כן, היו לנו השבוע די הרבה פוסטים על דו"ח קופות מפה ודו"ח קופות משם, אני יודע, אבל זה סיפור שקשה להתעלם ממנו (ותודה ליובל המפוקס שהודיע על כך ראשון בתגובות).
ההצלחה הקופתית המפתיעה של הקיץ בקופות בישראל היא לא "הארי פוטר", לא "רובוטריקים" ואפילו לא "הערת שוליים". זה "הדרדסים". בארבעת הימים הראשונים להצגתו, "הדרדסים" הכניס בארץ 935,406 דולר. במונחים ישראליים, זה סכום עתק. המשמעות שלו היא, בחישוב גס, בערך 81 אלף צופים בסופ"ש. בארץ נתוני הקופות לא מדווחים באופן סדיר, מסיבה לא ברורה, לכן אי אפשר לדעת איפה בדיוק הנתון הזה ממוקם – אבל אין ספק שמדובר באחת הפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בארץ.
"הארי פוטר 7ב" אמנם הכניס יותר לפני כמה שבועות (1.2 מיליון דולר), אבל זה סרט ששבר את שיאי הפתיחה הגדולה ביותר בכל העולם. "הדרדסים" היה הצלחה לא רעה בכלל בארה"ב (פתיחה של 36 מיליון דולר), אבל מבחינת פרופורציה, זה לא קרוב לרמת ההצלחה שלו בארץ.
ישראלים אוהבים דרדסים. זה ידוע. הם היו בטלויזיה בתקופת הערוץ היחיד, שבו לא היה שום דבר אחר לראות, ולכן היה להם רייטינג של קרוב למאה אחוז. בנוסף, הדרדסים היו – אם אני לא טועה – הפרנצ'ייז הראשון שבאמת שווק בארץ: אפשר היה לקנות בובות דרדסים וסדיני דרדסים ושוקולד דרדסים שבו במבצע דרדסים אפשר היה לזכות במערכת סטריאו דרדסים (או משהו כזה), ובשנות השמונים כל זה היה חדש לגמרי. אז הדרדסים מקועקעים עמוק במח של דור שלם, שהוא אותו הדור שעכשיו לוקח את הילדים לקולנוע. אפשר לומר שההצלחה שלהם היתה צפויה. ועדיין, ההיקף מדהים. צריך לקחת בחשבון גם את העובדה שמדובר בסרט מאוד גרוע (אם כי אני חייב להודות: לא גרוע כפי שהטריילרים גרמו לו להיראות). כנראה שהנוסטלגיה מטשטשת גם את העיניים: שמוליק דובדבני ב-ynet נתן לסרט שלושה וחצי כוכבים – כנראה אחת הביקורות החיוביות ביותר שהוא קיבל במקום כלשהו בעולם (ב-Metacritic, מבין 22 מבקרים, יש לו ציון אחד של 70 מתוך 100 – ואף אחד מהאחרים לא נתן לו יותר מ-50).
ואם אנחנו כבר מתעסקים בטבלת הדו"חקו העברית: מבין שני סרטי גיבורי-העל שיצאו בו זמנית מסיבה לא ברורה, ככל הנראה מכיוון שהמפיצים בארץ לא יודעים לתזמן, קפטן אמריקה מכסח לגרין לנטרן את הצורה גם כאן. הקפטן הכניס 252 אלף דולר (בסביבות ה-20 ומשהו אלף צופים), ו"גרין לנטרן" – רק 94 אלף, פחות מעשרת אלפים צופים. יכול להיות שהוא היה מכניס יותר אילו הוא לא היה יוצא באותו בלאדי סוף שבוע עם סרט אחר שפונה אל אותו פלח קהל בדיוק נמרץ? לאאאא.
הטבלה המלאה כאן (אבל צריך לזכור: היא לא מלאה. היא כוללת רק את הסרטים המופצים בארץ דרך פורום פילם או גלובוס).
המ. כתבת "דולר"? אנחנו משתמשים בשקל.
(ל"ת)
הנתונים מתפרסמים בדולרים.
(ל"ת)
למרות הכל
ראיתי את הסרט בקולנוע (אחות קטנה) (ועוד בעברית) ואני חייב לציין שהופתעתי לטובה. זה אומנם לא היה יצירת מופת אבל בסדר ואפילו גיחגחתי קצת.
אולי זה אפקט אולם הקולנוע, אבל נהנתי מסרט 4.5 בימד"ב יותר מאשר כמה 6-7ים
אז למה כל כך יקר בקולנוע?
יוצא לפי הטבלה שיש להם רווח של מיליוני שקלים רק מסופי השבוע! האם זה לא מספיק להם כדי לכסות את ההוצאות? הרי מחירי הכרטיסים עולים ועולים ובקנייה במזנון כבר צריך להיכנס למינוס בבנק…
קשה מאוד לעשות תחשיב רווח והפסד כללי.
אבל תחשוב על זה ככה – אולם קולנוע בודד תופס מקום של חנות קניון או יותר. בזמן שחמישים אנשים צופים בסרט (שעתיים), חנות בגדים מצליחה הייתה מריצה הרבה יותר לקוחות ומוכרת לכל אחד לפחות פריט אחד באותו הסכום כמו כרטיס הקולנוע (תחשוב כמה אנשים עוברים בקסטרו/פוקס וכו' בשעתיים). כלומר – גם אם קולנוע הוא רווחי, חנויות יהיו כנראה יותר רווחיות לכל מ"ר. וכשזה קורה, השכירות נוטה להתאים לרווחים של המקום המצליח יותר. לכן לא מפתיע שהקולנועים נעלמים מהקניונים (אם כי, יש לזכור שקולנוע הוא מוקד משיכה לקהל שאחרת לא היה מגיע לקניון, ולכן נוצרו מתחמי הסרטים שמכניסים כסף גם מעסקים נוספים).
זה מה שקורה
כשמשלבים סרט אלטרנטיבי לילדים.
וסרט שדור שלם גדל עליו.
כך מספר רב של הורים בניי שלושים לוקחים את הילדים שלהם מתוך רצון משותף לראות את הסרט.
והאמת שזה דיי עובד, במקום סרט שלא הולכים אליו בגלל הילדים, או לא מתקרבים אליו כי ההורים נגעלים ממנו, נוצר סרט שמתאים לשניהם.
כך הוא מרוויח כמו סרט ילדים מצליח, וסרט רומנטי לזוג צעיר, בייחד.
תגובה מועתקת: ביום שבת כשראיתי קפטן אמריקה
בזמן הקרדיטים הלכתי לשירותים (אמרתי לסדרן שאני יודע שיש סצנה אחרי ואם אפשר ללכת לשירותים, אין סיבה שהוא לא ייתן לי) והאולם שליד היה בדיוק מספר דקות לפני פתיחת הדלתות לאחת ההקרנות של הדרדסים. זה היה פשוט מטורף – עשרות זעטוטים והוריהם (לפי מה שראיתי, רוב המשפחות באו במלואם: גם אמא וגם אבא) חסמו את הכניסה לקולנוע עצמו בתור ענקי אל דלת האולם וחיכו שיפתחו להם, ולחצי מהילדים גם הייתה בובת דרדסים ביד.
נ.ב.
מי שהיה בשבת בסביבות השעה 17:00 ביס פלאנט חיפה יכול לאשר את דבריי.
אם אראה את הסרט אראה אותו אך ורק ב-DVD
אין מצב שאשלם על זה כסף בקולנוע, בטח ובטח לא בתלת מימד.
אבל נו, למה לא.
ואני חשבתי שדווקא בגלל האהבה לדרדסים הסרט ייכשל כאן.
כלומר – בארה"ב זה סתם סרט ילדים גרוע, וקיץ, ולמה שהוא לא יצליח, אבל כאן יש אנשים *שיודעים* שיורקים להם על קלאסיקת ילדות.
לא פלא שלא התברגתי לטבלת מכסחי הקופות. אני לא מבינה איך אנשים חושבים. בכלל.
הם לא
(ל"ת)
איך זה עומד מול זוהי סדום?
(ל"ת)
כמעט
"זוהי סדום" הביא מאה אלף צופים בחמישה ימים לפי הדיווח (השקרי) של המפיצים, או 88 אלף צופים לפי דיווח של יאיר רוה. בכל מקרה, זה יותר מ"הדררדסים". אבל הוא אחד מסרטים בודדים מאוד שעשו זאת (הארי פוטר 7ב, זוהי סדום, שיבת המלך – נדמה לי שזהו).
ואווטאר?
אני יודע שבמשך תקופה ארוכה אנשים היו צריכים לקנות כרטיסים כמה ימים מראש אם הם רצו לראות את הסרט…
כן, באופן מתמשך
אבל בסופ"ש הפתיחה הוא הביא משהו כמו 850,000, גם אחת הפתיחות הכי גדולות, שזה גם גבוה באופן יחסי מסופ"ש הפתיחה בארה"ב שהיה 77 מיליון.
אבל אם הוא הביא 88 אלף בחמישה ימים
והדרדסים הביאו 81 אלף בארבעה, אפשר להגיד שהדרדסים מנצחים גם את זה, לא? לפי מקורות ב"היער האסור", הארי הביא 120 אלף בחמישה ימים ו105 אלף בארבעה, שזה השיא. אני חושב ששיבת המלך היה בסביבות ה90 בארבעה ימים.
בהחלט יכול להיות.
(ל"ת)
השאלה החשובה היא, כמובן,
האם אנשים רקדו ספונטנית במעברים?
ההצלחה באמת מפתיעה
בהקרנה שאני נכחתי בה כלל לא היו ילדים, למעט 2. הסרט באמת מפעיל את טריגר הנוסטלגיה. מצד שני, ראינו אותו בגרסתו המקורית, בעוד שרוב ההורים יעדיפו לקחת את הילדים לסרט המדובב.
אגב, שאפו למפיצים על ההפצה השוויונית-יחסית בין 2 הגרסאות (הכוונה לאנגלית והעברית. לא הדו והתלת מימדית, בה בכל זאת היה קשה למצוא הקרנות דו-מימדיות [בטח שבאנגלית]). יכול להיות שהמפיצים ציפו להצלחה שכזו והכינו מספיק אולמות גם עבור הצופים המבוגרים מחפשי הנוסטלגיה?
מתברר שכן
כמו שכתבתי רק לפני יומיים, הפתיע אותי שהסרט מוקרן גם באנגלית בלא מעט אולמות, למרות שהוא סרט ילדים מובהק. מתברר שמבחינת המפיצים זאת היתה החלטה מאוד נכונה.
דרדסים
אני לא מתכוון לראות את הסרט בקולנוע וגם ששאלתי את הילדים אם רוצים לראות דרדסים בקולנוע קיבלתי תשובה שלילית הם רצו לראות את פו הדב או מכוניות 2 ואכן הלכתי איתם לפו הדב היה מאוד נחמד
דילמת התעסוקה לילדים בחופש הגדול וחינוך לטעם טוב
מצד אחד כמה אפשר לבלות בבית ולחפש עיסוקים לילדים בגיל חד ספרתי, מצד שני, האם זה מצדיק הליכה לסרט מחורבן?
ממני ביקשו ללכת לסרט הזה אמרתי שיש לי את הקווים האדומים שלי ולא נראה לי שאני אקח אותם לראות את הסרט.
חוש הטעם של ילדים בגיל הזה הוא לא משהו ובעצם סרט שבעיננו נראה רע יכול, בשבילם, להיות לא פחות מהנה מיצירות מופת של ממש אז למה לשלול מהם את ההנאה?
לטעמי מדובר יותר בעניין עקרוני/חינוכי. אם הסרט גרוע אין סיבה לבזבז עליו כסף גם אם הילדים עצמם לא מזהים עדיין שהוא גרוע. בדיוק כמו ללכת איתם למקדונלד או להמבורגריה איכותית, אם כבר מבזבזים כסף אז על מוצר איכותי למרות שלילד זה לא ממש משנה כרגע.
לא שאני מבקר את הדרך החינוכית אבל אני לפחות מנסה להבדיל בין שני סוגים של מוצרים "גרועים". המבורגר של מקדולנדס הוא אינהרנטית גרוע יותר מהמבורגר איכותי, מבחינת החומרים, ההכנה, ההגשה ועוד ועוד. לעומת זאת, צריך לזכור שילדים רואים את העולם בעיניים שונות, צוחקים, מפחדים ומתרגשים מדברים שונים מאשר מבוגרים. לא שצריך להאכיל אותם בכל הזבל, אבל לפעמים צריך לזכור שהם בכל זאת רק ילדים, וזו באמת זכותם להינות מדברים שאנחנו כבר לא כל כך מתלהבים מהם(למשל, פינת ליטוף שיש בגני חיות אולי לא מחזיקה חיות "אקזוטיות" או "מיוחדות" אבל מצליחה לעניין ילדים).
ממה ילדים מתלהבים
אתמול הבן הקטן (6~) היה אצלי כמה דקות בעבודה. בזמן הקצר הזה הוא התלהב משלל ברגים שונים ומשונים שהיו מונחים על שולחן לידי ועוד מיני דברים דומים ושאל אם הוא יכול לקחת משהו מזה הביתה כי הוא אוהב את זה.
ברור לי לחלוטין שילדים רואים את הדברים בצורה שונה שונה לגמרי ממבוגרים ושהם מתלהבים משטויות שמבוגר לא יתיחס אליהם חצי שניה. עדיין, אני חושב שכדאי להרגיל אותם למוצרים איכותיים (עד כמה שניתן) ולא משנה אם מדובר באוכל, סרטים, ספרים, מוזיקה וכו'.
הדבר הכי קל להורה, שרוצה קצת שקט, זה להדליק טלויזיה ולהושיב את הילד ממול כי לא משנה מה מרצד על המסך סביר שזה יספק את הילד. אצלי בבית אין טלויזיה, זאת אומרת יש, אבל היא קולטת רק DVD ו-Wii. ברירת המחדל של הילדים כשנכנסים הביתה זה לא לגשת לטלויזיה אלא לחפש עיסוק אחר. אני לא חושב שאנחנו (זוגתי ואני) מגדלים ילדים מקופחים.
יש עניין נוסף והוא העניין הכלכלי. אם אני אוציא את הכסף (בכוונה לא רשמתי אבזבז) על מוצר בינוני/גרוע יהיה לי פחות להוציא על מוצר איכותי יותר. אני חסיד גדול של האמרה "אני לא עשיר מספיק בכדי לקנות בזול". את מעט הכסף שיש לי אני מעדיף להוציא על מוצרים איכותיים ככל שאני יכול.
כרגיל עניין של שיווק
כל עזריאלי היה צבוע בכחול שבוע שעבר עם כל מיני פעילויות שקשורות בדרדסים…
ואין שם אפילו קולנוע...
(ל"ת)
גרנית הכרמל, חברת האם של סונול
היא חלקת מקבוצת עזריאלי. סונול הם הספונסר של סרט הדרדסים בארץ, לכן הכל בקניון דרדסי.
לא ראיתי, ורוב הסיכויים שלא אראה.
ומהתמונות והטריילר- זה נראה נורא ואיום.
חוצמזה, ציפי שביט הייתה ותישאר לעולם המהות האמיתית של "דרדרסית".
זה לא רק נוסטגיה
קחו ילד רנדומלי בגיל 3-7 לקיוסק הקרוב למקום מגוריו, תגידו לו שאתם הולכים לקנות לו ארטיק ותשאלו אותו איזה הוא בוחר. 90% שהוא יגיד דרדרסים. המותג הזה מפומפם כבר חודשים לקהל היעד.
סתם משהו שמעניין אותי:
מישהו יודע מה הסרט (לא משנה אם הוא ישראלי או לא) הכי מצליח בתולדות המדינה? הבנתי שמאחורי הסורגים היה שלאגר רציני רצח, אבל יש לי הרגשה שהתואר של הסרט הכי מצליח בתולדות ישראל דווקא שייך למשהו כמו "אווטאר" או "שיבת המלך". אני טועה?
אני חושב שזה היה אקסימו לימון במשך המון שנים, ואז הגיע אוואטר ועקף אותו בסיבוב
"אווטאר" הוא בלי שום ספק הסרט המצליח בארץ בזמן האחרון.
כלומר, לפחות מאז "טיטניק". בחישוב כספי, הוא כנראה גם הסרט המכניס ביותר בארץ. מבחינת מספר הכרטיסים שנמכרו, מקובל ש"אסקימו לימון", "קזבלן" ו"סלאח שבתי" הם הסרטים המצליחים ביותר בתולדות הקולנוע בארץ (כל אחד מהם מכר בסביבות מיליון וחצי כרטיסים), אבל אין נתונים מדויקים על התקופה ההיא.
יש נתונים במוג'ו ,
אבל רק לשנים האחרונות. במקרה של סרטים גדולים מאוד- בערך מתחילת שנות האלפיים. במקרה הזה- אווטאר עשה 13 מיליון בארץ, שיבת המלך עשה 2.5 מיליון. זה הבדל ענקי, אבל הגיוני בהתחשב בזה שהקולנוע בארץ הולך ופורח עם השנים. אני יודע שלפחות בסביבה שלי (אני גר בשפלה), מאז פתיחת הסינמה סיטי והיס פלאנט אנשים נכנסו הרבה יותר חזק לעניין של קולנוע.
השנה, אגב, פוטר כנראה יעשה בסביבות 5 או 6 מיליון, ושה"ק 3 מיליון. שנה שעברה צעצוע של סיפור ושרק 4 עשו 4.5, אליס בארץ הפלאות עשה 4.9. אלה ההכנסות הכי בולטות.
המלצה: אם אתה רוצה לראות את הנתונים, חפש את שם הסרט במוג'ו, לך ל"foreign", וחפש את ישראל.
אותי מעניינת התגובה של גרגמל טוב-הלב לעניין
(ל"ת)
השבוע מישהוא אמר לי
שזה הסרט הכי טוב שהוא ראה השנה בקולנוע, והוא ראה *כל* סרט שיצא השנה.
אני עוד מתלבטת אם לנתק קשרים לאלתר.
עדכון
דרדסים עשה בסופ"ש השני, שימו לב- 860 אלף. זה לא יאומן! ירידה של 10% בלבד, וה"סופ"ש השני" הכי גדול אי פעם! הסרט הזה עוד יהפוך לסרט האמריקאי השני הכי מרוויח בארץ אחרי אווטאר.
אנשים כחולים זה רווחי.
(ל"ת)
לא מלך! לא מלכה! לא לורד! לא אדון!
לא ירוויחו על גבינו שוב!
(ל"ת)
(ל"ת)
ועכשיו הם גם חצו את קו ה-400,000
http://boxofficemojo.com/intl/israel/?yr=2011&wk=34&p=.htm
ובכלל היה שבוע טוב באולמות בארץ – ירידות קטנות לכל הסרטים בעשירייה הראשונה. מלך האחריות ב-3D משך 12,000 צופים.
הקריסה תבוא בשבוע הבא.
וכן, ההצלחה של הדרדסים בארץ מטורפת. גם "כוכב הקופים", שהתחיל די חלש, הגיע למספרים יפים.
באיחור מטורף, ראיתי את הסרט.
ממש לא נורא, ורוב הזמן די משעשע ונחמד. כן, היו בדיחות מגעילות שמיועדות לילדים בני 3 (מתי האמריקאים יתבגרו, מתי?), אבל הרוב היה בסדר גמור. היו בדיחות ורפרנסים ממש טובות/טובים. סיפור נחמד עם מסרים, הדמויות עצמן היו עשויות טוב ובצורה שמכבדת את המקור, שזה דבר שחששתי ממנו מלכתחילה (ראה מקרה גארפילד, לדוגמה).
המחווה ליוצר שלהם היתה מרגשת משהו ועשויה יפה.
אבל עדיין, היה עדיף לראות סרט שלם על חייהם בכפר, ולשמור את ניו-יורק לסרט ההמשך. ממש ממש ממש לא ברור לי למה עשו את זה ככה. כמו שתחילת הטריילר נראתה מושלמת עד שהגיע ההמשך, גם כאן, 10-15 הדקות הראשונות היו כ"כ כיפיות – הכפר נראה נפלא ומלא חיים, הדמויות נחמדות, היער והפטריות – הכל היה יפהפה. עד שהתסריטאים הרסו את זה.
וכמובן, התלת מימד שהייתי חייב לצפות בו (דו מימד אנגלית ירד, דו+תלת עברית עדיין קיים. בעעע) לא תרם בכלום לעניינים. רק ברבע האחרון של הסרט קלטתי שאני יכול להוריד מדי פעם את המשקפיים בסצינות קרובות, ולהנות מהצבעים המקוריים של הסרט ושל הדרדסים, כמו שהיוצרים התכוונו שיהיו. בלי תיווך של משקפיים כהים ולא נוחים.
בקשר לתלת
הוא אכן לא שיפר את החוויה אבל בדקה הרשונה של הסרט יש קטע של מעוף באוויר על גבי איזושהי ציפור (אני כבר לא זוכר) ואני חייב לציין שזה הדבר הכי מוצלח שראיתי בתלת מימד אי פעם, סוף סוף עשו איתו משהו מועיל, רק חבל שזה היה לכמה שניות ולא יותר.
אני דווקא סבלתי בקטע הזה
לא הרגשתי כמעט הבדל של תלת מימד אבל בגלל כל המצלמה שזזה במהירות העיניים שלי התעצבנו וכאב לי הראש למשך הזמן הקצר הזה (ואני מהסוג שאוהב תלת מימד ואין לו בעיה לצפות בסרטים בתלת, ולא עושה לו כאב ראש בכלל).