הצוק

 

מאת אביב סנדרוביץ'

 

 

 

 

1. חוץ. צוק - יום (שחר)

 

צוק תלול הפונה אל הים. סביבה פסטורלית. מרחוק דמות מתקרבת. גבר גבוה בשנות הארבעים לחייו, לבוש במקטורן אלגנטי, מתקרב לעבר הצוק. דמעות זולגות מעיניו. בידו האחת הוא מחזיק זר פרחים אדומים ובשנייה קופסת בונבוניירה כחולה בצורת לב העטופה בסרט. הוא נעמד על קצה הצוק ומביט אל פני הים. הבעתו מיוסרת. הוא שומט את זר הפרחים על הקרקע לימינו וקופסת הבונבוניירה לשמאלו וקופץ מהצוק.

 

 

2. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

שעת בוקר מוקדמת. גבר נוסף מתקרב אל שפת הצוק. אף הוא לבוש במקטורן אלגנטי, אם כי בצבע שונה. בידיו זר פרחים סגולים וקופסת לב של בונבוניירה בצבע חום. הוא נעמד במקומו של הגבר הקודם ומביט על הפרחים האדומים וקופסת הבונבוניירה שעל הקרקע, אחר נשען מעט קדימה ומסתכל אל התהום. הוא שומט את הפרחים והקופסא באותם מקומות על הקרקע וקופץ. משב רוח מניע את סרטי הקישוט שעל קופסאות הבונבוניירה.

דמות של גבר נוסף מתקרבת מרחוק.

 

 

3. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

מספר גברים עומדים בתור לפני שפת הצוק. על הקרקע ישנה ערמה של זרי פרחים וערמת קופסאות בונבוניירה. דמעות זולגות על פניהם של הגברים. הראשון שבהם שומט את זר הפרחים והבונבוניירה שבידיו וקופץ. התור מתקדם מעט. שני גברים נוספים מצטרפים לסוף התור. המצלמה עוברת על פני השיירה ונעצרת על ולאדי, כבן 30. בחור שמן הלבוש במקטורן אלגנטי, אלא שבגדיו נראים מרופטים ומוזנחים. על פניו סימני דמעות שהתייבשו. התור מתקדם מעט.

הבטן של ולאדי מקרקרת בקול. הבחור שמאחוריו מביט בו מעט בכעס. ולאדי מניח ידו על בטנו, הבעתו מוטרדת. בחור נוסף מגיע אל סוף התור שמתקדם עוד קצת. ולאדי מביט בקופסת הבונבוניירה שבידו. הוא פורם את הסרט שעל הקופסא, פותח אותה ואוכל אחד מהשוקולדים. הבחור מאחוריו מביט בו בסלידה. ולאדי מוסיף לאכול מן הקופסא בתאוותנות, התור מוסיף להתקדם.

 

 

4. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

ולאדי כעת השלישי בתור. הוא לועס בהנאה מהשוקולד אך הבעתו עדיין מיוסרת. בחור נוסף קופץ, ולאדי כעת השני בתור. הוא אוכל את הבונבון האחרון ומביט על הקופסא באכזבה. אחר הוא מסתכל על ערמת קופסאות הבונבוניירה שעל האדמה. הבחור שלפניו קופץ. ולאדי כעת הראשון בתור אבל משהו אחר מעסיק אותו. הוא יוצא מהתור ומתיישב ישיבה מזרחית ליד קופסאות הבונבוניירה. הוא פורם את הסרט שעל אחת הקופסאות, פותח את הקופסא ומתחיל לאכול ממנה. הגברים שבתור מביטים בו בהשתאות.

 

 

5. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

מספר קופסאות ריקות מונחות על האדמה ליד ולאדי. שניים מהגברים עומדים לידו, מחוץ לתור ומביטים בו, מבולבלים. בחור נוסף קופץ. התור מתקדם אך הגברים העומדים בתור מבולבלים מעט, מסתכלים על ולאדי ועל שני הגברים שלידו. ולאדי מוציא שוקולד מעוגל ומושיט אותו לעבר אחד הגברים שעומדים מולו. הגבר מביט בו מהסס. מעט בחשש הוא לוקח את השוקולד מידו של ולאדי ומחייך חיוך נבוך. הוא מכניס את השוקולד לפיו, מתיישב גם הוא ומניח את זר הפרחים וקופסת הבונבוניירה שלו על האדמה. גבר נוסף יוצא מהתור ונעמד גם הוא ליד ולאדי. ולאדי מוציא בונבון נוסף ומציע לו אותו.

 

 

6. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

שעת צהריים. קומזיץ. הגברים יושבים ליד המדורה, שותקים ואוכלים. ליד ערמת קופסאות הבונבוניירה ישנה ערמה נוספת של קופסאות ריקות, מהן כל פעם גבר אחר זורק קופסא אל האש. הם לועסים את הבונבונים בשקט והבעותיהם מהורהרות. דמות מגיעה מאחור. זהו הגבר שעמד מאחורי ולאדי בסצנה 3. בידו מקל דק וקצר. הוא מתיישב ליד החבורה, פותח את אחת מהקופסאות ומשפד שלושה בונבונים על המקל כמרשמלו. אחר מקרב את המקל את האש ונותן לשוקולד להינמס. אחד הגברים פורץ לפתע בבכי, מה שמפעיל שני גברים נוספים שמתחילים לבכות גם הם. שאר הגברים טופחים על כתפיהם של הבוכים ואחד מחבק את הגבר שפרץ בבכי ראשון. הוא פותח קופסת בונבוניירה ומציע לו ממנה. הגבר לוקח אחד מהבונבונים, מכניס אותו לפיו וממשיך לבכות, לועס.

 

 

7. חוץ. הצוק - יום (מעבר זמן)

 

שעת אחר צהריים. ערמת קופסאות הבונבוניירה נעלמה. הגברים שוכבים מנמנמים ליד האש. ולאדי היחידי שיושב ומסתכל על הלהבות הנחלשות. הוא שולח את ידו לעבר הקופסאות הריקות ומגלה שם רק מכסה אחד של אחת הקופסאות. הוא זורק את המכסה לאש וקם על רגליו.

ולאדי מתרחק מהמדורה, מתבונן על הקרקע, מחפש. הוא מוצא קופסת בונבוניירה מלאה, מרים אותה ופורם את הסרט. אחר הוא מרים מספר קרשים וזרדים, תוך כדי הוא אוכל מן הקופסא.

 

 

8. חוץ. כברת דרך מהצוק - יום

 

בידו של ולאדי קופסת הבונבוניירה ומספר קרשים. הוא מוסיף להתרחק, מרים פיסות עץ נוספות מהאדמה, כשלפתע נגלה משהו לעיניו. הוא משתטח על האדמה מאחורי תל עפר ומביט הלאה, ממשיך לאכול מהקופסא.

 

 

9. חוץ. עץ עבות ענק - יום

 

שעת אחר צהריים מאוחרת. מהמקום בו אנו נמצאים כעת, ניתן להבחין בתל האפר. מאחוריו ולאדי מסתתר וראשו המבצבץ והבוחן.

תור ארוך של נשים עומד בקדמת העץ. הן לבושות בשמלות ישנות בצבעים שונים. בידיהן קופסאות מתנה מלבניות עטופות בסרט. הראשונה בתור פותחת את קופסת המתנה ומוציאה מתוכה עניבה חומה חדשה וישרה. היא מתקרבת אל אחד הענפים, קושרת את העניבה על העץ ויוצרת לולאה, אליה היא מכניסה את ראשה בקפיצה ואז נתלית.

מבט מרחוק יותר של העץ הענק מראה נשים רבות תלויות על ענפיו בעזרת עניבות. התור מתקדם והבחורה הבאה בתור פותחת את הקופסא, מוציאה ממנה עניבה אפורה ומתקרבת לאחד הענפים.

 

 

10. חוץ. כברת דרך מהצוק - יום

 

ולאדי מביט במתרחש מרחוק בעניין רב. הוא מוסיף לאכול מהקופסא, וידו, בדרכה לתפוס את הבונבון האחרון נעצרת, כשמשהו שוולאדי רואה מושך את תשומת ליבו.

 

 

11. חוץ. עץ עבות ענק - יום

 

הבחורה הראשונה בתור מסיימת את התלייה שלה, גופה מתעוות מספר שניות. התור מתקדם. כעת הבחורה הבאה בתור פותחת את קופסת המתנה ומוציאה מתוכה עניבה צהובה. היא מסתכלת על הענפים שמעליה בדאגה. זוהי אליזבטה, בחורה ג'ינג'ית בשנות ה20 לחייה ונמוכה מאוד. היא מסתובבת לצדי העץ מחפשת את הענף הנמוך ביותר, הבעתה מתוסכלת. לבסוף היא מתמקמת מול אחד הענפים היותר נמוכים אך ברור שגם הוא לא מספיק נמוך עבורה. אליזבטה מסתכלת על האדמה לידה. היא גוררת אבן גדולה אל מתחת לענף, עולה על האבן אך עדיין לא מצליחה להגיע. הבעותיהן של שאר הבחורות חסרות סבלנות והן לא מחכות שאליזבטה תצליח. הן ממשיכות להתקדם בתור ותולות את עצמן אחת אחרי השנייה.

אליזבטה מנסה להשליך את צידה האחד של העניבה מעבר לענף, היא עומדת על קצות אצבעותיה על האבן אך עדיין לא מצליחה.

 

 

12. חוץ. כברת דרך מהצוק - יום

 

ולאדי סוגר את קופסת הבונבוניירה שלצידו, בה נשאר בונבון אחד. הוא אוחז אותה בידו האחת ומספר קרשים בידו האחרת וניגש לעבר העץ הענק.

 

 

13. חוץ. עץ עבות ענק - יום

 

הנשים שבתור מביטות בוולאדי בפליאה. אליזבטה לא שמה לב למתרחש ועדיין מנסה להשליך את צידה האחד של העניבה אל מעבר לענף. בחורה נוספת תולה את עצמה והתור מתקדם, אך הנשים שבתור מוסיפות להביט בחוסר הבנה בוולאדי המתקרב לעברה של אליזבטה.

ולאדי נעמד ליד אליזבטה. היא מפסיקה את פעולתה ומביטה בו. ולאדי מניח את קופסת הבונבוניירה והקרשים על האדמה וניגש אליה. הוא אוחז במותניה ומרים אותה מעלה. אליזבטה מביטה לכיוון הענף. הנשים שבתור פוסקות מפעולתן, הן מסתכלות על השניים.

אליזבטה מרימה את העניבה לעבר הענף אך עוצרת באמצע. היא מורידה את מבטה מטה, לכיוונו של ולאדי המחזיק אותה. אליזבטה מורידה את ידיה מטה, ומניחה את העניבה סביב צווארו של ולאדי שמעט מבולבל כעת. הוא מוסיף להחזיק אותה והיא מסיימת לקשור את העניבה סביב צווארו. ולאדי מוריד אותה אל האדמה והשניים מביטים אחד בשנייה. ולאדי מרים מהאדמה את קופסת הבונבוניירה, פותח אותה ומציע את השוקולד האחרון לאליזבטה, שלוקחת אותו בעדינות ומכניסה אותו לפיה. ולאדי מניח את הקופסא בחזרה על האדמה ומושיט את ידו לאליזבטה. היא תופסת בידו והשניים מתחילים ללכת יד ביד בחזרה לעבר הצוק. תור הנשים המביטות בהם, מבולבלות וסקרניות מתחילות ללכת בעקבות הזוג.

 

 

14. חוץ. הצוק - יום

 

חבורת הגברים יושבים ליד המדורה שכעת כמעט ודעכה לחלוטין. הם בוהים בחלל האוויר. ולאדי ואליזבטה מתקרבים אליהם. הגברים קמים ומביטים לכיוונם. מרחק מועט מאחורי ולאדי ואליזבטה צועדות הנשים ובידיהן הקופסאות המלבניות. ולאדי ואליזבטה נעמדים ליד חבורת הגברים והמדורה. הנשים מגיעות אחריהם ונעצרות במרחק של מספר מטרים. שתי החבורות מביטות אחת בשנייה. גבר אחד ניגש לערמת זרי הפרחים שעל האדמה, הוא מרים זר פרחים ובהססנות מושיט אותו לאחת הנשים. היא נענית בשמחה, אחר פותחת את הקופסא שבידה, ועונדת את העניבה לצווארו של הגבר. הם מביטים אחד בשנייה. גבר נוסף חוזר על המעשה מול אחת הנשים ואחריו גבר נוסף.

ולאדי ואליזבטה מחייכים אחד לשנייה ומתחילים ללכת, עדיין יד ביד, כנגד כיוון השקיעה.

 

 

 

 

סוף