הסימן הברור ביותר לכך ש"מלחמת הכוכבים" הוא לא רק סרט, אלא תופעה תרבותית חובקת עולם, היא העובדה ששום ביקורת עליו לא מתחילה בלי ההיסטוריה של הכותב. לפני שמתחילים לדבר על הסרט, כל אחד חייב לספר איך הוא גדל על "מלחמת הכוכבים" והסדרה הזאת היא כל ילדותו, או לחלופין, להתוודות בגאווה איך הוא בעצם אף פעם לא ראה את "מלחמת הכוכבים" ולהרגיש משום מה נורא מיוחד בגלל זה. מבזק: המון אנשים לא ראו את הסרט הזה! זה סרט בן 38! או שבכלל לא נולדתם כשהוא יצא, או שראיתם אותו לראשונה לפני כל כך הרבה זמן שכל התאים בגוף שלכם כבר התחלפו מאז כמה פעמים, כך שטכנית זה בכלל היה מישהו אחר שראה אותו, רק שהיה לו את השם שלכם וטעם רע בבגדים.
אני לא גדלתי על מלחמת הכוכבים. ראיתי את הסרט בשלב כלשהו בילדות, וכמה פעמים בהמשך, אבל לא זכור לי שהתייחסתי אליו כמשהו מלבד סרט אחד מרבים, לא היו לי שום צעצועים שלו, ובמשך הרבה שנים לא הבנתי למה אנשים באינטרנט לא מפסיקים להתאבסס על הסדרה העבשה הזאת ולהריץ עליה בדיחות כאילו אין סרטים אחרים בעולם.
וכל זה לא משנה: עדיין, לראות שוב את "מלחמת הכוכבים" המקורי זה לצלול לקלאסיקה. העניין ב"מלחמת הכוכבים" הוא שהסרט הזה הוא חלק כל כך מרכזי מהתרבות, שגם מי שלא ראה אותו אף פעם מכיר אותו היטב. מכיוון שאני איש שחי ביקום, אני יודע לזהות את הנשימות של דארת' ויידר, את הקול שעושה חרב אור, את נעימת הפתיחה, את התספורת של ליאה ואת צ'ובאקה, ואני יודע מה זה הכח, ושאלה לא הדרוידים שאני מחפש, ושאובי וואן קנובי הוא תקוותנו האחרונה. אפשר לא לראות את מלחמת הכוכבים, אי אפשר לא להכיר אותו.
רציתי לראות ולבקר את הסרט המקורי, אבל זה יותר קשה מכפי שזה נשמע. הקטע של "לראות", כלומר. להשיג את הסרט בגירסה המקורית שלו, לפני כל השינויים והשיפוצים והעיוותים שנעשו בו, זה כמעט בלתי אפשרי, כי ג'ורג' לוקאס של אחרי 1990 הוא חתיכת אידיוט, ומתאמץ למנוע מאנשים לראות את פיסת ההיסטוריה שהוא יצר. אבל יש אפשרות להשיג משהו דומה ככל האפשר: Harmy's Despecialized Edition, עבודת נמלים של מעריץ אמיתי, שטרח ושחזר את הגירסה המקורית של הסרט, כשהוא מוריד ממנה את כל התוספות המאוחרות והמיותרות. זאת הגירסה שצפיתי בה.
אז הנה כמה דברים שלמדתי על "מלחמת הכוכבים" בצפיה מאוחרת:
1. הפתיחה שלו היא הטובה ביותר אי פעם
וואו, כמה שהסרט הזה מתחיל טוב. ההתחלה ממש, הדברים הראשונים שאתם רואים על המסך. כל אחד מהדברים האלה נראה היום מובן מאליו, כי הוא נעשה שמיש בתרבות הפופ יותר מהאות צ', והם הפכו לכאלה משום שהם כל כך טובים. זה מה שאתם רואים ב"מלמת הכוכבים", החל מהרגע שבו לוחצים על Play:
א. הלוגו של פוקס המאה ה-20, עם תרועת החצוצרות.
ב. המשפט "לפני זמן רב מאוד, בגלקסיה רחוקה רחוקה…", שהוא, אם תצליחו להקשיב למילים עצמן מעבר לקלישאה שהן הפכו לה – משפט מופלא.
ג. הלוגו של הסרט, פורץ מהמסך ומתרחק מאיתנו, עם התפוצצות המוזיקה של ג'ון וויליאמס – מן הסתם הנעימה הקולנועית הקלאסית ביותר אי פעם.
ד. הטקסט הזה שנגלל למעלה כאילו הוא נמשך לתוך חור שחור שבולע אקספוזיציות.
ה. השוט הראשון. המצלמה יורדת משמים זרועי כוכבים אל שני עיגולים מוכרים מאוד – אחד גדול יותר מהשני. הם נראים לרגע כמו כדור הארץ והירח, רק שאז המצלמה יורדת עוד מעט, ומגלה מתחתם פלנטה ענקית נוספת. לא, אנחנו לא בבית, אנחנו בעולם אחר, ועוד לפני שאנחנו מעכלים את זה, חללית גדולה פורצת מאחורינו ובורחת קדימה כשהיא יורה לייזרים לאחור, וזה די מגניב ומרשים עד שאנחנו רואים מה רודף אחריה – המשחתת האימפריאלית, שנכנסת לתמונה מלמעלה וגדלה יותר ויותר עד שהיא תופסת כמעט את כל התמונה. דבר מפלצתי בגודלו וזר ומפחיד ומדהים.
וזה השוט הראשון בסרט. ממרומי שנת 2015 אני צריך גם להבהיר שכל העסק הזה נראה נהדר, ולא צריך לעשות לו שום הנחות של "טוב, מה אתם רוצים, זה צולם מזמן, לא היו להם אפקטים בזמנו". האפקטים בשוט הזה אדירים. אין בו שום דבר שהופך או למזויף או ל"כאילו". ההרגשה היא שאנחנו נמצאים במקום כלשהו זר בחלל. הפתיחה הזאת כל כך טובה שהיה מפתיע אם כל דבר שמגיע אחריה לא היה סדרת סרטים פנומנלית ששינתה את פני הקולנוע.
2. הסרט לא מסביר כלום. וטוב שכך
האימפריה מחפשת את המורדים ולוכדת את הנסיכה ליאה, אבל שני רובוטים נמלטים אל כוכב מדברי בחיפוש אחר אובי וואן קנובי, שהוא תקוותנו היחידה. בסדר גמור, הבנתי הכל, אבל – מה? דבר אחד שלא זכרתי מהצפיות הקודמות בסרט הוא עד כמה הוא נכנס באמצע העלילה, וכמה הוא לא מסביר. מה היא האימפריה, ומי היא הנסיכה ליאה, ובאיזה מובן היא "נסיכה" בכלל, ומה הקטע עם רובוטים בעולם הזה? סרטים אחרים גודשים את הפתיחה בדיאלוגים שנועדו להסביר לנו איפה אנחנו ומי נגד מי, ואנשים שאומרים זה לזה דברים שמתחילים ב"כמו שאתה יודע…". בסרט הזה, לא רק שאף אחד לא מסביר לנו שום דבר, חלק גדול מה-20 דקות הראשונות שלו בכלל לא מדברות אנגלית – אלא רק צפצופים מצד ארטו, וזמזומים-תקתוקים מצד האנשים-הקטנים-בלי-הפרצוף שמגיעים לשם משום מה וגם אותם אף אחד לא מסביר לנו. כאילו באמת נכנסנו באמצע פרק 4 של סדרה מתמשכת, והסרט מניח שאנחנו כבר מכירים הכל.
ובכל זאת, אין לאף אחד, גם לא לילדים, קושי להבין מי הרע בסיפור (דארת' ויידר), מי הטוב (לוק), מי הכי מגניב (האן סולו) ואת מי היית רוצה בקבוצה שלך בכדורסל (צ'ובאקה). האימפריה המרושעת היא אימפריה מרושעת. היצורים הקטנים שמוכרים את הרובוטים הם יצורים קטנים שמוכרים רובוטים. אנחנו מקבלים מספיק פרטים בקשר לכל יצור, כוכב, ארגון או אדם בסרט כדי שנוכל להשלים בדמיון את היתר – ולא יותר מזה. הסרט מציע המון פרטים על קטע קטן מאוד מהעולם. החלל בסרט הוא חלל חבוט, משומש וקצת מתקלף, וזה מה שהופך אותו למקום אמין שנראה אמיתי: לכל דבר יש היסטוריה. ההרגשה היא של פינה קטנטנה בתוך עולם ענק. אולי זאת הסיבה שנעשו יותר סרטי מעריצים של "מלחמת הכוכבים" משל כל דבר אחר. זה מגרש משחקים פתוח לשחק בו.
3. לוק הוא נודניק שזה לא ייאמן
אילו "מלחמת הכוכבים" היה יוצא היום, האינטרנט היה מתמלא באתרי שנאה למארק האמיל וללוק סקייווקר שלו. לוק, רשמית, הוא גיבור הסרט, אבל הוא דמות מעצבנת. מארק האמיל היה בן 26 כשהוא שיחק בסרט, אבל לוק מתנהג כאילו הוא ילד בן עשר. הוא, לחלופין, מתבכיין – "אבל אני רוצה להיות שם! למה אני לא שם?" ומתפעל, בוהה פעור-עיניים על מה שקורה מסביבו ואומר "מה זה? מה זה הדבר הזה שמהבהב? מה זה חרב האור הזאת? מה זאת הכאפה הזאת שמתקרבת אלי במהירות ממזרח?". האמיל עצמו, לפחות כאן, מאוד רחוק מלהיות שחקן גדול. כשהאריסון פורד נכנס לתמונה, הסצינות בהשתתפות שניהם יכולות לשמש כהדגמה להבדל בין שחקן אמיתי לבין שחקן בכאילו. הכריזמה של האן סולו, והעובדה שפורד הוא באמת שחקן, גורמים לו להיות הכוכב הראשי מהשניה שהוא שם. לוק רק נמצא שם בשביל הילדים בקהל. קצת כמו ג'אר ג'אר.
4. ליאה היא נסיכה שהקדימה את זמנה
רבות נכתב על העובדה ש"מלחמת הכוכבים" הולך, בכוונה תחילה, בעקבות המוסכמות הידועות ביותר של אגדות גבורה. ואין מוסכמה או קלישאה גדולה יותר מאשר הגיבור ש"מציל נסיכה". בדרך כלל התפקיד של הנסיכות בסיפורים כאלה הוא להיות פרס. מריו תמיד "מציל נסיכה" ואין לנסיכה שום תפקיד בסיפור מלבד לחכות בקצה. וגם כאן, גם לוק והאן יוצאים להציל נסיכה. אבל ליאה היא בדיוק ההיפך מהנסיכה על העדשה. היא מנהיגה מלידה, חצופה, אמיצה, וכשמגיעים להציל אותה, היא מגיבה ב"עכשיו באים?". כשהיא יורה היא יודעת איך יורים ועל מה. כשדמות כזאת מופיעה בסרט היום, היא מקבלת ציון לשבח. בתקופה שבה הסרט נעשה, לתת לנסיכה להיות נסיכה לוחמת היה מהפכני.
5. האפקטים נהדרים, חוץ מאלה שלא
הסרט הזה היה מדהים לזמנו. סרטים מדהימים לזמנם בדרך כלל לא נשארים כאלה. אבל הרבה מהסרט, שצולם בטכניקות עתיקות ולא-ממוחשבות – כמו סצינת הפתיחה ההיא – דווקא נראה מצוין גם היום. העובדה שהוא "מלוכלך", ולשום דבר אין דיוק וחלקלקות של אנימציה ממוחשבת, עובדת רק לטובתו. בגירסה המשופצת מ-1997 נוספו לסרט ספינות חלל ממוחשבות, והרגעים שבהם הן מופיעות הם מהמביכים ביותר בסרט. האפקטים הממוחשבים מ-1997 נראים כמו אפקטים ממוחשבים בני עשרים שנה. הצילומים מ-1977 נראים כמו צילומים של דברים אמיתיים.
כמובן, זה יהיה שקר מוחלט לומר שכל הסרט נראה טוב גם היום. אני זוכר שבצפיות ראשונות אחת הסצינות המרגשות ביותר היתה הכניסה הראשונה לקנטינה מלאת החייזרים (זאת עם המוזיקה שעכשיו התחילה להתנגן לכם בראש). לא משום שקורה שם משהו מעניין, ולא בגלל ההאן-יורה-קודם שהפך לאישו רק אחרי ששינו אותו, אלא פשוט בגלל שהמקום הזה מלא יצורים שונים ומשונים מאוד. כל כך הרבה דברים מוזרים, חלקם מנגנים בכלי נגינה מוזרים. היום שום דבר מזה לא מרשים. יצורים שונים ומשונים ומוזרים בקבוצות גדולות כבר ראיתי בעשרות סרטים אחרים, וברובם, האמת, הם היו עשויים טוב יותר. החייזרים בסצינה הזאת הם ברובם בובות גומי שנראות בדיוק כמו בובות גומי.
6. יש לו קצב. רק לא קצב של היום
הנה משפט מובן מאליו: הקצב של הסרט איטי, ביחס לסרטים של היום. מן הסתם. הסרט עושה עניין מכל פיסת אקשן קטנה: דקות ארוכות מוקדשות לקפיצת-טרזן אחת ויחידה של לוק וליאה, כזאת שכל גיבור בכל סרט אקשן סוג ז' עושה היום שלוש פעמים בכל סצינה. הסרט מכיל קרב חרבות-אור אחד ויחיד, אחד נגד אחד, והוא קרב קצר למדי ואיטי מאוד. על כוריאוגרפיה לא שמעו כאן. מי שגדל בשנות האלפיים, ויצפה לסרט אקשן, יתאכזב קשות. אבל כל זה ברור. להשוות סרט אקשן מודרני ל"מלחמת הכוכבים" זה כמו להשוות אופל אסטרה לפורד מודל T, או עוגת שוקולד עם דובדבנים לקמח. ברור שהגירסה המודרנית טובה ומשוכללת יותר. כל סרט אקשן הוליוודי היום הוא חיקוי של פיתוח של אבולוציה של בנייה של השראה מ"מלחמת הכוכבים". זה היה הבסיס שעליו כולם בנו, ומן הסתם דברים השתפרו והשתכללו מאז המקור. אז לא, הקצב של הסרט לא עומד בסטנדרטים המודרניים. אבל אם לא מצפים ממנו לעשות את זה, הוא באמת לא רע. קרבות החלל טובים גם היום. ארטו ותריפיו הן דמויות קומיק-רליף טובות. ומה שהכי חשוב, כל פיסת אקשן נראית כאילו היא משנה. קרב חרבות האור אולי קצר, אבל גורל היקום – או לפחות גורל האובי וואן קנובי – תלוי בו.
7. הסיום, נו
מאז ומתמיד החלק שפחות אהבתי בסרט היה הסיום שלו – ההתקפה המאורגנת על כוכב המוות. זה לא השתנה גם בצפיה חוזרת. הסיום הוא החלק המרשים ביותר בסרט מבחינת אקשן, כמובן, אבל הוא כמעט מנותק מכל מה שבא לפניו: עד עכשיו היינו רק עם לוק, האן וליאה, קבוצה קטנה של אנשים בסדרת הרפתקאות שבה דבר מוביל לדבר באופן הגיוני. ועכשיו יש לנו פתאום כוח צבאי שלם שיוצא להתקפה על כח צבאי אחר. אני עדיין בעד שהטובים ינצחו, אבל זה לא אותו הדבר; זה קצת כאילו שהנשרים באמת היו באים לעזור לפרודו לקחת את הטבעת למורדור באמצע הסרט. הסצינה הזאת נראית כאילו היא לקוחה מסרט אחר.
8. זה אשכרה סרט טוב
מכוניות מודל T הן היום דבר שעומד במוזיאון. אף אחד לא משתמש בהן כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. אבל "מלחמת הכוכבים", סרט שמזמן עבר את התקופה שבה רוב הסרטים מאופסנים על מדף, הוא סרט כיפי. הוא לא מושלם – וגם היום אני לא באמת יכול להסביר למה דווקא הסרט הזה, ולא כל סרט אחר, הפך לדבר הגדול ביותר בתולדות הקולנוע – אבל ביצירת עולם אחר, שונה אבל מובן מהרגע הראשון, הוא עובד כמו שסרטים מעטים מאוד עובדים. סרט טוב, ה"סטאר וורז" הזה. הבנתי שעומד לצאת לו גם איזה המשך בקרוב.
תיאור מדויק למדי
המון אנשים לא ראו את הסרט הזה! זה סרט בן 38! או שבכלל לא נולדתם כשהוא יצא, או שראיתם אותו לראשונה לפני כל כך הרבה זמן שכל התאים בגוף שלכם כבר התחלפו מאז כמה פעמים, כך שטכנית זה בכלל היה מישהו אחר שראה אותו, רק שהיה לו את השם שלכם וטעם רע בבגדים
לול גדול
שלום רב
איך קוראים לשחקן עם האוזניים הארוכות בבקשה. מישהו יודע🖖
אני מתלבט אם העיתוי הזה הוא ההטרלה הגדולה אבר
גרמת לאלפי מעריצים התקף לב
אני? מטריל?!
חס וחלילה, צירוף מקרים מוחלט.
רק מה הקשר ל"הטרלה"?
השליה או טיזר (או איך שלא נגדיר זאת) אינה "הטרלה". דורון לא טרול ואין פה שום קשר לטרוליות.
תעשה עוד ביקורות כאלה!
לאחרונה רוב הביקורות שלך נטפלות לפרט מסוים כמו האפקטים, הכתיבה ונושאים אחרים ורק לעתים רחוקות רואים ביקורות משקעות כמו זו!
ואני חשבתי שנסעת עד לLA
שאפו על הקליק בייט והמקוריות
נשמע סרט מעניין. אתה חושב שיפיצו אותו בארץ?
(ל"ת)
השאלה הזו גרמה לי לתהות:
אם היו מפיצים אותו היום בארץ, איך היו קוראים לו?
הופ חדש: הסרט של לוק סקאיווקר וצ׳ואי - סטארוורז 4
להציל את הנסיכה ליאה?
סיינטלוגיה: המחזמר
(ל"ת)
ל"ת
פיצוצים בחלל: איזו מין נסיכה
"סרט מס' 1 בסדרת מלחמת הכוכבים" ?!
אתה מתכוון, סרט מספר 4. סרט מספר 1 לא יצא מעולם.
זה הסרט הראשון בסדרה, ולכן הוא סרט מס' 1 בה.
פרק 4 הוא סרט מס' 1, פרק 1 הוא סרט מספר 4. מה לעשות. ואם המצב מסובך עכשיו, תחשוב מה יקרה בשנה הבאה, כשיתחילו לצאת סרטים ששייכים אמנם לסדרה אבל אינם חלק מהסדרה הממוספרת.
האם צריך להיות מעל גיל 35 כדי להנות מהסרט הזה כיום?
הוא שפער הדורות פשוט גדול מדי (אגב, זה בסדר אם כן.. רוב הסרטים לא שורדים את מבחן הזמן)?
אם אני אראה את הסרט הזה לחבורה של ילדים בני 14 הם באמת יתלהבו ממנו? מבלי כל העניין ההיסטורי של להשלים את החור בהשכלה.. סתם בתור סרט כמו כל סרט אחר שיש בקולנוע ופונים לילדים בין השאר…? לדעתי לא, אבל אני לא בטוח.
אני לא חושב
לגבי שתי השאלות.
לא, לא צריך להיות בן מעל 35 כדי ליהנות מהסרט; אבל גם לא הייתי ממליץ להראות אותו לחבורה של בני 14. הם גדלו בעולם קולנועי אחר לגמרי, בקצב שונה לגמרי, והסרט הזה ייראה להם זחלני. לדעתי, ברוב המקרים הסרט יתאים לילדים בגילאים צעירים יותר, או מבוגרים יותר. אבל להפיל את "פרק 4" על חבורה של טינאייג'רים ולצפות מהם ליהנות ממנו כמו שההורים שלהם נהנו – כנראה לא רעיון טוב.
אני מצטער לסטור אותך
אבל זה פשוט לא נכון. אני בן 14 ונהניתי מאוד מהסרט (צפיתי בו בגיל 12) וגם חברים/חברות שלי בני/בנות 10, 12, 14, 15, 16, ,18 ובת דודה שראתה בגיל 11.
אחלה.
אני שמח לשמוע. אתה יכול לספר על החוויה שלך מהצפיה בסרט?
משהו בסגנון "וואו זה ממש מגניב אני חייב לצפות בשני עכשיו!"
(ל"ת)
אני צפיתי בו כשהייתי בכיתה ט
סלחתי קצת לקצב ולאפקטים המיושנים, ונהנתי מאוד מהסרט (שהתסריט שלו לא מוערך מספיק לדעתי) אבל הרושם הכי גדול שהסרט הותיר עליי היה היקום הענק שהוא יצר. אני לא חושב שאי פעם סרט החזיק בכמות כל כך גדולה של דמויות שראויות לספין-אוף ושאשכרה מעניין לדעת את הסיפור מאחוריהם. כמו שרד אמר, כל פיסה מהעולם הזה נראית כמו סיפור שלא סופר עדיין, וזאת התכונה הכי חזקה של הסרט הזה. המון סרטים מאז מנסים ליצור עולמות ויקומים רחבי אפקים, אבל אני לא חושב ששום סרט יצר עולם שמתקרב ליקום האינסופי שיצר לוקאס. בכלל, שום סרט חוץ מהסרט הזה לא גרם לי להרגשה שהיקום שהוא יצר הוא אינסופי. מהמשפט הידוע שמופיע בתחילת כל סרט, ועד לשלל הכוכבים והעולמות שאנחנו מגלים בכל סרט, יש את ההרגשה הזאת שמה שאנחנו רואים הוא רק אלפית מתוך העולם שג'ורג' לוקאס דמיין לעצמו אי שם בשנות השבעים.
אני הנוער של היום (15 שנים) ואני גאה להגיד לך שאני מאוד אוהב את מלחמת הכוכבים.
(ל"ת)
יש תקווה (חדשה?) לדור הצעיר!
(ל"ת)
אני חושב שאם *תראה* לילדים הרבה סרטים יותר קצביים מסטאר וורז הם גם ישתעממו.
בגילאים האלה, יש משהו בעובדה שאתה לא צופה בסרט מיוזמתך החופשית משהו שפשוט גורם לך להנות מהם פחות (וזה נכון אגב לגבי הרבה מאוד פעולות אחרות, מן הסתם).הצפייה הראשונה שלי במלחמת הכוכבים הייתה מיוזמתי האישית (כאילו, נקלעתי במקרה למרתון של הטרילוגיה המקורית שהוט ערכו בשבועות 2007 לרגל 30 שנה לסדרה, אבל זה לא שמישהו *אמר* לי לראות אותם). ממש לא בטוח שזה היה קורה היו מראים לי את הסדרה באותו גיל אבל במסגרת שיעור "בואו נראה סרט" מהסוג שנפוץ כ"כ בסופי שנת הלימודים או משהו כזה.
צפיתי בו לראשונה בגיל 17, לפני עשור וקצת
ומיד ברצף את האימפריה מכה שנית. ביליתי את הימים שלאחר מכן בלנסות להזיז דברים בטלקינזיס.
בטח התאכזבת מזה שהמידי-כלויארנים אצלך נמוכים :)
(ל"ת)
כתבה נהדרת.
(ל"ת)
אף פעם לא הבנתי איך הנסיכה ליאה יכולה לשלוט על רפובליקה? כל העיקרון ברפובליקה זה שאין בה מלוכה.
תשובה
היא הנסיכה של כוכב אולדראן השם ינקום דמו, אבל הכוכב עצמו הוא חלק מהרפובליקה הגלקטית. זה כאילו שסנאטור מסויים בארה"ב יהיה המלך של המדינה שלו.
לחילופין, יכול להיות שזו מלוכה סמלית.
לחילופין, כמה אני מתעסק בפרשנות פוליטית לסרט בן 40 :)
לחילופין
אולי זו משפחת מלוכה שנבחרת באופן דמוקרטי כל כמה שנים (נכון שמלוכה לא עובדת ככה אבל ככה זה עבד בטרילוגיה החדשה בנאבו (naboo))
כמו שדאג ווקר אמר פעם,
הרבה פעמים תואר נסיכה ניתן ביצירות מסויימות בלי סיבה מסויימת. זה פשוט נשמע חמוד בלי שיש שום דבר מאחורי זה.
8 תגובות ועוד לא העירו לך ש
לא כל התאים בגוף שלך מתחלפים. חלק נשארים איתך מלידה ועד המוות.
אתה טועה
מצטער, אבל אתה טועה. כל התאים מתחלפים. היחידים שלא מתחלפים הם תאי המוח. הם מתים.
אני חש בכשל לוגי בתשובה שלך
או שזה רק אני?
לא רק תאי המוח
אלא כל תאי העצב בגוף. גם אלה שבחוט השדרה, גם אלה שבקצות האצבעות שלך, וכו' וכו' (והרבה כו'). בגלל זה יכול לקרות מצב של איבוד תחושה באיבר מסוים בגוף כתוצאה מפציעה.
(אוף טופיק וזה)
התאים עצמם לא מתחלפים,
אבל כל האטומים בהם מתחלפים לאטם בתהליכים הכימיים שמתרחשים בהם. על בסיס זה מבוצע תארוך בפחמן 14.
יוסף כפתור פיישליק לביקורות לאלתר!
(ל"ת)
תודה, זה מחמיא מאוד.
אגב, אין קשר משפחתי בין משפחת פישלייק למשפחת פישלר.
הפעם הראשונה שאני צוחק בקול רם מתגובה בעין הדג השנה
(ל"ת)
לרענן את השורות
לרענן את השורות. אני בעד שיוסף כפתור פישלייק יכתוב ביקורות פה ושם.
רגע אז איך
משיגים גירסה נורמלית של הסרטים?
קצת אחרי שעברתי לאוסטרליה, שותפיי לדירה הבינו שמעולם לא ראיתי את זה ולא האמינו שזה קורה להם. עוד באותו לילה התחיל מרתון :-) (אחרי פשיטה על ספריית DVD, כן זה היה ממש מזמן). בקיצור אין לי מושג אם ראיתי גרסאות שחוטות או לא.
99% שראית את הגרסאות השחוטות
רק ב-DVD אחד מ-2004 יש דיסק בונוס עם הגרסאות המקוריות.
את הגרסא שמצוינת בביקורת (Despecialized) אפשר להשיג רק פיראטית.
בכל שאר המקומות (DVD, Blu-ray או שידורים ו-VOD בטלוויזיה) יש את הגרסאות עם השינויים.
אבל!
(ואני מתפלא שרד פיש לא הזכיר זאת בביקורת)
עכשיו כשה-franchise בידי דיסני, הם הודיעו שהם מתכננים להוציא לאור שוב את הגרסאות המקוריות של הסרטים.
עדיין לא ידוע מתי, כמובן, אבל עכשיו יש הרבה יותר סיכוי שזה יקרה.
בערך
ב-2020 הזכויות ל'האימפריה מכה שנית' ו'שובו של הג'דיי' יגיעו לדיסני בעוד הזכויות על 'תקווה חדשה' יישארו אצל פוקס לתמיד.
הגירסאות המקוריות יצאו ב DVD
לתקופה קצרה, אין צורך בעבודת נמלים כדי להחזיר את הסרט למצבו המקורי, רק צריך להשיג את ה DVD ממי שקנה את הגירסאות הללו כשיצאו. נגיד: אני.
מהמוצלחים.
טקסט נהדר בכללי ובפרט על מלחמת הכוכבים. יאפ.
צפיתי בסרטים לפני שנתיים- שלוש בבלו ריי וממה שזכור לי, אני לא מסכים לגבי האפקטים. היריות- בין החלליות בסצינת הפתיחה ובין החיילים בסצינה שאחריה הוציאו אותי לחלוטין מהסרט (אולי באשמת התוספות המאוחרות יותר?). זה הרגיש לי קצת כמו פרוייקט במגמת תקשורת, במיוחד עם התנועות המגושמות של השחקנים שגילמו את החיילים משני הצדדים.
לאף אחד אין עותק של המקור?
זה נשמע מוזר. הרי זה סרט עם כל כך הרבה מעריצים – לאף אחד אין הקלטה או עותק מקורי של הסרט בקלטת וידיאו, משהו שאפשר להמיר לדיגיטלי בקלי קלות? חייבים לשבת ולהוריד את האפקטים החדשים בעבודת נמלים? לאנשים יש הקלטות של רחוב סומסום משנות השמונים, אז את זה אין? או שיש אבל באיכות לא מוצלחת?
אבל הקלטה בווידאו תיראה די רע
וה-Despecialized באיכות מעולה שלא נופלת מה-Bluray.
כמו שכתבתי בתגובה הקודמת, הגרסא הכי איכותית של העריכה המקורית היא מ-DVD משנת 2004, שגם אז נראה לא טוב.
ג'ורג' לוקאס טוען שאין לו שום עותק של הגרסא המקורית בפילם, בשביל לסרוק ולעשות גרסא איכותית כמו שצריך.
אם תחפש על ה-Despecialized, הארמי השתמש בהמון מקורות של מעריצים, כולל כמה עותקי פילם מקוריים מ-1977 שהצליח להשיג ולסרוק באיכות לא רעה, ועדיין האיכות יותר טובה כשמשתמשים בבלוריי כמקור העיקרי ועורכים חזרה אחורה ממקורות שונים.
כמו שאמרתי: המקור יצא ב DVD
לזמן קצר היה מותר למכור את ה DVD הללו שיצאו בהוצאה רשמית של לוקאספילם ופוקס כשנה לפני שהוציאו את הגרסאות הממוחשבות.
מה?
אני זוכר את ההוצאה הראשונה ב-DVD של "מלחמת הכוכבים", היה רעש גדול מסביב לזה בזמנו. ואלה לא הגירסאות המקוריות. אתה אומר שהיתה הוצאה אחרת, שנה לפני כן?
אולי התכוון ללייזר דיסק?
(ל"ת)
לא מתחייב על תאריך ההוצאה לאור
יתכן שהיה אחר כך, אבל קיימת הוצאת DVD רשמית של לוקאספילם ופוקס של הסרטים לפני השינויים הדיגיטליים (אבל לאחר שהוסיפו פרק 4 – תקווה חדשה למגילה בראשית הסרט). ואני יודע כי יש לי את ההוצאה הזו של שלושת הסרטים אצלי בבית. לכן קצת מוזר לי שטרחו לעשות עבודת נמלים בשעה שהגירסאות הללו קיימות. אולי לא קל להשיג אותן, אבל אם אני רכשתי אותן אז אני די בטוח שעוד כמה אנשים שמשתמשים באינטרנט רכשו אותן.
אחרי ההוצאה הראשונה של הטרילוגיה ב-DVD,
לוקאספילם הוציאו גם הוצאה כפולה, שכללה שני דיסקים לכל סרט – אחד עם הסרט מגרסתו בהוצאה הראשונה ב-DVD, ואחד עם העתק של גרסת הלייזרדיסק, שנוצרה לפי הגרסאות המקוריות של הסרטים.
אין מה להשוות מבחינת איכות הסאונד והתמונה של שתי ההוצאות, אבל רק באחת מהן האן יורה ראשון.
זאת הגירסה שזאב הזכיר
היא קיימת, אבל היא מוצגת ב-non-anamorphic ב-DVD, מה שנחשב לאיכות נחותה (במתכוון) גם בזמנו, והיום בעידן ה-4K זה על גבול הבלתי-צפי.
אה, כן, לא שמתי לב לתגובה שלו.
בכל מקרה, אני בטוח כמעט לגמרי שזו הגרסה שיש לרני. לא היו הוצאות DVD אחרות של הסרטים.
ו-Wookieepedia מסכימה איתי: http://starwars.wikia.com/wiki/Star_Wars_home_video_releases
בשלב מסוים הם הוציאו גם הוצאה רק של הגרסאות המקוריות
ולא הוצאה כפולה של המהדורה המיוחדת והמקורית. אבל כן, זו הוצאה לא אנמורפית ובעידן של היום זה בלתי נסלח – בטח ובטח לסרט כמו "מלחמת הכוכבים". יחד עם זאת, זו עדיין הגירסה המקורית, היא אפילו עדיין נמכרת באמאזון ולכן לא הבנתי את הצורך בעבודת הנמלים של Harmy's Despecialized Edition בשעה שהגרסאות הללו, תהיה איכותן אשר תהיה, לא בדיוק שמורות באיזו כספת סודית.
אגב, יש שמועות , ואני לא יודע אם הן נכונות, שבהמשך השנה הגרסאות המקוריות והלא משופצות יצאו בבלו ריי. אני ממש מקווה שזה נכון.
http://www.amazon.com/Star-Wars-IV-Limited-Edition/dp/B000FQJAIW/ref=pd_cp_74_4?ie=UTF8&refRID=1H6ZMDCCM4TV7HA1ZJFP
ככל הידוע לי לא קיימת הוצאה כזאת.
מה שקישרת אליו היא אותה הוצאה שדיברנו עליה, עם הגירסאות ה-"enhanced", והגירסה המקורית כבונוס.
(ובאמת, אני מניח שהארמי ודומיו היו יודעים את זה ולא היו מוציאים שנים על פרויקט מיותר).
(וחוץ מזה העטיפה של זה נראית כאילו האחיין של ג'ורג' לוקאס עשה אותה בשיעור פוטושופ בכיתה ה').
Despecialized Edition
ה-Despecialized Edition היא באיכות גבוהה יותר מהDVD, היא עברה עיבוד תמונה מקצועי וColor Grading, הושקע בה הרבה, אגב ישנם גם כמה גרסאות לDespecialized Edition שכל גרסה עם שיפורים קטנים,
ואגב עובדים גם על פרק 5 ו-6
יש לכל הטרילוגיה המקורית גרסאות Despecialized כבר
(ל"ת)
להשיג את ה-Despecialized של 5 ו-6 זה סיוט.
איתם ויתרתי וראיתי את הבלוריי.
ממש לא.
לא בעבר כי הן תמיד היו זמינות ברשת. ובטח שלא עכשיו עם העניין המחודש בסדרה.
A2B7FFFD58130ED98069B9FD36FB204222364253
May the force be ever in our favor
אני גם לא גדלתי על "מלחמת הכוכבים". אני מאוד אוהב מד"ב ובמהלך השנים אני גם שמעתי על הסרטים האלה והכרתי את מה שכולם מכירים גם אם הם לא ראו אותם, אבל משום מה לא היה לי ממש דחוף להשלים אותם. ניסיתי לצפות בהם בפעם הראשונה לפני שנתיים בערך, ואז עוד פעם קצת לאחר מכן. בשני הפעמים לא עברתי אפילו את הסרט הראשון. לפני בערך חודשיים, קצת אחרי שהתחילה המכירה המוקדמת, התקשר אלי חבר ואמר שהוא הזמין לנו – קבוצה של גיקים שבד"כ נפגשים לסרטי "מארוול" – מקומות ב"סטאר וורס" החדש, כולל לי. ואז החלטתי שהגיע הזמן לראות סופסוף ממה כולם מתלהבים. וזה הסיפור המאוד מרגש על איך ראיתי את "סטאר וורס" בפעם הראשונה.
לדעתי "תקווה חדשה" הוא הטוב ביותר בטרילוגיה המקורית. יש בו איזון טוב של אקשן, דרמה והומור, יש שחקנים טובים והוא עובד הכי טוב בתור סרט עם סיפור מההתחלה ועד הסוף. ועכשיו לנקודות שלך:
1. לא מסכים. זו פתיחה נהדרת, אין ספק, והמוזיקה של ג'ון וויליאמס אדירה. אבל ראיתי סרטים שנפתחו יותר טוב.
2. עם זה אני דווקא מסכים. לא תמיד צריכים להסביר הכל וקהל, והרבה סרטים נוטים לשכוח את זה. "אקספוזיציה" היא לא מילה גסה, אבל צריך לדעת איך לעשות אותה. בגלל זה אני אוהב סרטים כמו "רכבת הקרח". יש איזה 2 שורות של רקע ואז פשוט זורקים אותך לאמצע האירועים ותבין כבר לבד.
3. לוק הוא באמת נודניק. וגם קצת אסהול. "איש משפחה" עשו פרודיות נהדרות על הטרילוגיה, ויש קטע באחת מהן, כשלוק מתאמן עם הלייטסייבר ליד אובי-וואן והאן:
לוק: "אתה לא מאמין ב'כוח', נכון, האן?"
האן: "אתה מתכוון לדבר הזה שגילית עליו לפני 3 שעות ושעכשיו אתה שופט אותי על כך שאני לא מאמין בו?"
4. יאפ.
5. כן, יש לא מעט חלקים בסרט שהתיישנו. קורה. אבל לעזאזל, אברמס, למה להכניס לו אפקטים ממוחשבים ברטרוספקטיבה? זה כמו שמישהו יכניס היום אפקטים ממוחשבים ל"סנדק". אפשר, אבל למה? זה סתם יראה מוזר ולא קשור.
6. את זה הבנתי ממש טוב כשצפיתי ב"פארק היורה" הראשון במסגרת הקלאסיקות של יס פלאנט. זוכרים כמה זמן עובר ב"פארק היורה" עד שוראים דינוזאור לראשונה? הרבה פאקינג זמן. משהו כמו 50 דקות, אאל"ט. נראה לי שאם סרט כזה היה מוקרן היום, אנשים היו יוצאים מהאולם אחרי חצי שעה כדי לוודא שהם בסרט הנכון ואיפה לעזאזל הדינוזאורים.
נ.ב. זה מדהים כמה הרמות יש בטרילוגיה הזאת ל That's what she said. לא, ברצינות, זה קורע. תצפו בסרטים שוב כשאתם חושבים על זה ותראו. בסרט הזה יש כאלה בעיקר בסיקוונס של תקיפת כוכב המוות. יש גם עוד בשני הסרטים האחרים.
נ.ב.ב. התמונה הנהדרת הזאת של ג'ג"ל בבכורה נתנה לי רעיון שיווקי – לייצר פה חלוקים של "סטאר וורס" ולמכור אותם תחת השם "חלוק סקייווקר".
מאיפה לעזאזל הבאת את אברמס בסעיף 5?!
ל"ת)
טעות, טועים, טעינו
האמת שזה מצחיק כי אמרתי לעצמי באופן מודע "אל תתבלבל, צריך לכתוב לוקאס, לא אברמס!" ועדיין כתבתי אברמס. אבל היי, לך תדע, אולי גם אברמס יכניס תוספות לסרט הזה עוד 20 שנה.
אחלה ביקורת
נראה לי שהיה כדאי בכל זאת להוסיף לרשימת השחקנים איזה סר בריטי אחד, גם אם השם שלו נשמע כמו התגובה שלי למי שמציע לי לשתות גולדסטאר בטענה שזו בירה.
באשר ללוק, ייתכן וזה שהוא לא מצטייר כגיבור הקלאסי, החסון והמושלם, אלא כבן הממוצע של השכן, דוקא גרם להזדהות גדולה יותר של הצופה איתו ועם תהליך הפיכתו מהבן של השכן לאביר ג'דיי.
משהו בסגנון "נו, טום קרוז או וויל סמית' אני כנראה כבר לא אהיה (ואת זה הבנתי כבר בגילי הצעיר דאז), אבל לוק סקייווקר – המממ, למה לא בעצם?"
"עאלק גינס".
צחקתי בקול![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אוקי
קודם כל – ביקורת יוצאת דופן (לא שאתה לא מעולה גם ברגיל). התרשמתי מאוד מהכניסה לפרטים הקטנים ומעוררי המחשבה.
שנית, אני באופן כללי מזדהה מאוד עם מה שכתבת – את רוב הפרקים אני מוכרח לציין שבכלל לא אהבתי. 5 ו-3 היו מוצלחים בדרכם ותו לא, ובכל זאת – אני לא יכול להסביר – אני לפעמים מתנהג כמו מעריץ סטאר וורז אמיתי, כזה שמתרגש מכל רפרנס שולי, ומפנטז על הסרט החדש כבר חודשים רבים. משהו בערבוב של האלמנטים, ובעיקר במוזיקה, גורם לך באמת להרגיש כמו בגלקסיה רחוקה רחוקה, לפני זמן רב מאוד. live long and prosper!*
*![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
כמובן
ביקורת מעולה,
מתחבר מאוד לרעיון שזו יצירת אמנות אלמותית.
דווקא בגלל שבקולנוע השינויים הם אסטרונומיים זה מאוד יפה לשמור כמה דברים שנצחיים. קולנוע הוא לא תיאטרון, ובניגוד למחזות שיכולים להחזיק גם 1000 שנה, אני מניח שהקולנוע יראה אחרת לגמרי כבר בעוד עשור אחד או שניים. עדיין, יש מתי מעט של סרטים (מניח כמה עשרות) שישארו.
נ.ב
יהיה דג זהב בקרוב?
יודע שזו חוצפה לבקש אחרי שבוע מלא בעדכונים וכו אבל אני כבר מת שוב לדבר על מקס הזועם (מקום ראשון ברגעי השנה כבר משוריין לו ללא תחרות)
לגבי פתיחת הסרט:
http://www.artofthetitle.com/title/star-wars/
לא מסכים בנוגע לסוף של הסרט
זה שאתה אומר שהוא מרגיש לא קשור או משהו.
מיד בתחילת הסרט ליאה נמצאת עם חללית שלמה של חיילים נאמנים. אנחנו יודעים מהרגע הראשון שיש צבא של מורדים שנלחמים נגד האימפריה, שליאה מנהיגה אותו, שלוק רוצה להצטרף אליו, שהרעים מחפשים באופן אקטיבי להלחם בו. שכל הסיבה שיש טעם לגנוב את התוכניות ל כוכב המוות היא שאולי אז המורדים יוכלו להלחם בו.
אז כן, הקרב הפתוח בסוף הוא באווירה קצת שונה מהחלקים הקודמים -אבל גם כל אחד מהחלקים הקודמים הוא באווירה אחרת מהאחרים. סצינות העינויים של ליאה בכוכב המוות לא דומות להרפתקאות של C3PO ו R2 בטטואין, או לבריחה ממוס אייסלי, שבעצמה לא דומה להתגנבות לתוך כוכב המוות, שהיא סצינת אקשן ארוכה שפתאום בסוף שלה יש קרב חרבות אור דרמטי שלא דומה לאף אחת מהסצינות האחרות האלו.
זה בדיוק כמו שאמרת בחלק אחר בביקורת: סטאר וורס זורק אותך לאמצע של גלקסיה ענקית ועמוסה בפרטים, ואז כל הסרט הוא מעבר בין רעיונות מגניבים וסוגים שונים של הרפתקאות שיכולות לקרות בגלקסיה הזו. יש בסטאר וורס מקום להמון סוגים של סיפורים ובמהלך הסרט הדמויות חוות הרבה מהם. כשלקראת הסוף הם מגיעים לבסיס של המורדים (שכפי שציינתי הנוכחות שלו והעובדה שהוא קיים מורגשים בסיפור ישר מההתחלה) אז הם שוב ישר נופלים לתוך האמצע של משהו, והצופה יחד איתם. כמו שבסצינהה הראשונה של הסרט אתה מגיע לשיא של המרדף של דראת' ויידר (מי זה?) שרודף אחרי ליאה (מי זאת? ולמה?) שקוראת לאובי וואן (מי זה?) שיעזור לה (איך?). הדמויות והצופה איתן נזרקות לשיא של הקרב בין המרד לאימפריה, וכמו בפתיחת הסרט זה שוב עשוי מצוין והצופה מבין היטב מה קורה כך שכל השאלות הן לא סתם מקור לבלבול אלא צעוצועים לארגז החול של הדמיון שלו, אפשרויות לסיפורים נוספים.
כניראה אני הכי זקן פה שראה את הסרט
אני בן +43 וראיתי את הגירסאות המקוריות אי שם בשנות ה 80 בוידאו, מאז יצא לי ליראות אותם שוב מספר פעמים:
הסרט הכי אהוב עלי היה "אימפריה מכה שנית" (ראיתי אותו כ ~30 פעם בוידאו!).
בפרק 4 ("תיקוה חדשה") לא אהבתי:
1. חלק מהדמויות (היצורים בבר, מראיהם של אנשי החול, צ'ובקה).
2. התיספורת המגוכחת של ליאה.
3. הסיום הדבילי שבו הם מקבלים מדליות (WTF!!!).
4. חלק מהפעלולים (חרב האור שהאור ניראה מודבק מדי, הגעת חלליות הקרב של הטובים לכוכב המוות שניראים כמודבקות לנוף החיצוני).
5. דמותו המשעממת של אובי ואן-קנובי.
5. הדיבור/נהמות המביכות של צ'ובקה.
ועוד.
הסרט הזה היה בינוני לדעתי אבל בהחלט היה שונה לגמרי מכול מה שראיתי וחשבתי על סרטים, הוא היה מיוחד.
אבל "אימפריה מכה שנית" היה (ונישאר) כאחד מפניני הקולנוע לפי דעתי, סרט אדיר עם פעלולים טובים, ואפילו צ'ובקה נתן לו נופך "קולנועי" משהו (כל הסרט נוצר למען חוויה קולנועית בבית הקולנוע עצמו, בדיוק כמו "מכסחי השדים" ו"בחזרה לעתיד" מבחינת מראה הסרט מתאימים יותר לצפייה על מסך ענק מבד לבן, לעומת "קינג קונג" של ג'קסון שניתן לצפות גם בבית במסך קטן).
זה מה שמוכיח שלוקאס אולי נהדר בלהפיק סרטים אך בינוני ומטה בבימויים (קרישנר הוא שבים את "אימפריה").
עצוב וטיפשי להחריד שהוא (לוקאס) היתעקש לביים לבד את הטרילוגיה האחרונה והגרועה כל כך.
נסחפת קשות
אני ראיתי את הסרט כשיצא בקולנוע (והתפעמתי עד מאד), ויש לי ניחוש מושכל שיש פה כמה מגיבים ותיקים ממני (ב-RL).
מצטרף למשבחים
אני לא כותב כאן הרבה (מסיבות של ביישנות) אבל כל הכבוד דורון. זו היתה אחת הביקורות החיוביות המוצלחות שלך – מראה אהבה והערכה לסרט, אבל לא שטופה רק בנוסטלגיה אלא גם מפוכחת. עכשיו מתחשק לי לראות את הסרט הזה שוב. והנה אני כבר מפזם לי את המנגינה האלמותית.
נדמה לי ששמעתי מישהו מתאר את ג'ון וויליאמס בתור "המלחין הקלאסי הטוב ביותר של זמננו" ואני מסכים איתו.
לדעתי הניתוח הטכני שלך של סצנת הפתיחה היה החלק הטוב ביותר – הייתי שמח לראות עוד כאלו על סרטים נוספים.
נחמד לראות את הסרט דרך נקודת מבט של מי שזה התפקיד שלו ומבחין בכל הפרטים האלו.
יהי הכוח עמכם!
(עדיין?) לא צפיתי בסרטים
לפני כ-15/20 שנה הם חזרו לקולנוע (כשטרילוגיית הפריקוולים החלה?) ותכננתי, אבל לא הספקתי (הם ירדו ממש מהר, רק בדיעבד קלטתי שכל סרט הציג כשבוע בסה"כ).
לפני שנים רבות ישבתי אצל חברים והם החליטו שצריך לצפות בפרק הראשון (כלומר זה עם הג'רג'ר, וואי, איזו דמות מיותרת ומעצבנת) ושמו אותו בווידאו חרף מחאותיי. אני לא זוכרת כמעט כלום; צפיתי בחצי עין תוך שנמנמתי על השטיח.
ומאז… לא יצא. כלומר יכול היה לצאת, לא טרחתי. יש לא מעט דברים שאני יודעת, כמובן, כי (כאמור) אי אפשר לחיות בעולם המערבי ולא לספוג אין ספור אזכורים למלחמת הכוכבים (חלקם עזרו לי להבין את "ספייסבולס" בדיעבד; אבל הוא מצחיק גם אם לא מבינים, והוא כמובן צוחק על דברים נוספים).
עכשיו לקראת הסרט החדש וכל הדיבורת סביבו אני שוקלת (שוב) לצפות (הפעם באמת…), ורק תוהה אם לצפות בשלושת הפרקים המקוריים ואז בשלושת הראשונים, או ללכת לפי הסדר ולהתחיל מהפריקוולים. אני יודעת שרבים ממליצים לצפות לפי סדר הצפייה המקורי, אבל אני מודה שדווקא בא לי לראות לפי הסדר העלילתי… השאלה אם יש בכך היגיון או שזה ממש מטופש וסתם יקלקל את כל הצפייה…? (לא אכפת לי מאיכות או מאפקטים).
ושאלה אחרונה – האם קריטי לצפות בגרסאות המקוריות? אכן קשה להשיג אותן, השאלה אם שווה לטרוח, או שהמשופצות לא כ"כ גרועות (אנחנו כמובן מעדיפים לצפות ב-HD).
לדעתי, לפי סדר יציאה
שני הסרטים הראשונים, תקווה חדשה והאמפריה מכה שנית, הם הטובים והמוצלחים ביותר. אם לא תתחברי אליהם, אין טעם לראות את האחרים.
ולגבי הגרסאות, אני ראיתי את הגרסאות המשופצות, לדעתי הן לא כל כך גרועות.
לא מפריע לי נושא ההתחברות
ודווקא להתחיל מהשיא זה קצת אנטי-קליימקסי… תודה על הנימוק, אבל אלה לא שיקולים רלוונטיים מבחינתי.
בעניין הגירסאות המשופצות
גירסאות המקור טובות יותר, אבל ההבדלים בינן לבין הגירסאות המקוריות הם מינוריים לגבי כל מי שלא מכיר את המקור. סצינת ה"האן ירה קודם" הידועה לשמצה מעוררת זעם קדוש בכל מי שהכיר ואוהב את המקור, אבל מי שרואה את הסרט בפעם הראשונה לא יטען שמדובר בתועבה.את גירסאות המקור קשה יחסית להשיג, אז בשביל בתולי-סטאר וורס אני לא חושב שצריך להרוג את עצמך בשביל צפיה דווקא בהן.
הסצינה הזאת כ"כ מהירה שנאלצתי לצפות בה 3 פעמים כדי להצליח לקלוט מי ירה במי קודם
ולמען האמת הנחתי שמי שפגע קודם ביריב הוא מי שירה קודם… (קטע כזה של מערבונים, לא?). הבנתי שלוקאס רצה לגרום להאן להיראות מוסרי יותר. חבל שהוא לא חשב על זה בזמן שכתב את התסריט במקור… הבעיה שלי עם המוסריות של הדמות לא הייתה האופן שבו הוא מתנהג לנבלים אלא האופן שבו הוא מתנהג לחברים בכלל ולמין הנשי בפרט (ואמנם מדובר רק באישה אחת, אבל היא נשאה על כתפיה את ייצוג הנשים בסרט, אז זה מה שיש). הוא טיפוש שחצן ודוחה שחושב שכולם צריכים ליפול לרגליו ושכל הנשים מתות עליו. הוא הפגין יותר חום, חיבה ואהבה לצ'ואי.
מאד פשוט.
שלושת המקוריים. וזהו.
מעבר לזה ששום פרט אינפורמציה מהם לא נדרש בשביל הכח מתעורר, למה לסבול מסרטים גרועים שיקלקלו לך יקום (עם פוטנציאל להיות) טוב?
על דרך המלך הישארי, וכך, מגלישה לצד האפל תימנעי.
נכון.
הפריקוולים הם מה שהם: פריקוולים. הדבר הנכון הוא לא לראות אותם בכלל. אם נורא רוצים לראות את כל הסרטים רק כדי להגיד שראית אותם, אפשר לראות אותם *אחרי* שרואים את המקור. הסדר הכרונולוגי הוא בפירוש לא הסדר ה"נכון" לצפיה פה.
בדיוק היום מישהו שלח לי מאמר על סדר צפיה אלטרנטיבי ומעניין
"שיטת ארנסט ריסטר", על שם האיש שהגה אותה. לפי ריסטר, יש לצפות במלחמת הכוכבים בסדר הבא: פרק IV, פרק V, פרקים I-III, פרק VI. כך הצופה מתוגמל היטב בפרק VI, פרק שמסיים את המסע של שני הסקייווקר. הסבר מפורט (ומספיילר יותר, זהירות) ניתן למצוא במאמר.
לי אישית זה נשמע הגיוני. בפעם הבאה שאמרתן את הסרטים אני חושב שאתן לסדר הזה הזדמנות.
יש כאלה שממליצים לדלג על 1-2
ולצפות רק בשלישי בתור פלאשבק בין פרק 5 ל-6. ואני מסכים.
אין שום סיבה לצפות בפרקים 1-2. בלי קשר לעובדה שהראשון סרט גרוע ומבולבל והשני סתם משעמם – לא קורה בהם הרבה. כל המידע נמסר לנו בפרק 3, שהיה מעולה בעיני ועומד ברמה של הטרילוגיה המקורית.
כלומר הפרק השלישי מתאים לצפייה בין פרק 5 ל-6?
האם יש בו מידע שרלוונטי לפרק 6? (אני מניחה שלא יותר מדי, בהתחשב בכך שהוא לא היה במקור…).
לא, אבל הרבה דברים שמתרחשים בפרק השישי הם payoff רגשי (בדיעבד) של מה שקורה בשלישי.
(ל"ת)
הסדר הזה הגיוני כיוון שפרק 3 מספיילר את פרק 5
כלומר, יש טוויסט עלילתי בטרילוגיה המקורית, שפרקים 1-3 מספיילרים. כיוון שמדובר באחד הטוויסטים הידועים בתולדות הקולנוע, טרילוגיית הפריקוול לא מנסה להציג אותו כהפתעה אלא כסוג של טרגדיה דטרמיניסטית. לכן עדיף לראות את הטרילוגיה המקורית קודם, כדי לחוות את השיאים שלה בצורה "נקייה".
באופן כללי, אחרי צפיה נוספת השבוע בפרקים 4-5: פרק 4 טוב מאוד, גם אם קצת התיישן, פרק 5 טוב ממנו בהרבה (מרבית המגרעות שרד פיש מדבר עליהם למעלה נעלמו בפרק 5, וגם הצד הטכני והקצב שלו טובים בהרבה). בפרק 6 לא צפיתי לאחרונה אבל אני זוכר שהוא הרבה פחות טוב. על הפריקוולים בהחלט אפשר לוותר.
כנראה שלא. ולא רק פרטי העלילה מוכרים, אלא גם כל פרט כמעט בסרטים האלו מוחזר עד אינסוף בתרבות הפופולרית
כך שסביר להניח שהכל יראה לך מוכר בצורה כזאת או אחרת. ובכל זאת, שווה לראות לפחות את פרקים 4-5 בשביל החוויה האסתטית, המוזיקה והעיצוב. בעוד שפרק ארבע קלישאתי להפליא (בעיניים של היום), בפרק 5 גם הדיאלוגים השתפרו פלאים, ואפשר לראות את הארכיטפ של כל סרטי ההרפתקאות הסופר-שנונים של ימינו (בעיקר בזכות הצימוד של ליה והאן סולו, שנשאר מוצלח עד היום).
ועיקר שכחתי – למה הגיוני לצפות בפרק 3 לפני 6?
כלומר, הסברת למה לא כדאי לצפות בו לפני 5 (אם כי מבחינת טוויסטים זה כנראה לא באמת משנה) אבל למה דווקא לפני 6 ולא אחריו, נגיד?
כדי לסיים עם 6
גם מהבחינה הנוסטלגית של לסיים עם הסרט הטוב (או השני הכי טוב לדעתי),
וגם מהבחינה של להגיע ל7 שהחלק לפניו הוא זה שטרי לך בראש (קלוש אבל הגיוני)
בהסבר המקורי מגדירים את הטרילוגיה המקורית בתור סוג של "פלאשבק". כלומר, אם ששת הסרטים היו יצירה אחת שחוזרת לאחור לספר את הפריקוול
הנקודה שבין פרק 5 ל-6 (אחרי השלב שבו נחשף הטויסט, אבל לפני שהעלילה "מסתיימת") היתה זמן טוב לחזור אחורה.
ועצה יותר פרקטית – צפי בפרקים 4-5 ותחליטי אחר כך אם את בכלל רוצה להמשיך. אם אהבת, לפחות בפרק 6 שווה לצפות בשביל סיום העלילה (פרק 5 מסתיים במה שהוא כנראה אחד הקליפהאנגרים הראשונים בתולדות הקולנוע).
מחזק
"נקמת הסית'" הוא – לדעתי – אחד הפרקים הטובים והמהנים בסדרה.
כמובן שהוא אינו חף מהבעיות הידועות של שני קודמיו (עודף CGI, דיאלוגים מביכים, פוליטיקה. לפחות ג'אר ג'אר על Mute), אולם מי ששוקל לוותר על הפריקוולים – שיצפה רק בפרק III. ההתחלה שלו היא מרגישה כמו "מלחמת הכוכבים" הקלאסית; רוח שטות והרפתקאות. והסיום, הו הסיום: אפי. בכל הפעמים שצפיתי בו הרגשתי קתרזיס. שיא אמוציונלי כזה טרם נראה בפרקים אחרים של סטאר וורס.
ואם לא בשביל הסיפור, אז לפחות עבור יואן מקרגור: האובי וואן המוצלח ביותר.
אימצתי את הרעיון. הערב צפינו בפרק הראשון, והוא ממש לא גרוע
כלומר, לא יותר גרוע מפרקים 4 ו-5, תסלחו לי. עם כל הכבוד לנוסטלגיה (שאין לי), אם שמים בצד את המעמד האיקוני שלהם, הם לא הברקה גדולה. כלומר, היסטורית כנראה כן, אבל בעיניים שלי כיום, הם בעיקר סתימת חורים בהשכלה, כי אין בהם הרבה מעבר.
דווקא הפרק הראשון מוכיח שהתבגרות אינה דבר רע. ויליאמס הצליח להלחין פסקול בלי לטחון ולדחוף מוטיב אחד לגרון, וג'ורג' לוקאס הצליח לכתוב תסריט עם התחלה, אמצע וסוף! אחרי שני סרטים שנפתחו בפרולוג טקסטואלי מגניב אך מעיק (כי אין דבר שצופה בסרט רוצה יותר מלקרוא עמוד טקסט שזז על המסך בצורה לא נוחה לקריאה) ואז התחילו מהאמצע, פה היה הסבר קצר ואז ממש התחלה. ובתור מישהי שאוהבת (מאוד!) סיפורי מקור, זה היה שינוי מרענן לטובה.
הרבה פוליטיקה? מצוין! אני אוהבת פוליטיקה. פוליטיקה זה הגיוני, אני מבינה את מערכי הכוחות, אני מבינה מי נגד מי. לא ישר בום בום יורים ואין לי מושג למה בכלל. כאמור, סצינות אקשן ארוכות שנמתחות בין מטח יריות אחד לשני משעממות אותי. סוף סוף היה תוכן, סוף סוף היה קצת ברור מי נגד מי ולמה (כלומר מעבר ל"אלה הרעים" ו"אלה הטובים", שלום שלום). וכשכבר היה אקשן (והיה לא מעט) הוא היה הרבה פחות משעמם. בסדר, הייתי מקצרת משמעותית את המירוץ וחותכת לחלוטין את הסצינה במים ואת כל הסצינות של ג'אר ג'אר בינקס (בסה"כ אפשר היה לקצר את הסרט בחצי שעה בכיף) אבל גם מפרקים 4 ו-5 הייתי מקצצת לא מעט (לו שאלו אותי…![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
) אז זה לא הבדל גדול.
אפרופו ג'אר ג'אר, הוא אכן מעיק לא פחות מכפי שזכרתי… את הדמות עצמה הספקתי לשכוח וגם 99.9% מהעלילה (סיכוי רב שלא צפיתי בה מלכתחילה, די נמנמתי על השטיח), אבל את רמת המועקה שהוא עורר בי זכרתי יופי, ובצדק. הוא ללא ספק נותן פייט לצ'ואי על התפקיד הדמות המעצבנת ביותר בגלקסיה. אני חוזרת בי, אני מעדיפה כבר דמות מעצבנת שנוהמת מעוד דמות שמדברת בקול מטופש ובתחביר משובש (מה יש ללוקאס מדמויות כאלה, לעזאזל?!). אם כבר נודניק שלא סותם ת'פה, המינימום שאני דורשת שידבר במבטא בריטי (או שישתוק).
אבל שאר הדמויות הראשיות כתובות לא רע בכלל. במקום משפטים מטופשים, פעירות עיניים ודיבורים קלישאתיים, הן אשכרה מדברות כמו אנשים. ויש אנשים ולא רק גברים לבנים! (או חייזרים ורובוטים זכרים + שחור ייצוגי + אישה ייצוגית). כלומר יש נשים ויש שחורים (אבל לא גם וגם, לא צריך להגזים). התקדמנו קמעה, תודה לאל. כבר בתחילת הסרט כששומעים אישה מדברת (קצינה/טייסת או משהו) אמרתי לבנזוג "הי, אישה!" וגם בהמשך היו. יכלו להיות יותר, אבל אני מניחה שאי אפשר להגזים אם רוצים שיהיה הגיוני שבעתיד ייעלמו (כמעט) כולן באופן מסתורי…
המלכה אמידלה טובה פי כמה מהנסיכה ליאה. היא נורמלית, היא פחות היסטרית, אם כי זה קל יותר כשאין לך "סטוקר" שמרייר ונוהם עלייך כל הזמן (ואני לא מתכוונת לצ'ואי). ראו זה פלא, אפשר להעביר סרט עם נשים וגברים בצורה עניינית, בלי שהם יעקצו זה את זה ללא הרף ואיאלץ לסבול ולספור בשקט את הדקות עד שכל הטסטוסטרון והמתח המיני הזה יתפרק כך או אחרת. מתברר שנשים לא חייבות להיות (גם) אובייקט מיני (בסדר, היה איזה פריים עם סטטיסטית בסוג של ביקיני שפחתי, אבל אני במוד סלחני). כבר אמרתי שהתבגרות זה לא רע?
התבאסתי שוויתרו על הבובה של יודה והפכו אותו לאנימציה ממוחשבת. הוא היה הרבה יותר חמוד ופלאפי בתור בובה.![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
למען האמת הייתה יותר מדי אנימציה ממוחשבת בסרט, אבל כבר הבנתי שלוקאס חולה על זה, אז ניחא… בסה"כ הסרט נראה הרבה יותר מבחינה חזותית מהסרטים הקודמים (שנראו טוב לתקופתם מן הסתם) וגם זה לא רע. הדבר היחיד שנראה מוזר הוא ההיי-טקיות היחסית שלו לעומת הלואו-טקיות של הטרילוגיה המקורית… אני מבינה שקשה ללכת אחורה, אבל התוצאה המתקבלת היא כאילו באמת הלכו אחורה… (בעתיד). נו שוין.
לסיכום, סרט חביב למדי, לא גרוע, לא אסון, לא מקלקל את קודמיו משום בחינה שהיא (להפך; אם כי טרם צפיתי בפרק השישי). הוא הרבה פחות מטופש או אווילי משלל סרטים שזכו כאן לקריאות התלהבות (אנטמן למשל, הוא הדוגמה האחרונה שקופצת לי לראש). אני מניחה שזה תלוי בציפיות; לי פשוט מעולם לא היו ציפיות גבוהות במיוחד מג'ורג' לוקאס…![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
בשורה התחתונה, עד כה מדובר בסרטים חביבים ולא מלהיבים במידה די דומה מבחינתי. היה נחמד ונחמד שהיה (ואני ממשיכה מכאן לפרקים 2, 3, 6 ו-7, לפחות לעת עתה), אבל אני לא בונה על צפייה שנייה.
אם אהבת את הפוליטיקה
תתמוגגי מאושר בפרק II.
בשיא הכנות, "אימת הפנטום" – על אף שלא יצירת מופת – הוא לא התועבה שעשו ממנו. כשהייתי ילד הזלתי ריר מול מסך הקולנוע – ומלחמת הכוכבים (שכמו פרק V, אגב, אינו תרגום מדוייק. אמור להיות "מלחמות הכוכבים") זו סדרת סרטים לילדים, בראש ובראשונה. סדרה שבדומה לפיקסאר, מבוגרים נהנים ממנה יותר.
לראשונה רואים קרבות ג'דיי שהם לא שני חתיירים שמצמידים מקלות, אלא קרקס אקרובטי מרשים עם קפיצות באוויר ותרגילי התחמקות מרשימים. "Duel of the Fates" שוויליאמס הלחין לסרט זו אחת הנעימות הטובות בסדרה, והשילוב שלה בקרב מול דארת' מול מביא לי עד היום תחושה של צמרמורת (טובה) בידיים.
המשחק בסרט לא צועק אוסקר, זה נכון. שחקנים שאנחנו יודעים שיש להם גרם של כישרון מדקלמים את הטקסטים שלהם כאילו דרויד השתלט עליהם. אבל כמו שכבר רבים מסכימים: גם בטרילוגיה המקורית הם לא בדיוק שייקספיר. בייחוד מארק המיל. לא יודע מה רוצים מהיידן כריסטנסן או הילד השחקן, המיל בכיין מעצבן לא פחות מהם.
בנוגע ליודה, זו גרסת הבלו-ריי שהוסיפה את יודה ב-CGI לסרט. במקור, "נקמת הפנטום" הוא האחרון בסדרה עם יודה הבובה (הנה ההשוואה). מה שכן, יש עודף CGI שלא הזדקן היטב. כל רהיט וגאדג'ט בסרט נראים כאילו הרגע הוציאו אותם מהניילון. בסרטים הקודמים לפחות יש תחושה שמדובר ביקום "משומש", מלוכלך כזה. ניכר היטב איזו משתי הטרילוגיות היוו למעצבים של פיירפליי השראה.
ומידי-כלוריאנים. יאייקס.
אהבתי את הפוליטיקה כי סוף סוף הבנתי מי נגד מי ולמה
כלומר מהו מאזן הכוחות, מה קורה שם בעצם בגלקסיה הרחוקה רחוקה הזאת, ולא "אלה הרעים, אלה הטובים, תמשיכו מכאן". כלומר מה שדורון ראה בו יתרון בפרק 4 (ואין לי מושג למה) היה בעיניי חיסרון עצום. אני אוהבת להבין דברים. אקשן לא מעניין אותי בפני עצמו, העלילה מעניינת אותי. אקשן פשטני של "הטובים והרעים נלחמים זה בזה" בלי הרבה עלילה מסביב משעמם אותי. בפרט, כשאני לא יודעת למה הטובים טובים ומה הם רוצים, ולמה הרעים רעים ומה הם רוצים (מלבד להשתלט על העולם, מואה הא הא!) קשה לי להבין אותם ולהזדהות איתם. כלומר ויתרו מראש על חלק ניכר מהחיבור הרגשי שלי לדמויות, זה פספוס.
המשחק בסרט היה בסדר גמור, אין לי טענות לאף אחד מהשחקנים. הילד היה חמוד (אולי קצת פוץ, אבל ככה זה לפעמים עם ילדים חכמים מדי) ואין לי מושג מה רוצים מהמשחק שלו.
לגבי יודה, אולי טוב שהחליפו אותו באנימציה ממוחשבת, כי משהו רע עבר על הבובה הזאת… (אם זו בכלל המקורית; יש לי תחושה שהכינו חדשה) כי הבעות הפנים שלה נראות שונות משל הבובה בפרק 5, אלא אם מה שראיתי שם עבר גם הוא איזשהו "שפצור" (לא שמתי לב, אבל מה אני יודעת).
ואכן, האנימציה הממוחשבת נראית מלאכותית מדי פעמים רבות, אבל דווקא לא הציקה לי יותר מדי. שרדתי את האנימציה של "בבילון 5", קטן עליי…![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
אם כבר מתקטטנים...
התרגום הישיר הוא "מלחמות הכוכב"
אבל האמת שאיכשהו יצא שבעברית השם יותר מדוייק מאנגלית…
בדיוק כמו ש"Game of Thrones" מתורגם
ל"משחקי הכס" במקום "משחק הכסים". בטח המתרגמים כבר המציאו שם לתופעה הזו.
I'm MC-don't-know-how-to-pluralize-word
I got so many rhyme
and I sleep with all the girl
When there's more than one of something
You're supposed to pluralize
But I never learned it
Throughout all the year I've been alive
כן, העניין הוא
שאני כמעט בטוח שרבים של 'כס' זה 'כסאות' ולא 'כסים' ולקרוא לסדרה 'משחק הכסאות' קצת מוציא את רוב המשמעות של השם.
יש הבדל בין כיסא לכס.
כיסא-"רהיט נפוץ בעל ארבע רגליים המשמש לישיבת אדם יחיד."
כס- "מקום מושבו של אדם רם מעלה."
זה נכון שאין רבים לכס בעברית בניגוד לשפה האנגלית אבל זה לא אומר שצריך לשנות למילה עם משמעות אחרת. אם לא שמת לב השם באנגלית הוא לא Game of Chairs.
גם באנגלית הכוונה לא לכוכב יחיד
כמו ש-Star Trek היא לא מסע בכוכב אחד.
הייתי מנסה להסביר, אבל למה לטרוח כשאחרים עשו זאת יותר טוב.
אם הייתי מתרגם בישראל וטרול, את Game of Thrones הייתי מתרגם כ-"משחק הכיסאות" סתם בשביל דחקות.
לא התמוגגתי; הפרק השני היה משעמם יחסית
לא הייתה בו הרבה פוליטיקה, דווקא קטעי האקשן היו בחלקם לא רעים בכלל, ובין לבין היה ככה-ככה. לוקאס לא ממש יודע לכתוב מערכות יחסים (אם כי חל שיפור מסוים) ובכל זאת מתעקש לעשות זאת…
כמו כן בתור סרט בשם "מלחמת המשובטים" ציפיתי, איך לומר, למלחמה של משובטים, וזה לא ממש קרה. זה נראה קצת כמו סרט שנועד להעביר את הזמן בין הפרק הראשון לפרק השלישי… הזכיר לי קצת את "שני הצריחים", רק שפיטר ג'קסון עשה זאת הרבה יותר טוב. למעשה נזכרתי לא מעט ב"שר הטבעות" במהלך הצפייה, ובעיקר חשבתי לעצמי שהוא מתעלה על הסרטים האלה בכל מובן…
לסרט קוראים "מתקפת המשובטים", לא "מלחמת ה"
ובתכל'ס, זה מה שיש שם – המתקפה שפתחה את מלחמת המשובטים. אם את רוצה לראות את המשך המלחמה, היא מתוארת בשתי סדרות הטלוויזיה בשם The Clone Wars.
ואללה. טוב, נהיה לי סלט אחרי נקמת הג'אר ג'אר...
גם "מתקפת ה…" לא ממש מתאים בעיניי לשם הסרט, אבל ניחא.
אולי "מתקפת המשורבטים"
יתאים יותר למה שהולך בסרט המשעמם ועמוס-CGI עד זרה הזה.
הבנתי מה בלבל אותי: ליאה מתייחסת למלחמ(ו)ת המשובטים
בהודעה שלה בתחילת הסרט הראשון (פרק 4).
כך או כך, בין אם נקרא לזה "מלחמת המשובטים" או "מתקפת המשובטים" לא הייתה שם אף אחת מהנ"ל… כפי שהעירו בתבונה גם החבר'ה של Screen Junkies ב-Honest trailer לסרט (למען האמת הם קלעו בול לכמה וכמה נקודות שקיטרתי עליהם בעצמי תוך צפייה בסרטים) ולכן זה שם מוצלח לסרט, רק לא לסרט הזה.
רק שהאנלוגיה המתאימה
כרונולוגית (בשני העולמות – שלנו ושל הסרט) היא הסרט השני של "ההוביט", שדווקא די מתאים לתיאור שלך על להעביר את הזמן. וכאן, פיטר ג'קסון לא כל כך הצליח, לפחות לדעת רבים.
בעצם המעבר של פיטר ג'קסון מטרילוגיה אחת מוצלחת ומיתולוגית לטרילוגיה שנייה – של פריקוולים, הא! – נמרחת, משעממת, עם דמויות חדשות מיותרות, עמוסת CGI שלא בטובתה ומקלקלת את הטעם הטוב של הטרילוגיה הראשונה, מאד מזכיר את המעבר של לוקאס.
לא ולא.
אני דווקא נהניתי מאוד מ"שני הצריחים"
הוא לא נופל בעיניי משני האחרים (בפרט ביחס לעובדה שאין בו פרולוג או אפילוג, וזה תמיד קשה יותר). הוא מכיר לנו את אאווין, יש בו הקרב בנקרת הלם… הוא ממלא את חלקו נאמנה כחלק שני בטרילוגיה (הרבה הרבה ה-ר-ב-ה יותר מוצלחת מכל בחינה שהיא).
אמנם בסרטי ההוביט טרם צפיתי (וגם לא כ"כ התלהבתי מהספר) אבל לפחות לגבי לוקאס, אין שום דבר בפריקוולים שראיתי עד כה ש"מקלקל" את הטרילוגיה הראשונה. אולי מפני שלא מצאתי בה שום "טעם טוב". העובדה שהפרק השני שעמם אותי יותר מהראשון לא אומרת שהשאר היו מרתקים… וכאמור, לוקאס דווקא למד כמה דברים מאז (למשל לכתוב חיזור גברי בצורה קצת פחות דוחה או לכתוב יותר מדמות נשית אחת).
הוא לא מתכוון לשני הצריחים
הוא מתכוון למפלתו של סמאוג או איך שלא קראו לסרט הזה
מה שהוא אמר.
(ל"ת)
הבנתי. אם כי יש לי תחושה שמסרטי ההוביט הייתי נהנית יותר
חרף כל הביקורות עליהם.
ההתלהבות מסטאר וורס לא מובנת לי. כלומר, אני מבינה את מי שצפה בהם בזמן אמת (או קרוב לכך) בעולם קולנועי וטלוויזיוני שונה שבו הם היו חדשנים, רעננים ומגניבים, ועבורו זו נוסטלגיה. אני פחות מבינה את מי שצופה בהם כיום ומתלהב, כי קשה לי להבין ממה. זו קלאסיקה, מעניין לצפות בה ולו מבחינה תרבותית, הסרטים בסה"כ נחמדים לפרקים, אבל לא הרבה יותר מזה. יש בהם דברים מגניבים, ללא ספק (למשל חרבות אור) אבל לא מספיק כדי שהם יהפכו את המכלול למגניב או יכפרו על הבעיות הרבות.
מאחר וזה די ברור
שאני שייך לקבוצה הראשונה, נקודת המבט שלי די ברורה. ולכן כמו שלך אין יכולת לחוות את הסרטים כמי שגדל באייטיז, לי אין יכולת לחוות אותם כמי שגדל בניינטיז-תאוזיז.
ולכן כנראה את לא יכולה להבין מה הפך את הסרטים הכי מגניבים בהיסטוריה (עובדה סטטיסטית, מעבר לדעות הפרטיות שלי ושלך) לכאלה.
כבר נאמר שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו, אבל הוא גם תבנית זמן הולדתו, בהרבה בחינות. ובטח נטחנו כבר מיליוני מילים על החוויה של התבוננות ביצירת אמנות בהקשר והמכלול התרבותי של זמן יציאתה, וחוסר היכולת לשחזר חוויה דומה בזמנים אחרים. אני לא אתםלא אם בעוד עשרים שנה גם סרטי שר הטבעות יעשו הרבה פחות רושם על צופים שמורגלים לחוויה ויזואלית עם קצב שונה לחלוטין.
לא ברור לי איך זה קשור למה שכתבתי
מכיוון שהתייחסתי למי שצופה בסרטים כיום, לא למי שצפה בהם אז.
אה, וחוץ מזה, דווקא גדלתי באייטיז. פשוט לא צפיתי בסרטים האלה בילדותי (וגם לא באיטי).
צפיתי בסופ"ש עד כה בפרקים 4 ו-5 (בגרסה משופצת כלשהי)
והם חביבים, אבל ממרחק הנוסטלגיה ואין ספור אזכורים, קשה עד בלתי אפשרי להגיע אליהם "לוח חלק". במיוחד קשה אחרי אין ספור צפיות ב"ספייסבולס" (שלא צוחק רק על מלחמת הכוכבים, ומצליח להצחיק גם אם לא מכירים את הסרטים, אם כי היו לא מעט בדיחות שהבנתי במהלך השנים בעזרת אזכורים במקומות אחרים…). כתוצאה מכך ההתנשפויות של דארת' ויידר הצחיקו אותי נורא, ובעיקר לא יכולתי לחכות שריק מורניס יצא משם… וכמובן בדיחות שוורץ, אסהול וכו'.
מה עוד? לא ברור למה הסרטים מתחילים מהאמצע. יש פרולוג כתוב (מה לגבי "הראה, אל תרצה"?) ואז פתאום מתחיל הסרט בנקודת זמן לא ברורה. שזה אולי ישר לאקשן, אבל אני דווקא חובבת אקספוזיציות הרבה יותר מסצינות אקשן בלתי נגמרות ומשעממות לאללה (אקשן שנמתח כמו מסטיק נוטה למצות את עצמו מהר מאוד בעיניי). כמה אפשר לראות תקריבים על טייסים בתא הטייס? אני מבינה שזה זול יותר, אבל זה מייגע.
הדמות של צ'ואי מעצבנת אש (הוא האב הרוחני של "גרוט" רק הרבה פחות חמוד וחינני). יודה דווקא יודע לדבר במשפטים נורמליים כשהוא רוצה. הנסיכה ליאה (שאף אחד לא טרח להסביר עדיין נסיכה של מי/מה היא, אם כי יש דברים ידועים שכנראה נאמרים רק בסרט הבא) מדגימה 101 תסרוקות צמות ופעירות/כיווצי עיניים (ירדנה ארזי, מאחורייך!). לפחות שמחתי לגלות שהתסרוקת המטופשת (האיקונית) שהייתה לה רוב הסרט הראשון (שלא לדבר על הבגד הכעור) אינם גזרה משמים ויש להם חלופות טובות בהרבה. לפחות היא נסיכה עם אופי ולא רק עם יופי, ובהתחשב בכך שהיא האישה היחידה בסרטים (למעט דמות נשית אחת בכל סרט שמפציעה לדקה בערך ואומרת משפט) צריך כנראה לומר תודה שיש לא רק טסטוסטרון בסרט.
באמת, עשרות אם לא מאות גברים וניצבים יש בסרט הזה, אבל נשים – יוק. בסרט השני פרגנו גם שחור ייצוגי (אם כי עקרונית אין לדעת מה הצבע של חיילי האימפריה מתחת לפלסטיק הלבן). אני לא מאלה שיושבים לספור כמה יש מכל קבוצת אוכלוסייה, אבל יש מקרים שזה פשוט צורם. לא מדובר כאן בסרטים עפ"י ספרים או בסרטים היסטוריים או כאלה שמנסים לחקות מציאות קיימת (שפעמים רבות אינה שוויונית); מדובר בסיפורים מקוריים שמתרחשים בגלקסיה רחוקה ובזמנים אחרים, כך שאין להם באמת תירוצים. אצל מל ברוקס אפילו הרובוט הייתה אישה…
לסיכום, בינתיים זו בעיקר חוויית צפייה כי אני מרגישה שאני סוף סוף סותמת איזשהו חור תרבותי מהותי, אבל הסרטים עצמם לא שוס גדול. המוזיקה נהדרת כמובן, אבל גם כאן נראה שהיוצר קצת התבשם יותר מדי מפרזה מוצלחת ולכן טחן אותה בלופים סרט שלם (בווריאציות מסוימות, ועדיין). גם בטהובן ידע מתי לעצור כדי לא לשחוק את המוטיב יתר על המידה…
מסכים איתך על רוב הדברים שאמרת
בעיקר בקטע של הפסקול, שבפרק 5 נהפך לכמעט בלתי נסבל בשלב כלשהו. ובכל זאת, שני הסרטים האלו (ובעיקר השני מביניהם) נראים נהדר לגילם, ובהרבה נקודות (עיצוב הפנים הנקי של החלליות הקיסריות, הדמות של דארת' וויידר) מתעלים על הרבה שוברי קופות חדשים ולכאורה "משוכללים" יותר. כמעט כל אלמנט השתפר בין הפרק הרביעי לחמישי, בעיקר בזכות העובדה שהאן וליאה הם הגיבורים של הסרט (והפינג-פונג המילולי ביניהם מכיל כמה מקטעי הדיאלוגים הטובים ובוודאי ה"רעננים" ביותר בתולדות הסדרה), בעוד שלוק נדחק קצת הצידה.
אגב, צ'ואי עיצבן אותך? מה עם 3cpo? חשבתי שהוא הדמות שנחשבת להכי בלתי נסבלת…
לא חשתי באף אחד מהנ"ל...
ולגבי הרובוט, הוא אמנם נודניק, אבל מדבר במבטא בריטי (זה תמיד יתרון…) ולפחות הוא מספק מידע חיוני בד"כ ואפשר להבין אותו. זה עדיף על דמות שרק נוהמת כל הסרט. שילהקו כבר כלב וחסל.
אמרו את זה קודם, לפני
זה לא משנה
יפ, מל ברוקס ידע מה הוא עושה...
והשחקן ההוא לעולם יזכיר לי את צחי נוי.
חלקים בתגובה שלך מזכירים לי מילה במילה את מה שאני חשבתי על הסרטים :)
במיוחד "הראה, אל תרצה" .
לי בעיקר מוזר שהפרק הזה נחשב לטוב מקודמו. לא הבנתי במה.
אותי הוא דווקא שעמם יותר, בעיקר כי היה יותר מדי אקשן ארוך ומרוח. כפי שציינתי, סצינות אקשן ארוכות ומונוטוניות מדי נוטות לשעמם אותי מהר מאוד.
כמו כן אני לא מבינה איך את יכולה לומר ש"טווח ההבעה של יודה מצטמצם לפתיחה וסגירה של העיניים" בשעה שהוא מביע הכול עם האוזניים! ממש כמו כלבלב או ארנב. באמת, זה אחד הדברים הכי חמודים בו. הוא דווקא בובה מקסימה בעיניי; רק הדיבור (כלומר התוכן והתחביר המעורבב במכוון) מעיק.
אני בעד בובות (סטייל ג'ים הנסון) כל עוד הן נראות כמו יודה. עדיף עשרות מונים על כל אנימציה ממוחשבת.
נ.ב.
רק כשהחל הסרט קלטתי שבעצם "האימפריה מכה שנית" הוא תרגום לא משהו. צריך להיות "האימפריה משיבה מלחמה" או משהו כזה.
יודה עצבן אותי נורא.
את אומרת שהוא גם מזיז את האוזניים? נניח. המראה שלו מאד חביב כבובה, אבל הוא לא היה נראה חי. בסרט השלישי – שעוד לא כתבתי עליו – בהחלט היו יצורי CGI מחרידים שגרועים יותר מיודה, אבל זה לא עושה אותו ללהיט גדול.
הסרט הראשון היה שעמום נורא. ההתחלה עם הדרואידים במדבר היא בזבוז זמן אחד גדול. הסרט איטי והעלילה שלו דלה מאד. השני לדעתי מעט יותר טוב אבל החלק הכי מוצלח בטרילוגיה לדעתי הוא הסרט השלישי – מינוס השליש הראשון שלו.
עניין של טעם; ואני לא אומרת שהוא מזיז, הוא מזיז
בעיקר כשהוא מתוסכל (בסגנון קרמיטי כזה). אני לא מבינה איך אפשר לפספס את זה. הנה דוגמה, ממש על ההתחלה:
https://www.youtube.com/watch?v=HMUKGTkiWik
יודה נראה לי חי באותה מידה שפוז'י או מיס פיגי נראים חיים (מינוס ההיסטריה של האחרונה). בהתחשב בכך שגדלתי (גם) על סרטים שהופיעו בהן בובות, זה לא ממש הבדל גדול ואין לי בעיה עם העיצוב או התפעול שלו. למעשה העיצוב שלו הוא הדבר המוצלח ביותר בו (הדיבוב לא משהו והטקסט מעצבן, אז מה עוד נשאר?); הוא מזכיר לי את בודהה (יודה ודאי עושה יוגה, או לפחות מדיטציה…), התפקיד של מדריך רוחני תפור עליו.
הסרט הראשון התקדם לאט אבל פחות שעמם אותי כי ידעתי פחות מה עומד לקרות, עוד לא הכרתי את העולם (כלומר הכרתי ממיליון רפרנסים, אבל לא ראיתי ממש איך הדברים נראים בסרט עצמו) והיה בו משהו מסקרן ומרענן יותר. בסרט השני לא היה הרבה תוכן מלבד סצינות אקשן לא מוצלחות במיוחד + טוויסט קצר (שעליו ידעתי מראש).
לגבי "הראה, אל תרצה"
הכתוביות נוספו בעקבות רעיון מבריאן דה-פלמה:
But from that contentious dinner came an idea. Brian said, ‘Why don't you start the movie with some kind of legend? You keep saying you want to make this movie into a space serial, then why don't you have a legend like they had in the old days, rolling up the screen and setting out the whole story?’ And that idea came from Brian De Palma. George appreciated it, adopted it – didn't stop him insulting Brian – but used the idea and that became the famous crawl at the beginning of every episode.”
אני תוהה עד כמה הצופים של הסרט הראשון כשהגיע לקולנוע זיהו את ההקשר הזה. כלומר, עד כמה המחווה הקולנועית הזו הייתה עדינה כבר כשהסרט יצא.
http://www.empireonline.com/movies/features/secret-history-star-wars/
תודה על הביקורת המצויינת
גם אני מהוותיקים שראו את המקור כנראה. לא התלהבתי בזמנו.
רק מאינדיאנה התלהבתי (ראיתי אותו רק אולי בזכות אינדיאנה כנראה באיחור קל של כמה שנים…לא מצליחה לזכור) ונקודות נוספות- לוק היה נראה לי חתיך טיפש וליאה לא נראתה לי יפה. אבל היה מסקרן מספיק כדי שאצפה בכולם. לא פיתחתי שום הערצה.
רק בצפייה נוספת לקראת צאת שלושת הסרטים החדשים התאהבתי.
על דארת' ונבלים אחרים
שמתי לב שבמסגרת חגיגות הכח מתעורר בכל מני אתרים (כולל זה) יש איזושהי גלוריפיקציה של דארת' ויידר כנבל האולטימטיבי במיוחד לעומת הנבלים בסרטים של היום – למה ?
דארת' הוא בהחלט נבל מרשים, מפחיד וזכור אבל רשימת התלונות על הנבלים בסרטים של היום (חסר עומק, חסר סיפור, חסר כוונה וכולי) יכולה להיות תפורה בול על דארת'.
בטרילוגיה המקורית הסיפור שלו בכלל לא מסופר, כל מה שמסופר זה שהוא רע ושמסדר הג'די פעם פגע בו, בנוסף החלק שלו בפיתוח העלילה דיי מינורי והוא יותר מגיב מאשר מפעיל, אם כבר זה הקיסר שעושה את המהלכים הבאמת מעניינים.
אין ממש פיתוח של הדמות הוא דיי שטוח.
אני אישית אוהב את הדמות ואת הסרטים למרות שכמו הרבה ישראלים אחרים, בגלל ששידרו רק את פרק 4 בטלוויזיה זה כל מה שראיתי בילדותי ולא ידעתי בכלל שיש המשכים- עולם לפני אינטרנט(באופן אישי במשך שנים הייתי בטוח שהלייטסייבר מאדה אנשים… ) אך כל המסיבה סביב הטרילוגיה החדשה שאמורה להיות קלאסיקה מודרנית לא ברורה לי ובמיוחד לא ברור לי ההתלהבות מדארת' לעומת הנבלים של היום בסה"כ אותו נבל בתחפושת שונה.
שורה תחתונה אי אפשר לבקר את הטרילוגיה המקורית בצורה אובייקטיבית כל מי שאוהב אותה נותן הילה מיוחדת לכל המסביב וכל השאר מושפעים מאינסוף האזכורים והטררם. ובמיוחד ביחס לדארת'
חייבים להתחיל להקפיד על איות פונטי.
לרגע חשבתי שמדובר בתגובה שעוסקת בעורך הדין דודי וידר.
זה בלי נוסטלגיה? זו רק נוסטלגיה...
ולפחות אצלי שום דבר מהנ"ל לא החזיק (בצפייה ראשונה כיום). במקרה שלי לפחות זה בעיקר, אני מניחה, כי מל ברוקס צחק על הנקודות הנכונות ועשה את זה הרבה יותר טוב.
ארר, תקלת שרשור. זו הייתה אמורה להיות תשובה לתגובה של eclipse מעליי (אבל גם לביקורת במידת מה).
(ל"ת)
מכירים את החללית "בז אלף השנים"?
היא הופיעה בכתבה על 'מלחמת הכוכבים' במגזין 'מוצ"ש'. אודה שלקח לי חצי שבוע כדי להבין למה אני לא זוכר את החללית הזו.
זה באמת היה התרגום של השם של החללית באחת ההוצאות לוידאו/שידורים בערוץ הראשון (אני כבר לא זוכר)
המגזין לא המציא את זה, סביר שהכותב נתקף בפרץ נוסטלגיה.
כל עוד נמנעו מלקרוא לה
"מהר-חלל-חש בז", דיינו.
"מהר-חלל-חש בז-אלף-שנות-אור"
(תיאור העלילה של 'צעצוע של סיפור')
OMG זה תרגום גאוני.
לו הייתי מתרגם את "מלחמת הכוכבים" וחושב על זה, הייתי לגמרי קורא לה ככה. ואז יורד למחתרת לשארית חיי מאימת הצופים שרוצים לרצוח אותי, אבל היה שווה.
באחת הגרסאות של תקווה חדשה שראיתי
תורגם "אובי-1 קנובי".
כנראה מישהו שלא ראה ולא הכיר מלחמת הכוכבים קודם.
אז כשהוא ראה את הסרט ושם לב שיש שם C3PO ו-R2D2, אולי הוא הניח שיש שם גם OB-1.
בדרך כלל אני לא אוהב שאלות שמתחילות ב "האם אני היחיד ש-" כי משיקולים סטטיסטיים התשובה היא כמעט תמיד "לא", אבל הפעם אני באמת שוקל ברצינות את האפשרות שאני מיעוט מאוד מאוד קטן בנושא הזה ואני תוהה מי פה לא בסדר, אני או יתר העולם.
ובכן,
האם אני היחיד שמעולם לא קיבל את משפט "לפני זמן רב מאוד, בגלקסיה רחוקה רחוקה" באופן מילולי?
...אז באיזה אופן כן קיבלת אותו?
מן הסתם, המשמעות של המשפט הזה היא "היה היה פעם… בחלל!". הוא לא באמת נועד לציין מקום או זמן אלא רק להכניס את הצופים לאווירה המתאימה: אתם הולכים לשמוע אגדה. אבל בחלל. ובכל זאת המשפט הזה נמצא שם, לכן בהקשר של הסרט עצמו אני לא רואה דרך אחרת לפרש אותו מלבד המילולית.
פירשתי אותו כלא יותר מתיאור אווירה.
הרי גם המשפט המקורי (עם "בארץ" במקום "בגלקסיה") רק נותן אווירה. הארץ המדוברת היא לא באמת "רחוקה", היא פשוט לא קיימת. אבל כל עוד הילדים ששומעים את המשפט חושבים על טירות וסוסים במקום במקום בנייני בטון ומכוניות, ה"שקר" עושה את מלאכתו.
כשנתקלתי לראשונה במשפט ממלחה"כ (הרבה לפני שצפיתי בטרילוגיה, אוסמוזת פופ וכו') הרעיון של גלקסיה שורצת אנשים מפותחים טכנולוגית בעבר הרחוק היה זר לי לחלוטין, אבל כבר שמתי לב שגם ספרי מד"ב שמתרחשים בעתיד נכתבים בזמן עבר. היה לי הרבה יותר טבעי להניח שהמשפט הנ"ל נאמר מנקודה שרירותית כלשהי הרבה אחרי אירועי הטרילוגיה. כשנתקלתי לראשונה בתיאוריות מעריצים שמתייחסות למשפט כמשהו שנאמר מנק' הייחוס של ההווה, חשבתי שמדובר בבדיחה. בדיחה שעם הזמן התגלתה כמאוד מאוד נפוצה, ושכל מעריצי מלחה"כ משתפים איתה פעולה, ושאם מישהו לוקח אותה ברצינות בטעות, אף אחד אף פעם לא מעיר לו… אני חושב שרק כשראיתי את ה-XKCD הזה הפנמתי סופית את זה שלמשפט הזה יש מעמד קנוני בקרב המעריצים. ועדיין, מבחינתי הגישה הזו מסבכת את היקום של מלחה"כ שלא לצורך, והרבה יותר פשוט להתייחס אליו כמו לטקסט הפותח של "פארגו", שטוען שהסרט מבוסס על סיפור אמיתי (הוא לא).
וכמו שסינדרלה, שחיה מזמן בארץ רחוקה,
לא יכולה לקפוץ לסטארבאקס או לדבר על מלחמת וייטנאם, אז גם אנשי "מלחמת הכוכבים" לא יכולים לבקר בכדור הארץ, כי הם חיו מזמן מזמן בגלקסיה רחוקה.
אז אני לא מבין מה ה"בעיה" בכך שמתייחסים למשפט כפשוטו. מן הסתם זה מתרחש במקום וזמן שלא קיימים באמת, זה סיפור. אבל ציון זמן אחר אין לנו, אז אם שמים את זה על ציר זמן – שמים את זה מזמן מזמן. איפה עוד נשים את זה?
אולי הסדרה מתרחשת עשרות אלפי שנים בעתיד, אחרי שהציויליזציה האנושית קמה ונפלה כל כך הרבה פעמים שכל זכר מכדוה"א נמחה, וטכנולוגיות רבות אבדו ופותחו מחדש פה ושם.
אולי היא מתרחשת ביקום נפרד לחלוטין, כנהוג בספרי פנטזיה גבוהה.
האפשרות הראשונה עקבית עם הז'אנר ונותנת הסבר לנוכחותם של בני אדם. האפשרות השנייה עקבית עם הרוח של הסדרה ונותנת כסת"ח למיסטיקה ולחוקי הפיזיקה. האופציה של למקם הכל בעבר הרחוק ובגלקסיה רחוקה מרגישה לי כמו לא זה ולא זה. פריימינג כל כך ייחודי צריך לדעתי להתבטא בסיפור באופן כלשהו, או לפחות לקבל צידוק חזק יותר מתופעת לוואי של משפט תמים. אני מוכן לקבל אותו אם זה הקאנון, אבל אני לא חושב שהוא בעדיפות העליונה.
אבל גם כדור הארץ קיים מזמן
4.6 מליארד שנים.
ויש להם חלליות שטסות במהירות גבוהה ממהירות האור. הם יכולים להגיע מהגלקסיה הרחוקה לכאן.
עוד יביאו אותם לכדור הארץ ששורץ דינוזאורים :)
כן, וזה גם די משעשע
הרבה מאוד סרטי מד"ב הם עתידניים ומתרחשים ב 2120 או 3000 או וואטבר. גם יש כאלה כמו "אקס-מן" (הדבר הראשון שקפץ לי לראש) שכותבים דברים כמו "בעתיד הלא רחוק" או משהו כזה. כלומר, כשחושבים מד"ב זה לרוב מעלה קונטציה של משהו עתידני כזה, כי יש כל מיני טכנולוגיות משוכללות ודברים כאלה. ואז יש את "סטאר וורס", שיש בו חלליות והולוגרמות ורובוטים מצפצפים, אבל פתאום אומרים לך שכל זה קרה בכלל מזמן, בעבר, בחלל. כמו שרד אמר, זו סוג של אגדה בחלל. לדעתי זה נחמד.
זה גם הגיוני שבגלקסיה רחוקה רחוקה יותר מתקדמים מאיתנו טכנולוגית
מה שעבורינו נחשב מד"ב נחשב שם כמשהו שהיה מזמן מזמן.
ולכן ה"מזמן מזמן" עובד גם ככסת"ח טכנולוגי.
כשאתה מציין עתיד כלשהו, אתה פותח את הסרט שלך לניטפוקים. שנת 2001 עברה ושום דבר שדומה למה שיש ב"2001" לא קרה. שנת 2015 של "בחזרה לעתיד" לא דומה ל-2015. וגם בסרטים שמציגים עתיד רחוק יותר, בדרך כלל המציאות הופכת את התחזיות האלה למגוחכות. אילו "מלחמת הכוכבים" היה מתרחש בעתיד, הרבה דברים בו היו נראים מופרכים – הטכנולוגיה שלהם מתקדמת מאוד בדרכים מסוימות, ומפגרת לחלוטין בדרכים אחרות (יש ספינות חלל פרטיות, אבל לאף אחד אין סלולרי?! יש דרוידים, אין מחשבים אישיים?). אבל זאת לא בעיה, כי זה לא קורה בעתיד, אלא מזמן מזמן, בתרבות שונה לחלוטין שהתפתחה טכנולוגית במסלול שונה לחלוטין מזה שלנו. ובתכלס, גם חוקי הפיזיקה שם הם לא בדיוק מה שהם אצלנו.
בלב ים
היה קצת מצחיק, רק מעט אחרי שהתלהבתי בכתב מסצינת הפתיחה של "מלחמת הכוכבים", לראות את הפתיחה של "בלב ים": הסרט מתחיל בסצינה שהיא פחות או יותר זהה, אם רק מחליפים את החללית בלווייתן.
אם מדברים על חיקויים למלחמת הכוכבים
אם מדברים על חיקויים של "מלחמת הכוכבים" מקום ראשון מגיע ל- 'מלחמת הכוכבים הטורקי' או בשמו "האיש שהציל את העולם".
רקע החלליות גנוב פשוט כמשמעו מהסרט המקורי. על פי האגדה, היוצרים התגנבו בלילה לבית קולנוע באיסטנבול שהקרין הסרט. "השאילו" ממנו קטעים של פילם והעתיקו אותם לסרט.
https://youtu.be/c3wgcvItHEw
ותודה לאמיר בוגן , y-net על הכתבה בנושא מה 19/12/15
http://m.ynet.co.il/Category/540?utm_source=ynet&utm_medium=more_in_catageory&utm_campaign=ynet_inbound
גם את המוזיקה הם גנבו
מההמנון הלאומי שלנו.
מקווה שאני לא היחיד שמזהה את הדמיון.
בהתחשב בעובדה שאנחנו גנבנו את התקוה מהמולדובה של סמטנה
בהחשב בעובדה שגנבנו את הלחן של התקוה מהמולדובה של סמטנה אז אין בעיה.
אני לא מוזיקאי גדול אבל אני חושב שיש כאן פחות מארבע תיבות ( כו-או-ול-בא-לא-בה או משהוא דומה) כך שזה לא בכול מקרה לא יכול להחשב העתקה.
חלק מהלחן. שהוא מצידו גנוב ממקור אחר שגנוב ממקור אחר שגנוב משיר יהודי מהמאה ה-15.
(כך לפי המחקר של אסתרית בלצן. מה שכן, הלחן הזה התפשט בווריאציות לא מעטות באירופה, אז סביר שהטורקים הנ"ל בכלל לא העתיקו מ'התקווה').
צפיתי בכל הטרילוגיה המקורית
לפני כמה ימים כהכנה לפני TFA.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שצפיתי בסרטים האלו – ראיתי אותם כשהייתי בת 13-14, והם לא השאירו עליי שום חותם משמעותי. גם בצפייה חוזרת האמת שעדיין קשה להבין למה דווקא הטרילוגיה הזו קיבלה את המעמד האלמותי שהיא קיבלה. ובכל זאת נהניתי מהצפייה ואני חושבת שהיא עזרה לי להיכנס ל-TFA עם הערכה גדולה בהרבה לעולם שבו מתרחש הפרנצ'ייז הזה ולמשימה הקשה שעמדה מול אברמס. לדעתי הוא עשה עבודה מעולה, כי אחרי שצפיתי ב-TFA אני יכולה לומר שלראשונה אני מבינה לגמרי את ההייפ ומחכה בקוצר רוח לסרטים הבאים.
נ.ב. למי שמשיג את הסרטים שלו בדרכים הלא כשרות הנפוצות במקומותינו, אין שום קושי לצפות בטרילוגיה המקורית. מצאתי אותה בקלות רבה ובאיכות מספקת בהחלט.
במקרה שאתם מעוניינים לרכוש 'כוכב המוות', יש הערכת מחיר רשמית של הפנטגון.
כ-193 קווינטיליון דולרים כדי לבנות, וסה"כ עלות לאורך חיי המוצר* – 300 קווינטיליון. לא כולל עלות ההכשרה והמשכורות של כשני-מליון איש שיהיו על הסיפון.
https://news.vice.com/article/heres-what-the-pentagons-top-cost-estimator-has-to-say-about-the-death-star
*בהנחה שהוא לא מושמד בנסיבות חשודות.
בארה"ב מתנהל כעת ויכוח משעשע למדי על הפוליטיקה והאידיאולוגיה של 'מלחמת הכוכבים'.
הנה מאמר מתורגם בן כעשור שעושה ל'מלחמת הכוכבים' מה שרד-פיש עשה ל'מלך האריות';
http://mida.org.il/2015/12/24/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%AA%D7%91-%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94/
והנה שני מאמרים לא מתורגמים שדנים בשאלה החשובה: האם השמדת אלדראאן הייתה מוצדקת?
בעד, בוושינגטון פוסט:
https://www.washingtonpost.com/news/act-four/wp/2015/10/29/the-destruction-of-alderaan-was-completely-justified/
נגד, בפדרליסט:
http://thefederalist.com/2015/11/04/blowing-up-alderaan-was-obviously-evil/
אני רק מדמיין ויכוח מקביל כזה בעיתוני ארצנו.
צפיתי בסרט שוב לא מזמן, ואני מופתע מלוקאס.
איך הוא התאפק לערוך מחדש את הסרט ולהכניס לו את הנשימות הכבדות של ויידר ואת ה-theme של ה-imperial march?
תודה על הביקורת. ממש נהניתי
אני מאלו שכן גדלתי על הסרט ושראו איך הוא השפיע על מה שקורה עם הקולנוע המד"ב מאז. אפשר לדמיין אותו כפנס רב-כוח שהאיר את הדרך קדימה של המיינסטרים המד"ב. עם הזמן דעתי עליו עברה עידכונים כמובן, וכיום גם אני לא סבור שהוא סרט ענק – אבל יש לו את הקסם, והוא מומלץ הן כפיסת קלאסיקה, הן כתופעה היסטורית והן כסרט טוב.
https://hafsaka.wordpress.com/2014/06/19/1977-star-wars-episode-iv-a-new-hope/
Harmy's Despecialized Edition
אני מעוניין להכיר לאחי הקטן את הטרילוגיה המקורית, ולהראות לו את הגרסה הזאת. העניין הוא שהוא לא מבין אנגלית. האם יש תרגום בעברית לגרסה הזאת?
תן מייל
יש אצלי :)
אשמח גם
prty100@walla.com
המלצה חמה - Star Wars מאת ויל ברוקר
מכירים את הספרים האלה שאתם קונים בהתלהבות, ואז מניחים אותם על המדף ואף פעם לא מגיעים לקרוא אותם? זה קרה לי עם Star Wars – ספר מהסדרה של קלאסיקות קולנועיות שמפרסם מכון הקולנוע הבריטי. קניתי אותו בכנס לפני חמש שנים, שמתי על המדף, ושכחתי ממנו.
ואז, משום-מה, כשאני באמצע חובות-קריאה אחרות, פתאום נתקלתי בו שוב במהלך סדר שעשיתי במדף הספרים. נוכחתי עד כמה הוא צנום (שמונים ומשהו עמודים בסך הכל), והחלטתי לעשות הפסקה עם הדברים האחרים ולשבת ולקרוא.
לא היה לי מושג איזה אוצר הסתתר לי על המדף שם. ויל ברוקר, המחבר של הספר, מציע פה ניתוח מבריק של הסרט של לוקאס בתור יצירת אמנות – כזו שמתחברת לביוגרפיה האישית של לוקאס עצמו ולסרטי האוונגרד שהוא ביים בתחילת הקריירה שלו, עומדת על החשיבות של מוטיב ה-"לכלוך" (או "חלל משומש") בסרט ועונה על השאלה המציקה האם לוקאס בצד של המורדים או האימפריה. הכל נעשה בלי לגלוש לשפה אקדמית מדי (אם כי רצוי להכיר את האבחנה בין הקולנוע ההוליוודי הקלאסי ל-"הוליווד החדשה" כשבאים לקרוא את הספר) ומספק חוויית קריאה קולחת ומרתקת. מומלץ בחום.
http://shop.bfi.org.uk/star-wars-bfi-classic.html?___SID=U#.WEQs0NIrLcs
סטאר וורס ראשון שלי
עשינו ממוי לדיסני פלוס והחלטתי שאני אוצה להיכנס חזק לתכני סטאר וורס כולל סדרות ומשחקיח למיניהם. חברים אמרו לי שזה הסרט שממנו צריך להתחיל. אממה, אני לא מבין בכלל מה קורה פה ומרגיש שיש הרבה מידע חסר. הבנתי שזה פרק 4 אבל הוא זה שיצא ראשון ואני לא בטוח מה זה אומר מבחינת הבנת העלילה. מאיפה הכי כדאי להתחיל (והאם אפשר לראות כת הספר של בובה פאט ללא ידע מקדים?)
את הסדרות ממש לא מומלץ לראות בלי ידע קודם.
לגבי הסדר של הסרטים, הייתי אומר שהכי טוב לצפות בסדר יציאה אבל אם הסגנון של הסרט הראשון שפשוט זורק אותך עמוק למים לא עבד לך, אז אני ממליץ לשנות את הסדר ופשוט לצפות בסרטים באופן ממוספר, ובעצם להתחיל ממה שמסומן כפרק 1.