נכנסנו לשלב של עונת הפרסים שבו מתחילה ההצפה: לא עובר יום בלי עוד הכרזה על זוכים בפרס אחד או על מועמדים בפרס אחר, ולכן הם נבלעים אחד בתוך השני וקשה להתייחס לכל אחד מהם בנפרד.
השבוע חברי תא המבקרים של בוסטון בחרו לסרט השנה ב"הארטיסט"; אלה של לוס אנג'לס בחרו ב"היורשים"; מבקרי האינטרנט בניו יורק בחרו גם הם ב"הארטיסט". ב-AFI, המכון האמריקאי לקולנוע, לא בוחרים סרט בודד כסרט השנה אלא מפרסמים רשימה של עשרה סרטים בולטים, והחשודים הרגילים שם, פלוס "מסיבת רווקות" ו"עץ החיים". בפרסי הבימוי התחלקו בינתיים טרנס מאליק, מישל הזנוויציוס ומרטין סקורסזה, ובתחום פרסי המשחק הבלגן גדול עוד יותר: בינתיים, באופן מפתיע, ההסכמה הרחבה ביותר היא דווקא על אלברט ברוקס ב"דרייב" כשחקן המשנה הטוב ביותר.
קשה לעקוב אחרי כל זה בלי טבלה מסודרת, ולמרבה המזל יש מי שעוקב בשבילנו: ב-MovieCityNews עושים כמדי שנה טבלה מסכמת גדולה של הזוכים בכל הפרסים.
אתמול הוכרזו המועמדים לפרסי גילדת השחקנים, SAG. פרסי הגילדות הם משמעותיים הרבה יותר מפרסי המבקרים מבחינת המידה שבה הם חוזים את המועמדים והזוכים באוסקר. יש יסוד להאמין שרשימת המועמדים לפרסי המשחק בכל קטגוריה תהיה דומה לרשימת המועמדים בקטגוריה המקבילה באוסקר.
לפרס השחקנית הראשית מועמדות, די כצפוי: גלן קלוז ("אלברט נובס"), ויולה דייויס ("העזרה"), מריל סטריפ ("אשת הברזל"), מישל וויליאמס ("השבוע שלי עם מרילין") וטילדה סווינטון ("חייבים לדבר על קווין").
לפרס השחקן מועמדים בראד פיט, ג'ורג' קלוני, לאונרדו דיקפריו, ז'אן דוז'ארדן ("הארטיסט") – עד כאן הכל צפוי – והפתעה גדולה אחת: דמיאן בישיר (באמת שאני לא יודע אפילו אם ככה אמורים לכתוב את השם שלו) על "A Better Life", סרט שהוקרן בארה"ב באופן מצומצם ביוני ונעלם מבלי שקיומו הורגש, או לפחות ככה חשבתי עד עכשיו.
המועמדים לפרס האנסמבל הטוב ביותר – הדבר הכי קרוב שיש ב-SAG לפרס הסרט הטוב ביותר – הם "הארטיסט", "היורשים", "העזרה", "חצות בפריז" ו"מסיבת רווקות". זה שונה בהחלט מרשימת הסרטים שמככבים בפרסי המבקרים (איפה "הוגו"?) ולא כולל גם את אלה שהיו אמורים להיכנס למרוץ לאוסקר בשלב מאוחר יותר (איפה "סוס מלחמה" ו"קרוב להפליא ורועש להחריד"?).
הנה רשימת המועמדים המלאה.
והיום התפרסמו גם המועמדים לגלובוס הזהב, פרס שאין לו הרבה משמעות אמיתית אבל יש הרבה מאוד הילולה תקשורתית סביבו.
המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר (דרמה): היורשים, העזרה, הוגו, משחקי שלטון, מאניבול, סוס מלחמה.
המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר (קומדיה או מיוזיקל): 50/50, הארטיסט, שושבינות, חצות בפריז, השבוע שלי עם מרילין.
במבט ראשון על הרשימה, אין פה דברים מופרכים במיוחד וגם לא הפתעות. הכוכבים הגדולים (קלוני, פיט) קיבלו מועמדויות, אנג'לינה ג'ולי קיבלה מועמדת לפרס הסרט הזר על "בארץ הדם והדבש" שביימה, "העזרה" קיבל שלוש מועמדויות שונות על משחק. "קרוב להפליא ורועש להחריד" לא קיבל כלום. לא אחת מ-11 המועמדויות לפרסי "הסרט הטוב ביותר", ולא אף מועמדות אחרת. נראה שהוא באמת גמור.
רשימת המועמדויות המלאה, כאן (בין השאר).
אז מה למדנו מכל זה? אם יש סרט אחד שאפשר לומר שמוביל כרגע, זה "הארטיסט". הוא הסרט היחיד שבולט בכל החזיתות – גם מקבל לא מעט פרסי מבקרים, גם קיבל הרבה מועמדויות ל-SAG וגם לגלובוס. אבל באמת שאי אפשר לדעת כרגע. העונה הזאת רחוקה מלהיות מוכרעת, וזה טוב. שיישמר קצת מתח להמשך, למה לא.
הארטיסט היה אחלה
אבל לא *כזה* טוב. אני מופתעת שהוא זוכה בכל כך הרבה פרסים, או אולי זו פשוט שנה חלשה
אחלה, אבל לא *כזה* טוב
זאת, לדעתי, ההגדרה המדויקת של "נאום המלך". אז כנראה שיש ל"ארטיסט" עתיד.
המצחיק הוא שאני חושב שיש פה איזשהו מעגל
כל הטקסים המוקדמים מעמידים סרטים שהם לא באמת חושבים שהם הטובים של השנה, אבל כן חושבים שאלו סרטים מהסוג שיהיו מועמדים לאוסקר. ויכול להיות שלחברי האקדמיה אין ממש כוח להחליט בעצמם מה להעמיד אז לפעמים הם פשוט מסתכלים על המועמדים בטקסים האלה ובוחרים מועמדים לפי זה.
ככה שאם הטקסים המוקדמים האלה היו בוחרים ללכת אם מה שהם באמת חושבים שהם הסרטים הטובים של השנה ולא מפחדים לתת פרסים לסרטים לא "אוסקריים", יש לי הרגשה שאותם סרטים היו מועמדים וזוכים גם באוסקר.
כמובן, זו רק תאוריה ויכול להיות שאני טועה וחברי הגילדות באמת חושבים שהארטיסט, סרט נחמד ומהנה ותו לא, הוא באמת הסרט הטוב של השנה. אבל משום מה אני בספק.
אותו דבר גם לגבי הופעות משחק. חברי ה-SAG היו צריכים לתת מועמדות לאנדי סרקיס, ומייקל פסבנדר על "אקס מן: ההתחלה".
לא נכון.
חברי הSAG או האקדמיה לא צריכים לתת מועמדות לשום דבר שהם לא חושבים שהוא לא טוב מספיק. יש מצב שההופעה של פסבנדר (שהייתה מצויינת) לא התאימה לסטנדרטים שלהם, או לא משכה את תשומת ליבם מספיק. אותו דבר עם אנדי סירקיס, שלא בטוח שמגיע לו פרס על המשחק (אם היה פרס על הדמות הממוחשבת הטובה ביותר אז כן, אבל למה שהוא ייקח קרדיט על הכל?).
אשתקד זכה בפרס הסרט הטוב ביותר נאום המלך, סרט טוב בהחלט. הרבה חשבו של'התחלה' (סרט טוב מאוד) מגיע הפרס. או לצעצוע של סיפור 3 (סרט מעולה). אני חשבתי שהוא מגיע ל'קיק אס'. האם אני יכול להגיד שכולכם הייתם צריכים לבחור בו לפחות לאחד מהסרטים הטובים של השנה? האם כל מי שלא אהב את הסרט דעתו לא נחשבת, והוא בוחר את סרטיו ממניעים כאלו או אחרים?
יש מצב שהאקדמיה, שטעמה בסרטים שמרני מאוד, לא אוהבת את אותם סרטים שאתה אוהב.
קראת טוב את מה שקראתי?
אם זו באמת דעתם, אז סבבה.
אבל אני לא קונה את זה. בגלל זה אמרתי שזו רק תאוריה שלי.
כמובן שמותר להם לחשוב שונה ממני, אבל מה שחברי האקדמיה לרוב מראים זה שהם יותר מסתם חבורת שמרנים פלצנים, הם עצלנים. בוחרים סרטים שיוצאים בתקופה מסוימת (תקופת סרטי ה"פרסים", נובמבר-דצמבר) ובוחרים סרטים שרובם קיבלו כבר מועמדות בטקסים מוקדמים כמעט מבלי לשנות משהו.
והעניין הוא אפילו לא זה. לאקדמיה מותר לבחור במה שבה לה, אבל בתור גוף שהטקס שלו אמור לייצג את היציע שהיה באותה בקולנוע, להתעלם במכוון מסרטים כמו סרטי פיקסאר והסרטים של נולאן, שהיו הצלחה אדירה הן בקופות והן בביקורות, ושכיכבו בהרבה רשימות "הסרטים הטובים של השנה", זה פשוט טימטום. זלזול. ביזיון.
סרט כמו "קיק-אס" הוא לא דוגמה. הוא סרט שהרבה אהבו אבל הוא לא סרט כזה שהופיע ברשימות סוף שנה או שהצליח בצורה מטורפת בקופות כמו הסרטים של פיקסאר או נולאן (או השנה "כוכב הקופים: המרד").
שקראתי - שכתבתי*
(ל"ת)
אתה סותר את עצמך.
מצד אחד אתה אומר שהאקדמיה בוחרת סרטים שהופיעו ברשימות מסויימות, אבל מצד שני היא מתעלמת מסרטים שהופיעו ברשימות אחרות.
הנחתי שהתיאוריה שלך הייתה בצחוק, כי אני לא מאמין שאתה באמת חושב שהאקדמיה מסתכלת לפי רשימות ובוחרת סרטים לפיהם. ועדיין הם בני אנוש, וגם אם הם רואים את כל הסרטים, מה שיוצא סמוך לקביעת המועמדויות משאיר זיכרון טרי יותר (אפקט שרק).
ויש מצב שהם באמת לא אוהבים את הסרטים של נולאן. אני יכול להגיד שלפי דעתי נולאן הוא במאי מוכשר, ולסרט 'האביר האפל' הגיעה מועמדות, כמו גם ל'ממנטו'. אבל לא להתחלה (הבמאי מתחיל לשעמם אותי).
אני בכלל לא סותר את עצמי
אמרתי שהם בוחרים בעיקר סרטים שיוצאים בסוף השנה. גם העלתי תאוריה שאולי הם פשוט עצלנים ובוחרים את הסרטים האלה אולי לא רק כי הם יצאו בסוף השנה אלא כי אלו היו הסרטים שהיו מועמדים בכל הטקסים המוקדמים, והם היו מועמדים בכל הטקסים המוקדמים כי לדעתי אותם טקסים מנסים לנבא את המועמדים לאוסקר.
וכך נוצר מעגל שאם לא ישבר כנראה שנמשיך לראות סרטים קטנים ונחמדים מקבלים את רוב המועמדויות וקוטפים את כל הפרסים בעוד תמשיך מגמת ההתעלמות מהסרטים הגדולים והטובים באמת (אבל שוב, זו רק תאוריה. שאגב, אני לא היחיד שהעלה אותה).
ומצד שני אמרתי שהם מתעלמים מסרטים גדולים וטובים כמו הסרטים של נולאן ופיקסאר למרות שהם היו הצלחות גדולות בקופות ובביקורות וכיכבו ברשימות "הסרטים הטובים של השנה". זה לא משנה אם הם אוהבים את נולאן הוא לא. למרות שקשה להאמין שכל כך הרבה חברי אקדמיה יכולים להיות כל כך מנותקים מטעמם של כל כך הרבה צופים, מבקרים ובלוגרים. הם גוף מייצג של טקס שאמור לייצג את כל מה שהיה ליציע השנה בקולנוע. להתעלם מסרטים שהצליחו לקבל כל כך הרבה תשומת לב ושכל כך הרבה אנשים אהבו ושרואים אותם כגדולים וחשובים, בין אם זה מהסיבה שהעלתי למעלה או שהם עושים את זה בכוונה כי הם שמרנים שאוהבים ללכת נגד הזרם, זה לא משנה. תהיה אשר תהיה הסיבה, זה מרגיז. זה מה שאמרתי.
כן! ואיפה המועמדות של רובוטריקים?!
ההתעלמות הבוטה הזו מדעת הקהל היא ממש… אמ… מתאימה לי לגמרי במקרה הזה. לא משנה.
כשאמרתי קהל, התכוונתי
אם תשאלי את הקהל מה הם חשבו על "רובוטריקים" די בטוח שהם יגידו לך שזה היה סרט אקשן שהם נורא נהנו ממנו, או משהו. לא נראה לי שהם יחשבו על להעמיד אותו לאוסקר.
בניגוד נגיד לסרטים כמו "התחלה" או סרטי פיקסאר או כוכב הקופים. סרטים שגם המבקרים וגם הקהל מאוד אהבו וחשבו שהם יותר מסתם סרטים כיפים לצפייה.
אבל בעיקר ראינו את זה עם "האביר האפל". שהקהל לא רק אהב, אלא גם חלק הריצו לו קמפיינים ביוטיוב כדי שיקבל מועמדות לאוסקר. הרבה התאכזבו שהוא לא קיבל. האקדמיה אפילו שינתה את החוקים שלה בגלל זה.
זה בכלל לא אותו המקרה עם "רובוטריקים".
אחלה בחלה
רק לסבר את האוזן: בעיני, אין בכלל מקום להשוות בין הארטיסט לנאום. נאום המלך, פרדון מיי פרנץ', היה סרט הולמארק מפגר וחנפני, ועוד לא פגשתי אדם אחד שטען שהסרט הוא יותר מיומית סבירה בלב (בעיני הוא איום ונורא, אבל זה לא העניין. גם האנשים שאהבו אותו לא היו "מאוהבים" בו. פשוט רצו לתקוע אצבע בעין של דייויד פינצ'ר).
הארטיסט לעומת זאת אולי לא מאסטרפיס, אבל הוא באופן מובהק אחד הסרטים הטובים השנה, אם לא הטוב שבהם, והוא צובר בצדק קהילת מעריצים לא קטנה בעולם…. קומדיה גאונית ומלאה בהברקות, שמצליחה להיות מכתב אהבה לקולנוע בלי להיות מניפסט פלצני ומתנשא.
נעים מאוד, אני אדם אחד שטוען ש-"נאום המלך"
הוא יותר (הרבה-הרבה יותר) מ-"יומית סבירה בלב" – וגם אהב אותו הרבה יותר משהוא אהב את המעשיה המיזנטרופית ההיא על פייסבוק (למרות שגם היא היתה סרט לא רע בכלל).
יש הרבה מאוד אנשים שחושבים ש"נאום המלך" היה יותר טוב
כאן אפשר לקרוא את דעותיהם של כמה מהם:
http://www.fisheye.co.il/kings_speech/
גם אני לא השתגעתי על "הרשת החברתית"
ולא ממש רציתי שהוא יזכה על פני "נאום המלך" (העדפתי את התחלה וצעצוע 3).
אבל אני כן חושב שבעוד כמה שנים, כשנסתכל אחורה, אנשים יזכרו בסרט הזה. אנשים ילמדו על הסרט הזה בבתי ספר לקולנוע. אני לא חושב שאנשים יזכרו את "נאום המלך".
every now and then מישהו אומר:
"אנשים ילמדו על הסרט הזה בבתי ספר לקולנוע" בהקשר של סרט כלשהו.
עם כל ההערכה לאנשים שלומדים/מלמדים בבתי ספר לקולנוע, ויש הערכה, במה הם שונים מכל קבוצת אנשים קטנה אחרת? כמו קבוצת האנשים שלא אוהבים קטשופ על הצ'יפס, או הקבוצה שמקפידה לא לדרוך על החיבורים של הבלטות במדרכה או הקבוצה שמאמינה שכולנו ברווזים סגולים לטנטים בעצם?
מה שאני מתכוון, שהאמירה הזו לא מוסיפה לדיון או להערכת הסרט, ואפשר לוותר עליה. לדעתי.
אה - פשוט מאד.
כי בתי ספר לקולנוע הם, ובכן, בתי ספר לקולנוע. הסרטים שנכנסים לשם הם הסרטים שישפיעו על הסרטים שיופקו בעתיד, ולו רק בגלל שהיוצרים העתידיים בטוח ראו אותם – אפילו עשרים שנים לאחר שהם ירדו מהמסכים.
איפה ואיך ראית אותו?
(ל"ת)
מסע יצירה בית סיפרי
(ל"ת)
תגידי, מנהל מגמת הקולנוע שלכם
מקורב לאחים אדרי? כי אני לא ממש מצליח להבין איך כיתה אחת בבית ספר אחד מצליחה לקבל הקרנות טרום בכורה כל הזמן.
זו כל המגמה
(כלומר י', י"א וי"ב) , אבל באמת שאין לי מושג.
אם אפשר לדעת...
מהו בית הספר ההוא שמקבל הקרנות חינם של סרטים עוד לפני שהם יצאו בבתי הקולנוע?
אלון, רמת השרון
(ל"ת)
לנורית שני אולי
הארטיסט שייך לקולנוע לב.
אחרים שראו אותו דווקא כן מגדירים אותו ככזה טוב. גם מרגש, גם מצחיק, גם קראוד פליזר וגם שונה ויחודי.
כן, הוא היה טוב
ואני נהניתי מאוד , אבל ציפיתי למשהו יותר… מקורי. העלילה הייתה סטנדרטית להחריד , ובעוד שהשחור לבן והחוסר בקול בהחלט הופכים אותו לחוויה מעניינת וייחודית – אני הרגשתי שאפשר היה לעשות משהו טוב יותר.
כמו שציינתי בדף הסרט,
מהתקציר שמצוין שם נשמע שזה סרט משעמם לאללה. העלילה הכי פשוטה שיכולה להיות, שהזכירה לי את אחד הסרטים האילמים היחידים שראיתי בחיים.
לא ראיתי עדיין את הסרט, אבל ככה זה נשמע. ואם זה באמת ככה, אז חבל, כי היה נחמד לראות סרט עם עלילה קצת יותר מודרנית בעטיפה של שחור לבן. וללכת לראות סרט לא בגלל העלילה אלא רק כי הוא שחור-לבן בשנת 2011, זה קצת מעאפן. אבל כנראה שזה מה שנצטרך לעשות…
אחזור על מה שאמרתי ב"קצרצרים"
וכמובן לא נתנו מועמדות לאנדי סרקיס…
ראיתי כבר איך אנשים אומרים במקומות כמו סלאש פילם שלמרות שמאוד מגיע לו, הוא לא יקבל מועמדות כי האקדמיה שמרנית מדי ולא בשלה עדיין לקבל הופעת לכידת תנועה כ"הופעה" אמיתית… וכל המועמדויות המוקדמות מוכיחות שהם צודקים. חבל.
זה בגלל שעדיין אין קונצנזוס איפה בתחום לכידת התנועה עובר הגבול בין אפקטים דיגיטליים ומשחק. להגיד שסרקיס משחק טוב בכוכב הקופים מרגיש כמו לשבח את יכולת השירה של זמר ששר רק דרך אוטו-טיון.
יש באזז באוויר
כרגע, הוא הולך חזק עם "הארטיסט". אני מאמין שבעוד חודש וחצי, כשיוכרזו המועמדים לאוסקר, יהיה יותר קל לסמן פייבוריטים בכל קטגוריה. אני קצת מאוכזב מכך שלמרות ביקורות ראשונות טובות, "נערה עם קעקוע דרקון" לא זוכה ליותר מאזכור פה ושם. המרתי עליו לפני כמה חודשים בתור הסרט שיוביל במרוץ, אבל התחום היחיד בו הוא מצליח בינתיים לבלוט, הוא הפסקול המקורי.
קיימת אפשרות שכמו בשנה שעברה, המבקרים נוטים לסרט מסוים (הארטיסט), אבל הגילדות ילכו עם אחר. נכון לעכשיו, הארטיסט הוא המועמד המוביל ועניין הסרט-אלם-לא-זכה-באוסקר-מאז-הטקס-הראשון, יכול למעשה לפעול לטובתו. הוא שונה ובולט מעל פני השטח ומהולל מכל עבר. מצד שני, אני שמח שאחרי שנה קולנועית די מאכזבת, המתחרה היותר מיינסטרימי הוא סרט של אלכסנדר פיין, במאי שבאמת יודע להפתיע.
מה זה אומר על מעמדו של "הערת שוליים" בעסק?
הוא לא מועמד לכלום בינתיים…
זה לא אומר הרבה
בין פרסי "הסרט הזר" השונים עד עכשיו, מי שמוביל באופן בלתי מעורער הוא "פירוד" האיראני. אלא מה, זה לא אומר כמעט כלום בעניין הסיכויים באוסקר: הקטגוריה הזאת פועלת באופן מנותק כמעט לחלוטין, וברוב המקרים הסרט שקיבל הכי הרבה הייפ ותשבוחות מהמבקרים לא זוכה (כמו במקרה של "ואלס עם באשיר", שלפי כל תחזית סבירה היה צריך לזכות בפרס, אבל הפסיד לסרט יפני אלמוני).
סרט יפני אלמוני ובינוני...
(ל"ת)
למה לעזאזל "מסיבת רווקות" מועמד למשהו?
סרט גס, לא מצחיק, לא מרגש, לא מקורי ומביך ברגעים הגרועים שלו.
מש"א
אוסיף ואומר שזה גם לא ממש סרט, יותר כמו שיחת בנות באורך שעתיים.
אוסיף ואומר
שהיום רוב הסרטים שאתה רואה הם לא סרטים, כי הם לא מצולמים על סרט צילום.
מסכים כמעט לחלוטין
חוץ משחקנית המשנה Melissa McCarthy, שהייתה נקודת האור היחידה בכל הסרט הנוראי הזה (הוא מתחרה עם heartbreak kid על תואר הסרט הכי מתועב שראיתי אי פעם — ומפסיד, כי בכל זאת, בן סטילר מומחה).
אבל כן, זה שהוא בכלל מופיע בשתי רשימות של עשרת הסרטים של השנה זה פשוט מפחיד.
בעיני הוא אחלה סרט, אבל בהחלט לא סרט שראוי לפרסים
אבל בגלובוס הזהב יש קטגוריה נפרדת לקומדיות/סרטים מוזיקליים. כיוון שהשנה, באופן נדיר, אחד המעומדים המובילים לאוסקר (הארטיסט) מופיע שם, הוא בברור יזכה. אבל אם צריך לבחור חמש קומדיות מתוך השנה, מסיבת רווקות הוא בחירה הגיונית. אם כי חסר לי שם את "טיפש, מטורף, מאוהב" הטוב בהרבה.
מה שהוא אמר
(ל"ת)
למה גלובס הזהב לא משמעותי?
(ל"ת)
כי הוא מוענק על ידי גוף קטן ותמהוני,
שמעורב באופן סדרתי בשערוריות, מואשם בהטיות וגרוע מזה, ומבצע בחירות תמוהות בלשון המעטה.
שזה נכון גם לגבי האוסקר
חוץ מזה שבאוסקר הגוף לא קטן.
לא, זה לא.
יש דברים שנמאס לי לחזור עליהם. זה אולי לא באשמתך, אבל אין לי כח לחזור על כל הסיפור שוב. תגגל.
וכמובן ששלושת הסרטים הטובים באמת של השנה
"אקס מן: ההתחלה", "כוכב הקופים: המרד" ו"הארי פוטר 7, ב'" (למרות שאני די בטוח שגם "הוגו" ו"דרייב" שלא ראיתי הם באמת בין סרטי השנה) לא יקבלו שום מועמדות רק כי הם בלוקבסטרים, ובלוקבסטרים לא יכולים להיות באותה רמה כמו סרטי "איכות" קטנים. כמובן, ברור. עזבו את זה שבשנים האחרונות עלתה המגמה שהסרטים הטובים של השנה הם בכלל בלוקבסטרים (בעיקר בזכות פיקסאר וכריסטופר נולאן), העובדה שהסרטים שזוכים הם בכלל לא סרטים כאלה טובים, וגם לא כאלה זכירים או חדשניים היא זו שמכעיסה אותי באמת…
שהרגשתי שלייק לא מספיק!
ואני בטוח שאם נלך לגן ילדים אקראי
ונשאל את הילדות מה דעתן על הגלובוס/אוסקר/דג הזהב הן יגידו שזו שערורייה שמועדון ווינX 2 לא מועמד לפרס הסרט.
אם נלך ונשאל חבורת גברים סטראוטיפים במילואים הם יתמהו איפה מהיר ועצבני 5 ובני אלמוות.
אם נשאל חבורת היפסטרים הם ירטנו איך זה ש-Hesher לא מועמד לכלום.
אקס מן, הארי פוטר וכוכב הקופים הם סרטים טובים אבל הם לא היו מספיק טובים/ייחודיים/פורצי דרך בשביל המצביעים באיגודים השונים.
...
"אבל הם לא היו מספיק טובים/ייחודיים/פורצי דרך בשביל המצביעים באיגודים השונים."
רגע, והארטיסט כן עונה על ההגדרה הזו? נאום המלך משנה שעברה? נער החידות ממומביי?
אבל בוא נגיד לרגע שאתה צודק ונלך לפי "ייחודים\פורצי דרך"… אפשר לתרץ למה אקס מן והארי פוטר לא ממש עונים על ההגדרה הזו אבל כוכב הקופים כן. והוא באמת שובר הקופות היחיד השנה שנוטה יותר לכיוון הסרטים של נולאן ופיקסאר ואווטאר משנים קודמות. סרט גדול שמצליח לגרום גם לקהל וגם למבקרים לאהוב אותו. כזה שיככב בסיכומי סרטי השנה.
למרות אהבתי לאקס מן ופוטר אני לא יודע אם אנשים ישימו אותם ברשימות שלהם.
אבל לפחות במקרה של ההארי פוטר האחרון יש סיבה אחרת, זה לא בדיוק שאני חושב שהוא הסרט הטוב של השנה ויותר זה שאני חושב שבתור המייצג של כל הסדרה הזו ומה שהיא השיגה מגיעה לו לפחות לקבל מועמדות. כמו שקרה עם "שר הטבעות".
אז אקס מן הוא הסרט היחיד מבין אלו שהזכרתי שהוא יותר wishful thinking.
אבל שוב כמו שאמרתי ליגואר למעלה, לאקדמיה\גילדות\איגודים מותר לבחור במה שבא להם, אבל בתור גופים שהטקס שלהם אמור לייצג את היציע שהיה באותה השנה בקולנוע, להתעלם במכוון מסרטים שהיו הצלחה אדירה הן בקופות והן בביקורות, ושכיכבו בהרבה רשימות "הסרטים הטובים של השנה", זה פשוט טימטום. זלזול. ביזיון. מנותק לגמרי מדעת הקהל והמבקרים. זה ניגוד די גדול.
אני חושב שיש
קצת אי הבנה בכל הדיון הזה. הטענה היא לא לאקדמיה היא לא על זה שהם לא אוהבים סרט מסויים (זאת זכותם), אלא על זה שקיים פער גדול כל כך בין האקדמיה לבין חובבי קולנוע שלא לוקחים חלק באקדמיה. האקדמיה לא אמורה לייצג את דעת הקהל הרחב, אבל אין שום סיבה שהיא לא תהיה מדגם מייצג של אנשים שבאמת אוהבים קולנוע.
(ל"ת)
אבל היא כן מייצגת אנשים שבאמת אוהבים קולנוע
אנשים שכה אוהבים קולנוע עד שהפכו אותו לעיסוקם: שחקנים, במאים, כותבים, צלמים, מעצבים וכו' וכו'.
ובכל זאת הטעם שלהם מרגיש מנותק
מזה של הרבה אוהבי קולנוע מבחוץ. כאלה שלא חברי אקדמיה.
כשהייתי בטיול בארה"ב והתארחתי בבית של מפיק ישראלי בהוליווד יצא לי לפגוש חברת אקדמיה מבוגרת ולדבר איתה קצת. מסתבר שהסרט האהוב עליה הוא "חלף עם הרוח" ומד"ב ופנטזיה מגעילים אותה. זה המפגש שגרם לי להבין כמה האנשים האלה מנותקים.
*אבל*, יש גם הרבה חברי אקדמיה צעירים ואני תוהה איך זה הגיוני שהבחירות עדיין כל כך שמרניות.
אני מניח שהחברים הזקנים והשמרנים יותר כמו זו שפגשתי הם אלו שבאמת קובעים בסופו של דבר ובגלל זה הבחירות שלהם מרגישות כל כך שמרניות ומנותקות.
כשחושבים על זה, מה זה "אוהבים קולנוע"?
יש סיפור על פלוני אחד, שהתלבט מה להביא מתנה לאירוע שהוזמן אליו. אמרו לו, "אם אתה לא יודע מה להביא, תביא ספר". "לא כדאי", אמר האיש, "ספר כבר יש לו".
זה בערך אותו דבר: גם קולנוע, כמו ספרות, איננו מסה אחת כמדומני.
אבל אם "הארטיסט" יזכה באוסקר בקטגורית הסרט הטוב ביותר
זו לא תהיה הפעם הראשונה אי פעם שסרט שאינו של ארץ דוברת אנגלית עושה זאת?
זאת כן
אם כי הסרט עצמו לא מדבר אנגלית – הוא לא מדבר בכלל, אז אי אפשר יהיה לומר שזה יהיה הסרט לא-דובר-האנגלית הראשון שזוכה בפרס.
אני מניחה שהכתוביות בארטיסט בצרפתית
כך שאפשר לקרוא לו סרט דובר צרפתית.
אני באמת לא יודע,
אבל סביר שבהקרנות שלו בארה"ב החליפו את הכתוביות בצרפתית בכתוביות באנגלית.
אם זה אומר משהו
בהקרנה שאני הייתי בה הכתוביות היו באנגלית
הסרט מתרחש בהוליווד
ומשחקים בו שחקנים אמריקאים כמו ג׳ון גודמן ומלקולם מקדואל. אין בו (כמעט) שום מאפיין צרפתי. מי שמגיע ללא ידע מוקדם לא יכול לדעת שזו לא הפקה אמריקאית.
בואו נהיה ריאלים
אני מניח שזה כבר נאמר איפשהו,אבל כל עונת הפרסים היא טובה בשביל יח"צ והקהל הרחב.
אם אני רץ על הזוכרים בעשרים שנים האחרונות,אוכל למצוא שם אולי 2-3 יצירות מופת של ממש,כל השאר פשוט עמדו ב"תקן" של האקדמיה.
גם בשאר הקטגוריות יש התחשבנויות דפוקות,כי יכול להיות שג'ף ברידגס היה צריך לזכות על "לב לא שפוי",אבל הוא בטוח היה צריך לזכור על "אומץ אמיתי",ובמקום זה בחרו לתת את הפרס לקולין פירת',שאפילו לא היה השחקן הכי טוב בסרט עליו הוא זכה.
את הפנינים האמיתיות מגלים דווקא אח"כ,או לחלופין שנותנים להם יצוג בטקס בשביל הפרוטוקול,אבל כשמגיע הרגע לבחור,הסרטים האלו נשארים מאחור (ר' מקרה "סרט לבן" המופתי שהפסיד ל"סוד שבעיניים" הטוב אך הסטנדרטי למדי).
חייב להודות שטרם ראיתי את רוב הסרטים שמועמדים (בד"כ יוצא לי להשלים אותם לפני האוסקר),אבל נראה שוב שמדובר בסרטים שהם Oscar Material,לא שזה רע חלילה,אני משוכנע שרובם טובים ואף מצויינים,ועדיין,כנראה אף אחד מהם לא יצליח להשאיר את חותמו יותר מדי אחרי הצפייה בו.
בכלל,האקדמיה הזו עולה לי על העצבים עם כל הפוליטיקה של מס' המועמדים לסרט הטוב ביותר וכו'.
האמון שלי בהם יחזור אם "עליית האביר האפל" יזכה בשנה הבאה,ונולאן יקבל את הבמאי הטוב ביותר,קצת נמאס מעוד סיפור אפי קורע לב שיקח את הפרס.
מאד מעניין שיש לך ציפיות לזכייה של סרט שעוד לא ראית.
מה אם, חס ושלום, "עלייתו של האביר האפל" לא יהיה סרט כזה טוב? מאד קשה לי להבין למה אתה מניח מראש שזו תהיה יצירת מופת חד פעמית. אפשר להבין למה אתה מקווה שזה יהיה סרט כזה מעולה [גם אני מקווה] אבל איך אתה כבר מאחל לו זכייה באוסקר? זה עלול אפילו להיות סרט גרוע, הכל יכול לקרות! [נא לא לסקול אותי- נולאן הוא רק בן אדם. הוא יכול להוציא סרט גרוע. זה קורה לכולם.]
אולי כדאי שתתנה את האמון שלך באקדמיה בזכיית הסרט האהוב עליך השנה, גם אם נראה שאין לו סיכויים, או שתחכה עם זה עד שתראה את "עלייתו של האביר האפל".
זה היה רק לשם ההגזמה
אני רק יכול לקוות ולייחל שהסרט יהיה יצירת מופת,והאקדמיה תיכנע לתקנים המטופשים שלה ותצא מגבולות הנורמה ותעניק אוסקר לסרט שבאמת מגיע לו.
אבל ברור לי שתיתכן אכזבה עצומה,אבל כאמור,זה היה רק לשם הדגמה.
לשם השוואה,בשנה בה יצא האביר האפל,הסרט שזכה באוסקר היה נער החידות ממומביי,והמתחרים שלו היו:מילק,נער קריאה,הסיפור המופלא של בנג'מן באטן,ופרוסט/ניקסון.
פרוסט ניקסון? בנג'מן באטן?
האביר האפל היה טוב יותר משניהם וכנראה שגם מכל שאר המועמדים כולל הזוכה בעצמו.
אם כבר התחלתי עם הדוגמאות,אז מה עם ממזרים חסרי כבוד?
יצירת מופת כבירה,ובעיני הסרט הטוב ביותר של טרנטינו הפסידה למטען הכאב.
סרט טוב,אפילו טוב מאוד,אבל אפילו לא מדגדג את מה שטרנטינו עשה,גם בגזרת הבמאי הטוב ביותר של אותה השנה,קתרין ביגלו לא היתה הבמאית הטובה ביותר,זה היה פשוט נראה נורא נחמד לתת לאישה לראשונה את הפרס,ועוד מול הגרוש המגלומן שלה – פיקנטריה בשקל.
האקדמיה, האקדמיה, האקדמיה.
לאקדמיה מותר לבחור איזה סרטים שבא לה. היא לא תבחר את הארטיסט, את הוגו או את סוס מלחמה בגלל שככה הפרסים המוקדמים יותר אמרו לה, אלא בגלל שיותר מ-7000 איש (ביניהם אנשים כמו סשה ברון כהן, אמא של סטיפלר וג'יי ג'יי אברהמס, לא בדיוק הזקנים השמרניים הטיפוסיים) החליטו שהם הסרטים הטובים ביותר שיצאו השנה. "האביר האפל" ו"וול-E" סרטים מדהימים (השני אחד הסרטים הכי יפים שראיתי, none the less הטוב ביותר של אותה שנה) אבל וואלה, "נער החידות ממומביי" סרט מעולה, ובתחום הקראוד פליזרים הוא באמת הכי טוב שיצא באותה שנה. אם מישהו יגיד לי שזה היה הסרט האהוב עליו משנת 2008 אני לא ארים גבה.
"ממזרים חסרי כבוד" ו"אווטאר" שניהם היו סרטים ענקיים: את הראשון ראיתי ארבע פעמים בקולנוע ושלוש בבית והוא עדיין יצירת מופת, והשני היה אמנם מעט אוברייטד אבל באמת מדהים לצפייה – אבל מה לעשות, השבט אמר את דברו. האקדמיה לקולנוע החליטה בהחלטה דמוקרטית נטו, ש"מטען הכאב" היה הסרט הטוב ביותר של אותה שנה. וואלה, הוא בן זונה של סרט – מתח, אקשן, משחק טוב, והוא הכיל כמה מהפיצוצים הכי טובים שראיתי. עד לפני כמה שנים סרט כזה לא היה זוכה באוסקר. תזכרו שמדובר באותה אקדמיה שנתנה ב-2001 אוסקר לעקיבא "I am immune to your charms, Poyson Ivy" גולדסמן – זה שהיא לא נתנה אוסקר שני לטרנטינו זה באמת לא כזה ביג דיל. בנוסף, באותה שנה היא נתנה מועמדות לכל כך הרבה סרטים מדהימים – "למעלה", "פרשס", "יהודי טוב", "ממזרים"… עם רשימה כזאת למישהו באמת אכפת מהזוכה?
"נאום המלך" נראה סרט מקסים. אולי לא יצירת המופת של שנה שעברה, אבל באמת נראה כמו בומבה של סרט. "צעצוע של סיפור 3" היה חתיכת סרט מדהים, ו"הרשת החברתית" היה באמת אחד התסריטים הכי מבריקים שנתקלתי בהם מימי, אבל הרבה אנשים ששאלתי אותם אמרו לי שהם חשבו שנאום המלך מקסים והגיע לו לגמרי האוסקר – ומדובר באנשים שאני מחזיק מהם מבינים באומנות השביעית.
האקדמיה היא לא כזה שטן. זאת התאגדות של אנשים שמבינים בקולנוע מאוד – במאים, מפיקים, תסריטאים, נערי בד שחור ואסלה – וזכותם לקבוע מה היו ההשגים הטובים ביותר בקולנוע של אותה השנה שעברה. אותה מפיקה הוליוודית ש"חלף עם הרוח" הוא הסרט האהוב עליה וששונאת מדע בדיוני ופנטזיה מוזמנת לחשוב כך – זה לא נקרא להיות מנותקת מהקהל, זה נקרא להיות בעלת דעה עצמאית, שאליה שותפים ה ר ב ה אנשים שאני מכיר, ואת דעתם אני מעריך ומכבד. הרבה פעמים הם מחמיצים, כן: אמה סטון נתנה הופעה גדולה מהחיים שנה שעברה, וכולה קיבלה מועמדות לגלובוס הזהב.
אומה תורמן נתנה הופעה של פעם בחיים בשני הקיל בילים, אבל האקדמיה חשבה אחרת – קורה. האקדמיה לא חייבת כל הזמן "לדבר בקולו של הקהל" – אותו קהל שגרם ל"רובוטריקים 2" להיות אחד הסרטים הכי מצליחים של 2010. אם האקדמיה לא רוצה לתת לסרטי קומיקס, מד"ב או פנטזיה אוסקר זאת זכותה המלאה – כי עד כמה שיש אנשים שיהיו מוכנים לתת בשמחה אוסקר ל"הארי פוטר 7ב'", "אקס מן ההתחלה" או ""כוכב הקופים, המרד" (סרט שכמה שאני יותר נזכר בו רק יורד לי ממנו), יש בדיוק אותה כמות של אנשים שתשמח להגיד לך שקולין פירת' נתן הופעה גדולה ב"נאום המלך", וש"הארטיסט"* הוא סרט השנה.
________________
*דרך אגב, סרט אילם שמוצג בקולנועים, יותר משמונים שנה אחרי שהקולנוע קיבל את הקול? נשמע מרתק בדיוק כמו סרט שבו הדמות הראשית היא קוף.
לתגובה הזו צריך להפנות את כל המתלוננים.
אין יותר מה להוסיף.
הוצאת לי את המילים מהפה.
אחי, אתה חייב לפתוח אתר משלך או משהו כזה. יש לך כל-כך הרבה פוטנציאל שזה מפחיד.
(ל"ת)
תגובה יפה. אבל יש לי הרגשה שאתה בכלל לא מבין על מה בעצם
כולם מתלוננים. "לאקדמיה מותר לבחור איזה סרטים שבא לה. היא לא תבחר את הארטיסט, את הוגו או את סוס מלחמה בגלל שככה הפרסים המוקדמים יותר אמרו לה, אלא בגלל שיותר מ-7000 איש….החליטו שהם הסרטים הטובים ביותר שיצאו השנה." אז זהו שהם לא. אם הם באמת היו בוחרים לפרס הסרט הטוב ביותר את מי שהם מחשיבים בעיניהם לסרט הטוב ביותר גם אם זה "היי סקול מיוזיקל 3" לא הייתה לי בעיה עם זה, אבל הם לא עושים זאת, הם *כן* בוחרים באותם סרטים אשר נבחרו בפרסים המוקדמים וזה מה שמעצבן בכל העניין, אין להם טעם משלהם, כמו שרד פיש אמר פעם, אם הם היו בוחרים ב"היי מיוזיקל 3" כסרט הטוב ביותר לאותה שנה זה לפחות היה מעיד על כך שיש להם טעם, גרוע אומנם, אבל טעם ודעה משל עצמם, אבל הם לא, הם בוחרים *בדיוק* בכל הסרטים שזכו בכל הפרסים המוקדמים.
ולכן לי אין תלונות על הזכיה של "נאום המלך" בשנה שעברה (יש תלונות, אבל מסיבות אחרות), בזמן שכולם בחרו ב"הרשת החברתית" באקדמיה התעלמו והחליטו לבחור את הסרט שהם באמת אוהבים, בחירה שאני לא מסכים איתה כלל וכלל, אבל היא לפחות מקורית (ומאוד שמרנית, אבל זה לא קשור) ומעידה על "טעם" כלשהו ולא היגררות אחרי שאר הטקסים.
ובאמת למה כולם יורדים דווקא על האוסקר, זה לא שבפרסים האחרים "האביר האפל" בלט במיוחד ורק מהאוסקר נעדר.
טקסים שונים, אותם אנשים
בין חברי האקדמיה יש הרבה שחקנים, שבוחרים בפרסי ה-SAG.
בין חברי האקדמיה יש הרבה במאים, ולכן הם גם בוחרים את פרסי איגוד הבמאים.
בין חברי האקדמיה יש לא מעט בריטים, ולכן יש לא מעט חפיפה עם פרסי הבאפט"א.
וכן הלאה. לעומת זאת, אין הרבה מבקרי קולנוע שהם חברי אקדמיה ועל כן פרסי המבקרים יכולים ללכת לסרטים אחרים (כמו שקרה בשנים האחרונות). לעומת זאת, הם באותה שכבת גיל ועל כן לא תראה יותר מדי סטיות בבחירות האלו.
אולי זוהי הסיבה שאני מחבב את הגולדן גלובס.
(ל"ת)
מבחינתי
כל עוד קיימים טקסי פרסים בהם כל סרטי דמדומים לוקחים את פרס הסרט הטוב ביותר, האקדמיה יכולה לחלק אוסקרים שנויים במחלוקת עד מחר.