"ההתחלפות" מקבל בזאת את אות ההצטיינות לשיווק סרטים ישראליים לשנת תשס"מה שעכשיו. אחרי שורה של טיזרים תמוהים ומסקרנים, עכשיו מגיע טריילר מלא, שאם או בלי קשר לסרט, הוא יצירה בפני עצמו.
(השוו ובידקו: הטריילר של "יהודי טוב").
שוב, אני חושש שהסרט עצמו לא יהיה מעניין כמו השיווק שלו (יש מעט מאוד סימנים לעלילה, ו"משפטי המחץ" שנבחרו לסגור את הטריילר הם סתמיים באופן מעיק), אבל לפחות השיווק מצוין.
יש גם פוסטר.
אחלה טריילר שבעולם,
אבל אני חייב להתוודות – במשך כל החצי הראשון הטריילר היה ערוך בקצב ועם פסקול שגרם לו להיראות כמו טריילר למותחן רוצח סדרתי, הייתי כל הזמן בהיכון שתיכף ייכנס איזה גבר מעוות במסכת אחשוורוש שיתקע לדוב נכון סכין בפה.
זה רק אני
או שהעריכה מזכירה בצורה מחשידה את הטריילר של "A Serious Man"?
http://www.youtube.com/watch?v=9FYtprwg1As
לא,
זה *אף פעם* לא רק אתה.
בטח שלא כשזה צוין בפוסט עצמו.
אופס. הייתי בטוח שמה שבסוגריים הוא תיאור או משהו כזה
(ל"ת)
אני חושב, אבל אולי אני טועה, שסיום הטריילר
נבחר כי הוא קריצה לסצנה מביקור התזמורת.
ראיתי את ביקור התזמורת רק כשהוא יצא, ולכן מזכרוני אולי מטעה אותי, אבל אם אינני טועה בסצנה בה מלמד הנגן המצרי את הבחור הישראלי להתחיל עם בחורה הם נלטפים זה את ירכו של זה, בדומה למה שמוצג בסצנת סיום הטריילר…
יכול להיות שאתה צודק
אבל לסצינה הזו יש משמעות בעיקר עבור אלה שכבר צפו בסרט. בכלל, "משפטי המחץ" שדורון הזכיר ונדמה לי שגם רוב הקטעים שנבחרו לחלק השני של הטריילר הן מסצינות מפתח (הסצינה שסוגרת אותו היא סופר-דרמתית, בעיניי, בסרט). קשה להבין את זה בגלל האגביות של הטקסט, אבל כשרואים את הסצינה בתוך הסרט מבינים שזה מקור כוחה.
בקיצור, הטריילר נראה אחרת לגמרי עבור מי שכבר צפה וזה הופך אותו למעניין פעמיים.
(למקרה שזה לא הובן – אני לא שולל את האסוציאציה שלך, להיפך, אני לגמרי רואה את זה עכשיו)
טריילר ב2012 ברזולוציה כזו נמוכה?
מה נסגר?!
רק אני לא הבנתי על מה הסרט?
חוץ מזה שהם פורקים את העצבים שלהם בזה שהם צועקים בסמטאות?
לא רק שלא הבנתי על מה הסרט,
גם איבדתי כל רצון להבין. לדעתי זה שיווק נורא ואיום.
אני הייתי קורא לזה "שיווק לא מתפשר" אולי...
הסרט ככל הנראה לא מכוון להיות בלוקבאסטר הוליוודי המכוון למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולכן הוא גם משווק כך. ייתכן שיש פה קטע דייויד-לינצ'י שכזה (ונראה לי שהסרט עוסק בהחלפת זהויות באיזושהי צורה, מה שרק נותן משנה תוקף לעניין), בהחלט נראה שהסרט לא ממהר לגלות על מה הוא, הטריילר מראה בעיקר אווירה, קצב ורמזים כלליים לעלילה. האם זה שיווק איום?
אותי הטריילר דווקא סיקרן, ואני אשמח לראות את הסרט, דווקא בגלל שהתחברתי לרוח הטריילר. ייתכן שהיוצרים יצרו את הטריילר ברוח הסרט – לא בהכרח בעל קו עלילתי ברור מאד, לא בהכרח משהו שהרבה אנשים יתחברו אליו, ואני לא רואה שום בעיה עם זה. אין לי שום ספק שיש עוד רבים כמוך, שראו את הטריילר ולא הבינו בכלל מה הטעם ללכת לראות את הסרט. מצד שני, אני מאמין שישנם עוד כמה גם כמוני.
גם אני לא הבנתי כלום...
(ל"ת)
וואוו!
דרך מעניינת לדלג על משבר הסרט השני. נראה כאילו הוא לקח שלושים צעדים אחורה מ"ביקור התזמורת" (שגם הוא לא היה מי יודע מה קומוניקטיבי) ומהקהל שעשה ממנו מה שהוא.
יש לו עוד סרט
שקוראים לו "המסע הארוך". לפני "ביקור התזמורת". אז זה לא הסרט השני שלו.
אין לי מושג לגבי אורכו, אבל מדובר בסרט טלויזיה.
לפני "ביקור התזמורת" מתי מעט ידעו על קולירין או על "המסע הארוך" שלו.
המסע הארוך הוא פיצ'ר
הוא אמנם שודר רק בטלוויזיה ולא בבתי הקולנוע, אבל הוא לא "סרט טלוויזיה" בהגדרה ויחד עם אורכו (קצת למעלה מ-80 דקות אאז"נ) אני חושב שזה הופך אותו לסרטו הארוך הראשון של קולירין ואת "ביקור" לשני. טכנית.
מה שכן, לגביי "דרך מעניינת לדלג על משבר הסרט השני" אתה לגמרי צודק בעיניי, אז אולי גם היוצר מתייחס אל זה ככה
"לא קומוניקטיבי"?
אשמח אם תסביר למה התכוונת, כי בעיניי, דוגמה מעולה לסרט לא-תקשורתי בעליל היא אינלנד אמפייר של דייויד לינץ'. נטשתי אותו קרוב לאמצעו כי פרט לזה שאיבדתי לחלוטין כל בדל עלילה שאולי היה שם, לא הצלחתי להבין גם את שאר הדימויים ולא ממש התחברתי אליו.
ביקור התזמורת הוא דוגמה בעיניי לקיצוניות השניה – סרט קטן, פשוט וישיר מאד, שאלו גם ההגדרות של הסיפור שלו, סיפור קטן על אנשים קטנים בעיירה קטנה, בארץ קטנה. אבל הסיפור לחלוטין מובן ו-straightforward, והסרט די חסר יומרות, לפחות לטעמי.
שלא ישתמע מהודעותיי שנחלצתי להגנת קולירין וסרטיו: לא נדהמתי מביקור התזמורת, ואין לי דחף מטורף לראותו שוב. בעיניי הוא סרט נחמד מאד, פשוט ונעים. רק לא הבנתי איך הוא יכול להיות לא קומוניקטיבי.
אני אנסה להסביר
גם אני חושב ש"ביקור התזמורת" הוא לא קומוניקטיבי, אבל באופן מאוד שונה מהסרטים של דיוויד לינץ'.
הסיפור אולי ברור, אבל התחושה היא שאין סיפור בכלל. קשה לזהות בסרט תהליך נרטיבי ברור עם התחלה, אמצע וסוף. הסיפור כל-כך מינימלי וחמקמק שבקושי אפשר לאתר אותו. משפטים יומיומיים, שתיקות ואירועים מינוריים (ואפילו בנאליים) מחליפים כאן את הצורך בהתרחשות מעוררת עניין.
התחושה המתקבלת היא שיוצר הסרט התכוון להגיד משהו. שיש איזו כוונה מאחורי הצגת האירועים האלו. אבל חלק מהצופים יוצאים בתחושה שאין להם מושג מהי. מהבחינה הזו הסרט מרגיש לא קומוניקטיבי. חלק מהקהל פשוט לא מצליח לקלוט מהסרט הזה שדר בעל משמעות.
אני לא הייתי קורא לזה לא קומוניקטיבי.
אני חושב שאתה צודק בתחושה שלך – אין שם הרבה סיפור, וזאת בדיוק הנקודה. הסרט לא מעביר הרבה סיפור מכיוון שמלכתחילה אין לו כוונה להעביר סיפור גדול או מורכב. זו באמת יותר "תמונת חיים" או "כמה ימים בחיים" בסיטואציה מסויימת, במקום מסויים. פוגשים שם דמויות, ויחסים שנרקמים ביניהם בעדינות ובאיטיות, יחסים בעלי אופיים שונים. זה מה שיפה בעיניי בסרט הזה. העיקר בו הוא הסיפורים הקטנים שבין הדמויות, זה מה שהוא רצה להעביר.
וכל זה, בעיניי, בסדר גמור. סרט ממש לא חייב להכיל סיפור מלא בשר ורב תהפוכות. הוא יכול גם להיות כזה. אז הוא לא לא-תקשורתי, כי הוא תקשר בדיוק את מה שהוא רצה לתקשר. זה שלא כולם יתחברו לזה או ימצאו בזה משמעות רבה, זו עובדת חיים. גם לסרטים המתפקעים מסיפור מורכב לא כולם יתחברו. ככה זה.
ראה שוב את הפסקה השניה להודעה שלי
חוסר הקומוניקטיביות *אינו* נובע מכך שהסרט מספר סיפור קטן. הוא נובע מכך שהצופים מרגישים שהם לא הבינו מה הוא מנסה להגיד.
אני חושב שבעניין זה, אתה יכול לדבר רק בשם עצמך.
אני לא הרגשתי כך כלל. אבל שוב – אני יכול להבין מדוע אחרים ירגישו כך לגביו.
אז...מה זה היה?
רק אני לא הבנתי כלום? ("לא, לא רק אתה, סעמק!")
החלק הראשון נראה כאילו מישהו לקח חלקים מהסרט הזה ועשה קליפ סטייל Pogo. רק לא טוב כמוהו.
בחלק השני הם בכלל איבדו אותי. על מה זה בדיוק? אנשים שמנסים לשבור את השגרה בדרכים מוזרות? אם לא, אז לא הבנתי בכלל מה זה הסרט הזה. אם כן, אז הם לא ממש עושים את זה טוב. אני מעדיף לצפות שוב בסצינת ה Penis מ"500 ימים עם סאמר". וואו, עכשיו גרמתי לזה להישמע כמו סרט פורנו.
"אנשים שמנסים לשבור את השגרה בדרכים מוזרות"
ככה בדיוק, מילה במילה, הייתי מגדיר את הסרט. אז למה תחושת התסכול שניכרת מתגובתך? הבנת במדויק על מה הסרט.
כמו שכתבתי
לא נראה שהם ממש עושים את זה טוב. אני לא ממש מעריץ של סרטים ישראלים, אבל היו כמה שממש אהבתי. אבל אני אפילו לא יכול להגיד שאני שוקל לראות את זה. לא הטיזרים ולא הטריילר הזה גרמו לי לאיזו שהיא סקרנות לגבי הסרט.
הדבר היחיד שמבאס לגבי הסרט הוא התגובות הלא אוהדות
שהוא קיבל בהקרנות המוקדמות שלו, אילו הן לא היו מתרחשות סביר להניח שזה היה אחד משלושת-ארבעת הסרטים העתידיים שאני הכי מחכה להם. הטריילר מבריק, אהבתי אותו אפילו יותר מזה של "יהודי טוב" (יש לו גם קצב טוב יותר). מה הבעיה עם זה שלא מבינים על מה העלילה? מצדי שכל הטריילרים יהיו אוסף שוטים לא קשורים מתוך הסרט רק שיהיו ערוכים בקצב שמשקף את זה של הסרט ואת האווירה שלו, בשביל העלילה אני יכול פשוט לקרוא את התקציר בדף הסרט (ואני נמנע מלעשות זאת כמעט תמיד).
האמת שהפוסטר מזכיר לי את הקליפ ההוא של רדיוהד
http://www.youtube.com/watch?v=jufT3v1roaU&feature=related
לא שיש בין השניים קשר.
נכון?
לא יודע לגבי הליריקה של השיר,
אבל הקליפ מספר בדיוק על אדם שעושה משהו מוזר על מנת לצאת מהשגרה. יכול להיות בהחלט שקולירין שאב השראה מהקליפ, ואם לא, זה עדיין צירוף מקרים חמוד.
(שיר ענק, אגב)
כן, אבל מה קורה אח"כ? מה קורה אח"כ??
אה, תודה מארק רונסון
http://www.youtube.com/watch?v=B2DlKf8_8Ck&ob=av2n
בדיוק מה שבאתי לכתוב!
מה שחסר באמת בטריילר
זה השיר wild world ברקע. זה היה הופך אותו לנוגע ללב ומרגש הרבה יותר…
אני מקווה שאתה צוחק.
(ל"ת)
אני מניח שהכוונה היא ל-Mad World
(ואני מקווה שזה היה סרקסטי)
ודווקא Wild World (של קט סטיבנס) היה יכול להתאים.
נכון
טעיתי בשם של השיר, וכן, צחקתי (בעקבות הטריילר של רוק בקאסבה)
אוף. המילים באמת מתאימות
לא, אני לא סרקסטי. כל החצי דקה הראשונה לא יכלתי שלא לחשוב על חלק מהבית הראשון:
,Bright and early for their daily races"
".going nowhere, going nowhere
כמה שהבנתי את המילים, הן על שגרה. על שאנחנו לא הולכים לשום מקום בחיים האלה. קמים בבוקר, עבודה, הולכים לישון. חצי הדקה הראשונה הדגימה את זה בצורה מופתית (למרות שבובספוג עשה את זה יותר טוב ).
אז נכון, יכול להיות שהשיר חרוש מספיק. יכול להיות שהביצוע, המנגינה ובכלל הסגנון של השיר בכלל לא מתאימים. אבל חצי הדקה של הטריילר הייתה תימצות מעולה של הבית הנ"ל.
בעיני
הסרט הבהיר לחלוטין מה התמה שלו: שגרה (מעוצבת ומתוארת נפלא בטריילר) ואז ניסיון לצאת מהשגרה בדרכים משונות. מהבחינה הזו הוא הזכיר לי (בנושאים, לא בעיצוב) את 'מועדון קרב' – רק שכאן צועקים ולא מרביצים מכות.
המאבק בריקנות של השגרה על ידי מעשים אקראיים ו'משונים' הוא ממש לא נושא חדש – פרט ל'מועדון קרב' עסקו בו גם אנשי אסכולת הדאדא ורבים אחרים – ומעניין איזה טוויסט קולירין מתכנן על הרעיון הזה.