הטריילר הקודם של "מלחמת האינסוף" לא הבטיח לנו הרבה מעבר ל"הנה כל הגיבורים שאתם אוהבים נמצאים באותו סרט בצורה כזאת או אחרת". זה היה נחמד, אבל לא מלהיב. לעומת זאת, זה מלהיב:
אני עדיין קצת חושש מזה שהסרט יאכזב, בעיקר בגלל גודל הציפיות שהוא צריך לעמוד בהן, אבל מעכשיו יש סיבה אחת פחות.
אני כל כך Hyped
שקצת לא נעים לא להודות בכמה שאני Hyped.
נראה לי שאני אבקש מאיזה חבר טוב להקפיא אותי בשלג לחודשיים כדי שהזמן יעבור מהר. מה כבר יכול לקרות?
כן כן כן אבל...
טריילר מעולה, עשה לי חשק מטורף, אבל אני לא יכולה להשתחרר מזה:
מה זה הזקן הזה של כריס אוונס? למה? זה נראה כל כך רע…
ספויילר למלחמת האזרחים אני מבינה שהוא עכשיו פורע חוק, אז רצו שהוא יראה כמו אחד, אבל זה נראה רע.
הדבר היחידי שמשנה לי בנוקמים זה זקנים
אני חושבת שהזקן של אוונס היה עובד אם שיער הראש שלו היה קצר
אבל לפי האינטרנט הדעה הפופולרית התלהבה מהזקן
שלא לומר רִיְּרָה.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
Captain America's 'Infinity War' Beard Was Most Popular Part of Trailer
https://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/avengers-infinity-war-people-obsessed-captain-americas-beard-1063050
http://www.digitalspy.com/movies/the-avengers/news/a844204/avengers-infinity-war-trailer-captain-america-beard/
http://comicbook.com/marvel/2017/11/29/avengers-infinity-war-trailer-captain-america-beard-twitter/
בזה אני עם הטוויטר.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
הטריילר הקודם היה מעט מאכזב
הנוכחי יוצא מין הכלל.
השמות של הסרטים האלו הולכים ומקצינים
אחרי האינסוף מה יהיה? מלחמת ה-2 בחזקת 2 בחזקת אלף אפס?
2 נוקמים 2 אינסוף
(ל"ת)
מלחמת העוצמה א'
(ל"ת)
אחרי הסרט הזה יהיה ריבוט
(ל"ת)
הם מתחילים בקטנה
Then they'll take Berlin
עדיין לא מלהיב
בדיוק כמו הטריילר הראשון. ות'אנוס נראה ממש גנרי ומאכזב.
אני כרגע תולה את תקוותיי באחים רוסו שכבר הביאו כמה סרטי מארוול מוצלחים.
למרות שאת רוב הסרטים של מרוול לא סבלתי
(אולי חוץ מספיידרמן 2 והענק הירוק של אנג לי, כן כן ההוא שכולם שנאו אני חשבתי שהיה אחלה), מרוול הנוכחי בהחלט ניראה משהו מדהים (היה יותר טוב להשתמש בפחות אפקטים ממוחשבים, לדוגמא, למה כיסוי הראש של הפנתר השחור צריך להראות כמו איזה כישוף??!! אי אפשר להמציא משהוא יותר מכני).
אני לא יודע
הטריילר הזה די ממחיש את החששות שלי מהסרט. קודם כל, הולכת להיות בו כמות לא-שפויה של דמויות שאמורות להיות דמויות ראשיות, ולתת מספיק זמן לכולן נראה לי די קשה. ולפחות דמות אחת (דוקטור סטריינג') יצאה מסרט הסולו שלה בתור דמות שלא ממש תתפקד טוב בתוך צוות.
חוץ מזה, אני לא בטוח עד כמה החיבור בין שני החלקים של היקום הקולנועי של מרוול יעבוד. לסרטים שמתמקדים בנוקמים יש אווירה מסוג אחד; לסרטים שמתמקדים בשומרי הגלקסיה יש אווירה מסוג אחר לגמרי. נכון שממש לא מזמן היה לנו סרט על אחד הנוקמים שלקח כיוון מאוד שומרי הגלקסיה-אי ויצא מאוד מוצלח, אבל אפילו שם היתה איזו אחיזה מסוימת במסגרת המסורתית של סרטי הנוקמים. או במילים אחרות: ראקון מדבר ועץ תבוני זה משהו שעובד מצוין ב-"שומרי הגלקסיה". אני מתקשה לראות אותם משתלבים בסרט שממשיך משהו כמו "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים". זה לא מסתדר לי טוב.
לאחים רוסו יש בהחלט כשרון, אני ממתין לסרט, אבל גם חושש.
נראה לי שהסיסמה בראש האתר צריכה להיות
In Russo we trust .
האמון שלי בהם זה הדבר היחידי שלא גורם לי להיות סקפטי.
במובן מסויים למארוול יש בעיה הפוכה מ DC. אם האחרונים לא הצליחו לגרום לי להתעניין בדמויות בתור אינדיבידואלים ולכן לא היה איכפת לי מהם כקבוצה, הרי שכאן הדמויות מעניינות יותר מדי ולהתמקד בהם כקבוצה נראה ביזבוז של חומר תסריטאי טוב.
אבל כאמור, Trust the Russo
היייייפ! הטריילר הזה בהחלט הצליח
איפה שהקודם קצת כשל מבחינתי – סיימתי אותו בתחושה של "משהו גדול הולך לקרות, ואני לא יכולה לחכות לראות את זה".
עזר גם ששנייה לפני כן סגרנו כרטיסים לבכורה בלונדון ככה שהטריילר הזה כרוך מבחינתי גם בציפייה לנסיעה וכל מה שמלווה את זה. צעד חכם לשחרר את הטריילר יחד עם הכרטיסים.
בקיצור, הייפ.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
בשביל קו העלילה עם ליידי death הם צריכים את דדפול,
אבל זה יהיה לגמרי בלתי אפשרי הואיל וברולין משחק גם את כייבל וגם את תאנוס, גם בלי הבעיה של האולפנים…
למה?
הוא לא שיחק שום תפקיד מפתח באותו סיפור. אני אפילו לא זוכר שהוא הופיע שם.
הם יכולים להשתמש בהלה
מראגנרוק, טכנית היא "אלת המוות".
נשמע די קרוב ואני תמיד אשמח לראות שוב את קייט בלאנשט מכרסמת את התפאורה
יכולים
אבל זה בכלל לא אותו הדבר (כמו שאתה בטח יודע), זה יאכזב מעריצים, וטאנוס הוא כמה רמות מעל הלה בהיררכיית הנבלים (בטח עם הכפפה, אבל גם בלעדיה).
איפה הוקאיי ואנטמן?
אני מאוד התאכזב אם הם לא יופיעו… במיוחד אנטמן הנסיך
הוא לא שם?
נדמה לי שראיתי את אנטמן בטריילר…
ההיעדרות של הוקאיי מהטריילרים והפוסטר
כבר הפכה ל-meme משעשע למדי ברחבי הרשת.
לדוגמא בפוסטר האלטרנטיבי הזה, וגם בצורה יותר מרומזת בפוסטר הזה מאותו אמן.
וגם בשלל ציוצים כאלה ואחרים בנושא.
אוקיי..
גם הטריילר הזה ל"נוקמים: מסיבת פיג'מות" (או אם תרצו, "מפגש הכריסים") לא ממש הלהיב אותי. מן הסתם אלך לראות, אבל באמת שאני לא מצפה למשהו מיוחד. "מלחמת האזרחים" הוכיח שסרט של מארוול זה סרט של מארוול, לא משנה כמה אנשים בתחפושות זורקים לתוכו. אין באמת stakes ותמיד מישהו יזרוק איזו בדיחה כדי שחלילה לא תיקחו משהו ברצינות. אז גם האחד הזה יהיה שעתיים ו 36 דקות (ג'יזס) של סרט פופקורן (בתקווה) כיפי ובלי הרבה חשיבות. כמה הערות:
– מתחילים עם משהו שנופל מהשמיים? מהר, תודיעו לג'יי. ג'יי. אברמס שעוד יש זמן להפוך את זה לסרט קלוברפילד!
– "תמיד הייתה לו מטרה אחת: להשמיד חצי מהיקום." למה רק חצי? ובהנחה שהיקום אכן אינסופי (כמו היקום של מארוול), זו משימה קצת ארוכה, לא? ואיך הוא מחליט אילו כוכבים לכלול בחצי הזה ואילו לא? כדאי מאוד שהסרט יסביר את כל זה!
– 0:34 – בסרט של ספיידרמן פיטר הקפיד להכנס לסמטאות וכו' כדי להחליף לתחפושת בסודיות. אבל עכשיו כשיש מפלצות מהחלל, כנראה שזה כבר לא קריטי.
– אם סטאר-לורד פה, אני מצפה לפחות לשיר או שניים טובים בפסקול של הסרט הזה. אולי יש קטע שהוא מתעמת עם ת'אנוס לצלילי Take On Me.
– "כשאסיים, חצי מהאנושות עדיין תתקיים." שוב, מה הקטע הזה של ת'אנוס עם חצאים? האם יהיה טוויסט שהוא בעצם היה טו-פייס כל הזמן הזה? והצבא האמיתי שלו הם עוד דמויות מ DC ו*זאת* בעצם מלחמת האינסוף? עכשיו הבנתי למה הם לא חושפים את שם הסרט הרביעי…
– 1:38 – זה….זה וולדמורט?
הוא משמיד חצי לא כי הוא רשע ז'אנרי, אלא כדי להחזיר את "האיזון" ליקום.
שים לב שהוא שם את המסכה ככה שלפי הטריילר הראשון כנראה שכל תשומת הלב
של מי שנמצא באוטובוס מופנת לגבי החללית ההיא, כלומר דבוקים לחלון בצד השני.
והם לא חושפים את שם הסרט הרביעי כי הוא עלול להיות ספויילר,
בכל מקרה הסרט הזה הוא דרך נקודת המבט של טאנוס, לפי האחים רוסו,
ככה שהסרט הרביעי אני מאמין בצורה זאת יהיה שונה.
לא יודע למה אנשים חושבים שטאנוס יהיה סתם אויב משעמם ורגיל שזה הסרט שלו…
לא יודע עד כמה לבנות על זה
אבל קווין פייג'י טען שיהיו השלכות לאירועים של הסרט הזה (ושל הסרט הבא אחריו) ושהוא יהיה גם קשור לתוצאות של מלחמת האזרחים (שלעניות דעתי הוכיח שדווקא אפשר לעשות סרט עם משקל, אבל את זה נגלה באפריל).
לגבי תאנוס והחצאים
יכול להיות שיש לו פשוט OCD ואבני האינסוף זה פשוט חלק מהדרך שלו להירגע
לגבי החצי חצי
הוא גם אומר "everything should be perfectly balanced" יעני, חצי חצי? נראה כאילו באמת ובתמים יש לו אובססיה עם חצאים. כאילו זה האידיאולוגיה שלו. כמו שמגנטו רוצה שהמוטנטים ישלטו, אז תאנוס רוצה שהכול יהיה חצי חצי. יש לי חשש שזה באמת יהיה ככה לאור העובדות.
סרט של מארוול, בלי סטייקים
אני באופן אישי התלהבתי, אבל לא עד השמיים. למי שעקב אחרי הסרטים ובשלב הזה יש איזשהו קשר רגשי לפחות לחלק מהדמויות, זה מעט מרגש וגורר ציפיות וחששות. אך למרות שזה מהיוצרים של שני סרטי קפטן אמריקה האחרונים (גם הבמאים וגם התסריטאים).. הסרט הזה פי מאה יותר אפי, ויש לפחות פי 10 יותר דמויות מ"מלחמת האזרחים" לעבוד איתן. להצליח להשיג ולדחוס את כל זה (או בגלל הסרט הבא – חצי..![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
) לאריזה קוהרנטית מעניינת ומוצלחת, זה כבר משימה בקנה מידה אחר. אז יש הרבה יותר סיכוי להתאכזב, ולכן אני כנראה נזהרת עם הציפיות שלי. אך אם כבר, מה שמלחמת האזרחים הוכיח בתור 'סרט של מארוול', זה שהתג הזה הוא חתיכת מחמאה בעולם הסרטים ההוליוודיים כפי שהוא מוכר לנו כבר שנים – סרט שהיה לטעמי מבדר וסוחף, אפילו בעל איזשהו משקל רגשי (למי שקצת אכפת לו מהדמויות), איזון מדוייק של מינוני ההומור והרצינות, פלוס תיבלון של קצת אקטואליה וחומר למחשבה מלמעלה.
אך גם נראה לי כי בשלב הזה זה כן מתאים לתהות; עם הנטייה המובנית והעקבית שלך נגד הפרנצ'ייז הזה בכללי, זה לא היה איזשהו גילוי הופך עולמות אם כן היית ממש מתלהב מהטריילר, ולא אדיש, מבטל או אפילו קטנוני? כי אם הסרט צפוי להיות חסר חשיבות, לא ברור מה בכלל הטעם בלהיתפס לכל מיני דברים שנראים כביכול לא הגיוניים או ברורים בטריילר… כמובן חוץ מעוד הזדמנות להעיר הערות סרקסטיות באינטרנט, שאין מה להמעיט בערכה כתחביב. לגלוש למחוזות האד-הומינם זה אף פעם לא מומלץ, אבל לפעמים כשזה בא במקומות עם נטייה למחנאות (כמו fandoms בעולמות הז'אנר) זה נראה בלתי נמנע. פשוט לא מזמן השלמתי בזמני החופשי קריאה של כמה וכמה ביקורות ודיונים באתר על סרטי קומיקס מהשנים האחרונות, אז מתנצלת אם זה קריפי מעט… אך קשה לפספס או לשכוח-בכוח מגמות ונטיות של מגיבים מסוימים, שקפצו אחרי קריאה דיי רציפה של הדיונים הללו.
ולמען "הגילוי הנאות" שלי, למרות שראיתי בקולנוע עד היום רק שניים מכל הסדרה של יקום מארוול (או בכלל מכל הסרטים מבוססי מארוול, אם אני זוכרת נכון), אני נהנית ומחבבת את הסדרה, ובעיקר אוהדת פן מסויים בסרטי קפטן אמריקה (סטאקי… למרחיקי לכת![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
). זאת בטח גם ניתן להסיק מההודעות שלי (למרות שאין הרבה מהן יחסית, כי התחלתי להגיב על זה דיי לאחרונה). אבל לפני שהיה את הסרטים לא ידעתי מי ומה זה איירון מן או קפטן אמריקה, ולא קראתי מעולם (עד היום) שום קומיקס של גיבורי על. אלא אם הדבר הזה עם התינוק והחיתול של אורי פינק נחשב. שנים הייתה לי רתיעה, כמו רבים, מ"כל סרטי הקומיקס האלה", אבל בינתיים נהניתי מספיק, ספציפית מהצפייה בסרטים של מארוול, ובשלב זה אני גם מעריכה את המבצע העצום הזה: את הכישרון של היוצרים ושל הרוחות החיות מאחורי הפרנצ'ייז הזה, וגם האהבה והכיבוד של הקומיקס – כן, למרות שזה על "אנשים בתחפושות" – שניכרים גם למי שלא מכיר את המקור. במיוחד כשבדרך כלל הם לא הצליחו להיהרס מהחמדנות המובנית והרשלנית של התעשייה ההוליוודית.
עכשיו אם לחזור לנושא, באופן כללי אני לא יודעת בכמה סרטי אקשן/מתח בכלל, וסרטי קומיקס בפרט, יש באמת "stakes", בייחוד באשר לדמויות הראשיות, ו/או דמויות שקיומן ביקום המומצא של הסרט מזיז משהו לצופים. יש לזה כמובן את המקום שלו, וזה בדרך כלל מוסיף רובד של מתח ועניין, אבל לא פחות פעמים זה טוויסט-בשביל-טוויסט, או קלישאה עלילתית רק בשביל ה-shock value. ובכלל אני חושבת שרוב ה'stakes' זזו לטלוויזיה, כשגם שם רק לעתים רחוקות הם באמת נמצאים על הדמויות הראשיות. זה ממש לא ה-be all end all שקובע משמעות, עניין, השקעה מצד הצופה, או ערך בידורי. אז להגדיר את זה כאיזשהו מדד-על למוצלחות בסרט זה לגמרי לגיטימי אך עניין של העדפה מסויימת, ממש לא אקסיומה. אישית ההעדפה שלי זה לסיפור טוב בתור בסיס לעניין, השקעה והנאה, ולדמויות שקורמות עור וגידים, ושאני איכשהו מחבבת ו/או מתחברת אליהן באיזשהי צורה, כמו גם לדינמיקה ביניהן.. ולא יומרנות נרטיבית חסרת כיסוי. וזה נכון גם לתוכן 'איכותי' וגם לסרטי פופקורן.
meh
קפטין יכול לעצור את היד של ת'אנוס יותר טוב מהגולגולת של ת'ור? נו באמת.
דר. סטרנג' לא מתנשא על פיטר פארקר? נו באמת.
אם כי זה שסטאר לורד מסוגל לייצר תוכניות יותר טובה מאירון מן דווקא נשמע הגיוני.
אני מתחיל ממש לאהוב את הניגון של האוונג'רס
(ל"ת)
זה אחלה theme
ואני ממש שמח שהם מחזירים אותי, בעידן אולטרון הם כמעט התעלמו מהקיום שלו לחלוטין.
אותה*
(ל"ת)
זה בגלל שהביאו את דני אלפמן להרוס את מה שאלן סילבסטרי בנה
זה מסורת בהולייוד. להביא את דני אלפמן להרוס פסי קול עם כל הבאלאגן הגליסנדואי שלו בכלי התזמורת.
לא רק טריילרים מוצלחים (לדעת רבים) לסרט
הציפייה לדבר הזה חוצה כל רף אפשרי:
מכירת הכרטיסים המוקדמת שברה את זו של הפנתר השחור בשש שעות
http://deadline.com/2018/03/avengers-infinity-war-advance-ticket-sales-record-fandango-1202339516/
ואיך היו 72 השעות הראשונות של המכירה ? בקטנה, אפשר לומר:
257.6% יותר טוב מהפנתר השחור
715.5% יותר טוב מסיביל וור
1106.5 (!) יותר טוב מעידן אולטרון
http://investor.amctheatres.com/file/Index?KeyFile=392670222
בעידן המודרני עם כל כך הרבה תחרות להגיע שוב לרמות המשוגעות של טיטאניק ואווטאר, זאת נראה משימה בלתי אפשרית, אבל נראה לי מאוד לא סביר שהסרט הזה יוציא פחות מ-1.3 / 1.4 מיליארד גם במקרה הרע מאוד.
טוב אלו אחוזים הזויים לחלוטין
לטיטאניק ואווטאר קשה לי להאמין שיגיע, וגם אני ממש מץקשה להאמין שהוא יסיים כמו "הכוח מתעורר", אבל זה כן מאוד מעניין אם הוא לפחות יצליח להתקרב למספר שאיתו פתח הכוח מתעורר (240 וכמה זה היה? הרבה בכל אופן).
הגיע הזמן להפסיק
להכריז על "שבירת שיא הכרטיסים המוקדמים", השיא הזה נשבר וישבר פעם ביומים
חייב לומר שזה נראה די מלהיב
צבעוני ואפי כמו שאני אוהב.מן הסתם גם האקשן יהיה מאוד מגוון.אני לא חסיד של מארוול,אבל הטריילר הזה בהחלט גורם לי לשקול לצפות בסרט.
נדמה לי שהוקאיי ואנט מן לא הופיעו בשני הטריילרים?
ספיידרמן הוא דמות איומה.לא ראיתי את השיבה הביתה,אבל גם במלחמת האזרחים וגם כאן כל משפט שלו מביך יותר מהקודם.בעד לפטר אותו לאלתר
חמוד, לא מביך
בבקשה לא להוציא את דיבתו של ספיידרמן רעה, הוא אחד הגיבורים הכי חמודים שיש. הגיבור האהוב עליי ביקום של Marvel
נראה גם אפי וגם משעשע
לא מבין את מי שמחפשים את עין הנץ ואיש הנמלה. שתי דמויות מיותרות לגמרי.
מי שכן בפנים, סוררים שנהנתי מהסרטים שלהם.. שומרי הגלקסיה, איש העכביש, איש הברזל, הפנתר השחור, אפילו שורי.
אירוע של ממש. מתרגש
למעוניינים - מכירת הכרטיסים המוקדמת החלה
ולפחות באולם שאני הזמנתי אליו, יס פלנט באיימקס בראשלצ לשעה 21:45, הוא מתמלא מאוד מהר.
פרק נוסף בסדרה "מלחמת הממסד הקולנועי בנטפליקס"
בפסטיבל קאן הודיעו שסרטים של נטפליקס לא יוכלו להתמודד על פרס דקל הזהב, וחוץ מזה (אולי כדי שאנשים יוכלו לשחק במשחק "איזו החלטה מוזרה יותר") שהם לא מרשים לאורחים לצלם סלפי על השטיח האדום.
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.5939534
וסטיבן ספילברג – האיש שהתחיל את הקריירה שלו בבימוי פרקי וסרטי טלוויזיה – חיווה את דעתו המלומדת שלסרטי נטפליקס אין מה לחפש באוסקר:
https://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/.premium-1.5939954
מוזר
"דואל" נראה לי קולנועי להפליא (חוץ מהקטע המטופש בו אנחנו שומעים את המחשבות של הגיבור כשהוא יושב בבר). וכמובן שבעוד שהסרט הופק כסרט-טלוויזיה לכל דבר ועניין הוא כן שוחרר על מסכים באירופה – וכנראה נראה פנטסטי שם.
מוזר (2)
תמיד חשבתי על "דואל" בתור סרט שלא עומד טוב מדי במבחן הזמן. הגיבור הוא קשקשן מעצבן, המרדפים לא משכנעים, והסרט בעיקר נמשך ונמשך ונמשך ולא מעניין יותר מדי.
…ולמרות שהוא רשמית היצירה הראשונה של ספילברג שהוגדרה כ-"סרט" הוא לא היה הדבר הראשון שספילברג ביים באורך של סרט. קצת לפני, הוא ביים את LA 2017, הפרק המד"בי היחיד בסדרה לא מד"בית בעליל שנקראה "שם המשחק". הפרק, באורך של 75 דקות, שודר בשנת 1971 והוא הסיפור העתידני הראשון שספילברג הביא למסך – הפעם הבאה שהוא יביים סיפור כזה תהיה שלושים שנה מאוחר יותר עם "אינטליגנציה מלאכותית". העבודה החזותית של ספילברג וצוות המעצבים שעבדו על הפרק הזה מרשימה מאוד (אפשר לזהות את ההשפעה שלה בין היתר על "בלייד ראנר" וגם על "דו"ח מיוחד" של ספילברג עצמו), גם אם התסריט הוא די חנטריש.
…ועוד לפני "דואל", ספילברג ביים את "רצח לפי הספר", גם הוא פרק באורך של 75 דקות בסדרת הטלוויזיה "קולומבו", הפעם עם פחות טריקים חזותיים (אם כי ניכרת פה עבודה מושקעת עם השחקנים) אבל עם תסריט מצוין שנכתב על ידי סטיבן בוצ'קו הצעיר.
אפשר לקרוא עוד על הקריירה הטלוויזיונית של ספילברג במאמר שכתבתי פעם, כאן:
http://strangehorizons.com/non-fiction/articles/steven-spielbergs-early-television-genre-works/
וכמה ימים אחרי שאני מזכיר את סטיבן בוצ'קו, היום נודע שהאיש הלך לעולמו
אוי. בוצ'קו היה אחד מענקי הטלוויזיה בכל הזמנים. את המהפכות שהוא הביא למסך הקטן אפשר להשוות לאלה של אורסון וולס ואלפרד היצ'קוק בקולנוע. בסדרה שנחשבת ליצירת המופת הראשונה שלו משנות ה80, "בלוז לכחולי המדים" הוא לקח את דרמת המשטרה המסורתית הטלוויזיונית ונתן לה חיספוס וריאליזם תוך הצגה של מרכיבים כמו עלילות צולבות ומבט חודר לחיים האישיים של הדמויות. "פרקליטי LA" שהוא הפיק מאוחר יותר באותו עשור (והדביקה את כל עם ישראל למסך בימי הערוץ הראשון) הצליחה להחזיר לעיסוק בעריכת דין את ההילה הזוהרת שלו אחרי שנים שבהן הוא נחשב למקצוע נכלולי ומזוהם, כשעל הדרך היא העלתה בפריים-טיים הטלוויזיוני סוגיות של מתחים בין-גזעיים, אלימות מינית ועוד.
בשנות ה90, בוצ'קו היה הגשר שהוביל מהטלוויזיה המסורתית לזו הנועזת יותר שאנחנו מכירים היום. דרמת המשטרה NYPD שברה טבואים בכל הנוגע להצגת עירום ואלימות על המסך (מצחיק כמה שהיום נראית מתונה, אפילו בהשוואה לסדרות מיינסטרים) ו-"Murder One" – ככל הנראה יצירת המופת האחרונה בהפקתו – עקבה אחרי השתלשלות של משפט רצח מתחילתו ועד סופו (זה נשמע נורא מובן מאליו היום, זה היה חדשני במידה בלתי נתפסת ב1996).
והיו עוד. יש כאלה ששומרים חסד נעורים ל-"דוגי האוזר" בהפקתו, שגילתה לעולם את ניל פטריק האריס, ולי אישית יש חיבה מוזר גם לקטסטרופה Cop Rock, ניסיון בלתי אפשרי וכושל לשדך בין דרמת משטרה למחזמר רוקנ'רול.
אבל למרות הכל, היצירה הטובה ביותר של בוצ'קו נותרה לטעמי "רצח לפי הספר" מראשית הקריירה שלו, שהזכרתי בהודעה הקודמת. מדובר בתסריט חכם, בנוי היטב שעשה עבודה מצוינת בלהציג לצופים את גיבור הסדרה קולומבו בתחילת דרכו ולגרום להם להתאהב בו. לא מפתיע שספילברג נדרש לפחות תעלולים חזותיים כשהוא ניגש לביים את הפרק: הוא כנראה הבין בחוש שהתסריט חזק מספיק ולא דורש אמצעי הגברה מלאכותיים. מדובר, עדיין, באחד התסריטים הטובים ביותר שספילברג עבד איתם בכל הקריירה שלו.
לבוצ'קו היה עוד חיכוך קצר אך משמעותי עם עולם הקולנוע מלבד העבודה עם ספילברג: הוא כתב ביחד עם מייקל צ'ימינו את התסריט לסרט המד"ב האקולוגי Silent Running שביים איש האפקטים דאג טרמבול. בוצ'קו סבל קשות בזמן העבודה על הסרט, שגרמה לו להחליט לדבוק בקריירה טלוויזיונית. אבל Silent Running הוא עוד הישג משמעותי שלו: מדובר בסרט המד"ב המשפיע ביותר בכל הזמנים, כשהרפרנסים אליו מתחילים עם "מלחמת הכוכבים" ומגיעים עד לסרטי האיש הבודד בחלל הפופולאריים מהשנים האחרונות ("בין כוכבים" ו-"להציל את מארק וואטני" הם דוגמאות בולטות).
אני קורא את ההודעה הזו שוב מתחילתה, ומבין שבאמת נפרדנו מענק. יהי זכרו ברוך.
האמת שאני מסכים איתם
הרי אם לסרטי טלוויזיה יש סט של קטגוריות משלהם באמי והם לא כשירים להתמודד באוסקר ולהיות חלק מפסטיבלי קולנוע – למה שסרטי נטפליקס כן יורשו?
אם אנחנו בעידן שבו כולם מסכימים שטלוויזיה זה כבר מדיום לגיטימי ובעל פונטציאל להיות איכותי, ועוד ועוד שחקנים ובמאים עוברים ליצור בשבילה – למה זה דבר רע להחשיב את סרטי נטפליקס כסרטי טלוויזיה?
הרי חוקי האוסקר, שנועדו להבטיח שרק סרטי קולנוע יוכלו להתמודד, מציינים סט של דרישות אקראיות שמגדירות מה נשחב מבחינתם "סרט קולנוע": הקרנה מסחרית למשך לפחות 7 ימים רצופים בכמות מסויימת של בתי קולנוע בלפחות שתי ערים מרכזיות (ניו יורק ולוס אנג'לס) בארה"ב.
אם "מאדבאונד" עשה את המינימום הנדרש כדי להיות כשיר, ואז את רוב הצופים שלו השיג באמצעות סטרימינג, אז מישהו חייב להכיר בעובדה שהוא לא באמת היה כשיר כי הוא "סרט קולנוע", אלא כי הוא ניצל loophole בחוק שנכתב לפני עידן האינטרנט.
כי תמיד יהיו loopholes
לא משנה איזה כלל אתה תחליט – תמיד יהיה אפשר לעקוף אותו.
אז למה אתה תשנה את זה? הקרנה של שבועיים בעשר ערים שונות בארה"ב?
אילו מספרים תשים שיהפכו את זה ללא רווחי עבור נטפליקס ומצד שני לא יפגעו בסיכוי של כל מיני סרטי אינדי קטנים? למיטב זכרוני פה ושם היו גם סרטי טלויזיה שעשו להם הקרנות קולנועיות כדי שיוכלו להתמודד באוסקר, אם חשבו שיש סיבה וסיכוי. אבל יש מעט מאוד סרטי טלויזיה שבאמת יש להם סיבה לנסות. אלא שיש להם סיכוי אמיתי לאוסקר לרוב פשוט מרוצים מזה שהם לוקחים לעצמם את כל האמי ומסתפקים בזה.
כפי שנאמר – הראו לי חומה בגובה של 7 מטרים, ואראה לכם סולם בגובה של 8 מטרים.
אפשר לקבוע קריטריונים די ברורים
למשל, חלון הפצה של כמה חודשים בין ההפצה הקולנועית לסטרימינג, במהלכם הסרטים ימכרו להקרנות בצורה חופשית לבתי קולנוע בכל רחבי ארה"ב (כמובן שנטפליקס יכולים אולי למצוא דרכים "לחבל" במכירה ובהקרנות של הסרטים, אבל היא עדיין תאלץ לחכות חודשים לפני שהסרט יגיע לשירותי הסטרימינג שלה). זה בדיוק מה שאמזון עושים עם הסרטים בפרופיל גבוה שלהם (מנצ'סטר ליד הים, חולי אהבה ועוד), ואף אחד לא טוען שהם לא סרטי קולנוע.
לא בטוחה שזה יעזור
כי שוב, לאולפנים הגדולים זה לא משנה. הם יסתדרו לא משנה מה. אבל מה עם סרטי אינדי קטנים, שלפעמים הדרך היחידה של היוצרים והמפיצים שלהם להחזיק מעמד באופן כלכלי זה למכור את הזכויות לטלויזיה בהקדם? אולמות הקולנוע נוגסים ברווחים באופן מאסיבי, ומישהו שהחליט להשקיע את כל הכסף שאין לו כולל למצות את האשראי בעשרה כרטיסי אשראי שונים כדי לייצר את הסרט שהוא שאיפת חייו, לא תמיד יכול להרשות לעצמו לחכות כמה חודשים, לפני שהוא מתחיל לראות רווח נקי.
כל דבר שתעשה נגד נטפליקס יקשה על אותו היוצר ואני באמת לא מבינה למה כל כך חשוב להקשות על נטפליקס. אם הם רוצים לשלוח סרטים, שישלחו. אם הם לא יהיו טובים – הם לא יזכו בכלום. אם הם כן יהיו טובים, מה אכפת לנו שהם יזכו?
דווקא סרטי אינדי מהסוג שמצליחים באוסקר זוכים להקרנות הרבה יותר מדורגות מבלוקבאסטרים
כשהם מתחילים קודם בסבב פסטיבלים, ואז לפעמים הפצה מצומצמת שמתרחבת.
ואני לא נוקט פה עמדה בהכרח. אני לא בטוח אם ראוי או לא ראוי שנטפליקס ישתתפו באוסקר. אין ספק שהכניסה של נטפליקס מצמצמת בהדרגה את הפרשי האיכות שבין "סרטי טלויזיה" ל"סרטי קולנוע". אבל עוד קודם לכן הפרשי האיכות שבין "יצירה קולנועית" ל"יצירה טלויזיונית" הצטמצם באופן מאוד משמעותי. אז גם אם העבודה של ג'יימס גנדולפיני ב"סופרנוס" מוערכת לא פחות משל כל שחקן קולנוע בתקופתו, אף אחד לא טען שמגיע לו עליה אוסקר. אולי אם האמי היה טקס פחות משעמם ושמרני (הרבה יותר מהאוסקר), היינו נותנים לו את אותו הכבוד שאנחנו נותנים לאוסקר, והאמי ל"סרט הטלויזיה של השנה" היה הופך לפרס שיוצרים חולמים לזכות בו. לא היינו חושבים על "סרט טלויזיה" כמשהו נחות, אלא כמשהו טיפה שונה (כמו כדורעף אולמות מול כדורעף חופים).
הבעיה היא בהבדלי הגדרה
אם ההגדרה של קולנוע היא האולם והמסך הגדול אז חברה שעשתה את הונה ושמה מנטישה של זה לטובת המסך הקטן לא צריכה להיות חלק מזה. לאסור על נטפליקס לקחת חלק באוסקר זה כמו לאסור על סרטוני יוטיוב לקחת חלק באוסקר, ובמובן מסויים זה כמו לאסור על הצגות בברודוויי לקחת חלק באוסקר – הטענה היא שזה לא אותו מדיום ועל כן לא צריך להתמודד על אותו פרס.
אם אותם מפיצי אינדי קטנים החליטו למכור את הזכויות לסרטים שלהם לטלוויזיה – שיזכו בפרס האמי לסרט הטלוויזיה הטוב ביותר ולא באוסקר. אני לא מבין מה הבעיה בזה.
אני לא חושב שאיך נטפליקס עשתה את הונה צריך להיות צד בעניין
מלבד זאת, נטפליקס פגעה קודם כל בספריות הוידאו (בגלגול הראשון שלה) ואחר כך את בערוצי הכבלים (בגלגול הנוכחי), אבל ההשפעה הכלכלית שלה על תעשיית הקולנוע עד כה לא נראית משמעותית (לא יותר מפורמטי הצפיה הביתית שקדמו לה, שגרמו לנטישה של הקולנוע הרבה לפני).
אבל סרטוני יוטיוב זאת דוגמא טובה. אני לא בטוח שיש סרטון אינטרנטי שראוי להתחרות ברצינות באוסקר (מלבד בקטגוריות הסרט הקצר/הסרט התיעודי הקצר), בעיקר בשל מגבלות תקציב, אבל אם גוגל למשל תחליט להפיק סרט חינמי שישוחרר ביוטיוב בחינם, יש לה את התקציב להתחרות בסרטי אוסקר קטנים-בינוניים לפחות.
אגב – בקטגוריות התעודיות נראה שלאף אחד לא אכפת שהסרטים של נטפליקס משתתפים וגם זוכים. אבל גם לפני זה לא הרבה סרטים תיעודיים זכו להפצה קולנועית רחבה.
ההשפעה הכלכלית זה באמת לא העניין
העניין הוא שאם אנחנו מבדילים בין תמונות רצות שמשודרות בטלוויזיה ובין תמונות רצות שמוקרנות על מקרן, אז הכניסה של סטרימינג לשוק צריכה להיעשות בצורה שבה לא מכניסים אותה לקטגוריה שהיא לא מתאימה לה. בגלל זה מרגיז אותי שמנסים לקחת את האמירות של ספילברג או המנהל של פסטיבל קאן ולהציג אותן בצורה של "הם סתם מפחדים שנטפליקס ייקחו את העבודה שלהם".
אגב, אולי הפתרון בכלל הוא שצריכה להיות אקדמיה שלישית, לתוכן אינטרנטי.
גם השאלה של "ראוי" או "לא ראוי" היא לא העניין. בעיניי נטפליקס עשו בדיוק סרט אחד שהיה "ראוי" להיות מועמד לאוסקר, וזה היה "חיות ללא ארץ" בשנת 2015, האקדמיה לא מסכימה איתי ולכן זו לא הפואנטה. העניין הוא החוסר בסדר והגדרה. התחושה היא שנטפליקס מקבלת אישור להיכנס לאוסקר ולפסטיבלים בגלל שהם פשוט הכי גדולים בתחום הסטרימינג ולהם יש את הכי הרבה סטאר-פאוור מאחוריהם (גם מבחינת שחקנים וגם מבחינת יוצרים) ולפני שאנחנו נותנים להם את האישור הזה צריך לעצור רגע ולחשוב על ה-implications של כל העניין הזה.
אגב, בקטגוריות התיעודיות המצב אפילו עוד יותר גרוע. 13th, שהיה מועמד בקטגוריה התיעודית בשנה שעברה באוסקר, היה מועמד וגם זכה בקטגוריה המקבילה באמי. לי זה נראה כמו הרגע שבו מישהו צריך לעצור ולהגיד "זה לא הגיוני, בואו נחשוב על זה רגע לעומק"
למה בכלל צריך להפריד בין תמונות רצות שמשודרות בטלויזיה לתמונות רצות שמשודרות בקולנוע?
אני יכול לחשוב על סיבות היסטוריות שהצדיקו את ההפרדה הזאת (תקציב, פורמט שידור וכו'), אבל היום כשהפקה של נטרפליקס "מרגישה" כמו הפקה קולנועית, למה בכלל להפריד?
אם כבר, אולי צריך לחשוב על הפרדה אחרת?
יש מספר הבדלים שאני יכול לחשוב עליהם בין סדרה, סרטון יוטיוב וסרט
שלא קשורים לכמות הכסף שנשפכים על לייצר אותם.
טוב, למען האמת יש הבדל אחד שאני יכול לחשוב עליו: כמות הזמן שלוקח לספר את הסיפור שלך. יש סיבה למה יש קטגוריה נפרדת בתוך האוסקרים לסרט קצר. אז יש הבדל מהותי בין סיפור של 10 דקות לסיפור של 10 שעות (לעונה. אז כלומר בעצם, סיפור של 60 שעות) לסיפור של שעתיים.
אה, חשבתי שמדברים ספציפית על הסרטים של נטפליקס.
ברור שיש הבדל מהותי בין סרט לסדרה.
נ.ב., לא בדיוק קשור,
אבל היו גם סדרות ששודרו בקולנוע:
https://en.wikipedia.org/wiki/Serial_film?oldformat=true
איך היית מקטלג אותן?
אה, התבלבלתי בגלל שאמרת "תמונות רצות"
חשבתי שאתה קופץ ישר לסדרה וסרט.
בנוגע לSerials – הם סדרה שהוקרנו פרקים שלה בקולנוע. למרות שיש גם על מה לדבר על ההבדל בין חוויית הישיבה בקולנוע וחווית הצפייה הביתית, אם מדברים על הבדלים של זמנים, אז אין ספק שהSerials, שמגיעים לאורכים מדהימים, נכנסים יפה בקטגוריה של סדרה.
כמו רוקנ'רול
בסדרת הדוקו המהנה על מגזין הרולינג סטונס מצוטט משפט מתוך מאמר שנכתב בעקבות רצח ג'ון לנון: "Rock and roll works as common experience and private obsession". אני מרגיש אותו דבר על קולנוע. אין דין צפייה באולם קולנוע כדין צפייה בבית, ולא משנה מה גודל המסך ועד כמה מוצלחת מערכת הסטריאו שלך.
אוף. הרולינג סטון, לא סטונס
(ל"ת)
תכלס צודקים
למשל זה אבסורד ש- The people vs. O.J. Simpson זכה באוסקר על הסרט התיעודי הטוב ביותר. זה פרוייקט שנועד אך ורק לטלוויזיה, אבל ESPN ניצלו את הפרצה בחוקים של האוסקר ועכשיו הם יכולים לפרם את הסדרת הזאת כ-"זוכת האוסקר".
מילא שהוא רק לטלויזיה, אבל הוא גם בפורמט של סדרה (6 שעות בארבעה פרקים)
שוב, אם לתואר "זוכה פרס האמי" היה את אותה היוקרה כמו התואר "זוכה פרס האוסקר", אולי לא הייתה בעיה.
ואם כבר בערך דיברנו על פסטיבל קאן
אנחנו כבר יודעים על שני סרטים שיוקרנו בו: האחד הוא Everybody Knows, הסרט החדש של אסגר פרהדי (״פרידה״ ו״העבר״), שיהיה בספרדית ובכיכובם של פנלופה קרוז וחביאר ברדם. הוא יוקרן כחלק מהתחרות הגדולה וכסרט הפתיחה.
השני, למרבה הWTF, הוא ״סולו״. שיוקרן מחוץ לתחרות.
זה הרגע להזכיר שגם ״שרק״ וגם ״שרק 2״ הוקרנו במסגרת התחרות הרשמית בשנה שבה הם יצאו.
כל הטריילרים בסדר "כרונולוגי"
נעשה ניסיון לסדר את הטריילרים בסדר כרונולוגי, אשר עשוי להוביל לתובנות חדשות וניחושים "חכמים" יותר לגבי העלילה הצפויה לנו…
https://www.youtube.com/watch?v=bVmouLJPlfc
האמת שגם איכות הוידאו טובה, אז שווה לצפות אם עוד לא ראיתם את כל הטריילרים ובא לכם.