רגע של החמאה והמלצה על הבלוג השכן: ב"סריטה" פרצו ביוזמה בשם "סרטים מחוץ לזרם", בשיתוף קולנוע לב, ובמסגרתה תיערך מדי חודש הקרנה של סרט שלא מוצג מסחרית בארץ במסגרת אחרת. הם מתחילים עם "אל הפלא" ("To the Wonder") – הסרט החדש של טרנס מאליק, שעל פי הדיווחים והטריילרים כאחד, מזכיר מאוד את "עץ החיים". ואלה חדשות מצוינות עבור מי שאהב את "עץ החיים", ולא כל כך עבור מי שלא. משתתפים בו בן אפלק, רייצ'ל מקאדמס, חבייר ברדם ואולגה קורילנקו, אבל הכוכב הראשי, בעיני לפחות, הוא הצלם עמנואל לובצקי. אם כבר לראות את זה, צריך לראות את זה על מסך גדול, אז טוב שיש הזדמנות כזאת. "אל הפלא" + דיון של כתבי "סריטה" יוקרן מחר (או היום), יום ו', בשעה 11:00 בלב דיזנגוף, אולם 2.
אל הפלא החד פעמי
– פורסם ב 30 במאי 2013Posted in: הגיגים
נשבעת פעם שלא תלך להקרנות בלב תל אביב בשישי בצהרים, לא?
(ל"ת)
אני לא חושבת שיש סכנה שרד פיש ילך לעוד סרט של מאליק
(ל"ת)
צילום יפהפה
לא מפיק את המירב מההנאה כשהוא מאולץ או טרחני, ובטח לא כאשר הוא העיקר לו כולם מצפים בסרט. כך לפחות אני מרגיש בצפייה בסרטים בסגנון.
'עץ החיים' נחשב לסרט יפה ויזואלית, בעקבות הנופים המופיעים בו, ואין ספק כי הוא אכן יפה. אך לפי דעתי, סרטים מינמליסטים ללא פוטנציאל ויזואלי (סרט שמתרחש במדבר, אקזוטי, מקום מרוחק, מראה כפרי) ברזי יוצרי קולנוע מוכשרים במיוחד יכולים לצאת יותר יפים לעין. יוצרי קולנוע כמו דיוויד לינץ' או מילוש פורמן, קובריק וכו'.
ומעבר לו!
הסרט הספציפי הזה לא ממש מעניין אותי ואני גם ככה לא יכול להגיע, אבל להקרין סרטים שלא מופצים פה מסחרית זו יוזמה מבורכת! (אני רק אניח כאן את אדגר רייט). כל הכבוד למארגנים.
מתכננת להגיע
אומנם שישי בצהרים זה לא הזמן המועדף עליי להיות בסנטר, בלשון המעטה, ועם זאת זו הזדמנות נפלאה להודות לאורון ולחבר'ה על הבלוג הנהדר שלהם.
בתקווה להנות מהסרט ומהדיון. וגם שההצלחה תגרור סרטים נוספים…
אל הפלא של מאליק
מה בדיוק קרה שם? אני עדיין מעכל.
עברה בערך שנה אחרי 'עץ החיים' המופתי שלו והנה אתגר חדש מצידו.
לשבח את הצילום פה זה קל מדי. העיניים שלי עדיין מתאוששות להן.
הסרט מהלל ומתמוגג מעצם קיומו, הרבה פחות קומיונקטיבי או מרגש
מהקודם של מאליק. יש בו נטייה לתיאורים דמויי מכתב אהבה, לרוב
זה מתקבל בתחושות חמימות המלוות בהתרשמות עצומה מהשפה.
מרכז הכובד הנראטיבי שלו דועך ככל שהדקות נוקפות וזה בעוכריו.
סרט מוגבל בעומק הנפשי והשכלי שלו אבל הוא בהחלט חוויה חד פעמית.
או במילים אחרות, הסרט הגרוע ביותר של מאליק עד היום.
(ל"ת)