אחרי עשר שעות בארץ התיכונה אתה באמת מרגיש את עול הטבעת על צווארך. מרתון שר הטבעות היה ועבר, והסופים האינסופיים של "שיבת המלך" לא התקצרו בכלל בעשר השנים שעברו, מתברר. אבל היה כיף.
אם יש לכם תמונות או סרטונים מהארוע – שלחו לנו, ונעלה אותם כאן; התרשמויות וחוויות אתם מוזמנים לכתוב בתגובות. אני, בינתיים, הולך לישון. בוקר טוב ולילה טוב.
כל הכבוד למארגנים
כל הכבוד למארגנים על האירוע.
חבל שהקהל הרס לגמרי את הצפייה בסרט. יש גבול לכמות הציחקוקים והמחיאות כפיים. ללא ספק הצפייה שהכי פחות נהניתי בה, בגלל הקהל.
אותי זה דווקא שעשע ולא קלקל לי בכלל
זה כל הכיף בצפייה עם קהל מסוג כזה… ואחרי הכול, לא מדובר בסרטים חדשים ולא מוכרים, אני מעריכה שהרוב המוחלט של הצופים כבר צפו בהם לפחות פעם אחת. אם היה משהו שקצת הפריע לי היה רשרושים של שקיות חטיפים… (בסרט השני והשלישי אנשים נהיו רעבים) אבל רק בקטעים השקטים.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
הו אלוהים, שכחתי כמה זה ארוךךך!
במרתון הראשון (2003) הייתי מרותקת, אבל זו הייתה צפייה ראשונה, והוא גם התחיל בחמש בערב אז הסתיים כשעוד הייתי עירנית. הפעם נעשיתי עייפה בשיבת המלך וכבר לא הייתה לי הרבה סבלנות אליו… למעשה איבדתי אותה עוד ב"שני הצריחים" כשגולום התחיל לדבר לעצמו בקשקושיו הסכיזופרניים (איך אנשים סובלים את הדמות הזו?) וב"שיבת הלך" דמיינתי את עצמי מעבירה ב-FF לא מעט סצינות… והסופים, הו הסופים. זכרתי שיש הרבה, אבל לא זכרתי שהם כ"כ איטיים, לעזאזל. אפשר היה להריץ אותם במהירות כפולה וזה עדיין היה נראה בקצב איטי. ועם זאת ולמרות הכול (ואלייז'ה ווד) סרטים טובים, אין מה לעשות.
מזל גדול שהיו הפסקות בהחלפת הגלגלים. אנשים צריכים להתאוורר בסרטים כ"כ ארוכים. אני מודה שלא ברור לי אילו אנשים נהנים לצפות במשהו שלוש שעות ברצף בלי לקום להתרעננות מסוג כזה או אחר, על אחת כמה וכמה כשעושים זאת שלוש פעמים ברצף. הפסקות בין לבין זה לא מספיק! אז תודה על ההפסקות, הן היו הפתעה מבורכת.
כמה תהיות לסיום:
* מי חשב שללהק את אלייז'ה ווד בעל שלוש ההבעות לתפקיד הראשי זה רעיון טוב? (ומתי ייפתרו בעיות המעיים שלו?)
* (ספוילרים לשיבת המלך) אחרי שנגמרת סופית הסצינה עם העכבישה סאם אומר לפרודו שצריך למצוא לו בגדים ואז הם הולכים בשריונות של אורקים. סצינה אח"כ הם עם בגדים רגילים של הוביטים. מהיכן?
* שמתם לב שסלעים רותחים שניתזים מהר הגעש נופלים בהילוך איטי? (בזמן שפרודו וסאם במהירות רגילה). אולי כוח המשיכה פועל שונה במורדור, מה אני יודעת.
תודה לסינמטק, לעין הדג ולבחור הנחמד שהביא אותי עד הלום (צומת חולון). לצערי פספסתי את הרכבת (איך שהגעתי לרציף היא עזבה![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
) ולכן עד הרכבת הבאה יש לי הרבה זמן פנוי לכתוב סיכומים בעין הדג… (קופאות לי האצבעות, תעריכו את המאמץ).
שכחתי להתייחס לתכנית האמנותית המוצלחת!
היה קצר אך משעשע ומבדר.
מצטרפת לאנשים שאמרו שחסר להם מינגלינג של ממש. גם לי זה חסר… ברור שבין לבין לא היה הרבה זמן (ואנשים גם עסקו בהתרוקנות ובמילוי מצברים, מטבע הדברים) אבל הגעתי ממש מוקדם, ב-7 בדיוק; בסופו של דבר החלפתי שלומות עם חברים ועוד כמה פרצופים מוכרים וזהו בערך. אני חושבת שזה החיסרון העיקרי בסינמטק – התחושה קהילתית פחות כי מגיעים הרבה אנשים מבחוץ וזה יוצר מיקס שונה של קהל (לטוב ולרע). עם זאת הופתעתי מכמות המבוגרים (ממש) בקהל וגם מכמות האנשים שנשארו לסרטים השני והשלישי. ממה שנאמר לי כשהזמנתי את הכרטיסים (ביום רביעי בסה"כ) רק הסרט הראשון היה די מלא, אז ציפיתי לנשירה המונית ולהקרנה אינטימית בהמשך, והתבדיתי. סחתיין על הספורטיביות.
בגלל השעה, אני אקצר ואלך לישון...
היה אחלה, ולמרות שהתאכזבתי קצת מאיכות ההקרנה של הסרט הראשון, זה השתפר דרמטית בשני האחרים.
וכמובן, השתתפות הקהל… "פרודו! מאחוריך!" היה מעולה.
אגב, יכול להיות שהרבה ראו בפעם הראשונה? כי היו קולות מופתעים בהמון סצינות. במיוחד מישהי שממש צרחה מפחד באיזה קטע. כן, כן את יודעת מי את :-)
אז לישון. ו…מתי ההוביט? :-)
אני מודה פעם ראשונה שלי
והיה מרתון נפלא !!!
היה מאד מוצלח. הסרטים האלה באמת עובדים כמקשה אחת. כי הם הופקו כמקשה אחת והסיפור לחלוטין בנוי כשלם ולא כסדרה. לא נראה לי שזה היה עובד קרוב לטוב באותה מידה עם נגיד מרתון הארי פוטר או מרתון מלחמת הכוכבים המקוריים.
וכן גם לי היה הרושם איך שהוא שגולום קצת התיישן. הפרפורמנס קאפצ'ורינג קצת פחות מרשים היום. והמשחק שלו והקול הצווחני שלו (גם כשהוא היה אמור להיות הוביט רגיל…) היו לי קצת מוגזמים אפילו ביחס לזה שכל העולם של הסרט עושה את המשחק שלו מוגזם ודי בכוונה.
That Was A Damn Long Night.
אתחיל מהמובן מאליו – היה כיף. אומנם דיברתי עם פחות אנשים מהפעם הקודמת, והרבה אנשים שציפיתי לראות לא הגיעו (פינגווין, BS, העט המרקד) אבל עם אלה שכן דיברתי – דיברתי "הארדקור". וחוץ מזה, גם היה כיף סתם ללכת ולהקשיב לשיחות אקראיות של אנשים. ומדברים על אקראיות – משהו שלא דמיינתי בכלל, זה שאנשים שלא דיברתי איתם בכלל ייגשו אליי באופן ישיר. ממש היה כיף לשמוע מישהו שבא ואומר לך שהוא אוהב את התגובות שלך באתר, או מישהו אחר שאומר שהוא שמח שדווקא הצלחת להגיע (תודה, חסידה שוטה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
).
מבחינת הקון בכללי, המחשבות שלי על זה שאני אהיה "נציג הילדים" התבררו כנכונות – הייתי אחד הילדים היחידים שהגיעו (בעצם, טארדיס, את היית שם? כי לא מצאתי אותך). מה שגרם לכך שבמקום "אחוות הילדים", הצטרפתי הפעם ל"אחוות הרוסים" עם הקומבינטור הגדול (שהוא, אגב, אחלה בנאדם. והוא מבין ברגאיי אוקראיני) והחבר הזה שלו שבחוסר נימוסיי לא שאלתי לשמו. עוד יותר במפתיע, גיליתי שאני לא היחיד החליט להישאר לכל המרתון, ושהאולם התרוקן בסכומים ממש זעומים בכל סרט.
לגבי הסרטים הדעה שלי לא השתתנתה – הם אפיים וערכי ההפקה שלהם משובחים, אבל הם בכל זאת יכולים להתיש קצת. עם זאת, ההקרנה עדיין הייתה מוצלחת, בעיקר בזכות הקהל (לי דווקא לא הייתה בעיה עם מחיאות הכפיים שלכם. כנראה כי אני לקחתי בה חלק![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
), ובזכות כל מיני אירועים מוזרים שאירעו במהלך ההקרנה, מהם אני חייב לציין את:
1. הבחור שצלצל לו הפלפון באחת הסצינות השקטות והרציניות בסרט – הזדהה.
2. הבחור שצעק לפרודו "מעליך" – הזדהה גם אתה.
3. עשרות האנשים שצחקו בכל פעם שפרודו וסאם עשו משהו ששווה בדיחה הומו-אירוטית (הידעתם? הר האבדון הוא למעשה גרסה קדומה של הר ברוקבק)
4. הקריאה הפמינסטית הענקית בסצינת הגבורה של איאווין.
5. הפרצופים והקולות שנוצרו באולם (במיוחד בשורות 1-5) כל פעם שהתברר שיש לסרט הזה *עוד* סוף.
6. כל מיני הערות נחמדות שנזרקו באוויר מכיוונים שונים ואין לי מספיק זמן ומקום לפרטם.
טוב, אז סך הכל היה די טוב. לדעתי המינגלינג והתכונית המאונותית יכלו להיות טיפה יותר ארוכים, אבל באמת שזה סתם פרט שולי. תודה לכל מי שארגן והגיע, ומי ייתן והפעם הבאה תהיה פיקניקון.
ואיכשהו, אני ער כמו שור עכשיו.
לחבר קוראים Benze.
או נעם. והיה נחמד מאוד לדבר איתך. חשבתי כבר שאני לא אדבר מיוזמתי עם אף אחד. אני לא יודע איך אני נראה מן הצד, אבל אני נורא ביישן. ואני לא מבין ברגאיי אוקראיני, רק מכיר כמה שירים של להקה אחת.
הייתי שם
לא הספקתי לדבר כי הגעתי ישר משיעור כתיבה יוצרת שלי, אז ממש התחיל המופע פתיחה כשבאתי. אני הייתי זאת שהחזיקה… טוב, טארדיס ולבשה כובע של GIR מזים הפולש (כלב ירוק)
לא אכפת שדחפו כרגע
3 סרטים על דרקונים, אלפים וטבעות קסומות, אני לא יכול להאמין שיש בעולם ילדה בת 15 שיכולה להרים תא טלפון ביד.
קטנה, אחת קטנה
כזו:
http://www.youtube.com/watch?v=q6NqSNtBd4A
ולסיכום המרתון:
You shall not pass out.
1. כואב לי הטוסיק.
2. לי אישית (וככל הנראה גם לכמה מהאנשים שישבו לידי) הפריעו הצחוקים בקול רם במקומות לא מתאימים, ובפרט הצחוקים הצינים בקטעים המרגשים. רציתי לשקוע בסרט, ובמקום להנות בסצינות מופת כמו גולם vs. סמיגל, הצחוק הלא-במקום של הקהל לגמרי מנע ממני לחוות את הסצינה כמו שצריך. ובקטעים שמקסימום אמורים להעלות חיוך, חלק מהקהל התגלגל מצחוק, כאילו הם צוחקים כדי שישמעו אותם צוחקים, ולא כי כל משפט שני בסרט גורם להם באמת לצחוק ככה. 20 הדקות האחרונות היו בלתי נסבלות, ולא בגלל ריבוי הסצנות הכאילו-אחרונות, אלא בגלל שכל כך הרבה אנשים מהקהל החליטו לעשות מזה עניין כזה גדול (ריבוי מחיאות כפיים וקריאות ציניות ״או, עכשיו בטח נגמר״).
אבל אני כנראה במיעוט. כנראה לי יותר מתאים לעשות מרתונים עם החברים בבית.
אבל בסך הכל כן היה כיף.
צלחתי את זה!
בסך הכל היה כיף. ההשגחה סידרה את אדם לידי – תודה – אז בכלל היה נחמד.
ראיתי את רוב הסרט. נרדמתי חלקים בשני הצריחים ואז התגברתי. קטע מצחיק – הבנתי שאני חייב עוד חומרים מעוררים – אז בהפסקה הראשונה רצתי לקניון הסמוך. הסופר היה סגור אבל הסופר פארם פתוח. זאת שלפני קנתה מלא דברים עם תלושים והייתי בטוח שאני אאחר – ורצתי עם התרמיל על השכם. וזה ממש השתלב – במיוחד באוירת העייפות והחצי ריחוף – בריצה של לגולס וארגורן…
לגבי הקהל – עוד לא החלטתי. בהתחלה זה הפריע לי, אבל החלטתי לקבל ולזרום עם זה. בסך הכל יש אלמנטים של הקרנת גיקים קאלט. יותר הפריע מישהי שגלשה מדי פעם בפייסבוק לפני. המסך הכחול מציק (בבקשה להימנע מזה בפעם הבאה…). יש משהו מציק בזה שברגעים דרמטיים צוחקים, ומבחינה מסויימת זה הציק.
אבל מצד שני אחת התובנות שלי מההקרנה היא שהסאגה באמת קצת פומפוזית מדי. בסך הכל זה סרט אפי מעולה. ואפילו הצלחתי להנות בלי (כמעט) להשוות לספרים. היה חויה מיוחדת מאד. אבל באמת הדרמטיזיה היתה קצת מופרזת עבורי. המוזיקה כל פעם שמסבירה שעכשיו זה דרמטי – גם היתה באובר. ובסך הכל למרות שנהניתי קצת ירד לי הצורך לקנות את הדוד לעצמי לבית. זה מבחינתי לא סרט מופת שיש בו משהו שאני מרגיש שמשמעותי לי באמת באופן עמוק.
מצד שני אני מחכה להוביט.
ומסקנות אחרונות: להוביט להגיע עם לבוש מתאים. אם כבר. גלימה + מקטרת.
ועכשיו אני בבית קפה בחולון – לילה טוב.
מסכים לגבי הטלפונים הניידים
באולם חשוך המסך מסנוור את האנשים שמאחוריו, וזה פוגם בצפייה. מי שמשעמם אותו הסרט מוזמן לצאת (או לפחות לעבור לחלק האחורי של האולם).
לא פייסבוק, אבל אפליקציה של דומינוס
מצערת אם זה הפריע למי שמאחורי, אבל היינו ממש רעבים :)
ניסיתי כמובן להסתיר את המסך כמה שיכולתי ולצמצם זמן שימוש.
*אור מנסה להגן על כבודה למרות שלא בטוח שדיברו עליה בכלל*
אז משם הגיעה הפיצה
(ל"ת)
מממ
האירוע עצמו היה מאורגן מצויין, ההקדמות חמודות לחלוטין והקהל תענוג. הבעיה העיקרית שלי הייתה עם איכות ההקרנה, שהייתה שוות ערך לוידאו, פחות או יותר (וגם הסאונד לא היה רועם או מרשים בעליל). המסך היה קטן מדי והאולם צפוף מדי לדעתי, אבל כאמור, כל התלונות האלה מופנות למדיטק וממש לא לצוות האתר.
הבנתי שהאיכות השתפרה בשני הסרטים האחרונים אבל אנחנו התייאשנו ועברנו לדיוידי בבית עוד בסרט הראשון.
רק לי הפריע הכתוביות ברוסית בסרט הראשון? למה זה היה טוב?
או, או, שכחתי להזכיר את זה בתגובה שלי.
אני התאכזבתי מאוד מכך שבסרטים הבאים לא היו כתוביות ברוסית. אולי זה מפני שהרוסית שלי לא ברמה מאוד גבוהה, אבל הרגשתי שהתרגום לרוסית הרבה יותר מושקע ואיכותי מהתרגום לעברית, והרבה יותר נעים לקריאה. לכל הפחות, ברור היה שהתרגום נעשה ע"י מישהי שקראה את שר הטבעות והשתדלה להבהיר דברים עד כמה שאפשר היה בשורה אחת.
אוי, זה היה נוסטלגי להפליא.
אני פשוט זכרתי את עותק הפילם הזה עוד מהצפייה הראשונה בשר"ה בכתה ה'…
ולמה זה בעצם הפריע? היה גם תרגום בעברית, בדיאלוגים צפופים התרגום התחלף מהר ומבלי לחפף – מה זה כבר משנה?
" איכות ההקרנה הייתה שוות ערך לוידאו"? על מה אתה מדבר?
אלה היו סרטי פילם באיכות הקרנה של פילם (לא דיגיטלי, כמובן). אולי בעידן שבו אנשים כבר רגילים ל-HD (חלקי או מלא) שוכחים שבהקרנת פילם אף פעם אין חדות של מסך טלוויזיה/מחשב כי זה לא פיקסלים קבועים אלא הקרנה, ואור מתבדר קצת, מה לעשות (לכן גם השוליים לא חדים). בעיניי איכות ההקרנה (למעט שריטות פה ושם, אבל באמת לא משהו חריג) הייתה בסדר גמור בכל שלושת הסרטים וגודל המסך היה מספק. ישבתי בשורה 9 בצד וראיתי נפלא.
אולי באמת התרגלתי להקרנות המודרניות אבל זה לא משנה את העובדה שזה נראה ונשמע ממש רע.
לא ממש
בסרט השני כבר היתה איכות מצוינת, אבל בסרט הראשון איכות התמונה לא היתה טובה. היא היתה מטושטשת בחלק גדול מהסצינות, וזה פגע בהן, ובייחוד בקטעים האפיים. אני זוכר את האפקט המדהים שהיה בהקרנה המקורית, לפני 10 שנים, לסצינות כמו המלחמה בתחילת הסרט הראשון והאולם הגדול במוריה. הפעם זה נראה הרבה פחות מרשים. האפקט גם התפספס בקטעים אחרים שבהם יש משמעות למסך הגדול, כמו הקטע בבית של בילבו, כשגאנדלף פתאום הופך לגדול ומפחיד, או הקטע שבו גלדריאל (כמעט) מתפתה לקחת את הטבעת.
מה שהיה מפתיע, זה שהיו סצינות ברורות לחוטין, ופתאום באו שוב סצינות מטושטשות.
לא שאני מאשים מישהו, חס וחלילה.
אולי ישבנו בהקרנה אחרת; אין לי מושג על מה אתה מדבר...
(ל"ת)
לשמוע Summoning על הבוקר זה אחלה.
ראשית כל, אני רוצה להתנצל בפני קהילת עין הדג שאף על-פי שנכחתי לא ממש התרועעתי. אתם נראים כמו חבורה מקסימה במיוחד של אנשים, כך שההפסד בהחלט היה כולו שלי.
בסרטי שר הטבעות ישבתי לצפייה של ממש רק פעם אחת מאז שצפיתי בהם בהקרנותיהם בקולנוע וגם פעם זו הייתה לפני מספר שנים, כך ששמחתי לגלות שהסרטים עומדים אצלי היטב במבחן הזמן והסוגיות שהפריעו לי בהם אז עודן מכילות את כלל הסוגיות שמפריעות לי בהם (למשל, אין-ספור צילומי התקריב של ילדיו של ג'קסון בתור הוביטים, רוהירים, גונדורים וכיוצא בזה).
הפתעתי את עצמי לטובה בכך שצלחתי את הסרטים ללא קושי והשלב היחידי בו הייתי לחוץ על השעה הוא לקראת סיומו של הסרט הראשון משום שקיוויתי למצוא מכולת/פיצוציה פתוחה (למתעניינים, הצלחתי. הידד!).
הופתעתי מעט לרעה מקהל הצופים בעיקר בגלל הערות כאלו או אחרות שנזרקו בקשר לידידויות השונות המופיעות בסרט. לא שזה לא משעשע כשאוסטין אומר בעיניים מלאות הבעה "It's me, it's your sam", אבל מרבית ההערות במרחבי כאילו לא היו מודעות כלל להתעסקות היצירה במלחמה ובהיבטיה והיו עסוקות בעיקר בצחקוקים על ההשלכות הרומנטיות/מיניות. לא, לא מהסוג שמתייחס בשנינות לאחוות לוחמים. אבל אני מתקטנן, מלבד ריבוי ההערות (גם אחרות) הצפוי, הקהל היה בסדר ושקעתי לי בארץ התיכונה.
תודה רבה לדורון, אלון, עינת, אורן (אני ממש מקווה ששבריר המבט הספיק לי לזכור את השם הנכון) ושאר המעורבים בעשייה. היה אחלה של ערב.
תודה לאדם שהקפיצני.
מרתון משחקי הכס עת תחילת העונה השנייה? Hear, hear!
אה ו, אכן לפתע סמיגול.
זהו, בבית
היה כיף לצפות שוב בכל הסרטים, למרות שהאפקטים לא עומדים כ"כ טוב במבחן הזמן. היה כיף לראות את ניו זילנד על המסך הגדול ולהתגעגע בענק. התוכנית "האומנותית" הייתה קצרה ולעניין ומשעשעת.![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
היה מעניין להעמיד את עצמי למבחן של צפיה בסרטים כל הלילה (ועמדתי בו!). לא כיף שמקוצר הזמן, ריבוי האנשים והעובדה שהגעתי עם חברה לא יצא לי להתמנגל כמעט בכלל. ממש לא כיף כשאנשים מדברים במשך הסרט. חבר'ה, יש לכם נושאים יותר מעניינים לדסקס – יופי! יש אולם כניסה עם כיסאות וספסלים, נצלו אותו.
בסך הכל הציפיה שלי ל"הוביט" נהייתה מתוחה אפילו יותר.
הגעת בסוף??
חבל, היית בצ'ק ליסט שלי של אנשים לפגוש…
הגעתי
בסוף חברה תל אביבית הציעה שאבוא אליה מיד אחרי העבודה וניסע יחד. זו הייתה הצעה מאוד טובה, כי הספקתי לתפוס בערך שעה תנומה לפני המרתון.
לצערי לא נשארתי לכל המרתון
באתי באופן קצת ספונטני אז לא התארגנתי מראש עם צידה לדרך וגם היו לי לימודים הבוקר, אז יכולתי להרשות לעצמי להישאר רק לסרט הראשון. מהתגובות שאני קוראת כאן – ממש חבל שלא יכולתי להישאר לשני הסרטים הבאים. וחבל שאני ביישנית מדי בכדי באמת להתמנגל. אולי בפעם הבאה.
אישית מאוד נהניתי מהאווירה, הייתי שמחה אפילו לעוד יותר השתתפות מהקהל. זה הכיף בצפייה משותפת עם חובבים!
לגבי האולם – אכן קצת מאכזב, מאחר שלא הכנתי כרטיסים מראש נאלצתי לשבת בשורה 4 וזה מאוד מאוד לא נוח, וחוץ מזה אחרי שמתרגלים לאולמות מפנקים עם שפע מקום לרגליים, אפילו לבחורה קצרה כמוני היה צפוף ולא נוח. שלא לדבר על שכניי שהסריחו מאלכוהול ומגרביים (אחרי שהורידו נעליים והניחו את רגליהם על המושביםלפניהם – שזה מובן בהתחשב בצפיפות המושבים).
אי-נוחות לא מצדיקה גסות-רוח.
אני מתפלא על-כך שאת מעדיפה להאשים את המושבים ולא את שכנייך שהחליטו שלהוריד נעליים ולפרוס את רגליהם קדימה זה מאוד מתחשב בשכניהם לשורה ולשורה מלפניהם.
כן, גם לי היה קצת צפוץ. אולי קצת יותר, כי אני לא קצר. אבל לרגע לא חשבתי שלהוריד את נעליי ולהפיץ ענני ריח (של וורדים ושנף אמנם, אבל עדיין ריח) זה "מובן".
ובטרוניית אשמדאי זו, לילה טוב.
צודק
גם לא לגמרי הסברתי את עצמי טוב. חשבתי שזה היה מובן שהם פשטו את רגליהם קדימה בהתחשב בצפיפות, לחלוטין לא חשבתי שזה תקין להוריד נעליים באולם הקולנוע. מאחר שישבנו בשורה 4, אז באותו שלב לא ישבו בשורה מתחתינו אנשים אחרים, כך שזו לא היתה כזו גסות רוח לשים את הרגליים על השורה שלפניהם. כשהגיעו אנשים אחרים (באמצע הסרט!) השכנים מהריחניים שלי התשדלו לשמור את הרגליים שלהם לעצמם.
לעניות דעתי זה עדיין גס-רוח.
לשים רגליים במקום שאינו מיועד להן הכוונה. משענת גב נועדה לגב, לא לרגליים. ישבתי בעצמי מקדימה (באמצע השורה השלישית) והכי הרבה שעשיתי היה "להשחיל" את ברכיי ברווחים בין המושבים בשביל להתפרס איכשהו במרחב הצפוף, אף על-פי שבשום שלב לא ישב מישהו בשורה השנייה (היו כמה חבר'ה שהתיישבו בשורה הראשונה מהסרט השני ואילך).
עם-זאת, אני יוצא מנקודת הנחה שאמות המידה שלי לגסות-רוח יכולות להיות שונות מאלו של מישהי אחרת או אפילו מאלו של רוב האנשים שנכחו באולם. להניח רגליים על המושב מקדימה כשאין אף-אחד בקרבתו המיידית זה כנראה יותר חוסר כבוד כלפי האולם ובעליו ופחות גסות-רוח כלפי השותפים לצפייה.
בכל-אופן, אני שמח שאנחנו מסכימים שלהוריד נעליים באולם קולנוע זה לא נחמד במיוחד.
מסכימה עם הפסקה הראשונה
בצפייה נוספת אחרי שנים רבות (צפיתי בסרטים בעבר בין פעם לשלוש פעמים, תלוי באיזה) זה באמת היה פומפוזי, קיטשי ונמרח להחריד בחלקים רבים (התקריבים הבלתי נגמרים שברו אותי סופית). היו קטעים שדמיינתי את עצמי עם שלט ביד מריצה קדימה (והיו קטעים שפספסתי משהו ורציתי להחזיר ואחרי חלקיק שנייה קלטתי שאי אפשר… ככה זה כש-99% מהצפייה שלך היא ביתית![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
). אבל אני נוטה להאשים את אלייז'ה ווד. אני חושבת שלו היו מלהקים שחקן טוב עם פנים פחות מעוותים ומגוון הבעות רחב יותר (שלא נראות כאילו הוא סובל מבעיות במערכת העיכול) זה היה יכול לשפר את הסרט פלאים, גם מבחינת האמינות והדרמה. גם הפעם ההוביט האהוב עליי היה ונשאר פיפין. בילי בויד פשוט מקסים, ובניגוד לווד הוא שחקן נפלא (והמבטא שלו מטריף). אני חושבת שהוא היה יכול להיות פרודו מוצלח בהרבה (וכמובן לא מלהקים את ווד לפיפין אלא מישהו מוצלח).
מש''א לגבי פיפין
אוקיי, ראיתי רק את הסרט הראשון- אבל זה לא מנע ממני ליהנות ממנו וממרי. להפוגות קומיות יש נטייה להיות מעצבנות ,אבל הם באמת התחבבו עליי. גו פיפין!
אני חושבת שהסייד-קיק העיקרי היה ללא ספק גימלי
בסרט הראשון עוד אפשר היה לקחת אותו ברצינות, אבל בשני סרטי ההמשך הוא דמות קומית מובהקת, וכמעט אין משפט שלו שאינו בדיחה (אני תוהה – האם הוא כזה גם בספרים?).
שלילי.
אמנם עברו מספר שנים מאז הקריאה האחרון, אבל אאל"ט בספרים אין ממש אתנחתות קומיות. בטח שלא גימלי. הדברים הכי קרובים לכך הן ההתנהלויות התמימות השונות של ההוביטים.
בספרים הוא לא כזה.
ג'קסון היה זקוק לסייד-קיק, וגימלי נבחר.
מה שמעלה שאלה, איך זה יהיה בהוביט, שבו לגמדים יש חלק חשוב בהרבה.
לבטח בומבור.
(ל"ת)
מהמעט שראינו בטריילר נראה לי שהם דמויות די קומיות
וזה די משתלב עם האופי השובב/תחמני/עליז שיש להם בספר (והעובדה שהם לא הפסיקו לשיר… זה הדבר ששבר אותי בכל קריאה מחדש, עד שבסוף הצלחתי לצלוח אותו סוף סוף אחרי מרתון שר"ה 2003). אני יכולה רק לקוות שבסרט אצליח להבדיל ביניהם, כי בספר לא היה לי ממש מושג מיהו מי.
אני עד עכשיו לא מבדיל בין פיפין למרי.
לא בקריאה בספר בזמנו ולא אחרי מרתון צפיה בסרטים. הם הגיעו ביחד ועשו כמעט הכל ביחד. האישיות שלהם לא מספיק הובדלה בהתחלה, כנראה, מבחינתי.
באמת? בעיניי הם דווקא מובחנים דיים (בסרטים; לא קראתי)
השחקנים לא ממש דומים אחד לשני, ואמנם בסרט הראשון הם דמויות משנה ועושים כמעט הכול יחד, אבל בהמשך הם מתפתחים, בפרט בסרט השלישי, וכל אחד מקבל סצינות נפרדות לחלוטין. מוזר לי שמישהו לא מצליח להבדיל ביניהם אחרי "שיבת המלך" (ועוד אחרי השירה המצמררת של בילי בויד).
לא יודע. אולי בגלל שזכרתי
את המצב מהספר, המוח שלי לא ניסה להבדיל ביניהם במהלך הסרטים. הם מתחילים ביחד, הם דומים חיצונית (בגדול), עוברים רוב הדרך ביחד, שניהם מצחיקנים וקלי דעת, האישיות והאופי די דומים – ואז כבר מאוחר מדי. גם כשהם נפרדים ועושים דברים שונים, אני יודע שהם בנפרד, אבל לא יודע מי מהם זה פיפין ומי מהם זה מרי (וזה גם לא כזה משנה, למעשה).
זה אני אומר מהסרט. הספר כבר רחוק מדי ממני.
דומים חיצונית בגדול? כן, שניהם גברים...
אבל אין להם אותו צבע שיער (מרי – דומיניק בלונדיני, פיפין – בילי ברונטי) מבנה פנים שונה לגמרי (לדומיניק יש אף בולבוסי ומבנה פנים שמנמן יחסית, לבילי יש אף צר ומבנה פנים צר וארוך יותר).
האופי שלהם דומה רק ברגע הראשון, אבל מהר מאוד מתחדדים ההבדלים – פיפין הרבה יותר סקרן, שובב ופזיז ולכן עושה שטויות שמסבכות אותו (ואחרים) בצרות. זה מוטיב חוזר של הדמות כבר מהסרט הראשון, ומודגש בשלישי במיוחד.
אבל למה כולנו צריכים לסבול בגלל זה?
אתה באמת רוצה להגיד שהכל באמת עד כדי כך הצחיק אותך שהיית צריך לשתף בזה את כולם?
זה ממש הרס. באיזה שורה ישבת?
אני והתולעים שלי חשבנו שהסרטים אידיוטיים.
ולכן "כולנו" היינו סובלים מאוד לולא אפשרנו לעצמנו לצחוק. בתבל שנקרעת בידי בעלי אינטרסים מנוגדים, למי ההכרעה? עזוב, פשוט בקון הבא אני לא איכנס לראות את הסרטים, ואני אבוא רק אם יהיה הרבה "מינגלינג". ומכיוון שאני לא "פולני", אני פשוט מתכוון לזה. וכדי שתדע ליירט אותי, הייתי הבחור הממושקף בשורה החמישי, בקצה הימני.
אז לא אתה היית הבחור הבלתי נסבל שישב מאחורי.
בפעם הבאה אני לא כבר לא אהיה, אז תרגיש חופשי ללכת בכל זאת.
תשמע(י), אני חשבתי על זה,
והגעתי למסקנה שהייתי קצת בוטה מדי בתגובה הקודמת. הייתי עצבני. אני לא מתעורר טוב. אני מבין אותך לגמרי בעניין הצחוקים, אני יוצא מדעתי כשאני שומע תגובות *כלשהן* מהקהל בסרטים ובקטעים שאני לוקח ברצינות (אני טיפוס מאוד עצבני), פשוט הפעם היה לי מצב רוח "מיוחד", אפשר לומר, והסרטים נראו מגוחכים ביותר בעיניי. אני מניח שיכולתי להשתדל לצחוק קצת פחות, *אבל* עדיין לדעתי לא לעניין לדרוש שלא אצחק בכלל לאורך כל המרתון, כי אז נראה לי שאני לא הייתי נהנה בכלל.
שכחתי לכתוב שאני מתנצל.
פשוט אני שונא להתנצל, אז אני שוכח לפעמים…
אז אולי בפעם הבאה שווה לבוא צלול
ולא ב"מצב רוח מיוחד"… ואם הסרטים אידיוטים בעיניך חבל שהרסת לאנשים אחרים. פעם הבאה צא בחוץ.
יכול מאוד להיות שחלק מהעצבים שיוצאים עכשיו עליך לא באמת מכוונים באופן אישי אבל באמת שהיו יותר מידי הפרעות של הקהל בזמן הצפייה.
בסרט הראשון היו כמה בנות מקדימה שצחקו בקול כל כך רם בקטעים דרמתיים שזה היה פשוט מרתיח.
מאחורי ישבו מלא אנשים שדיברו בקול רם לאורך *כל* שלושת הסרטים (שורות 11 ו 12)
ואולי אני נשמעת עכשיו כמו ספרנית אבל גם אלה שצעקו "דה איגלס אר קמינג!" היו צריכות לשמור את הבדיחה הפנימית שלהן כזו – פנימית.
אני לא הייתי שיכור או מסטול,
פשוט אני בן אדם קצת בעייתי. יש לי לפעמים מצבי רוח. אני יודע שאני לא אומר בזה שום דבר, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה. ואני חושב שהיו הרבה אנשים בקהל שצחקו הרבה, ושלרבים זו הדרך ליהנות משר הטבעות. גם אני לא סבלתי, פשוט הניסיון להחניק את הצחוק במשך תשע שעות היה הופך את החוויה למאוד לא נעימה, אני חושב. לפיכך אני חושב שיש לפחות שני סוגי אנשים שאוהבים לצפות בשר הטבעות: אלה שנהנים ומתרגשים, ואלה שנהנים וצוחקים, וכנראה צריך שתי הקרנות נפרדות כדי שכולם יהיו מרוצים. חוץ מזה, לא זכרתי את הסרטים ככה, באתי בציפייה להתרגש.
ממש לא נורא
אנחנו אוהבים אותך כמו שאתה.
ומאד שמחתי לפגוש אותך אחרי שפספסתיך בקון הקודם.
לא בטוח למה ציפיתי
כי יש גבול לכמה אפשר להתרגש מסרט בפעם הלפחות שלישית שרואים אותו (רביעית?) אבל בכל זאת היה מוצלח. הדלקת המשואות והסתערות הרוהירים לעולם ישארו סצנות אלמותיות מבחינתי. ההשתתפות מהקהל הייתה מובנת, אבל קצת חסרת טעם הרבה מהזמן (כן, הבחור לידי שסיפר בדיחת חץ לברך בסצינה שיורים בבורומיר וכל האולם בשקט, אני חשוב עליך).
האולם באמת לא הכי נוח ובשעות האחרונות כבר התחלתי להתפתל כדי למצוא תנוחה שעובדת, אבל במרתון של 10 שעות כנראה שהדבר היחיד שבאמת יהיה נוח זה כורסאות טלויזיה אישיות!
בצפייה הראשונית זו סצינה שרגשה אותי עד דמעות, וזו עדיין סצינה שאני מחכה לה.
זו סצינה מרהיבה
אני זוכרת שההחלטה לטוס לניו זילנד נחתמה סופית בפעם הראשונה שראיתי את הסצינה הזו.
בכלל, זו הפעם הראשונה שאני ממש צופה בסרטים מאז הטיול וזה שינה את החוויה.
זאת גם הסצינה האהובה עלי. צמרמורות והכל.
אם הבחור מאחוריי היה צוחק גם בסצינה הזאת, כנראה הוא היה חוטף.
היה כ-י-ף!
חיכיתי ליום הזה בערך מהרגע שהודיעו עליו, והייתה חוויה מטורפת ומתישה.
נקודות לציון:
א) בשורה מתחתיי היה מישהו שהתמרמר נורא על כל דבר שהצחיק את הקהל שלא היה בדיוק פאנץ' ("זה לא מצחייייק!"), וממש הבנתי ללבו כי גם אותי עצבן שצחקו בקטעים רציניים.
אבל כש"שיבת המלך" התחיל ב-03:35, ושוב המנגינה המוכרת של שר"ה התחילה להתנגן, משהו באווירת ה"Here we go again!" היה כל כך מצחיק שפשוט נתתי לו לגיטימציה מלאה ליילל לכיווני.
ב) עד כה לא ציינו כאן בטוקבקים, אבל בתכנית האמנותית היו לנו גם את החבר'ה המעולים שהמחיזו את "Suddenly Sméagol" – הייתם ממש טובים וזה היה מלא חן![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ג) באתי עם עוד שני חברים (אור ואיתי) וכולנו סיכמנו שהעדיפות להירדם היא ב"שני הצריחים", והיה ויגיע הצורך. לרוע המזל, את "הצריחים" שרדנו די במלואם וההירדמות האמיתית של כולנו הייתה ב"שיבת המלך"![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
אני מצטרף לטרילי בהוקרת התודה על ההפסקות. במרתון של שלושה סרטים של שלוש שעות, זה מעבר לצורך טכני של החלפת גלגל. זה קיומי. אם לא ההחלפה ב"שיבת", כנראה לא היינו מצליחים להתאפס בזמן לקראת הקרבות הגדולים.
ד) ולרוע המזל, האיפוס הכי גדול של כולנו היה דווקא בכל מיליארדי הסופים. רגע לפני מסיבת הפיג'מות של ההוביטים, אור לחש "אוי, לא. אם הקהל הגיב בצחוק היסטרי לכל משהו הומואי בין פרודו לסאם – מה יקרה כשתגיע ה…?" והיא הגיעה. או-הו, כמה שהיא הגיעה.
ה) מצטרף לקולות שהתבאסו על החוסר בהתמנגלות. מה לעשות, כשעיקר הפגישה היא סביב מרתון סרטים, בהפסקות שביניהם אתה לרוב יותר דבק בספינת האם ופחות מגלה פרצופים חדשים. ועדיין היה כיף נורא בהתכנסות להכיר את מתנאל (Oxygen) ורועי (האסתטיקה של החבובות). גם פרצופים קודמים מהקון הקודם, כולל שיחת החנייה הנפלאה עד אחת בלילה (כן, אלון ונאיבי, מדובר עליכם), היה נהדר לראות.
נתראה בקון הבא (בסימן מרתון דמדומים או מפגש מועדון המעריצים של מייקל ביי?), מי ייתן ויהיה קרוב ככל האפשר!![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
ונקודה אחרונה ששכחתי -
אנדי סרקיס.
האיש אגדה, ונהניתי מאד מתצוגת המשחק המטורללת של גולום. שכחתי עד כמה שהוא עושה את הדמות הזאת נפלא, קיצונית ככל שתהיה. זה מי שהיא. והיא גם נקודת האור הגדולה ביותר של "שני הצריחים".
דיאלוג עצמי לתפארת!
אני דווקא התאכזבתי
גם גולום עצמו התיישן מבחינת האפקטים (אולי יותר מאשר כל אפקט אחר, למרות שהכל נראה פתאום מיושן) וגם המשחק שלו בתור סמיאגול ההוביט היה מוגזם והלחשושים היו מיותרים לגמרי. כל הרעיון הוא שסמיאגול היה הוביט פשוט וזו הטבעת שהפכה אותו ליצור עלוב וכמעט מרושע.
אני לא חושב שהוא באמת היה סתם עוד הוביט תמים
לסמיאגול לקח, מה, 5 דקות בדיוק כדי להפוך למטורף רצחני ולהרוג את חבר שלו בשביל הטבעת? בתקופה שבה הטבעת הייתה הרבה יותר רדומה? אנחנו הרי יודעים שבילבו החזיק בטבעת הרבה זמן (וגם השתמש בה הרבה) בלי תופעות לוואי מלבד לפתח תלות ולתת לפרודו סיוטים לקראת הסוף. לא, אולי פיצול האישיות היה קצת מוגזם אבל הוא בטח שהיה רצחני עוד לפני הטבעת.
התייחסתי לספר
ואם זכרוני לא מטעני, שם ההרג היה יותר מקרי תוך כדי ריב.
לא, בספר כמו בסרט
"Give us that, Deagol, my love," Said Smeagol
…
Said Deagol "… I found this, and I'm going to keep it." ' "Oh, are you indeed, my
love," said Smeagol; and he caught Deagol by the throat and strangled him, because the gold looked so bright and beautiful. Then he put the ring on his finger.
אני חושב שהרעיון בדמות היא לא שכוחה של הטבעת משחיט (בשביל זה מספיק בורומיר) אלא שגם ליצור עלוב ורשע יש מקום בעולם וחלק בסיפור למלא.
וואלה
נפלאות הזיכרון האנושי. תודה על התיקון.
עדיין הלחשושים נראים לי מעצבנים ומיותרים.
ייתכן, אני אישית הייתי עסוק בלהתמוגג.
בעיקר כי קלטתי משהו מופלא אחד: לגולום יש שני שימושים למילה Precious.
המוכר בהם שכמובן הוא לטבעת.
אך השני שלא זכרתי הוא שגולום אומר "Precious" במקומות בהם אנחנו כנראה היינו אומרים "Baby".
למשל, כשסם אומר על מרק הארנבות שאם הם היו מוסיפים תפוחי-אדמה (tatoes') זה היה הרבה יותר ראוי, גולום מגיב ב"'?Tatoes? What's 'tatoes, Precious", משפט שמרוב אגדיותו הפך לחלוטין למשפט הקון שלי.
ויש את המזמור שגולום שר לדג, ואת הדיאלוג המופלא שלו עם עצמו ב"שני הצריחים", ואת כל סצנת הארנבות, ובקיצור – כל מה שנחמן אינגבר אמר עליו בביקורת שרד הקריא, רק לחיוב.
שום מילה על ההצטרפות שלך לחיזבאללה?
הם פשוט משלמים יותר טוב.
הרבה הרבה יותר טוב.
בסימן בקשת התיעוד מהקון
יש מישהו שתיעד את חבורת הדגיגונים *צופה* בטרילוגיה? אני חושב שיהיה די משעשע לראות אנשים במצב כפית צופים בשה"ט, במיוחד בשעות כאלה. (ואם לא, כל תיעוד אחר יהיה נהדר, בעיקר של התכנית האמנותית)
אגב, אני בוש ונכלם להודות אבל לא זכרתי את השם של האסתטיקה של החבובות, למרות שיש לי תירוץ לגיטמי לדעתי- כשמישהו מציג לך גבר עם משקפיים ואומר לך שקוראים לו אסתי, אתה קורא לו אסתי!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
היה מאד כיף - אבל איכות ההקרנה פגמה מאד בהנאה
בסה"כ נהניתי מאד מהחוויה וכל הכבוד על הארגון, אבל איכות הסרט הראשון הייתה ממש על הפנים. גררתי חבר למרתון והרגשתי לא נעים כל הסרט שאני מאלץ אותו לראות את הסרט בכזאת איכות נמוכה (ביחוד בראשון, על אף שגם באחרים היה ברור שזאת לא הקרנה באיכות גבוהה מאד).
אני לא בטוח אם המרתון אורגן דרך כאן או שאתם רק הצטרפתם לחגיגה של הסינימטק, אבל אני בטוח שאם היה מדובר בהקרנה בבית קולנוע רגיל הייתם מבקרים אותם באופן חריף על איכות ההקרנה הנמוכה, בטח בשנת 2011 .
חוץ מזה, מאד נהנתי למרות שאין ספק שכשמסתכלים על גולום היום יש בו משהו שנראה קצת מיושן, לא יודע למה. אולי באמת יש הרגשה שהטכנולוגיה שיצרה את כוכב הקופים: המרד, השתפרה באופן משמעותי והיצורים הממוחשבים נראים אמינים יותר כיום (על אף שגם כאן המשחק מעולה).
לגבי הקהל – ממש לא הבנתי את הקטע וגם בעייני היה מיותר, אבל לא הפריע לי יותר מדי, זה כנראה חלק מהעניין של לראות את המרתון עם חבורת מכורי קולנוע…
נשברתי אחרי הסרט השני
אם המרתון היה מתחיל אחרי הצהרים אולי הייתי מצליחה להחזיק מעמד. חוץ מזה איחרתי לסרט הראשון אז גם פספסתי את כל החלק האומנותי :(
אבל היה ממש כיף והרצון שלי לראות את סרטי ההוביט החדשים עלה פלאים.
הביקורת שרד הקריא לפני הסרט השני הייתה מדוייקת למדי :)
ושכחתי שיש המון "הבהלות" בסרטים. למרות שראיתי אותם כמה פעמים, מצאתי את עצמי קופצת בבהלה בכסא לא פעם… וגם שכחתי עד כמה אני אוהבת את הפסקול של הסרטים. ועכשיו בא לי לראות את הסרט השלישי, אשלים אותו בקרוב.
תודה לדורון, עינת ואורן על ההפקה ונתראה בקון הבא!
לי למרבה הצער לא היה מוצלח,
ולא באשמת המארגנים.
ראשית, עקב נסיבות שלא בשליטתי הגעתי רבע שעה אחרי תחילת הסרט. קניתי כרטיס, נכנסתי בלי לבדוק אותו ומצאתי מקום.
*בסוף* ההפסקה, כשכבר התחיל להיות חושך, הופיע מישהו שטען שהמקום שלו – לתומי חשבתי שאחרי כ"כ הרבה זמן כבר לא שומרים מקומות – ונאלצתי ללכת משם בלי שיהיה לי מושג מי נמצא איפה, איפה המקום שלי וכן הלאה.
מצאתי מקום בכל זאת, ואז כמה דקות לפני סוף הסרט דווח לי שהבת הקטנה נעשתה חולה ונאלצתי לנסוע הביתה ללילה עם מעט מאוד שינה (לפחות משהו אחד היה דומה), וכמעט לא ראיתי פרצופים מוכרים בשל כך.
נו, מילא.
One does not simply walk into Cinematheque, אני מניח.
היה מאוד מהנה
לא הייתי הרבה, עזבתי מיד אחרי הסרט הראשון (בכל זאת, בית ספר) ובכלל ולא הספקתי לדבר עם אף אחד (שלא לדבר על כך שנגמרו החולצות) ,אבל המופע פתיחה היה מאוד מאוד טוב (Suddenly Smeagol!) ,הסרט הראשון היה נורא נחמד -ודווקא נהנתי לצחוק ולהעביר הערות (בשקט) ליושבת לידי, האיכות לא ממש הפריעה לי.
ציפיתי שיהיה יותר אוכל, אבל אולי זה נגמר לפני שהגעתי- כל מה שאכלתי היה שאריות עוגירייצל וקצת חטיפים שאחרים הביאו והסכימו להביא לי קצת. אבל סך הכל, היה כיף
יש עליי קללה
לא יכולתי להגיע לסקוטקון אז הבטחתי לעצמי שלא משנה מה אני אגיע לקון הזה ואז תקעו לי מגן יום אחרי…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אני אומר מעכשיו שלא משנה מה לקון הבא אני מגיע, אבל כנראה העולם ייחרב עד אז או משהו, זה פשוט המזל שלי.
נאלצתי לעזוב בנסיבות עגומות
הגעתי על הדקה ה 90 כך שלא הספקתי להיות ב pre-מרתון מינגלינג. העפתי מבט על החולצות המשעשעות (אבל היה לי פחות כסף משצפיתי ולכן לא קניתי אחת) וישר הלכתי לקופה. קיבלתי את המושב הכי צדדי בשורה 4 (מצד אחד מקום די מבאס, מצד שני, היה לי מקום למתוח את הרגליים. בכל זאת, 2.07 מטר…)
הקטע האמונתי היה קצת-הזוי-קצת-מטריד-מאוד-משעשע, בדיוק כמו בסקוטקון (לאונרד נימוי? סאדנלי סמיגול?). הקטע על הגלגלי סרטים היה משעשע אך גם מאוד מעשיר (לי לפחות).
הפעם הראשונה והיחידה שראיתי את הסרט הראשון קודם הייתה בקולנוע בזמנו (לפני 10 שנים בערך, כפי שדורון ציין). הפעם הוא ריתק אותי יותר, כנראה כי לא הייתי בן 10 כמו פעם שעברה. וגם אני גיחכתי כמו שאר האולם כשנד סטארק – סליחה, בורומיר – הצהיר שאחד אינו פשוט מהלך לתוך מורדור.
לצערי, קצת לפני ההפסקה בסרט הראשון קיבלתי הודעה שחבר נפגע בתאונה ולכן נאלצתי לנטוש ולבקר אותו בביה"ח. לאחר מכן כבר לא היה טעם לחזור כי קניתי כרטיס רק לסרט הראשון (היה לי רופא שיניים היום בבוקר..) אז נסעתי כבר הביתה.
בקיצור, לא קניתי חולצה, לא התמנגלתי, ולא ראיתי את הסרטים…בסקוט-קון הלך לי יותר טוב. oh well, נקווה שבקון הבא אני אפצה על כך.
Curses, זה סוג הקטעים האמנותיים האהוב עלי!
לצערי לא יכלתי להישאר לסרט או לתכנית האמנותית (שממה שאני מבין היתה נהדרת) וכבר התארגנתי לפגוש חבר באזור אבל אני חושב שראיתי אותך בשניות האחרונות של המינגלינג, היית עם חולצה אדומה והגעת עם עוד כמה אנשים? (לא היה נעים להיות מוזר ולהציג את עצמי ברגעים האחרונים, מה גם שהסימן היחיד שעל פיו חשבתי לזהות אותך זה שתרצה לקנות חולצה במידה גדולה כמו שכתבת באחד הדיונים בנושא [לא, לא סטוקר, יסודי בקריאת דיונים!]
אני חושב שבפעם הבאה אגיע עם מגפון והצ'קליסט שלי ואנסה לאתר אנשים ככה…
אהבתי את רעיון המגפון
לשנייה לא קראתי את זה נכון (מגפון נשמע כמו מגף קטן P: ).
ולא, זה לא הייתי אני. הייתי עם חולצה חומה וקפוצ'ון אפור. פעם שעברה באתי עם חבר אבל הפעם הוא לא יכל להגיע, אז באתי בדד. בגלל זה התבאסתי שלא הספקתי למינגלינג. אפילו מדבקה לא הספקתי לשים.
אם יהיה ממש חורפי אולי גם אגיע עם מגפון (מגף קטן)
זה יכול להיות אחלה אייסברייקר וגם יהיה קל לזהות, ואנשים לא יצטרכו לקרוא את המדבקה הדחוסה שלקח לי שני נסיונות לכתוב.
והחבר בסדר?
זאת ההגדרה של חברות אמת, לנטוש את ליל הטבעות עבור ביקור בבית חולים :-)
גם אני חושב
אמרתי לו בטלפון 'כדאי שלפחות תהיה בלי יד אחת, אני עוזב את ליל הטבעות בשבילך'.
סתם, אבל כן, לחבר שלום. רק כמה פציעות, לא משהו רציני.
להיות גבוה זה לא מספיק. אתה צריך להגיע עם הכובע,
אחרת איך אפשר יהיה לזהות אותך בוודאות מבין כל האנשים הגבוהים שעשויים להיות שם?
מצד שני, נחסכה ממך הפדיחה להיות מתוייג לעד בתור ההוא שלונג ג'ון הצביעה עליו וצעקה לכולם לבוא לדבר איתו, כי הוא ביישן.
לא מספיק?
ראיתי שם כמה גבוהים, אבל ספק אם מישהו עובר אותי (לא משוויץ או משהו, סתם מציין עובדה)
וכן, באמת שכחתי את הכובע, שבהשראתו הכינוי. באתי הביתה מהצבא ולא היה לי הרבה זמן להתארגן אז הייתי בלחץ והוא נשאר מאחור. מה שכן, אני שמח שנמנעתי מהפדיחה הנ'ל. לא מספיק שאנשים כל הזמן שואלים אותי שאלות על הגובה או מסתכלים עלי בעיניים פעורות, אם מישהי הייתה מצביעה עלי וצועקת, כנראה הייתי חופר בור באמצע הסינמטק וקובר את עצמי עד הבוקר.
או, כן. ראיתי מישהו ממש ממש ממש גבוה
ואני בספק אם היו גבוהים מזה (קצת פחות מכפול הגובה של אבא שלי, אנחנו אומנם משפחה של נמוכים ,אבל…) ,אז כנראה אני ראיתי אותך
'ממש ממש גבוה' נשמע נכון
אולי היית מזהה אותי 100%, אבל כפי שאמרתי פספסתי את שלב המינגלינג והמדבקות, וגם באתי בלי הכובע. בקון הבא אני אהיה יותר מזוהה (ואקווה שלונג ג'ון לא תצביע עלי ותצעק).
תצטרך לקוות שאני לא אעשה משהו גרוע יותר. :)
(ל"ת)
"נחסכה"? זה נשמע כמו שירות מעולה!
ואפילו לא צריך עזרים מיוחדים כמו חולצת "לא מיזנטרופ, רק ביישן" וכאלה!![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
יש אפשרות להירשם?
יש כבר תכנונים לקון הבא?
פתאום לראות את התגובות של כולם מעלה לי זכרונות טובים מהסקוט-קון (נוסטלגיה?) ובא לי עוד קון.
אני מקווה רק שפעם הבאה זה לא יהיה כל הלילה ובתיאום עם המורים שלי שאין יום אחר כך מבחן, כן?
קונים זה לא משהו שמתכננים חצי שנה מראש.
אני בטוח שלאינאורדפיש* היה מספיק כאב ראש בארגון המפגש הזה, שלא לדבר על כאב הראש שבטח נגרם מהעייפות. ועוד כל מיני דברים אחרים להתעסק איתם, כמו חיים.
* הזכויות על הביטוי החדש שמורות לי.
בכל זאת, נחמד לפנטז
שהקון הבא יהיה ממש בקרוב, ואם חייבים למצוא סיבה- ט" בשבט. ואז גם יהיה אפשר לקרוא לזה TreeCon (מה יהיה הנושא אין לי מושג, אולי יקרינו רק את שני הצריחים או איחוד של קטעי עצים מסרטים שונים)
מה שכן, אני בהחלט מחכה לקון הבא, מקווה שבקרוב
זה היה בצחוק
לא באמת חשבת שאני מאמין שיתכננו כבר עכשיו את הקון הבא, נכון?
יש לי רעיון!
לרגל שנת 2012 הנכנסת, ונבואת המאיה שספק-קיימת-ספק-לא (אני יודע שמנהל האתר החביב שלנו נמנע עם המאמינים באחרון), אני מציג בפניכם את…
ApocalyptiCon!
סרטים שיזכירו לנו שלמרות שיגיע סוף העולם (או שלא), לפחות הוא יראה מגניב. אפשר להקרין דברים כמו (הכנס סרט של רולנד אמריך), 'אני האגדה' וכמובן איזה משהו עם זומבים. חייבים זומבים. אני בעד 'זומבילנד'.
אולי דווקא מתאים לעשות את הקון הזה לקראת סוף השנה, ביום שבו העולם אמור כביכול להיחרב (21.12.12), ואז או שנוכל לאמת שזה היה מיתוס ושרדנו, או שלפחות נמות בזמן צפייה סרטים. WIN-WIN.
כל כך בעד!
זה נשמע כמו האירוע הכי מגניב שאני אהיה בו בחיים שלי.
אם זה לא יצא לפועל, אני מארגן אחד בבית שלי, וכולכם מוזמנים!
למה לא
לעשות את זה כרונולוגי, אפוקליפטו יהיה הסרט הראשון במרטון.
אחר כך אפשר לתת לאמריך להרוס את המשך הלילה.
ובקשר לקון הנוכחי:
אם לא הייתי גר לייד קרית שמונה כנראה הייתי מגיע.
בעיקר בשביל האתגר של להשאר ער את כל הלילה הזה.
'אחוות הטבעת' אחלה סרט.
זו הייתה צפייה ראשונה שלי. פרשתי אחרי הסרט הראשון לצערי, אבל עדיין היה מאוד כיף. איכות ההקרנה נראתה לי דווקא בסדר גמור, אבל אולי זה כי אין לי למה להשוות.
אגב, באתי עייף ולא עד הסוף מרוכז, אז יצא שהערתי לא מעט הערות במהלך הסרט, שהופנו לחברים שלי שישבו לידי. אולי חלקן בקול רם מדי, ואולן חלקן די חסרות טעם כפי שהגדירו זאת לפני, אז אם יצאת שהפרעתי למישהו/י לחוויית הצפייה אני מתנצל :)
היה מהנה מאוד
תודה לעין הדג על היוזמה הברוכה – ומצטער אם דיברנו קצת יותר מדי במהלך הסרט, פשוט… אתה יודע… אתה כבר צופה בו עם עוד גיקים שראו אותו כבר כמה פעמים, חבל לא לנצל את זה…
אני דוקא ממש נהניתי מתגובות הקהל.
אני שמח שאנשים נהנו מהתוכנית האומנותית :)
בעיקר הופתעתי מכמות האנשים שלא הכרתי. איכשהו חשבתי שזה יהיה מיני-אייקון וזה ממש לא היה. בפעם הבאה אתמנגל יותר.
התלונה היחידה שלי היא על חוסר הנוחות של המושבים באולם. החלפתי תנוחה כל 5 דקות ולא מצאתי מקום לרגליים. יש לציין שזה לא הפריע לי לנקר ב'שני המגדלים' שאחריהם פרשתי לישון.
למרבה המזל, חבר אחר שלי מציין גם הוא את העשור לשר הטבעות במרתון השלישיה בסופ"ש הקרוב, אז תהיה לי הזדמנות לראות בכל זאת גם את 'שיבת המלך' מחדש בחברה טובה על אינסוף הסופים שלו.
(אופס, בטעות הגבתי בהתחלה בעמוד של המרתון..)
נשברתי לקראת הסוף של שני הצריחים… אבל טרם נכנעתי הספקתי ליהנות מאוד [:
+ שאפו על ההסבר על הקרנת הסרט! ובכלל התכנית האמנותית הקצרה אבל החביבה ביותר!
..ועוד דבר:
wlil the elf-eared girl please stand up?
היה מצוין.
בכללי:
תקציר הפרקים הקודמים: בזמנו לא ראיתי את הסרטים בקולנוע כי לא קראתי את הספר(ים), וכשקראתי, כבר לא היה איפה לראות את הסרטים על מסך גדול. האירוע הזה היה בדיוק בשבילי. מצד שני, בקושי זכרתי משהו מהספר(ים), אז אין לי שום ביקורות סטייל ספר-נגד-סרט.
סרטים מרשימים ביותר, נופים, סיפורים והכל. אני עדיין חושב שיש בסרט (ועל אחת כמה וכמה בספר) יותר מדי שמות, יותר מדי מקומות, יותר מדי דמויות. ברור לי שזה חלק מהפיכת העולם לעשיר. מצד שני, זה מאוד מעיק לזכור מי זה מי, במיוחד שמות דומים. מילא בני המשפחה שיש להם שמות דומים, אבל למה סארומן חייב להיות כ"כ דומה לסאורון? בזמנו, כשהתחלתי לקרוא את הספר, זה היה מאוד מעצבן.
בתרגום:
היה מעניין לראות שלושה סרטים ברצף, ולראות את הבדלי התרגום ביניהם. לא היו הרבה שבלטו לעין בלתי מזוינת כמו שלי, אבל היו. אפרופו קטנוניות בתרגום, זה מאוד סתמי אבל מסקרן – לא ברור לי הסירוב העיקש והעקבי בשלושת הסרטים לכתוב את שמו המלא של סאם בתרגום, כשהוא נאמר במפורש בידי הדמויות. זה קרה שוב ושוב ושוב. מוזר.
בעייפות:
הפתעתי את עצמי. הייתי בטוח שאני הולך להתרסק בשלישי ולהשלים אותו בהזדמנות אחרת. שעה וקצת של שינה אחה"צ, וקפה קר(*) מעמדת הקפה עשו את המלאכה. לא נרדמתי ולא ניקרתי. מדהים.
קצת ניקורים אח"כ באוטובוס ובבית, אבל החלטתי למשוך בלי שינה עד הערב, ובינתיים זה מוכיח את עצמו. לא התפרקתי. עדיין.
(*)קפה קר – עובד יופי. קצת קפה, קצת סוכר ומים קרים, או פושרים במקרה הטוב. לערבב עם כפית (או בלי כשהן נגמרות, באמצעות תנועות סיבוביות של הכוס בלי לשפוך את הנוזל), ומקבלים מנה של קפאין לגוף. גם ככה זה לא באמת טעים. העיקר שייכנס קפאין, וזה עבד.
בהזוי:
היה מדהים לראות כ"כ הרבה אנשים נשארים לכ"כ הרבה זמן, בשעות כ"כ הזויות. ההנחה הרווחת היתה שבסרט השלישי ישארו מעט מאוד. להערכתי נשארו יותר משלושה רבעים של הקהל. מדהים. וכיף.
בשחקנים:
גיליתי את איאן מק'ללן. הוא מדהים. פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה בצורה אינטנסיבית (לא ראיתי מספיק אקס מן), הוא כזה כיפי. וזה מאוד מרשים לראות שחקן בן 60 ומשהו (בזמנו) רץ עם כל האחרים באחת המתקפות. והצבע הלבן מאוד מחמיא לו.
וגם באלייז'ה ווד יש משהו שאני מאוד מחבב, מסתבר. צריך לראות את שניהם עוד.
בזירת הבאסה הרעה:
תודה לסבתא ולנכד שישבו אי שם בשורה הלפני-אחרונה, היא עם האוכל והשקיות המרשרשות והבלתי נגמרות שלה, הוא עם ההערות הקולניות שלו. לא עזרו השתקות לאורך כל 9 השעות מהשורה שלפניהם (כל הכבוד למעירים על הסבלנות, אני הייתי קם מהמקום ההוא כבר מזמן), לא עזרו הבהובי הפנס של הסדרנית בניסיון לומר להם לא לאכול. לא עוזר כלום.
ולחשוב שבתחילת האירוע שמחתי לראות סבתא ונכד מגיעים לאירוע כזה, ובאמצעו קיוויתי/הנחתי שהם לא יישארו עד הסוף. אז זהו, שהם כן נשארו.
בזירת הבאסה הטובה:
חזרתי מהסרט עם רצון לקרוא את הביקורות הישנות ואת כל התגובות הרלוונטיות. למי יש זמן. אוף.
חזרתי גם עם רצון לקרוא שוב את הספר. שזו קצת בעיה כשמדובר על גרסת הכרך האחד (990 עמודים נטו, לא כולל נספחים) וכשיש לך ספרים נוספים רבים שממתינים לקריאה. אוף.
במחמאות:
מצטרף לרשימת הממתינים לאירוע הספיישל הבא. מצטרף גם לרשימת המודים לרד וסייעניו.
ועכשיו – שוב להציץ בטריילר של ההוביט, ועוד כמה שעות: לישון…
מסכים לגבי התרגום
ראיתי רק חצי מהסרט התרגום, אבל בתור אחד שתרגם לא מעט דברים ועם אנגלית טובה, אני גם שמתי לב לכמה טעויות בתרגום. לצערי, המצב לא השתפר מאז 2001.
ויש דיון על כך בכתבה אחרת פה, אבל אני אגיד שוב שאני מסכים שאנשים זקנים וקולנוע לא הולכים ביחד. הם פשוט מפריעים, בדרך זו או אחרת.
אני זו שהתחלתי עם התלונות על אנשים זקנים
אבל אולי כדאי גם לזכור שיום אחד, אם יתמזל מזלנו, גם אנחנו נהיה זקנים. ואנחנו נעשה דברים שיוציאו את הצעירים מאיתנו מדעתם ("אנשים זקנים והעלאת תודעה לסייברספייס פשוט לא הולכים ביחד!"). אז עם כל הסימפטיה למי שאיתרע מזלו לשבת ליד זקן קלולס במיוחד, קצת סבלנות.
הזכרת לי לגבי התרגום
שה"עוצר" בסרט השני הפך להיות "סוכן" בשלישי. מילא חוסר האחידות, אבל "סוכן"?! (ספוילר: זה מאפשר לקרוא לסצינה בסרט השלישי "מותו של סוכן"…![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
).
אבל בסה"כ התרגום היה טוב למדי ושמר על משלב גבוה (אני אוהבת את זה). ראיתי בקרדיטים בסוף שמות מוכרים בתודות, אה, כמה שהקהילה הזאת קטנה.
אני חושב שגם בתרגום של רות לבנית דנתור הוא סוכן גונדור.
(ל"ת)
נקודה רעה לתרגום שלה, אם כך (לא קראתי את הספרים)
ממלא מקום מלך נקרא "עוצר". זו מילה שאני קוראת ומבינה מיד במה מדובר. לעומת זאת "סוכן" זורקת אותי להקשר שונה לחלוטין ולא רלוונטי. גם אם הכוונה בשימוש ב-stewards להמעיט בחשיבותו ושזה יישמע כאילו הוא מנהל משק בית (ואני מכירה "סוכנת בית" מתרגומים ישנים) זה עדיין לא ממש מתחבר לי כאן להקשר ולא עובד טוב בעברית (מתרגם צריך להיות חכם ולא צודק). אם נוסיף לכך את חוסר האחידות, זה פשוט גרם לי לבלבול קל ומיותר לחלוטין (סוכן? איזה סוכן? מי סוכן?) שנפתר בזכות העובדה שהקשבתי לאנגלית וגם שאני כבר מכירה את הסרטים ואת הנפשות הפועלות.
יש הרבה נקודות רעות לתרגום שלה,
ואפילו יותר לתרגום של עמנואל לוטם. מי ייתן ויחליטו לתרגם אותו מחדש בקרוב וכמו שצריך הפעם. אולי במסגרת איזו עסקת חבילה יחד עם ההוביט לקראת הסרט הבא עלינו לטובה.
נ.ב. הקיוסק-באסטה הסגור...
חבל שבעל הקיוסק-באסטה לא נשאר פתוח במהלך במרתון, או לפחות חלק מההפסקות. אני מכיר כמה אנשים שהזילו ריר מול כל המתוקים והמשקאות שם (או תכננו איך לפרוץ את זה). גם כשהמסעדה עוד היתה פתוחה מאוחר יותר, זה היה סגור. רק מהאנשים המורעבים והעייפים של המרתון הוא היה מרוויח את הפדיון היומי שלו.
כמה אנשים יכלו ללכת 5-10 דקות
ולהגיע לפיצוציה בצומת הקרוב.
זה בהנחה שאתה יודע שיש כזו פיצוציה באזור.
כשאתה לא יודע את זה בוודאות, ולא יודע לאיזה כיוון ללכת, המקסימום שאפשר זה לפנטז על פריצה למקום.
יאפ
בהפסקה הראשונה הלכתי לקניון וגיליתי שהכל סגור (מה שלא מאוד מפתיע ברבע לחצות כשחושבים על זה). לא ידעתי שיש פיצוציה באזור.
היה כיף!
אז לצערי בקושי יצא לי לדבר עם אנשים, ולא הצלחתי להחזיק מעמד משלב מסויים (באמת שניסיתי, אבל לא זכרתי שסאם ופרודו כ"כ מייגעים)
ואני אוסיף ואתלונן על המקומות שלא היו הדבר הכי נוח בעולם,
אבל, אחלה ארגון! התוכניות האומנויות הייתה מוצלחת, ואישית ממש נהנתי מתגובות הקהל.
הסרטים האלה, לא יאמן שעברו כבר 10 שנים, ואני עדיין חושבת עליהם את אותו הדבר אפילו עם יותר הערכה על האמידות בזמן ובאפיות שציפיתי מהם להיות.
אבל כן, חבל שזה היה כל הלילה, אני באמת חושבת שהייתי צולחת מרתון כזה ואפילו יותר אם זה היה פשוט נפרס על אזור היום.
מקווה שבקרוב יהיה שוב :)
לגמרי נחמד
אז קודם כל, תודג לרד, לונג, איןאור, אלון ושאר המארגנים :)
ההתמנגלות הייתה מאכזבת מעט, אבל עדיין נחמד לדבר עם אנשים מוכרים יותר ומוכרים פחות על דברים אקראיים למדי.
המרתון עצמו היה כיפי, עד לשלב הניקורים ב"שיבת המלך". הסרטים עם כל האורך שלהם סוחפים בהחלט, והתלונות על איכות העותקים לא לגמרי מובנת לי. זו הקרנת פילם, ולא אחד חדש, אז טבעי שהצבעים והחדות לא יהיו מושלמים. חוץ מכמה רגעים קצרים ב"אחוות הטבעת" ההקרנה לא איכזבה במיוחד.
יאללה, עוד קון!
היה פשוט מעולה!
מעניין אם העובדה שזו הפעם השלישית בחצי השנה האחרונה שאני עושה מרתתון כזה מעידה על הפרעה כלשהי.
הגענו אני פלוס שלושה חברים. הייתי הבחורה עם השיער הסגול והמגפיים האדומות שחיפשה קפה באובססיביות. הגענו בדיוק על התחלת הראשון (ארור תהיה קו 89!), אז לא ממש חיפשתי פרצופים או כינויים מוכרים ובסופו של דבר דיי נסגרנו עם עוד שניים שלושה אנשים על המדרגות ובלי כוונה בכלל לא דיברתי עם אף אחד :( טוב, חוץ מאלו שהייתה להם עוגה עם נרות.
ההקרנות היו ממש מוצלחות! תכננתי מראש לישון בחצי השני של שני הצריחים, כי הקרב על הלמס דיפ מעצבן אותי ורציתי מאוד להיות ערה בשלישי. בסוף ישנתי פחות ממה שתיכננתי, ואפילו גיליתי שכל הפעמים שצפיתי לא באמת ראיתי את הסוף של השני (מסיבה לא ברורה, 20 הדקות האחרונות היו חתוכות).
אני מודה, הייתי מהנודניקים קלי הראש שישבו מקדימה בהקרנה הראשונה וצחקו חזק וגם דיברו קצת. אבל אחרי כן כבר נכנסו לאווירה, והיינו קצת פחות רועשים. :)
שאלות למתקדמים:
1.מישהו ראה את הגרסא המלאה ויכול לעזור לע- זה הזיכרון שלי, או שבמלאה הסוף של השלישי היה הרבה יותר תמציתי ופחות מרוח?
2. נכון לאגולס מושלם?
3. הייתה עוד שאלה, דקה ואני נזכרת.
איך הגרסה המלאה יכולה להיות תמציתית יותר?
רק הוסיפו או הרחיבו הסצינות, לא צמצמו. אין שינוי בסופים בין הגרסאות; ממה שאני זוכרת מהגרסאות המלאות (את זו של השני לא ראיתי עד היום) ב"אחוות הטבעת" יש סיכום יפה של "ההוביט" (הסיפור שבילבו מספר לילדים, בגרסה הקולנועית נשאר מזה משפט אחד) וב"שיבת המלך" יש עוד קטעים של פרודו וסאם (באמת חסרנו לנו כאלה…) ונדמה לי שהסצינה המקדימה להדלקת המשואות ארוכה יותר, אבל אני לא בטוחה.
ויש בגרסה המורחבת של שיבת המלך גם
את הקרב בין המלך המכשף לבין גנדלף. אם אתם זוכרים אז מפקד האורקים שואל את המלך המכשף "מה עם הקוסם?" והוא עונה "אני אטפל בו". אז בסצינה הזאת הוא בא לטפל בו. הוא נוחת על אחת המרפסות במינאס טירית, הם הולכים אחד על אחד, נשבר לגנדאלף המטה והוא עומד להיות מחוסל כשברגע האחרון הוא ניצל ע"י הרוהירים שמגיעים והמלך המכשף עף לראות מה קורה.
לא לגמרי ברור לי למה הורידו את הסצינה הזאת, היא קצרה והיא מגבירה מאוד את ההישג של איאווון אח"כ (כי חוץ מהסצינה החתוכה הזאת רק מספרים לנו שהוא בן זונה קשוח כשכל שבאמת ראינו אותו עושה זה דוקר את פרודו).
היה כיף
באתי עם חבר מוקדם. רוב האנשים הגיעו בדיוק למופע כך שלא היה כמעט זמן להתמנגלות.
הסירטון על מאחורי הקלעים היה מצוין, תמיד נחמד ללמוד משהו חדש.
המערכון של סמיגול היה קורע מצחוק… את השיר אני מזמזם עד עכשיו.
גם הצפיה היתה חוויה. הצחוקים היו לדעתי במקום. אפילו עבור צילצול הטלפון הקומי באמצע המתח הדרמתי – זה פשוט היה האווירה הנכונה. אהבתי גם את הליחשושים מביני העניין האופיניים לקהילת עין הדג, לדוגמה שאלרונד הופיע אז שמעתי מאחורי "mister Anderson" או בקרב מול הבאלרוג חברי שאל – מה הארי פוטר היה עושה (כנראה Accio broom)…
היה מעט זמן בין הסרטים לפגוש חברים. ואפילו הצלחנו לשחזר את מפגש החמישיה מהסקוטקון למשך דקה שלמה. פה לדעתי היתה החמצה, אבל זה היה ברור שיהיה בגלל אורך הסרטים.
את הסרט השני אני פחות אוהב, ובשעה 5 בלילה אני הופך לטרול מערות עצבני ועייף (מניסיון העבר), אז באנו מראש לסרט אחד. חזרתי הביתה והספקתי לראות את "מאניבול".
קצת לפני שנרדמתי, נזכרתי במקור של " suddenly simor", וסגרתי את העיניים עם חלום על חנות קטנה ומטריפה עם הדמויות של שר הטבעות…
היה טוב... חוויות ואפילו הערה או שתיים
הגעתי עם חבר שלא מהאתר, אז לא היה אפשר לעשות יותר מדי מינגלינג. נהניתי מאוד מהתגובות של הקהל. זה יצר תחושה קהילתית. אני מודה שאני הייתי זה שלא הצליח לכבוש את צחוקו כשפרודו עיווה את פניו במוריה. זה פשוט כל-כך נראה כאילו יש לו עצירות! הופתעתי מזה שהאולם היה מפוצץ. כנראה אנשים צמאים לסרטים האלה.
הארגון היה מצוין והכל תקתק. כל הכבוד לאלו שהגיעו מאורגנים עם אוכל (להפסקות) ועם שמיכות (למה קיררו כל-כך את האולם?). כל הכבוד גם לבנות שחגגו יום הולדת עם עוגה ונרות בין שני הסרטים הראשונים. אנחנו התארגנו מהר אז רק הבאנו שני סנדויצ'ים, אבל אין תלונות.
אמנם נכנסנו באמצע התוכנית האומנותית, אבל "לפתע סימור" היה מצוין! והביקורת שרד הקריא היתה תוספת משעשעת מאוד.
הסרטים עצמם הפתיעו קצת לרעה. הם טובים, אבל לא כמו שזכרתי. לא זכרתי שהסרט השני הוא כל-כך פומפוזי, אובר-דרמטי ומוגזם. השחקנים מדברים בכזו חשיבות עצמית שזה פשוט מגוחך, וגם המוסיקה המתלהמת נון-סטופ (נון-סטופ!) הפתיעה לרעה. ג'קסון לא עשה את הסרט הזה ברגישות ובלי שום אנדרסטייטמנט. זה פוגם באמינות של הסרט וביכולת להישאב אליו. אני מודה שהייתי פחות ער לכך לפני 10 שנים. הסרט עדיין טוב, אבל מרוב נסיונות להיות אפי ונשגב הוא כבר מגיע לגבול הפארודיה (הקצנה היא שיטה קלאסית לפארודיה). לא פלא שהקהל צוחק בשלבים מסוימים, או מגיב בציניות.
לגבי האולם, אמרו כמעט כל מה שאפשר. מקום לרגליים, איכות הסרט הראשון וכאלה. יש רק תעלומה אחת שלא הבנתי: למה הסאונד הפוך? לא יודע אם רק אני שמתי לב לזה, אבל הסאונד של צד ימין היה בצד שמאל! דמות (למשל – טרול המערות) משמיעה קול מימין – והקול בוקע מצד שמאל. זה חזר על עצמו כמה פעמים בשני הסרטים הראשונים (בסרט השלישי כבר נאלצנו לנטוש). מוזר.
בסך הכל, חוויה מהנה ביותר.
נהניתי,פשוט נהניתי.
אני קורא באתר כבר הרבה זמן אבל בזכות האירוע הזה נרשמתי.
היה מטורף,אמנם ראיתי את הסרטים בבית אבל זה כמובן היה אירוע בליגה אחרת לחלוטין(ובכלל,למתנחל כמוני לא יוצא לבקר הרבה במרכז אז זה שהאירוע היה בחולון היה פלוס רציני…)
אני מאוד אשמח לעוד הקרנות כאלה.
איזה כיף היה :)
בגלל בלת"מ נאלצנו להגיע באוטובוסים (3 כאלה שונים..בעע) והגענו על השניה לתחילת ההקרנה כך שפיספסנו את התוכנית האומנותית- יש מצב להעלות את הסרטון המדובר של אופן ההכנה? ממש מסקרן! (כל ההקרנה לא יכולתי שלא לשים לב לסימני הסגריה שבצד באשמת מועדון קרב שראיתי שוב השבוע..)
כמובן סנובים וביישנים שכמונו לא החלפנו מילה עם אף אחד והסתפקנו בציטוט לשיחות של אנשים יותר מעניינים (הבאדם לידי לא הכיר את הסרטון של "they taking the hobbits to isengard"!! תודה לאנשים שישבו מאחורינו ופתחו את עיניו..)
אבל- שכחתי כבר כמה שר הטבעות זה תענוג צרוף..מעולם לא ראיתי אותו על המסך הגדול (הייתי בת 8.. אומנם כבר קראתי את הספר אבל לא ממש היה לי עם מי ללכת, רוב חברותיי היו עסוקות ב"גלי עולה לכיתה ג'" המשובח ואמא לא ממש בעניין) כך שמבחינתי זאת הייתה חוויה ראשונית וממש לא מתלונת על האיכות- על צפייה במחשב זה בטוח עדיף.. הצלחתי להחזיק ראש כל הלילה והצחקוקים, קריאות הביניים, ומחיאות הכפיים היו לי הכי במקום בעולם. (טוב, חוצמבסוף כשעניין מחיאות הכפיים נהיה מוגזם ומעיק. וגם בכללי הסוף, שהוא מוגזם ומעיק.)
היה ארוך (ויעידו האנשים שישבו לידי והוקמו לעיתים תכופות בגלל שלפוחית השתן הקטנה להפליא שלי), היה מעייף (תודה על הקפה!) אבל נהנתי מאוד מאוד מאוד.
לא רק סימני סיגריה
באיזושהי נקודה היה פתאום פריים לא קשור. מיד חשבתי על טיילר דירדן.
הייתה חוויה מדהימה :)
כבר עשיתי מרתון של שר הטבעות על המחשב אבל בשבילי זאת הייתה סגירת מעגל לראות את הסרטים בקולנוע (גם אני כמו זאת שמעליי הייתי קטנה מידי).
חוץ מזה ממש נהניתי מהערות והצחקוקים שהלכו בזמן הסרטים אני חושבת שהם היו ממש חלק חשוב מהנאת הצפייה (כל מי שהפריעו לו הצחקוקים ואיכות הסרט תמיד יכול להוריד גרסת בלו ריי ולראות בכיף בבית) ;)
חוץ מזה כמה אנשים יכולים לומר שהם חגגו יום הולדת במרתון של שר הטבעות אה? (ממה שהבנתי פה לאנשים לא היה מספיק מינגלינג אבל כנראה שהעוגה משכה אליה מספיק אנשים ויצא לי להכיר אנשים ממש נחמדים).
בקיצור תודה לכל המארגנים על החוויה המדהימה.
היה כיף
פעם ראשונה שאני מגיעה לאירוע כזה (ופעם ראשונה שאני מגיבה פה),
הגענו למופע האומנותי באיחור וראינו רק את הסוף של suddenly, smeagol וגם הטעימה הזו היתה משעשעת ביותר.
שכחתי כמה הסרטים האלה ארוכים (בעיקר הסוף הבלתי נגמר).
מאוד נהנתי מהכל מהצחוקים מסביב, ההערות והשיחות האקראיות, ותודה לזו שישבה מלפני והציעה לנו עוגיות שוקולד צ'יפס (האחת שלקחתי היתה טעימה ומאוד במקום).
בקיצור מאוד מאוד נהנתי
ולשנה הבאה בניו זילנד הבנויה
קונים זה טוב. שר הטבעות זה טוב. הקבומינטוריקה (קטנה או גדולה) מניבה תוצאות טובות.
וכן, הבומבסטיות, הרצינות והבחירות התמוהות לעתים גורמים לסרטים לעורר לא מעט גיחוכים. אלא שאני לא רואה סתירה בין כך ובין היותן יצירות מרשימות ומרגשות. לדוגמא, סצינת הדלקת המשואות היא אחת מהיפות בקולנוע בכלל, ובכל-זאת אני לא יכול להפסיק לחשוב על בדיחות לגבי הש"ג שתקוע על פסגת הר איפשהו בארץ התיכונה.
לצערי, עקב הגעה מאוחרת מעט וההפסקות הקצרות בקושי הספקתי להתמנגל, אך המעט היה משובח. למעשה:
I simply walked into Mordor, and all I got was chocolate cake. Totally worth it!
אז תודה למארגנים ולכל מי שהנעים את זמני בארוע, ולמתן (שהגיע עם הגובה, בלי הכובע) על ההסעה, וכן ירבו.
בכלל, מתברר לי שחוג חברי אינם חובבי קולנוע כלל, כך שפעם אחרונה שיצא לי לראות סרט בהקרנה היה בסקוטקון. (וזה כמעט סיפור טראגי מאוד, אבל נסתפק בסתם 'טראגי').
עכשיו נותר לחכות למרתון ג'ימס בונד (כולם!)
היינו, נהנו קשות וטחנו מאנצ'יז כל הזמן להשאר בפוקוס (לחבורה מאחורינו שיצא להם הג'ינג'ר המסוכר והבעיר להם את הנשמה – תודו שזה היה מעולה!)
באתי עם הדור הבא שלא ראה או קרא את הספרים לפני וזה היה עונג כפול – גם להנות מהסרטים שוב כמו שצריך – מסך גדול וקהל אוהד וגם להציץ בו ולראות איך העיניים מתרחבות בפליאה כקוסם מסויים מופיע בהפתעה.
בקיצור היה סבבה וכיון שאני חובק בלוג אישי משלי, סיכמתי את החוויה האישית שלי (כולל צילומים) –
http://goo.gl/feooP (או אם לא עובד http://manhamanha.wordpress.com/2012/01/02)
ושאלה פשוטה, למה לא מרתון ג'ימס בונד? 23 סרטים, בממוצע שעתיים לאחד והפסקות שירותים – תוך 57 שעות (או יומיים וחצי) אנחנו מסיימים!
אהבתי איך ששכנעת את הבן,
באמצעות פטור מלימודים למחרת. זו הורות למופת!
(לא בציניות, אני באמת מעריך הורה שיודע איפה למתוח גבולות ואיפה אפשר להגמיש אותם)
הי! זה אתם שישבתם לידינו
באמת נראתם חבורה עולצת. ובזכותכם רואים טיפה ראש שלי :)
אני שופעת רעיונות היום.
מתישהו [מן הסתם לא השנה] אפשר לעשות אוסקר.קון. צפייה משותפת בטקס, כנראה לא על מסך קולנוע אלא על פלזמה גדולה מאד. בעיית הפטפוטים וההערות תהיה פחות בעייתית, זה לא סרט, והאוסקימורון ייערך בלייב ונגלה מיד מי זוכה. אפשר גם להוסיף דברים כמו בינגו של צילומי כוכבים מהקהל [אני דורשת לוח עם ג'ורג' קלוני, הם מראים אותו כל הזמן!], משחק שתיה [בכל פעם שמישהו מודה לאשתו / התזמורת מתחילה לנגן / יש התייחסות לדמדומים / כאלו- שותים] ושאר דברים משעשעים כאלו.
בראש שלי זה כבר היה כיף לא נורמלי.
אני לא יודעת כמה זה אפשרי מבחינה טכנית, אבל זה יכול להיות מעולה.
יש רעיון, עכשיו רק צריך לחשוב על תאריך...
(ל"ת)
הרעיון טוב, הביצוע בעייתי
אולי סדר גודל הקהל שהגיע למרתון שרה"ט אינו מצביע בהכרח על מידת החשיפה לאתר והמעקב אחריו, נוכח הטולקינאים, אבל לעניות דעתי עין-הדג מזמן עבר את כמות החברים המירבית שעימה אפשר להוציא לפועל אירוע שכזה בהצלחה.
"מסך פלזמה" גדול לא יענה על הצרכים של כמות האנשים הצפויה ולצפות בטקס האוסקר על מסך קולנוע יכסה את עלויותו רק אם יגבו בכניסה כמה עשרות שקלים, סכום שאני אישית לא ארצה לשלם. למרות שאולי אחרים ירצו, איני יכול לדבר בשמם.
זה כבר נעשה
לא במסגרת רשמית של עין הדג, אבל פינגווין ארגן פאב וצפיה באוסקר לפני כמה שנים.
אני לא כל כך בעד הרעיון. לקשקש ולצחוק בזמן הקטעים המשעממים בטקס – זה אחלה, אבל יש הרבה קטעים שבהם אני ממש רוצה לשמוע מה אנשים אומרים, וזה נאמר פעם אחת, מהר ובלי תרגום. כל עוד רואים את הטקס בקבוצה קטנה (כמו שאני עושה כל שנה) זה בסדר, אבל קבוצה גדולה מדי של אנשים זה לא מתאים.
מסכים.
מה גם שהאוסקר משודר תמיד בתחילת השבוע, מה שיוצר בעיות גדולות גם עבור הצעירים של האתר ובעיקר עבור המבוגרים שלו.
כל הבעיות הטכניות האלו עברו לי בראש.
וקיוויתי שיש דרך להתגבר עליהם אבל לא משנה, אני אשב לבד, בבית, בחושך, מול הטלוויזיה, ואקנא באנשים שיש להם חברים חובבי קולנוע.
וזה לא כל כך עבד
באו הרבה פחות אנשים מהצפוי, הרבה בגלל שילוב של מיקום (רעננה), השעה המאוחרת, קיומו של הטקס בלילה שבין ראשון לשני ומזג אוויר סוער במיוחד. נוסף לכך, הפסקת חשמל פחות משעה מתחילת הטקס, אלצה אותנו להתקפל מוקדם מהצפוי. בשנתיים שאחרי זה, ראיתי את האוסקר עם חברים, אבל עשינו את זה בבית, במסגרת הרבה יותר מצומצמת.
קצת באיחור
לקראת הקון, התכנון הגדול שלי היה לספר לכל מי שאדבר איתו את הסיפור הבא, שקשור ל"שר הטבעות". זה לא יצא לפועל עקב כך שמחשבתי פרחה לכיוונים אחרים במהלך השיחות. עכשיו, החלטתי להביא את הסיפור המדהים הזה לכל הקוראים באתר, וככה לכפר על המעשה.
אז ככה: ביום של הקון היה לי שיעור אנגלית, ומכיוון שהמורה שלי הוא חובב פנטזיה-מד"ב מושבע, סיפרתי לו מן הסתם על האירוע. כשהוא שמע על זה שאני הולך לכנס בנושא "שר הטבעות", הוא מיד סיפר לי את הסיפור של כנס "שר הטבעות" הראשון שהתקיים בארץ, אי שם בשנות השבעים. מתברר שב-76', כמה חבר'ה מירושלים החליטו לארגן פסטיבל טולקין, שבמסגרתו אנשים ידברו על שר הטבעות וגם שחזרו באמצעות כמה משחקים דברים הקשורים לספר. הרבה אנשים הגיעו, אבל כולם היו עולים חדשים, משום שבימים הללו עבודותיו של טולקין לא היו מוכרות בארץ בקרב צברים (המורה הזה שלי הוא יהודי קנדי, ומי שארגן את המפגש היה בכלל מדנמרק). המצב הזה, שבו אנשים מארצות שונות נפגשים כולם במקום אחד, מדברים על כל מיני סיפורים על כשפים, אלים ומפלצות (וחלקם אף עושים את זה בשפה מוזרה ובלתי מזוהית) ולבושים בחלוקים לבנים עם מראה פגאני, הוביל לכך שלא אחר מאשר השב"כ עצר את המסיבה באמצע בחשד שמדובר במקום ההתכנסות של כת בין-לאומית סטייל כת השטן. הם אפילו לקחו את המארגנים לתחקור קצר, ועד שהם שוחחרו בתוך זמן קצר אחרי שהם הבהירו שמדובר בסך הכל בפסטיבל חנונים, המסיבה כבר נגמרה. אכן, עשינו דרך ארוכה מ"פסטביל טולקין" ל"ליל הטבעות".
ענק!
זה גורם לי לתהות אם אולי עוד כתות, כמו ה KKK, נפגשו למטרה אחרת לגמרי ממה שחשבו והכל אי-הבנה אחת גדולה.
ואני כבר חשבתי
שמישהו נזכר מאוחר לשאול על מרתון שר"ה+הוביט. ארורים המתמשכים האלה.