך לסרט בתירוץ של "אין מה לראות".
הסרטים האלה כל כך נמרחים,
שאפשר בשורות ספורות על כל סרט לתמצת לך את כל מה שאתה צריך.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
תקדיש עשר דקות של קריאה בויקיפדיה, ואתה מוכן לצפות בפרק האחרון של "היפים והערפדים"…
אני לא מאמין!
רד פיש אוהב סרט של "דמדומים"?! שיט, איפה זה עכשיו….,אה, הנה!
"Exorcizamus te, omnis immundus spiritus, omnis satanica potestas, omnis incursio infernalis adversarii, omnis legio, omnis congregatio et secta diabolica…
מקווה שזה עבד. בכל מקרה, נראה לי ש"דבר הגולשים" מדבר בפני עצמו. הסרט הראשון היה נוראי ואני לא מתכוון לבזבז עוד שנייה מחיי על הסרטים האלה. אין לי בעיה עם סרטים מסוג ה"כל-כך גרוע שזה מצחיק" אבל יש גבול. וגם אם אני כן אראה את זה – כנראה החלטה שאקבל תחת השפעת אלכוהול – בטח שלא אבזבז על זה מכספי, למרות הבצורת בסרטים מעניינים שיש כרגע.
גם קראתי את ה"טוויסט" של הקליימקס, וזה אידיוטי, פשוט אידיוטי. זה כמו שאחרי הקרב האחרון בהוגוורטס יגידו לך פתאום שכלום מזה לא קרה באמת וזה רק דברים שהארי ראה בכדור בדולח בשיעור גילוי עתידות.
אני אומר בואו נפתח קונפטי, נשתה משהו, נרים לחיים שהסדרה הזאת נגמרה סופסוף ונתחיל לשכוח שהיא אי פעם קרתה. וכדי לסיים עם חיוך (ובתקווה לשנות את דעתם של אלה שמשום מה חושבים לראות את זה),ה Honest trailer לסרט (טוב, זה לסרט הקודם, אבל אני בספק שיש כזה הבדל..)
http://www.youtube.com/watch?v=AoLXRErjzco&feature=plcp
זה דווקא נשמע כמו טוויסט חמוד על טוויסט שחוק.
(ל"ת)
ביקורת מעולה
חיכיתי שהסרט כבר ייצא כדי ש-א. הסדרה הזו תישכח כבר. ב. נזכה לביקורת שנונה ומשובחת. לדבר השני זכינו, לדבר הראשון אני מניח שייקח עוד קצת זמן. האמת, הביקורת כמעט גרמה לי לרצות לראות את הסרט, אבל אז נזכרתי שבשביל זה יש לי 4 סרטים קודמים לראות (ורובם נחשבים איומים) אז וויתרתי. נו טוב, אסתפק בביקורת.
למה לצפות ב 4 סרטים כשאפשר לקרוא את זה
http://www.cracked.com/blog/4-twilight-movies-according-to-someone-who-hasnt-seen-them/
אם יש מישהו שמפקפק בביקורת
אם מישהו מפקפק וחושב שהשחקנים בעצמם לקחו את הסרט הזה ברצינות:
http://www.youtube.com/watch?v=HBpNps3xATc
הוא ממש נראה מסכן בחלק מהראיונות האלה...
(ל"ת)
טוב, אני חייבת להגיב למקרה שאת רצינית
הספרים ממש גרועים, וקראתי אותם בלי לראות את הסרטים (איכשהו הם לא עשו לי חשק).
אני... אמ... וואו.
יש ויכוח על הספרים. יש הרבה ויכוח על הספרים, כי הם נוראיים בזכות עצמם ובלי קשר לסרטים, אבל נאהבים ע"י ההמונים בדיוק מאותן סיבות שמושכות אותם אל הסרטים. וכן, קראתי את כל ארבעתם.
ואף אחד לא כותב על רוברט פטינסון?
עדיין לא ראיתי את הסרט אבל הוא היה הדבר היחידי יחד עם ג'קוב שאהבתי.
איך רוברט היה בסרט הזה?
אני אוהבת כמה רוברט פטינסון לא סובל את הסידרה …זה מגוחך כמה הוא לא מסמפט את דמדומים.
למרות שאלוהים העניש אותי על עך שצפיתי בסרט הקודם,
הביקורת הזאת עושה לי חשק לצפות בסרט.
בניגוד להרבה אנשים, אני חושב שקריסטין סטיוארט משחקת טוב
זה לא שיש לה רק הבעה אחת, זה שהדמות שהיא משחקת כל כך חסרת אישיות.
למעשה, חוסר הבעה זה בדיוק מה שהיא צריכה להראות, והיא עושה את זה מצוין, ממש נאמנה לדמות!
היא משחקת טוב? ממש לא
נכון שהשילוב של הדמות שנוראית גם בספרים עם קריסטין סטיוארט רק גרם לה להראות יותר גרוע אבל גם בסרטים אחרים שהיא שיחקה היא ממש גרועה, וכן, זה עדיין מרגיש שיש לה רק הבעת פנים אחת של מעין שוק ובלבול לא מוגדר, באמת.
לדוגמה, שלגיה והצייד, בעיקרון סרט טוב פלוס אבל בכל סצנה שהיה בה את קריסטין פשוט סבלתי, וכך גם בכל שאר הסרטים שהיא שיחקה.
אני ממש מצטער להפריע...
אך השם כבר תפוס…
אני לא מבינה איך אף אחד לא הזכיר את זה
"נסי?? קראת לילדה שלי בשם חיבה של המפלצת מלוך נס?" או משהו כזה.
זה קרע אותי. וזה מוכיח שכל מה שרד אמר על התסריטאים המודעים לעצמם הוא נכון.
האמת שזה היה גם במקור בספר...(:
(ל"ת)
ברצינות?
סטפני מה-שמה יותר פסיכית ממה שחשבתי.
ביקורת משעשעת מאוד
אבל קצת מיותרת,קשה לי להאמין שמישהו פה שקל צפייה ב'דמדומים',לעומת זאת יש סרטים רבים עליהם הייתי רוצה לדון או לשמוע דעה,שכלל לא מופיעים באתר,בשלוף:'האזרח קיין'.
טה-דה!
http://www.fisheye.co.il/citizen_kane/
לא מיותרת בכלל
קודם כל, אף ביקורת של רד לא מיותרת. ע"ע ג'לי טרזן.
דבר שני, יש פה גם אנשים שרואים ואפילו אוהבים דימדומים. אני למשל. מהאזרח קיין לעומת זאת לא התלהבתי במיוחד. יש בו התעמקות יפה בדמות, אבל חוץ מהעניין הזה לא נהניתי ממנו במיוחד.
דבר שלישי, אם רד רוצה לעשות ביקורת על דימדומים, ולו כדי לצחוק על זה – להגיד שזה "מיותר" נראה לי קצת לא במקום.
כרגע גיליתי שסטפני מאייר היא מורמונית.
אני לא ממש יודע מה לעשות עם המידע הזה, אבל הרגשתי צורך לחלוק אותו.
זה מסביר את המטיפנות שלה
(ל"ת)
בניגוד למעריציה השייכים לדת ההורמונית?
(ל"ת)
תקשיבו..
גם לדעתי הסרט האחרון היה לא משהו
קריסטן סטיוארט שיחקה כמו מסוממת עם ההבעות פנים שלה והגוף הרזה(שמעתי שזה בגלל הבולמיה שהייתה לה).
אבל חוץ מזה הסרט לא חייב להיות בדיוק כמו הספר,רוברט פטינסון שיחק מהמם וגם טיילור לאונטר.
וזה סדרת הסרטים הכי מצליחה אחרי הארי פוטר, רוברט פטינסון מקבל שם הכי הרבה כסף בהוליווד .
קיצר,שווה לראות ת'סרט גם עם כל הקטעים המשעממים ועוד…