|
|
|
|
||
|
|||||
|
|
בחילה
מאת אילנה ולדמן
1.חוץ. רחוב. לילה.
רחוב ריק מבני-אדם ומכוניות איפשהו בדרום תל-אביב. מיכה כהן, גבר רזה וגבוה בן 32, לבוש בג'ינס וסוודר כהים דהויים, רץ כמו מטורף בכביש. בזמן ריצתו הוא מסתכל כל הזמן אחורה, כך שנראה שהוא בורח ממישהו אבל לא ניתן לראות ממי הוא בורח היות והמצלמה מצלמת אותו בתקריב מקדימה, והצד האחורי של הפריים חשוך. פניו של מיכה אחוזי אימה ואנו שומעים אותו מתנשף בכבדות תוך כדי הריצה.
2. פנים. דירתו של מיכה. לילה.
מיכה מתעורר בבהלה מתוך החלום, פניו רטובות מזיעה. הוא מתיישב על המיטה, מנסה להירגע ולהסדיר את נשימתו. לאחר שהוא נרגע הדירה מתמלאית בשקט. מיכה מסתכל מסביב, קם מהמיטה והולך לשטוף את פניו. דירתו של מיכה מכילה חדר אחד שבו מיטה, שידה, שולחן וארון. ליד החלון עומד טלסקופ ישן. המטבח נמצא בתוך הסלון (מטבח אמריקאי). מיכה לובש חולצת טי-שירט בצבע אפור דהוי ומכנסי בוקסר בצבע שחור דהוי, רגליו יחפות. למיכה שיער קצוץ ופנים לא מגולחות, שמשוות לו מראה של עבריין. הוא הולך לכיור של המטבח, שמלא בכלים מלוכלכים, ושוטף את פניו. מעל הכיור תלויה מראה קטנה מאולתרת עם סדקים לכל אורכה. מיכה מסתכל על עצמו בתוך המראה, נוגע בפניו, מדבר עם עצמו.
מיכה (voice over) שיט, עוד פעם לילה.
מיכה הולך למיטה, מתיישב עליה. ברקע נשמע תיקתוק של שעון. מיכה מסתכל עליו. השעון הישן מראה שעה שתיים, אך המחוג של הדקות זז על אותו מקום. מיכה מסתכל על השעון בייאוש.
מיכה(voice over) מעניין מה השעה...
מיכה נשכב על המיטה ושולף ספר, שהיה זרוק מתחת למיטה – "הבחילה" של סארטר. הוא פותח אותו על עמוד מסומן, מנסה לקרוא כמה שורות אך הוא איננו מצליח להתרכז בכתוב. הוא מחזיר את הספר לריצפה וקם לחלון. מהחלון שלו נראית פינת רחוב של דרום תל-אביב, איזור של התחנה המרכזית הישנה. מיכה רואה נרקומן מבוגר מתחנן לדילר צעיר שיתן לו מנה בזול. הדילר צועק עליו ואחרי שהראשון לא מרפה הוא דוחף אותו על הריצפה. בצד השני יושבים שני הומלסים רוסים מבוגרים, גבר ואישה, שמדברים בקולי קולות ושותים וודקה.
מיכה(voice over) שום דבר לא השתנה... מסתכל עליהם ושוב פעם מרגיש בחילה.
מיכה מתיישב על אדן החלון.
מיכה(voice over) מצד שני, על מה עוד נשאר לי להסתכל? מעניין איך החיים נראים באור יום... בלילה הם נראים כמו גיהנום.
מיכה מסתכל מחוץ לחלון. הוא רואה את הנרקומן המבוגר מתהלך ומתנדנד על המדרכה. הוא מקופל בתוך מעילו. פתאום, מהפינה מגיעה זונה צעירה. יש לה שיער שחור חלק עד הכתפים ומבנה גוף רזה. היא לובשת חצאית מיני אדומה, חולצה לבנה פשוטה ומגפים עד הברך. היא נעמדת בצומת ומדליקה סיגריה. כשמיכה רואה אותה חיוך קטן עולה על פניו. הוא נעמד על רגליו, מקרב את הטלסקופ לפניו ומכוון אותו אליה. הוא בוחן את פניה החיוורות של הבחורה. בינתיים מתקרב אליה חתול אפור והיא מתכופפת אליו, מלטפת אותו, מוציאה משהו מהתיק ומאכילה אותו. הוא נראה מאוד מצחיק כשהוא לועס את האוכל והבחורה מתחילה לצחוק. מיכה צוחק יחד איתה. מכונית אדומה נעצרת בצומת. חלונותיה חשוכים ולא ניתן לראות את פני הנהג. החתול מקמר את גבו לרגע ועוזב. בין הבחורה לנהג מתנהל דיאלוג, כאשר ניתן לראות כי היא חוששת להיכנס לאוטו. לבסוף היא נכנסת והמכונית נוסעת. מיכה עוזב את הטלסקופ וחוזר לשבת על אדן החלון.
מיכה(voice over) לולא את, הייתי גומר עם זה כבר מזמן... עכשיו כבר אי-אפשר. אני לא יכול להפקיר אותך כאן לבד.
המכונית האדומה חוזרת ונעצרת ליד הצומת. הזונה נדחפת החוצה בבעיטה ומשתטחת על הריצפה. בעודה שוכבת על המדרכה, המכונית עוזבת. מיכה קופץ לטלסקופ כדי לראות מקרוב מה קרה לבחורה אך היא מסובבת אליו את הגב כשהיא מנסה לקום. הוא רואה שחולצתה הלבנה מלוכלכת וקרועה. הזונה קמה ועוזבת בצליעה את הצומת. מיכה ממשיך להסתכל עליה עד שהיא נעלמת. מיכה הולך בעצבים למיטתו. תוך כדי הוא מעיף בעצבים כוס ריקה שעמדה על השולחן. הכוס נשברת. מיכה לא מתייחס לכך, מתיישב על מיטתו עם שתי הרגליים ומכסה את ראשו בידיו.
מיכה(voice over) מפלצות, כולם מפלצות!
הוא מסתכל לכיוון החלון, לאור פנסי רחוב שנכנס מתוכו. לאט לאט הוא נרגע. מיכה(voice over) אולי יותר טוב ככה... תלכי מכאן ואל תחזרי יותר. תלכי מכאן ותתני לי כבר למות.
3. חוץ. רחוב ריק. לילה.
מיכה רץ ברחוב ריק, כמו בסצינה 1.
4. פנים. דירתו של מיכה. לילה.
מיכה מתעורר מבועת מהחלום. הוא מתיישב על המיטה, מתנשף, מנסה להירגע. מיכה מסתכל מסביב, קם מהמיטה והולך יחף לחלון. הוא רואה את הזונה עומדת בפינתה הקבועה בצומת.
מיכה(voice over) מטומטמת אחת... למה את ממשיכה להגיע לכאן? בסוף לא יישאר ממך כלום.
מיכה מקרב לפניו את הטלסקופ ובוחן את פניה של הזונה. הוא רואה שיש לה שריטות על הצוואר ופנס כחול מתחת לעין. מיכה מתעצב.
מיכה(voice over) מסכנה שלי. הלואי והיית יכולה להיות איתי כאן עכשיו. היינו מתחבאים מהם ביחד.
מיכה מסתכל על הזונה, הוא רואה שהיא מדליקה סיגריה. מיכה מרחיק את הטלסקופ מפניו, מתרווח על עדן החלון ומדליק סיגריה גם. המכונית האדומה נעצרת בצומת. מיכה מתרומם בדאגה. מתנהל דיאלוג בין הזונה לנהג. מיכה מנסה לראות דרך הטלסקופ את פניו של הנהג אך לא מצליח, חלונות המכונית חשוכים. הזונה נראית מפוחדת, היא מסמנת בראשה לשלילה בחריצות. לבסוף המכונית עוזבת והזונה נשארת לבד בצומת. מיכה נושם לרווחה. גשם מתחיל לטפטף. הזונה נעמדת מתחת לגגון של חנות ירקות נעולה. זונה מבוגרת, בלבוש צעקני זול, עוברת בצעדים מהירים על פני הזונה שלנו. השתיים מסתכלות ארוכות אחת על השנייה, תוך כדי הליכתה של המבוגרת. היא נעלמת. הזונה הצעירה ממשיכה להסתכל לכיוונה. היא נראית מאוד אומללה. מיכה מסתכל עליה ברחמים. הוא מצמיד את ידו לחלון ומלטף את דמותה.
5. חוץ. רחוב ריק. לילה.
מיכה רץ ברחוב ריק כמו בסצינה 1.
6. פנים. דירתו של מיכה. לילה.
מיכה מתעורר מבועת מהחלום. הוא קם מהמיטה והולך לכיור לשטוף את פניו. הוא מסתכל על תמונה קטנה שתלויה על הקיר. בתמונה רואים את מיכה צעיר יותר, מחובק עם אישה, שפניה גזורים מהתמונה, ומחזיק בידיו ילדה ג'ינג'ית בת 5. הוא נראה בתמונה שמח ומאושר. מיכה(voice over) לא היית מזהה אותי עכשיו.
מיכה חוזר ומתיישב על המיטה. הוא שולף מהריצפה את "הבחילה", מסובב את הספר מספר פעמים בידיו ומחזיר אותו בחזרה לריצפה. מיכה מסתכל על השעון, שמראה כהרגלו את השעה שתיים. הוא ניגש לשעון ומזיז את המחוגים לשעה שלוש. הוא מחייך לעצמו. מיכה ניגש לחלון, מסתכל החוצה. הוא רואה את שני ההומלסים הרוסים יושבים מתחת לבית שלו עם בקבוקים של בירה וגרעינים. שלושה ילדים ערסים בני 17 ניגשים אליהם ומתחילים לצחוק עליהם. האישה עונה להם משהו והם בועטים בה. הגבר מנסה לקום לעזרתה אך השלושה קופצים עליו ומתחילים להכות אותו ברגליהם. לאחר מכן הם לוקחים את הבירות שלהם ומנפצים אותם על עמוד חשמל. ההומלסית מנסה לקחת מהם את הבירות אך הם רצים סביבה, דוחפים אותה ונראים מאוד משועשעים מהעניין. מיכה מסתובב מהחלון, נצמד לקיר באימה.
מיכה(voice over) חלאות! כולם חלאות!
מיכה הולך קדימה ואחורה ליד החלון. ההומלסים עוזבים את הצומת. בדרך הם נתקלים בזונה שלנו ומתחילים לקלל אותה. היא עוברת על פניהם במהירות ונעמדת בצומת. היא מסתכלת מסביב, מחפשת את החתול שלה אך לא רואה אותו. היא מוציאה אוכל מהתיק שלה ומפזרת אותו על הריצפה. מיכה מקרב את הטלסקופ לעיניו, מסתכל עליה. היא רואה שהחתול לא מגיע ונראית מאוד עצובה מכך. המכונית האדומה מגיעה שוב פעם. מיכה מרים את עיניו ומסתכל ישירות לחלון. הוא נראה מתוח. הזונה מסתכלת מסביב, לראות עם החתול מגיע, ואז בפנים עצובות/ אדישות נכנסת לתוך המכונית. מיכה נראה מבולבל.
מיכה(voice over) מה את עושה, יא מטומטמת?!
המכונית מתרחקת מהצומת. מיכה מתהלך עצבני בתוך החדר. מיכה(voice over) מה אני אמור לעשות עכשיו? מה לעזאזל את מצפה ממני לעשות?!
מיכה נעצר ומתחיל לחפש משהו על השולחן. הוא מפיל ספרים ומאפרה עד שהוא מוצא טלפון אלחוטי, שהתחבא מתחת לערימות של זבל שהיה על השולחן. הוא מנסה לחייג מספר של משטרה אך מסתבר שהטלפון לא עובד. הוא משליך אותו על הריצפה. מיכה הולך בנחישות לארון, מוציא משם ג'ינס מרופט ולובש אותו. הוא שם נעלי ספורט ישנות והולך לכיוון הדלת. ליד הדלת הוא פתאום נעצר. המצח שלו מתחיל להזיע. הוא נוגע בידית של הדלת ואז מרחיק את היד במהירות, כאילו כרגע נכווה בידו ממשהו חם. הוא הולך הלוך חזור מול הדלת, מנגב זיעה מפניו.
מיכה(voice over) פחדן! פחדן! פחדן!
מיכה ניגש לחלון ומסתכל החוצה. הצומת ריקה מאנשים. מיכה נראה מבועת מפחד. הוא מסתובב וצועד קצת פחות נחוש לכיוון הדלת כאשר לפתע הוא מתחיל להקיא על הריצפה. מיכה מתיישב ליד הקיר, רועד, מחזיק את בטנו בשתי ידיו. דמעות זולגות מעיניו.
מיכה(voice over) פחדן...
מיכה נשכב על הריצפה ומסובב את פניו לקיר. גופו רועד.
7. חוץ. רחוב ריק. לילה.
מיכה רץ ברחובות הריקים. המצלמה מצלמת אותו כרגיל מקדימה, כמו בסצינה 1. המצלמה מצלמת את מיכה קצת מהצד ואז ממשיכה להסתובב עד שהיא מצלמת את מיכה מאחורה. פתאום אנו רואים שלמיכה יש אקדח בתוך החגורה של המכנסיים ושהוא לא בורח אלא רודף אחרי מישהו. אנו רואים שהוא רודף אחרי אותה זונה שהוא מאוהב בה. הזונה צורחת תוך כדי ריצה.
זונה תעזוב אותי!
לבסוף הוא תופס אותה, מפיל אותה על המדרכה ויורה בראשה.
8א. פנים. דירתו של מיכה. לילה.
מיכה מתעורר מהחלום. פניו מזיעות והוא בקושי מצליח לנשום. פניו אחוזי אימה. הוא קם והולך מתנדנד כמו שיכור לחלון. הוא מסתכל החוצה ורואה את הזונה שלו עומדת במקומה הקבוע. היא מנסה להדליק סיגריה ושיערה מסתיר את פניה. מיכה נצמד עם גבו לקיר ונושם לרווחה. הוא מנסה לחייך לעצמו, להירגע. כהרגלו מיכה מעיף מבט לשעון, שמראה שהשעה שתיים בלילה. מיכה מפסיק לנשום. הוא עומד מבועת, בוהה בשעון מספר שניות ואז מסתובב במהירות לטלסקופ ומכוון אותו לזונה. בתקריב מיכה מגלה שזאת הזונה המבוגרת, לבושה בבגדים של הזונה שלנו. מיכה קופץ בבהלה ומפיל בטעות את הטלסקופ שנופל על הריצפה. מיכה מחייך לעצמו במבוכה. משפשף את עיניו, מרים את הטלסקופ מהריצפה ומכוון אותו שוב לזונה. הזכוכית בטלסקופ נשברה מהנפילה ומיכה רואה שוב פעם את הזונה המבוגרת בתקריב, כאשר פניה מעוותות לחלוטין, בגלל הזכוכית השבורה. מיכה מתרחק מהטלסקופ, מסתכל החוצה. הוא רואה עכשיו בבירור כי הזונה העומדת בחוץ היא הזונה המבוגרת. מיכה תופס את הטלסקופ ומנפץ אותו על הקיר. לראשונה בסרט, מיכה צועק בקול.
מיכה זה לא נכון! אני לא כמוהם! זה לא נכון! מיכה מתרחק מהחלון, מסתובב ורואה את השתקפותו במראה התלויה מעל הכיור. הוא מסתכל על עצמו, ושובר את המראה בעצבים באגרופו. ידיו של מיכה מתחילות לדמם. הוא מסתכל עליהן ונופל על הריצפה.
מיכה זה לא אני...
מהפינה החשוכה של החדר, מבין הצללים, מגיחה לפתע הזונה הצעירה. היא לבושה בשמלה שחורה, פשוטה וארוכה, ופניה חיוורות כשל רוח רפאים. מיכה מסתכל עליה בהלם. היא ניגשת אליו בפנים חסרות הבעה, מתיישבת מולו ולוקחת את ראשו בשתי ידיה. הזונה מסתכלת למיכה עמוק בתוך העיניים.
9. חוץ. רחוב ריק. לילה. (פלאשים קצרים)
רואים את מיכה רודף אחרי הזונה ברחוב הריק והחשוך, מפיל אותה על המדרכה ויורה בה. לאחר מכן הוא מתיישב ליד גופתה, מצמיד אקדח לראשו ויורה בעצמו.
8ב. פנים. דירתו של מיכה. לילה.
חזרה לחדר- מיכה מסתכל על הזונה, דמעות זולגות מעיניו.
מיכה לא יכולתי להפקיר אותך לבד... את מבינה, לא יכולתי.
מיכה ממשיך לבכות, מסתכל על הזונה, מנסה למצוא איזושהי חמלה בעיניה. אך הזונה נשארת חסרת הבעה, בוהה בנקודה דמיונית בקיר. מיכה מצמיד את ראשו לחזה שלה, ממרר בבכי מר, גופו רועד. הם יושבים כך על הריצפה. המצלמה מתרחקת מהם.
סוף
|
