כמו כולם, גם אני הגבתי לחדשות בבוקר בשני שלבים – הראשון הוא "מה לעזאזל", והשני הוא "אה, זאת בטח שוב אחת מהמתיחות המטומטמות האלה". אבל מתברר שזאת האמת, דייויד בואי באמת עזב את הפלנטה שלנו אתמול. איזה חדשות הזויות. דייויד בואי בשום אופן לא נראה כמו איש מהסוג שמת, לעולם.
על הקריירה המוזיקלית היחידה במינה של בואי אתם יכולים לקרוא היום בכל מקום בעולם, ולשמוע בכל תחנת רדיו. בואי היה גם שחקן קולנוע – ולא סתם זמר-שיכול-גם-לעמוד-מול-מצלמה, אלא שחקן של ממש, שההופעות הקולנועיות שלו היו ייחודיות בדיוק כמו המוזיקליות. ועכשיו כשאנחנו כאן בלעדיו, אנחנו הולכים לעשות מסיבת פרידה. עם שירים וריקודים ובובות של ג'ים הנסון. או במילים אחרות: "לבירינת" (הידוע גם בכינוי "המבוך"), בהקרנה מיוחדת שאורגנה באופן ספונטני. מחר (יום שלישי), 20:45 בסינמטק הרצליה. לפני הסרט: הרצאה קצרה של דורון פישלר, זה אני, על הרפתקאותיו של דייויד בואי בקולנוע בכלל וב"לבירינת" בפרט.
מחיר: 25 ש"ח כולל הכל.
אפשר לקנות כרטיסים מראש כאן (גללו למטה כדי להגיע לאירוע שלנו).
אירוע בפייסבוק: כאן.
וכשיר פרידה, הקטע הבא מתוך "כמה טוב להיות פרח קיר":
וואו, אתה מהיר.
גם סינמטק הרצליה.
לצערי לא אוכל להגיע
רק רוצה לציין שזה משעשע ועצוב בו-זמנית שכשפותחים את האתר עכשיו יש תמונה של בואי ומתחת דף הסרט "למה עזבתני".
ואנחנו תוהים למה עזבנו ואם יד לנו במחדל.
יען כי חוששים אנו מג'ינקס, כי רק לפני חודש הצגנו את יקירנו קבור באדמה לפני דרכו האחרונה ב"חג שמח מיסטר לורנס".
מתי זה צפוי להיגמר?
(ל"ת)
You should already know
(ל"ת)
אפשר אולי (גם) בשבוע הבא?
צריך לתת לאנשים זמן להתארגן על משמרות בעבודה!
יהיו כתוביות בסרט ?
(גם כתוביות באנגלית זה בסדר)
מאמין שכן. אוודא.
(ל"ת)
ייפ. מתורגם.
(ל"ת)
מצויין
תודה רבה !
מרגש. שאפו על היוזמה.. אנסה ממש להגיע!
(ל"ת)
בדיוק מה שעבר לי בראש
ואין לי מושג למה.
לי אישית אין שום סיבה לחשוב שזו מתיחה, ובכל זאת, למחרת קראתי ושמעתי כמה מקומות שאומרים שמסתבר שזו לא מתיחה כמו שהם חשבו.
יש סיבה לחשד הזה או שזו פשוט התגובה המצופה ממותו של דייבי ג'ונס?
כי האינטרנט מלא ידיעות מפוברקות
ובעיקר כי אף אחד לא ידע שהוא חולה, ובדיוק הוא הוציא אלבום חדש וטוב יומיים קודם, ונראה היה שהוא בתנופה יצירתית מחודשת. זה פשוט נראה כמו טיימינג מוגזם לחלוטין.
ובכלל, הוא מסוג האנשים האלה שנראה שתמיד היו ותמיד יהיו, לא מישהו שמזדקן ומת, ועוד לפני גיל 90
מה גם שמוות הוא נושא מרכזי באלבום, כמו גם בקליפים ל-Blackstar ו-Lazarus. אפילו בשביל מישהו כמו דייויד פאקינג בואי הרעיון של להפוך את המוות של עצמך לשואו נשמע מוגזם. אני לא יודע עד כמה זה היה גורם בולט בספקנות הראשונית כלפי הידיעה, אבל זה עשה את העניין להזוי יותר.
★
האמת היא
שלהפוך את המוות שלך לאחת מהיצירות שלך זה נשמע בדיוק כמו משהו שמתאים לבואי (ושבואי עשה, הוא הקליט את האלבום החדש במשך כל המאבק שלו במחלה, בלי שאף אחד חוץ מהמפיק והמשפחה הקרובה ידע על זה)
עוד מעט יתחילו לצוץ
תיאוריות קונספירציה מלוות בכותרות קליק-בייט פשוטות, לפיהן בואי מת כמה ימים קודם ופשוט הסתירו את זה בשביל האפקט הדרמטי (לבקשתו כמובן), או שהחזיקו אותו "בכוח" בחיים בשביל האפקט הדרמטי (לבקשתו כמובן) או כל מיני דברים כאלה.
העיתוי מוזר מדי בשביל שהמוח האנושי יקבל את זה בשקט בלי קונספירציה כלשהי שתקנן בלב של אנשים.
כבר יש לי חום
וקצת בחילה מלשמוע את ההספדים המשונים על דיוויד בואי.
אם יש משהו שמוכיח עד כמה שהוא אנושי בשר ודם כמו כולנו, זו סיבת המוות השכיחה ביותר במערב. זה מאוד עצוב שאדם נפטר ועוד לא מאוד מבוגר ובסבל רב, זה מאוד עצוב שהעולם איבד יוצר מוכשר שעיצב חלקים מכובדים מהתרבות שלנו. אבל נמאס לי מההספדים המוגזמים על כך שהוא הלך הביתה או נמצא בחלל עם חבריו החיזרים וכו' והכי לא מחכה לכל הקונספירציות המוגזמות שצפויות לבוא.
כיוצר הוא היה איש מיוחד מאוד, בהתחלה חשדתי שיציאת הדיסק כל כך סמוך למותו היא צירוף מקרים אירוני. כשהבנתי שזו הבחירה שלו קצת שמחתי עבורו שהוא הצליח לקבוע עוד דבר אחד אחרון וזכה לעוד פיסה קטנה של שליטה בחייו לפני שהוא עוזב את העולם.
רק תיארתי תופעה חברתית קיימת,
לא תמכתי בה.
ומה זה "בהתחלה חשדתי יציאת הדיסק כל כך סמוך למותו היא צירוף מקרים אירוני. כשהבנתי שזו הבחירה שלו… הצליח לקבוע"? זה בדיוק נשמע כמו הקונספירציות שאת מתנגדת להן, לא?
הוא ידע מתי ימות ותזמן את יציאת הדיסק, או שתזמן את המוות שלו בהתאם לדיסק?
הוא תזמן את הוצאת האלבום ליום הולדתו ה-69 (שחל בשמונה בינואר)
(ל"ת)
אני יודע, זה לא קשור למה ששאלתי.
(ל"ת)
הוא ידע שהוא חי את הימים האחרונים של חייו
כי הוא נפטר מסרטן ריאות, מחלה שאין בה הרבה אשליות.
הדיווחים האחרונים אומרים שלא
היה ראיון עם המפיק שלו אתמול. אמר שדיוויד לא אמר לו בפירוש שזה אלבום הפרידה, אבל כששאל אותו הוא צחק (אז כנראה שכן).
חוץ מזה, רק בנובמבר 2015 נודע לו שבוודאות ימות, והוא התחיל לעבוד על אלבום נוסף והספיק להקליט חמישה דמואים, בתקווה להספיק אלבום שלם.
אז דיוויד בואי חשב שיש לו עוד כמה חודשים ולא באמת תיכנן ש-Blackstar יהיה צמוד למותו.
הראיון המקורי:
http://www.rollingstone.com/music/news/david-bowie-planned-post-blackstar-album-thought-he-had-few-more-months-20160113
מתי הוכרז על יציאת האלבום בתאריך הזה?
ועד כמה מדויקת תחזית המוות במקרה של סרטן ריאות?
אני מנסה להבין לאיזה תזמון/תיאום את מתכוונת.
(אגב, זה היה כבד לפי וויקיפדיה)
(ל"ת)
זה לא עניין של דיוק
יש כמה סרטנים שצפי השרידות בהם מאוד מאוד נמוך, בדרך כלל קשור לזמן של האבחון (בגילוי מוקדם אפשר להתגבר כמעט על כל סוגי הסרטן). בסרטן ריאות בעקרון מדברים על חודשים, ביום שפורסם דבר מותו גם פורסם שהוא נפטר מסרטן ריאות ושהוא חולה כבר כמה שנים.
גם בסרטן כבד שהוא נדיר יותר הפרוגנוזה בדרך כלל לא משהו מבחינת זמן.
חשוב לי להבהיר שיש כל מיני סוגים של סרטני ריאות, אני פה עושה הרבה הנחות לגבי הסוג וזמן האבחון. בסופו של דבר מדברים על אוכלוסיות ובסטטיסטיקות, ויש גם אנשים עם פרוגנוזות טובות או הצלחות מפתיעות של טיפולים חדשים או ישנים.
יותר חשבתי על הדברים במונחים של הצלחה, כשלאנשים פתאום יש חרב שמונפת מעל צוארם זה משנה סדרי עדיפויות. להבנתי מהפרסומים עד כה, האלבום הזה נוצר במהירות, התחילו לעבוד עליו בנובמבר, כלומר כשהוא ידע שהזמן שלו קצוב. יש משהו מנחם (אני מניחה) עבורו ועבור המשפחה שלו בכך שהוא הצליח להשאיר אחריו עוד קצת מורשת ולהספיק להשיג עוד הישג. לפעמים נחמות כאלו הן גם משהו. אז ציינתי שאני שמחה עבורו שהוא הספיק.
אני מאמינה שרוב האנשים במצבו וכניראה שגם הוא היו מותרים על האלבום כדי לקבל עוד 15 שנות חיים בריאות.
שוב, לפי וויקי האלבום הוקלט בתחילת 2015...
בכל מקרה, אחלה, אבל עדיין לא הבנתי למה התכוונת בהתחלה.
לומשנה.
תאריך היציאה הוכרז ב-25 לאוקטובר 2015.
אני מניח שבשלב הזה בואי כבר יכל לדעת שיציאת האלבום תחפוף פחות או יותר לתאריך מותו. זה נשמע כמו הודעה מאוד מאוחרת, אבל בעידן שבו מכירות אלבומים הן לעיתים קרובות הכנסה די שולית מנתח ההכנסה של אמנים, אבל גם עלויות ההקלטה וההפצה ירדו פלאים, תאריכי השחרור של אלבומים (גם של אמני מיינסטרים סופר-פופולריים) הופכים להיות הרבה יותר גמישים – לפעמים אלבומים של אמני ענק יוצאים בהפתעה מהיום למחר.
מה שמרשים יותר היא העובדה שאדם במצב הזה הצליח לשחרר את אחד האלבומים הגדולים של חייו (לא סתם "חזרה לימיו הגדולים" כמו, נניח, ג'וני קאש בשנותיו האחרונות, אלא התחדשות של ממש ואימוץ של צליל עדכני וחדשני), וגם להשתתף בקליפים לשניים משירי האלבום.
זה לא דבר נדיר
שאנשים מצליחים להחזיק מעמד בחיים עד השלמת משימה גדולה ומשמעותית, ואחריה הם מרשים לעצמם להרפות ולמות. ככה שזה אפילו לא צירוף מקרים – כמובן שאין לו שליטה מוחלטת בחיים ובמוות, אבל כן, יש דברים שמחזיקים אנשים בחיים, ויש מצבים שבהם הנפש "משחררת" ומאפשרת למות.
נכון, אבל זה לא משהו מתוכנן במודע.
(ל"ת)
אם הוא יקום לתחיה,
זה יהיה אחרי ארבעה ימים. האלבום מלא ברמיזות על מוות והסינגל האחרון ששוחרר נקרא לזארוס (ע"ש זה שקם לתחיה אחרי 4 ימים). יש לנו פחות מ-48 שעות להמתין, החזיקו אצבעות והשארו עימנו.
:(
התבלבלת,
ארבעה ימים הם הזמן שעבר מעליית הקליפ של Lazarus עד למוות של בואי. ★
אלאן ריקמן היה ואינו
בדיוק כמו דיוויד בואי, מסרטן ובגיל 69
אוי, די כבר!
שיפסיקו למות לנו, כל הגדולים האלה! זה לא בסדר!
יש סיכוי להקרנה ספונטנית של "מת לחיות"?
שואל ברצינות. אני מבטיח לבוא, ואני די בטוח שעוד אנשים פה יבואו. שחקן גדול, והייתי שמח לחלוק לו כבוד אחרון ככה.
אם כבר "המדריך לטרמפיסט"
שם אלן ריקמן מורבידי במיוחד
לא, אם כבר אז "כיבוש הגלקסיה"
ובבקשה בהתראה של יותר מיומיים.
כן! גלקסי קווסט!
לא מספיק אנשים נחשפו ליצירת המופת המופת. למרות שהבחירה קשה, *זה* תפקיד חייו של ריקמן.
כן, בבקשה.
סרט שקצת נשכח עם השנים, הגיע הזמן להחזיר אותו לתודעה.
אמנם הסרט הראשון שלו (ובגדול) אבל לא כיף לראות אותו משחק את הרע (ועוד במבטא גרמני מזויף...)
אני מעדיפה אותו קוטר, אבל בצד של הטובים (למשל כמו ב"גלקסי קווסט" או ב"דוגמה").
אגב, ממש ברגעים אלה בסלון שלנו יש הקרנה של "אליס". לא הצלחנו להסכים על אף סרט ובסוף זה מה שיצא. לא צפיתי בסרט עד עכשיו, והוא די משעמם למען האמת… (וכבר עדיפה האנימציה המקורית של דיסני על הכיעור הזה). לא רואים את אלן ריקמן (הוא רק מדבב ובתפקיד קטן). אני אצטרך לפצות את עצמי בערב אחר…
למה?
העולם מספיק גרוע גם בלי שאנשים יענו את עצמם באמצעות צפיה ב"אליס". למה לכם לעשות את זה לעצמכם? זה לא אתם שהרגתם אותו.
החברים טענו שזה סרט טוב... (והם גם צפו בו עד הסוף)
(ל"ת)
דיוויד בואי לא מת
השיזניט מספידים את בואי באחת מההספדים היפים יותר שקראתי על מישהו.
ובתזמון-בכלל-לא-ציני-מה-פתאום
ריבוט (רגע, למה לא רימייק?) ל"לברינת".
הסוכר שיורד עם התרופה המרה: כותבת אותו התסריטאית של שומרי הגלקסיה.
ובכל זאת – למה.
כי דיוויד בואי מת וזו הזדמנות לעשות כסף
קצת מעצבן אותי שזה לא מקבל הדים זועמים ועצומות כמו הכוונה של קניה ווסט להקליט דיסק קאברים.
זה פשוט כי הם עוד לא יודעים שקניה ווסט יגלם את התפקיד של דיוויד בואי ברימייק
(ל"ת)
האמת? אני מת לראות את קניה ווסט בתור מלך הגובלינים
זה נשמע כמו הדבר הכי אדיר אי פעם
אני איתך. אני עוד יותר רוצה לראות מה הוא יעשה עם השירים של בואי
אבל דעת הקהל פשוט משוחדת כנגדו (גם באשמתו, כיוון שהוא חתיכת אגו-מניאק נפוח) – לדעתי יש יותר אנשים בעולם ששונאים את המוזיקה של קניה ווסט מכאלו שהאזינו לה (בטח כשמדובר בשני האלבומים האחרונים והדי נסיוניים שלו).
קניה ווסט כתור מלך הגובלינים נשמע כמו אחלה מערכון
אבל אין לו את ה…ובכן, הכל שיש לדיוויד בואי בשביל להחליף אותו.
לגבי השירים של בואי – אני מאוד אוהב קאברים ולכן אני מסוקרן ממה שהוא יעשה. אבל, בכנות, הוא פשוט לא עשה אלבום טוב מאז Garduation. יש 3 וחצי שירים טובים בyeezus. וMDBTF הוא פשוט אחד מהאלבומים הכי מוערכים יתר על המידה שיצאו אי פעם.
Twisted Fantasy הוא האלבום. הכי. טוב. שלו. נקודה
חוץ משיר אחד ("Runaway") כל שיר באלבום הזה מהודק, מרים ומדויק. ואני לא מדבר רק על החשודים המיידים כמו "All Of The Lights" או "Power" אלא גם על ההפתעות המוחלטות כמו שיתוף הפעולה עם בון איוור ב"Lost In The World".
זה חתיכת אלבום קאמבק אחרי שכולם קברו את הקריירה שלו עם אלבום האוטו-טיון שהגיע לפניו. איך אפשר שלא להעריך את האלבום הזה…
וגם, כמה אוף-טופיק הייתי עכשיו?
לפני כמה ימים הייתי מצביע על Dropout, אבל אחרי הקשבה מחדש -
Late Registartion.
"פנטזיה מטונפת" מסריח מאגו שפוסל אפשרית לכל ליריקה מעניינת או ייחודית. 13 שירים שכולם "קניה ווסט שר על קניה ווסט", נושא שנחרש מספיק עוד לפני זה. בניגוד לאלבומים המוקדמים שלו שדיברו על שלל נושאים בצורה מעניינת ומפתיעה ומצחיקה.
לא שבכלליות קניה ווסט הראפר אחראי ליותר מדי אוצרות. העבודה שלו כמפיק הרבה יותר מעניינת (גם אם חוזרת על עצמה) מאשר העבודה שלו ככותב ומבצע ואני מעדיף להקשיב לבית השלישי בIDFWU בלופים על פני הרוב המוחלט של השירים שלו.
ואם כל זה שמדברים על זה שהאוסקרים לא שחורים מספיק, אם נתאמץ מספיק אני בטוח שנמצא דרך לחזור לליבו של הטופיק.
מה runaway עשה רע ?
הוא אחד השירים האהובים עליי, ולמרות שאני לגמרי מסכים איתך שהאלבום הזה נהדר, graduation מחיל את האיזון הכי טוב של ווסט בין האגו, היצירתיות והרגש, והיחיד שלו שאני יכול לשמוע הרבה בלי להתעייף.
אני לא מכירה את קניה ווסט כמעט בכלל
לפעמים ברדיו מספרים שהשיר ששמענו זה עתה שלו, ובדרך כלל נראה לי שזה סבבה. אני מחבבת מוזיקה שחורה (אע"פ שהאלבום האחרון מהז'אנר שקניתי היה הראשון של מיסי אליוט בזמן אמת) ואני מאוד מסוקרנת. בסך הכל אם כבר קאבר אז להביא משהו חדש, ואומן פופ בינוני כלשהו שמנגן על גיטרה לא יכול באמת להביא סאונד עד כדי כך חדשני לשירים מוכרים אז דווקא הערבוב הזה יניב לפחות קאבר אחד טוב. (מסייגת קצת ליתר ביטחון: לאריקה באדו יש אלבום קאברים ובפעם היחידה שהקשבתי לו לא התחברתי)
אני לא מבינה למה יש כזו התנגדות לרעיון הזה, זה הזלזול המטומטם של חובבי "מוזיקה איכותית" בכל מה שלא קיבל את תווית האיכות שלהם מטעם עצמם. חבל.
אני מודה שהרעיון שאת דייויד בואי יחליף קניה ווסט מפחיד אותי פחות
מהרעיון שאת הבובות, התחפושות והתפאורות מהסרט המקורי יחליפו אפקטים ממוחשבים, או שאת ג'ים הנסון על כס הבמאי יחליף מישהו בכלל.
אגב, יש דווקא חשש קצת סביר לגבי האלבום הזה
וזה בעקבות הטבח הנוראי שהוא ביצע ב"רפסודיה בוהמית". אבל אני מוכן לקבל את זה כמעידה חד פעמית.
בחודש הבא בסינמטק תל אביב
עושים מחווה לדיוויד בואי, כולל כמה סרטים בהשתתפותו (״המבוך״ הוא אחד מהם) ולא, אין מחווה גם לאלן ריקמן.
פירוט מהאתר של הסינמטק
06.02 – הקרנה של "הפיתוי האחרון של ישו" של סקורסזה
10.02 – הקרנה של "רעב" של טוני סקוט (לא הזה עם הבולבול של פסבנדר, השני)
11.02 – הקרנה של "מבוך"
19.02 – ערב מחווה מוזיקלי לבואי, עם הקרנה של הסרט של זיגי סטארדסט, ועוד דברים
במפתיע – אין את "האיש שנפל לכדור הארץ", שלא ראיתי אבל נשמע כמו הסרט הכי "בואי" של בואי (כל כך בואי, שהוא השתמש בפריימים מהסרט כעטיפות לאלבומים שלו)
ולמי שטרם צפה, Honest Trailer לסרט
לא מדהים, למעט דיויד בואי. זו הייתה המסקנה שלי בדיוק מהסרט… צפיתי בו לפני שנים (לא בילדות) ולא נהניתי, אבל התרשמתי מאוד מדיויד בואי (במכנסיים צמודים; יש דברים שאי אפשר לשכוח…). בקיצור, ה"טריילר" הזה הרבה יותר מוצלח מהסרט עצמו; התמכרתי לסרטון הזה ואני לא יכולה להפסיק לצפות בו!
https://www.youtube.com/watch?v=BjobWguWIRk
פיו, הטלת התינוק הזאת
ב-0:17 גרמה לי להחסיר פעימה.
זו ללא ספק בובה, בצילומים מרחוק...
(ל"ת)
אני מאד אוהב את הדרך שבה דיוויד בואי אומר baby.
זה היה משהו שמאד חשוב לי להוציא.
אני מתחילה לחשוב שזו החמצה שהוא לא הספיק להקליט בחייו
גרסת כיסוי לשיר האדיוטי הזה של ג'סטין ביבר…
לכל מי שהסרט לא הספיק לו,
בקיץ הקרוב מגיע משחק הלוח!