הרבה זמן עבר מאז לקט הידיעות האחרון, אז הנה לקט קטן מאוד של מחשבות על כמה מההכרזות והדברימים שקרו בזמן האחרון.
בחלק השני של "ההוביט" יהיו דמויות נשיות! ולראיה: התמונה למעלה היא של אבנג'לין לילי בתפקיד טאוריאל, דמות שפיטר ג'קסון ושותפותיו הכניסו לסיפור כדי שזה לא ייראה כאילו בארץ התיכונה אין נשים בכלל. מוזר: אם יש דבר אחד שאי אפשר לומר על סרטי הארץ התיכונה של פיטר ג'קסון זה שהעיצוב שלהם לא מושקע, אבל ראיתי כבר תמונות של קוספליירס שנראו מושקעות ומשכנעות יותר מזאת. לדוגמה: התחפושת הדומה להפליא של לינק מ"זלדה".
כבר דובר רבות, אולי יותר מדי, על סרט, או סרטים, שיעסוק/יעסקו/תעסוקנה במשה רבנו. ספילברג היה אמור לעשות אחד כזה בשלב כלשהו. הדיבורים על הנושא הפכו מרמת ה"אולי" לרמת ההכינו כרטיסים מראש: "Exodus" (שזה בעברית "שמות", אבל מן הסתם ייקרא "אקסודוס") ייצא ב-12 בדצמבר, 2014. בבימויו של רידלי סקוט.
מכיוון שאני אחד האנשים שלא התלהבו (אהם) מ"פרומתאוס", צירוף המילים "סרטו החדש של רידלי סקוט!" לא נוסך בי תקוות רבות. בעיקר לא "סרטו ההיסטורי של רידלי סקוט" – האחרון מהסוג הזה היה "רובין הוד" – ועד יותר לא "סרטו ההיסטורי של רידלי סקוט המתרחש בארץ ישראל". האחרון מהסוג הזה היה "ממלכת גן עדן". האיש לא כל כך מוצלח לא עם העתיד ולא עם העבר. אבל צריך לשמור על אופטימיות. "אקסודוס" גם הופך את 2014 לתנ"כית באופן מעניין: בתחילת השנה – ספר בראשית ("נח" של דארן ארונופסקי), ובסופה – שמות.
ואחרי שמות, סקוט יתפנה להמשיך להשמיד את המורשת שלו: אחרי שהתעלל ב"הנוסע השמיני", הוא עכשיו הולך לחרב גם את "בלייד ראנר" באמצעות סרט המשך מיותר. כדי שלא נפתח תקוות מיותרות וחסרות תוחלת שמא הפעם הוא יודע מה הוא עושה, סקוט שכר את התסריטאי מייקל גרין. אותו גרין עשה כל מיני דברים בטלויזיה, אבל עבד רק על סרט קולנוע אחד: "גרין לנטרן".
אם אתם אוהבים את "בלייד ראנר", תתכוננו היטב לסרט ההמשך. זה הולך לכאוב. מאוד.
המרחק בין מועד ההכרזה על תאריך יציאה של סרט לבין אותו תאריך הולך וגדל כל הזמן. עד לא מזמן, תאריכי ההפצה הרשמיים המאוחרים יותר שנודע עליהם היו ב-2015. אבל אז הגיע מין בליץ של תאריכים שהגיע עד ל-2016, 2017 ואפילו מעבר להן, ועכשיו הגענו למצב הקיצוני שבו יש כבר תאריך הפצה ספציפי לסרט שייצא בעוד חמש וחצי שנים מהיום.
הסרטים שתמיד מוכרזים הכי הרבה זמן מראש הם סרטי אנימציה, כנראה בגלל זמן ההפקה הארוך מאוד שלהם. סוני הכריזה שביולי 2016 היא תוציא את הסרט המבוסס על "אנגרי בירדס". הייתי אומר משהו על זה שבשנת 2016 אף אחד לא יזכור מה זה אנגרי בירדס, אבל לא חשבתי שגם ב-2013 מישהו יזכור.
חברת פוקס (שכיום מפיצים את סרטי דרימוורקס אנימציה וגם את סרטי בלו-סקיי), בתגובה, הכריזה על כמה תאריכים עוד יותר מאוחרים, לסרטים שחוץ משמם, לא ידוע עליהם הרבה. ב-15 ביולי 2016 ייצא סרט בשם "אנוביס"; באפריל 2017 ייצא "פרדיננד", המבוסס כנראה על הספר "פרדיננד השור" שדיסני כבר עיבדו לסרט אנימציה קצר ב-1938.
דיסני, כמובן, לא תיתן לאף אחד להקדים אותה בשום צד של תחום האנימציה, כולל הכרזות מוקדמות, ולכן היא הכריזה על שורה של תאריכים לסרטים עתידיים של דיסני ושל פיקסאר שמגיעים עד ל-2018. לסרטים האלה יש תאריכים בלבד. אפילו שמות אין להם. לא ידוע האם אלה סרטים מקוריים או המשכים. ידוע רק שב-2017 ייצאו, אם הכל יילך כמתוכנן, שני סרטי אנימציה של פיקסאר, אחד ביוני ואחד בנובמבר, וב-2018 ייצאו הסרטים שאנחנו כל כך מחכים להם, "(Untitled Disney Animation (2018)", "Untitled Pixar Animation (2018", וכמובן "(Untitled Disney Animation (November 2018". האחרון ייצא ב-21 בנובמבר 2018, ולא יום אחד מאוחר יותר! זיכרו את התאריך! ואם אין לכם עם מי ללכת, אין בעיה – ההתראה הזאת משאירה לכם מספיק זמן כדי למצוא בן/בת זוג, להיכנס להריון, ללדת ולגדל את הילד עד לגיל שבו הוא יוכל להתלוות אליכם לסרט ואז לאבד עניין ולבלות את כל הסרט במשחקים בסמארטפון.
הולכים לעשות סרט על Fables. בשם הזהירות, צריך להוסיף "כנראה", אם כי עקרונית ההכרזה היא רשמית: שניים ממפיקי "הארי פוטר" עומדים מאחורי הפרויקט, והם שכרו כתסריטאי את ג'רמי סלייטר, שעובד גם על הריבוט של "ארבעת המופלאים".
"Fables", הקומיקס המאוד אהוב של ביל ווילינגהאם, עוסק בגיבורי סיפורי אגדות שחיים בעולם המודרני. במילים אחרות, הוא מאוד דומה מבחינת הקונספט לסדרה "היה היה פעם" (או, דרך אחרת להציג את זה: "עד עצם היום הזה" היא חיקוי חסר בושה של "Fables"), וזה עלול להיראות לסרט להיראות כמו חיקוי, גם אם הוא בעצם המקור.
[ THR ]
סרט גיבורי העל המסקרן ביותר בשנים הקרובות – במובן שעדיין אי אפשר לדעת אם זאת תהיה חגיגה או אסון – הוא "שומרי הגלקסיה", הניסיון של מארוול להנחית חבורה שלמה של גיבורים חדשים ולא-מוכרים יחסית על הציבור בבת אחת, במקום לבנות אותם סרט אחרי סרט כמו ב"הנוקמים". ולכלול בחבורה הזאת עץ מדבר ורקון. הסרט צובר בהדרגה צוות שחקנים מאוד מעניין ומגוון, שילוב של שחקני איכות ותיקים עם מתאבקים: ג'ון סי. ריילי יהיה שם, וגם זואי סלדנה, וקרן גילן, ולי פייס וגלן קלוז ודייב בטיסטה. וגם, מתברר, בניסיו דל טורו. נראה שהצוות הדי מוזר הזה מבטיח שיהיה מעניין לראות את "שומרי הגלקסיה": אם הוא יהיה טוב הוא יהיה טוב, ואם הוא יהיה רע, הוא יהיה אחד הדברים הכי ביזאריים שקרו עם תקציב גדול מאז "באטמן ורובין". [ Deadline ]
דווקא סרט?
זה אומר כמעט בהכרח שיחריבו את פייבלס בצורה כזאת או אחרת.
אני מניח שהדבר הראשון שניתן לצפות לו הוא התעלמות מרוב הקאסט וקאסט המשנה ויצירת סיפור שמנוהל כמעט בעיקריות על ידי ביגבי.
המלחמה הגדולה בממלכות היא יותר מדי גדולה לסרט אחד, והעלילות של הספרים הראשונים קטנות מדי ( כל אחת לחוד) בשביל סרט אז אני מניח שימציאו עלילה חדשה לחלוטין.
בקיצור, מקווה שההפקה תתחרבש ויפנו לטלוויזיה כדי לעשות את זה קצת יותר כמו שצריך.
( הערה: יכול להיות שייצא סרט שהוא סבבה לחלוטין שמבוסס בחופשיות על פייבלס, וזה יהיה סבבה [ כמו מקרה "המסכה"] אבל עדיין קצת פספוס בהתחשב לחומר המקור הדי מופתי )
וביגבי כמובן יהיה יו ג'קמן
(ל"ת)
Hell no.
מלכתחילה הוא היה ליהוק מוזר לוולברין ואע"פ שבדרך כלל הוא עשה עבודה טובה, יותר מדי אנשים מזהים את הדמות עם ג'קמן מאשר כגמד קנדי שעיר, שתוי ורצחני. אפילו הדמות בקומיקס הפכה לפארודיה על עצמה.
לא, צריך ללהק מישהו מתאים יותר לתפקיד ביגבי. ג'וש האלוויי בתקופת "אבודים" למשל. קלייב אוון הוא גם דוגמה טובה (לא יודע איך הוא ייראה עם שיער בסגנון סוייר).
היה והייתי אחראי על מתן השם העברי לסרט
הייתי קורא לו פשוט "יציאה" שזה תרגום מילולי עד כמה שאפשר של אקסודוס, אני מצפה מהישראלי הממוצע שרואה את זה על פוסטר עם משה רבנו, או משהו מצרי, או אנשים הולכים במדבר, להבין כבר לבד באיזו יציאה מדובר.
ואחרי שתקרא לו ככה הרבה פעמים זה ישמע פחות מטופש בדומה לשמות אחרים שהם מילה אחת :P.
וכבר היה סרט בשם אקסודוס,
לא משהו קטן, קלאסיקה ידועה עם פול ניומן וכו'.
dude, לא
'יציאה' נותנת לי קונוטציות אחרות לחלוטין מיציאת מצרים. אני מקווה שהמפיצים לא יילכו על זה.
אוקיי, מסכים, צריך שם אחר
המממ… משהו שיתאר עזיבה של מדינה, במילה אחת… אה, אני יודע!
"ירידה".
התרגום הכי מילולי של המונח "אקסודוס", אם אני לא טועה,
הוא "יציאת מצרים" – וזה גם אחד השמות הכי מדויקים ונהירים שיכולים להיות לסרט על משה רבינו, אם תשאלו אותי.
"ירידה" היא, בהגדרה, עזיבה של מדינת ישראל.
למסע שמטרתו להגיע לארץ ישראל קוראים עליה.
נראה לי שאפשר רשמית להכריז
על בדיחת נפל נוספת שלי.
למסע שמטרתו כניסה ממצרים לישראל קוראים
הסתננות
אז מומלץ שגם לא תחפש מופעים של שלום חנוך.
מבטיח שזה יעבור מתישהו, עם הזמן.
אגב סרטי אנימציה שעתידים לצאת
מה עם סרט אנימציה שעתיד לצאת בעתיד הקרוב הרפתקאות טין טין 2:אסירי השמש? הוא אמור לצאת ב-2013
לא, הוא לא
לפי ההכרזות האחרונות של פיטר ג'קסון את ספילברג, הסרט אמור לצאת בדצמבר 2015. אני לא חושב שה"צילומים" שלו אפילו התחילו.
השם העברי של הסדרה Once Upom A Time הוא
עד עצם היום הזה (מה לעשות, השם היה היה כבר תפוס)
נכון. תודה.
(ל"ת)
חוץ מזה שזו סדרה לא משהו
בעוד פייבלס זו יצירת מופת.
Just saying…
הו, סוף סוף תמריץ להתחיל לקרוא את Fables.
ולא אכפת לי איך תראה את הדמות שלה, אני חושב שאוונג'לין לילי היא סיבה מספיקה מבחינתי ללכת לחלק השני של "ההוביט". ואם אחד מהסרטים העתידיים של פיקסאר יהיה המשכון לאחד מהסרטים שלהם, אבל עדיין לא יהיה ל"משפחת סופר-על", אני אתחרפן.
לשומרי הגלקסיה יש במאי?
לא היה דיבור על אדגר רייט?
לא, אדגר רייט עושה את "אנט-מן",
סרט מארוול מוזר אחר. את שומרי הגלקסיה מביים ג'יימס גאן ("סופר").
סופר היה אחד סרטי הקומיקס המדכאים והמטורפים שראיתי
בשנים האחרונות. האם יש סיכוי ששומרי הגלקסיה קרוב אפילו קצת לזה? אם כן אני מחכה לו כבר מעכשיו
סרט גיבורי על, לא סרט קומיקס.
GOTG יהיה הרבה פחות אלים ומדכא. בעצם, תלוי ברוקט רקון.
לא רק בתחפושת שלה לא השקיעו
אלא גם בשיעורי החץ וקשת שלה. לא רק שהיא לא תצליח לפגוע ככה בשום דבר שהיא תכוון אליו, אני לא מקנאה ביד שמאל שלה כשהיא תשחרר את החץ. גם היד לא נראית מתוחה מספיק והקשת לא צמודה לגוף מספיק, אבל יכול להיות שזו רק הזווית של התמונה אז אני אתן להם להנות מהספק. בכל מקרה, זה נראה מאוד לא אמין…
האמת שגם משהו באורך הזרועות שלה לא נראה הגיוני, אבל אני לא מבינה בזה מספיק כדי להגיד.
אבל בלי קשר, נחמד לראות דמויות נשיות בהוביט.
מנפלאות ה-CG
לא רק שהיא תקלע במטרה, כלום לא יקרה ליד שלה והיא תקלע ככה כמה חצים ברצף.
(אבל זו רק השערה שלי, לא לתפוס אותי במילה אם זה לא יקרה)
לאאאא
בלייד ראנר הוא אחד הסרטים האהובים עלי…
נשאר רק שהוא יעשה המשך ל"אנשי המזימות" כדי למחוק לגמרי את כל הרושם הטוב שהוא עשה עלי.
ולגבי "עד עצם היום הזה" – אני מאוד אוהב את הרעיון של גיבורי אגדות שחיים במציאות. הסידרה מבוצעת בצורה מאוד עלובה, ואני מקווה שהקומיקס שממנו היא גנבה את הרעיון הוא יותר טוב (לא קראתי אותו).
פייבלז הרבה, הרבה, הרבה יותר טובה. ולא אינפנטילית
כמו OUAT.
"וזה עלול להיראות לסרט להיראות כמו חיקוי"
"לגרום". לא "להיראות".
מישהו באחים וורנר ממש אוהב את כריסטופר נולאן
סרטו הבא ("בין כוכבים"?) היה אמור להיות מופק באולפני בפרמאונט, אבל וורנר כל כך רצו לממן מחצית מההפקה (מעניין למה…), שהם הסכימו לוותר על הזכויות לסרט "יום שישי ה-13" הבא וחצי מהזכויות הקולנועיות על סאות'פרק. פרמאונט גם תזכה להיות שותפה במימון פרוייקט עתידי כלשהו של וורנר.
והלינק לידיעה
http://www.hollywoodreporter.com/heat-vision/christopher-nolans-interstellar-warner-bros-562879
נטפוק קטנטן- ספר שמות לא מתרחש בארץ ישראל.
(ל"ת)
אתה כנראה לא היית כאן בסבנטיז :)
(ל"ת)
מה פספסתי? אפשר בבקשה הסבר?
(ל"ת)
במהלך שנות השבעים
ישראלים שרצו לרדת לסיני לא היו צריכים לעבור דרך מעבר גבול.
הו שלהבת יה
בדיוק כך, ואפילו היו שירים בענין;
http://www.youtube.com/watch?v=BHuZFHl7CG8
מעולה.
ואם אין לכם עם מי ללכת, אין בעיה – ההתראה הזאת משאירה לכם מספיק זמן כדי למצוא בן/בת זוג, להיכנס להריון, ללדת ולגדל את הילד עד לגיל שבו הוא יוכל להתלוות אליכם לסרט ואז לאבד עניין ולבלות את כל הסרט במשחקים בסמארטפון.
עוד סיבה למה כתבות (ובמיוחד קצרצרים) צריכות פיש לייק.
חשבתי שהתמונה בכתבה בכלל שייכת לסרטי דיסני בגלל הכותרת.
זה נראה כמו שילוב של מרידה מ"אמיצה" ולינק מ"זלדה".
ב"הוביט" הראשון לא היו נשים?
זכורה לי סצינה שגנדאלף מדבר עם הוגו וויבינג (שכחתי את שמו בסרט) ליד שולחן ויש שם איזו אחת שהייתה גם בשר"ה למיטב זכרוני). או שאולי אני חושב על שר"ה בכלל. אף פעם לא הייתי ממש חזק בסרטים האלה… (אגב, נחמד לראות לפעמים שיש אנשים באינטרנט שיודעים שלינק הוא לינק ולא זלדה. זה לא כזה נפוץ).
"פרומתאוס" היה מעפן. "רובין הוד" היה מעפן. את "ממלכת גן-עדן" לא ראיתי. כן, לא ממש מתלהב מאקסודוס הזה. ו"בלייד ראנר" הוא ברשימה הזאת של סרטים-שכמעט-כל-העולם-ראה-חוץ-ממני-ואני-צריך-להשלים-בהזדמנות.
לא רואה את "היה היה פעם". ניסיתי את "גרים" (הבנתי שזה בערך אותו עיקרון) ולא התלהבתי. אולי הסרט יהיה טוב. אגב, אני רואה ש"ארבעת המופלאים" זה התסריט הראשון של סלייטר הזה. לא שכזה אכפת לי מהפרנצ'ייז הזה, אבל אני מקווה שיצא לו משהו טוב. למרות שבינתיים אני אופטימי כי ג'וש טראנק מביים (וגם היו שמועות על מייקל בי. ג'ורדן מ"כרוניקה" כלפיד האנושי, שלדעתי נשמע כמו אחלה רעיון).
ועוד ידיעה מעניינת – ג'ניפר לורנס תפיק ותככב בסרט "Rules of Inheritance", המספר על נערה שהוריה מאובחנים עם סרטן, ודרכי ההתמודדות שלה עם זה. את הסרט תביים סוזן בייר (שכבר עבדה עם לורנס על "Serena").
אם אתה צריך להיזכר אם היתה או לא היתה אשה בסרט
זה סימן שלא היו נשים בסרט (ולא, מישהי ברקע עם שורה וחצי לא נחשב)
אכן, בכדל מאשר
רק קייט בלנשט הייתה, בתור מה-שמה. והנה, עכשיו אוונג'לין לילי מצטרפת. אולי בסרט השלישי הם אפילו ידברו ביניהן!
והיי, את שתיהן אנחנו מכירים בתור קייט
או לפחות זה השם שבו אנחנו זוכרים אותן, כנראה.
אני שמה כסף שאם הן מדברות ביניהן,
הנושא הוא בילבו.
רציתי להעלות אנקדוטה היסטורית לגבי הנושא.
מלך כזה או אחר מינה שופט יהודי (מדובר היה כמובן על יהודי שעבד מאד קשה כדי להיות עו"ד וכמובן היה גם מאד חכם) . המלך פנה לרב הראשי של אותה ארץ, ואמר משהו בסגנון: "אתה רואה כמה אני אחלה, שאני ממנה גם יהודים לשופטים". הרב ענה לו שזה לא מי יודע מה מקדם שיוויון.
שיוויון יהיה כשימנו יהודים טפשים לשופטים כשם שממנים גויים טפשים להיות שופטים.
לכן מנקודת המבט שלי, *כל* דמות נשית שמוסיפים היא צעד בכיוון הנכון. וכמו שאביגיל ציינה למעלה, כאשר יש דמות נשית שכתובה רע/ דמות נשית שנדחפה בכח, (וכנ"ל לגבי דמות לא לבנה) תמיד יש מקהלה שלובשת שק ואפר ומקוננת על איך הורסים יצירה בכך שדוחפים בכח נשים/אסייתים/אחר.
משום מה לא שומעים את המקהלה הזו כשדוחפים דמות לבנה בכח. (*כל* האפיונים של הגמדים הם הכנסה בכח).
ועוד דבר, עם כל הכבוד ליצירת המופת של טולקין, היא יצירה בעייתית בהרבה כיוונים. ואין שום סיבה שבעולם שג'קסון שיוצר בעולם שונה מהעולם של טולקין ישתעבד לספר. למען האמת הוא בחר לא להשתעבד לספר (מישהו אמר רדגסט). אז אם הוא כבר ממילא לא נאמן לספר אין שום סיבה שהוא יהיה לא נאמן בצורה שמחפה על חלק מהפגמים הבולטים ביצירה של טולקין (וייצוג נשים הוא אחד הפגמים הבולטים)
באותה מידה גם בפו הדוב
אחד הפגמים הבולטים הוא ייצוג נשים.
![!סרקזם!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/fe_sarcasm.gif" alt="" width="" height="" />)
למה ציניות?
באמת יש בעיה של ייצוג נשים ב"פו הדב". בכל הספר(ים) יש רק דמות נשית אחת, והתפקיד שלה הוא של "אמא" – היא לא משתתפת בהרפתקאות, לא מעניינת ולא מצחיקה. ומכיוון שפו הדב פופולרי מאוד גם היום, החוסר בנשים בו זולג גם להיום, והוא אחת הדוגמאות של חוסר במודלים לחיקוי והזדהות של ילדות כיום.
הלכתי לשאול מה לגבי רו
ואז גיליתי שהוא בן.
פאק.
כן, אבל זה רק סרט דיסני אחד,
לא סביר שבכל סרט וסרט יהיה ייצוג הולם. אבל אם נקח את סרטי דיסני הישנים מאותה תקופה – שלגיה, חתולים בצמרת, היפיפיה והיחפן, במבי, היפיפיה הנרדמת, אפילו 101 דלמטים, נראה ייצוג נשי סביר ומעלה מבחינה סטטיסטית. זאת כמובן מבלי להיכנס לייצוג האישיותי של כל דמות, זה ענין אחר.
מעבר לזה, לא כל כך ברור למה ילדה לא יכולה להזדהות עם פו יותר מילד, אלה דמויות של חיות (שלא לומר בובות של חיות) שענין המיניות שלהם לא משיק שום תפקיד. אולי דווקא הדרישה שילדה תזדהה רק עם דמויות שלובשות שמלה, מנקות את הרצפה ומחכות לנסיך, מקנה הטייה קלוקלת יותר.
כי קל יותר להזדהות עם מי שדומה לך.
לבנים קל יותר להזדהות עם דמויות של בנים, לבנות – עם דמויות של בנות, והדמות היחידה של בת ב"פו הדב" היא זאת שנשארת בבית כדי לנקות ולהכין אוכל בזמן שהאחרים עושים דברים מעניינים.
(אגב, פו הדב שולט ביד חזקה ובזרוע נטויה, ואני לרגע לא אתן למה שמזוית ראיה של עשרות שנים מאוחר יותר נראה כמו פגם בספר לפגוע בהערכתי כלפיו).
מה שיפה בפו זה שהוא
שולט ביד רכה, פה מחייך, חביבות אל הבריות ויכולת להימנע מעימותים ואף לפתור אותם בנעימות וללא מדון. תכונות שהן גברים והן נשים יכולים ללמוד מהן, ולא הייתי מייחס אותן למאפיינות של צד אחד במפה במובהק.
(אני אגב בעצם טענתי קודם שבמידה מסוימת פו איננו 'בן', אנחנו מלבישים עליו תווית כזו או אחרת באופן קצת מלאכותי. אולי בגלל שבשפה העברית, אין בכלל צורת פנייה שהיא נייטרלית מהבחינה הזו).
המשפט הראשון בסיפור פו הדוב הראשון:
"Here is Edward Bear, coming downstairs now, bump, bump, bump, on the back of his head, behind Christopher Robin."
אמנם יש באנגלית מילות יחס א-מיניות, אבל הן אינן נייטרליות (אלא מתייחסות אל הנושא שלהן כאל חפץ). מאחר ופו הוא בובה מונפשת, ההתייחסות אליו היא לא כאל חפץ, אלא כאדם (ולכן his).
מקווה שאני לא פותח פה תיבת פנדורה...
אבל אני הרבה, *הרבה* יותר מעדיף שההוביט יצא סרט טוב מאשר שייצג קהילות מקופחות באוכלוסיה. בכללי חשוב שליוצרי סרטים יהיה מודעות למגוון הקהלים שמיוצגים בסרטים שלהם, אבל כשכבר יש סיפור מוכן שאתה מתבסס עליו, וכשהוא גם ככה מנופח ומועמס בדמויות מעבר לפרופורציה, אני ממש לא מוכן להקריב מאיכות.הסרט רק כדי שיהיה אפשר להגיד שיש בו אישה. לא רוצה לראות סרטים שכתבה מכונה לייצור פליטיקלי קורקט.
ועם זאת, בכל זאת פתחת
מה גורם לך להניח שחייבים לבחור בין "סרט טוב" לבין "סרט שיש בו נשים"?
איפה כתבתי את זה?
(ל"ת)
"אני הרבה, *הרבה* יותר מעדיף שההוביט יצא סרט טוב מאשר שייצג קהילות מקופחות באוכלוסיה"
אבל כתבתי את זנ ספציפית על הסרט הזה,
ונימקתי את זה משפט אח"כ-זה יגרע מהסרט כי הוא לא צריך עוד *דמויות*. נשים או גברים. ואעל אחת.כמה וכמה דמות שנכתבה משיקולי פנייה לקהל הרחב/פוליטיקלי קורקט. בגלל זה זה פוגע בסרט, וכמו שאמרתי, אני ממש לא מוכן, כצופה, לשלם את המחיר הזה כדי שבהוביט תהיה אישה.
כפי שכבר שאלתי בהמשך
לא ברור לי למה אתה מניח שלהכניס אשה ספציפית לסרט יפגע בו.
או, אם לחדד, לא ברור לי למה אתה לא מתלונן על הדמויות הגבריות שהוכנסו לסרט הראשון באותו האופן.
"וכשהוא גם ככה מנופח ומועמס בדמויות מעבר לפרופורציה"
קריאה סלקטיבית היא יכולת מועילה, אבל היא הופכת דיונים להרבה פחות פרודוקטיביים.
הגבתי בתגובה לידיעה על דמות של אישה שהוכנסה להוביט כנראה שלא לצורך, אז התלוננתי על מה שרלוונטי לידיעה. אם הייתה מתפרסמת כתבה על דמות של גבר קשוח ואפל שנכנס לסרט סתם, כי אלה הדמויות שהולכות היום, זה היה מפריע לי בדיוק באותה מידה, ואין לך שום דרך להסיק אחרת. אני מבין שלפעמים משעמם בשישי, ובכל זאת להכניס אותי לתוך האיש קש שאת נלחמת בו זה מאוד לא מנומס.
בגלל שדמות שנכתבה אך ורק כדי שתהיה דמות נשית בסרט
היא לא דמות טובה.
מי אמר?
מה, בלתי אפשרי לכתוב דמות נשית על מנת להגדיל את ייצוג הנשים בסרט וגם לכתוב דמות טובה?
כל דמות שנדחפת בכוח
יהיה קשה מאוד להפוך אותה לדמות טובה. הדוגמה הטובה ביותר הן סדרות הטלוויזיה השונות שבגלל אורכן הרב הן חוות לא פעם שינויים בליהוק שצריכים להיות מוסברים בצורה כזו או אחרת ובדר"כ דמות שבאה למלא חור תראה ותרגיש כזו.
לא זכור לך שהתלוננו על שהכניסו
תוספות מיותרות ששם רק בשביל למרוח את השליש-ספר הזה לסרט באורך שלוש שעות…?
אבל אנשים מתלוננים על התוצאה, לא על הסיבה.
זה לא משנה אם הוסיפו אותה כדי שיהיו דמויות נשיות, או כדי שהסרט יהיה ארוך ויצליחו למרוח אותו לשלושה סרטים באורך מלא. התוצאה היא מה שחשוב. ואם מוסיפים דמות נשית רק כדי שתהיה דמות נשית, לסרט שהוא ממילא עמוס בדמויות וקווי עלילה שלא מתאימים לסיפור הקטנטן הזה – כנראה שהתוצאה לא תהיה מוצלחת.
אנחנו עוד לא יודעים מה תהיה התוצאה
ההודעה המקורית התלוננה על הדמות של אוונג'לין לילי מתוך הנחה שהיא תהיה גרועה רק משום שהוא הוכנסה כדי שיהיו יותר נשים בסרט.
ברור שאני לא *יודע*.
עוד לא ראיתי את הסרט. אבל מנסיון העבר, דמות שלא הוכנסה כדי לתרום לסיפור,
יש סיכוי קטן מאוד שהיא תתרום לסיפור.
אבל שוב
איך אתה יודע שהדמות הוכנסה לא כדי לתרום לסיפור? אולי זו דמות שכן תורמת לסיפור, וג'קסון וכו' החליטו בנוסף שהיא תהיה אשה?
נכון שאנחנו לא יודעים מה תהיה התוצאה.
זה אתר על סרטים. חלק גדול מהאתר הזה הוא מבטים עתידיים על סרטים שמתבססים על ידיעות. כשהידיעה היא שמוסיפים דמות חדשה להמשך של סרט – שממילא צריך להמשיך המון קווי עלילה ולפתח המון דמויות שהציג בסרט הראשון, ושהסיבה לכך היא רק כדי שיהיה ייצוג נשי, זה לגיטימי לחלוטין להתחיל לחשוש. אולי ההצהרה שהדמות לא *יכולה* להיות דמות טובה היא מוגזמת מדי – אבל הסיכויים שזה יקרה כרגע לא בשמיים. ככה לפחות זה נראה בינתיים.
אני מבין שכרגע הייצוג הנשי בקולנוע לא במצב משהו (בלשון המעטה), אבל לא צריך להתנגד אוטומטית לכל ביקורת כלפי הניסיון לשנות את זה. כמובן שהכוונה טובה, אבל עדיין צריכים לעשות את זה נכון. ובינתיים נראה שזה לא יקרה, לא במקרה הזה.
השאלה היא מה סוג ההתנגדות
שוב ושוב אומרים לי פה "אם מכניסים דמות לסרט סתם כדי שתהיה אשה הסיכויים היא שהיא תהיה דמות גרועה." אז דבר ראשון, כפי שכתבתי מעל, אף אחד מאיתנו לא יודע שהדמות הוכנסה רק כדי שתהיה אשה. באותה מדה אפשרי שהדמות הוכנסה כדי למלא תפקיד מסוים בסיפור, ואז הוחלט שהיא תהיה אשה.
ודבר שני, עדיין יש פה התעלמות גורפת מנושא הביצוע. כשאנשים אומרים פה "להכניס דמות לסרט" יש הנחה שזו תהיה דמות כתובה גרוע רק משום שהיא נכתבה על מנת להגביר ייצוג נשי (ושוב, אנחנו עוד לא יודעים שזה המצב). אבל כפי שכבר אמרתי, יש המון דמויות נשיות אהובות שמקורן הוא בכותב שרצה להגביר ייצוג נשי. הנקודה שנראה לי שאנשים פה מגששים אליה אבל לא ממש מצליחים לנסח היא ההנחה שדמות כמו באפי נכתבה על מנת להגביר ייצוג נשי אבל אז פותחה מעבר לעובדה הזו, בעוד שדמות כמו טאוריאל הוכנסה לסרט סתם כדי להשתיק אנשים כמוני, ושפיתוח הדמות יתחיל ויסתיים בלתת לה שני כרומוזומי X.
אז קודם כל, שוב אין לנו שום סיבה להניח שזה יהיה המצב – אני אזכיר שוב, מכל הדברים שנדחפו להוביט הראשון בלי שום צורך, הדבר הכי פחות מעצבן היה דמות של אשה. אבל בנוסף לכך, יש שתי דרכים להביע התנגדות להתנהגות הזו. אפשר להגיד, כפי שנאמר בתחילת הפתיל הזה, אני מעדיף שג'קסון לא יכניס נשים לסרט בכלל מאשר שיכניס דמות שטוחה שכל מטרתה היא לייצג נשים מבלי שיהיה לה כל ייחוד. ואפשר להגיד, אני מעדיף שג'קסון יכתוב דמויות נשיות מעניינות ובעלות ייחוד מאשר שיניח שהאנשים שמתלוננים על העדר נשים בסרטי שר הטבעות יסתפקו בדמות שטוחה שכל מטרתה היא לייצג נשים. מעציב אותי שרוב האנשים בפתיל הזה בוחרים באפשרות הראשונה.
אבל
שתי הטענות בפסקה האחרונה הן לא mutually exclusive (לא מצליחה לחשוב על ביטוי מוצלח בעברית). אני למשל, מסכימה עם שתיהן. אני הכי מעדיפה שג'קסון (או כל אחד אחר כמובן) יכתוב דמויות נשיות מעניינות וכו' והכי פחות מעדיפה שהוא יכתוב דמויות נשיות שטוחות רק כדי לייצג נשים ולסתום לי את הפה. אפשרות הביניים מבחינתי היא שהוא לא יכניס לסרט דמות נשית בכלל.
לא יודעת אם זה גם מה שאחרים ניסו להגיד, אבל זו בכל אופן דעתי.
ובכלל, אולי עדיף שלא ימציא דמויות בכלל כשהוא עושה סרט שמבוסס על ספר מוכר ו(די) אהוב (אם כי לא על ידי, אני מודה).
מי זה כולם?
אביגיל, את לפעמים יוצאת בכאלו אמירות קיצוניות שהרבה פעמים חוטאות לאמיתות שבדבריך ויוצרת כלפיך אנטוגניזם , וחבל. מי אלו ה'כולם' האלו שמכריזים שכל דמות נשית שיוצאת גרוע יוצאת ככה בגלל שהיא אישה? האם יש לכולם האלה קשר לאנשים שענו לך? באמת א-ף א-ח-ד בכל ההיסטוריה שלך בדיונים באינטרנט לא חשב שדמות נשית שכתובה רע יצאה ככה פשוט בגלל כתיבה רעה?
זה הכללתי מדי, קיצוני מדי, תוקפני מדי, לא משקף את דעתם של הרבה אנשים ומונע ממני, לפחות, לקחת את דבריך ברצינות.
בזמנו זכור לי שהיו הרבה דיונים על התפקיד המורחב שקיבלה דמותה של ליב טיילר בשר"ה, והרבה מהתלונות נבעו דווקא מכך שהצופים הרגישו שהסצינות נעשו ברישול ועם כתיבה גרועה, לאו דווקא מעצם ההרחבה של תפקיד לדמות נשית.
זהו תחום אפור, אך בהחלט ניתן לעשות פה הפרדה בין ביקורת על דמות בגלל הצורה בה היא כתובה לבין ביקורת על דמות בגלל שהיא אישה.
ואת חושבת שההפרדה הזו הגיונית במקרה הזה?
כי מה שאני רואה כאן היא הנחה שדמות שהוכנסה על מנת שיהיו יותר נשים בסרט תהיה גרועה, בלי שום קשר לאיך שהיא כתובה.
ומה שאני רואה
היא ההנחה שדמות שלא היתה בספר ונכתבת במיוחד לסרט תהיה גרועה, בלי קשר לעובדה שהיא אישה.
אני מפרידה בין כתיבת דמות חדשה עבור הסרט, שמבחינתי נתפסת כבעייתית ללא קשר לדמות עצמה, לסיבה שהיא נכתבה, והיא שבספר בקושי מוזכרות דמויות נשיות ויוצרי הסרט מבקשים לשנות את המצב.
"היא ההנחה שדמות שלא היתה בספר ונכתבת במיוחד לסרט תהיה גרועה, בלי קשר לעובדה שהיא אישה."
תודה, הגר.
*שגם את לא באמת חושבת*
(ל"ת)
אבל זו בדיוק הנקודה שלי
כשדמות גברית שהוכנסה לסרט יוצאת גרוע, זה בגלל שהיא נכתבה גרוע.
כשדמות נשית שהוכנסה לסרט יוצאת גרוע*, זה בגלל שהיא אשה והכותבים רצו להכניס נשים לסרט.
* ואני אזכיר, הדמות עוד לא יצאה גרוע. מניחים פה שהיא תצא גרוע על אף שההכנסה הכי פחות מעצבנת להוביט הראשון היתה דמות של אשה.
אבל שוב, זה לא מה שנאמר פה.
כשדמות גברית יוצאת גרוע זה בגלל שהיא נכתבה גרוע.
כשדמות נשית יוצאת גרוע זה בגלל שהיא נכתבה גרוע.
הנחה (שניתן לחלוק עליה, כפי שעשה טווידלדי למטה יותר באופן משכנע למדי, אבל היא הנחת המוצא של כמה מהשתתפים בדיון הזה) – כשדמות מוכנסת לסרט משיקולים שמחוץ לצרכי העלילה, עולים משמעותית הסיכויים שהיא תיכתב גרוע.
כשמדובר בסיפור קיים ו"דחיפה" מאולצת לתוכו, הסיכויים גוברים.
שיקולים חיצוניים אפשריים: ניפוח הסרט, "כדי שיהיו בו נשים", "כדי שיהיו בו גברים" (נדיר למדי – בדרך כלל הם שם כברירת מחדל), חסר אקשן, סידור עבודה לבן דודו של הבמאי בעל החזות החיצונית החריגה, ווטאבר.
חלק גדול מהנקודות שלך לאורך הדיון הזה מעוררות עניין ומחשבה, אבל אני מתקשה להבין למה את מתעקשת להכניס לאנשים לפה דברים שהם לא אמרו ולהציב את הטענות שלך מולם.
אני בהחלט מתלונן על ראדגסט החום
ועל לא מעט דמויות שהיו צריכים לקצץ.
לא צריך לחפש שובניזם בכל דבר, לפעם מדובר על סתם ביקורת, ממניעים עניינים
או שמא בעינך כל ביקורת על נשים היא אוטומטית ביקורת פסולה ?
ביקורת על נשים?
טולקין ופיטר ג'קסון הם נשים? כי לא שמתי לב. במאי ומפיקי הוליווד- שמעדיפים באופן סיסטמטי סרטים שבהם הגיבור הראשי= גבר לבן, האם הם כולם, או אפילו רובם, "נשים"? רמז: התשובה היא לא.
אני חושבת שהכוונה היתה
ביקורת על דמויות נשיות, לא נשים מההפקה.
גם לי בתור אישה הפריע המחסור הבולט בדמויות נשיות בספריו של טולקין, עוד כשקראתי אותם כילדה (ההוביט) וכנערה (שר הטבעות והסילמריליון), אבל הדבר לא מפתיע בהתחשב בתקופה במעמד שבו הוא גדל.
למרות כל זאת אני עדיין אוהבת מאוד את ספריו, ולא בטוחה שהוספת דמות נשית שלא היתה קיימת בספרים היא החלטה נבונה. אין לי כרגע דיעה בנושא כי בשביל זה אצטרך לצפות בחלק השני של ההוביט ובדמויות המדוברות.
אין בעיה.
יש הרבה מאוד סיפורים מוצלחים שם בחוץ (גם פיקטיביים וגם מציאותיים) עם מגוון אנושי של דמויות, שבהם נשים ושחורים משחקים תפקיד מרכזי וחשוב, ולא כתוספת של הרגע האחרון. האנשים שנמצאים בעמדת כוח לא מעוניינים לגעת בהם. תסריטאים וכותבים מתבקשים להלבין את הדמויות שלהם או לשנות את המגדר שלהם כדי שיהיה אפשר לעשות על זה סרט. לשחק את הסיידקיק המצחיק או את אהובתו של הגיבור, זה מותר לנו. להיות דמויות מלאות ומעניינות, עם מטרות עצמאיות, קצת פחות. (זה קורה, אבל בתדירות נמוכה הרבה יותר)
יש סיבה לזה שמכל הספרות פנטסיה המגוונת שיש, הוליווד אובססיבית לגבי גרסה מולבנת של אירופה בימי הביניים, שבה נשים כמעט בלתי נראות. זה בדיוק משחק להם לידיים.
לא ברור לי על מה את מגיבה בהודעה שלי
מכיוון שאת מתייחסת לנקודות שכלל לא נגעתי בהן, ולא מתייחסת לנקודות שכן העליתי.
אני מסכימה שבקולנוע כיום יש שלל אוכלסיות שסובלות מתת-ייצוג וזאת לא הפעם הראשונה בה אני נתקלת בטענות שהעלית. עם זאת, הדיון הנוכחי עוסק בחלקו השני של ההוביט ולכן התייחסתי ספציפית אליו, כיוון שהוא מציג דילמות מסוימות וייחודיות – סרט שמתבסס על מקור ספרותי שבמעבר לקולנוע נוספת אליו דמות כדי לענות על תת-ייצוג של אוכלוסיה מסוימת בספרים.
אפשר להתייחס ללגיטימיות התוספת בכלל, וכן ספציפית לעובדה שבמקרה זה התוספת היא של דמות נשית. לדעתי יש כאן מספיק חומר לדיון מבלי להסיט אותו לטענות כלליות (גם אם הן מוצדקות) על תעשיית הקולנוע שלא מתייחסות למקרה הספציפי עליו אנו מדברים.
אני מבקש להזכיר שבהוליווד שולטים לא רק גברים לבנים,
כי אם גברים לבנים *יהודים*.
כן – אבל אם להאמין לכתבות בעין הדג הגברים הלבנים היהודים האלה נמצאים בכיסים של גברים סינים.
תהיה:
גזענים אמריקאיים בימינו מתעבים יותר יהודים או סינים? מי לדעתם הכוח האמיתי מאחורי הקלעים?
"יש סיבה לזה שמכל הספרות פנטסיה המגוונת שיש, הוליווד אובססיבית לגבי גרסה מולבנת של אירופה בימי הביניים, שבה נשים כמעט בלתי נראות"
מה? פספסתי משהו והוליווד אמיצה שורה של יצירות פנטזיית-ימי-ביניים-שר-הטבעות-וונהבי?
ממה שאני רואה בשטח רוב סרטי הפנטזיה בימינו *כן* כוללים נוכחות נשית בתפקידים ראשיים: דמדומים, משחקי הרעב, עיר של עצמות, הארי פוטר, Beautiful Creatures….
עכשיו ניתן לטעון, ואני לא אתווכח, שהייצוג של הנשים בסרטים הללו הוא פוגעני1. אבל לטעון שאין ייצוג זה פשוט לא נכון.
1 ואני לא מתכוון רק לחשוד המיידי (דהיינו – דמדומים), מבחינתי משחקי הרעב הוא סרט מאוד בעייתי בתחום הזה שמקבל הנחה מרוב המבקרים – כנאה בגלל שבהשוואה לדמדומים גם ג'יימס בונד הוא אייקון פמניסטי.
אני אוהב את "איך פגשתי את אמא" מאוד.
יחד עם זאת, אחד הדברים שהכי מפריעים לי בה זה היעדרן של דמויות אפרו-אמריקאיות. אני לא זוכר המון פעמים שגיבור הסדרה יצא עם אפרו-אמריקאית (למען האמת, היה פרק אחד חמוד שהוא יצא עם אפרו-אמריקאית, אבל זה נמשך לפרק אחד), ולמשך כל הסדרה הופיעה דמות משמעותית אפרו-אמריקאית אחת, וגם היא לא נהייתה קבועה בשום שלב. זה מציק לי, כי העולם האמיתי התקדם יפה מאוד מאז שנות ה-60 בנוגע ליחסו לקהילה האפרו-אמריקאית, ואיתו גם המדיה המשודרת – וויל סמית' הוא אחד השחקנים הכי מצליחים בהוליווד (עם ממוצע ההכנסות פר סרט הכי גבוה בהוליווד), וב"האנטומיה של גריי" יש רוב של שחקנים לא-לבנים בקאסט, ובכל זאת, כל הדמויות הקבועות של "איך פגשתי את אמא" לבנות, ולי זה מציק מאוד.
עם זאת, במידה ויכתבו דמות שחורה (או לא-לבנה) רק כדי שתהיה דמות שחורה בסדרה, זה יוריד מרמתה של הסדרה, ואפילו ירע את המצב: אם צריך לכתוב במיוחד דמות בשביל לשנות את המאזן האתני בסדרה, זה לא אומר משהו טוב על הדמות, על הסדרה או על מי שכותב אותה. זה אומר שנוספה דמות לעלילה רק כדי לקדם מטרה כלשהי שלא קשורה ליצירה עצמה – וזה דבר רע, בין אם מדובר בנשים, שחורים, יהודים, היספנים, מוסלמים או כל מיעוט/אוכלוסייה מדוכאת זו או אחרת. לדעתי, אם פראן וולש תשב ותכתוב דמות כדי לכתוב אישה ולא כדי לכתוב דמות שחיונית לסיפור שבמקרה היא אישה, כל המאמצים וכל הסרטים שעוברים את בכדל והעובדה שבסרט השלישי הכי מצליח של 2012 מככבת אישה – כל אלה נעלמים כלא היו.
רשות הדיבור למאסטר: http://www.youtube.com/watch?v=cYaczoJMRhs
ולכתוב דמויות של גברים לבנים רק כדי שיהיו גברים לבנים,
זה לא מפריע לך? כי זה מה שקורה כרגע. הבחירה לאכלס את הסיפור בגברים לבנים היא לא א-פוליטית והיא לא מקרית.
במילון שלי יש הבדל בין 'גם' לבין 'רק'.
(ל"ת)
זאת בדיוק הבעיה, בין אם מדובר בטד מוסבי או בבילבו.
טד מוסבי (הדמות הראשית של "איך פגשתי את אמא", למען ההבהרה) נכתב כוואספ (אני חושב שהוא ציין מתישהו שהוא חצי יהודי, אבל זה לא העניין) ובילבו נכתב כגבר בגלל שזאת ברירת המחדל של רוב התסריטאים (גברים או נשים, שחורים או לבנים, יהודים או נוצרים). אני באמת לא הבנתי מה את מנסה לומר פה.
אני רוצה לראות יותר נשים בקולנוע אבל בעיית המחסור בנשים שצצה ב"ההוביט" היא לא אשמתם של פראן וולש ופיטר ג'קסון, אלא הבעיה של טולקין – או ליתר דיוק, הבעיה של החברה בה טולקין גדל. יחד עם זאת, להכניס לעלילה דמות נשית רק כדי שתהיה דמות נשית זה רעיון רע. זה לא יפתור שום בעיה, זה לא יהפוך את הנוכחות הנשית ב"ההוביט" ליותר בולטת. אוונג'לין לילי לא מהווה יותר מכסת"ח של ג'קסון, בעיני, מאנשי הבכדל (myself included) שעשויים להתלונן על המחסור בנשים ב"ההוביט".
מעולם לא ראיתי את "אמא", אבל בכלליות,
בתכניות לבנות כאלה, הבעיה אינה הקושי להכניס דמות "שחורה" פתאום באמצע הסדרה בצורה מאולצת, הבעיה האמיתית היא כשאין כזו מלכתחילה. כמו שיש דמויות לבנות, צריכה להיות גם דמות כזו. הקושי והבעייתיות הם בעיצוב הסדרה מההתחלה, בקביעת אופי הדמויות או פשוט בליהוק. רוב הזמן צבע עורה של הדמות לא באמת משנה, ובכל זאת המסך הוא לבן ברובו. לא ברור איך דברים כאלה עוד קורים בימינו.
זה אולי נשמע מטומטם שבישיבת ליהוק תעלה האמירה "אוקיי, עכשיו אנחנו צריכים דמות לא-לבנה כי כל האחרות לבנות" ושיבחרו שחקן גם לפי צבע עורו, אבל אם עד אותו רגע לא השכילו למצוא שחקן לא-לבן שיתאים לאחת משלל הדמויות האחרות, אין ברירה אחרת.
ואולי זה פשוט צריך להיות בשלב התסריט. כמו שברור שבהרכב דמויות חייבות להיות גם נשים (אבל ש"חס וחלילה" לא יהיה רוב נשי), שיהיה ברור שחייבים להיות מגזרים אחרים באיפיון הדמויות.
מצד שלישי, אולי לא. דמויות מגזריות משלב התסריט עלול לגרור סטיגמות שיסתננו באופן תת מודע. אם הכל מתבצע בשלב הליהוק, עניין האיפיון הבעייתי מתנטרל, בגדול.
לפעמים זה פשוט קורה ככה.
בשנה שעברה עבדתי על פרויקט שבו כמעט כל הדמויות היו של נשים, וממש השתדלתי שנצליח למצוא לפחות שחקנית לא לבנה אחת. למעשה, באפיון של אחת הדמויות ממש כתבתי שאני מעדיפה שחקנית שחורה או לפחות לא לבנה. ומה בסוף? בסופו של דבר שתי המועמדות הכי מתאימות לתפקיד היו לבנות. וככה גם לגבי התפקיד הראשי השני. חמור מזה – איכשהו כל הטובות ביותר (שגם נראו בגיל המתאים, שכן היה מדובר בגיל תיכון) היו לא סתם לבנות וממש יפות, אלא בעלות עור חרסינה, עיניים כחולות, ושיער כהה. אז בשלב הזה יכולתי לכפות שליהוק דמות המשנה הדי ראשית תהיה שחורה דווקא, או היספאנית, אבל איכשהו יצא שגם פה המועמדת המובילה אצל כל הנוגעים בדבר היתה בחורה לבנה (לפחות הפעם מדובר בבלונדה). וכשהיתה לי בחירה בין ללכת על השחקנית הכי מתאימה שמצאתי, לבין ללכת על שחקנית שעונה רק על חלק מהקריטריונים, אבל המוצא האתני שלה הוא אחר – העדפתי ללכת על השחקנית הטובה ביותר.
נו, מתסבר שגם בימינו זה יכול לקרות.
אודה ולא אבוש – הבמאי שלי היה קצת נגד הרעיון שהדמות הראשית תהיה שחורה, כי זו היתה "ממש אמירה" בעיניו, והוא לא חשב שזה קרב ששווה להפסיד בו. ובינינו, לו לפחות אחת מהשחקניות השחורות/ היספאניות היתה מדהימה ברמות אחרות ונראית בגיל תיכון, אולי הייתי טורחת להתווכח על זה. אבל מאחר וזה לא היה המצב – יותר מזה, שחקנית אחת היספנית טובה למדי היתה בת 17, אבל משום מה הצטלמה כאילו היא בת עשרים וקצת – העדפתי לוותר ולהתנחם בעובדה שלפחות את בכדל אני עוברת באות הצטיינות יתרה. נו, גם זה משהו.
למה צריך את כל זה?
לא זכורות לי דמויות בסדרה שהגזע שלהם היווה חלק כל כך משמעותי באפיון שלהם. רוב דמויות המשנה או האורח בסדרה הן כאלו שלא היתה שום בעיה ללהק אותם עם שחקנים שחורים (או אפילו לא לבנים – גם לטינים ואסייאתים די חסרים באיך פגשתי את אמא), אם ההפקה היתה מעוניינת בכך.
דרך אגב, איך פגשתי את אמא רחוקה מלהיות הפושעת היחידה בתחום הזה. הטלויזיה האמריקאית בכלל מציגה תמונה הרבה יותר לבנה מהמציאות האמריקאית, אבל ז'אנר קומדיות החברים שמתרחשות בעיר גדולה (כל החקיינים של חברים, בקיצור) נוטה להתעלם מכך שהערים הללו ממש לא לבנות.
לבנה מדי ?
אם כבר ההיפך, השחורים בארה"ב הם מיעוט, 12 אחוז בלבד, אפילו במקומות כמו ניו-יורק לא מדובר על יותר מ 28 אחוז (16 אחוז בניו-יורק רבתי)
ובכל זאת אם מישהו יצפה בסדרות ובסרטים הוא יחשוב שמדובר על אחוזים הרבה יותר גדולים. זאת למרות שיש מדינות שלמות בארה"ב שאדם יכול לחיות כל חייו ולא לפגוש אדם שחור אחד.
זה לא באמת משנה, באחוזים כאלה.
לא מדובר על אחוז אחד או שניים באוכלוסיה שאפשר – אולי – להזניח. מדובר בכל מקרה על מספר דו ספרתי. זה המון. המון אנשים.
הטלוויזיה והקולנוע לא פונים רק לציבור הלבן. הם פונים לכולם. ולכן אין סיבה שלא יהיה ייצוג מסוים לכולם. לא, זה לא קל ובלתי אפשרי לייצג כל מגזר קיים. אבל אפשר לייצג את המגזרים הבסיסיים ומדי פעם לקרוץ לאחרים.
(שלא לדבר על זה שאת הייצוג הנמוך לנשים לא ניתן להצדיק בשום סטטיסטיקה כזו, של מדינות מסוימות בארה"ב)
אני לא מכיר את ארה"ב, אבל אני מכיר את ישראל: כ-20% מאזרחיה הגרים בה הם ערבים (כ-10% בתל-אביב, כ-20% בחיפה, כ-40% בירושליים), ועם זאת, סרט שמתאר הווי של חבורת יהודים בגילאי 20-30 בערים הללו תהיה מאד נאמנה למציאות אם היא לא תכלול אף ערבי אחד, ולו ברמז. מכך אפשר ללמוד שדו-הספרתיות של פרופורציית השחורים בארה"ב אינה אינדיקציה לכך שההומוגניות האתנית המוצגת בסדרות הפופלריות אינה ריאליסטית.
כן ובו זמנית לא.
אנחנו קצת יוצאים מגבולות הסטטיסטיקה לתוך המציאות, וטוב שכך.
זה לא רק סטטיסטיקה יבשה ואחוזים. זה גם תלוי בדינמיקה בין הקבוצות במציאות עצמה, ובסיפור המוצג בסרט. היהודים והערבים בארץ פחות מתערבבים – הן מבחינת מגורים והן מבחינת אינטראקציות – מאשר הלבנים והשחורים בארה"ב.
אם יהיה סרט שמספר על חבורת יהודים בגילאי 20-30 בתל אביב יהיה סביר אם הוא לא יכלול ערבים. אבל ירושלים וחיפה הרבה יותר מעורבות ומעורבבות, מהמעט שאני מכיר אותן (לא מתיימר לטעון שאני מכיר מאוד). אם הסרט מתרחש ביפו, התשובה כמובן תהיה שונה.
ואם הסרט מספר על משפחה אחת בשכונה יהודית והמצלמה לא יוצאת מד' אמותיה של דירת המשפחה, זה סביר שלא יהיו ערבים. אם הסרט מתאר את עלילותיה ברחבי העיר, כולל ביקור בסופרמרקט, בית מרקחת, שוק ססגוני ותור בקופת חולים, וכולם יהיו יהודים, זה לא יהיה כ"כ מייצג בסרט שמתרחש בירושלים/חיפה.
יכול להיות שלא נשים לב לזה וזה לא יפריע לנו בכלל במהלך הצפיה או אחריה. בהחלט יכול להיות. אבל זה לא אומר שזה נכון מבחינת ייצוג.
התחלתי לכתוב הודעה שאומרת שבאינטואיציה אתה טועה,
אבל אז עזבתי את האינטואיציה והלכתי להתייעץ בחבר גוגל. והסתבר שאתה לא מדייק אבל גם לא טועה. נכון לבדיקה מלפני עשור, למשל, השחורים מקבלים אובר-ייצוג קטן בתכניות טלוויזיה (16% מול 12% באוכלוסיה), הלבנים אובר-ייצוג קטן כנ"ל (74% מול 69%), וההיספנים תת-ייצוג גדול (3% מול 13% באוכלוסיה).
http://www.bunchecenter.ucla.edu/wp-content/uploads/2011/09/Bunche-Research-Report-July-2003.pdf
אני מעריך שחיפוש מדוקדק יותר ימצא תוצאות עדכניות יותר.
האח החורג של ברני
הוא גם שחור וגם הומו מה שפתר להם שני מיעוטים בדמות עכשיו, רק חסר היה שיתחתן עם לטיני ויאמץ תינוק אסייתי כדי להשלים רביעייה. הדמות הזאת למשל יכלה באותה מידה להיות לבנה, והיא כמובן כתובה טוב בלבן או בשחור.
וואו.
ראיתי את רוב הפרקים בסדרה יותר מפעם אחת ואף פעם אפילו לא חשבתי על היעדר של דמות שחורה.
אבל עכשיו כשאתה אומר את זה…
השאלה היא אילו שורות היא תקבל (וממי)
וכמה יצליחו להחליק אותה פנימה.
מה שבטוח זה לא יהיה קל לעשות דמות חיצונית שלא תרגיש כאילו הדביקו אותה. הרי מלכתחילה הקהל (שמכיר את הספר) יבוא עם אנטי מסוים כלפי דמות כזו, יהא זה גבר, אשה או רקון.
השאלה היא אם אכן זו הסיבה *היחידה*.
(ל"ת)
אפילו אם כן, זו לא סיבה להניח שהדמות תהיה גרועה
חסרות דוגמאות של דמויות כאלו שנמצאות בפתנאון של דמויות נשיות אהובות?
העובדה היא, ברירת המחדל לדמויות בהוליווד היא גבר. אם כבר יש לך אשה שלא מתפקדת כאמא או מושא אהבה, היא כנראה תוצאה של יוצר (או יוצרת) שרצו שיהיו להם יותר נשים בסיפור.
קלריס, באפי, ריפלי, סי.ג'יי, קטניס -
הן לא דוגמאות לנשים שנכתבו מתוך צורך לכתוב נשים, הן נשים שנכתבו בתור דמויות חיוניות ליצירה. במידה וטאוריאל הוכנסה ל"ישימון סמאוג" רק כדי שדיוני בכדל לא יחזרו על עצמם, הסיכוי שהיא תרגיש לא קשורה ומיותרת גבוה מאוד, בניגוד לאותן דמויות המצוינות לעיל.
ויש לציין שמלכתחילה מדובר על סרט
שכולל המון דמויות, מספר כ"כ גדול שגם כך לא ניתן לעשות את כולן דמויות עגולות וחלקן נמצאות שם סתם כדי להיות ברקע ולומר שני משפטים במשך שלוש שעות. ככה שהיה צפוף גם לפני כן ויהיה צפוף גם אחרי כן. יש ודאות של 100% שיהיו דמויות גבריות שירגישו מיותרות, נקווה שהדמות הנשית הזו תכתב (נכתבה) בחוכמה.
אבל איך אתה יודע את זה?
ההבדל בין באפי לבין טאוריאל קטן הרבה יותר ממה שאתה טוען. בשני המקרים יש לך יוצר שרוצה נוכחות נשית מוגברת בסיפור שלו. אפשר לעשות את זה טוב ורע, אבל אין סיבה להניח מלכתחילה שהתוצאה תהיה כזו או כזו. ובהחלט אין סיבה להחליט שאם התוצאה באמת גרועה, הפתרון הוא לא לכתוב דמויות נשיות כאלו, במקום לנסות לכתוב אותן יותר טוב.
אבל באפי לא נכתבה כדי שהיא תהיה אישה.
הנשיות של באפי היא חלק מהותי מהדמות עצמה (אמירה די כללית, למען האמת, אבל כשמנתחים את דמותה של באפי, הנשיות שלה הרבה יותר קריטית מהנשיות של סי.ג'יי או קלריס), אבל ווידון לא כתב אותה כי הוא רצה שתהיה סדרה בכיכובה של אישה, אלא כי הוא רצה לכתוב דמות, שהיא אישה. כלומר, מבחינתו הדיפולט היה אישה, ולא גבר.
כשיוצר כותב אישה בשביל שביצירה יהיו נשים ולא בשביל שהדמות תבוא ותשרת מטרה כלשהי ביצירה, זה אוטומטית מרדד את הדמות לכדי אג'נדה חברתית עם אוזניים מחודדות וקשת. המסקנה הסופית שלך ("אין סיבה להחליט שאם התוצאה באמת גרועה, הפתרון הוא לא לכתוב דמויות נשיות כאלו") לא נאמרה כאן על ידי אף אחד, לא על ידי ולא על ידי TheBlink. במידה וטאוריאל תהיה דמות גרועה, הפתרון הוא לא להכניס בכוח דמויות שלא חיוניות לשום מטרה ביצירה – בין אם הדמות תהיה אישה, גבר או טרול/ית.
טווידלדי כבר הסביר את מה שאני מנסה להגיד
אבל אני אחזק ואגיד שהתפיסה שכתיבה של דמות נשית מהווה אג'נדה חברתית, בעוד שהכתיבה של דמות גברית לא עושה זאת, היא מאוד מוטעית. אני רואה בדיון הזה הרבה רמזים לתפיסה שאומנות ופוליטיקה הם שני דברים שונים, אבל האמת היא שזה לא נכון. אין כזה דבר כתיבה חפה מפוליטיקה. גם אם היוצר חושב שהוא התעלם מפוליטיקה ביצירה שלו, הוא לא יכול שלא לשקף את המים שבהם הוא שוחה בהנחות היסוד שמהן הוא בונה את העולם שלו.
אבל האמת היא שבמקרה המסוים של ספרי שר הטבעות, אי אפשר אפילו לטעון שטולקין לא היה מודע למטען הפוליטי של היצירה שלו. ההוביט אולי היה ספר ילדים פשוט, אבל שר הטבעות יצא לאור בשנות ה-50, שיא המודרניזם. זו היתה תקופה שבה הוגים ואמנים הגיבו לשתי מלחמות עולם ושינוי טוטאלי של מוסכמות החברה ע"י חקירה והתרסה נגד הרעיונות הבסיסיים של החברה הויקטוריאנית והאדווארדית, כמו נאמנות למולדת, גבורה והקרבה עצמית, אצילות טבעית, ומערכת המעמדות. והנה בא טולקין וכותב יצירה אנטי-מודרנית מובהקת, שבה אחד מהגיבורים הוא מלך שזכותו הטבעית לשלוט נובעת מהדם האציל שזורם בעורקיו, על אף שמשפחתו רחוקה מכס המלכות כבר מאות שנים, וגיבור אחר הוא משרת טוב לב שיודע את מקומו, וזוכה בקידום חברתי בגלל נאמנותו חסרת הפשרות לאדונו אציל הנפש. אי אפשר לטעון ששר הטבעות אינו יצירה פוליטית, ובכל זאת זוהי יצירה בעלת ערך אומנותי אדיר (עבור אנשים מסוימים זה חלק מהבעייתיות שלה, שכן היא מציירת תמונה כל כך יפה של רעיונות מאוד מכוערים). לבוא ולשלול את הרעיון של להכניס נשים ליצירה הזו משום שזו פעולה פוליטית (ולהניח שהתוצאה של פעולה פוליטית כזו יכולה להיות אך ורק עקרה אומנותית) תוך כדי התעלמות מהמטען הפוליטי של היצירה המקורית, זו פעולה שלמעשה מחזקת את הרעיונות הבעייתיים שבבסיסה של היצירה המקורית.
חתרנות פוליטית
אני אמנם לא מסכים שאי אפשר לטעון שטולקין לא היה מודע למטען הפוליטי של היצירה שלו – הוא טען זאת פעמים רבות – אבל בהחלט מסכים שאין יצירה נטולת מטען פוליטי ואידיאולוגי.
'שר הטבעות' הוא באמת ספר שמרני מאוד במובנים רבים, ואפילו ריאקציונרי: הוא רוצה להחזיר את האנושות לתקופה טובה וברורה יותר, בלי כל הדמוקרטיה-שממוקרטיה הזאת, כשהיה ברור מה תפקידו של כל אחד. יש בו געגועים אדירים לעידן קדום ופשוט יותר.
נדמה לי שאחת הסיבות ש'שר הטבעות' מצליח כל-כך עד היום היא הנוסטלגיה הזו שטבועה בו – ולכן, כתיבת דמות נשית חזקה (נוספת) אל תוך הספר היא אקט חתרני ומתריס. לא מתריס כמו כתיבת דמות שתערער על סמכותו של אראגורן ותיתפס כלגיטימית, נגיד, אבל בהחלט מתריס.
אבל, כמובן, האנשים שעושים את שר הטבעות, והאנשים שרואים את שר הטבעות, לא רוצים להתריס כנגד היצירה המקורית. הם אוהבים אותה כמו שהיא, תוך כדי טענה שבה הם (דהינו, אני) מאמינים באמת ובתמים: שליצירה הזאת אין מטען פוליטי, ושלהוסיף לה מטען פוליטי יקלקל אותה.
רק שאנחנו טועים.
יש הבדל בין מה שהכותב רצה או לא,
לבין הסיבות בגללן היצירה שלו מצליחה או נקלטת היטב.
(אגב, לאור הפרשנות של טולקין כאולטרה-שמרן-ריאקציונר-צורר-היהודים כאן, כדאי גם להזכיר שהספר ביצע את הפריצה הגדולה דווקא אצל ילדי הפרחים של הסיקסטיז, לא בדיוק חובבי הממסד הישן).
ואגב, אפשר גם לכתוב את 'שר הטבעות' מנקודת המבט של סאורון. מישהו גם עשה משהו כזה בתור פרודיה על 'ספרים על דתיים' (http://upload-community.kipa.co.il/611201241388.pdf), אבל אני חושב שאם פיטר ג'קסון היה מנסה להפוך את הסיפור לדרמה פוסטמודרנית שבה סאורון הוא גיבור טראגי וגאנדלף מטריד מינית קטינים, כל האוהדים היו קופצים על פיטר ג'קסון עם קילשונים, ובצדק. כי חתרני או לא, אם אתה מעריץ יצירה, אתה לרוב לא רוצה שישחטו אותה בסכין חלודה.
בוודאי שחובבי המשטר הישן,
רק לא חובבי המשטר הקצת-ישן, אלא חובבי המשטר המאוד-מאוד-ישן-בעצם-אנחנו-לא-יודעים-אם-הוא-באמת-התקיים-אי-פעם-אבל-אנחנו-עדיין-מחבבים-אותו.
בכל מקרה, לא התכוונתי לטעון שהכל פוליטי במובן של "לכל יצירה יש רק מסר פוליטי אחד" או "כל יצירה באה לקדם מסר פוליטי כלשהו". אבל כן, אני מאמין שכל יצירה נטועה באידיאלוגיה פוליטית מסוימת – או בתמהיל של אידיאולוגיות פוליטית – שאותן היא משקפת, ולרוב, גם מקדמת.
מכיוון שאני לא חובבת של הכללות
ייתכן ויש צופים שמרגישים כמוני –
למרות שאני מאוד אוהבת את הספרים של טולקין, הם לא משהו קדוש עבורי. אין לי בעיה שייערכו בהם שינויים במעבר לגירסא קולנועית.
רק מה?
אחרי יותר מעשר שעות של סרטי שר"ה ועוד כמה שעות של ההוביט הארוך והמרוח בצורה לא רגילה, הגעתי למסקנה שיש לי הרבה בעיות עם הכתיבה של ג'קסון, וולש ובוינס.
סצינות רבות שהם שיכתבו מחדש נתפסות בעיני כגרועות ממש. לא מעצם השיכתוב, אלא בגלל הכתיבה עצמה, ולו השנה היתה 2004 אני בטוחה שהיו לי שלל דוגמאות להביא.
אני מניחה שרבים מצופי ההוביט לא קראו את הספרים, ולא מודעים לשינויים שנעשו, או שלא יהיה להם אכפת בכלל. אז אם לעזוב לרגע דיונים, גם אם הם מאוד מעניינים, על פוליטיקה ואג'נדות ומגדר –
הסיבה שתוספת לסרט מטרידה אותי נובעת מכך שאין לי ביטחון ביכולת של הכותבים לעשות זאת בצורה מוצלחת.
להוסיף דמות נשית יכול להיות אקט חתרני
אבל לא בהכרח – במיוחד בהתחשב בעובדה שהאמירה של שר הטבעות לגבי נשים אינה מובהקת כמו האמירה שלו לגבי גזע או מעמד חברתי. במובן הזה הייתי מתארת את הספר יותר כ"לא מודע למים שהוא שוחה בהם," כפי שכתבתי מעל. לא הייתי, למשל, מגדירה את הנוכחות המוגברת של דמויות כמו גלדריאל וארוון בסרטי שר הטבעות כחתרניים, אלא כנסיון לשלב את הגישה של הספר עם תפיסה מודרנית יותר של מקומן של נשים, גם בסיפור וגם בקהל הצופים.
(לא שיש לי בעיה לכאן או לכאן. היה מעניין לראות עיבוד חתרני של שר הטבעות, שבו ארוון מתוסכלת מכך שהיא צריכה לבחור בין בעלה לבין חיי נצח, או אחד הלוחמים מהדרום מראה שגם הוא בן אדם שחושב שהוא נלחם בשביל הטוב. אני פשוט לא חושבת שנוכחות מוגברת של נשים בסרטים מהווה את החתרנות הזו.)
ואגב, כל הכבוד לך.
אני אמנם חולק על סגנון הדיון שלך לעתים מזומנות, וגם בדיון הזה, אבל התחלתי את קריאת הדיון הזה עם עמדה אחת, וסיימתי אותו עם עמדה אחרת. תודה על זה.
תודה
(ל"ת)
הבעיה היא שאת הולכת לכיוון השני: את מרדדת את היצירה
לכדי פמפלט פוליטי מתוחכם פחות-או-יותר.
אבל יש הבדל . יש הבדל בין יצירה שנכתבה *מתוך* מטען של מישהו, לבין יצירה ש*נועדה* לקדם רעיון מסויים, ובין שני הסוגים לפמפלט. את הופכת פה את האפוס העצום של טולקין לפמפלט מלכותני באורך אלף ומשהו עמודים. אבל אם הוא היה פמפלט, הוא היה טובע אי-שם בים ההיסטוריה ולא צף מעליו. טולקין לא היה רק שמרן. הוא היה גם בלשן (גם? גם?!?!), הוא היה בעל עניין בתרבויות עתיקות, הוא היה בוגר מצולק וביקורתי של מלחמת העולם הראשונה, שלא מי-יודע-מה ייחס ערך למעמד החברתי ועוד כהנה וכהנה. 'שר הטבעות' לא נכתב כי טולקין חשב 'הוי, אני צריך לכתוב יצירה אנטי-דמוקרטית' (גם אם נקבל את הפרשנות הפוליטית שלך) אלא כהמשך ארוך, מפותל ולא-תמיד מתוכנן מראש של הסיפור שטולקין סיפר לילדיו, התרבויות שהוא חקר וכל מיני נושאים שהעסיקו אותו – עוד מאז מלחמת העולם הראשונה, שעל השפעתה עליו כמעט אין מה להתווכח.
מלבד זאת, הפרשנות הזו לא נראית לי נכונה עובדתית. טולקין התחיל לכתוב ב-1937, וסיים בסביבות 1949; מלבד העובדה שגורמים זניחים כמו מלחמת העולם השניה מן הסתם השפיעו קצת יותר מאותם 'הוגים ואמנים' על החברה, הרי שכשטולקין סיים לכתוב, בריטניה *לא* הייתה פריז של 1968. אף אחד לא ערער על מעמד המלוכה, כמעט; למרות הנסיגה מהודו ומפלסטינה, בריטניה עדיין הייתה אימפריה; המדינה הלכה וחיזקה את מעמדה כלפי פנים, כולל גל הלאמות עצום; המושבות באפריקה עוד לא התקוממו או דרשו עצמאות; המלחמה הקרה הייתה בשלבי עליה, כולל החלוקה לשני גושים (המדינות הבלתי מזדהות עוד לא התאגדו); ולמעשה, ההתרסה נגד הקרבה עצמית ונאמנות למולדת ממש לא התקרבה לזו שהייתה בתחילת שנות השלושים, עם "this House will in no circumstances fight for its King and Country" באוקספורד ב-1933.
לקחת את האפוס הזה, על מרכיביו האישיים, על רצונותיו של הסופר, ולרדד אותו לכדי מסר פוליטי מסויים – זה לא רק אנכרוניזם, ולא רק לא מדוייק היסטורית. זה גם מרדד את הספר עד מאוד, וגם, אפעס, מאבד אותו כמעט לגמרי – עדות לסכנה בניסיון להשטיח כל דבר לכדי 'הכל הוא פוליטי'.
נראה לי שאתה מניח שיש פה רק שתי אפשרויות
או שליצירה אין מסר פוליטי, או שהיא תעמולה פוליטית. האמת לרוב איפהשהוא באמצע. אני מסכימה שיש גם פנים אחרים ומשמעותיים לשר הטבעות – זוהי אחת התכונות שהופכת את הספר ליצירה עשירה ומעניינת כל כך – אבל זה לא מוריד מחשיבותו של הפן הפוליטי שלה.
לגבי ההיסטוריה, נראה לי שאתה ממעיט בחשיבותה של מלחמת העולם הראשונה בערעור סדרי העולם, ובעיקרם מערכת המעמדות, בבריטניה. למעשה זוהי דוקא המלחמה הזו שמהווה את הטראומה הלאומית המכוננת של המדינה, שממשיכה להשפיע עליה עד היום (מלחמת העולם השנייה, לעומת זאת, היתה כמעט אקט מתקן, שכן היא אפשרה לבריטים להלחם באויב אמיתי במקום להתקע בשוחות במשך ארבע שנים). הצעירים שהתגייסו למלחמה עשו זאת מתוך אמונה עמוקה בעקרונות שנמצאים בבסיסו של שר הטבעות – פטריוטיות, גבורה, הקרבה עצמית. הם חזרו (אלו מהם שחזרו) שבורים בגוף ובנפש, משוללי אשליות, ולמעשה הקימו את המודרניזם שבא לקרוא תיגר נגד כל ההנחות ששלחו אותם ואת חבריהם למות על כלום (וזה מבלי לדבר על ההשפעה של המלחמה על דור שלם של נשים צעירות שמצאו עצמן ללא בעלים, והפכו לחוד החנית של המאבק על זכויות לנשים).
מלחמת העולם הראשונה השפיעה עמוקות על טולקין, כפי שהוא כותב בהקדמה לשר הטבעות. בשעה שרבים מבני דורו ניסו לפרק את האומנות כפי שהם ניסו לפרק את החברה שיצרה את האומנות הזו, הוא חזר אחורה לתקופה הפרה-מודרנית. פשוט בלתי אפשרי לטעון שלא היו לשינויים שהתרחשו סביבו שום השפעה על הבחירה הזו, או שאין לה שום השפעה על המסר הפוליטי של הספר.
בתור התחלה, כתבתי שלוש אפשרויות.
לא צריך להניח בשמי שיש שתיים, אחרי שכתבתי שלוש. כמו-כן, גם התייחסתי למלחמת העולם הראשונה כגורם משפיע עליו, ולא פעם אחת כי אם פעמיים (גם יש ספר שלם שעוסק בטולקין ובמלחמת העולם הראשונה, אבל זה עניין אחר; גם על משמעות מלחמת העולם הראשונה לאותו דור, שהייתה שונה טיפה מהמיתוס שנוצר לדורות הבאים, יש די חומר).
אחרי תיקונים עובדתיים אלה, לעצם העניין. הטיעון שלך התחיל משנות החמישים. עכשיו עברת מניה-וביה למלחמת העולם הראשונה – בלי לשנות *כלום* בטיעון. וזו בדיוק הבעיה עם הניתוח הפוליטי הזה: הוא גנרי. אפשר להחיל אותו על כל דבר. כמו שהסביר לי פעם ידיד מה הוא עושה בתואר שני בלימודי פרשנות (היום כבר יש לו דוקטורט): "אנחנו קוראים טקסט ומוכיחים שדופקים את השחורים".
ויש שתי בעיות נוספות עם הניתוח הפוליטי. קודם כל, הוא מבלבל במכוון בין עמדה או מטען פוליטי לבין *מסר* פוליטי. האם שר הטבעות *נועד* לקדם עמדה אנטי דמוקרטית? האם טולקין אשכרה רצה לומר, 'חבר'ה, דמוקרטיה זה רע, בואו נשלול את זכות ההצבעה מפשוטי העם'? לא ממש. לא כל מה שבא לידי ביטוי הוא המסר.
שנית, וזה החשוב יותר, הניתוח הפוליטי אולי מלמד אותנו כמה דברים על טולקין – חלקם טריוויאלים, חלקם טיפה פחות – אבל הוא מלמד אותנו מעט מאוד על הספר ומה שהופך אותו ליצירה חשובה כזו. זה לא שיש "גם פנים אחרים ומשמעותיים לשר הטבעות"; זה שאילולא אותם פנים, לא הייתה לספר שום משמעות ותועלת. מה הופך את הספר לייחודי? בטח לא הדעות\מסרים\מטען פוליטי שלו. יש מן הסתם עוד מאות ואלפי ספרים שאפשר לנתח אותם פוליטית באותה צורה – אבל אף אחד מהם הוא לא 'שר הטבעות'. ספרות גדולה חורגת מתחומי המקום והזמן שבו היא נכתבה, ואומרת לאנשים משהו *אישי*. הניתוח הפוליטי לוקח את כל ההיבטים האישיים – הן של הכותב והן של הקוראים – ומרדד אותם לוואן-ליינר פוליטי. מרוב שהאישי-הוא-הפוליטי, לא נשאר אישי; ומרוב פוליטיקה, לא נשארת ספרות.
(נושא האישי-הוא-הפוליטי גם מסביר למה דיונים כאלה נוטים להיות הדיונים הברוטאליים ביותר בעין הדג. כי כשהכל פוליטי, גם הויכוח בהתאם: זה כבר לא דיון בין שני אנשים, אלא שתי השקפות עולם שחובה להביס אחת מהן, שבמקרה התגלמו בגופים של מגיבים מסויימים).
הייתה לי שבת שלמה לחשוב על זה,
ומן הסתם אחזור פה על כמה נקודות שעלו במהלך 42 התגובות החדשות שטרם הספקתי לקרוא,
אבל אני מאוד, מאוד לא מסכים לטענה ש"דמות שנכתבה אך ורק כדי שתהיה דמות נשית בסרט היא לא דמות טובה".
למה?
בתור התחלה, כי זו טענה אידיאולוגית-רומנטית: אם הדמות לא נכתבה משיקולים 'טהורים', היא לא תהיה דמות טובה. בעצם, יש כביכול סיבות 'נכונות' לכתוב דמות, וסיבות 'לא נכונות'. אבל תכל'ס – בכל סרט או יצירה יש אילוצים. יש דמויות שנכנסו משיקולים מסחריים (איירון מן 3 סין, הוא דוגמה בולטת – אבל יש המון דוגמאות פחות בולטות), ויש כי הכותב רצה משהו עם הדמות. מה שקובע את התוצאה אינם הסיבה והאידיאולוגיה לכתיבת הדמות, אלא הכשרון של הכותבים.
וזה הדבר השני: יש לנו מספיק דוגמאות שמוכיחות שזה לא נכון. בספרות, למשל, העניין בולט מאוד. "אוהל הדוד תום" נכתב *בדיוק* כדי לקדם אידיאולוגיה; הוא יופי של ספר. "גיא אוני" נכתב כי שולמית לפיד רצתה להכניס גיבורות לפנתיאון הספרותי העברי – במילים אחרות, "דמות שנכתבה אך ורק כדי שתהיה דמות נשית" – וזה עבד לה עד מאוד; הספר נחשב קלאסיקה. ואפילו לאחרונה, ב'הנוקמים', הדמות של סקרלט ג'והנסון עונה על כל המאפיינים של דמות שנכתבה כדי שתהיה דמות נשית בסרט כל-גברי, אבל היא בלי ספק בין שתי הדמויות המגניבות ביותר בסרט.
לגבי 'ההוביט', אני בכל זאת קצת ספקן. הן כיוון שאני לא אוהב שינויים ותוספות בקלאסיקות אלא במקרים חריגים, והן מכיוון שהחלק הראשון היה כבר ארוך מאוד, ונצטרך הישג רציני כדי שקו העלילה הנוסף (עוד אחד מהם) יתרום לסיפור בחלקים הבאים.
אבל לגבי השאלה העקרונית – כן, בהחלט. דמות שנכתבה אך ורק כדי שתהיה דמות נשית, או שחורה, או דתית או משהו – יכולה להיות דמות מעולה. זה תלוי בכישרון של מי שכותב אותה, לא בסיבות שמניעות אותו.
תודה.
אני מודע, כמובן, לעובדה שהסברת את Abigail ולא אותי, אבל הסברת אותה מספיק טוב כדי שאני באמת אבין מה היא הטענה – וככה זה הרבה יותר נוח לנהל את הדיון. אני אמנם עדיין לא מסכים אתכם עד הסוף (זו טענה רומנטית, ואני רומנטיקן), אבל פירטת ונימקת את עצמך מצוין, וגם אם אני לא מסכים איתך ב-100 או 50 אחוז, את הפישלייק שלי קיבלת. תודה ושבוע נפלא.
מסכים כמובן שדמות כנ"ל *יכולה* להיות דמות מעולה.
ואם מסתכלים לתוך המרחב האינסופי של ההיסטוריה, יש דוגמאות לכל כלל וכל יוצא מן הכלל. אני גם מסכים עם הדוגמאות שלך. ובכל זאת: סיפור זה הרבה מרכיבים שצריכים להיות בהרמוניה כדי שהוא יעבוד (סליחה על הפלצנות). אם מכניסים מרכיב כלשהו (דמות, לצורך העניין) בלי שיש בו צורך בסיפור (כלומר-לצורך חיצוני), הוא כנראה לא יעבוד. תסתכל על כמה מהסיפורים הטובים יותר שנכתבו (או על סרטים), ואתגר כותב תסריטים מן המניין, אפילו מוכשר, להוסיף להם דמות מרכזית, או קו עלילה נוסף. אני מבטיח לך שהסיפור החדש שתקבל יהיה פחות טוב מהמקורי. ליצור סיפור טוב ומהודק זה דבר קשה מאוד, אז לעשות את זה בגישת ה"על הדרך"-צריך אישה אז נכניס אישה, ואז נחשוב מה עושים איתה-זה כמעט בלתי אפשרי לביצוע.
כמובן, יש דוגמאות נגדיות. אתה נתת כמה מצויינות. ובכל זאת, צריך להבדיל בין דוגמת "אוהל הדוד תום" להוביט. כשבונים סיפור שלם מסביב לאידיאולוגיה שרוצים לקדם, לא עושים דבר שונה בהרבה ממה שעושה כל תסריטאי בכל סרט עם אמירה-הרי תמיד כשרוצים להעביר מסר צריך לבנות את כל הסיפור סביבו, כולל דמויות ועלילה שיתמכו בו. לא משנה עם זה מסר על זכויות השחורים או הרוע שבאדם. כנ"ל הדוגמא של "גיא אוני".
המקרה של ההוביט, לעומת זאת, דומה לדעתי הרבה יותר לדוגמא שהבאתי בהתחלה, עם התסריטאי שמנסה להוסיף דמות לסיפור קיים: יש לך כבר סיפור (הספר "ההוביט"), שלם ואהוב, כזה שעובד. הביאו תסריטאי, ואמרו לו להוסיף דמות (או שהוא אמר לעצמו. במקרה הנ"ל, כשהמניע חיצוני לסיפור, זה לא משנה הרבה). לא ככה עושים את זה. יכול להיות שג'קסון יביא יציאה חזקה ותצא לו דמות מעולה שתשדרג את הסרט-אבל נסיון העבר מלא בהרבה יותר ג'אר ג'אר בינקסים מאשר דודי תום.
לא חייבים שכולם יהיו גברים
אם פיטר ג'קסון החליט להתעלל בנו בשלוש שעות של גמדים שרים והכנסה של דמויות מהסילמריליון, הוא יכול היה להמיר חלק מהגמדים לפחות שיהיו נשים. במידה והוא לא מיזוגן גמור, הוא יכול להבין שגמד יכול להפוך להיות גמדה *בלי* שזה ישפיע *בכלל* על אפיון הדמות.
פה יקומו כמה חובבי טולקין ויזעקו הכצעקתה, כיצד ניתן לחרב יצירת מופת וכו' ע"י חו"ח שינוי המגדר של דמויות מהספר??!!1 ופה אני אגיד פחחחחח. אם את אראגורן הפכו מההלך לכוסון, אפשר להפוך לפחות אחד מהגמדים לאישה, ולתת לי ולנשים אחרות שצופות בהוביט (51% מהאוכלוסיה, כן?) הרגשה שאנחנו קיימות.
שלא לדבר על זה שהגמדים יכלו להיות גם היספנים או שחורים, אלא אם כן הארץ התיכונה היא גן העדן של הגזע הלבן.
לא מספיק שהם גמדים, עכשיו את רוצה שיהיו גם היספנים?
אולי גמדה היספנית יהודית? Haven't the little people suffered enough?
לא נעים לי להגיד לך
אבל היא *באמת* גן העדן של הגזע הלבן. אנשים אוהבים לשכוח אבל גם בני אדם נלחמו לצד סאורון, לא רק אורקים. והם, איך לומר זאת ?, לא מי יודע מה לבנים.
נו טוב
הארץ התיכונה מנסה להראות כמו סוג של אירופה ימי בניימית מבחינה חברתית וטכנולוגית (או לפחות כמו גירסא קסומה ורומנטית שלה). קצת מצחיק לצפות שנראה בה עירבוב גזעי – שהוא בכול זאת תוצר של תהליכי גלובליזציה מודרניים. בהתחשב בכך – גם לא מפתיע שהאויב שתוקף את התרבויות הכמו-אירופאיות מהדרום נראה בהתאם – אפריקאי או מזרח תיכוני.
לא פוליטיקלי קורקט? נכון. אבל בהחלט אמין.
לא אמין בכלל
הרעיון שאירופה היתה לבנה ומבהיקה עד לפני כמה מאות שנים הוא מוטעה. לא צריך להיות מודרנים בשביל תהליכי גלובליזציה, וזה ממש לא קשה בשביל אפריקאים ומזרח תיכונים להגיע לאירופה . זכור, ספרד היתה תחת שלטון מוסלמי לתקופה לא קצרה, ומזרח אירופה וטורקיה נלחמו זה בזה באופן שבהחלט היה מעודד החלפת אוכלוסיות במשך זמן אפילו יותר ארוך.
בוא נגיד את זה ככה: אם היהודים הגיעו מהמזרח התיכון לכל פינות אירופה בימי הביניים ועוד לפני, ממש לא בעייתי בשביל אפריקאים ומוסלמים לעשות את אותו הדבר.
חכה לשחקן השחור שיידחף בכוח בהוביט 3.
מתלבטים עכשיו בין אדם שסמוג צלה לאורק שנשאר יותר מדי זמן בשמש.
לא מצחיק.
(ל"ת)
אני אחזיר לך את הכסף בדואר.
(ל"ת)
תעשה טובה
להבא השאר תיבות פנדורה סגורות.
בתודה, מישהו שנמאס לו מדיונים על מעמד האישה בכל פוסט שלישי.
ולי נמאס מהודעות כאלו.
בשיא הרצינות, אני משתדלת להישאר מנומסת (ההודעה שתכננתי לכתוב במקור הרבה פחות נחמדה), אבל כבר ממש נשבר לי מזה.
זה אתר על קולנוע, מדברים בו על קולנוע. מדי פעם, אוי ואבוי, מדברים בו על נשים וקולנוע, מה לעשות, גם נשים זה לפעמים נושא שקשור לקולנוע. אם מדובר בדיון און טופיקי, כמו הדיון הזה, מה לעזאזל הבעיה?
הדיון הזה התפתח באופן טבעי ממה שרד פיש כתב. אז מה שאתה עושה זה לא סתם המקבילה ללהתלונן על זה שמדברים יותר מדי באתר על נולאן, נניח, אלא להכנס לכתבה על באטמן ולהתלונן שמדברים יותר מדי על נולאן.
בחיי, אין לי דרך לבטא כמה הודעות כאלה לא סתם נמאסו עליי, אלא הן כבר מרגיזות ממש. זה דיון און טופיקי שקשור ישירות לכתבה שרד פיש פרסם. לא מוצא חן בעיניך? תתמודד.
האמת שלי יש איזושהיא סימפתיה לגישה שלו
גם אני הגעתי לכאן כדי לדבר על קולנוע, וממש מתחיל להעיק עלי זה שאני מגיעה לאתר הזה ורואה הודעות כמו זו שבמעלה הפתיל. כי אז הבחירה שלי היא או לבלוע את העלבון, ואת ההבנה שאני עדיין אזרח סוג ב' שהייצוג שלו בסרטים נחשב לבונוס חביב אבל לא הכרחי (ובהחלט הרבה פחות חשוב מהצלחתו של סרט שני בטרילוגיה המבוססת על ספר באורך 300 עמודים), או להכנס לדיון שאני יודעת שיתפתח לריב שבו יסבירו לי כמה שאני לא בסדר בזה שאני פוצה את הפה.
אז האמת היא שאם אנשים היו מפסיקים לפרסם פה הודעות שהם יודעים שעלולות להרגיז חלק ניכר מאוכלוסית באי (ובאות) האתר, אני חושבת שהייתי די מרוצה. אני שמחה לנהל פה דיונים על נושאים פמיניסטיים, אבל לא כאלו שמתחילים ב"אני יודע שמה שאני אומר הוא מעצבן, אבל אני עומד להגיד אותו בכל אופן."
אבל זאת לא הגישה שלו בשום צורה.
הגישה שלו היא לא "כמה מדכא שאנחנו חיים בעולם בו דיון כזה בכלל צריך להתקיים" או "אנשים צריכים לזכור שגם נשים גולשות באתר הזה, והן אפילו יודעות לקרוא", אלא "נמאס לי לשמוע דיונים עם היבט פמיניסטי", לא משנה כמה דיון על ייצוג מיעוטים בקולנוע הוא דיון מעניין, חשוב ובשם האלוהים רלוונטי למה שרד פיש כתב.
אני ממש מחזיקה את עצמי לא להגיד כמה דברים מאד חריפים על הגישה הזאת.
נדמה לי שהבעיה היא לא עם הנושא, אלא עם העומס.
בערך חצי מהדיונים הארוכים באתר בחודשים האחרונים (אולי אפילו יותר) הם דיונים בעלי היבט פמיניסטי. לרוב, אותם האנשים גם מנהלים אותם.
עד כאן הפרשנות. לגבי דעתי האישית: הדיונים הללו חשובים מאוד, ואין דבר כזה יותר מדי העלאת מודעות. אבל כן, זה יכול להיות מעייף.
הייתי שמח אם כמו "הפסק לעקוב אחר כתבה זו",
הייתה אפשרות של "הפסק לעקוב אחר פתיל זה". אבל זה כנראה מסובך מדי ליישום, אז בינתיים אני אמשיך לגלול בזריזות כדי לבדוק אם יש משהו מעבר לפתילפלצת הזה.
רק אוסיף.
הבעיה האישית שלי היא לא באמת עם העומס, היחס הגבוה של הדיונים הנ"ל לעומת דיונים אחרים או היותם מנוהלים שוב ושוב על-ידי אותם האנשים. בנוסף לכל זה, מטבע היותו נושא חשוב וכאוב, הדיונים תמיד מתנהלים בתוקפנות והתלהמות שנתקלתי בהן לעיתים מאוד רחוקות כאן בעבר (להוציא טרולים או כאלו שנקלעו בטעות לאתר).
האם מדכא אותי שהקולנוע בפרט ותרבות בידור בכלל מייצגים בחוסר-נאמנה נשים? בהחלט.
האם אני חושב שזהו נושא חשוב מאוד וכי יש לנו, כחברה בכלל וכקהילה בפרט, מחויבות להעלות את המודעות כלפיו ולשאוף לתקן את העוול? ללא ספק.
אבל רבאק, נמאס לי לקרוא משפטים נוסח:
"אנשים צריכים לזכור שגם נשים גולשות באתר הזה, והן אפילו יודעות לקרוא"
"מה גורם לך להניח שחייבים לבחור בין "סרט טוב" לבין "סרט שיש בו נשים"?"
או להעלות באוב את המפלצת שצמחה בביקורת על ההוביט:
"אתה חושב שאישה גוררת מיידית מיניות, ושלא יכולה להיות אישה בתפקיד לא מיני, ואז קורא לנו בורים?"
נמאס לי אף יותר לקרוא אותם שוב ושוב.
מפריע לי שאווירת הדיון בעין הדג מדרדרת לרמה שכזו. מפריע לי במיוחד הסיכון הממשי שפלוני שיקלע לקריאת פתיל הודעות שכזה באמת יחשוב לעצמו "פמניסטיות משוגעות" עקב ההתלהמות. כי זה אכן נושא חשוב מאוד ומאבק צודק להעלות את המודעות בקרב האוכלוסיה בכלל והאוכלוסיה הגברית בפרט, כך שחשוב אף יותר לעשות זאת באופן שלא יצור אנטגוניזם בקרב אלו עימם (אם נתעלם מההתעקשות להפוך את זה ל"מולם") מתנהל הדיון או אלו שקוראים אותו.
ברור לי שזה נושא כאוב וכי כבר היו מספיק מקרים (גם כאן בעין הדג) בהם טענות הנגד שהועלו כמעט והצדיקו את ההתנהלות הזו, אבל אנא, אל תתנהלו באופן שעלול לגרום לאנשים לחשוב שכל מי שמגיב במשהו שאינו הנהון ראש נמרץ הוא מבחינתכן מיזוגוניסט שלא רוצה שדמויות נשיות יפריעו לחווית הקולנוע שלו.
הבהרה: אני לחלוטין לא חושב שמישהי כאן היא משוגעת או מחביא את דעתי תחת "אחרים אולי יחשבו ש…", ייצוג שיווני בתרבות הבידור הוא נושא חשוב מאוד הראוי לדיון ולמודעות גבוהה בקרב הצרכנים כי רק כך ניתן לשפר את המצב.
פעם הבאה שמישהו יאשים אותי
בזה שאני מחפשת דברים להתרגז עליהם, אני אקשר אותם להודעה שלך ואצביע על כך שלא אמרתי בדיוק את מה שאני חושבת עליה, בדיוק בטונים שהיא גורמת לי להרגיש, כדוגמה נגדית.
האם אפשרי שאתה לא מודע לפטרוניות של מה שכתבת כאן? לבעיתיות של האמירה שאתה יודע יותר טוב ממני איך להיות פמיניסטית? לקשר שאתה קושר בין כעס נשי לבין שגעון? (זה לא כאילו שכבר מאות שנים שגברים מתארים נשים שאומרות דברים שלא מוצאים חן בעיניהם כמשוגעות או משהו.) האם העלת בדעתך שזו אולי לא הפעם הראשונה שאני נתקלת ברעיונות שעלו בדיון הזה, ולטיעונים שהועלו נגדי? שאולי אנחנו רואות דברים שאתה לא רואה כי אנחנו חיות את המציאות הזו כל חיינו?
תעשה לי טובה ואל תגיד לי איך לדבר על פמיניזם. או לפחות, על תעשה זאת באותה הנשימה שאתה מספר לי עד כמה אתה פמיניסט.
שומו שמיים.
אני בהחלט מקווה שתקשרי בעתיד להודעה שלי ולתגובתך אליה.
אין לי שום כוונה להתייחס לכל ההנחות והטענות לגבי מה אני חושב או מתכוון.
עם-זאת, נקודה אחת כאבה לי במיוחד ולכן אתייחס אליה: האזכור של "משוגעות" היה בדיוק בגלל הנטייה העצובה והסקסיסטית בקרב האוכלוסייה הגברית לתייק נשים כ"משוגעות" כל אימת שהן מדברות על משהו שלא נוח להם לחשוב עליו יותר מדי. העובדה שאני מכיר בשכיחות של משהו ומציין אותה בהודעתי לא מצביע בשום פנים ואופן על קשר כלשהו שאני אישית קושר, מסכים עימו או חושב עליו כמשהו מלבד מגוחך.
יום טוב.
צריך להפריד בין הערה לגבי אופי הדיון לבין התנגדות
הטענה שלך פה, אם הבנתי אותה נכון, הוא שלגברים אסור להגיד לנשים איך לנהל דיונים בנוגע לפמיניזם, ובאופן כללי יותר, שלרוב אסור להגיד למיעוט איך לנהל את מאבקי השחרור שלו.
הטענה הזו חובקת בתוכה טענה ספציפית יותר, שאת לא אומרת בצורה מפורשת, והיא שהדרך הנכונה לנהל את המאבק לשיוויון נשי היא באגרסיביות.
שתי הטענות הללו לגיטימיות (אם אחת אני מסכים, עם שניה לא – אבל זה פחות משנה כרגע), אבל שתיהן לא ממש מנוסחות בהודעה שלך בבירור. את פשוט מניחה שהצד השני כבר ניסח את עמדתו בבירור בשתי הסוגיות, וחושבת שזו עמדה לא לגיטימית, ומסרבת להגיב אליה לעומק.
אלא שאני מניח שחלק מהצד השני הוירטואלי, דהינו, הרבה מהקוראים כאן, לא ניסח את עמדתו בשתי הסוגיות הללו בבירור. להעלאות אותן על פני השטח ולדבר עליהן מפורשות, במקום לאיים בהתפוצצות הדדית, נראה לי הרבה יותר פרודוקטיבי בהקשר של חלק מקוראי האתר הזה.
אתה מניח פה הרבה הנחות בעייתיות
האחת היא שאם צד מסוים בדיון לא ניסח את הנחות היסוד שלו, זה אומר שהן אינן קיימות. אני חושבת שאם גבר מרשה לעצמו להגיד לי איך להיות פמיניסטית, זה אומר שהוא לא רואה בעיה בהתנהגות הזו, אפילו אם הוא לא אמר לעצמו אי פעם "לי, כגבר, יש זכות שווה להגיד לאשה איך להיות פמיניסטית."
השנייה היא ההגדרה שלך של ההתנהגות שלי כ"איום בהתפוצצות הדדית" כשלמעשה מה שקרה הוא שהסברתי בדיוק מה לא היה בסדר בהודעה שהגבתי אליה. זה בדיוק מה שאתה טוען שאתה רוצה, ובכל זאת כשאני עושה את זה אני עדיין לא בסדר.
השלישית, ופה נראה לי שנמצאת הבעיה העיקרית, הוא השימוש שלך במושג "אגרסיביות" מבלי להתייחס לאופן הטעון ומגמתי שבו הוא משמש לעיקור ודה-לגיטימיזציה של מאבקם של מיעוטים. אני לא חושבת שהתנהגתי באגרסיביות בפתיל הזה. אני חושבת שהתנהגתי בכעס, אבל כעס זו תגובה לגיטימית, במיוחד כשהאדם שאת מגיבה אליו אמר בפירוש שהוא יודע שדבריו יכולים לגרום לכעס והחליט לומר אותם בכל אופן. לרוב יש נטייה לתפוס את כעסו של המיעוט כלא לגיטימי – לפרש אותו כרגש פחות חיובי (נשים כועסות הן היסטריות, ביצ'יות, או משוגעות. גברים לא-לבנים כועסים הם מפחידים, או כמאמר ראש ממשלה שלנו, "לא נחמדים"), להשתמש בו כדי להוכיח את העליונות האינטלקטואלית שלו (אני מדבר בשלווה ואת מדברת בכעס, ולכן אני יותר שקול וצודק ממך – כמובן שאתה לא כועס, הדברים שאמרת לא משפיעים עליך אלא רק עלי), או כהצדקה לאדנות (אם רק היית מדברת יותר נחמד, הייתי מקשיב לך), ואפילו לבטל את קיומו (לא יכול להיות/לא הגיוני שאת כועסת, הרי לא אמרתי שום דבר מכעיס – כלומר, ניכוס לא רק של הלגיטימיות של כעס, אלא את זכותו של המיעוט לחוש אותו, למרות שלרוב אין הבנה אמיתית של נקודת הראייה שלו). לא רק זאת, אלא שמנסיוני הדי רחב, כל אמירה נגד הרוב שנובעת מכעס, גם אם היא מנוסחת בטונים הכי שקולים, יכולה להתפס כאגרסיבית, משום שהמעשה האגרסיבי הוא לא אופן ההתנסחות, אלא הבחירה לאתגר את הרוב.
זו לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בטענה כמו שלך – אם רק היית יושבת בסבלנות ומסבירה את הנחות היסוד שלך, היינו יכולים לנהל דיון שקול ומלא בכבוד הדדי – והאמת שאני מנסה, עד כמה שאפשר, לעשות זאת (אם כי שוב, אני חושבת שיש גבול לסבלנות שאפשר לצפות ממני כשאני מגיבה למישהו שידע שהוא עומד להרגיז אותי). אבל מנסיוני – השוב, די רחב – זו רחוקה מלהיות אמת אבסולוטית.
ועכשיו בבקשה די.
הנושא נחרש כאן, כמו שכבר נאמר שוב ושוב, לאורך ולרוחב, והוא יורד למטא-אוף-מטא-אוף טופיק. נדמה לי שכל מה שהיה צריך להיאמר בפורום הציבורי הזה כבר נאמר, ואם יש לכם עוד נקודות להידיין על אופן הדיון על אופן הדיון על אופן הדיון, אתם חופשיים להמשיך לעשות את זה בהתכתבות אישית.
אינני מחזיק ולו בהנחה או טענה אחת מאלו שאת מייחסת לי.
אבל, לפי בקשתו של רד, נפסיק בזאת.
כמו שנכתב למטה, זה לא הנושא שמפריע, זו הכמות
מצחיק שאת אומרת ש*את* זו שמנסה להישאר מנומסת.
אין לי בעיה עם דיונים על פמניזם. באמת. יש פה הרבה דיונים כאלה, חלקם גם מעניינים, וגם הוקדשו פוסטים לנושא. אבל בזמן האחרון, נראה שאלה הדיונים היחידים באתר הזה. ושאתר על קולנוע מתחיל להתמלא בדיונים על נשים בקולנוע, אז כן, זה מתחיל לעצבן. ושנינו יודעים שזה לא תמיד קשור למה שרד פיש כותב. נראה שלאחרונה כל אחד שמעז אפילו להזכיר את המילה "אישה" בתגובה שלו, ישר קופץ עליו "צבא הפמניזם" של האתר כאילו הוא השווה נשים להיטלר.
דבר ראשון, לפעמים באמת ניצתים פה דברים על שטויות. מה בלינק כבר כתב? שהוא לא רוצה שיוסיפו דמות נשית שלא שם במקור? זו טענה לגיטימית לגמרי. כל ה"מפלצת" הזאת שהשתלשלה ממנה נראית לי ממש לא הכרחית. גם אני לא רוצה לראות אישה שנכתבה סתם כדי שתהיה אישה, או איש אפרו-אמריקאי שנכתב רק כדי שיהיה אפרו-אמריקאי. כשיש לך תסריט מוכן ושלם, זה דבילי להגיד "אוי רגע, אין לי פה גיוון מגדרי ואתני, אז בוא נכניס אישה כדי שלא יוכלו להתלונן שאין נשים". עם כל הכבוד, זה פשוט מטומטם. אני לא אומר שהסרט בהכרח יצא גרוע אם דבר כזה יקרה, כי אי אפשר לדעת עד התוצאה הסופית. אבל שוב, דמות שנוספת רק בשביל גיוון מראש לא נשמעת כמו דמות שישקיעו בה הרבה מחשבה.
דבר שני, אם כותבים משהו שמעצבן אותך, אפשר פשוט להבליג. כן, כן, לא צריך להתייחס לכל תגובה באתר. כל אחד פה, כולל אני ואת, הם אנשים מאחורי מקלדת. הרבה פה לא מכירים אחד את השני אישית. יכול להיות שסתם איזה מישהו – או אפילו משתמש ותיק – קם על רגל שמאל ומתחיל לכתוב פה דברים פוגעניים נגד נשים. כמובן שזה לא בסדר, ואפשר לפנות למנהל האתר כדי שיטפל בעניין. או שאפשר גם להתעלם. לא צריך לצאת למסע צלב נגד כל אחד שמעז להגיד משהו רע על נשים כאילו הוא מדבר בשם כל גבר שקיים. לפעמים אלה טרולים שסתם רוצים ליצור פרובוקציה. אז מתעלמים וזהו.
לסיכום, אין לי בעיה שידברו פה על פמניזם, אבל בחיאת רבאק, תנסו לסנן אותם קצת. לפעמים נראה כאילו נשים פה רק מחפשות דרך להתחיל דיונים כאלה.
אני אומר לך, הנשים האלה...
אני בקושי מגיב פה באתר אבל ההודעה הזו באמת הקפיצה לי את הפיוז.
אתה לוקח פה שירשור שלם ודוחס את כולו לפסקה אחת שפשוט מראה רק את מה שאתה חושב ואת המסקנות שלך ומתעלם לגמרי מכל האנשים שכבר התייחסו לטאיעונים שאתה מביא פה. לא טרחת לקרוא אותו? אז אל תבוא בסוף כאילו כלום לא נאמר ותעלה את כל הדברים האלה מחדש. בשביל מה?
מה הבעיה עם הדיונים על נשים בקולנוע?
נראה לך שזה גוזל כוח מאנשים ורק אם היו מפסיקים אותם על כולם היו רצים ומתחילים לפתוח דיונים שאתה כן היית רוצה להשתתף בהם? לא נראה לי.
את העצה שאתה מחלק פה למשתתפים בדיון אתה גם מוזמן לקחת לעצמך – לא מעניין אותך? אל תקרא ואל תגיב, אפשר לחשוב שמישהו מכריח אותך לקרוא כל תגובה באתר. איכשהו אני כבר עשר שנים מצליח יפה לעשות את זה ולא לקרוא משהו שלא מעניין אותי.
אם זה באמת לא כזה מפריע לך "בתיאוריה" אולי כדאי שלא תשתמש במילים כמו צבא והיטלר כשאתה מתאר דיונים שבדרך כלל כוללים כולה איזה חמישה עד עשרה איש, כי המילים שלך מראות שזה ממש מפריע לך. בשום נושא אחר שהיו בו חפירות לאורך חודשים לא ראיתי מישהו שמתלונן ככה. אז תיישם את העצה שלך – תבליג. אפשר כבר לחשוב מה זה גוזל ממך.
תודה.
זה מתחיל להיות ממש מתסכל שאנשים לוקחים דיונים שונים, חלקם בכלל לא קשורים זה לזה מלבד זה שהם עוסקים בנשים (נושא שבעולם מתוקן היה צריך לגעת בחצי מהדיונים באתר, כן?), רובם און טופיקיים, מעניינים ומושקעים, ורק בגלל שיש בהם, אבוי, זוית פמיניסטית, הם כולם הופכים ל"משעמם לי".
מד האטר, אף אחד פה לא התנפל על דה בלינק, בטח שלא צבא פמיניסטיות לא קיים. עשה טובה, לפחות תטרח לקרוא את הדיון לפני התגובה הפבלובית להפסיק אותו. ולפני שאתה נותן לי את העצה המופלאה להתעלם מהודעות באתר, אולי תיישם אותה בעצמך?
אני חושבת שהתיאור שלך של מה שקורה פה מאוד לא מדויק
כפי שאתה יכול לראות, לא היתה שום תגובה זועמת למאמר המקורי. זו באה בתגובה למישהו שאמר בבירור שהוא יודע שדבריו יכולים להכעיס, ובחר להגיד אותם בכל זאת. זה לא שאנחנו מחפשות דרכים להתרגז עליהם – אם הייתי עושה את זה, הייתי מתרגזת עליך עכשיו על זה שאתה משחרר פה אמירה כל כך עייפה, וכל כך מוכרת מנסיונות להשתיק דיונים פמיניסטיים – אלא שמישהו כאן בכוונה אמר משהו מרגיז. וכן, אני יכולה להבליג. אני יכולה לבלוע את העלבון והכעס וההכרה שאני עדיין מתקבלת כאן בחסד ולא בזכות. אבל למה שאני אצטרך לעשות זאת? למה שאנשים אחרים באתר הזה לא יפעילו שיקול דעת מינימלי, ולא יגידו דברים שהם יודעים שהם מרגיזים?
פיתחתי תיאוריה לגבי דיונים פמיניסטיים באתר.
הרבה יותר נעים לנהל דיון עם אקליפס מאשר עם אביגיל, ורוב התלונות של האנשים הם כל אביגיל. זה לא קורה כי אביגיל היא טרולית חוצפנית, זה קורה כי הגרווטאר שלה הוא כועס ומשרה אווירה כועסת על כל הודעה. באמת! שווה לנסות להחליף את התמונה הקטנה הזו.
אתה מצליח להבדיל ביניהם? אני רואה רק נשים.
(ל"ת)
אז ביניהן.
[אבל באמת, הכרחי לספר את הבדיחות האלה כשהנושא גם ככה רגיש?]
כל כך, כל כך כן.
עוד קצת רצינות וחשיבות עצמית בשרשור הזה והיקום יתחיל לקרוס לתוכו.
עם אנטפרייז ענקית
שהורסת את העיר הענקית מסטאר וורז(או אולי זה בעצם טרק)וסליחה על חוסר הרצינות(אני מאשים את עצמי)
אני מניח שדיברת לפנטלימון,
אבל אני הייתי רציני לגמרי. גם כשניהלתי דיונים מהנים מאוד עם אביגיל הרושם הראשוני שלי היה תגובה כועסת, והבנתי שזה בגלל התמונה הזאת שרואים דבר ראשון לפני שקוראים את ההודעה.
לא שמתי לב לזה בכלל!
רעיון מעניין! תמיד תהיתי האם צורת הפנים של מישהו במצב מנוחה, שיכולה להיראות שמחה/כועסת/עצובה/מתנשאת בלי שום כוונה, משפיעה על יחס החברה כלפיו… והאם זה יוצר אפקט פיגמליון… ועוד יותר מעניין אם זה מתרחש גם באינטרנט עם האוואטרים…
תודה לך על כיוון המחשבה האוף טופיקי אך המעניין להפליא…!!
אבל מה היה מרגיז בזה?!
דבר ראשון, אני לא מנסה "להשתיק דיונים פמניסטיים". כמו שאמרתי, אין לי איתם בעיה. רק בזמן האחרון שנראה שרוב הדיונים פה הם פמניסטיים – בין אם הם און-טופיק או לא – ואותי אישית זה מתחיל לעצבן, ונראה שאני לא לבד בדעה הזאת.
בחזרה רגע לתגובה של בלינק. אולי פספסתי פה משהו, עם המח הגברי שלי והכל, אבל כשמפשטים את זה, מה שאני הבנתי שהוא כתב זה "אני מעדיף שלא יכניסו דמות נשית רק למען זה שתהיה דמות נשית, כי לדעתי זה יפגע בסרט". הוא לא אמר "אוי, זה יהיה סרט גרוע כי יש בו אישה שלא צריך", אלא שלהכניס דמויות מיותרות לסרט – נשים, גברים או גמדים – זה לא חיוני. אני אישית לא רואה שום דבר שובניסטי בטענה הזאת, ולא מבין למה לעזאזל נטפלת.
חוץ מזה, לא רק שאת מנהלת דיונים די באגרסיביות – כפי שכבר נאמר כאן – את גם לגמרי מוציאה דברים מפרופורציה. " לבלוע את העלבון, ואת ההבנה שאני עדיין אזרח סוג ב'", "ההכרה שאני עדיין מתקבלת כאן בחסד ולא בזכות." תעשי לי טובה. מי לעזאזל אמר את זה? בכל הדיון הזה (וכן, קראתי אותו, כמה פעמים) אף אחד לא אמר משהו שובניסטי (כפי שאני רואה, לפחות), בטח לא משהו כה חריף שמצריך תגובות כאלה.
אבל זהו, עכשיו אני אקח את עצתי ועצתכם ואבליג בעצמי. הבלגתי עד עכשיו בכל מיני דיונים פמניסטיים שהתנהלו כאן לאחרונה, אבל כבר התחיל להמאס לי אז החלטתי להשמיע קול לשם שינוי. כנראה שזה לא עוזר. אני מרחם על הבן-אדם הבא שיעז לכתוב בתגובה שלו "ייצוג נשי" או משהו כזה. אני יודע שלא אעשה את הטעות הזאת.
אני יודעת שהגבת לאביגיל,
אבל אני רוצה לחזור ולהבהיר משהו, כי יש לי הרגשה שלגמרי פספסתי את מה שאני ניסיתי להגיד לך – זה ממש לא משנה אם הדיון שוביניסטי או לא, או אם מה שדה בלינק אמר לגיטימי או לא. אם תשים לב, לא רק שלא השתתפתי בכלל בדיון אלא שאני גם לא בטוח מסכימה עם אביגיל – היו לה הודעות שלגמרי הסכמתי איתה, והיו הודעות שלחלוטין סתרו את הדעה שלה והסכמתי איתן לא פחות.
מה שמתסכל – והאמת כבר הפסיק לתסכל והפך להיות פשוט מרגיז – זה לסיים דיון ארוך, מעניין, שגרם לי לחשוב (ולדעתי האישית לגמרי נטול אגרסיות ובטח שאף אחד לא תקף את דה בלינק), ואז לראות בסוף הודעה כמו שלך. הודעה כזאת פשוט לוקחת את כל הדיונים שקשורים לנשים שאי פעם היו באתר, לא משנה כמה הם לא קשורים (ואין שום קשר בין הדיון הזה, לדיון על סת' מקפרלן לדיון האם זה בסדר לקרוא לג'ניפר לורנס כוסית) ותוקע אותם תחת מקשה אחת של "נו, אבל עכשיו משעמם לי, הלאה" רק כי כולם במקרה עוסקים בנשים, שזה לא בדיוק נושא קטן ומצומצם ולכן בשם האלוהים הגיוני שהוא יעלה.
זה דיון מעניין, אני רוצה שיהיו עוד דיונים רהוטים ומורכבים כאלה באתר, על כמה שיותר נושאים. וגם אם אתה לא מסכים ואתה מעדיף לקרוא את ההודעה האלף על הליהוק החדש של הנוקמים 2 מאשר ייצוג של מיעוטים בקולנוע, הודעה כמו שלך פשוט לא מכבדת את כל מי שהשקיע וכתב את דעתו בדיון.
דעתי לגבי הדיון הזה
היא שנקודת המבט (הלגיטימית) של רד התקבלה בטעות כעובדה בשטח. מכאן נפסלה כל אפשרות שלדמות יש עומק בפני עצמה.
ומכוון שהקוראים של עין הדג, שהם קוראים נבונים ולא שובניסטים, הבינו בינם לבין עצמם שלהכניס דמות נשית שאין בה כלום רק בשביל הפוליטיקלי קורקט / ניפוח עלילה זה לא רק שיטחי אלא גם שובניסטי, הם לא אהבו את זה.
אבל הצד השני של הדיון, שרגיל לא לקחת נקודות מבט כאלו כעובדות, כעס על עצם ההתייחסות אל הדמות כמו שהתייחסו אליה כמובנת מאליה – מה שבאמת יכול להיות שובניסטי בנסיבות אחרות.
הרצון להגן על נשים מצד אחד וההרגשה שתוקפים אותך לא בצדק מצד שני, בנוסף לקצרים בתקשורת, הובילו לדיון מאוד לא נעים.
עכשיו אתה תקבל
מאות הודעות כועסות על שימוש במילה שוביניזם ועל זה שאמרת שאנשים מחשבים כול מה שרד אומר כעובדות ולא חושבים לבד=)
מחשיבים
(ל"ת)
אבל כל מה שרד אומר הוא כן עובדה :O
http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=cb0AUQxKOTs
זה לא משנה
עדיין יהיו תגובות כועסות על משהו
תפסיקו להתווכח על שטויות ותראו את זה
אהם, התאריך שכתוב בכותרת
לא בדיוק תואם את התאריך היום![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
.
בכול מקרה, מאקסודוס של רידלי סקוט אין לי ציפיות. 'פרומתאוס' היה לא משהו ומ'הנוסע השמיני' לא התלהבתי, הוא די אוברייטד בעיני. לעומת זאת, ל'נוח' של דארן ארונופסקי אני מצפה בגלל שמעניין אותי לראות, אחרי 'ברבור שחור' שנכנס היישר לטופ 10 שלי, איזה טיפול יעניק ארונופסקי לסיפור התנכ"י הידוע. אני בספק שזו תהיה חוויה סוחפת כמו ברבור אבל עדין מעניין אותי לראות.
בנוגע לסרטי אנימציה של העתיד הרחוק, זה מטורף. אח שלי בן ה-5 עכשיו בוודאי יראה בקולנוע חלק נכבד מהסרטים חסרי השם. מעניין אם אחד מהסרטים של דיסני יהיה ראלף ההורס 2.
אחד מהסרטים של דיסני יהיה בסבירות גבוהה מאוד
"ראלף ההורס 2". הם כבר אמרו שהם עושים סרט המשך, ושש שנים זה די והותר זמן.
ככל שמתבגרים בדרך כלל יש פחות זמן לצפות בסרטים
אבל העובדה שהרבה מהם בשנתיים האחרונות לא משהו בכלל, לפחות מצמצמת את הרשימה.
לגבי שומרי הגלקסיה וההשוואה להכנה באוונג'רז
באוונג'רז כל הגיבורים היו קיימים עוד לפני קיום הצוות הזה, ואז החליטו שיהיה מגניב אם הם כולם ישתפו פעולה (וצדקו). בשומרי הגלקסיה זה לא ככה – הצוות כולו הוא הכותר, אין סדרה אחת לרוקט רקון וסדרה אחת לעץ המדבר וסדרה אחת לבנאדם וסדרה אחת ל… הבנתם את הרעיון. יש סדרה אחת שנקראת שומרי הגלקסיה וזהו, לא צריך סרט לכל אחד מהם. לשם השוואה, זה יהיה בערך כמו לקחת כל אחד מהאקסמנים (פרופ' אקס, מגנטו, ציקלופ, ג'ין גריי, סטורם, ביסט, אנג'ל, וולברין [שכבר סבל מהעניין], וכל מי שאתם זוכרים בערך מהצוות הזה) ולעשות לו סרט משלו שבו מציגים אותו לפני שמאחדים את כולם לצוות האקס-מן. הם התחילו ביחד, באותה סדרה, כצוות. יש מגניבים יותר ומגניבים פחות ששווה או פחות שווה לספר את הסיפור האישי שלהם, אבל בטח לא צריך הכנה כזאת של סרט לכל דמות.
דמיון מחשיד לפוסטר של "אמיצה"
או שאולי אני פשוט לא אדם נאור במיוחד וכל הקשתיות אדומות השיער נראות לי אותו הדבר
די ילדותי, כל התאריכים הדמיוניים האלה.
כמו שני ילדים שמתווכחים אבא של מי יותר חזק.
גם אני יכול להמציא תאריכים פיקטיביים שיזוזו עוד 47 פעמים לפחות בחמש השנים שנותרו. נובמת.
חדשות מעולות, סרט אנימציה ל"הנסיך הקטן"!
שיבויים על ידי לא אחר ממארק אוסבורן, אחד מבמאי האנימציה הטובים ביותר:
http://www.slashfilm.com/kung-fu-panda-director-jeff-bridges-james-franco-rachel-mcadams-board-the-little-prince/
לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
יש כבר סרט אנימציה לנסיך הקטן (לפי הציורים הבסיסיים של הספר) ואני לא רואה למה צריך עוד אחד.
"סרט"? ביחיד?
יש כמה וכמה עיבודי אנימציה – סובייטי, גרמני, לא פחות משני עיבודים אמריקאיים, ועוד שתי סדרות טלוויזיה (אחת יפנית, אחת צרפתית) וזה עוד לפני שדיברנו על עיבודים מצולמים. אישית, אני חושב שדווקא בגלל ש-"הנסיך הקטן" מפורסם כל-כך בזכות האיורים שלו, פרשנות חזותית שלוקחת את הסיפור למקום קצת אחר יכולה להיות מעניינת (הגרסה האמריקאית של ויל וינטון באנימציית פלסטלינה היתה כזאת – התסריט היה מחופף, אבל העיצוב של הנסיך בתור פרחח סקרן היה מרענן). אוסבורן הוא במאי מוכשר, ואם הוא יצליח לעשות מ-"הנסיך הקטן" משהו חדש מבחינה חזותית במקום סתם לנסות לתרגם את האיורים המקוריים לאנימציית תלת-מימד, אני חושב שזה יכול לצאת מעניין.
חוץ מזה, כדאי להזכיר ש-"הנסיך הקטן" הוא אחד מהספרים האהובים על מיאזאקי – "פורקו רוסו" הוא סרט שמאוד הושפע מעלילת הספר של אכזופרי.
אתה יכול לפרט?
על הקשר בין פורקו רוסו והנסיך הקטן, כלומר. ראיתי את הסרט לאחרונה ולגמרי לא הבחנתי בכך.
בשתי היצירות יש לך:
* טייס שמולדתו התדרדרה לפאשיזם (אוקי, בספר הנושא הזה לא מצוין, אבל די ברור שהוא נכתב ברוח התקופה).
* נאלץ לנחות נחיתת-חירום בסביבה עוינת.
* מתיידד ונעזר בדמות צעירה, אידיאליסטית ותמימה.
ומכאן אני מסיק:
לו היו ב'הנסיך הקטן' כמה קרבות אויר, הוא היה משתפר פלאות!
רגע, גם אבי נשר הושפע מ-"הנסיך הקטן"?
(ל"ת)
אולי, אבל במקרה כזה
ודאי החמצתי את סצנת הנשיקה הלסבית אצל דה-אקזופרי.
זה בגלל שהיא היתה בתוך נחש
שבלע שתי לסביות, ונראה מבחוץ כמו כובע. ככה זה אתכם (חובבי סרטי) המבוגרים, הכל צריך להסביר לכם.
בפעם האלף, זה כובע!
(ל"ת)
אם תוכיח לי את זה אני אוכל את הכובע
אמר הנחש וחזר לישון.
השאלה היא אם אחד מסרטי האנימציה האחרים
היו שווים משהו. הרי לא ממש מדברים עליהם ברשימות סרטי האנימציה הטובים ביותר, ממה שראיתי.
כי אם לא זה יכול להיות הראשון.
נראה בסדר
אבל זה לא שזה סיפור כל כך מעניין. אמנם קלאסיקה, אבל אני לא רואה מה יש לעשות מזה סרט בימינו. מה גם שבאופן מתבקש, באדפטציה ידחפו לסיפור כל מיני דברים לא קשורים שיהפכו את זה לעוד סרט ילדים גנרי.
מעולות? נסחפנו.
הוליווד באה לטפל בכל הספרים שאני הכי אוהבת? מה עשיתי להם?
צריך להבדיל פה בין שתי ידיעות שונות שהן במקרה אותה האחת
א. "הנסיך הקטן" יעובד (שוב) לסרט אנימציה, בידי הבמאי של "קונג פו פנדה"!
תגובה. בסדר. מעניין אם הם יצליחו להכניס רפרנס לגנגנם סטייל.
ב. "הנסיך הקטן" יעובד (שוב) לסרט אנימציה, בידי הבמאי של הסרט הקצר "More"!
תגובה: הולי שיט זה מעולה.
מה הבעיה שלך עם הפנדה?
"קונג פו פנדה" היה סרט אולפנים through and through. דרימוורקס הם לא פיקסאר, הם לא מנסים לפתח אוטורים ולא מכבדים את החזון האישי שלהם. פיקסאר לא מוכנים ליצור סרט המשך ל"משפחת סופר-על" בלי בראד בירד, דרימוורקס עושים המשכים על ימין ועל שמאל ומחליפים במאים כמו גרביים. כבר מראה לך את ההבדל.
דווקא במסגרת של סרט אולפנים ועם מה שנתנו לו לעבוד חשבתי שאוסבורן עשה עבודה מדהימה. במסגרת שבה נתנו לו לעבוד הוא הוציא את הסרט הטוב ביותר שהוא היה יכול.
השאלה פה היא אם "הנסיך הקטן" הוא passion projects של אוסבורן כמו More או סרט אולפנים כמו "קונג פו פנדה"? ובעצם איזה אולפן אנימציה בכלל עובד על הסרט הזה כי לא מצאתי תשובה.
אני מסכים עם כל מה שאמרת.
(ל"ת)
יאמר לזכותו של רידלי סקוט
שגירסת הבמאי של ממלכת גן עדן היתה אחלה. לא יצירת מופת או משהו ,
אבל אי אפשר אפילו להשוות אותה לגירסה הקולנועית.
וכן. הסרטים האחרונים שלו היו מעפנים. בפרומתואוס נרדמתי באמצע.
שמעתי את האגדה הזאת
ואז הלכתי וצפיתי בגרסת הבמאי של ממלכת גן עדן. היא הייתה ממש ארוכה ולטעמי משעממת, לא הצלחתי להחזיק עד הסוף.
אם זה אמור להיות שיפור מהגרסה הקולנועית, אני שמח שלא ראיתי אותה.
אני חושב שגרסת הבמאי
היא יצירת מופת ואפוס היסטורי כמו שאפוס היסטורי צריך להיות: מרהיב, גדול מהחיים, אותנטי ונכון היסטורית בחלק גדול מהזמן (הפתעה). אני חושב שגרסת הבמאי היא תיעוד מרשים של התקופה המאד מורכבת הזאת והקונפליקטים והדמויות עברו נהדר למסך. והיא סרט נהדר בלי קשר לפרטים ההיסטוריים.
יותר רע מרוע טהור בחזקת רשע.
פרידברג וסלצר עדיין עושים סרטים (ומוכחים בכך שאלוהים א) לא קיים ב) קיים אבל לא אכפת לא מאיתנו): והפעם מטרת ה"קומדיה" שלהם היא משחקי הרעב (והנוקמים, ואוואטר, והבלתי נשכחים וכל דבר סמי-פופלארי אחר):
http://www.bleedingcool.com/2013/06/06/trailer-for-friedberg-and-seltzers-the-starving-games-has-to-be-seen-to-be-believed/
אפילו לפארודיות יוטיוב יש ערכי הפקה גבוהים יותר.
ב-31 באוקטובר בארגנטינה!
אני שמח לפחות לראות שהסרטים האלה ירדו לדרגת "גרוע מכדי לקבל הפצה קולנועית בארצות הברית".
מתי עוד פעם יהיה אפשר לכפות עליך ללכת לסרט?
עכשיו יש לי התלבטות בין זה לבין פרדי שיגועים
אני חושב שאם הקטע של "בואו נאסוף כסף כדי לשלוח את הדג
לסרטים גרועים" יהפוך להרגל, תהיה לו עילה מוצדקת מבחינה משפטית לתבוע את כל המעורבים.
עד שיצא הסרט האחרון ברשימה
כבר לא יהיו סמארטפונים. הילד יאבד עניין ויבלה את כל הסרט במשחק דרך השתל הננו-אורגני שיש לו בראש. רק תזכרו לא לשים אותו על מצב הולוגרמה, שלא יפריע לאחרים.
טוב, זה יהיה גרוע.
וכשזה יהיה גרוע, זה ישמש לכולם כתירוץ ל"מדוע עדיף לצמצם נוכחות נשית בסרטים הוליוודיים לקומדיות רומנטיות גרועות, ואובייקט מיני בסרטי אקשן". דיכאון!
נתקלתי בטריילר מאוד מעניין.
זה טריילר לסרט טבע דוקומנטרי, בשם black fish. הוא עוסק באורקות ("לוויתנים קטלנים", או ווילי, בקיצור), וספציפית בתופעה מוזרה לגביהם: בטבע הם יצורים לא מזיקים לבני אדם בעיקרון, אבל משהו לא ברור קורה להם בשבי, שמוביל אותם לפתח יצרים רצחניים, ומעשי רצח של ממש. זה נשמע לי נושא מאוד מוזר לסרט, אבל בלי קשר למידת העניין שלכם בו, אני מאוד ממליץ על הטריילר-לקחו סרט דוקומנטרי על חיות, והפכו אותו לטריילר אימה-מפלצות אפקטיבי בטירוף ומחריד לאללה. הטריילר פשוט עשוי אדיר-הופך את הנושא בצורה מושלמת לקולנועי ודרמטי, ועוצר רגע לפני שזה נהיה מוגזם, מה שהיה גורם לצופה להבין שזה כולה פאקינג דוקו על דולפינים.
בקיצור, הנה זה:
http://www.traileraddict.com/trailer/blackfish/trailer
קראתי מאמר מאוד מעניין על הנושא הזה לפני כמה שנים
http://www.outsideonline.com/outdoor-adventure/nature/The-Killer-in-the-Pool.html
בקצרה, התשובה היא שללוויתנים קטלנים יש פסיכולוגיה של יונקים. הם זקוקים לחברה, ובעיקר לאמא, שתגדל אותם. כשהם גדלים לבדם באקווריומים, הם עוברים נזק פסיכולוגי שהופך אותם לפסיכוטים ורצחניים.
רולנד אמריך עומד לביים עוד סרט פלישת חייזרים.
עוד ליהוק ל"אינטר-סטלר" של נולאן.
שלל דמויות מעולם הקולנוע שפוסלו בחול.
ערכות היפסטרים קולנועיות.
ועוד שילוב בין קולנוע לחבובות, הפעם "ארץ קשוחה".
החול ממש מגניב.
(ל"ת)
בילי אירווין
לא מוכר לי … איפה הוא שיחק ?
זכיתי בכרטיסים לטראנס ואני לא יכול לממש אותם
אז…
שמח לבשר לך שקיבלת שני כרטיסים ל"טראנס"!
את הכרטיסים אתה מקבל בפורמט של שני קודים – אלה:
341401307709
362401307704
את שני הקודים אתה יכול להציג בקופה של כל קולנוע ברשת "רב חן" או "יס פלאנט" שבהם הסרט מוצג, ולקבל כרטיסים לסרט. אפשר להשתמש בהם בימי חול בלבד – א'-ה', לא כולל חגים, עד ה-12.6.
תהנה!
יש בעיה קטנה
איך אני אמור לדעת אם גולש אחר לא השתמש בכרטיסים האלה כבר? היה עדיף לך לשאול מי מעוניין בכרטיסים ואז לפנות אליו באמצעות מייל ולתת לו…
מי שבאמת רוצה ללכת לזה
שיכריז שזה שלו, ויקווה שאחרים יכבדו את זה.
אני מנסה למפות לעצמי את האולמות של קולנוע לב בדיזנגוף סנטר. אני מגיע לשם יחסית הרבה, אבל אף פעם לא בטוח מראש באילו אולמות עדיף לראות סרט. אני יודע שאולמות 1 ו-2, שנמצאים ליד המקדונלדס, הם האולמות הגדולים והמשובחים. בחלק השני של הקולנוע (ליד הקופות), יש אולם בגודל בינוני, אבל עם מסך גדול וכסאות נוחים ומרווחים יחסית. זה אולם 3 או 4, אבל אני תמיד שוכח.
למה זה משנה? כי פרט לשלושה אולמות נורמליים, לב דיזנגוף כולל גם שלושה אולמות צפופים עם מסך קטן שלא שווים בעיני את מחיר הכרטיס. אולם 5 הוא בוודאות אחד מהם, כי הייתי בו וגם אולם 3 או 4, שאני תמיד מתבלבל ביניהם. יש גם את אולם 6 שכבר הזהירו אותי מלהיכנס אליו (הוא יותר חדר וידאו מאולם קולנוע) ואין לי מושג איפה הוא. עזרה?
גם ה"גדולים והמשובחים", הם בדיחה לעומת יס פלנט.
(ל"ת)
הם סבירים
האולם הבינוני (3 או 4) הוא החביב עלי, כי הוא היחיד בו המסך נראה גדול גם מהחצי הרחוק יותר של האולם. בכל אופן, הפער בין האולמות הטובים לגרועים למעשה מהווה עבורי שיקול האם ללכת לסרט או לא.
אולם 2 הוא נוראי!!!!
הוא אולם שנשאר כתזכורת מהאלומות הישנים של לב, צפוף, דחוס ולא פרופורציונאלי לכמות הצופים שלו. איכס איכס איכס! אולם 1 הוא אולם נפלא, ראשי ומשובח. אולמות 3-5 הם קטנים אבל סבילים (5 בולט לטובה לדעתי).
שינוי קל בניסוח
אני יודע בוודאות מה הם אולמות 1 ו-2. יש סיכוי שאני מבלבל גם את אולם 5 עם 3 ו-4. בקיצור, יש לפחות שני אולמות עם מסך פצפון וכסאות צפופים שהייתי בהם, פלוס אולם 6 שאני לא יודע איפה מסתירים אותו.
אולם 5 יותר גדול
מאולמות 3-4 (שבערך באותו גודל) ואולם 6 נמצא ממש ממול(!) לאולם 5
אולם 6 זה אולם חמוד
אני דווקא אוהב אותו
הייתי היום באולם 6
האמת, סבבה לגמרי. הוא אמנם קטנטן (חמש שורות), אבל המושבים נוחים וממוקמים בשיפוע מונע הסתרה והמסך גדול ביחס לאולם. הוא בטח עדיף על שני האולמות שטרם עברו שיפוץ וישיבה בהם היא כמו בסלון מאוד צפוף.
חסרון אחד של האולם: מכיוון שהוא קטן, שומעים כל פיפס של הקהל. בקולנוע לב יש גם ככה קהל רועש יחסית של אנשים בגיל מתקדם שאומרים כל מה שעולה להם בראש (ותודה לגברת שישבה לידי והסבירה את שקופית הפתיחה לחבריה, בזמן שהשקופית מוקרנת), חבל שאין אפשרות לברוח מהם כמה שורות קדימה.
זה למעשה
האולם היחיד(!) בקולנוע לב שבו השורות בנויות ככה, כלומר זה האולם היחיד שבוודאות לא יסתירו לך בו.
גם באלם 1 (הגדול) ואולם 5 בנויים בשיפוע.
(ל"ת)
זה לא אותו דבר
אולם 1 הוא לא מדורג בכלל (כלומר שכל שורה נמצאת ממש בגובה שונה מהשורה שלפניה או אחריה כמו באולם 6) ועל כן באולם 1 ישנה סבירות כלשהי שיסתירו לך,
אולם 5 (ולצורך העניין גם אולם 2) הוא אומנם מדורג, אך השורות הקדמיות נמצאות באותו גובה, וגם בדירוג עצמו השינויים בגובה הם קטנים ביחס לשינויים בגבהים באולם 6, ועל כן גם פה קיימת סבירות כלשהי שיסתירו לך
מיפוי חלקי:
מחוץ למקדונלדס:
**********
אולם 1 – קצת צפוף, אך עושה את העבודה היטב.
אולם 2 – איום ונורא! ישן מאוד, וגדול מאוד. שורות ארוכות וצפופות של כיסאות ישנים ולא נוחים. מסך גבוה מדי, כי אין כמעט שיפוע, אז צריך להביט למעלה כל הסרט. גם מערכת הסאונד מיושנת.
אחרי המקדונלדס:
**********
אולם 5 – אחלה אולם. זה האולם היחיד שמשמאל לכניסה. כסאות נוחים, הקרנה איכותית מאוד – גם בתלת-ממד, סאונד טוב. אולם כמו שצריך.
החלפת את אולם 1 ו-2
ואני לא מסכים שאולם 1 הוא איום ונורא. זה נכון שהוא בנוי בצורה מיושנת (צריך להסתכל למעלה אל המסך), אבל הוא עבר שיפוץ לאחרונה וכיום המסך בגודל סביר, ההקרנה דיגיטלית ומוצלחת וככל הזכור לי גם הסאונד בסדר גמור.
טריילר חדש של וודי אלן
http://www.youtube.com/watch?v=FER3C394aI8
אני מחבב באיזושהי רמה את כל הסרטים שלו, אני מניח שזה יהיה עוד סרט סטנדרטי שלו.
אני מרשה לעצמי להיעלב בשם לואי סי.קיי
על זה שהשוט היחיד שלו בטריילר מלווה במשפט "את בוחרת בלוזרים".
הוא דיבר על זה בריאיון
אמר שהוא פישל לגמרי באודישן מול וודי אלן ולכן קיבל תפקיד קטן אחר ולא את התפקיד לו יועד כשהתחילו איתו במו"מ.
רגע, ממתי וודי אלן מביים ריבוט לחשמלית ושמה תשוקה?
אף אחד לא מספר לי שום דבר יותר.
טריילר ל-The Frozen Ground
מותחן על מרדף אחרי רוצח סדרתי באלסקה שמבוסס על סיפור אמיתי. את הרוצח משחק ג'ון קיוזאק, את השוטר שרודף אחריו משחק ניקולס קייג' (ליהוק הפוך היה יותר הגיוני, לא?). ובאמצע ונסה האדג'נס שהרוצח רודף אחריה.
אין לי יותר מדי ציפיות וגם על הבמאי מעולם לא שמעתי (סקוט ווקר), אבל זה נראה מעניין יחסית ודי שונה משאר סרטי הקיץ…
http://www.youtube.com/watch?v=7Xn6PNFT-Cs
אני חושש שכל הטריילרים האדירים של הסרט יוצרים ציפיות שהסרט לא באמת מסוגל למלא.
טעות
התגובה מכוונת לתגובה על הטריילר של איש הפלדה, לא מצאתי איפה למחוק את התגובה.
תנוח דעתך. אם הסרט מתאים לדפוס של סניידר,
הוא ימלא גם ימלא את הציפיות: להיות סרט גרוע עם טריילרים פנטסטיים.
עושה רושם
שסקוט ווקר הוא מעריץ גדול של The Killing.
טריילר אחרון לאיש הפלדה
http://www.traileraddict.com/trailer/man-of-steel/nokia-trailer
Holy Moly!
הטריילר הזה נראה אדיר!
יש לי הרבה ציפיות מהסרט הזה, שאר הטריילרים השאירו עלי אותו רושם.
בטמן מתחיל…עם הרבה יותר אפקטים :)
כמו שאמרו ב-9GAG -
סופרמן שמופרמן. כולי קנאה בילד ששני האבות שלו הם רובין הוד. מעבר לזה – פאקקקקק זה כל כך יפהההה!!1
נמאס כבר מסצינות לידה
(ל"ת)
פוסטר ראשון ל"ישימון סמאוג"
הטיזר טריילר ייצא ב-11/6.
נראה נחמד.
מקווה שהסרט הזה יהיה יותר אפל מקודמו (וכן, אני יודע ש'ההוביט' הוא פחות או יותר ספר ילדים) ושכאן תהיה לנו יותר עלילה ופחות היכרות (מחודשת, יש לציין) עם הארץ התיכונה ושלל דמויותיה.
סינמה סיטי ירושלים
קצת אוף טופיק, אבל מסקרן אותי – למישהו יש מושג מה מתקדם עם הסינמה סיטי בירושלים?
מתקפת הסרטים חסרי השם לעתיד הרחוק ממשיכה
זה כבר נהיה מטורף: יותר ויותר אולפני אנימציה מכריזים על סרטים חדשים ב-2016 והלאה. אחרי דיסני, פוקס קבעו תאריכים ל-10 סרטים חדשים שלהם/בלו סקי/דרימוורקס אנימציה: הסרטים חסרי הפרטים אך רק בעלי התאריך ייצאו ב-10.3.17, 16.6.17, 21.7.17, 3.11.17, 20.12.17, 23.3.18, 29.6.18, 20.7.18, 2.11.18 ו-21.12.18 (אין על זה ידיעה בCOMING SOON).
בנוסף, גם מארוול קבעה תאריכים חדשים לשני סרטים שלה: 6.5.16 ו-5.5.17. אין פרטים חוץ מהתאריך על סרטים אלו. http://www.comingsoon.net/news/movienews.php?id=105463
גם אולפני האנימציה של סוני (SPA) קבעו תאריכים חדשים לשני סרטים חדשים: 23.9.16 ו-22.9.17. על הסרטים האלו אין גם מידע חוץ מהתאריך (ואין על זה ידיעה בCOMING SOON).
בנוגע למארוול
הם מקבעים את התאריך הקבוע שלהם, השבוע הראשון של הקיץ, למשך השנים הבאות. זה היה צפוי, אבל נראה לי שזה מהלך קצת שפל: כמו לתפוס חמישה מקומות בקולנוע רק בשביל הסיכוי שיגיעו כמה חברים שלך שירצו להיכנס, אפילו שלא קבעת איתם ואתה לא יודע אפילו מי הם.
מכיוון שאף אולפן לא יכול לדעת מה יקרה עד 2018,
וגם אני לא יכול לדעת מה יקרה לי בכל כך הרבה שנים, החלטתי להכריז עכשיו תאריך לסרט שלי.
תזכרו טוב: ב-21.6.2024 יצא סרט שלי!
אולי אני אהיה במאי גדול שכבר עשה הרבה סרטים, אולי זה יהיה סרט הביכורים שלי שאני אעבוד עליו במשך 4 שנים, אולי אני אהיה סתם דביל ואעלה ליוטיוב סרטון מטופש – אין לדעת. מה שכן, אני מבטיח שב-21 ליוני 2024 יצא משהו שלי. כל דבר.
מצפה בקוצר רוח
אז, איך מתקדמת ההפקה?
(ל"ת)
יש לו עוד שנה, אין לחץ
(ל"ת)
זה כ"כ דבילי.
זה נראה כמו המספרים של הלוטו. או כמו פלט של מחשב שנתנו לכמה שימפנזות להקליד עליו במקלדת של מספרים בלבד.
הרי אף אחד לא יזכור – ולאף אחד גם לא יהיה אכפת כהוא זה – אם הסרט של 3 בנובמבר 2017 יוקדם(!) בשבועיים(!) למתישהו באוקטובר 2017, או יידחה(!) בחצי-שנה(!!) לאביב של 2018. זה כ"כ סתמי.
זה לא אומר כלום, זה חסר משמעות לגמרי, זה כתוב על הקרח. אם נפסיק להעניק להם תשומת לב המספרים האלה יישארו מה שהם. מספרים בלבד.
המספרים האלה כשלעצמם חסרי כל עניין.
יכולתי לנחש לבד שדיסני מתכוונים להוציא סרט אנימציה כלשהו בשנת 2018, והתאריך המדויק שבו הוא ייצא, כביכול, חסר כל משמעות בשלב זה. המעניין במספרים האלה הוא עצם קיומם: העובדה שהאולפנים מרגישים פתאום צורך לשריין לעצמם תאריכי הפצה חמש שנים מראש בוודאי מעידה על משהו. האם תאריך הפצה "יוקרתי" באמת כל כך חשוב שצריך לתפוס אותו כבר עכשיו? יש משמעות עד כדי כך גדולה לשני בנובמבר 2018 לעומת התשיעי בנובמבר? כנראה שהם מאמינים שכן, אחרת ההכרזות האלה לא היו קורות.
מה שהכי מוזר לי
זה איך תוך שנתיים ייצאו 10 סרטי אנימציה תחת פוקס? המקסימום של דרימוורקס בשנה זה 3 סרטים ובלו סקי מעולם לא הוציאו יותר מסרט אחד בשנה. איך הם יימלאו את כול 10 התאריכים הללו?
יש בזה משהו מעניין לגבי התעשיה,
בהחלט. זה שהם חשים צורך לשריין וכו'. השאלה היא מה זה באמת אומר, למעט רצון להראות מגניבים וכו'.
הרי גם אם יש להם פילוח לגבי חמש השנים האחרונות, מגמות הליכת הקהל לקולנוע במהלך השבועות השונים בשנה, וגם אם יש הבדל תהומי בין 2.11 ל-9.11 בחמש השנים האחרונות בממוצע, כמה ודאות יש לזה לגבי 2017, שעד אליה העולם ותעשיית הקולנוע יכולים להתהפך מספר דו ספרתי של פעמים?
אולי זה משהו הרבה יותר משעמם?
אם הייתי צריך לזרוק סיבה לזה שאולפנים מכריזים על תאריך הוצאה, אז הייתי מנחש שתקנות רגולציה מכריחות אותם להכריז על פרוייקטים כדי שיהיה אפשר לקבל הטבות מס כנגד השקעות. כלומר, עד עכשיו היה מספיק לומר "אני משקיע כאן 10 מיליון, תנו לי הטבת מס בעסק האחר שלי", והיום צריך לומר "אני משקיע עשרה מיליון ב'פרוייקט אנימציה של דיסני ל2.11.19, אז תנו לי הטבת מס".
כמובן, ספוקלציה חסרת תימוכין.
תאריכים לסרטי ההמשך של ספיידרמן
ספיידרמן המופלא 2, כידוע, יצא ב2 במאי 2014. אבל היום האולפן הודיע על שני סרטי המשך, הראשון (שלישי בסדרה) יצא ב10 ביוני 2016 והשני (רביעי בסדרה) יצא ב4 במאי 2018.
שניים? מה? הם לא מוכרים את הזכויות שלהם לסרט?
(ל"ת)
הם לא בדרך כלל הולכים על שלושה סרטים?
חוץ מזה, לקהל ימאס כבר מספיידרמן עד הסרט הרביעי, בעיקר עם הרמה תהיה כמו של הראשון.
מצד שני אם הסרט הרביעי יכשל אולי הם סוף סוף ימכרו את הזכויות בחזרה למארוול!
יכול להיות שהאשמה היא בי שהקשבתי לרדיו הישראלי,
אבל לפני כשבועיים אמרו שסוני מוכרת את הזכויות לכמה מהפרנצ'ייזים שלה, כולל ספיידרמן.
הם שמעו לא נכון.
סוני באמת נקלעו לקשיים והם באמת מכרו כמה מהזכויות שלהם אבל ספיידרמן זה הפרנצ'ייז הכי מצליח שלהם אז אותו הם לא מוכרים. הם כן אבל מכרו את הזכויות לסדרות וסרטי האנימציה של ספיידרמן בחזרה למארוול (בגלל זה הסדרה המצוירת החדשה של ספיידרמן למשל מכילה דמויות מיקום מארוול כמו הסוכן קולסון וניק פיורי וכמובן גיבורי על אחרים) וגם את הזכויות על המרצ'נדייז.
לא יכול שלא לתהות
איזה רדיו ישראלי ידבר על קומיקס?
תתפלא, אבל בדיוק בסוף-שבוע הנוכחי בתכנית של חיים קינן
אחת הידיעות המרעישות היתה שסכום הכסף הגדול ביותר שקרן ישראלית כלשהי הקציבה לסרט תיעודי ניתן לסרט שיעסוק ב… תולדות הקומיקס הישראלי.
לא זוכרת את התחנה, אבל זה היה בחדשות.
(ל"ת)
אם אלו חדשות מספיק גדולות
הן יופיעו במבזקי החדשות, של גל"צ לדוגמה. כמו הסיפור על שיפוצניק שמצא עותק של Action Comics #1 לפני כמה שבועות ומכר אותו בסכום מכובד (אחרי שבעימות משפחתי החוברת נקרעה חלקית). שמעתי את הדיווח הן ברדיו והן בטלוויזיה, אע"פ שזה היה במחלקת האיזוטריה בסוף המהדורות.
מארוול הוסיפה תאריך נוסף לסרט לא ידוע.
8 ביולי 2016.
http://www.bleedingcool.com/2013/06/24/another-marvel-movie-takes-july-8th-2016-release-date/