(כרגיל: אם אתם קוראים באופן קבוע את התגובות ל"קצרצרים" וכתבות אחרות, כבר ראיתם תגובות שבהן מגיבי האתר החרוצים כבר דיווחו על כל הידיעות האלה. אבל הנה הן באופן מסודר, מקבץ ידיעות מהתקופה האחרונה, בנימה אופטימית)
חדשות טובות! אדגר רייט יעשה סרט על נער שיוצר צבא של גמלי-שלמה ענקיים שמחריבים את העולם!
הסרט הוא עיבוד של הספר "Grasshopper Jungle" מאת אנדרו סמית. זה ספר-נוער שכולל, כמקובל, סוג של משולש רומנטי: באופן פחות מקובל, האדוארד והג'ייקוב של הספר הם בן ובת. "ביסקסואליות" היא מילה גדולה בשביל סרט הוליוודי, ובכל זאת, רייט מבטיח שהנושא הזה לא ייפול בדרך מהספר לסרט.
הסיפור על האופן שבו רייט הגיע לספר הזה הוא בו-זמנית בנאלי ומגניב: מישהו המליץ לו עליו בפייסבוק. זה הכל. רייט סיפר בראיון שמישהו שהוא לא ממש מכיר כתב בפייסבוק משהו בסגנון "אתה חייב לעשות סרט מהספר הזה!". הסופר, והמפיק שמחזיק בזכויות של הספר, הגיבו ואמרו "נכון!". אז הוא קרא את הספר. וגילה שגם הוא מסכים: הוא חייב לעשות סרט מהספר הזה. מצד אחד זה ממש מגניב, ומצד שני, התקדים הזה בוודאי יגרום לכך שכל במאי יוצף עוד יותר בהצעות ממעריצים שבטוחים שהם יודעים איזה סרט הוא צריך לעשות להבא. וברוב המוחלט של המקרים – כלומר, כל הזמן תמיד אי פעם, חוץ מהמקרה המסוים הזה – יש לבמאים מספיק הצעות לפרויקטים. הם לא צריכים עוד רעיונות.
"ג'ונגל החגבים הוא לא הסרט הבא של רייט: לפני כן הוא עושה סרט בשם "Baby Driver", על פי תסריט מקורי שלו, שמתיאור העלילה שלו ניתן להסיק רק שמדובר בסרט על נהג-שודים עם מרדפים. ואני בכלל לא אתנגד לראות את גירסת אדגר רייט ל"מהיר ועצבני".
[Vulture]
חדשות טובות! דייויד פינצ'ר וצוות "נעלמת" עושים רימייק של "זרים ברכבת" של היצ'קוק!
האמת שלא כל כך אכפת לי מהקטע ההיצ'קוקי, מה עוד שאני בטוח שהקשר להיצ'קוק יהיה ברמת ההשראה בלבד. אבל, למרות הבעיות הידועות בו, "נעלמת" היה סרט מתח משובח, והצוות של דייויד פינצ'ר, ג'יליאן פלין כתסריטאית ובן אפלק עובד היטב. אז הם עושים את זה שוב, במעין רימייק שייקרא פשוט "זרים", כי מי נוסע ברכבת היום. החלק הפחות מוצלח של החדשות האלה הוא שדייויד פינצ'ר שוב עושה סרט מתח עם רציחות וכאלה. הוא טוב מאוד בזה, אבל זה די סטנדרטי בשבילו. הייתי שמח לראות משהו חדש ומוזר ומעניין מפינצ'ר. רימייק ל"זרים ברכבת" לא נשמע כמו ה"מועדון קרב" החדש.
[Deadline]
חדשות טובות! וודי אלן עובר לטלויזיה!
לראשונה בקריירה הארוכה ארוכה ארוכה ארוכה ארוכה שלו, אלן יעשה סדרת טלויזיה קומית, עבור אמזון (שהפכה רשמית ליצרנית תכנים רצינית, וקיבלה גלובוס-זהב על "טרנספרנט" בשביל להוכיח את זה). הידיעה הזאת מצטרפת לידיעה על אדם סנדלר, שנקנה על ידי נטפליקס. כלומר, זה כבר המקרה השני שבו יוצר קומדיות נודניק ומעצבן שהפסיק להצחיק לפני עשור לפחות ושמתעקש להוציא סרט כל שנה גם כשאין לו שום דבר להגיד עובר לטלויזיה ובכך חוסך ממני את הצורך לצפות בסרטים שלו! איזה כיף. נפלאות הטכנולוגיה המודרנית.
בעצם, צריך לוודא שהסדרה הזאת תגיע במקום הסרט השנתי של אלן, ולא בנוסף. אחרי שלושים ומה שזה לא יהיה שנים, אולי הוא ימשיך להוציא סרט בשנה, עם או בלי סדרה, פשוט כי הוא לא יכול אחרת. ואם נשאר לו רק שבוע פנוי כדי לכתוב את התסריט? ממתי זה הפריע לו*.
* "יסמין הכחולה" דווקא היה לא רע.
[יאהו]
ועוד בעניין אמזון, חדשות טובות! אמזון עוברים לקולנוע!
הידיעה הזאת והקודמת היו מבטלות זו את זו, אלמלא ההודעה הברורה על כך שוודי אלן עושה סדרה, ולא סרט. יופי. בינתיים, אמזון הודיעו שהם הולכים להפיק ולהפיץ סרטי קולנוע. ולא במובן של "סרטי קולנוע שמוקרנים רק באמזון", אלא סרטי קולנוע שיוקרנו בקולנוע – וארבעה עד שמונה שבועות לאחר מכן יגיעו ישר (ובאופן בלעדי, כמובן) לשירות ה-VOD של אמזון. זאת בניגוד למצב הרגיל, שבו סרטים צריכים לעשות סיבוב ארוך מאוד בבלו-ריי, ואז בערוצי הטלויזיה, עד שהם מגיעים לשירותי ההזרמה האינטרנטיים. בעצם, אמזון מתכוונים ליצור סרטים שישמשו כקידום מכירות לשירות שלהם. ולא מעט כאלה: הם מבטיחים 12 סרטים בשנה.
אם הדבר הזה יצליח, זה די מהפכני. אמזון למעשה הופכים לאולפן לכל דבר. 12 סרטים בשנה – זו תפוקה של אולפן (פרמאונט ויוניברסל, למשל, הוציאו במהלך השנה שחלפה 14 סרטים כל אחת). ואמזון לא משחקים: אין שום סיבה שהם לא יוכלו לחזר אחרי – ולהשיג – יוצרים מהשורה הראשונה, ואולי גם להציע להם חופש יצירה גדול יותר מהאולפנים המסורתיים. אם השנה סדרה של אמזון זכתה בגלובוס הזהב, בשנה הבאה הם יכוונו לאוסקר. בנוסף, אם הניסוי יצליח, אתם יכולים להיות בטוחים שנטפליקס יתחילו לעשות את אותו הדבר (ובמובן מסוים הם כבר התחילו). זאת בהחלט עשויה להיות תחילתה של מהפכה שתשנה את עצם השיטה ההוליוודית, והגיע באמת הזמן לשנות את השיטה. הצביעו אמזון.
[וראייטי]
חדשות טובות! "אווטאר 2" שוב נדחה!
בעצם אני לא יודע למה אלה חדשות טובות. אני רק ממשיך את הטרנד. "אווטאר 2" – הראשון מבין שני סרטי המשך, שהפכו מאוחר יותר לשלושה – היה אמור, פעם, לצאת בסוף 2015, ומאז בכל שנה הוא נדחה בשנה. תאריך היעד הנוכחי הוא דצמבר 2017, ואז "אווטאר 3" ב-2018, וסרט רביעי ב-2019. בשלב זה קל מאוד לפהק, אבל צריך לזכור שאת "אווטאר" הראשון לקח לג'יימס קמרון 12 שנים לעשות. זה בסדר אם לוקח לו הרבה מאוד זמן לעשות כל סרט, כל עוד כל אחד מהם הופך לסרט המצליח ביותר בהיסטוריה.
ועוד בענייני קמרון: חדשות טובות! ג'ניפר לורנס תככב בסרט הבא שלו, אבל לא ממש שלו!
בין האווטארים והטיטאניקות (ו"Battle Angel". לא איבדתי תקווה), קמרון פיתח, במשך הרבה שנים, גם תסריט בשם "The Dive", שעוסק בסיפור האמיתי של אודרי מסטרה (Audrey Mestre) ובעלה, שניהם אלופי עולם בצלילה חופשית – כלומר, אותו ספורט מסוכן להדהים שבו עסק "הכחול הגדול", שבבסיסו הוא פשוט תחרות מי יכול להחזיק את הנשימה יותר זמן בלי למות. קמרון ויתר על בימוי הסרט, ואת כיסא הבמאי ממלא פרנסיס לורנס – אותו אחד שביים את ג'ניפר ל. בהמשכי "משחקי הרעב", ועשה עבודה טובה בזה. נראה שלורנס ולורנס מסתדרים היטב, אם הם ממשיכים לעבוד גם מחוץ למשחקי הרעב.
[TheWrap]
פספסתי את זה או שאין שום אזכור מפורש לפרופסור פרנסוורת'?
לכל בעלי הOCD – הנה: Good news everyone!"
https://www.youtube.com/watch?v=z6ODMDtG6-I
אני דווקא חשבתי על משהו אחר.
https://www.youtube.com/watch?v=QXi_aFK2r9Y
אני מחכה לסרט על לורנס איש ערב, בבימוי פרנסיס לורנס ובכיכוב ג'ניפר לורנס.
אם הרעיון נשמע מטופש מדי, אפשר לקרוא לסרט "לורנס איש הרעב". שמחתי לעזור.
לורנס פישבורן בתפקיד פייסל מלך עיראק ומרטין לורנס בתפקיד שריף עלי!
(ל"ת)
ואל תשכח את לורנס אוליבייה.
כן, הוא די מת. זה לא הפריע לו לככב ב"סקיי קפטן".
זה מצחיק, כי *הוא* היה אמור לגלם את פייסל מלך עיראק לפני שהתפקיד הגיע בסוף לאלק גינס.
(ל"ת)
I am Lawrence and so is my wife!
(ל"ת)
ואולי גם מרטין לורנס יצטרף לחגיגה
(ל"ת)
זה יהיה קצת בזבוז של לורנס (ג'ניפר) היות ו-"לורנס איש ערב" הוא אחד הכשלונות ההיסטוריים המופארים במבחן בכדל
(נשים מדברות זו עם זו על משהו שהוא לא גברים? פחחחחח. בכל 3.79 השעות של הסרט הזה לא נשמעת אפילו מילה אחד מפיה של דמות נשית).
מצד שני, אולי יתנו לג'ניפר לגלם את לורנס (איש ערב)? זה יכול להיות מעניין ברמת המטא-הפוך-על-הפוך כזה.
כול הדחיות של 'אווטאר 2' גורמות לי לתהות
לגבי סיכויי ההצלחה שלו. כשהסרט הראשון יצא הוא היה מהפכני ומדהים ואתם חייבים לראות את זה. אבל מאז (כמו שדניאל כתב בדף של 'אווטאר 2') הבאזז וההתלהבות סביבו ירדה מאוד והתלת מימד הפך לשגרה (כול כך שגרה שכבר אני למשל לא טורח לבדוק אם הסרט הוא בתלת מימד או לא). 'אווטאר' עלול לחזיק בתואר הסרט הכי מצליח אי פעם לעוד המון המון המון זמן.
ואם כבר בוקס אופיס
'צלף אמריקאי' שבר (המילה המדוייקת היא 'ערף לו את הראש ואז היו שפריצים של דם באורך שעה') את שיא הבכורה של ינואר, של החורף ושל סופ"ש מל"ק עם 89.5 מיליון דולר בשלושה ימים ו-105.3 מיליון דולר אם מוסיפים את יום החופש הנוסף. אני מניח שסיכויי האוסקר שלו קפצו במאות אחוזים עכשיו.
http://www.boxofficemojo.com/news/?id=4003&p=.htm
רגע... מה?!
דווקא הסרט הזה? 89 מיליון דולר? לפי מה שהבנתי זה אפילו לא סרט אקשן של ממש אלא דרמת מתח.
אבל תלת ממד הפך לשגרה לא מזיקה במקרה הטוב ומעיקה במקרה הרע
'אווטאר' הוא בין הסרטים הבודדים שעשה שימוש מצוין בתלת ממד (וזה ממש לא דבר של מה בכך) ובכל מקרה אנשים לא הלכו לצפות בו כדי לראות תלת ממד; גם לפניו היו סרטי תלת ממד והם לא היו נדירים כדי שהממד הנוסף יריץ אנשים לקולנוע. 'אווטאר' היה חוויה חזותית מרהיבה ובאופן כללי סרט לא רע בכלל (גם אם לא מקורי במיוחד) מעניין, סוחף ומהנה. קמרון יודע את מלאכתו ועושה אותה היטב.
העניין הוא שאז גם לא היתה תחרות
"אווטאר" היה סרט התלת מימד היחיד בתקופה שהוא יצא, קשה להאמין שזה מה שיקרה עם "אווטאר 2", אבל אני לא הולך להיכנס שוב לעניין הזה בו אני מזלזל בג'יימס קמרון, כי זה כבר גרם לי לאכול כובע או שניים בעבר, והקיבה שלי לא תעכל עוד אחד.
קריפי קרולרס
זה שזמן מה אחרי שאדגר רייט פרש מסרט על איש שיכול להתכווץ לגודל של נמלה הוא מחליט לעשות סרט על גמלי שלמה ענקיים מאוד משעשע אותי. החדשות הרעות (בכל זאת יש כאלה) הוא שיש דיווחים שאנסל אלגורט כרגע במו"מ מוקדם לככב ב"בייבי דרייבר". אני לא שונא את אלגורט או משהו, ויש שחקנים גרועים ממנו, אבל הליהוק הזה נראה לי קצת…meh. מקווה שזה לא יקרה. לפחות הפעם זה סרט של רייט, אז הסיכויים שהוא יעזוב באמצע נמוכים.
הסרט של פינצ'ר נשמע מעניין. טחנו לנו את היצ'קוק באחד הקורסים הסמסטר, אבל ל"זרים על רכבת" לא הגענו. מה שכן, בתקציר כתוב שבן אפלק מגלם שחקן שנמצא באמצע קידום הסרט שלו לאוסקר כשמטוסו הפרטי מתקלקל והוא נאסף ע"י מטוס פרטי אחר של אדם זר ועשיר. עם התיאור הזה, "בירדמן" שאוטוטו יוצא ועוד כל מיני סרטים מהתקופה האחרונה, נראה שמודעות עצמית זה השחור החדש. אני לא אתפלא אם מאט דיימון ילוהק להיות הזר האחר הזה.
וודי אלן עובר לטלוויזיה?! אבל אז למה יהיה לצופים הזקנים של קולנוע "לב" לצפות כל שנה? בעצם, אם נראה שעומדים לשדר את "משחקי הכס" באיימקס [שלכבוד המאורע נעשו הפוסטרים המגניבים האלה (ספוילרים לעונה האחרונה)], אולי יהיה אפשר לשדר את הסדרה של וודי אלן בקולנוע "לב". אין סיכוי שזה לא יהיה רווחי.
ובפינת ההימורים – האם גם בסרט של לורנס & לורנס בראדלי קופר יגלם את בן זוגה של לורנס?
ובעוד חדשות – הביטוי "סקס מוכר" מעולם לא היה כזה נכון: אתר הזמנת הכרטיסים "Fandango" מדווח ש"50 גוונים של אפור" – שייצא בארה"ב עוד קצת פחות מחודש – הוא הסרט המדורג R שאליו הוזמנו מראש הכרי הרבה כרטיסים בשבוע הראשון של ההזמנות בהיסטוריה של האתר. אחריו ברשימה נמצאים "סקס והעיר הגדולה 2" ושני סרטי "הנגאובר" האחרונים.
ולסיום, פטריק סטוארט ואיאן מק'קלן לא יופיעו ב"אקס-מן: אפוקליפסה". לא נורא. מה שכן, קשה לי להאמין שלא נראה שם את יו ג'קמן, גם אם זה לכמה שניות (אגב, יש איזה שיא גינס לשחקן שהופיע הכי הרבה פעמים בסרטים של אותו פרנצ'ייז? אני מאמין שג'קמן לא נמצא בראש הרשימה הזאת, אבל הוא גם לא כזה רחוק משם, לא?)
הפוסטרים האלה של 'משחקי הכס' הם מתוך סדרת הפוסטרים Beautiful Death
שמתפרסמת מאז העונה הראשונה (נדמה לי) וכוללת כמה וכמה פנינות כאלה.
וגם: יאיר רווה מונה את הסרטים הישראלים המסקרנים של השנה
http://cinemascope.mako.co.il/archives/20217
הכי מסקרן מבחינתי הוא "אופנהיימר", החדש של יוסף סידר – אם כי נדמה לי שגם סידר וגם רווה קצת יותר מדי אופטימיים לגבי האפשרות שהוא יצא השנה (הצילומים, כפי שציין רווה, מתחילים רק בפברואר).
עושים סרט על יריב אופנהיימר? מגניב!
אה לא, באסה…
כן. מאוד מעניין.
מעניין שמבחינת הקולנוע מחו"ל, השנה (שלא לדבר על השנה הבאה) ידועה מראש, ובקולנוע הישראלי, השנה כבר התחילה ואף אחד עוד לא יודע מה יוצא מתי ולמה ואפילו לא מי יהיו המתמודדים הראשיים.
אני מסכים בקשר ל"אופנהיימר": הייתי שמח לראות אותו כמה שיותר מהר, אבל סרט שמצולם במרץ יהיה מוכן לפסטיבלים בספטמבר? נשמע אובר-אופטימי.
הוא כמעט לא מוזכר שם, אבל אני מאוד מסוקרן מ"אבוללה", שנראה כמו גירסת סרט הילדים הישראלית ל"הבאבאדוק".
אני בעיקר משועשע מהעובדה ששתי תמונות מ"אבוללה"
מגלות שהילדה ההיא מ"מי מפחד מהזאב הרע" היא תלמידה בכיתתו של רותם קינן.
איזה תמונות?
(ל"ת)
אה, נדמה לי שמצאתי
לראות את רותם קינן כמורה זה באמת קצת מטריד, וההבעה שלו לא עוזרת. אותה ילדה נמצאת שם?
כן, לפי תמונה אחרת.
גם "אישים" מסכים שזו אותה הילדה.
זה לא אתה? ממש דומה לך
(ל"ת)
זה שחקן הקולנוע והתיאטרון הידוע למדי רותם קינן,
אבל אני נאלץ להודות שלפחות בתמונה הזאת, יש משהו במה שאתה אומר.
בטח שהם דוחים את אווטאר 2
אין להם ברירה. אווטאר הראשון הציב רף כל כך גבוה מבחינת העלילה המקורית, הדיאלוגים החדים והדמויות הבלתי נשכחות, שלא ברור איך אווטאר 2 יוכל להשתוות אליו.
לא "שונא" אותו, אני חושב שזה סרט גרוע
הנוקמים ושומרי הגלקסיה עדיפים עליו, אבל גם הם לא חפים מבעיות.
צפיתי שינסה
גם מאווטאר, וגם משומרי הגלקסיה ציפיתי.
זה שהסרט הוא בלוקבאסטר לא מחייב שהוא יהיה גרוע.
גם האביר האפל היה בלוקבאסטר
לא יודע לגבי הנוקמים
אבל שומרי הגלקסיה עולה על אווטאר במספר תחומים לא מבוטלים – הומור ודמויות שניתן (ורוצים) לזכור.
וזה, בערך, כל ההבדל בשבילי. כשאני בא לסרט אני רוצה ליהנות, ואני נהנה על ידי בדיחות וקשר לדמויות. אווטאר לא הביא לי לא את זה ולא את זה אלא בעיקר בניית עולם מושקעת וויזואליה יפה (לא מדהימה לטעמי אבל בהחלט יפה.).
בנוסף, וזה כבר יותר בעניין "תחושות" – בשומרי הגלקסיה הרגשתי שמישהו מתעניין בדמויות והסיפורים האלה, וזה עזר לי להיסחף בסיפור. באווטאר הרגשתי ניתוק מהדמויות ויותר עניין ביצורים,פרחים,וטכנולוגיה של הסרט.
אבל זה,כאמור, עניין של העדפה אישית ושל מה אתה מגדיר "כיף".
הדמות היחידה שראויה לציון באווטאר זה הקולונל
והסיבה היחידה לזה היא שסטיבן לאנג נראה כמו צעצוע של כח המחץ שקם לתחייה.
אל תשכח את נינט
שהיא הזמרת הכי טובה
הקולונול היה אחד הנבלים הכי גרועים שראיתי בקולנוע מזה זמן רב
כאילו בתחילת הסרט הוא מסביר שאי אפשר לנשום את האוויר בכוכב ההוא, אבל בסוף הסרט זה לא נראה כאילו האוויר משפיע עליו, או מפריע לו להילחם… מצד שני גם החצים הקטלניים לא הזיזו לו…. ייתכן שהוא חייזר בתחפושת?
ובכלל, כמעט כל הדמויות באווטאר נראו לי העתק של הדמויות מאטלנטיס של דיסני.
הם נראו אותו הדבר, והתנהגו אותו הדבר
הייתי איתך עד ההשוואה למארוול
דמויות זכירות, דיאלוגים שנונים והמון הומור.
לגבי ההשוואה בין אוואטר לסרטי מארוול
הבעיה היא שבאווטאר – חוץ מהויזואליות המרהיבה (שהיתה באמת מרהיב, אין שום ויכוח על העניין הזה). שאר הסרט היה בינוני מינוס.
הדמויות היו פלקטיות, הדיאלוגים – חסרי משמעות.
אפילו למשאב שהם היו צריכים להשיג לא יכלו לחשוב על שם יותר נורמלי מ unobtainium. (לא חושבת שזה ספויילר כי זה באמת אחד הפרטים הראשונים שמדברים עליהם בסרט).
הדיאלוג של הדמויות הרעות שלהם היה בסגנון של "אנחנו הולכים לעשות את זה כי אנחנו רעים ולא אכפת לנו שום דבר חוץ מכסף".
באוואטר היה המון מחשבה על איך הסרט יראה, ומעט מאוד מחשבה על כל השאר, ובעיני, זה פשוט לא מספיק בשביל סרט טוב.
מבחינת דיאלוגים (ולא עלילה) – הנוקמים זה בדיוק הפוך. יש מחשבה על כל מילה. אני ממש לא ממעריצי ג'וס וידון הותיקים (לא ראיתי באפי, ולא אנג'ל, ראיתי את סרניטי פעם אבל לא כל כך הבנתי אותו, והשלמתי את פיירפלי וסרינטי רק אחרי שראיתי הנוקמים). – ועדיין אי אפשר שלא להתפעל מפרטי המידע שהוא שותל רק כדי שיעלו אחר כך ויקדמו את הסיפור, ומהצורה שהוא נותן לכל אחד מהגיבורים את המקום שלו גם להתפתח קצת בתוך כל הבלאגן.
אני יודעת שזה נורא כיף לנטפק סרטי גיבורי על אבל זה אחד מסרטי גיבורי העל עם ההגיון הפנימי היותר חזקים שראיתי, והסרטים הטובים באמת מלווים בעלילה חזקה שמלווה בדמויות חזקות עם דיאלוגים מוצלחים. הויזואליות יכולה רק לתרום או להרוס – אבל שם הבסיס, בתסריט.
שומרי הגלקסיה הוא לא באותה רמה של הנוקמים מבחינתי, ולכן אני לא יכולה להשוות, אבל הוא קומדיה, עם דמויות הרבה יותר חזקות, עגולות ומלאות – דבר שקצת מפתיע בהתחשב בעובדה שבין השאר יש שם עץ שכל מה שהוא יודע להגיד זה שלוש מילים…
מתלבט אם אתה ציני, או לא.
(ל"ת)
ממש כמו עיר החטאים
שכמה שחיכינו לסרט השני, לשלישי נחכה לפחות עשרים שנה עד שיצליחו לשחזר ולהתעלות על הישג עוצמתי כמו עיר החטאים עלמה להרוג. או עד שהמפיצים יצליחו לתרגם שם גרוע יותר.
אולי אם הוא יהיה במדבר,
ואז יוכלו לקרוא לו 'עלמה ולמה'.
עלמה ולמה צריך להיות מצולם באנדים, לא במדבר
אולי פרו.
עלמה ולמה :City מצ'ו פיצ'ו
גם ג'ייק גילנהל כנראה מחליף את טום הארדי ב-suicide squad
אני מאוד אוהב את גילנהל, אבל טום האדי היה יכול להיות מושלם לתפקיד המפקד.
ג'ילנהול ויתר על התפקיד
מתוך וראייטי
לטעמי בצדק. הוא שחקן מדהים, אבל לא התאים לדמות הספציפית הזו.
שלטון גיבורי העל
השאלה הנדושה: למה יש כל כך הרבה גיבורי על בקולנוע, והאם זה ימשיך ככה? מאמר-וידאו מצוין של Moviebob שעושה עבודה מצוינת בהסברת המצב.
http://www.escapistmagazine.com/videos/view/the-big-picture/10001-Age-of-Heroes-Marvel-DC-Comics
איבדת אותי כשהשוות בין וודי אלן לאדם סנדלר
ברצינות. Cheap shot.
לא מתנצל.
(ל"ת)
הקמפיין של בנט כבר מראה תוצאות.
(ל"ת)
פאקינג מלחמת קופות לא נורמלית לשנת 2019!
"אווטאר 4" הפיינל של שובר הקופות הכי גדול. בהנחה ש2 ו3 הולכים להצליח אפילו שליש מהסרט המקורי.
Vs
"ליגת הצדק: חלק 2" בהנחה שמשהו מהעולם של DC יצליח בצורה מספקת. בואו נתחיל מ"באטמן נגד סופרמן: עליית הצדק".
Vs
"הנוקמים: מלחמת נצח חלק 2" שאפשר לחשב סטיסטית שהוא הולך להיות שבור קופות דיי רציני.
אנחנו חיים בעידן שיודעים מה הולך להיות הבלוקבסטרים לעוד 4 שנים! זה מטורף.
שכחת את מלחמת הכוכבים פרק 9.
אבל ברצינות, 2019 זה בעוד הרבה זמן. סביר יותר שלא כל הסרטים האלה יצאו באותה שנה – מסיבה כלשהי – מאשר שהכל יילך כמתוכנן. ועומס כזה של סרטים שכל אחד מהם מתיימר להיות ה-שובר קופות ה-אולטימטיבי ה-דפנטיבי ה-אקספלושסגזמטיבי בוודאי יחליש אותם.
"אקספלושסגזמטיבי"
התואר החיובי היחיד שאני הולך להשתמש בו באתר מעכשיו.
זוכרים את התחזיות על כך ש2015 הולכת להיות
שנה כל כך מטורפת ושהיא תגרום לאפוקליפסה קולנועית או משהו בסגנון. ובכן, זה לא בדיוק קרה (עד כמה שידוע לי כי השנה רק התחילה).
זה לא קרה
כי הרבה מהסרטים שיועדו במקור ל-2015 נדחו. בשלב כלשהו, היו אמורים לצאת ב-2015 "אווטאר 2", "היום השלישי 2", "שודדי הקאריביים 5", "באטמן נגד סופרמן" ו"זהות שדודה" או איך שקוראים לסרט הבא של בורן, בנוסף לכל הבלוקבאסטרים שאכן יוצאים השנה.היה ברור שהשנה עמוסה מדי, וכמה סרטים ייאלצו להתפנות – וזה בדיוק מה שקרה. שלא תהיה טעות, 2015 עדיין עמוסה להפליא (ב-2014 סרט אחד הכניס יותר ממיליארד דולר. ב-2015 אפשר לנחש בזהירות שיהיו לפחות ארבעה כאלה), אבל באופן שפוי יותר מכפי שהיא הצטיירה לפני כמה שנים.
ייתכן בהחלט ש-2019 היא ה-2015 החדשה, ולכן ייתכן שהתוצאה תהיה זהה – האולפנים יכירו בכך והסרטים יזוזו קצת כדי לרווח קצת את השורות ולא לאכול זה את זה.
כנראה שבסופו של דבר יהיו 2 סרטים מ-2014 שעקפו / יעקפו את המליארד
ההוביט מתקדם לכיוון הזה, לא?
הייתי חייב לבדוק מי הכניס יותר ממיליארד והסרט הזה הוא...
"רובוטריקים 4"?
עולם, אני מתבייש בך.
מהסיבה הזו הנחתי
אם האוונג'רס כבר הוכרז, דיסני לא תעמיס על עצמה גם את מלחמת כוכבים לאותה שנה. אבל אם היא תוציא אותו גם בסוף השנה באמת יכול להיות:
Vs
"מלחמת כוכבים 9", סיום לטרילוגייה שלישית לסדרת הסרטים בעלת עדת מעריצים הכי גדולה שיש.
בום בום!
אין קופות לשבור.
זאק סניידר מזיע בגלל ליגת הצדק. ג'יימס קמרון חש שוב מלך העולם בגלל שאווטאר הכניס הכי הרבה. הנוקמים עוקפים את מלחמת כוכבים בעזרת ספיידרמן ומשאירים לו את האוסקר. אבל בכל מקרה לבוב איגר, (מנכ"ל דיסני) ממש לא אכפת כי It's full house baaby.
אתה יודע שההודעה תשאר פה גם ב-2019, מה שיכול לפדח אותך במידה והמציאות תשתנה
נתת תחזית רחוקה מדי, זה סיכון רציני.
אז אני רושם ביומן: לזכור להיכנס לכתבה הזאת ב-2019 ולתת עדכון מצב.
עוד חדשות טובות
http://www.imdb.com/title/tt1262426/
אלה לא חדשות.
העובדה שיש כוונה לעשות בשלב כלשהו סרט המבוסס על Wicked ידועה מזה שנים, והתאריך של "2016" אינו נכון – או לפחות, שום דבר לא הוכרז עדיין רשמית, ולוח הזמנים שמאפשר הפצה בתאריך הזה מאוד מצומצם. אני לא אתפלא אם הסרט אכן ייצא ב-2017 או 18.
ניקי בלונסקי לתפקיד אלפבה, ויפה שעה אחת קודם!
(ואם אפשר להוסיף את קריסטן בל לתפקיד גלינדה זה יהיה נהדר. בתודה, זוהר)
חדשות טובות!
סיימון פג כותב את התסריט של מסע בין כוכבים 3.
ללא מעודכנים: מסרט של תסריטאי גרוע (לפחות, גרוע לדעת רוב האנושות) שרצה להיות במאי אנחנו מקבלים סרט של במאי הסרטים האחרונים של "מהיר ועצבני" עם תסריט על ידי הבחור שכתב את טרילוגית הקורנטו (ועוד בחור, שאין לי מושג מיהו או מהו). זה,לדעתי, גרף שיפור.
כן, אבל...
סיימון פג הוא תסריטאי מצוין? אני באמת לא יודע…
את כל הדברים שהוא כתב הוא כתב עם עוד מישהו, וכשזה לא היה אדגר רייט – זה היה סביר במיוחד…
קטונתי מלשפוט כתיבה ותסריטאים,
ואני לא מכיר מספיק את העבודה של פג ככותב, אבל:
ווט"ף, הפרנצ׳ייז הזה נהיה מישמש אחד גדול, ופראמונט לא יודעים מה הם רוצים מהחיים שלהם.
הצורה שתהיה ליומולדת ה-50 רק הולכת ומתערפלת. כ"כ חבל וצולע :/
התנצלותי הכנה מכולם,
אבל בשלב הנוכחי התחרות של "בירדמן" מבוטלת. :(
למה?
והאם זה אומר שהסרתם את תמונות הבירדמן מהאתר כי כבר מצאתי כמה :(
האתר קרס.
עם פרץ פתאומי של מאות משתמשים שקופצים באובססיביות מדף לדף, האתר קיבל כנראה עומס גדול פי כמה מזה שהוא ערוך אליו. כנראה שאם המשחק היה ממשיך, האתר היה קורס שוב ושוב.
ניחא. הבירדמן היחיד שמצאתי היה במילון המונחים. איפה מצאת אחרים?
המקום הראשון שחשבתי לחפש
היה מן הסתם בדברים שקשורים לבטאמן, הספקתי למצוא אחד בדף סרט של הסרט משנת 89.
הייתי בטוח גם שיהיה אחד בביקורת של "ספיידרמן המופלא" או משהו, בגלל אמה סטון.
עכשיו כשזה ירד, אפשר אולי את התשובות? מה הקשר, נגיד, של מילון המונחים לעניין?
היה גם אחד פה
http://www.fisheye.co.il/movies/leaves_of_grass/
אכן, והיה אחד גם פה
http://www.fisheye.co.il/preformance_of_the_year_2010/
חבל, היה משחק נחמד.
(ל"ת)
עכשיו לטאגליין בראש האתר יש משמעות אחרת לחלוטין
(ל"ת)
אולי תיתן את הפסל הזה בתור פרס של "הכה את האוסקר"
(וזה בהנחה שאכן יהיה "הכה את האוסקר")
ליהוקים נוספים ל-אקס מן אפוקליפס
טיי שרידן יגלם את סקוט סאמרס AKA סייקלופס
סופי טרנור תגלם את ג'ין גריי
אלכסנדרה שיפ תגלם את אורורו מונרו AKA סטורם.
https://twitter.com/BryanSinger/status/558437540831567872
שלושת השחקנים אמורים להציג על פי ההערכות, גרסה נערית של הדמויות הקלאסיות.
מתח ב-Rottentomatoes!
שלושה סרטים יצאו השבוע בארה"ב. ל"צ'רלי מורדכי" יש כרגע דירוג של 12%, "השכן ממול" עם 15% ו"קסם מוזר" עם 14%. אבל השעה עדיין מוקדמת וביקורות נוספות ממשיכות להגיע. איזה משלושת הסרטים יזכה לתואר הסרט המחורבן ביותר השבוע?
אני מהמר על צ'ארלי מרדכי
ולו בגלל שאתמול הוא התחיל את מדד העגבניות שלו עם הציון הנדיר אפס. מאז הוא טיפס קצת, אבל הייתי אומר שהוא הכי קרוב לתחתית החבית.
בניגוד לכל הסרטים האלה, יוצא בארה"ב השבוע (בהפצה מוגבלת, אני מניח) גם סרט המתח/הרפתקאות הבריטי "הים השחור", ומקבל ביקורות טובות. יש תכניות להביא אותו לארץ?
לא כאלה ששמעתי עליהן.
(ל"ת)
עושה רושם של הימור טוב
כי בינתיים הוא ירד ל-10%, בעוד "השכן ממול" עלה ל-16%.
כרגע ב8%. בינתיים שמתי נפשי בכפי וקראתי את שלושת הביקורות החיוביות על הסרט
אחת מהן יכלה להיספר גם כשלילית, ובשתיים האחרות אפשר לשמוע את הכותב מתפתל בנסיון להחמיא לסרט.
9% עכשיו, ו"קסם מוזר" ירד ל-11%!
הכל עוד פתוח!
אהא! מהפך!
"קסם מוזר" עם 11%, "השכן ממול" עם 13%, ומרדכי בצעד מפתיע עלה ונסק ל-14%! מהמקום הראשון לאחרון! זה כבר כמעט מתקרב ללא להיות ממש לגמרי גרוע באופן מוחלט אולי!
אתה איש מוזר מאוד שמתלהב מדברים מוזרים מאוד,
וחבל מאוד שאין יותר כמוך.
דרימוורקס אנימיישן עושה קיצוצים.
פיטרה 500 עובדים, שינתה את כל רצף הסרטים שלה לעתיד (כולל הרבה ביטולים והיסמכות מוגזמת על סרטי המשך) וסגרה את Pacific Data Images (שנקראת גם PDI/DreamWorks) שהייתה שותפה מלאה בעשיית רוב סרטי האנימציה הממוחשבת שלהם.
לא מפתיע, האולפן כבר לא מצליח כמו פעם
הרבה פלופים והצלחות בינוניות, וגם הלהיטים הגדולים יחסית שלהם מהשנים האחרונות לא מתקרבים להצלחות של דיסני ופיקסאר.
הדרקון 2 היה הצלחה לא קטנה
הוא עדיין מחזיק בתואר סרט האנימציה המרוויח ביותר של 2014 עם מעל ל-600 מיליון דולר (יתכן, אך לא בטוח, ששישה גיבורים יעקוף אותו), בביקורות הוא המקום השלישי מבין כל סרטי דרימוורקס עד היום (הסרט הכי מצליח ביקורתית של דרימוורקס הוא הדרקון הראשון הראשון, אחריו נמצא עבודת נמלים ואחריו הדרקון השני), הוא גרף את פרס גלובוס הזהב לסרט האנימציה הטוב ביותר (בפעם הראשונה בתולדות דרימוורקס) ונחשב למועמד אפשרי לזכות באוסקר.
הבעייה היא שכל ההצלחה הזאת באה בתוך רצף של כשלונות (מר פיבודי ושרמן לפני והפינגווינים ממדגסקר אחרי), אז אנשים לא מתייחסים אליו כל כך. אבל מכל הבחינות הוא היה הצלחה גדולה. כמובן שאולפן זקוק ליותר הצלחות, אך אין להמעיט בהצלחתו של הדרקון 2.
"הדרקון 2" היה אכזבה.
זה נכון שההכנסות שלו היו בסדר ביחס להרבה סרטים אחרים, אבל דרימוורקס בנו עליו כעל הפרנצ'ייז העיקרי שלהם לשנים הקרובות, ובוודאי שהם לא ציפו שהוא יכניס (בארה"ב) פחות מהמקור.
ועדיין זה רחוק מלהיות כישלון
בוא נזכיר שהדרקון הראשון (הראשון) לא היה הצלחה קופתית כזאת מרשימה, אפילו הקרודים ומדגסקר הרוויחו יותר (ואגב, מדגסקר הרוויח מעל לדרקון הראשון ולמרות זאת הדרקון השני הרוויח יותר ממדגסקר 2. אני מדבר מבחינה עולמית, אני לא בקיא בהכנסות בארה"ב בלבד). ההצלחה הגדולה של הדרקון הראשון (הראשון) הייתה בעיקר בצד הביקורתי. לכן זה לא נכון לשפוט רק לפי הכנסות. אני לא יודע מאיפה אתה מביא את הציפיות הגבוהות מאוד (מבחינת רווחים). לסרט המשך לסרט שהרוויח פחות מ-500 מיליון אין ציפיות מאוד גבוהות. לעומת זאת קונג פו פנדה נראה כמה שאמור לתת להם הרבה כסף והסרט השני שלו אכזב משהו.
ובכל מקרה ולמרות הכל, כישלון זה ממש לא. אולי לא ההצלחה לה ציפו (מבחינה קופתית בלבד, מבחינה ביקורתית הסרט שיחק אותה בענק עם ביקורות משתפכות, גלובוס הזהב ביד ועם אופציה סבירה לאוסקר), אך זה עדיין לא כישלון. זה עדיין נחשב מבחינת הכנסה עולמית לסרט האנימציה המרוויח ביותר שלך 2014.
ובמקביל, בסין הם דווקא מקבילים תמיכה.
ממשלת סין מעניקה לסרט "קונג פו פנדה3" מעמד של הפקה משותפת (הפיתוח הסרט הזה נעשה בסין).
התמיכה הזאת תעלה את כמות המזומנים שדרימוורקס יקבלו מהרווחים בסין ל43%.
http://www.cartoonbrew.com/business/chinese-government-recognizes-kung-fu-panda-3-as-a-co-production-108243.html
למשהו יש מושג איך הוגים דרימוורקס בסינית?
אומייגאד, תראה את הלוגו של "דרימוורקס סין"
הם שמים בסמל דוב פנדה, אבל לא את פו? מה ההיגיון בזה?
(ל"ת)
וואו, זה אומר שהסרט קונג פו פנדה 3 יהיה סרט אמריקאי - סיני
סליחה על השאלה, אבל יש תעשיית אנימציה בסין בכלל?
השכנה שלהם יפן נחשבת למעצמת אנימציה (או אנימה, בשפתם) ושולטת בחלק גדול מאוד של תוצר האנימציה העולמי (בעיקר בטלוויזיה). אבל סין? אני מודה שעד היום לא שמעתי על אנימציה מסין. יש שם בכלל אנימציה? (וכאן אני ממתין לתשובה מרז גרינברג)
לא ראיתי איזכור לכך בידיעה
אבל לפני ימים בודדים הגיעה גם הודעה שדרימוורקס מעדכנים מחדש את לוח הזמנים שלהם ויורדים לשני סרטים בשנה, במקום שלושה.
זה הכל קשור ברצף הכישלונות המהדהד שלהם.
(ל"ת)
הכי חשוב שכנראה ביטלו את "מדגסקר 4" לצמיתות
כנ"ל על "החתול במגפיים 2".
דרימוורקס צריכה להתחיל לקחת notes מדיסני ופיקסאר ולהתחיל ליצור דברים מקוריים וטובים מעוד המשכים מיותרים או סרטים בינונים וג'נרים שלא מעניינים אף אחד.
מה גם שהם צריכים לקצץ בכמות הסרטים שהם מוציאים מדי שנה, מה שהם באמת עושים עכשיו.
כאילו איך אפשר להמתין לסרט הבא שלהם כמו עם דיסני או פיקסאר, כאשר הם מוציאים טונות של סרטים מדי שנה.
ביטלו את החתול במגפיים 2?
אפשר לינק לידיעה?
היה מתוכנן החתול במגפיים 2?
סיקוול לספין אוף לסדרה שגם ככה היו בה הרבה יותר מדי סיקוולים ובין כל אלו יש רק סרט אחד שאני מחשיב כטוב (שרק הראשון). עד כמה נמוך דרימוורקס יכולים לרדת?
יכולים לרדת עד לבערך ל-500 מליון דולר הכנסות ברחבי העולם. מתחת לזה כבר לא משתלם להם.
(ל"ת)
החתול במגפיים 2 עדיין מתוכנן (ל-2018).
לא מצאתי שום ידיעה לגבי ביטול או אפילו סכנת ביטול. בגלל זה אני שואל את דניאל.
לפי הבנתי,
שום סרט לא בוטל באופן רשמי.
דרימוורקס לא הוציאה על אף סרט הודעה רשמית עם המילה ״בוטל״, אלא רק שינתה את מערך התאריכים. ומה שנפל מרשימת הסרטים שלהם עם תאריך, חזר לתגית ״בפיתוח״.
הוא לא מופיע בלו''ז שלהם לשנים הקרובות
הוא כן חזר להיות ממותג כ"בפיתוח" אבל לא נראה כאילו זה הולך לקרות, אחרי הכל לסרטי אנימציה לוקח שנים להעשות אז כדי שהסרט יצא בזמן ל-2018 הם היו צריכים כבר להתחיל לעבוד עליו.
אתה מחשיב כטוב רק את שרק הראשון, אבל הרבה מאוד מחשיבים גם את שרק 2 לטוב
ואגב, החתול של שרק הוא אמנם ספין אוף, אך הוא עלילה מקורית ולחלוטין מנותק לגמרי מעלילות שרק, כך שיש לראות בו סדרה משל עצמה ולא להתייחס אליו כאל עוד המשכון לשרק.
הדבר היחיד שמקשר בינו לבין שרק זה הדמות שלו, חוץ מזה הכל מנותק לחלוטין משרק.
כשהייתי ילד אהבתי את שרק 2 אבל בצפייה חוזרת ממבט מרוחק
הסרט הזה די שעמם אותי. החתול במגפיים אכן לא קשור כמעט לשרק, הוא סתם מנסה לרכוב על ההצלחה של הסרטים האלו. אבל אם נחשיב באותו לחלק מהיקום הקולנועי (כמו שאיירון מן ות'ור הם באותו יקום קולנועי) אז בהחלט יש בינו קשר לשרק, גם אם קלוש ביותר. והסרט עצמו הוא גנרי לחלוטין, לא ממש גרוע אבל פשוט אין בו משהו טוב במיוחד. פחות לשומרי האגדות הייתה ויזאוליה נהדרת, לקרודים הייתה אווירה משפחתית משעשעת ולדרקון הראשון שלי 2 היו קרבות דרקונים נהדרים. מה יש בחתול במגפיים? אפילו הדמות עצמה נשחקה בסרט ממעבר מדמות משנה לדמות ראשית. ולגבי שני המשכוני השרק האחרים אפילו אין לי חשק לדבר מרוב שהם גרועים. מבין כל הסרטים האלו שרק הוא היחיד שיש בו מעט קסם ומחזיק כמה צפיות בכיף. אבל באמת כבר אין לי זמן להרחיב מעבר לזה כי אני כבר מאחר לבית ספר אז אני אסיים בכך.
גם כחלק מאותו יקום לא בטוח שניתן להחשיב אותו
אני רואה את זה לחלוטין מקורי.
בוא נגיד את זה כך: זה לא נראה שאלה ההרפתקאות שעברו עליו לפני אירועי שרק 2. לפחות לדעתי.
זה נראה כאילו לקחו את הדמות שלו והוציאו אותה לחלוטין מהעולם של שרק ושתלו אותה בתוך עולם חדש. אין לי ראיה לכך, זו פשוט ההרגשה שלי.
אני רואה את זה כמשהו נפרד לחלוטין, אבל אתה מוזמן לחלוק עלי ולטעון שזה מעין ספין אוף פריקוול שמתאר את מה שעבר על החתול בראשית חייו לפני אירועי שרק 2.
מה שאתה מתאר הואבדיוק חלק מהבעיה של הסרט
זה כביכול באותו עולם (כפי שטרחו המפיצים בארץ להזכיר כשקראו לסרט "החתול של שרק") אבל זה נראה כאילו כל קשר בין הסרט הזה לשאר סרטי שרק הוא מקרי. אבל בכל זאת אי אפשר להגיד שהסרט הזה נפרד לחלוטין משאר סרטי שרק מפני שהקשר שלו לסרטים האלו הוא עצם סיבת קיומו. דרימוורקס לא התכוונו לעשות סתם סרט על חתול שרמנטי שלובש מגפיים ומדבר כמו אנטוניו בנדרס, הם התכוונו לעשות סרט על החתול המצחיק ההוא משרק שהרבה ילדים אוהבים. כל הסיפור הזה די מזכיר לי את שודדי הקריביים 4. כביכול זה פשוט סרט המשך בסדרה אבל הוא מרגיש לא קשור לסרטים הקודמים. כל הדמויות מהסרטים הקודמים נעלמו, כל האווירה שורבינסקי השרה בסרטים הקודמים התפוגגה גם היא כשירד מכס הבמאי, העלילה חדשה וכמעט ולא קשורה לסרטים הקודמים וג'ק ספארו נהיה סתם good guy מעפן. אז באופן רשמי הסרט שייך לסדרת שודדי הקריביים אבל מבחינתי רק שלושת הסרטים הראשונים הם חלק מהסדרה.
המפיצים בארץ קראו לו "החתול של שרק" כדי להבדיל אותו מסרט אנימציה אחר שיצא באותה תקופה (ולא במקרה) על החתול במגפיים
ואתה צודק לגבי סיבת קיומו של הסרט, אבל עדיין זה נראה לי מוזר להכליל אותו בין ההמשכונים של שרק.
כי הטענה "סרטי שרק מיצו את עצמם, אין סיבה לעוד המשכון" לא קיימת בסרט הזה כי זה סיפור חדש ומנותק לחלוטין.
אני מודע לכך שהמפיצים בחרו לו לקרוא ככה בגלל איזה
סרט אנימציה זול שיצא באותה תקופה עם שם זהה אבל ברור שהיו הרבה אפשרויות אחרות מאשר החתול של שרק (לא היה בסרט איזה משהו עם אפוני פלא?). בנוסף מעולם לא טענתי שמאחר והמשכוני שרק מיצו את עצמם אז החתול במגפיים הוא סרט לא טוב. הוא לא משהו בכללי, בלי קשר לסרטי שרק האחרים. למעשה אני גם מעולם לא הכללתי את הסרט כהמשכון של שרק, התייחסתי אליו כסרט שקשור לסרטי שרק (אני מניח ששמעת על המושג ספין אוף). מה שאני טענתי הוא שמכל מכלול הסרטים של הזיכיון רק הראשון הוא סרט שאני מחשיב טוב.
גם לצפות היום בשרק המקורי זו חוויה מייגעת
עשיתי את זה לא מזמן והסרט התיישבן לגמרי, הן מבחינת האנימציה והן מבחינת הסגנון שלו. כל מי שטוען שהמשכים גרועים לא יכולים להרוס את המקור… הנה, הוכחה שאתם טועים! ההמשכים של "שרק" הפכו את הנוסחה שלו לכל כך מעייפת ועבשה שכבר קשה לצפות בסרט הראשון, אפילו לצפות בעשר דקות ממנו עשו לי ייסורים, אבל איכשהו הצלחתי לראות את כולו, ועכשיו אני יודע שלעולם לא אראה אותו שוב.
בהחלט אם כל ההמשכים המציקים לא היו מגיעים
אז שרק הראשון לא היה מרגיש לך כל כך משעמם ולעוס אך בשבילי הנוסחה בסרט הזה עובדת יותר טוב מבשאר סרטי שרק (וחיקויי שרק). אני לא כל כך אוהב את הסרט ואני לא אגן עליו בחירוף נפש אבל זה בכל זאת סרט שמצליח להציג אגדה מודרנית בלי להגיע למחוזות הקיטשיים יתר על המידה (אם כי בשרק לא חסר קיטש) וזה היה בין הסרטים שראיתי הכי הרבה כשהייתי ילד. אמנם כשאני צופה בו כבוגר אני מרגיש את חסרונותיו ואת זה שהוא כבר לא כזה עובד עלי כמו פעם אבל עדיין אני מרגיש אליו איזושהי תחושת נוסטלגיה והוא מצליח להחזיק בכבוד צפייה חוזרת.
מבחינתי "שרק" היה חוויה מייגעת משהו כבר בצפייה הראשונה (אי אז)
למען ההגינות אציין שהוא סרט מטופש וחביב למדיי, אבל ההתלהבות ממנו בשעתו הייתה גדולה עליו בכמה מידות לדעתי. משמח לדעתך שבסופו של דבר אנשים נוספים הגיעו למסקנה שלי… (גם אם נדרשו לא מעט שנים לשם כך). בהמשכיו כבר לא טרחתי לצפות.
הדרקון 3 נדחה ל-2018 וטוב שכך
בהתחלה הוא היה אמור לצאת כבר ב-2016, שזה לחלוטין לא נורמלי להוציא סרט המשך שנתיים אחרי הסרט הקודם בבימויו של אותו במאי (זה אומר: או לעבוד שנתיים בלבד על הסרט, או לעבוד על שני הסרטים במקביל. שתי האפשרויות רעות), לאחרונה דחו אותו ל-2017 ועכשיו הוא נדחה ל-2018.
זה אומר שיש לדין דבלויס (או איך שלא כותבים את שם המשפחה שלו) 4 שנים לעבוד על הסרט, כך שתצא תוצאה טובה ומרשימה. זה אמור להיות הסרט האחרון בסדרה (לפחות לפי הבמאי, בתקווה שג'פרי קצנברג לא יחליט אחרת), לכן הוא צריך להיות עשוי בצורה טובה ואיכותית כיאה למותג המכובד הזה. אז אני שמח שנותנים לו עוד שנה להפקה, אני מקווה שהתוצאה תהיה בהתאם.
דבלואה
(ל"ת)
אהבתי את התגובה של וודי אלן: “I don’t know how I got into this. I have no ideas and I’m not sure where to begin”
“My guess is that Roy Price [Amazon Studios VP] will regret this.”
הוכרזו הזוכים בטקס איגוד המפיקים
והזוכה בפרס הסרט הטוב הוא "בירדמן"
http://bit.ly/1CpArvP
צפו ב"שיחת טלפון"
"שיחת טלפון" הוא סרט בריטי קצר שמאיים לקחת ל"איה" שלנו את האוסקר.
עכשיו הוא השתחרר לצפיה חופשית ברשת. אתם מוזמנים לצפות ולחוות את דעתכם עליו.
http://cinemascope.mako.co.il/archives/20278
גרוע! נורא! חורבן! זוועת עולם!
לא, לא ראיתי את הסרט הקצר הזה, אפילו לא הצצתי אליו, אבל בתור ישראלי (תרתי משמע: אני גם גר בישראל וגם הניק שלי זה "ישראלי") אני חייב לתעב אותו מראש כל עוד הוא מתחרה בסרט ישראלי.
סורי מאלה שציפו לראות כאן תגובה אמיתית ל"שיחת טלפון".
יש משהו שמאוד לא מובן לי לאחרונה
אני רואה הרבה כתבות שמתעסקות בזה שדל טורו השלים את התסריט ל-Justice league dark. אני מודע לעובדה שהאדם הזה עובד פחות או יותר על כל פרויקט אפשרי על כדור הארץ, אבל לא ממש ברור לי איפה זה נכנס. בליין אפ שוורנר ברוס פרסמו יש שני מועדים לסרט Justice league : אחד ב-2017, שהוא כביכול חלק 1, ובשנת 2019 חלק 2. בזמנו הם גם פרסמו שיהיו גם סרטים עצמאיים (כרגע בלי תאריך ) לבאטמן וסופרמן. עכשיו יש עוד סרט בלו"ז ? זה מצטבר למספרים שכבר לא ניתן לעמוד בהם.
קשה לי להאמין שהוא עובד על משהו כל כך במרץ, שלא נלקח בחשבון מראש. אז מה בדיוק הולך פה….. ?
סרט של Justice League Dark הוא ספקולציה לא רשמית.
בתיאוריה וורנר/DC רוצים לעשות אותו אבל לא ברור אם התסריט של דל טורו יקבל אישור. בכל מקרה אני לא מאמין שנראה את הסרט לפני 2018-2019.
אמה ווטסון היא נסיכת דיסני
אמה תגלם את בל בגירסת הלייב אקשן של היפה והחייה, ביל קונדון מביים
https://www.facebook.com/emmawatson/posts/1011543655531191
איזה כיף, אמה ווטסון בסרט של הבמאי של "דמדומים: שחר מפציע".
(ל"ת)
את תפקיד החיה צריך לקבל רופרט גרינט.
(ל"ת)
'משימה בלתי אפשרית 5' מצטרף לחגיגה של הקיץ הנוכחי
http://www.comingsoon.net/movies/news/403213-mission-impossible-5-to-arrive-five-months-earlier
אז ככה
מישהו יודע לומר לי איך אפשר למצוא שעות הקרנה לבירדמן, שייצא בחמישי הזה? כי באתרים הרגילים לא מספקים שעות הקרנה לסרטים עתידיים, וסחבק צריך לבנות את סדר היום שלו.
התשובה היא תמיד: חכה כמה שעות.
אם השעות לא התפרסמו ביום שני, הן יתפרסמו במהלך יום שלישי.
באתרים של רב חן ויס פלאנט זה כבר מופיע
שאר בתי הקולנוע עדיין לא
טריילר ל"ארבעת המופלאים"! סוף סוף!
היום ב-16:00.
זה היה טיזר לטריילר?
(ל"ת)
טריילר ל"ילד 44"
לדעתי לסרט תקופתי שמבוסס על אחד ממותחני הרצח היותר בולטים של השנים האחרונות מגיע קאליבר קצת יותר גבוה מיציאה באפריל והבחור שעשה את "טעון הגנה" בכיסא הבמאי, אבל זה בכל זאת נראה לא רע והקאסט נהדר. ועדיין, אוי ואבוי המבטאים האלה.
http://www.comingsoon.net/movies/trailers/403563-the-child-44-trailer-has-tom-hardy-hunting-for-a-killer#/slide/1
זה שעשה את "טעון הגנה" עשה לפניו סרט שזכה להרבה שבחים
שהיה גם מותחן, אז מי יודע אולי הוא לא כזה גרוע…
בשיטוט קצרצר בימד"ב הגעתי לדף הסרט הזה:
" rel="nofollow">הלב המחולק לתמונות של דמויות שמעוררים בי בחילה ? ואיך ג'ייק ג'ילנהול חזר להיות ששחקן קומדיות רומנטיות מביכות? לא סגרנו שמעכשיו הוא שחקן אופי?
מידע רלוונטי על הסרט שעונה על השאלות שלך
נמצא כאן
התשובה לכל השאלות שלך
בתגובה המצוינת הזאת של קרקר כפול.
לעזאזל, הוא הקדים אותי גם הפעם
יום יבוא, קרקר כפול, יום יבוא! או משהו!
טייריס גיבסון (סדרות הרובוטריקים ומהיר ועצבני) נפגש עם וורנר בנוגע לשחק את גרין לנטרן ביקום הקולנועי של DC
כלומר זה מאשר שהפעם הגרין לנטרן יהיה שחור, כלומר זה מאשר שליגת הצדק תהיה מורכבת רק משלושה גברים לבנים, בעוד כל השאר יהיו אנשים לא לבנים\\נשים; אקוומן (חום), גרין לנטרן (שחור), סייבורג (שחור), וונדר וומן (לבנה אבל אישה). לדעתי זה כבר יתרון של DC על פני מארוול.
איך גיוון אתני זה יתרון לעזאזל?
באיזה סיטואציה בעולם יתלבטו שני אנשים לאיזה סרט ללכת ואחד יגיד: "בוא נלך לאוונג'רס 3!" והחבר שלו יגיד לו "לא אחי עזוב, כולם שם לבנים וזה מסנוור לי. אני צריך יותר גיוון אתני בקולנוע הפופולרי שאני צורך. בוא נלך לליגת הצדק, שמעתי שיש שם אפרו אמריקאיים ונשים בביגוד צמוד, וזה מתאים לי כי אני תומך בייצוג הולם של כלל המגזרים בחברה. אגב, אתה תוהה למה הזכרתי את הביגוד הצמוד? ובכן, חשוב לי שתדע שלמרות זאת זו חובה מבחינתי לא לצפות בזה בצורה סקסיסטית ומחפצנת, אלא מעצימה בלבד". וחבר שלו כנראה יסכם: "אתה צודק ידידי. ויוה לה רבולוסיון!"
עם כל הכבוד לחשיבות הייצוג בקולנוע, לא על זה יקום וייפול סרט. קודם כל שיהיה כתוב טוב ומבוים טוב ומשוחק טוב ומואר טוב וכן הלאה וכן הלאה. צבע העור של הדמויות זה איפשהו במקום אלפיים בשיקולים שהופכים לסרט טוב או לא.
גיוון אתני זה יתרון עצום.
כלומר, אני לא בטוחה אם זה יתרון עצום כלכלית (אם כי יכול להיות), אבל אני באופן אישי סופרת את השניות לסרט הבא עם גיבורת על אישה (גואו וונדר וומן! גואו קפטן מארבל!), ואני מניחה שבאותה מידה גם שחורים, לטיניים, או כל דבר אחר שאיננו גבר-לבן-סטרייט מחכים לראות את עצמם על המסך הגדול.
אז תפסיקי להניח.
אני לא לבן, ולא רק שאני לא סופר את השניות או מה זה שלא יהיה, זה *לא מעניין אותי*. זה נושא *לא מעניין*, שרמת ההתעסקות הכפייתית לחלוטין בו פה באתר (ע"י מספר אנשים קבועים, ביניהם את ודניאל) גורמת סבל של ממש להרבה אנשים, ואני יודע כבר אישית על כמה אנשים שפשוט הפסיקו להכנס לעין הדג בגלל הטירוף הזה.
לא שזה לא נושא חשוב בפני עצמו, או שפה באתר חייבים לדבר רק על מה שאני אוהב ומי בכלל מכריח אותך להשאר פה, לך תגיד בויינט. אבל ראבק, כבר אין לאן לברוח! ההרגשה היא שאין כמעט כתבה באתר שנושא הייצוג והפוליטיקלי קורט וכל קשת הנושאים הארורה הזו לא מוזכרת (במקרה הטוב) או נידונה בהרחבה (במקרה ה"הפסק לעקוב אחרי כתבה זו").
חבר'ה, זה מרגיש מלאכותי.זה מרגיש מיובא מארה"ב ולא מחובר לשיח הישראלי. למה בסרטים ישראלים כמעט אין תלונות על תת ייצוג של מזרחים? של דתיים? ההתעסקות בנושא הזה כל כך שיטחית, כל כך טחינת-מים, ולמרות זאת זה לא נפסק, למרות שזה פאקינג אוף טופיק.
רד פיש, אני ועוד אנשים (כן, אני מדבר גם בשמם) אוהבים את האתר. אוהבים לקרוא מה שאתה כותב. מתים על קולנוע. בבקשה, שים אזשהו גבול. זה כבר לא נסבל.
אתה אמיתי?
כל פסקה שלך, אחת אחרי השנייה פשוט לא נכונה. אף מילה שם!
נראה כמו סתם פרובוקטור.
אני כתבתי ארבע פסקאות מנומקות,
רובן על הרגשה אישית (אז אין "לא נכון"). בתגובה, אתה כתבת משפט וחצי ש"כל מילה שלך לא נכונה". ו*אני* פרובוקטור.
(אני זה דורון)
(ל"ת)
אז תבדוק את ההרגשה שלך.
לך תביא שני פתילי דיונים על ייצוג במדיה כל ארוכים ו'הו לא אי אפשר לברוח מהם באתר הזה' מהחודש האחרון. חודשיים אחרונים. שלושה חודשים אחרונים. לא תמצא.
ואז תבדוק סרטים ישראלים ותראה שגם שם יש אנשים שמתלוננים על ייצוג מזרחים, ערבים, ודתיים. תתחיל ב'אפס ביחסי אנוש'.
אתה פרובוקטור, לאו דווקא בגלל ההרגשה שלך, אלא בגלל צורת ההתנסחות שלך. פתילי הייצוג במדיה מעניינים מאוד, קשורים לנושא הקולנוע, וממש לא מציפים את האתר, ומקריאת ההודעה שלך אפשר לחשוב כאילו בכל הכתבות בעמוד הראשי יש פתילים של 100 תגובות לפחות על הנושא. אם זאת ההרגשה שלך, אז ההרגשה שלך לא נכונה.
ובכלל, הטרנד הזה של להעיר לאנשים על דיונים שהם מנהלים הוא הרבה יותר מאוס בעיניי.
הדיונים שמתהלכים על הגבול בין און לאוף טופיק הם מה שמייחד את האתר הזה, ועומק הדיונים, גם אם לפעמים חופר קצת, תמיד מרתק ומיידע, בין אם זה על ייצוג מיעוטים במדיה, הומואים, סקסיזם, שבירת קופות, דת, ועוד.
יש לך בעיה עם דיון כלשהו שמנהלי האתר מוצאים כרלוונטי? דלג. אף אחד לא ביקש שתחנכו אותו או תגידו לו על מה לכתוב.
טוב.
(ל"ת)
אה, הרושם שלי הוא שמי שמתלוננים על ייצוג דתיים זה בעיקר אני.
באשר לשאר ההודעה, אפשר להמשיך.
יש פה הרבה דיונים שסוטים לכיוון האוף טופיק
אבל איך, לעזאזל, דיונים על גיוון אתני ב*סרטי קונלוע* הוא אוף טופיק?!
אני לא שותף מלא לדעתו של זרובי, אבל בלפחות 90 אחוז מהמקרים, דיון על ייצוג אתני בסרטים הופך לדיון על אתניות בחברה הכללית.
(ל"ת)
אתה חושב שזה 100% און טופיק?
זתומרת, הדיונים והתגובות בנושא מדברים על *סרטים* וקולנוע, או על הנושא הרחב של ייצוג, שחלק קטן ממנו הוא הייצוג בקולנוע? האם הסרטים שמוכנסים לדיונים האלה, עוסקים בהכרח בייצוג, והנושא קשור אליהם, או שהוא מולבש עליהם בכוח? האם לדעתך יהיה לגיטימי לדבר על זה שבסרט מסויים הגיבורים לובשים בגדים שיוצרו בסדנאות יזע בלי שום ביקורת, מה שנותן לגיטימיות לנושא, ואז להזכיר את זה שוב ושוב *בכל פאקינג סרט*? נכון שזה יהיה קצת מעצבן, ואפילו נדחף ולא קשור, בלי קשר לזה שסדנאות יזע הן באמת דבר נורא אבל רבאק באתי לדבר על סרטים?
זוכר כשהייתה פה מגיבה מסוימת, שבכל תגובה שנייה שלה כתבה על ייצוג הנשים בסרט/סדרה/תמונה/ברקוד הנדונים? זוכר איך זה עלה לאנשים על העצבים כל כך, שמתישהו כולם פשוט קפצו עליה בפתילפלצת כל כך אגרסיבי ולא נעים שהיא (לדעתי) לא הגיבה מאז באתר? זה מה שקורה עכשיו. לא באותה רמה, ולא רק ממך חלילה, וזה אכן נראה כמו נושא שמעסיק חלק ניכר מהגולשים ומגיע לו את המקום שלו. השאלה היא המינון-כשמגיעים למצב שבכל כתבה (כמעט, אוקיי) צריך לדלג על משהו כי הנה שוב מישהו דוחף את הנושא הזה, נראה לי שהגזמנו.
או אם לתמצת-הבעיה היא שאתם (וסליחה שאני מכליל) דוחפים אג'נדה. זה שקוף שזה אג'נדה, כי זה כל הזמן גם כשזה לא קשור, זה בצורה שטחית וזה נורא אגרסיבי. ואני חושב שהרבה אנשים נורא לא אוהבים כשדוחפים להם אג'נדה לפנים בלי הפסקה, גם כשהם מסכימים איתה. זה הכל, ומקווה שהדיון ישאר בטונים האלה ולא יסלים כמו שלצערנו קורה בנושאים כאלה כמעט תמיד.
אני רק תגובה
כן, הי, שלום.
תראה, אני יכול להבין את התסכול שלך. יש נושאים שלמרות שהם סופר-חשובים, זה קצת מעצבן כשדוחפים לך אותם בכל מקום אפשרי. אני גם הייתי אחד מה"קופצים" בפתילפלצת שהזכרת, כי כן, זה עלה לי על העצבים. אבל אני רוצה להאמין שקצת החכמתי מאז, ואני יותר מבין את החשיבות של מגוון ייצוגי בקולנוע.
כשראיתי את הטריילר ל"שומרי הגלקסיה", למשל, המחשבה הראשונה שלי לא הייתה "אוהו, שוב דמות ראשית שהוא גבר לבן? חלאס!" אלא יותר כמו "דאם, זה נראה ממש מוזר ומגניב". כשהכריזו על סרט לקפטן מארוול, לא חשבתי ישר "יש! סופסוף דמות נשית ראשית במארוול!" אלא הלכתי לברר מי זאת הקפטן מארוול הזאת. כל אחד מאיתנו שם כל נושא בחשיבות אחרת, כולל זה של ייצוג בקולנוע. אם לך לא יכול להיות פחות אכפת אם הדמות הראשית בסרט שאתה הולך אליו הוא גבר לבן או טרנסג'נדר אפרו-אמריקאית, זכותך. גם אני לא ממש מנתח את המין, גזע ומוצא של השחקנים הראשיים בכל סרט שאני צופה בו. אבל יש אנשים שזה מאוד משנה להם ומאוד משפיע על איך שהם חושבים על הסרט. אתה יכול לא לחשוב כמוהם, כל עוד אתה מדבר בשם עצמך. לפסול את הדעה שלהם ולהצהיר שזה "פוגע בהרבה אנשים" זה לא ממש נחמד, ולפעמים גם לא ממש מדוייק.
אני אישית חושב שהדיונים על הנושא באתר ירדו בצורה משמעותית יחסית למה שהיה. אם זה עדיין מפריע לך, פשוט תבליג. היו לא מעט מקרים – גם לאחרונה – שהתחילו כל מיני דיונים שלא ממש עניינו אותי. לחיצה קטנה על X במתמשכים והכל נפתר. אני לגמרי מסכים איתך שאם הנושא הוא אוף טופיק – למשל דיון על מארוול נגד DC בביקורת של צלף אמריקאי – הוא צריך להמחק. אבל בפוסטים של קצרצרים יש לא מעט מקרים בהם לא בהכרח דנים בחדשות שבפוסט, ולפעמים צומחים מזה דיונים מעניינים ביותר. שוב, אם זה לא מעניין אותך, פשוט תמשיך הלאה.
יום טוב.
העניין הוא שכבר נדיר למצוא אוף טופיקים בנושא אחר.
וזו הבעיה-ההרגשה שבאתר הזה מדברים חצי מהזמן על סרטים, ובחצי השני-על ייצוג של הומואים/שחורים/נשים בסרטים (וכן, ברור לי שזו התרשמות מוגזמת). כמעט ואין אוף טופיקים אחרים. התלונה שלי היא על ההצפה על נושא ספציפי, לא על זה ש"מדברים על נושאים שלא מעניינים אותי". ב-100 הפעמים הראשונות הנושא דווקא עניין אותי.
אגב, כשאני רואה שמישהו מעלה את העניין, אני באמת מדלג. הבעיה היא שזה הגיע לרמה שבה זה מתחיל להשתלט-זה למעשה הפך לנושא הכמעט-ראשי של האתר. מדיניות הדילוג מפסיקה לעבוד כי זה מקיף חלק כל כך גדול מהתוכן. ולכן לצערי מגיעים לנושא של אנשים שנכנסים לאתר פחות ופחות (מידע אישי, כן? לא מתיימר להצביע פה על מגמה).
בכל מקרה תודה על התגובה החביבה והעניינית. כבר הוכח שזה לא מובן מאליו במקרים כאלה.
הסיבה שלא קיבלת הרבה תגובות חביבות וענייניות,
זה כי ההודעה שלך הייתה הכל מלבד חביבה ועניינית.
בכל מקרה אני לא רוצה לגרום לך שום סבל, על כן בבקשה תשלח לי למייל רשימת נושאים שמעניינת אותך ואתה רוצה שרק עליהם ידברו באתר, כי בבירור לדבר על מה שמעניין אותי לא בסדר מצידך.
(כמו גם שים לב שהשרשור הזה לא הפך לשרשורפלצת עד שבאת לצעוק "אבל למה פתחתם על זה עוד שרשורפלצת!". אך, האירוניה).
אפשר לקבל קישור לפתילופלצת המוזכר?
הבחנתי בהיעלמות של המגיבה (והנושא), אבל לא ידעתי שהיה דיון. אני מעוניין לקרוא אותו, אם מישהו זוכר היכן הוא התקיים.
קצת מסורבל לי כרגע לתת לינק
אז חפש את דף הטריילר של ״מי מפחד מהזאב הרע״.
מצאתי
תודה.
אני מניח שאת טועה
אני לא מזדהה עם דמות לפי זהות במוצא האתני או בנטייה המינית, ובהחלט לא "רואה את עצמי" בדמות כזו. לא מבין איך או למה את כן.
זה בכלל לא קשור.
אני מזדהה עם דמויות במגוון צבעים, מגדרים, דתות וכן הלאה, ועדיין מרגיז אותי כשהוליווד מעמידה פנים שאנשים כמוני לא קיימים.
זאת תגובה קצת מתלהמת.
אני בטוח שדניאל בסך הכל ציין עובדה. ל-DC יש יתרון בייצוג אתני, וזה כל מה שזה. איפה היה כאן יחס לאיכות הסרטים עצמם בתור מוצרי בידור?
מה שאקליפס אמרה! בול!
אם צריך איזו הוכחה לנחיצות של ייצוגים אתניים אני חושב שההודעה שלך כרגע נתנה אותה. מדהים כמה ה"נורמליות" של הייצוג של גבר סטרייט ולבן מוטמעת פה, ככה שאפילו כשאתה מנסה לתאר שני צופים ז'נאריים ברור ששניהם יהיו זהים לייצוג הזה. זו בדיוק ההתניה שרוב המפיקים ההוליוודים שבויים בה (לפחות כשהם מייצרים בלוקבסטרים), כאילו ברור מאיליו שלא צריך לכוון סרטים למבט של אף אדם אחר. כאילו אין שום דמוגרפיה אחרת שעשויה לרצות לראות את הסרט הזה.
אני אולי גבר סטרייט לבן. אבל אני גם יהודי ורזה. איפה אני מיוצג באוונג'רס?
ובכלל, למה צריך להיות אכפת לי אם אני מיוצג או לא באוונג'רס? באתי לראות סיפור מעניין, לעבור חוויה שתרתק אותי. קצת לצחוק, קצת לדמוע, לשבת על קצה הכסא, לתהות 'איך הם עשו את זה' על סצנת אקשן מסובכת במיוחד. ההזדהות שלי לא באה ממאפיינים של מין או גזע. כשאני מגיע לסרט שכתוב ומבויים כמו שצריך אני יכול להזדהות עם נשים שחורות, ואני יכול להזדהות עם גמדים מזוקנים. למי אכפת מזה בכלל? העיקר שדמות תהיה עגולה וכתובה טוב כדי שאני אוכל להזדהות איתה, צבע העור שלה לא רלוונטי.
אז איך אתה מסביר את זה
שסרטים ישראליים מצליחים בארץ, סרטים תאילנדיים מצליחים בתאילנד, וסרטים הוליוודיים שיש בהם משהו ישראלי ("אל תתעסק עם הזוהן" או אפילו "מהיר ועצבני") מצליחים כאן במיוחד? ברור שאנשים יכולים להזדהות עם דמויות שלא דומות להם, וברור עוד יותר שאנשים אוהבים *יותר* סרטים על אנשים שדומים להם.
לא דוגמאות טובות
כי הקשר שלי ל"אל תתעסקו עם הזוהאן" הוא חזק הרבה יותר מהקשר של השחור האמריקאי הממוצע ל, בוא נאמר, טייריס גיבסון. אני באופן אישי לא איהנה יותר מ"אפס ביחסי אנוש" אם נלי תגר הייתה מוחלפת במזרחי כמוני (זה כמובן לא מבטל את הבעייתיות שבתת-הייצוג).
היית פעם שחור אמריקאי ממוצע?
מאיפה אתה יודע מה הם מרגישים? ועל סמך מה אתה אומר שהקשר שלך ל"זוהאן" חזק יותר מהקשר של שחור ממוצע לסרט של טיילר פרי?
העובדה (הלא מפתיעה) היא שסרטים עם שחקנים שחורים מצליחים יותר בקרב שחורים, כמעט כפי שסרטים ישראליים מצליחים בעיקר בקרב ישראלים, ו"מפריח היונים" היה להיט ענק בקרב ישראלים ממוצא עיראקי (ולא באף קהל אחר).
אולי בגלגול הקודם.
אמרתי את מה שאמרתי כי הזוהאן מכיל קצת מהתרבות הישראלית וזה כיף לראות את זה בסרט הוליוודי מעיניים מקומיות, אבל טייריס גיבסון לא מכניס שום דבר מהתרבות השחורה להופעה שלו ב"מהיר ועצבני" ולכן – יש לשער – צבע העור שלו לבדו לא מספיק חשוב עבור האמריקאי השחור הממוצע (לגבי טיילר פרי אין לי מושג, לא ראיתי). בהקשר הזה, ישראלי שחי כאן בהכרח מחובר לתרבות הישראלית – אבל לא כל שחור שחי בארה"ב בהכרח מחובר לתרבות השחורה, בדיוק כמו שאני מזרחי אבל לא שומע ואפילו קצת מתעב מוזיקה ים תיכונית. כלומר, יש משקל לעובדה שישראל היא לא תת-תרבות של אמריקה אבל התרבות האפרו-אמריקאית כן.
גם לגבי "מפריח היוני" אין לי מושג, אבל אשמח לדעת מאיפה הבאת את הנתון הזה.
סרטים תאילנדים מצליחים בתאילנד ולא בארץ כי אנחנו לא תאילנדים?
אני אפילו לא יודע איך להתחיל להתייחס לטיעון הזה ברצינות.
נכון, קשה להתייחס ברצינות למשהו כל כך מובן מאליו.
אלא אם כן אתה משום מה חושב שזה לא נכון, ושיש איזו סיבה אחרת לכך שסרטים תאילנדים נוטים להצליח דווקא בתאילנד וסרטים ספרדיים – בספרד. אם זה המצב, הייתי שמח אם היית מספר למה אתה חושב כך, כי לי אין צל של מושג.
הנה תאוריה רדיקלית: אולי כי סרטים תאילנדים נטועים בתרבות התאילנדית, מתכתבים עם אקוטאליה והיסטוריה תאילנדית ומדברים תאית, ואילו סרטים ספרדיים נטועים בתרבות הספרדית, מתכתבים עם אקוטאליה והיסטוריה ספרדית ומדברים ספרדית?
במילים אחרות, בגלל שסרטים תאילנדיים פונים לתאילנדים
וסרטים ספרדיים פונים לספרדים. כן, זה מה שאמרתי. משהו אחר?
אולי זה מה שהתכוונת לומר – אבל אני לא חושב שזה מה שאמרת. אתה מוזמן לקרוא שוב את הפתיל ולהווכח בכך בעצמך (למשל בתגובתך להודעה הזו).
בכל מקרה, אם אתה חושב שלשאלת הייצוג האתני יש קשר רופף במיוחד, אם בכלל, עם הגורמים המשפיעים על הצלחתו של סרט או על טיבו, אז טוב ויפה, ואנחנו מסכימים.
אני בטח לא חושב שהזדהות עם הגיבור הראשי קשורה לזה.
הם מצליחים יותר בתאילנד כי הם זמינים יותר בתאילנד, מפורסמים יותר בתאילנד, מופצים יותר בתאילנד, דוברי תאילנדית (שזו שפה שאני, כתאילנדי מבטן ומלידה, מדבר) ועוסקים בנושאים שנוגעים לחברה התאילנדית יותר מלחברות אחרות אני מניח.
וכן, גם יש להם גיבור תאילנדי, במקרה. בגלל זה באים אנשים לסרט? לא בטוח. אם כבר, הם באים כי *הסרט כולו* כמכלול, הוא פשוט, בהיעדר תיאור מטופש פחות, תאילנדי.
אני חושב ששאלות רצינית יותר היא האם העובדה שהתאילנדי הממוצע, ממש כמו הישראלי הממוצע, לא נמצא ומיוצג ב"אוונג'רס" מפריעה לו ללכת לסרטים האלה ולהנות מהם. וכמה הכניס האוונג'רס באותה שנה בתאילנד לעומת הסרט התאילנדי המצליח ביותר בתאילנד בשנת 2012.
ובכל מקרה, זה בכלל לא הדיון. ולא מה שאמרתי בהודעה המקורית שלי.
מה שאמרתי, בסך הכל, זה שבגיוון אתני אין שום דבר שמוסיף לטיב הסרט. גיוון אתני לא הופך סרט לא טוב לסרט טוב, ולא מוריד מערכו של סרט עם בימוי, משחק, כתיבה וצילום מעולים. יש אלף דברים להסתכל עליהם, מעניינים וחשובים הרבה יותר, לפני שמסתכלים על גיוון אתני כדי לשפוט את טיבו של הסרט, או להעדיף אותו על פני סרטים אחרים רק מפני שהוא יותר מגוון אתנית, כמו ש-Daniel עשה בהודעה המקורית שאליה הגבתי.
דוקא רזים הם בבירור ברירת המחדל בהוליווד,
הרבה יותר מהייצוגים ההפוכים. אבל שים לב שהנקודה העיקרית שלי לא הייתה על הרצון שלך לראות את עצמך, אלא על האופן בו הקולנוע ההוליוודי גורם לך להזדהות עם המבט של פלח מאד מסויים באוכלוסיה גם אם הוא שונה מאד ממך (וגם אם הוא פלח זעיר באוכלוסיה, כי רובנו ממש לא נראים כמו הכוכב ההוליוודי הממוצע). זה הופך את הייצוג הזה לנורמאלי ושקוף עבורך, כך שאתה מדמיין אותו בתור האדם ה"רגיל", חסר אפיונים "פוליטיים", הצופה הז'נארי בסרט קולנוע.
כן, קולנוע יכול לגרום לך להזדהות עם דמות שהיא לא אתה, אבל מכיוון שהדמות הזו תהיה מאופיינת לרוב באותו האופן בדיוק (כסוג של אידיאל גברי כל-אמריקאי) זה יוצר הבניה של הסתכלות מאד חד צדדית על העולם (למשל, ההנחה האוטומטית שנשים חייבות להיות "בביגוד צמוד", כאילו שזה משהו שמעניין בכלל חמישים אחוז מהאוכלוסיה). וכמובן שזה מגיע לצד התהליך ההפוך בו צורות מבט שונות מהנורמה הזו יתפסו תמיד בתור "אחר" זר, מגוחך, מקור להערצה במקרה הטוב, או מפחיד ומאיים במקרה הרע. אתה לא מבין למה זה בעייתי?
אני לא מסכים לגמרי עם הטענה של דניאל ואקליפס.
לשים דמות של שחור, לטיני, אישה, להט"בי, גמד, או כל דבר בסרט רק בשביל הייצוג, לא גורם לקהל השונה מהמוצג במדיה להזדהות יותר עם הדמות. היה לי דיון על זה ב'מסך המפוצל' ז"ל, בקשר לייצוג הומואים בטלוויזיה והתגובות שקיבלתי מחבריי הגאים.
בקצרה, וזה תופס גם לדמויות של נשים ושאר האוכלוסיות שלא מיוצגות במדיה, זו בורות וחוצפה לחשוב שמה שמייחד הומו זו רק העובדה שהוא שוכב עם בני מינו. כאשר גבר סטרייט לבן יתחיל לעבוד במקום עבודה חדש, יעלה קצת במשקל, או יתחיל מערכת יחסים, הרגשות, הלבטים, והחוויות שהוא יעבור יהיו מאוד שונות משל גבר הומו. המטרה היא לא רק לקחת סיפור ולהנחית דמות בלתי-מיוצגת בשביל ה-P.C, אלא לכתוב סיפור שבאמת יעביר את החוויות של האוכלוסייה הזאת על מנת שהאוכלוסייה עצמה תוכל להזדהות עם סיפורים על המסך, שאוכלוסיות שונות יכירו ויידעו איך זה להשתייך למגזר מסויים, וכדי לתבלן את המסך. גיבור על הומו לדוגמא יהיה מאוד שונה מגיבור על סטרייט.
הוליווד, למרות היותה תעשיית הסרטים העשירה והנפוצה בעולם, היא לא תעשיית הסרטים היחידה. בניגריה, הודו, מצרים, וארגנטינה יש תעשיות עם הספק סרטים שהוליווד לעולם לא תוכל לחלום עליו. הסיבה העיקרית שתעשיות כאלו נולדות מלכתחילה ומצליחות להמשיך לפעול היא בדיוק בגלל הייצוג הזה במדיה. לאפריקני הממוצע, למרות שמדי פעם מעניין אותו לראות את הנוקמים, אין אפשרות להזדהות עם הסיפורים שהוליווד מוציאה, בגלל השפה, העלילה, המיקום, ומה שהוא מכיר מחיי היומיום שלו. הרבה יותר יעניין אותו לראות סרט על מערכת יחסים בין אישה משבט מוסלמי לגבר משבט נוצרי, או על מכשפה שקיללה משפחה שלמה, מעבר מהכפר אל העיר הגדולה, או מלחמות בין שבטיות. בגלל הסיבות האלו, גם בקניה ובאוגנדה יצרכו את הסרטים של נוליווד (תעשיית הסרטים הניגרית), וזה תופס לכל מעצמת מדיה אזורית בעולם (מצרים למדינות הערביות, ארגנטינה לאמריקה הלטינית, הודו לחצי היבשת).
בהוליווד יש מגמה ברורה לעשות סרטים שמציגים באופן כמעט בלעדי רק את עולמם של הסטרייטים-הלבנים-הגברים, למרות שיש קהלים שרוצים לראות סרטים שפונים אליהם ומדברים עליהם. אני מבטיח לך שאחוזי הדרוזים שצפו ב'כלה הסורית' הרבה יותר גבוהים מאחוז היהודים. זה לא אומר שצריך סתם לדחוף מגזרים לסרט, אלא לצאת מנקודת המבט הזו שרק אוכלוסייה מסויימת יכולה להיות מיוצגת בשוברי קופות.
מטא עד לאומגא
הסיבה בגללה דיוני הייצוג למינהם בעין הדג הם לטעמי בינארית או "משעממים" או "מעצבנים" מבוטאת באופן כמעט מזוקק בניסוח "…אלא לכתוב סיפור שבאמת יעביר את החוויות של האוכלוסייה הזאת על מנת שהאוכלוסייה עצמה תוכל להזדהות עם סיפורים על המסך…".
ההיגיון הבסיסי עליו הביקורת הזו מבוססת רואה בהפקת סרטים (ומכללא, בעשיה אמנותית) תהליך כמו-הנדסי שראשיתו באיזשהו "מסמך דרישות" (אמיתי או מדומיין), ועיקרו בעיצוב מוצר (כלומר, הסרט) שעונה עליהן. הביקורת, בעיקרה, היא קריאה לצרף דרישות מסויימות (נאמר, ייצוג אתני או שוויון מגדרי) לספסיפיקציה מטעמים אידיאולוגיים (פמיניזם למשל) או מסחריים (נגישות לקהל רחב רחב יותר, למשל).
בעיני זו ביקורת עקרה או מקוממת – אין אפשרות שלישית.
הרקע להשקפתי נסמך על העמדה לפיה עשייה אמנותית כלל אינה דומה לתהליך הכמו-הנדסי שתואר לעיל. אידיאלית, מהפריזמה האמנותית בלבד, היצירה היא אשנב דרכו אפשר לראות את העולם כפי שהוא נשקף מבעד עיני היוצרים, באופן א-נייטרלי במובהק, שזור עם המטען הריגשי, האינטלקטואלי והביקורתי הלקוח מהמודע והתת-מודע שלהם.
מעשית, תמיד יהיו בכל יצירה מרכיבים נוספים. למשל ייתכן שהיא משמשת גם כפלטפורמה דרכה היוצרים מנסה להעביר איזשהו מסר או להשפיע על הקהל, יתכן שהיצירה עצמה היא גם מוצר אותו היוצר רוצה לחשוף בפני כמה שיותר אנשים מטעמים מסחריים, ויתכן (אפרופו בירדמן) שהיא רק אמצעי לצבירת הון חברתי, הכרה וסטאטוס עבור היוצר. כל המרכיבים האלה פוגעים בערכה, ואם אחד מהם יהפוך לדומיננטי מידי – היצירה תאבד את כל ערכה (ותהפוך אולי לפמפלט פוליטי, לזבל פופליסטי או קשקוש יומרני).
אנחנו רגילים – ומקבלים כמובן מאליו – שחלק גדול מהאמנות שאנחנו צורכים נוצר במסגרת שדה כוחות המשפיעים כשיקולים-זרים על על היוצרים ביצירתם. בפרט, הולייוד היא כמובן תעשייה המונעת על ידי שאיפה לרווח, ורוב (כל?) מה שנוצר בה חייב לשרת את הרציונאל הפיננסי של המפיקים ומהשקיעים. בכך יש פגיעה בערכם האמנותי של הסרטים המופקים בהוליווד, אבל היא במהותה פרופרציונאלית להעדפות הקהל, והדבר יוצר איזון מסויים שיש לו ערך בפני עצמו: כך הסרטים המופקים בהוליווד הם מבדרים מאד ולרוב קומוניקטיביים, וזה כיף ונחמד.
מהבחינה הזו הביקורת דנן היא עקרה. גם כך מופעל על היוצרים מלוא-הלחץ להגיע לחשיפה מקסימלית, וכל שיקולי ה-"חנופה" למינהם (בכלל זה, שיבוץ נשים או אסיאתיים כי זה מביא קהל) נלקחים כבר בחשבון.
מעבר לכך, לפי כל פרשנות במסגרתה הביקורת הזו איננה עקרה, יוצא שהיא מבטאת משאלה להתערב *עוד יותר* ביצירה ובכך לפגוע בה עוד יותר. אולי הכוונה להתערבות ישירה, על ידי השפעה על דעתם של המפיקים ומהשקיעים שבתורם יכתיבו את עמדתם ליוצרים, ואולי הכוונה היא להתערבות עקיפה על ידי השפעה על דעת הקהל, ובכך ליצור עוד אילוץ מסחרי שיכבול את ידי היוצרים.
כך או כך, יש לי חוסר סימפטיה עקרוני כלפי סנטימנטים מהסוג הזה, ובמקרה הנוכחי – בו מדובר בהתערבות מטעמים אידיאולגיים השואפים לכונן מסגרת לחצים אינדוקטרינריים במהותם – מדובר בעמדה מקוממת ממש, שלכל הפחות יש לה ניחוח קל של מישטור מחשבות.
במידת מה, ההסתייגות שלי היא סגנונית. לו רוח הדברים בכל הדיונים האלה בעין הדג היה של ניתוח סיוציולוגי\אנתרופולוגי שבמוקדו המבנה המעמדי של התרבות שהצמיחה את הסרטים המדוברים, חשיפת זרמיה הלא-מודעים, הפונקציה המיתית שהסרטים ממלאים וכו' – ניחא. אבל נקודת המוצא של הדיונים היא טרוניה ומורת רוח, וככאלה – כפי שניסיתי להסביר כאן – הם משעממים או מקוממים.
לכתוב רק גברים לבנים סטרייטים זאת גם אידיאולוגיה,
זאת פשוט האידיאולוגיה השקופה והנורמטיבית אז אף אחד לא שם לב אליה. לכן, להיפך, אם יוצר צעיר רואה את אחד הדיונים הללו וחושב לעצמו "וואלה, יכול להיות שאני כותב את כל הדמויות הללו ככה רק כי זה מה שאני רגיל אליו כי זה מה שמאכילים אותי בו מגיל אפס" זה בהחלט יכול להפנות את היצירה שלו לכיוונים יותר טובים ומקוריים.
דבר שני, אם אתה מדמיין עולם בו יוצרים סופר מוכשרים עובדים על החזון שלהם בחסות האולפנים הגדולים, ואז באים האקטיבסטים המרושעים ומנחיתים אידאולוגיה זרה ליצירה מבחוץ (מה שזה לא אומר… אני לא מאמינה שאנשים עדיין קונים את התפיסה הרומנטית של יוצר שכותב לו לאור נר בחסות תשוקותיו ולבו הדואב והנטול כל השפעה תרבותית או חברתית) – אתה משלה את עצמך.
האולפנים הם האחראים הראשונים לכך שרוב הדמויות הן גבר-לבן-סטרייט. אם מישהו היה נותן לג'וס ווידון לעשות את מה שהוא רוצה, הוא היה מביים סרט של וונדר וומן הרבה לפני סרט של הנוקמים.
1. ייטב אם פחות אנשים יכתבו "מתוך אידיאולוגיה", אפילו במחיר הקשה מנשוא של יצירות מהן עולה תפיסת עולם "שקופה ונורמטיבית".
את המשפט שמתחיל ב-"וואלה, יכול להיות שאני כותבת את כל הדמויות הללו ככה רק …" אפשר להמשיך גם עם "… כי אלה הארכיטיפים, הנארטיבים והסמלים שנטבעו בי כבת לתרבות בה גדלתי – וטוב שיצירתי משקפת אותם, כי אלה הפילטרים דרכם אני רואה את המציאות, וכל ערכה האמנותי של יצרתי נובע מתוך יכולתי לקודד אותם בתוכה. אם אני רוצה שביצירתי יהיה אלמנט ביקורתי, עלי למצוא דרך לעשות זאת תוך התכתבות והתייחסות אליהם, ולא פשוט לתקוע שרירותית אסייתי, שחור ואישה לפי צ'ק-ליסט שמצאתי באינטרנט, כי אני שואפת ליצור אמנות ולא להפיק סרטון הדרכה למיקרוסופט".
2. התייחסתי לכך כבר בהודעה אליה את מגיבה, וברור שהעולם אותו אני מדמיין לא דומה לעולם הפשטני אותו את טוענת שאני מדמיין. את עושה לעצמך חיים קלים ומתווכחת עם איש-קש.
1. אז מבין שנינו, אתה זה שאומר ליוצרים איך לכתוב - לא אני.
אני אומרת מה אני רוצה, בתוך קהל, לראות, אבל אני לא מחליטה איזה כתיבה יותר עליונה על אחרת. אני לא חושבת שאנשים כותבים בריק ואני בטח לא חושבת שלבקר אנשים או להרחיב את דעתם מפריע לתהליך הכתיבה המקורי שפועם בדמם, וכמו שאמרתי מימלא התפיסה שיש כזה דבר בכלל "כתיבה מחוץ אידיאולוגיה" מגוחכת בעיניי.
2. אין לי מושג איזה עולם אתה מדמיין, ואני לא מתכוונת להגיב לעולם מדומיין. אתה טוען שהבקשה שלי מקוממת או עקרה או שניהם גם יחד, אני טוענת שהבקשה שלי לגיטימית ושבכלל מצחיק לבקר אותה כ"מוסיפה אידיאולוגיה" כשהיא בדיוק ההיפך. אם אתה חושב שאני טועה, אני אשמח שתנמק בכפוף לעולם שאנחנו חיים בו*, לא לעולם שאתה מדמיין.
* הווה אומר עולם שבו ווידון ניסה לעשות סרט על וונדר וומן ולא הצליח כי האולפנים חשבו שלסרט כזה לא יהיה קהל, ואם אני – הקהל – אבהיר שסרט של וונדר וומן זה בדיוק מה שאני רוצה זה גם מה שאני אקבל, וזה על הדרך גם מה שייתן ליוצר את החופש האומנותי שלו.
מה?
אני לא אומר ליוצרים איך לכתוב. אני מבקש מאחרים שיפסיקו לנסות להגיד ליוצרים איך לכתוב. את זה שבאופן קונקרטי מאד העלית את האפשרות ש-"יוצר צעיר רואה את אחד הדיונים הללו" ואולי ישנו את כתיבתו בעקבות זאת, ולכך התייחסתי.
לגבי (2) – כבר עשיתי את זה, ובפירוט. אבל אני מקבל את הרושם שאת משקיעה מאמץ מאד מינימלי בניסיון להבין את עמדתי ופשוט נהנית מהוויכוח. אין לי עניין בזה, אז אגאל את הקוראים מהמשך אוף-הטופיק הזה ואפרוש כאן.
שבוע טוב.
'ייטב אם פחות אנשים יכתבו "מתוך אידיאולוגיה"'
זה בדיוק להגיד לאנשים איך לכתוב.
כמו גם, נסה לשקול את האופציה שאם לא הבנתי את מה שניסית להגיד זה לא כי אני לא מנסה ובמקרה נורא אוהבת להגיב תגובות מפורטות על אוטומט, אלא כי היית לא מובן, ואתה תמיד יכול לנסות להבהיר שוב את העמדה שלך.
זה נכון שלכל מיעוט יש התמודדויות שנובעות מזה שהוא מיעוט,
אבל הומו לא מצחצח שיניים בצורה הומואית ואסייאתי לא נכנס למעלית בעבודה בתור אסייאתי. לפעמים יקרו להם דברים שיכולים לקרות לכל אחד. אם ניקח לדוגמה נשים בסרטי אקשן [וכן, נשים הן לא מיעוט, ספרו את זה להוליווד]- ברור שלשוטרת יש התמודדויות שונות מלשוטר גבר ויש המון סיפורים שאפשר לספר על זה, אבל לא כל דבר שיקרה לה חייב להיות קשור למגדר שלה. לפעמים יקרו לה סיפורים שהיו יכולים להתרחש באותה צורה אם היא הייתה גבר. כשהשוטר הוא תמיד גבר, הבחורה בקומדיה רומנטית היא תמיד צנומה, גיבור העל הוא תמיד לבן וכן הלאה, אלא אם כן יש נימוק עלילתי לזה שהם לא יהיו כאלה, זה בדיוק להגיד שכל היישות של ההומו היא להיות הומו וכל היישות של האישה היא להיות אישה. במצבים בהם מספרים סיפור ייחודי לבן אדם מאוכלוסיה מסוימת, כמובן שהדמות הראשית תהיה מהאוכלוסיה הזו, אבל במצבים בהם הסיפור הוא יותר אוניברסלי, לא חייבים להשתמש בגבר הלבן הסטרייט הדיפולטי. שום דבר שקורה לפיטר קוויל לא היה חייב להשתנות אם הוא היה שחור ואין לו שום סיבה להיות לבן ולא שחור בדיוק כמו שאין לו שום סיבה להיות שחור ולא לבן. אז כן, לפעמים התסריטאים צריכים דווקא לחשוב, "יש סיבה שכתבתי את הדמות הזו דווקא כגבר? היה משנה אם זו הייתה אישה?" ולצאת מברירת המחדל שהם מורגלים אליה, כדי שאנשים מכל המגזרים לא ירגישו שקופים, או גרוע מכך, ירגישו שהדבר היחיד שמגדיר אותם הוא מה שיש להם בין הרגליים או צבע העור שלהם או עם מי הם רוצים לשכב.
ב-ד-י-ו-ק-!!!
זה לא שיגואר טועה, להיות נשים או הומואים זה כן קצת יותר מסתם הגדרה, יש כאלה שזה משנה את דרך החיים שלהם אבל זה לא כל מה שמאפיין אותם. ובסיפורים אוניברסלים אני לא רואה שום סיבה שבגללה הגיבור יהיה מחויב להיות גבר או לבן או סטרייט. "שומרי הגלקסיה" היה יכול להיות בדיוק אותו דבר עם קוויל היה שחור או אסייתית או אישה מבלי שהיו צריכים לשנות יותר מדי דברים, כנ"ל אם הוא היה הומו.
אני מאמין שדווקא כן צריכים להיות יותר סיפורים אוניברסלים שבהם הגיבור הוא במקרה הומו או אישה או כל דבר שהוא לא גבר סטרייט לבן, כאלה שהמגדר של הדמות הראשית לא מאפיין את כל היצירה והוא משחק חלק קטן מאוד, אין סיבה שלא. כמו שכבר ציינתי מתישהו פה באתר סדרת אנימציה אמריקאית פופולרית מסוימת לילדים עשתה בדיוק את זה, וחשפה בסוף הסדרה שהדמות הראשית שלה היא דו-מינית, הזהות המינית שלה לא שיחקה תפקיד משמעותי, גם אם היו מגלים לנו על זה מוקדם יותר, אבל זה כן נמצא שם, וזה שזה נמצא שם ורואים את זה זה כבר שינוי משמעותי לטובה, וככה בדיוק זה צריך להיות בסרטים הוליוודים.
בהקשר הזה, ד"א, ראוי לציין את "תאומים" (The Skeleton Twins)
עם קריסטין וויג וביל הדר. הדר מגלם שם את אחיה התאום של וויג, והוא פשוט נהדר. אם הייתי חבר אקדמיה הוא ללא ספק היה בחמישייה שלי. ומה שכל כך מדהים בדמות שלו הוא שהנטייה המינית שלו היא לא אישו מרכזי מהזהות שלו יותר מהנטייה שלו לדיכאון או האנטי-סוציאליות שלו. ההומוסקסואליות שלו שם, ויש לו מאפיינים סטריאוטיפיים יחסית בולטים, אבל היא לא זו שמגדירה אותו. באופן כללי, זה סרט פשוט נהדר. על מה שהוא חסר בעלילה הוא מפצה בתסריט חכם ומשחק פנומנלי.
האם הסיפורים הללו באמת אוניברסליים?
פיטר קוויל הוא גבר לא רק כי הוא זכר (גבר מבחינה ביולוגית) אלא כי הוא ממלא תפקיד מגדרי מאוד ברור: הוא אינדיבידואליסט, הוא מורד, הוא כובש מיני – אבל כשצריך אותו הוא מתגייס לטובת החברה ומציל את העולם.
בהחלט היה אפשר לשים גם אשה בתפקיד הזה. אבל אז היא הייתה אישה שמאמצת תסריטים מגדריים גבריים. זה היה מגדיל את המגוון במידת מה (גם אשה יכולה להיות מורדת עם לב זהב), אבל גם מחזק את הסטריאוטיפים במידת מה (האידיאל של הגיבור הוא מורד עם לב זהב).
אני באמת ובתמים תוהה מה אנחנו אמורים לעשות עם הדילמה הזו. לכתוב דמויות פחות שבלוניות היה עוזר, כמובן*, אבל בהינתן מצב שבו הדמויות שבלוניות, האם החלפה מגדרית היא עניין חיובי?
* אלן מור כתב פעם קומיקס נפלא בשם טום סטרונג. טום הוא חתיך וחכם ויודע ללכת מכות, אבל עם חלק ניכר מהאויבים שלו הוא מגיע להסכמות ומציע להם פתרונות. הוא פותר בעיות בעזרת הראש שלו ומקשיב לחברים ולמשפחה שלו, ולא רק מרביץ עד שמשהו/מישהו נשבר. איך שהייתי שמח לראות גיבור פעולה כזה.
התפקיד המגדרי הזה
לא מבוסס על תכונות מגדריות, אידיבידואליזם ומרדניות מאפיינים גם נשים, כיבושים מיניים פחות אבל לא בקטע שזה מפריע או לא אמין לראות כזאת אישה.
הסיבה שזה נהיה תפקיד מגדרי ברור היא שמלהקים וכותבים כמעט רק דמויות גבריות כאלה בלי סיבה פרט לכך שתמיד ליהקו וכתבו דמויות כאלה כגברים.
מה לעשות עם הדילמה? אין דילמה.. פשוט לכתוב גם נשים כאלה וזה יהפוך לסטריאוטיפ נטול מגדריות.
התפקיד המגדרי הזה הוא גברי.
אני לא אומר שהוא כרוך ביולוגית בזכריות, כמובן, אלא שחברתית, כל התכונות הללו היו מזוהות עם אידיאלים גבריים: כיבוש, השגיות, אינדיבידואליזם, הקרבה למען האומה בקונפליקט אלים, ניתוק מרגשות וכו' וגו'. הוא בדרך כלל גם הוצג לצד תמונת ראי של אידיאל נשי: תמיכה במטרות של אחרים, פאסיביות, מיקוד בחברה, דאגה לאחרים, רגשנות וכד' וכו'.
אני לא אומר שבימינו לא אמין לראות אשה ממלאת את הסטריאוטיפ הזה. נדמה לי שכמה סרטים כבר ניסו לעשות את זה ('קולומביאנה', למשל). אני שואל האם אנחנו צריכים לרצות להכיל את הסטריאוטיפ הזה גם על נשים, או לנסות להכיל תסריטי מגדר קצת יותר מגוונים על גברים וגם על נשים.
אם לפשט את המשוואה:
אם בעבר גברים היו מוצגים כעושים X ונשים כעושות Y, האם אנחנו רוצים שגברים יוצגו כעושים (גם) Y ונשים יוצגו כעושות (גם) X? אני מעדיף שגם גברים וגם נשים יוצגו כעושים A, C, E, L, O, T ו-V.
האובססיה של התרבות שלנו עם X ו-Y, אני חושב, מגבילה אותנו. את כולנו.
דיברת על סטאר לורד, לא?
הוא לא כבש והקריב, הוא היה אינדיבידואליסט ומורד עם לב זהב כמו שאמרת, תכונות שהינן גם נשיות. הוא לא היה מנותק מרגשות, זה דווקא היה איפיון של הדמויות הנשיות בסרט, והאלימות הופעלה ע"י נשים וגברים כאחד.
בכלל אף אישה בסרט לא הוצגה כפאסיבית או כתומכת במטרות של אחרים, רגשנית או דואגת לאחרים. הן פשוט לא הוצגו כשחקן הראשי כי הן לא היו גבר לבן.
מה ש*אנחנו* (כלומר אני) רוצים, זה שיפסיקו ללהק רק גברים שוב ושוב בתפקידים הראשיים וכרוב הקאסט.
דיברתי על מה שפייפר כינתה סיפורים אוניברסליים.
פיטר קוויל היה רק דוגמה.
אז הדוגמה נוגדת את התזה..
(ל"ת)
אני לא חושב.
קוויל היה משתמש בנשים כמו בגרביים (החיבור לרגשות הגיע מאוחר יותר), והוא בהחליט היה נכון להקריב.
יחד עם זאת, שוב: זו רק דוגמה, וגם אם היא לא מתאימה במאת האחוזים, זה מטריד אותי פחות. אני מדבר על התפיסה המגדרית הכללית יותר, כפי שהדיון כולו התמקד בכך.
אני חש שאנחנו לא מנהלים את אותו הדיון.
אני לא טוען שזה הגיוני ללהק גברים לבנים לתפקיד הזה. אני גם לא טוען שזה תפקיד שבימינו מזוהה בלעדית עם גברים. אני טוען שאני לא רוצה את התפקיד הזה – שהיסטורית היה מזוהה עם גברים – יותר. לא לגברים, לא לנשים ולא לעצים.
אה אוקיי
פשוט תיארת אותו כבעל מאפיינים גבריים, כשהוא לא
יהיה נחמד לראות גיוון
למשל, משהו כמו "אוונגליון" (שעמדו לעשות לה סרט הוליוודי, מה באמת קורה עם זה?) שבה הגיבור הראשי הוא לא אמיץ ונועז ומורד, הוא ילד רגיש ופחדן, וזה לא דבר רע, שינג'י הוא מאוד אנושי ומתנהג בצורה מאוד אנושית למצב שבו הוא נמצא ולזה שהוא חייב פתאום להיות בפוזיציה הזו של להילחם באויבים מסוכנים שיכולים להרוג אותו ואת אלו שהוא אוהב, ובאופן מפתיע אין לנו גיבורים בקולנוע ההוליוודי שהם כאלה, לפחות שאני יכול לחשוב עליהם, לראות גיבור כזה ועוד כזה שהוא גבר היה יכול להיות מאוד מרענן. זו רק דוגמה אחת. אני מכיר עוד יצירה שבה הגיבור הוא דווקא כן אמיץ וגיבור אבל הוא אוטיסט (מילולית) אנטי חברתי שבקושי מראה את הרגשות שלו ופותר קונפליקטים בעזרת אסטרטגיה ומחשבה, הוא כן הורג את האויבים שלו, אבל לפחות יש חשיבה מאחורי ההריגות האלה, כך שמשתי הבחינות האלה, גם הדמות הראשית וגם האקשן, זה משהו שלא רואים הרבה ממנו. אני רוצה לראות עוד גיבורים כאלה, מסוג שונה. עזוב עכשיו את עניין הגיוון האתני, הגיבורים האלה יכולים להיות גברים סטרייטים לבנים (למרות שהייתי מעדיף שלא יהיו), אני רוצה לראות *שינוי*, נקודה. גישה שונה, אופי שונה, סיפור שונה, אקשן שונה. הכל שונה. רוב הדברים בהוליווד מרגישים גנרים מדי בימינו.
נדמה לי שמה שקרה ל"אוונגליון"
זה "פסיפיק רים".
אבל, אבל
"רובוטריקים"! (חרא סרטים אני יודע, אבל יש בהם רובוטים ענקיים שנלחמים אחד בשני!) ו"פסיפיק רים" כן הצליח יחסית מחוץ לארה"ב, עובדה שעושים לו המשך.
וזו תוצאה חיובית מאוד של מה שקרה לפסיפיק רים
לא, אין שום סיבה לחשוב שמשהו טוב היה יוצא מגרסה הוליוודית לאבנגליון.
אני לא יודע בקשר לזה...
ווטה שקנו את הזכויות שמרו עליהם במיוחד כדי שהם יוכלו לברר שהאדפטציה תהיה נאמנה ברוחה למקור. היו מעריצים ענקיים של הסדרה ואנשים מוכשרים מאוד, שלא לדבר על כל הטרנד הזה של "בוגר יותר, אפל יותר" אז לא נראה לי שלאולפנים באמת היתה בעיה להשאיר את הטון האפל והדכאוני של אוונגליון.
לא בדיוק
בפסיפיק רים לפחות היה קתרזיס.
אם אוונגליון היה יוצא עם הסוף של הסדרה הזעם היה עולה על גדותיו
הדוגמה שלי הייתה מכוונת.
במקרה של סטאר לורד זה אולי חשוב שהוא יהיה גבר ולא אישה, אבל צבע העור שלו לא היה יכול להיות פחות רלוונטי. במקרים אחרים המגדר לא ישנה ופרמטרים אחרים כן, ואז אצפה שלא יתפשרו על הפרטים שחשובים אבל כן ישקלו לכתוב את הדמות כאישה ולא כגבר.
כולם מוזמנים להביא דוגמאות ולכתוב איך היה אפשר להפוך את אחת הדמויות הראשיות לפחות דיפולטית בלי לפגוע בסיפור.
אתה לא רוצה לראות עוד אנשים כמוך,
אני רוצה לראות עוד אנשים כמוני. אני לא הולכת להסביר שוב למה, כי עשיתי את זה כבר באלף דיונים באתר בסופר-דופר פירוט, וגם כי זה לא משנה.
מה שחשוב שאני, חובבת ז'אנר שמכניסה לא מעט כסף למארבל, רוצה לראות עוד מגוון דמויות בקולנוע (אפילו לא עוד נשים! אני אסתפק בכל דבר שאיננו גבר סטרייט לבן! כל דבר!), ושאני ממש לא היחידה, ולכן גיוון אתני זה חשוב – כי אתה והעדפות שלך (שהן לגיטימיות) הן לא העדפות היחידות שיש.
ברור שכל אחד ורצונותיו הוא וכולי, אני לא מזלזל ברצון שלך.
השאלה שלי היא למה שתחכי לסרט עם גיוון אתני (נניח גיוון שאת לא חלק ממנו, שאין לך איתו הזדהות ישירה) יותר מלסרט בלי גיוון אתני. או אם ללכת לפי הדוגמא של דניאל: למה שתחכי לליגת הצדק/ Suicide Squad יותר מאשר לאוונג'רס 3 רק כי זו קבוצה יותר מגוונת אתנית? וזאת בהינתן העובדה שאין שום ערובה אחרת לזה שזה עומד להיות סרט טוב יותר (מה גם שאת יודעת שיש סיכוי טוב שלא יתייחסו בשום צורה לאתניות של הגיבורים. ממש כמו שהעובדה שבלייד, שגם הוא גיבור קומיקס, הוא ערפד שחור לא מוזכרת כלל ואין לה השפעה על כלום).
למה אני רוצה גיוון אתני בקולנוע:
1. עניין – זה לא שגיוון מבטיח עניין, אבל הרבה יותר קל לא לחזור על אותה הדמות השבלונית אם יכתבו קצת גיבורים. שומרי הגלקסיה באיזשהו שלב היה כבר ממש קשה לי, למרות שניסו להציל את פיטר עם הומור ומשחק טוב – כמה, כמה אפשר את הבחור שנראה קשוח מבחוץ אבל בעצם יש לו טראומה בעברו ואכפת לו? די. אני אוהבת את הז'אנר של גיבורי על, אני רוצה שהוא יהיה כמה שיותר מעניין, מקורי ומגוון.
2. הזדהות – יש לי יכולת להזדהות עם גברים לבנים, ולא כל אישה שתופיעה על המסך אני אזדהה איתה. אבל, כדי שיום אחד תופיע דמות של אישה שאני אזדהה איתה יותר, שקווים מהחיים שלה יאירו את שלי, מישהו צריך להתחיל לכתוב דמויות נשיות בכלל.
לא צריך שהקהל האמריקאי הממוצע השחור יזדהה עם טייריס גיבסון (זאת בכלל לא בקשה אפשרית), אלא הקהל הזה צריך עוד דמיוות שחורות על המסך כדי שחלקו יוכל להזדהות עם חלקם.
כמו גם, הזדהות לא חייבת להיות הזדהות מוחלטת. אני ממש אהבתי שהתעסקו ביהדות של מגניטו בפירסט קלאס, כי הסרט העלה הרבה נושאים שקרובים ללבי, גם אם אני אישית אנני ניצולת שואה שמחפשת נקמה.
3. אני רוצה לראות אנשים כמוני. אני גם קיימת ואני גם יכולה להיות גיבורת על.
4. יתרון חברתי – אחד הדברים שיגרמו לי להרגיש כמו סובייקט ולא כמו "אחר" זה שהתרבות וההיסטוריה תתחיל לספר גם את הסיפורים שלי, וזה חשוב לעין שעור.
אבל וואלה, זה רק יתרון. כרגע אני רוצה עוד דמויות מבחינה בידורית פרופר – אני אחיה חיים ארוכים ושמחים אם אני לא ראה יותר דמויות כמו סטאר-לורד יותר לעולם.
שאלונת לגבי 1,
ואם במקום פיטר זאת היה אישה שחורה שנראית קשוח מבחוץ אבל בעצם יש לה טראומה בעברה ואכפת לה – זה פתאום היה נהיה יותר מקורי ומעניין מאשר הדמות של סטארלורד שקיבלנו בפועל?
זה ממש תלוי איך יכתבו אותה,
ריפלי בנוסע השמיני הייתה בהתחלה גבר, ולפי הבנתי החליפו אותה להיות אישה בלי לשנות כמעט את התסריט – ובכל זאת עצם היותה אישה, עצם העובדה שבכל סצנת האקשן הסופית הייתה לך בחורה קטנת גוף (באופן יחסי) בגופיה לבנה מול המפלצת הייתה כל כך יותר מעניינת בכל אספקט שהוא (צילום, עלילה, משחק, מתח) מאשר אם היה שם את ארנולד שוורצנגר במקומה.
אם גאמורה ופיטר היו מתחלפים בתפקידים אז עצם העובדה שהיא הייתה מצילה אותו שוב ושוב כבר היה חילוף תפקידים שהיה טוען את הסצנות במשמעויות דרסטיות פי אלף יותר מעניינות ממה שקיבלתי בסרט בסופו של דבר.
ובמקרה הכי גרוע, במקרה שעדיין היה מדובר בדמות משעממת, לפחות היה לך סרט מצליח עם אישה שחורה, ואז עוד ועוד יוצרים היו כותבים עוד ועוד נשים כאלו (כמו שמשחקי הרעב גרם לגל של סרטי פנטזיה עם נערות).
אין לי צפייה הזויה ולא הוגנת שכל דמות אישה/שחורה/לא סטרייטית תהיה הדבר המעניין והמקורי ביותר על המסך (למרות שמהיותה שוברת את השבלונה כבר יש לה יותר פוטנציאל) – כי ברור לי שכדי שיכתבו דמויות נשיות מוצלחות מישהו צריך להתחיל לכתוב דמויות נשיות בכלל, מוצלחות או לא.
אוקיי, זכותך לדעתך. מכבד.
ובכל זאת, לי זה נשמע ממש כמו להסתכל בקנקן ולא במה שיש בו.
לקנקן יש חתיכת חשיבות
אחרת הדיון הזה לא היה מתקיים.
יש חשיבות גדולה לתוכן של הקנקן
(וגם אקליפס מציינת את זה, שחשוב גם איך הדמויות נכתבות, לא רק זהותן האתנית/מינית), ויש גם חשיבות לחומר ממנו הוא עשוי. לא מדובר רק בקוסמטיקה זניחה של הקנקן, זה החומר ממנו הוא עשוי, זה מה שנותן לו הרבה מהתכונות שלו. זה רלוונטי מאוד.
ואם כבר בקלישאות קנקנים עסקינן,
אפשר לדעת מתי כריכה של ספר נהייתה כל כך אנדרייטד? מצטער, אבל אם ההוצאה לאור לא מוכנה להשקיע מספיק זמן וכסף בגרפיקה ולארגן כריכה מושכת לעין, אני לא אשקיע מספיק זמן וכסף בקריאת הספר. עד כדי כך פשוט.
לא יודע,
להמון ספרים שאני נורא אוהב יש עטיפות מחורבנות לחלוטין, או עטיפות שיוצרות רושם מוטעה לגבי הז'אנר של הספר. כריכה של ספר/פוסטר של סרט הוא דבר חשוב ויכול להיות אף איקוני, אבל הסרט/ספר עצמו תמיד יהיו יותר חשובים וטובים, ומדי פעם הפוסטרים/כריכות יחרבשו אותם ויגרמו להם להיראות מעפנים.
אני כן אציין שהמצב נהיה הרבה יותר טוב בכמה שנים האחרונות
סטאר וורס בכיכובם של גבר שחור ואישה! ואומרים גם שבספין אוף לסטאר וורס תככב אישה! וכבר הכריזו על שני סרטים בכיכובן של גיבורות על שהן נשים! ושלושה סרטים על גיבורי על שהם שחורים! וליגת הצדק כבר תהיה חבורה מאוד מגוות אתנית, שזה מה שציינתי בהודעה המקורית. ויש גם את כל גל סרטי ה-YA עם גיבורות נשיות כמו שאת בעצמך ציינת.
כמובן שלא הכל מושלם, אין שום סרט גדול בפיתוח שאני רואה בכיכובה של גיבורה שהיא שחורה, או גיבורים אסייתים מכל מין, או מוסלמים, או אספנים או דמויות ראשיות של לסביות או הומואים מוצהרים.
גם פה הטלוויזיה מתעלה על הקולנוע ושם המצב טוב בהרבה, רוב סדרות הלייב אקשן בערוצי הילדים באמריקה הן בכיכובן של נשים, ויש גם כמה סדרות מצוירות כאלה. רוב הסדרות של ערוץ הנוער, ה-CW, הן בכיכובן של נשים. הסדרות הכי מצליחות עכשיו בטלוויזיה – "הרשימה השחורה", "איך להתחמק מרצח", "סקנדל" – הן בכיכובן של נשים, ובשתיים מהן הדמויות הראשיות הן של נשים שחורות. הסדרות הכי מצליחות בכבלים – "משחקי הכס" ו"המתים המהלכים" – הן סדרות אנסמבל עם הרבה דמויות נשיות חזקות.
גם בתחום משחקי הוידיאו, התחום הכי "גברי" שאפשר לחשוב עליו מתחילים להיכנס אליו יותר ויותר נשים (משהו שאני מאוד שמח עליו) וגם מתחילים להופיע עוד ועוד משחקים עם דמויות ראשיות שהן נשים, כמה מהמשחקים הכי מצליחים ושהכי משבחים עכשיו הן או בכיכובן של נשים או נותנים לך את זכות הבחירה של אם להיות גבר או אישה (וגם הומו או סטרייט או דו).
בקיצור, המצב בהחלט משתפר, וזה מאוד מעודד אותי. זה הדבר שהאינטרנט הכי שיפר, כולם יכולים לשמוע את הדעה שלך ויותר אנשים מתחילים להיות מודעים לאנשים שרוצים שיראו אותם על המסך ורוצים ייצוג ראוי שלהם כגיבורים בדיוק כמו גברים לבנים סטרייטים.
"הדבר שהאינטרנט הכי שיפר"
חוץ מהעובדה שככל שהזמן עובר אנחנו מקבלים פחות דמויות נשיות בסרטים מאשר בשנות ה30, ה90 או כמעט כל עשור שהוא לפני שנות האלפיים?
אני לא עכבר טלווזיה עמוק, אבל מבין כל התחומים שציינת היחידי שבאמת היה מסיבת נקניקיות מוחלטת עד הימים האחרונים היה משחקי מחשב.
כן, סרטים מתחילים לפנות יותר לנשים עכשיו, אבל זה אחרי שפל חסר תקדים של כמה שנים שהאינטרנט היה בהחלט חלק תורם ליצירתו.
מאיפה הנתונים האלה?
(ל"ת)
אז יצאתי לחפש
וקצת קשה לדבר על נתונים קשיחים בנושא הזה, ובטח בנחישות בהודעה הקודמת שהייתה בעיקר תגובת-נגד לטענה על כוחות העל של האינטרנט.
השאלה היא מה אנחנו מחפשים ואיפה.
שוברי קופות בכיכובן של נשים תמיד היו, ועד ממש לאחרונה הסרט המצליח ביותר היה בכיכוב אישה (טיטאניק) [ואם מדברים על מותאם, אז עדיין]. וגם דמדומים שלטו על הקופות לא מעט בזמנם.
אבל מצד שוברי קופות מספרים צד נורא צר של הקשר תרבותי, כאשר לא פעם ולא פעמיים שובר קופות של לפני עשור שנכח לחלוטין בימינו.
האם אנחנו מדברים על סרטי איכות? ואם כן, כיצד אנחנו מודדים אותם? מה שהיה מועמד לאוסקר? ברשימות של מבקרים?
הדבר היחידי שאפשר לדבר עליו הוא על כך שבסרטי סופר גיבורים (ז'אנר נורא ספציפי) מתחילים לנסות את הנושא, אבל לא היית ממהר להתלהב עד שנראה את התוצאות. גם ב2004 ו2005 אלקטרה ואשת חתול היו, התמוטטו, והבריחו את כל הפוטנציאל עד עשור לאחר מכן.
אז בעצם, כאשר אנחנו מדברים על ייצוג נשים על מה ואיפה אנחנו מדברים?
אז התשובה היא שסתם היתה לך הרגשה כזו?
(ל"ת)
פחות "תחושת בטן"
יותר " מאמרים שקראתי על הנושא ולא טרחתי לזכור או לנבור בנתונים שהם עצמם הועלו שעדיין מסתכמים בסופו של יום לידי תחושה כי אני לא מדבר בנתונית, עדיין".
וכלומר, לא יודע – כשמסתכלים על שנות ה30 כמעט כל הלהיטים הגדולים שאנחנו זוכרים עדיין הם בכיכובם הראשי של נשים (שלגייה, חלף עם הרוח, הקוסם מארץ עוץ, גרנד הוטל, נינוצ'טקה). אני יכול, נגיד, לשים כאן את הרשימה של ימד"ב לסרטים הכי פופולריים לשנות ה30 ולהגיד שכל חמשת המקומות הראשונים הם סרטים שנשים משחקות בהם תפקיד ראשי או חלקים משמעותיים מאנסמבל שחקנים רחב ומגוון. אבל אז מישהו יכול להגיד, שהרשימה אחר כך עדיין נורא גברית ולכן לפני שנדבר על שיפור בייצוג נשים בקולנוע, בוא נדבר על איזה קולנוע אנחנו מדברים ואז נוכל להסכים על בסיס נתונים שניתן למדוד, אם בכלל ניתן להגיע להסכמה על שתי הדברים הללו. אז, בהנחה שנראה שיש שיפור משמעותי מסוף שנות ה90 ועד ימינו, נוכל לדבר על תרומתו של האינטרנט לייצוג הנשים והשחורים בקולנוע.
וגם אז
נצטרך למצוא דרך להראות שיש קשר בין העלייה בתפקידים ובין האינטרנט, ושזה לא סתם צירוף מקרי.
אגב, נתון אחד שאני זוכר בבירור אבל לא מוצא
הוא נתונים לגבי מבחן בכדל ששמת באתר, והערת בהפתעה לגבי כך שככל שאנחנו מתקדמים בשנים, מספר הסרטים שעובר את המבחן הולך ופוחת.
גם אני לא זוכר בדיוק, אבל בגיגול, יש את זה
http://bechdeltest.com/statistics/
שמראה שמספר הסרטים שעוברים בכדל דווקא עולה (באיטיות) במשך הזמן.
נתון נוסף שמעננין בהקשר האוסקרי
אנחנו כרגע בזמן השני הגדול ביותר שבו סרט על אישה לא זכה באוסקר (הראשון הוא תקופה בין "צלילי המוזיקה" ל"הרומן שלי עם אנני" שארכה 12 שנים). לא משנה מי יזכה באוסקר השנה, זה לא יהיה סרט בכיכובה של אישה, והסרט האחרון שעשה את זה היה בדיוק לפני עשור -מיליון דולר בייבי. השנה אין אפילו מועמד אחד שיש לו אישה גיבורה, למרות שני סרטים (הולכת רחוק ונעלמת) שראויים לתואר לא פחות מסרטים אחרים שקיבלו אותו.
מעניין לראות אם בשנתיים הקרובות סרט בכיכובה של אישה יצליח להשאיר את התואר המביך הזה* בשנות ה60 או לא.
* – וכן, האוסקרים לא אומרים כלום באמת ועדיין – המועמדים לרוב נוצרים מאיזשהו קונצנזוס גם ביקורתי ושמועות שנוצרות באינטרנט ואצל קבוצות מבקרים ובלוגרים וסרטים בכיכובם של נשים נשארו מחוץ לתמונה, כאילו מוותרים עליהם מראש.
המתנקש(ים)
ב-12.3 אמור לצאת בארץ סרט אקשן (גנרי למראה) עם שון פן בשם "The Gunman", שקיבל בארץ את השם "המתנקש".
עכשיו עלה ביוטיוב טריילר עברי לסרט חדש שאמור לצאת ב-19.2 זה סרט אקשן עם סטיבן סיגל (שיצא בארה"ב ישר לוידאו. ברור מאליו שהוא יצא ישר לוידאו, כן? סטיבן סיגל לא הופיע בקולנוע כבר הרבה שנים). במקור קוראים לו "A Good Man" – עובדה שלא היה כל כך פשוט לגלות, כי השם המקורי של הסרט לא מופיע בטריילר עצמו, בו הכותרת המקורית מוחלפת בכותרת עברית שנראית כאילו נעשתה בפאוורפוינט, וגם לא בשום מקום אחר בעמוד הטריילר. השם העברי שלו הוא "המתנקש". כי מילא שיש כבר עוד כמה סרטים עם השם הזה, לא מעניין אותנו אפילו שיש סרט נוסף עם אותו שם שיוצא ב*אותו החודש*.
ומי המפיץ של ההברקה הזאת? סרטי שובל, גבירותי ורבותי.
האם אתה רומז
שהם גוררים אחריהם שובל ארוך של טעויות מביכות שכאלה?
קווין ספייסי מגלם חתול
לא, רגע, אני אבהיר: קווין ספייסי מגלם איש עסקים שבעקבות תאונה מצערת נתקע בגוף של חתול.
בארי סוננפלד מביים.
" rel="nofollow">תגובתי.
קישור
זה נשמע כמו הפרודיה על ניקולס קייג'
https://www.youtube.com/watch?v=eExfV_xKaiM
שאלה
איפה אפשר למצוא רשימה של כל דפי הסרט שנכתבו בעין הדג?
שאלה טובה.
כרגע אין עמוד מרוכז כזה.
הסזאר 2015
לפני יומיים התפרסמו המועמדויות, להלן התייחסות וסקירה זריזים של המועמדים לטקס פרסי הסזאר שיערך בעוד שלושה שבועות.
באופן מעט מפתיע הלהיט הקופתי הגדול של השנה "למה זה מגיע לי?" לא מועמד לשום פרס, אפילו לא טכני. זה מבורך וזה לא היה ברור מאליו אחרי החרפה של השנה שעברה בה "אני, עצמי ואמא שלי" המביך נתן סנוקרת עצבנית לתותחים כבדים דוגמת "כחול הוא הצבע החם ביותר", "זרים על שפת אגם", "העבר" ועוד ולקח ערימה נאה של פרסים.
טוב, אולי התרחיש הנורא מכל שמערב הרבה מועמדויות של "למה זה מגיע לי?" אולי נחסך מאתנו, אבל זהות הסרט שמוביל את מספר המועמדוית לא הרבה יותר מלבבת. "סאן לורן" (לא להתבלבל עם "איב סאן לורן" הסתמי להחריד שהוקרן פה לחמש דקות וגם הוא מועמד ללא מעט פרסים, 7 ליתר דיוק), עוד ביוגרפיה סתמית ולא מי יודע מה מלהיבה, השיגה לא פחות מעשר מועמדויות. סרט, בימוי, שחקן ראשי, שחקן משני, צילום, עריכה, עיצוב אמנותי, תלבושות (דה!) ועוד.
אחריו ברשימה, Love at First Fight" / Les Combattants" הסופר מסקרן שהוקרן בפסטיבל ירושלים האחרון תחת השם "מלחמה ממבט ראשון", מועמד ל-9 פרסים: סרט, סרט ביכורים, בימוי, שחקנית, שחקן מבטיח, תסריט, עריכה, מוסיקה וסאונד.
"טימבוקטו", אחד הסרטים המדוברים השנה בקולנוע העולמי שאין שום סיכוי שנראה על מסכי ארצינו*, נציג מאוריטניה לאוסקר וזה שנושף בחוזקה בעורפם של "אידה" ו"לויתן", עם 8 מועמדויות: סרט, בימוי, תסריט, צילום, עריכה, מוסיקה ועוד.
(שבועת) "היפוקרטס", דרמה קומית חביבה למראה עם 7 מועמדויות: סרט, בימוי, שחקן ראשי, שחקן ושחקנית משניים, תסריט ועריכה.
"משפחת בילייה", עוד קומדיית להיט קונטרוברסלית (הלהיט הבא של סרטי נחשון?) שמערבת חירשים אילמים ואחת מכוכבות "דה וויס" הצרפתית בתפקיד ראשי עם 6 מועמדויות: סרט (בלי בימוי), שחקן ראשי, שחקנית ראשית, שחקן משנה, שחקנית מבטיחה ותסריט.
"העננים של סילס מריה" המהולל של אוליבייה אסיאס מעניק לג'ולייט בינוש וקריסטין סטיוארט (!!) מועמדויות משחק. כמו כן, הוא מועד לפרס הסרט, בימוי, תסריט וצילום.
"Girlhood" (או "חבורת בנות" כפי שנקרא בארץ עת הוצג בפסטיבל חיפה) היפהפה של סלין סיאמה ("טומבוי") מסתפק בארבע מועמדויות, שלוש מהן מוצדקות לגמרי (בימוי, שחקנית מבטיחה ומוסיקה).
"Eastern Boys", דרמה קווירית מסקרנת שביים אחד התסריטאים של "בין הקירות", רובין קמפלינו, מתנחם ב-3 מועמדויות די מרכזיות: סרט, בימוי ושחקן מבטיח.
לפרס הסרט הבינלאומי מועמדים: "12 שנים של עבדות", "12 שנים של צילום" (המוכר יותר בשמו העממי "התבגרות"), "יומיים ולילה", "אידה", "מאמי" (ברוך הבא למועדון הגנוזים), "מלון גראנד בודפשט" ו"שנת" חורף".
עוד מועמדויות ראויות לציון:
מריון קוטיאר על משחקה ב"יומיים ולילה". סרטו העונתי של פרנסואה אוזון ("The New Girlfriend") מסתפק בשתיים, אחת מהן לרומן דוריס. שרלוט דה בון, הגרסה הצרפתית של קירה נייטלי, מועמדות משנה על משחקה ב"איב סאן לורן".
מלחמה ממבט ראשון הוא סרט די מקסים
אני מופתע שהוא מועמד לכל כך הרבה פרסים. סרט קטן ומינורי, אבל בהחלט נחמד
לו -סידרה
בצרפת יצא סרט לכל המשפחה מבוסס קומיקס (ומי שזוכר היתה גם סדרה מצוירת) בשם לו! הינה הטריילר.
http://youtu.be/HmfQQe13F9y
בסיפור, אמא של לו כותבת ספר על עצמה בתור גיבורת חלל. אז בסרט החליטו לעשות את הקטעים האלה בתור אנימצית אנימה . הסטודיו מפרסם את הקטעים ביוטוב שלו, זה ה"פתיח":
http://youtu.be/5_f-xhBks
זה נראה ממש מגניב
שני הקישורים לא עובדים.
(ל"ת)
איזה מרגיז, הינה התיקון
זה העונש על כתיבת הודעה בטאבלט.
הטריילר:
http://youtu.be/gikt4wlzii0
הקטע:
http://youtu.be/5j4_f-xhbks
ניסיון שני
טריילר:
youtube.com/watch?v=HmfQQe13F9Y
קטע אנימציה:
youtube.com/watch?v=5J4_f-xhBk
הזוכים בפרסי האדי של איגוד העורכים
הם:
סרט דרמטי – ״התבגרות״
סרט קומי – ״מלון גרנד בודפשט״
סרט אנימציה – ״סרט לגו״
http://deadline.com/2015/01/ace-eddie-awards-winners-2015-american-cinema-editors-awards-winners-list-1201363405/
השבט (לא הסדרה האוסטרלית)
סרט אוקראיני.
סרט אוקראיני בשפת הסימנים.
סרט אוקראיני בשפת הסימנים ללא כתוביות או דיבוב, כך שאין לך מושג מה הם אומרים.
סרט אוקראיני בשפת הסימנים ללא כתוביות או דיבוב, כך שאין לך מושג מה הם אומרים, בשוטים ארוכים וללא פסקול.
סרט אוקראיני בשפת הסימנים ללא כתוביות או דיבוב, כך שאין לך מושג מה הם אומרים, בשוטים ארוכים וללא פסקול גרפי ואלים.
סרט אוקראיני בשפת הסימנים ללא כתוביות או דיבוב, כך שאין לך מושג מה הם אומרים, בשוטים ארוכים וללא פסקול גרפי ואלים שהאלימות הגרפית שלו מתגלה רק בחציו השני, וחציו הראשון בעיקר בונה אווירה.
ואם אתם עדיין איתנו, לכו לראות את "השבט" – סרט פסטיבלים קצת רחוק מהמיינסטרים שלחלוטין שווה את המאמץ וההשקעה, גם אם אני עדיין לא בטוח במאה אחוזים מה קרה לכל אורכו. סרט שמשלב את האלמנטים הלא נוחים של "4 חודשים, 3 שבועות ויומיים", היצירתיות האלימה של סרטי הפשיטה וקולנוע ארט האוס אירופאי.
מה שהברנש אמר
הייתי מוסיף איזו פסקה או שתיים משתפכות אבל כבר בזבזתי (בלב) את מכסת הסופרלטיבים המוגזמים החודשית שלי על "סיפורים פרועים" ו"את לי לילה", וגם שתיים בלילה, אז אני רק אוסיף שמאוד התלהבתי ממנו בדף סקר המוקדמות לסרט השנה.
אגב, סתם מעניין אותי לדעת, איך נחווה הסוף של הסרט מבחינתך? מה האימפקט שלו?
הפרויקט המגניב-בפוטנציה שנודע עליו היום
סרט שלוקח שלושה סיפורים קצרים (לא קשורים זה לזה במקור) שכתב ג'ורג' ר.ר. מרטין ומעבד אותם לסיפור אחד על שלוש גיבורות – שאת אחת מהן מגלמת מילה ג'ובוביץ'.
http://deadline.com/2015/02/milla-jovovich-in-talks-for-in-the-lost-lands-based-on-george-r-r-martins-short-stories-1201364859/#
הקדמת אותי, בדיוק רציתי לדווח.
אני מאד מצפה לזה כי כל דבר שמרטין מעורב בו גורם לסקרנות מיידית ובנוסף מילה ג'ובוביץ' היא גיבורת האקשן האולטימטיבית.
החשש הגדול שלי הוא שג'ובוביץ' תתעקש לשדך לפרויקט הזה את בעלה
פול "לא ההוא ממגנוליה" אנדרסון. לסיפורים של מרטין מגיע משהו יותר טוב מהאיש שעשה את סרטי "האויב שבפנים", שלא לדבר על "פומפיי".
כשאני חושב על זה, מאחר וג'וס ווידון הצהיר לאחרונה שקצת נמאס לו מהמרוולוורס, יכול להיות נהדר עם ינסו לתת לו את הפרויקט הזה.
ולגמרי – מלבד הספרים שלו, הסיפורים הקצרים של מרטין פשוט נהדרים, וכמעט אף אחד מהם לא תורגם לעברית. רוב הסיפורים האלה נאספו באנתולוגיית Dreamsongs בשני כרכים, והם מומלצים בטירוף.
הוא אמר שנמאס לו מהעולם של מארוול
ושבכלל נמאס לו קצת לעבוד ביקומים של אחרים, והדבר הבא שהוא רוצה לעשות הוא עולם חדש שהוא ייצור בעצמו. (וזה מצוין). אז נראה לי שלא כדאי לבנות על ג'וס בנושא הזה.
http://www.slashfilm.com/joss-whedon-universe-captain-marvel/
אכן מצוין.
וכפי שציינתי, אני מקווה שלסיפורים של מרטין יצמידו את האיש הנכון.
באותו שרשור כתוב שגם יעובד סרט המבוסס על
שלושה סיפורים של ג'ורג' מרטין וגם שג'וס ווידון מתכוון ליצור עולם חדש ומקורי משלו. חלומו הרטוב של כל גיק.
קצת חוצפה מצידו הייתי אומרת
אם העבודה שלי הייתה לתזמר את יקום מארוול, בחיי שלא הייתי מתלוננת.
ואני הייתי אומר שזה קצת חוצפה לשפוט אותו על משהו די לגיטימי.
הבנאדם התפרסם והגיע להצלחה מאוד לא מובנת מאליה בשביל כותב שעשה עד כה בעיקר חומרים מקוריים. אני מאוד לא מופתע מזה שהוא מעדיף שלא לשעבד את עצמו לפרנצ'ייז שנכתב עשרות שנים לפני שהוא התחיל לעבוד.
חושומר...
(ל"ת)
הנה חדשות נחמדות.
פליסיטי ג'ונס היא דמות ראשית בסרט ספין-אוף של סטאר וורס.
פליסיטי ג'ונס? מי...
אה, זאת ההיא מ"התאוריה של הכל". סבבה!
מה זה אומר לגבי העלילה של הסרט? היו שמועות על סרט על האן סולו הצעיר, או על בובה פט, או על שניהם. אף אחת מהן לא נכונה, אם זה נכון שפליסיטי ג'ונס היא הדמות הראשית בסרט. השמועה האחרת דיברה על סרט שעוסק בקבוצת ציידי אוצרות שמנסה להשיג, מעט לפני "פרק 4", את התכניות של כוכב המוות. זה עדיין אפשרי, אם כי במקרה של סרט על קבוצה פחות מתאים להגדיר שחקנית אחת כ-Lead. זה עדיין אפשרי, כפי שסטאר-לורד היה הדמות הראשית ב"שומרי הגלקסיה".
גם התסריטאי התחלף, ועכשיו על הסרט הזה לא יעבוד אף אחד שהיה מעורב ב"העולם שאחרי", וזאת התפחות חיובית בלי ספק. ובכל זאת, אני עדיין מודאג מגארת' אדוארדס.עדיין לא קיבלתי שום סיבה לחשוב שהוא במאי טוב.
לא, לא.
זאת ההיא מ"ספיידרמן המופלא 2", אבל אני מבין את הטעות שלך.
ז' על זכריה
מן הסתם זה לא יהיה השם העברי שיתנו לסרט הזה כשהוא יוקרן (אני מניח) בפסטיבל אוטופיה, אבל Z for Zachariah, סרט קולנוע שמבוסס על קלאסיקת מד"ב ספרותית לנוער, התקבל בחמימות יתרה על ידי קהל סאנדאנס. יחסית להפקת אינדי, הוא מתהדר בקאסט בפרופיל די גבוה, שמכיל רק שלושה שחקנים. טריילר עוד אין, משום מה.
http://www.imdb.com/title/tt1598642/?ref_=nv_sr_1
הפלישה הבריטית
3 סרטונים קצרים שפורסמו בואניטי פייר בכיכובם של בערך כל השחקנים הבריטים שאתם מכירים
http://www.vanityfair.com/vf-hollywood/2015/02/hollywood-portfolio-short-film-jason-bell
מועדי סרטים חדשים
הספינאוף של רוקי AKA "קריד" יופץ בתאריך ב-25 בנובמבר 2015, והרימייק של "נקודת פריצה" האלמותי ב-25 בדצמבר 2015. מאוד מוקדם, בהתחשב בזה שלא ראיתי שום דיווחים ממשיים על צילומים, אבל מצד שני אלו סרטים שלא מצריכים חודשים על חודשים של פוסט פרודקשן ומלאכת מחשוב ואפקטים מקיפה.
http://boxofficemojo.com/schedule/?view=changes&p=.htm
פוקס ניוז מאמינים שאין מספיק גיבורים גברים בקולנוע, והכל באשמת "פרוזן"!
http://www.slashfilm.com/fox-news-frozen-problem/
אז פוקס ניוז דיברו קצת השבוע על העניין הזה מלבד הכתבה הזו ועל "הטרנד" של יותר ויותר סרטים עם גיבורות נשיות, ועכשיו הם עשו כתבה שבה הם מאשימים בזה את פרוזן, לטענתם בגלל פרוזן כבר אין לגברים מודלים לחיקוי והסרטים עכשיו מציגים את כל הגברים כטיפשים ונבלים ושולחים מסר לילדים בנים שהם לא יכולים לגדול להיות גיבורים כמו הנשים החזקות שמופיעות בכל הסרטים האלה.
אוי ואבוי, הוידיאו הזה מזעזע.
אפשר (אולי) להתרעם על פרוזן כסרט שבאמת שם את כל הגברים שמופיעים בו על הספקטרום שבין טמבלים לרשעים, אבל לטעון שזה "טרנד" הוליוודי (!!!) בלי לתת דוגמא לעוד סרט אחד כזה (וגם לי קשה לחשוב על אחד). והאישה המרואיינת שם היא קריקטורה של "נשים דעתניות למען הגמוניה גברית שתשלח אותם למטבח" – תופעה אמריקאית יחודית (אצלנו למדירי הנשים לפחות יש את ההגינות להדיר את הנשים מהמאבק למען הדרת הנשים).
אני כן אגיד שמצאתי את זה מאוד מספק לשמוע אותה אומרת למראיין בסוף
"לא רק אני יכולה להיות גיבורה, שנינו יכולים!", כבר שנים שאני שומע גברים אומרים את זה על נשים ונחמד לשמוע אישה אומרת את זה לגבר אחר לשם שינוי, גם אם זה בסיטואציה מגוכחת כמו זו.
חבל רק שזה אחרי ששניהם הסכימו שתפקידה העיקרי בחיים זה לגדל ילדים.
והודו לילדים שלה שאיפשרו לה לעזוב את הבית כדי להשתתף בראיון.
הסרט החדש של בובספוג עוד מעט יוצא,
וזו סיבה מצוינת להושיב את טום קני לדבב מחדש קטעים מסרטים של רוברט דה נירו בקולו של בובספוג.
לינק
אפשר שהקונספט הזה ימשיך לעד?
מתיחת פנים
אולפני "ליונסגייט" רוצים להפוך את "ג'ון וויק" לפרנצ'ייז, וגם שוקלים לעשות עוד סרטים של "משחקי הרעב" גם אחרי החלק השני של "עורבני חקיין". באמת שמדכא אותי הטרנד הזה בימינו בו כל דבר חייב להפוך לפרנצ'ייז או ליקום קולנועי. לעזאזל, אולפנים, אפשר גם להשאיר סרטים כמו שהם. לא חסרים תסריטאים בעולם, ואני בטוח שיש להם מאות רעיונות לסרטים מקוריים. מעניין כמה מהם נדחים כדי לעשות במקום זאת את "בוסים נוראיים 2" או "האויב שבפנים 8".
שלא לדבר על הקרוס אובר המתבקש
הבוס הנורא נגד האויב בפנים 2: העימות הסופי
או ג'ון וויק במשחקי הרעב.
היי, הייתי משלם על זה.
אני לא חושב
אלו יהיו משחקי הרעב הכי קצרים בהיסטוריה של משחקי הרעב.
המרד שאחריהם (אפשר לקרוא לזה מרד אם מדובר באדם אחד?) יימשך שלושים דקות ומאתיים חמישים ושבע גופות.
ספיקינג אוף 'משחקי הרעב'
החלק השני של 'עורבני חקיין' יוקרן בתלת מימד ובאיימקס. התפלאתי איך זה שעד עכשיו הסדרה הייתה רק בדו מימד.
http://www.comingsoon.net/movies/news/407349-the-hunger-games-mockingjay-part-2-coming-to-imax-3d-in-november
כמו כן, כבר קניתם כרטיסים לתערוכה?
http://www.comingsoon.net/movies/news/407419-lionsgate-to-debut-the-hunger-games-the-exhibition#/slide/1
אוי לא
אם החלק הראשון לא היה בתלת מימד ושני החלקים צולמו בו זמנית, ורק עכשיו מודיעים שהחלק השני יצא בתלת מימד זה אומר שהם הולכים לעשות לו המרה מהירה, משהו סטייל "התנגשות הטיטאנים" וזה היה מזעזע, והכי גרוע זה שבארץ בטח יקרינו את זה *רק* בתלת מימד, כדאי שמישהו יעשה עצומה נגד זה ויתחיל כבר עכשיו!
אגב, גם אני לא מבין למה לא חשבו לצלם את ההמשכים בתלת מימד, החלק הראשון של "עורבני חקיין" היה יכול להיות הסרט המצליח של השנה, יותר מ"רובוטריקים 4", אם רק היה יוצא בתלת מימד.
גם ב'הארי פוטר ואוצרות המוות' החלק הראשון יצא רק בדו מימד
והחלק השני יצא גם בתלת מימד. אני בטוח שאת החלק השני של 'עורבני חקיין' יקרינו בארץ גם בדו מימד.
ספיידרמן בעולם הסינמטי של מארוול.
אני חוזר, ספיידרמן בעולם הסינמטי של מארוול. הכינו את כלי הנשק שלכם!
הודעה רשמית של סוני ומארוול מאשרת שספיידרמן יופיע בסרט קרוב של אולפני מארוול.
לא מאמינים? קחו! עדיין לא? קחו את זה!
תהנו, חנונים.
קליפ אדיר לחובבי קולנוע באשר הם
https://www.youtube.com/watch?v=pKemSP-Ei58
אוך, השנייה האחרונה.
הו־הו
אני רואה ש"מתחת לעור" לא בזבז זמן בלהיכנס לפנתאון.
איך לא בזבז זמן,
לי הוא בזבז שעתיים מהחיים בשעמום טוטאלי.