הרמזים היו שם מזמן, אבל עכשיו זה רשמי. ג'ון לאסטר פשוט לא מסכים לתת לוודי ולבאז ללכת. וראייטי מדווח היום, רשמית: "צעצוע של סיפור 4", בבימויו של לאסטר, ייצא ביוני 2017.
את דעתי על הנושא כבר הבעתי לפני שלוש שנים, כשזו היתה רק שמועה. והיא לא השתנתה בהרבה מאז. זה מוזר, סביר מאוד ש"צעצוע של סיפור 4" יהיה סרט טוב, ובכל זאת הייתי מעדיף בהרבה שהוא לא יהיה קיים. בשביל מה צריך את זה? הסוף של הסרט השלישי היה מושלם, ואין שום דרך שבה אפשר להוסיף על מושלם בלי לגרוע ממנו. מה לכל הרוחות אפשר לחדש בנושא עם הדמויות האלה, 22 שנה אחרי הסרט המקורי? כשלאנדי אולי כבר יש ילדים משלו? כשעל פי כל תחזית סבירה, כל המדבקות של באז כבר אמורות להתקלף? מי צריך את זה?! לא יכול להיות שלאסטר הוא היחיד שלא מבין שזה רעיון מיותר.
מלבד העובדה שסרט ההמשך הספציפי הזה מאוד מיותר, מאכזבת גם עצם העובדה שפיקסאר מכריזים על עוד סרט חדש – וגם הוא המשכון. פיקסאר חטפו התקף קשה, ממש קשה, של סיקווליטיס. בשנה הבאה אמנם צפויים לצאת שני סרטים מקוריים שלהם – "הקול בראש" ו"הדינוזאור הטוב". אבל אחר כך? ב-2016 – "מוצאים את דורי", ב-2017 – "צעצוע של סיפור 4". ואנחנו יודעים שגם "מכוניות 3" כבר נמצא בדרך (2018?), וגם על "משפחת סופר-על 2" עובדים (אוקיי, זה המשכון אחד שעליו אני לא מתלונן). נראה שאת המקוריות הם משאירים בימים אלה לאולפני דיסני.
הו פיקסאר, The disappointment never ends
You're not dead to me yet, but it's getting there…
ברצינות, אחרי הסוף המושלם של צעצוע של סיפור 3, איך אפשר בכלל לחשוב על המשך. ברצינות, פיקסאר? ברצינות?!*
וחוץ מזה, ג'ון לאסיטר בעצמו מביים, ובלי להעליב את לאסיטר וכל ההישגים המהפכניים שלו, הוא במאי בינוני. מבין הבמאים של פיקסאר, הוא אולי הכי פחות מוכשר.
*אלא אם הוא יהיה ממוקם בעתיד פוסט אפוקליפטי, והצעצועים הם הדבר היחיד ששרד, בלי אף בני אדם בסביבה והשאלה המרחפת של "מה המטרה שלנו עכשיו? מה היעוד שלנו?". זה עוד יכול להיות מעניין.
המטרה היא, כמובן,
לבנות מגדלים מאשפה.
עתיד אפוקליפטי באמת יכול להיות מעניין
אם יעשו את זה טוב. לא הייתי מעלים את בני האדם לגמרי, אבל כאילו שהצעצועים יבינו שמאזן הכוחות השתנה ועכשיו הם זזים ומדברים 24/7. לא אכפת להם שבני האדם יודעים על זה, כי לצעצועים יש רוב מספרי מוחץ. ואז יהיה את כל הקטע הזה של הצעצועים ה"רעים" שרוצים לנצל את היתרון שלהם ולשלוט בבני האדם לשם שינוי, ואת הצעצועים ה"טובים" שמאמינים בלחיות ביחד בהרמוניה כדי להתחיל את העולם מחדש ובלה בלה בלה. כן, זה נשמע קלישאתי, סתם זרקתי דוגמה.
(דאם, עכשיו חשבתי על סצינה בה מראים שבכניסה לאיזור של הצעצועים ה"רעים" תלויה הגופה של סיד אחרי שהצעצועים שלו שעדיין נטרו לו טינה מצאו אותו והרגו אותו על ההתעללות שהעביר אותם. אבל זה לגמרי אפל ואין סיכוי שיעשו משהו כזה…).
כוכב הקופים?
(ל"ת)
כן, אבל טכנית הם יכולים לחיות, מדובר פשוט בהרגל של תלות
הם רגילים לתלות שלהם בבני האדם וקשה להם פסיכולוגית ללא התלות הזאת, אבל זה לא שהם "מתים" כביכול כשאין להם בעלים. טכנית, הם יכולים לחיות.
אני חושב שההשוואה לאלוהים כאן היא מאד במקום
כן, הצעצועים יכולים "לחיות" בלי ילד, אבל ילד הוא הציר שסביבו הקיום שלהם סובב. הוא מעניק משמעות לחייהם, ובלעדיו הם מאבדים את תכלית קיומם ונכנסים למסלול של משבר קיומי ניהליסטי. כאשר הם מרגישים שהבעלים שלהם נוטש אותם יש בזה לא רק תחושת בגידה, אלא גם ממש מצוקה פילוסופית שדורשת מהם לברר מחדש מה המטרה שלהם ומה הם אמורים להיות מעכשיו והלאה. אלו תמות מאוד חזקות בסרטי צש"ס.
ההצלחה של סרטי הטלוויזיה האחרונים עלתה להם לראש.
(ל"ת)
לא אכפת לי מה אתם אומרים
פיקסאר לא פישלו עם אף צעצוע של סיפור עד היום – וזה לא הולך להתחיל עם צש"ס 4.
אני, אישית, מתרגש מזה!
הראשון יצא לפני 19 שנה!!!
רד פיש ממש הלחצת אותי לרגע…. הראשון יצא לפני 19 שנה ולא 22… גם ככה אני מרגיש זקן!
הראשון יצא 22 שנה לפני 2017.
(ל"ת)
אוף אני זקן
(ל"ת)
נכון... ;) עדיין מלחיץ...
(ל"ת)
אני לא מבין את זה
אני באמת לא מבין את זה.
למה דיסני עושים לנו את זה?
למה להרוס טרילוגייה כל כך מושלמת? וכן הם יהרסו אותה כי היא הייתה מושלמת ואין יותר טוב ממושלם.
יש להם כל כך הרבה סרטים אם נגמרו להם הרעיונות, הם לא דרימוורקס שיש להם רק את שרק.
למעלה, רטטוי וולי ואפילו טרזן מצידי.
רק שלא יהרסו את צעצוע!
ויש להם גם את פרוזן ופלונטר, לא צריך לגעת בצעצוע של סיפור.
דייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!
בדיסני אנימציה לא עושים המשכים לקולנוע
לכן אי אפשר לעשות המשכים ללשבור את הקרח ופלונטר.
הם דבקים מאוד בעיקרון הזה. עד היום בכל תולדות דיסני אנימציה, רק שלושה סרטים יכולים להיקרא המשכונים, כששניים מתוכם הם לא ממש המשכונים במובן הרגיל של המילה.
אין דבר כזה "לא עושים"
יש "עדיין לא עשו", וטכנית הם כן עשו, כמו שאמרת. הכל אפשרי.
אבל לא סתם עדיין לא עשו, זה נובע מעיקרון אצלם
אני לא יודע למה, אבל מדובר בעניין עקרוני. אם הם עושים המשכונים – זה סרטי ווידאו, אבל הם לא עושים המשכונים לקולנוע. העובדה שהם ממשיכים עם הכלל הזה בשעה שכל האולפנים עושים בלי סוף המשכונים, מעידה על כך שזה עניין עקרוני ולא שסתם כך הם "עוד לא עשו".
וגם ההמשכונים שהם כן עשו הם לא בדיוק המשכונים: פנטסיה 2000 זה לא סרט עלילתי, לכן אי אפשר להגדיר אותו כהמשך של פנטסיה, פו הדוב עומד בפני עצמו לחלוטין ולא ממשיך כלל את העלילה של הסרט הישן. היחיד שאפשר להגדיר אותו המשכון זה ברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה, אבל גם הוא לא ממש ממשיך את העלילה של הסרט הראשון ודי עומד בפני עצמו.
עד לפני כמה זמן גם פיקסאר לא עשו למעט צעצוע ועדיין אני מעדיף המשכים למפלצות או למעלה ולא לצעצוע
פיקסאר רצו לעשות אך דיסני מנעו מהם
לאחר הקנייה הם שוב יכלו לעשות סרטי המשך (כנראה הם השיגו את זה במו"מ על הרכישה) והם החלו לפתח את צעצוע של סיפור 3.
כך שיש סיבה לשינוי.
ברנרד וביאנקה הוא לגמרי המשך
עם אותם דמויות שעושות הרפתקאה חדשה באותו סגנון ואחרי הסרט הקודם. (רק שהוא הרבה הרבה יותר טוב ממנו)
לגבי פנטזיה מה שאמרת. גם בתוך הקונספט של אנימציה למוזיקה קלאסית, הסגנון של שני הסרטים מאד שונה אחד מהשני, וקל לזהות איזה קטע שייך לאיזה מהם (גם בלי האנימציה עצמה שהיא יותר מלוטשת-מחשב ב2000)
פו הדוב, ובכן מלכתחילה הסרט המקורי היה עשוי מסדרה של סרטים קצרים ששוחררו קודם כך שהוא מלכתחילה לא בדיוק היה סרט שעמד בפני עצמו מחוץ לסדרה. אבל עדיין, הסרט החדש הוא עוד פרק(ים) בסדרה הזאת שכל פרק בה עומד בפני עצמו. (וגם לא ראיתי אותו)
אכן, כפי שאמרתי, ברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה זה הסרט היחיד שאפשר להגדיר כהמשך
(ל"ת)
אני לא יודע על מה אתה מדבר
דיסני שאני מכיר לא רק שעושים המשכונים, הם גם מחללים את זכרה של כל קלאסיקה עם המשכונים מיותרים ורעים באופן כללי.
אז נכון, רובם לא לקולנוע ולא מופקים על ידי אולפני האנימציה של דיסני, אבל כשהשיקול העיקרי הוא סחיטת עוד ועוד כסף מכל פרנצ'ייז אפשרי (ותסלח לי אם אני לא רואה את השיקול האומנותי שעומד מאחורי סינדרלה 2) – אין שום עיקרון קדוש בטח שלא – כפי שאתה בעצמך אמרת – כשהם כבר הפרו את העיקרון הזה בשלוש הזדמנויות שונות.
אבל זה שונה שעושים את זה ישר לוידיאו או לקולנוע
אני דיברתי על המשכונים לקולנוע
המשכונים ל-DVD הם עשו המון, אבל הם לא יצאו לקולנוע ולא הופקו ע"י דיסני אנימציה אלא ע"י דיסני טון שאחראית על הפקות טלוויזיה. כך שאלה למעשה סרטי טלוויזיה ולא סרטי קולנוע. (ואני מסכים איתך שהרבה מההמשכונים האלה חיללו לחלוטין את המקור, ככה זה כשממשיכים סרט קולנוע בסרט טלוויזיה)
ושוב אני חוזר ואומר, הם הפרו את העיקרון באמת רק פעם אחת. קשה מאוד להגדיר את "פנטסיה 2000" ו"פו הדוב" כהמשכונים.
מה שאתה אומר בעצם
זה שהעקרונות של דיסני כל כך מקודשים שהם מוכנים לעשות סרטי המשך רק בתנאי שהם נעשים תחת ערכי ההפקה הזוועתיים ביותר, בצורה הזולה ביותר, ושמייצרים סרטים כל כך מחורבנים שהם אפילו לא ראויים הפצה קולנועית (גם לא נכון תמיד, כי את הזוועה שהיא ספר הג'ונגל 2 הם החליטו משום מה כן לשחרר לקולנוע)? אכן אסטרטגיה שיווקית שמעידה על עמוד שדרה ערכי וכבוד רב לקהל הצרכנים, זאת בניגוד לסרטי ההמשך של פיקסאר הממוסחרים, שמנסים משום מה להפוך את הסרטים שלהם למוצר קולנועי אפילו שהם סתם סרטי המשך.
אני מסכים איתך, אלה עקרונות קצת מוזרים שדי סותרים את עצמם
לא אמרתי שאני מסכים עם העקרונות האלה של דיסני, אני גם לא מבין מה הם בדיוק רוצים להשיג בכך שמצד אחד הם לא עושים המשכונים לקולנוע ומצד שני הם עושים בלי סוף המשכונים להפצה ביתית עם תקציב של סרט סטודנטים שמחריב את המקור.
רק אמרתי שזה עיקרון די מקודש אצלם. אפשר להסכים עם העיקרון הזה ואפשר שלא, אבל אי אפשר להתכחש אליו. (אגב, ספר הג'ונגל 2 אמנם שוחרר לקולנוע, אך כמו יתר סרטי ההמשך של דיסני, הופק ע"י "דיסני טון" ולא ע"י אולפני דיסני אנימציה).
אני אכן מסכים איתך שזאת אסטרטגיה לחלוטין מטופשת. כבר עדיף להוציא המשכונים לקולנוע שיופקו בתקציב קולנועי ע"י אולפן קולנועי, מאשר להוציא המשכונים להפצה ביתית בלבד שהופקו ע"י מחלקה קטנטנה שמתמחה בסרטי טלוויזיה.
אה אבל
יש לזה היגיון שיווקי מאד גדול. יש מותג של "סרטי אנימציה של דיסני לקולנוע" שהיו בו כמה פאשלות די רציניות וסרטים פושרים, אבל כמה שהם יכולים הם משאירים אותו איכותי ונוצץ ומשהו שילדים ומעריצי דיסני יראו בו אירוע ותהיה להם ציפיות גבוהות ממנו. בזמן שהם יכולים לדחוף כמה זבל שהם רוצים להמשכונים לוידאו, ולעשות את הכסף ממסחור המותגים שהמותג הראשי מייצר, (אומנם פחות סרט מסרטי קולנוע, אבל הם יכולים גם להשקיע פחות כסף.) בלי שזה ילכלך את המותג הראשי של סרטים לקולנוע.
אני לא אומר שהטקטיקה של פיקסר של לנסות לעשות את ההמשכים כמה שיותר טובים היא גרועה. למרות שכרגע היא לא עובדת להם, במובן שהם פוגעים במותג "פיקסר" ויצור ההמשכים בא על חשבון ייצור מותגים חדשים ולא במקביל. אני לא יודע את המספרים בשביל להשוות את הרווחים שיוצא לכל חברה מהעניין. אני בעיקר אומר שלטקטיקה של דיסני יש היגיון פנימי די ברור.
אי אפשר עדיין לפסוק אם ההמשכונים של פיקסאר עובדים או לא
פיקסאר הוציאו עד כה 4 המשכונים, שניים מהם היו להיטים גדולים (צעצוע של סיפור 2 ו-3), אחד היה כישלון ביקורתי מסחרר (מכוניות 2) ואחד היה משהו באמצע (בית ספר למפלצות). כך שעדיין אי אפשר לפסוק אם ההמשכונים של פיקסאר עובדים או לא. מכוניות 2 נחשב לכישלון הגדול ביותר של פיקסאר וצעצוע של סיפור 3 נחשב להצלחה הגדולה ביותר של פיקסאר, ושניהם המשכונים. צריך עוד כמה המשכונים בשביל להחליט האם ההמשכונים של פיקסאר עובדים או לא.
לכן אמרתי כרגע
שזה פחות או יותר אומר-מכוניות 2 ובית ספר למפלצות.
אני מסכים לגמרי שניתוח על בסיס זה לא שווה הרבה.
אני מוכנה להישבע שאת פיטר פן 2 וחזרזיר ראיתי בקולנוע
(ל"ת)
ישנם מדינות (בניהם ישראל) שמקרינות את ההמשכונים בקולנוע, אך בארה"ב זה יוצא ל-DVD בלבד
פעמים נדירות משחררים המשכונים לקולנוע גם בארה"ב.
אבל בכל המקרים מדובר על הפקות של "דיסני טון" (שנקראו בעבר "דיסני טלוויזיה") ולא על הפקות של סטודיו דיסני אנימציה. מדובר על הפקות זולות מאוד בקריטריונים של סרט טלוויזיה ולא של סרט קולנוע. טכנית יכולים להקרין בקולנוע גם מהדורת חדשות (פעם באמת היה בקולנוע חדשות, לפני שהגיעה הטלוויזיה), זה לא הופך את החדשות לסרט קולנוע. כל סרטי ההמשך של "דיסני טון" הופקו כסרטים לצפייה ביתית, גם אם בסופו של דבר הם הגיעו לקולנוע במדינות מסוימות.
נכון העיקרון כבר הופר! אני ראיתי את 2 The Jungle Book בקולנוע
וזה היה חביב אבל ממש צל של המקור.
עוד דוגמאות? פיטר פן 2 Return to Never Land הגרוע
וגם את טינקרבל שהוא סוג של המשך ראינו בקולנוע. לדעתי גם את אחד ההמשכים, היו 4 סרטי המשך קשה לזכור….
אז אולי בארה"ב זה הופץ לוידאו אך במקומות אחרים בעולם אלו הם סרטי קולנוע.
כל הסרטים שהזכרת לא הופקו ע"י דיסני אנימציה, אלא ע"י אולפני דיסני טון
אולפני דיסני טון הם אולפני סרטי טלוויזיה, לא סרטי קולנוע.
הם מפיקים סרטי המשך בתקציב של סרט טלוויזיה מתוך מטרה ברורה לשחרר את זה להפצה ביתית. במקומות מסוימים בעולם (כמו ישראל) מפיצים את הסרטים לקולנוע ופעמים נדירות מפיצים את הסרטים לקולנוע גם בארה"ב, אך בכל המקרים ההפקה של הסרטים היא לחלוטין לא בסטנדרטים קולנועיים. הסרטים מופקים כסרטי טלוויזיה דלי תקציב ולא כסרטי קולנוע, גם אם משחררים אותם לקולנוע בחלק מהעולם.
דיסני לא לוקחים את האולפנים הראשיים שלהם, סטודיו דיסני אנימציה, להפיק את הסרטים, אלא את אולפני "דיסני טון" שבעבר נקראו "דיסני טלוויזיה", משום שהסרטים מופקים בעיקר בשביל הפצה ביתית.
אבל סרטי המשך רשמיים שמופקים בהפקה קולנועית רצינית ע"י סטודיו דיסני אנימציה אין, פרט לברנרד וביאנקה במבצע אוסטרליה.
ואגב, חלק נכבד מסרטי ההמשך של "דיסני טון" הם כלל לא סרטים, אלא כמה פרקים מסדרת טלויזיה שקובצו לסרט (טרזן וג'יין, סינדרלה 2, הרקולס 2, אטלנטיס 2, היפה והחיה 3 ואולי עוד).
דיסני זה דיסני. אם קפה עלית הוא בעצם שטראוס-מישהוא יודע את זה?
מבחינת רוב הצרכנים כמו שאמרתי דיסני הוא דיסני.
אז בעיקרון אני בתולה קדושה אבל יש לי גם נקבים אחרים (סליחה על הבוטות אבל זה מתבקש) ואם לא ברורה האנלוגיה אז דעתי היא שהעקרון שווה לתחת אם בעצם בסופו של דבר כן עושים סקס.
העקרונות של לא לעשות סרטי המשך אבל בעצם כן ממש לא גלויים לאוכלוסיה הכללית . מבחינתם דיסני עשו סרט המשך עם אנימציה זולה וסיפור ממוחזר.
בסופו של דבר נשמע שזה לא באמת "עיקרון"
של טוהר אמנותי, אלא פשוט אסטרטגיה שיווקית של "מקסימום כסף במינימום השקעה".לו דיסני היו מאמינים שיש להם יכולת לייצר סרט המשך בסטנדרטים קולנועיים שהיה מביא מספיק צופים כדי להצדיק את תהליך ההפקה היקר הם היו עושים זאת ללא כל יסורי מצפון, ולראיה – זה מה שהם עושים עם סרטי פיקסאר.
אני לא יודעת אם זה "עיקרון"
אבל זו בהחלט החלטה מעניינת.
"לו דיסני היו מאמינים שיש להם יכולת לייצר סרט המשך בסטנדרטים קולנועיים שהיה מביא מספיק צופים כדי להצדיק את תהליך ההפקה היקר הם היו עושים זאת ללא כל יסורי מצפון, ולראיה – זה מה שהם עושים עם סרטי פיקסאר."
אבל למה בעצם שלא יאמינו שהם יכולים לעשות את זה? בואו ניקח את רצף ההצלחות שלהם של שנות ה-90- בת הים הקטנה, היפה והחיה, אלאדין ומלך האריות.
זה לא שהם פשטו את הרגל אחרי גל ההצלחה הזאת, וזה לא שהם לא חשבו שהם אולפן מצליח כדי להמשיך להוציא סרטים. הרי שהם המשיכו להשקיע כספים עצומים בסרטים הבאים (כמו פוקהונטס או הגיבן מנוטרדם, שהם קיוו שיהיו הצלחות באותה קני מידה של הסרטים שציינתי). הם בהחלט יכלו להשקיע את הזמן והכסף שהם השקיעו בניסיון להוציא סיפור חדש לגמרי, בלעשות המשך לאחד ההצלחות שלהם (הכוונה המשך קולנועי, שמופק ומשווק כסרט קולנועי לכל דבר).
השאלה למה הם לא עשו את זה מעניינת. נכון, הם נתנו את האישור להוציא את ההמשכונים האלה לטלוויזיה, בהפקה נמוכה, באופן כזה שלבוגרים לפחות הם לא מרגישים כחלק מהקאנון של הסרט המקורי.
בכל זאת הם בחרו לא להשקיע בסרטי המשך מושקעים לסרטים שמאוד הצליחו אלא לנסות להוציא סרטים מקוריים חדשים. מה הסיבות שיכולות להיות לזה?
1. האם זה כי הם פחדו מהמבקרים שיתלוננו שהם מתמסחרים וממחזרים? אני בספק. לדעתי יותר חשוב לדיסני לעשות כסף מאשר לזכות באהדה של המבקרים (וזה לא כאילו שלעשות סרט מקורי מבטיח הצלחה ביקורתית. הרי היה את "הרקולס" ואת -"The Emperor's New Groove")
2. האם זה בגלל שאין להם כסף לעשות המשכים מושקעים? כאמור, לא. הם הרי ממשיכים להוציא סרטים חדשים מקוריים. הם יכלו את הכסף הזה להשקיע בהמשך, ולפחות להמר בצורה יותר בטוחה על העניין הכלכלי (כל המעריצים של הסרט הראשון ינהרו לסרט ההמשך, יש את הקטע של הפראנצ'ייז המוכר, שהוא הרבה יותר בטוח כלכלית מאשר ליצור סרט חדש לגמרי).
אז ההחלטה הזאת שלהם מעניינת אותי. אני לא יודעת מה הסיבות שלהם לבחירה הזאת. ואין ספק שאני לא חושבת שדיסני הם נשמות טהורות שרוצים רק לעשות אומנות. ברור שהם רוצים גם לעשות כסף והרבה. וברור שההחלטה להוציא את ההמשכונים לטלוויזיה מונעת כסף. אבל כן, יש משהו מעניין בהחלטה שלהם להוציא לקולנוע (כמעט) רק סרטים מקוריים.
אולי זה גם נובע מהזמנים. אולי בעבר (בעיקר כשדיסני הייתה חברת האנימציה המערבית היחידה פחות או יותר, שמוציאה פיצ'רים מלאים), לא היה תקדים לגבי אם הגיוני להוציא המשך או לא. אולי היום כשכל פיקסאר ודרימוורקס סוחטים כל פרנצ'ייז שלהם למוות פתאום דיסני יבינו שזה לגיטימי, ובעוד כמה שנים נראה "ראלף ההורס 2", "פלונטר 2" ו-"פרוזן 2". לא יודעת.
במידה ולא, אני עדיין חייבת לומר שההחלטה הזו שלהם, לטוב ולרע, מעניינת.
האמ, גם "הרקולס" וגם "הקיסר נפל על הראש" קיבלו ביקורות טובות
אלא אם התכוונת שלדעתך האישית הם היו לא טובים, וגם במקרה הזה אני חושב שאת בדעת מיעוט (לפחות במקרה של הקיסר).
אוקי, צודק, יחסית
האמת שכתבתי את זה בלי יותר מדי לבדוק. יותר התכוונתי שהם לא נחשבים בראי ההיסטוריה באותה שורה עם "הקלסיקות של דיסני".
עשיתי תחקיר זריז ברוטן טומייטוז והנה האחוזים של הטומייטומטר:
בת הים הקטנה – 92%
היפה והחיה – 93%
אלאדין- 94%
מלך האריות – 90%
פוקהונטס – 56% (זה ממש הפתיע אותי, לא ידעתי שזה כ"כ נקטל)
הגיבן מנוטרדם – 73%
הרקולס – 83%
מולאן – 86%
דינוזאור – 65%
הקייסר נפל על הראש- 85%
אטלנטיס – 49%
אז אתה צודק שהרקולס והקייסר לא היו נפילה ביקורתית. אבל הם כן קיבלו פחות מבת הים, היפה והחיה, אלאדין ומלך האריות. והם לא זכורים כקלסיקות דיסני כמו הארבע האחרים (היפה והחיה אפילו היה הסרט האנימציה ראשון שקיבל מועמדות לאוסקר על סרט האנימציה הכי טוב, וזה כשסרטי אנימציה, עד היום נחשבים הרבה פעמים ל"נחותים").
זה באמת מוזר לי שהם קיבלו ביקורות יותר טובות מהגיבן מנוטרדם ופוקהונטס, ההרגשה שלי הייתה אחרת, אבל זה דווקא יותר מחדד את הנקודה שלי, כי הטענה שלי הייתה שהסיבה שדיסני לא הוציאו המשכים זה לא כי הם פחדו שעצם ההמשך ידחה את המבקרים.
נגיד שהם יכלו לחשוב ככה אחרי מלך האריות- הם היו אחרי ארבעה סרטים לא המשכים שהצליחו מאוד ביקורתית, ואולי בנקודה הזאת היה נראה שיותר בטוח להוציא לא-המשך כדי להצליח ביקורתית. אז הם הוציאו פוקהונטס, וזה נקטל. ואז הם הוציאו את הגיבן מנוטרדם וזה קיבל ביקורות דיי מאכזבות יחסית לארבעת הסרטים שקדמו לפוקהונטס. אז מהנקודה הזאת אין מה שיצדיק את המחשבה שסרט מקורי בהכרח יהיה בעל יותר סיכוי לקבל ביקורות חיוביות מאשר המשך קולנועי. ונגיד ששני סרטים עדיין לא שכנעו אותם. אז הם הוציאו עוד כמה. חלקם זכו לביקורות לא רעות אבל עדיין לא הגיעו למעמד הקלסיקה של דיסני, וחלקם קיבלו ביקורות נוראיות. ועד היום הם לא חשבו להוציא המשך לסרט שהצליח לקולנוע. לא הגיוני שזה בגלל שהם חשבו שיש יותר סיכוי לסרט המשך להיקטל ביקורתית מאשר לסרט מקורי.
אבל כן, שתי הדוגמאות שהבאתי הם לא הדוגמאות הכי טובות לטענה הזאת. סליחה. טעיתי.![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
לא שזה אומר משהו
אני רק מזכיר שפוקהונטס זכה בשני פרסי אוסקר: על הפסקול ועל השיר ("צבעי הרוח", באמת שיר מקסים). זאת הייתה הפעם האחרונה עד היום שסרט של סטודיו דיסני אנימציה זכה באוסקר על הפסקול.
אז אמנם הסרט לא זכה לביקורות חיוביות וגם לא להצלחה קופתית מרשימה, אבל הוא לקח שני אוסקרים, שזה גם משהו.
זה באמת מפתיע
כי לדעתי ולדעת לא מעט אחרים "הגיבן מנוטרדם" הוא אחד הסרטים היותר טובים של דיסני משני העשורים האחרונים.
האמת היא שהציונים של "הרקולס" ו"הקיסר" הרבה יותר טובים ממה שציפיתי, ידעתי שהם הצליח ביקורתית אבל 80+ זה מצוין ממש, ובמקרה של הרקולס לפחות זה תמוה כי זה סרט חביב ותו לא, בעוד הקיסר הוא דווקא סרט מצוין.
מסכימה. גם אני חושבת כך על הגיבן
אני יותר אוהבת אותו ממלך האריות לדוגמא.
וגם גם קצת התפלאתי מהציונים הגבוהים של הרקולס והקיסר. אני חושבת ששניהם רק חביבים. כלומר, זה פחות או יותר ממה שאני זוכרת מהם. ראיתי כל אחד מהם רק פעם אחת, ואני לא זוכרת הרבה. הקיסר גם זכור לי כחביב, אבל לא קרוב ברמה לקלסיקות של דיסני שאני ממש אוהבת.
גם אני חשבתי ככה על הקיסר, שהוא חביב ותו לא, עד שראיתי אותו שוב לא מזמן
ומה את יודעת, זה סרט קורע, קורע!
אני נורא ממליץ לצפות בו שוב עכשיו, וגם בסרט הדוקומנטרי המאוד מעניין שמראה איך יצרו אותו בכלל. יש סיפור מרתק מאחורי העשייה של הסרט הזה.
צפיתי בדוקומנטרי הזה,
ולא היה פשוט בכלל למצוא אותו כי דיסני מנסים להעלים אותו למרות שלא ברור לי למה.
בכל מקרה, מעניין מבחינתי שהסרט המקורי היה אמור להיות כל כך אפי וגדול, והאולפן בסופו של דבר הוא מי שהחליט לקצר אותו וללכת עם הסגנון ההומורוסיטי שלו. מסתבר שגם למנהלים בהוליווד יש חוש יצירתי, ולפעמים ההחלטות שלהם עוזרות לסרט.
על איזה סרט דוקומנטרי אתם מדברים?
לא ידוע לי על סרט דוקומנטרי שעשו על "הקיסר נפל על הראש", אשמח אם תכתבו את השם שלו.
The Sweatbox
(ל"ת)
כפי שאני מציין מזה שנים רבות
החלטתי שאראה את "הקיסר נפל על הראש" ויהי מה, בשנייה שבה ראיתי בכתבה עליו את הכותרת הבאה:
"משיקולי תקציב, הפך הגיבור הראשי ללאמה מדברת".
כי "הקיסר נפל על הראש" זה סיגנון שונה לחלוטין מהקלאסיקות של דיסני
הם הלכו על סגנון של הומור פרוע, בו אין כמעט רגעים רציניים באמת, שזה ממש לא הסגנון הקלאסי של דיסני.
זה יותר מזכיר את דרימוורקס (רק בלי החספוס והגסויות) מאשר את דיסני. קשה מאוד להשוות את הסרט הזה לסרטים כמו מלך האריות או אלאדין, זה סגנון אחר לגמרי.
שלא תבינו לא נכון, אני מאוד אוהב את הסרט הזה, אבל אי אפשר להתכחש לכך שזה משהו אחר מרוב סרטי דיסני.
יודעת מה? יש בזה משהו.
אם אני צריך לנחש, יש כמה סיבות שעולות בדעתי:
1. סרטי דסני המוקדמים היו סרטי אגדות, וכאלה מעצם טיבם הכילו סוף סגור בצורה די הרמטית. כן, הם הצליחו לסחוט פיתולי עלילה בשביל זוועטוני הוידאו, אבל אולי הם הבינו שאפילו עם תקציב נורמאלי אי אפשר היה לבסס על העולמות הקולנועיים האלה תסריט שיביא צופים לקולנוע. אם אני מבין נכון – זה גם ההסבר הרשמי שהם נותנים (על דרך השלילה, כשהם אומרים על ספר הג'ונגל 2 ובחזרה לארץ לעולם לא ש"הפעם הרגשנו שיש מספיק חומר לסרט קולנוע"). זה די קלוש, אני יודע, אבל אולי.
2. הסרטים האלה נעשו באטמוספרה קולנועית אחרת, בה היו קיימים מעט מאד סרטי המשך מצליחים. תמיד היו סרטי המשך זוועתיים לסרטים מצליחים שהצליחו להצדיק את התקציב שלהם איכשהו, אבל הנטייה של סרטי המשך למלא את צמרת ההכנסות השנתית היא תופעה יחסית חדשה (להרגשתי לפחות, מודה שלא ערכתי על זה מחקר רציני). כאשר אתה מייצר סרט אנימציה שדורש השקעת זמן ותקציב גבוה, אולי סרטים מקוריים נראו בזמנו השקעה בטוחה יותר.
3. בסרטי תלת בניגוד לסרטי דו ניתן לחסוך כסף בשימוש באותם מודלים של דמויות וסביבות, מה שפתאום מעודד הרבה יותר סרטי המשך.
אני נוטה לחשוב ש-2
היא הסיבה הדומיננטית (אולי גם 3, לא מבינה בזה כ"כ). ולכן יהיה מעניין לראות אם לסרטי דיסני המצליחים של שנות האלפיים יוציאו המשכים ואם לא באמת יהיה יותר מעניין לראות מה הסיבה (אני לא מבינה בזה הרבה, אבל נראה לי שלהוציא פרוזן 2 זה דיי מתבקש כלכלית לא?).
לגבי הסיבה הראשונה, בערך, אבל קצת קשה לי לקנות את זה. ראשית מלך האריות הוא לא מבוסס על אגדה, והוא לא מרגיש לי סגור הרמטית וגם שלושת הסרטים האחרים שציינתי, כן למרות שהם כן מבוססי אגדות, אני כן רואה אפשרות למספיק עלילה שתכתב עם כותבים טובים לקולנוע. אחרי הכל, גם שרק הראשון, גנוב על הירח, וכמעט כל פרנצ'ייז אנימציה שסחטו לו את המיץ, הרגיש לי שנסגר באופן דיי הרמטי בסרט הראשון.
באמת יותר מעניין אותי לראות מה קורה בהמשך בגזרת המשכי דיסני (עצם העובדה שהם מוציאים מעין ריבוטים לייב אקשן לקלסיקות אנימציה שלהם, כמו אליס ומליפסנט גם מעניינת. זה מרגיש קצת ניסיון לא בהכרח מוצדק, לרכב על גל הנוסטלגיה, אבל מעניינת הבחירה להוציא את זה בלייב אקשן ולא באנימציה דווקא).
מלך האריות מבוסס בגדול על הסיפור של המלט
מן הסתם הפרטים השתנו (כדי שזה יגמר גם כסרט דיסני אופטימי) אבל הבסיס של הסיפור מבוסס על המלט.
באופן רשמי זה לא מבוסס על שום דבר
אבל היו לא מעט שהשוו את זה להמלט (גם היוצרים הודו שזה היווה השראה) ויש רבים שטוענים שהסרט הוא חיקוי של "קימבה האריה הלבן".
היוצרים גם טוענים שהם ספגו השראה מסיפורי התנ"ך על יוסף ועל משה רבנו.
כך שהסרט הושפע מלא מעט דברים.
אבל העלילה היא ממש המלט
הדוד שרוצח את המלך ומתחתן עם המלכה, והרוח הרפאים של אבא שבאה לדבר עם הילד.
מבין שלושת הפריטים שציינת כאן שניים נכונים
(סקאר לא התחתן עם סראבי), ושני פרטים הם לא "העלילה".
נסכים שלא להסכים
(ל"ת)
לו מלך האריות היה מתיימר להיות איזושהי אדפטציה של המלט,
טימון ופומבה היו דמויות הרבה פחות סימפטיות ממה שהן באמת, נלה הייתה ככל הנראה נסיכת הדיסני הכי מטורפת בתולדות הזמנים, סקאר לא באמת היה כזה מפחיד, וספירת הגופות בסוף הסרט הייתה הרבה יותר גבוהה מ-2. השראה? ברור, "מלך האריות" שאב המון השראה מ"המלט", אבל הוא עדיין סרט מקורי לכל דבר ועניין.
בקשר לפרוזן 2
הייתי בטוח שזה סרט שממש לא צריך המשך. זה סרט שמספר סיפור אחד די סגור והיה קשה לי לראות איך אפשר יהיה להמשיך מכאן, אבל באופן מפתיע דווקא הסדרה Once Upon a Time הראתה שכן יש מקומות נוספים מעניינים לקחת את הסיפור והדמויות אליהן.
מעט מאוד סרטים
שלא תוכננו מראש להיות סדרת סרטים, "צריכים" סרטי המשך. המשך לא עושים כי "הסיפור דורש עוד", אלא כי הסרט הראשון מאוד הצליח ואנחנו רוצים לרכב על ההצלחה שלו. אפשר לעשות המשך מוצלח אם משקיעים, אבל כמעט לא ראיתי סרט שלא תוכנן כחלק מסדרה והרגשתי- או, זה צריך המשך.
(שרק הראשון לא נסגר בצורה הרמטית, לדוגמה?)
אם זה לא היה ברור, אני לחלוטין לא בעד המשך לפרוזן והטענה שלי לא הייתה שצריך מנק' מבט סיפורית, אלא שזה נראה מאוד מתבקש כלכלית, במיוחד כשמסתכלים על אולפני אנימציה אחרים שעושים בדיוק את זה. יהיה מעניין לראות אם יוחלט להוציא המשך לפרוזן או לא (ואם לא, מה משמעות ההחלטה).
אם יצא המשך זה יקרה עוד הרבה שנים, ואז המומנטום ממנו כבר ירד
או לפחות ככה נדמה לי. שנה אחרי יציאת הסרט ואנשים עדיין לא מפסיקים לדבר עליו ולהעלות לו קאברים ביוטיוב שכל אחד בפני עצמו גורר מיליוני צפיות.
זה מטורף לגמרי, אני לא חושב שראיתי סרט שגורר אחריו כל כך הרבה תשומת לב גם הרבה אחרי יציאתו לאקרנים. אני מניח שזה בעיקר בגלל השירים, ועוד לחשוב שאנשים חשבו ששירים מבריחים קהל, והנה בא הסרט הזה ומראה ששירים דווקא יכולים להפוך סרט לסנסציה בלתי נגמרת.
המומנטום ירד?
שרק הוציאו סרט המשך תוך שלוש שנים. ושרק לא היה סנסציה באותה רמה של פרוזן.
צעצוע של סיפור 3 יצא 11 שנה אחרי השני. הפריקוול של מפלצות בע"מ יצא 12 שנה אחרי הסרט המקורי.
כל הסרטים האלה היו המשך לסרט ראשוני שהצליח ועדיין לא היה התופעה שהיא פרוזן. ועדיין האולפנים חשבו שההצלחה של הראשונים מצדיקה הוצאה של עוד סרט מאותו מותג.
אז נראה לך שעוד 5 שנים נגיד לא ישתלם להוציא המשך לפרוזן? שהבאז המטורף של הראשון לא יביא אנשים לשני? אני חושבת שאפילו עוד עשור יהיה משתלם כלכלית לעשות המשך לפרוזן.
עדיין, בהרבה מסרטי ההמשך מייצרים לא מעט מודלים חדשים
בצעצוע של סיפור 3 יצרו מחדש את כל המודלים של הצעצועים, מאחר והמודלים הקודמים היו בתוכנות ישנות שכבר לא עובדים איתם כיום. סביר להניח שגם במוצאים את דוגי יצטרכו לייצר מודלים חדשים. (מיותר להזכיר את בית ספר למפלצות. די ברור שסאלי לא אותו סאלי).
בדרקון הראשון שלי 2 קפצו 5 שנים קדימה, מה שהצריך מודלים חדשים בוגרים יותר של הנערים. ובנוסף יש הרבה דמויות חדשות בסרטי המשך שמצריכות בניית מודלים חדשים.
ואגב, לא נראה שאולפני האנימציה מנסים לחסוך כסף בסרטי ההמשך
שים לב לתקציב סרט המקור לעומת סרט ההמשך:
מדגסקר – 78 מיליון, מדגסקר 2 – 150 מיליון.
שרק – 60 מיליון, שרק 2 – 150 מיליון.
עידן הקרח – 60 מיליון, עידן הקרח 2 – 80 מיליון.
ריו – 90 מיליון, ריו 2 – 103 מיליון.
צעצוע של סיפור – 30 מיליון, צעצוע של סיפור 2 – 90 מיליון.
מכוניות – 120 מיליון, מכוניות 2 – 200 מיליון.
כך שלרוב סרט המשך עולה יותר מסרט מקורי, לא נראה שזה חוסך להם כסף. (הדוגמא היחידה שמצאתי שסרט המשך היה זול יותר מהסרט המקורי היה הדרקון הראשון שלי)
בחלק מהדוגמאות האלה
זה פשוט כי הזמנים השתנו, בתקופה שצש"ס הראשון יצא לא היתה יותר מדי תחרות ולכן אם אולפן רצה להעסיק אנימטורים הוא די עשה את זה בתנאים שלו (קראתי פעם שאז אנימטורים היו מקבלי המשכורות הכי נמוכים בהוליווד). מרגע שקצנברג הקים את דרימוורקס הוא הציע לאנימטורים הותיקים של דיסני משכורת גבוהה יותר וזה גרם להעלאת משכורות בכל השוק. זה אמנם היטיב עם האנימטורים – אבל גרם לייקור העלויות של הפקת סרטי אנימציה.
לדוגמה, מלך האריות הופק בתקציב של 45 מיליון דולר. הרקולס ארבע שנים אחריו – 85 מיליון
תקרא לזה איך שאתה רוצה, אבל עובדה שהם דבקים בכלל הזה
לא באתי להצדיק את הכלל הזה, רק טענתי שהוא קיים ושהם דבקים בו מאוד גם כשיש להם המון סיבות להוציא המשכון קולנועי (למלך האריות לדוגמא, או לאלדין).
''לאנדי אולי כבר יש ילדים משלו''
כנראה הם יהיו גיבורי הסרט החדש, שמעדיפים לשחק במחשב (או במציאות מדומה, תלוי לאן נגיע אז),
ומגלים בסוף שאין כמו המשחקים של פעם, כל המשפחה מתאחדת, הפי אנד!
2019: וודי מקבל סרט אישי שחוזר לשנות ה70
2030: גיבורי צעצוע של סיפור מתאחדים עם הנוקמים נגד דארת' ויידר
עשו פארודיה כזאת כשיצא הסרט השלישי
https://www.youtube.com/watch?v=0-x1cjHo18I
מתבקש.
הפתרון לבעיית אנדי הוא פשוט: להוציא אותו מהעלילה לגמרי
כל החזרה שלו תהיה מאולצת, ובכל מקרה הסרט השלישי הסתדר עם נוכחות מאוד סמלית שלו. מה שיהיה יותר קשה לסספנד זה את העובדה שכל הצעצועים האלו עדיין שלמים ומתפקדים אחרי 22 שנה. מיילא וודי וכל הצעצועים הישנים, אבל איך לבאז עוד לא נזלו הבטריות/התקלקלו המעגלים/נתקע על מצב ספרדית לנצח?
איך שלא יהיה, אני מניח שזה יגמר כמו "האקדמיה למפלצות" – סרט טוב מאוד בסך הכל, שקיבל יחס קריר רק כיוון שעצם קיומו הרגיש כמו מחזור מיותר. זאת מתוך הנחה שפיקסאר לא יצליחו לחזור על נס צש"ס 3, שהיה מספיק מופלא כדי להעלים את כל הציניות כלפיו.
ספוילר:
הם לא.
כמו שהיה ברור ש"עלייתו של האביר האפל" לא יהיה ברמה של "האביר האפל" עוד לפני שהוא יצא. יש סרטים שמהם אפשר רק לרדת.
האופן היחיד שבו זה יכול איכשהו לעבוד
הוא אם מוותרים לא רק על אנדי, אלא על כל הדמויות הראשיות: להפוך את זה ל"צעצוע של סיפור – הדור החדש". וודי, באז והיתר יתנו הופעות ייצוגיות, כדי להעביר את הלפיד, אבל עיקר העלילה תתרכז בקבוצה חדשה של צעצועים "צעירים" שיהיו מותאמים יותר לתקופה ויעברו סוג שונה של מסע.
זה סרט, לא סדרה, אתה לא יכול לעשות דבר כזה, אלא אם אתה רוצה סדרת סרטים חדשה לגמרי עם צעצועים, אבל אתה לא יכול לקחת סרט המשך ולהעיף את הדמויות הראשיות, בסדרה זה יכול לעבוד כי יש דברים כאלה של "הדור הבא", אבל סרט המשך? זה יהיה מאוד מוזר והסיכוי להצלחה קטן.
גם לסרט המשך רביעי רגיל אין הרבה סיכוי הצלחה, אבל בואו נחכה ל2017 עד אז יהיו הרבה סרטים חדשים שלהם ובפרט
*שלהם ובכלל
אתה רוצה להגיד את זה למפיקים של "מלחמת הכוכבים"?
(ל"ת)
זה שונה, קשה להסביר למה אבל שונה
מלחמת הכוכבים
הוא סרט הרבה פחות אישי, מעניין אותנו מה קורה לדמויות, אבל גם מעניין (או אמור) מה קורה לגלקסיה והדברים היותר גדולים סביבם שממשיכים מפרק 1 עד פרק 9. בצעצוע של סיפור קו העלילה לחלוטין היה שייך לדמויות עצמן, לכן להחליף אותו בדור הבא זה נורא מוזר.
לגמרי אפשרי ויכול לעבוד.
סדרת הסרטים הזו בנויה על שתי הברקות: בצד הקומי, האנשה של הצעצועים לתוך משחק "דג מלוח" בלתי נגמר, שמותאם היטב להאנשה שילדים עושים לצעצועים שלהם ולנטיה שלהם להאבד/להעלם ולצוץ בכל מני מקומות מוזרים. ובצד הדרמטי – הנטיה של ילדים לנטוש את הצעצועים שלהם לטובת צעצועים חדשים ובסופו של דבר לזרוק/לנטוש/לאפסן אותם. אפשר להחיל את הכללים האלו על עוד ועוד צעצועים – בוודי ובאז אין שום דבר מיוחד בפני עצמם.
הבעיה היחידה היא שאני לא בטוח שיש דבר כזה "צעצועים חדשים" – אם תסתכל בחנויות צעצועים, הצעצועים של היום די דומים לאלו של לפני עשר או עשרים שנה, הם פשוט ננטשים מוקדם יותר ויותר לטובת מסכים בגדלים שונים.
כמו באקס-מן: העתיד שהיה, פחות או יותר
מלבד וולברין כמובן
אנדי היה נוכח סמלית
בכל הסרטים. הוא תמיד היה דמות משנית. יותר כמו מקגאפין. הוא משמש לרוב בתור הסיבה של הדמויות הראשיות לעשות דברים (בעיקר לנסות לחזור אליו).
כמה זמן מסך ודיאלוג היו לו בסרט הראשון והשני?
המון זמן מסך והמון דיאלוג.
זמן המסך והדיאלוג הזה אמנם לא נאמר על ידו, אלא על ידי אלו שמרגישים שייכים אליו, אבל אנדי הוא מרכז העניינים.
הוא מוקד התשוקה והשייכות של הצעצועים. הוא מה שמחבר אותם יחד (לא רק הוא, אבל גם), הוא הדבר שבשבילו הם חיים. הוא מה שמחזיר אותם לפרופורציות כשהם שוכחים את עצמם, והוא זה שמעניק להם אושר.
לומר שאנדי הוא מקגאפין זה זה כמו להגיד שאלוהים הוא מקגאפין בבית הכנסת, כי הוא לא עונה כשמדברים אליו.
אמממ... נדמה לי
שהגדרת את אנדי כמקגאפין, ואז טענת שהוא לא מקגאפין.
מי הוא כדמות? מה הוא אוהב לעשות? מה אנחנו יודעים עליו? כלום, חוץ מהעובדה שהוא אוהב לשחק עם הצעצועים שלו.
הדמות שבשבילה עושים דברים, הדמות שמניעה את העלילה אבל אתה יכול להחליף אותה בכמעט כל ילד (או ילדה) אחר/ת מבלי שזה באמת ישנה את העלילה.
זה פחות או יותר ההגדרה של מקגאפין למיטב ידעתי (וזה לא רק בגלל שהוא לא עונה כשמדברים אליו).
ובסרט השלישי, החשיבות שלו כמזיז העניינים אולי הייתה מעט פחותה משני הסרטים הראשונים (שבהם כל הפעולות של כל הדמויות היו קשורות אליו, ואילו בשלישי רק חלק מהם). אבל הוא כדמות לא קיבל פחות זמן מסך או פיתוח כדמות מאשר בשני הסרטים הראשונים, ולכך הגבתי (לההערה שבשלישי הדמות שלו הייתה סמלית בלבד. היא הייתה סמלית בכל הסרטים).
"לומר שאנדי הוא מקגאפין זה זה כמו להגיד שאלוהים הוא מקגאפין בבית הכנסת, כי הוא לא עונה כשמדברים אליו."
זה משפט סתום בעיני כי אתה משליך מושג שקשור לנארטיב לתוך סיטואציה שאין בה נארטיב, ואין בה ניסיון לספר סיפור. זה כמו שתגיד שבבית כנסת אין מטאפורות. אני לא מבינה מה זה אומר.
אפשר לשאול אם בתנ"ך אלוהים הוא מקגפין, ואז התשובה היא לא, ברובו לפחות. כי הוא דמות מוגדרת, עם תכונות, עם מאפיינים. הוא דמות פעילה שעושה דברים. הוא דמות בעלילה ברוב התנ"ך. והוא לא משהו שאפשר להחליף אותו בכל דבר אחר.
שכנעת אותי.
חשבתי שאת אומרת שאנדי לא חשוב, אבל זו הייתה בעיה בהבנה שלי: אמרת שהוא מקגאפין, שזה הדבר הכי חשוב בסרט, אבל נטול תוכן בפני עצמו. אני חושב שזה די נכון לגבי אנדי, להוציא אולי בסוף הסרט השלישי. בקיצור, את צודקת ואני חוזר בי.
אבל אני חושב שהאנלוגיה שלי לבית כנסת עדיין עומדת (ובתפילה לא חסר נרטיב או מטאפורות). אלוהים, יהיה אשר יהיה, הוא דמות נעדרת מאוד בחיי רוב המאמינים, במובן שהאינטראקציה איתו היא, לרוב, חד-כיוונית. אבל הוא גם מושא אדיר של תשוקה והנעה. נדמה לי שהוא אפילו אדיר יותר ביכולות ההנעה שלו כשהוא נעדר, בגלל המוטיבציה העצומה שמעורר הרצון לקשר.
טעית באתר! אתה לא אמור להסכים איתי!
אתה אמור להתווכח איתי עכשיו במשך שני שירשורי פלצת וחצי עד ששנינו חוזרים על אותם טענות ב50 ורסיות שונות וכל אחד מאיתנו גורף אותם לייקים מאותם משתמשים בכל הודעה, עד שהדיון מאבד כל משמעות והופך למלחמת אגואים שאף אחד לא מנצח בה!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
וכן, זה בדיוק מה שהתכוונתי. ברור שלאנדי יש חשיבות עצומה לדמויות האחרות.
לדיון הדתי אין לי כ"כ רצון להיכנס בכל מקרה (וזה גם לא כזה קריטי לי).
אבל ככה למדתי משהו.
גם על מקגאפינים (קראתי על זה קצת באינטרנט), גם על תפקידו של אנדי בסרטים (חשבתי על זה קצת) וגם על אופי קשר אפשרי בין מאמינים לבין מושא האמונה שלהם (חשבתי על זה הרבה).
אני לא תמיד מצליח, אבל כשאני מתגבר על עצמי, אני מעדיף להתייחס לדיונים כאל הזדמנות לחשוב מחדש על העולם ולא כעל הזדמנות לנצח.
תוחלת חיים של צעצועים
צעצועים של חברות איכותיות כמו פישר פרייס, פלימוביל, לגו, ליטל טייקס ומן הסתם יש עוד מותגים כאלו, מחזיקים יופי 20 שנה ויותר. אצלנו הילדים משחקים עם צעצועים בני גיל דומה והרבה יותר מזה של החברות האלו.
ובקשר הספציפי של הסרט. אכן רעיון מיותר לחלוטין וכנראה שכל מגמת ההמשכונים של פיקסאר יכולה לקרות רק בגלל העדרו של סטיב ג'ובס (כן, ההוא מאפל).
מגמת ההמשכונים, סביר להניח, קשורה למיזוג עם דיסני
הסרטים של פיקסאר תמיד היו מצליחים. אבל עכשיו ההצלחה שלהם בפני עצמה לא מספיקה – הם צריכים לשאת על גבם גם את ההוצאות הגדולות עוד יותר של דיסני כולה (כלומר, לממן בין השאר פלופים כמו הפרש הבודד). בנוסף, הדגש ניתן לסרטים עם ערך מרצ'נדייזי (לכן רטטוי או up הלא אטרקטיביים מהבחינה הזו לא מוזכרים בהקשר הזה).
ובנתיים דווקא אולפני האנימציה המקוריים של דיסני, שנשארו עם אפס פרנצ'ייזים עדכניים ומצליחים, פטורים מעול המחזור ולכן בונים את עצמם מחדש דרך סרטים מקוריים ונהדרים.
פיקסאר - דיסני
אני לא בטוח שפיקסאר נועדו לשאת את דיסני על כתפיהם, הם אמורים להיות גורם ריווחי בלי קשר לכשלונות של מוצרים אחרים.
אני גם מניח, שאם הם ייצרו סרטים טובים יותר הם ירוויחו יותר מסרטים כושלים, אבל, מכיוון שאני לא יודע את יחסי הרווחים בין הסרט עצמו למרצ'נדייס שלו אז בהחלט יתכן שעדיף סרט בינוני עתיר אביזרים במקדונלד'ס ובחנויות על פני סרט מוצלח אבל דל בכאלו.
זה בהחלט מעניין ההיפוך בין פיקסאר לדיסני ב-3 השנים האחרונות, בעוד הראשונה הופכת ליצרנית של סרטים חביבים, אך בינונים ברוב המקרים (מכוניות 2, בית ספר למפלצות וגם מאמיצה יצאתי עם תחושת החמצה), השניה מוציאה סרטים מצויינים אחד אחרי השני (ראלף ההורס, לשבור את הקרח וגם 6 גיבורים נראה לא רע, לפחות בטריילרים).
נראה מה יהיה שנה הבאה עם "הקול בראש"
שני הסרטים הקודמים של פיט דוקטר (מפלצות בע"מ ו-UP) היו הצלחות גדולות.
מצפים ממנו להרבה.
הסרט השלישי הוא סרט האנימציה האהוב עליי
וזו בדיוק הסיבה שאני הולך להחרים את הסרט הזה
לא מבין אתכם.
אני מעריץ גדול של "שודדי הקאריביים" – הטרילוגיה. ציפיתי בזהירות לסרט הרביעי, שאכזב בכל זאת. זה מונע ממני ליהנות בטירוף מ"סוף העולם"? לא, אפילו לא קצת. כך שאין כאן מה לדבר על 'הרס' של הסדרה, כי הצופה הוא שבוחר מה לראות, ממה ליהנות ו(בלי קשר )איך לנתח את זה.
מאוד פשוט, אתה עושה שלושה מבחנים-קיבלת ממוצע של 92.7, אם תעשה עוד מבחן שבו תקבל לדוגמא 85 זה יורד את הממוצע, נכון? ואם נוסיף שבמבחן לפני קיבלת 100 עגול? אז זה בכלל יראה שאתה הורס לעצמך, לא?
ובמציאות יש לך את הבחירה
לבנות לעצמך את הממוצע מתוך סדרה של ציונים.
לא מדויק, אתה בחרת לעבור את המבחן הנוסף שלא היית חייב בידיעה שהוא עלול להוריד לך את הציון, אבל אם עברת אותו הרוב הכולל לא יוכל להתעלם ממנו.
מה דעתך על "מטריקס"?
פעם "מטריקס" היה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לקולנוע. יצירת מופת. דבר חד פעמי.
היום "מטריקס" הוא, כאילו, ככה ככה. הסרט הראשון היה מצוין, אבל ההמשכים כל כך גרועים.
זאת למרות שפיקסל אחד לא השתנה בסרט הראשון. הוא טוב בדיוק כפי שהיה פעם. אבל הרושם מ"הדבר" – המושג הכללי שנקרא "מטריקס" – מושפע גם מההמשכים.
אוקי.
והרושם מהסרט הראשון באופן ספציפי לא השתנה, או השתנה מסיבות אחרות (התיישנות טכנית, לדוגמה). הרושם מהסדרה שנקראת "צעצוע של סיפור" ישתנה, והנקודה שלי היא שזה לא מהותי לשלושת הסרטים הראשונים – כמכלול ובנפרד.
זה גם די קרה עם 'שר הטבעות'
(עבורי לפחות): כשהיה רק את טרילוגיית 'שר הטבעות' אז זה היה אחד הדברים הכי מרשימים שהיו בקולנוע. עכשיו, אחרי סרטי 'ההוביט', פתאום המחשבה על סרטי 'שר הטבעות' מלווה בפיהוק.
צריך להבדיל בין המשך מיותר להמשך מאכזב.
ברגע ש"מטריקס" הסתיים היה ברור שזו תחילתה של סדרה. הרי הסוף נשאר פתוח ולעולם הסרט נשאר עוד כל כך הרבה מקום להתפתח. "רילודד" ו"רבולושנס" לא נועדו להיות סיפורים נוספים, הם נועדו להיות החלק הנותר של אותו הסיפור. הסיבה העיקרית לשנאה כלפיהם היא שבהיותם גרועים הם סתמו את הגולל על האפשרות של"מטריקס" יהיו המשכים טובים.
כבר היו קלאסיקות קולנוע אחרות שיצאו להם המשכים מביכים שלא פגעו בכבוד של קודמיהם בזכות זה שקל להתעלם מהם. הקהל למד להגיד "הסנדק והסנדק 2" ו"שני הסרטים הראשונים של הנוסע השמיני", וכשמישהו אומר "הארי המזוהם" אף אחד לא שואל "איזה?" נתרגל גם לומר "טרילוגיית צש"ס".
לשנאה כלפי המשכוני ה"מטריקס" היתה עוד סיבה – הגדולה של הסרט הראשון נשענה לא מעט על החדשנות שלו. אחרי שההמשכונים סחטו את הלימון הזה עד הסוף והעלימו לקהל את התאבון לסרטי אקשן פילוסופיים עתירי בולט טיים, גם צפיות חוזרות בסרט הראשון נפגעו. סדרת צש"ס, לעומת זאת, תמיד נשענה על הדמויות שלה. אני לא יכול לחשוב על דבר רע מספיק שדיסני יכולה לעולל לסדרה שיגרום לסרט הראשון (את 2 ו-3 לא ראיתי) להפסיק להיות מעניין.
מבחינתי, הדבר המבאס בפרוייקט הזה היא שהוא יגזול זמן וכסף שהיו יכולים להיות מושקעים בסרטים מקוריים.
המטרה לטווח הרחוק
היא ליצור "יקום פיקסאר" בסגנון הנוקמים. באז שנות אור נגד דכי הליצן! המפלצות נגד הנמלים!
אוי לנו, אוי.
פתום זה הכה בי: הציניות ניצחה כל טיפת אהבה אמיתית בעולם.
אני באמת רציתי להאמין שלאנשים בפיקסאר יש מספיק יושרה אמנותית כדי לא לרדת עד כדי כך נמוך.
שאלתי את עצמי אם מייקל ארנדט יהיה קשור לתסריט בצורה כלשהי.
אז הלכתי לבדוק.
וככה… איך אני אגיד את זה… אממ… מי שאחראי על התסריט יהיו ראשידה ג'ונס ו-וויל מק'קורמק. כן, אותה ראשידה ג'ונס שאתם מכירים. ומי זה השני? הבחור שכתב איתה את "סלסט וג'סי לנצח", וזה בדיוק הדבר היחיד שהם כתבו כרגע.
נשמע כמו כיף של סרט.
אולי הסרט ה4 יהיה כזה
http://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2_%D7%A9%D7%9C_%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8_3
תקראו את ההפקה, זה גם מתאים לגילו של באז
יש לי רעיון מעניין
באז, וודי, או צעצועים אחרים, מקנאים שהילדים שלהם משחקים בדמויות מוחשבות במחשב ובטאבלטים. הם לא מבינים את כל הדמויות האלה ומכריזים מלחמה על משחקי המחשב בעולם!
צעצוע של סיפור 3 אוברייטד בטירוף
הייתי מסביר למה, אבל הוא עושה את זה יותר טוב
http://youtu.be/1pIh0k7dSEM?t=1m5s
"לא יכול להיות שלאסטר הוא היחיד שלא מבין שזה רעיון מיותר"
לאסטר מבין את זה היטב. הבעיה היא שלאסטר הוא כבר מזמן יותר איש עסקים מאשר אמן יוצר (בהנחה שהוא אי פעם היה בכלל כזה). כיום השיקולים שלו – כפי שגם באו לידי ביטוי בשני סרטי "מכוניות" שביים – הם מסחריים נטו, והרבה יותר מעניין אותו פוטנציאל הרווח של הסרט והמוצרים הנלווים מאשר הערך הקולנועי שלו. אני מנחש שהפרנצ'ייז של צש"ס הוא אחד הרווחיים ביותר עבור דיסני, ולכן סביר שהם ימשיכו לייצר את הסרטים האלה.
לאסטר עצמו טען לא פעם שהוא מאוד אוהב לעשות המשכונים
הוא אמר שכשהוא עושה סרט, הדמויות הופכות להיות חברים שלו והוא רוצה להמשיך ולעבוד איתם.
טיעון די מטופש, אבל זה הטיעון שלו.
למה אתם מופתעים?
דיסני כבר הודו באופן רשמי שהם עובדים על צעצוע של סיפור 4(ואני לא מדבר על פליטת הפה של טום הנקס): http://youtu.be/UT0wCz7Db30?t=1m11s
כשפרודיות הופכות לאמיתיות……..
אגב, זה אחלד הפרודיות המוצלחות על סיקוולים
במיוחד משום שהוא הופיע בתחילת סיקוול.
אין על הומור עצמי.
עזרה! לא ראיתי שום צש"ס עד היום
וממש אין לי זמן לראות את כל השלושה. האם ניתן לראות את השלישי וזהו?
או שהוא בנוי על העלילה של שני הראשונים?
בהחלט אפשר, אבל זה לא אותו הדבר.
כדי ליהנות ממנו כמו שצריך – צריך לראות את שני הקודמים. כדי להפיק את ההנאה המקסימלית צריך להיוולד קצת אחרי 1980, ולראות את הסרט הראשון ב-1995, את השני ב-1998/9 ואז לחכות 11 שנה לסרט השלישי.
השלישי לבד יכול בהחלט להספיק
אני הייתי ילד כשיצאו הצעצועים הראשונים, אך לא יצא לי לראות אותם בתור ילד.
הצעצוע של סיפור הראשון שראיתי היה השלישי והבנתי הכל מצויין.
כל מה שצריך לדעת משני הראשונים בשביל להבין את הסרט השלישי מופיע ברבע שעה הראשונה של הסרט. אני לא רואה סיבה שתראה את השלישי ולא תבין משהו.
לדעתי לא לוותר על צש"ס 1
לדעתי שלושתם סרטים טובים. הראשון הוא עדיין הכי טוב.
אני חושבת שאם רואים את השלישי בלי לראות את הראשון – מאבדים את האפקט הרגשי, וזה לא משפיע באותו האופן.
השני הוא סרט מוצלח בעיני, אבל הוא לא קריטי מבחינת עלילה. אפשר לוותר עליו.
להבין ברור שאפשר.
אבל להרגיש – לא. זה לא אותו הדבר.
אוף טופיק (או: אני זקוק לעזרתכם)
במציאת מאמרים או כתבות שעשויות להציע הסבר על במאים אירופאים שנחשבים לאיכותיים אבל נכשלים כשמיובאים להוליווד.
תודה רבה מראש!
יש לי משהו על במאים אסייתיים של סרטי אקשן וכשלון במעבר שלהם להוליווד...
מתישהו מתחילת המילניום הנוכחי. אין גרסת אונליין, אבל אני יכול לשלוח לך סריקה, אם זה עוזר.
אעריך זאת.
yevgenyt11@gmail.com
לא יודע אם הוא נותן הסבר אבל הנה "כתבה" בנושא. חשבתי למצוא יותר, אבל מסתבר שרוב הכתבות על ייבוא במאים אירופאים להוליווד מתמקדת דווקא על התקופות היותר יפות.