הכותרת ב"וואלה" אמרה: "תקציר של סרט אנטישמי שובר קופות באירן". התגובה הספונטנית שלי היתה: וואו, אם התקציר של הסרט שובר קופות, חכו עד שיגיע הסרט עצמו, הוא בטח יביס את "אווטאר".
אבל נעזוב את הכותרת. הכתבה, מתוך החדשות של הערוץ הראשון, עוסקת בסרט איראני שנקרא "צייד השבת", העוסק ביהודי שכדרכם של יהודים, מאמן את נכדו לטבוח באנשים ולהשתלט על העולם, או משהו. הטריילר לא מותיר הרבה ספק בכך שמדובר בתעמולה אנטי-יהודית (פרסים יכולים להיות אנטישמיים?) בוטה, בנוסח "היהודי זיס".
אבל מה שעוד יותר מזעזע הוא הפרטים שנחשפו בכתבה של ערוץ 1. "הפצצה האנטישמית החדשה של [אחמדניג'ד] כבר מפיצה נשורת רעילה לכל עבר", מכריז הקריין. "הסרט שהוקרן בשנה שעברה בפסטיבל הסרטים באיראן הוא עכשיו שובר קופות בטהראן בהקרנה מסחרית".
וואלה. זה נשמע מעניין. מה זה בעצם, שובר קופות איראני? כמה כרטיסים צריך למכור כדי להגיע לתואר הזה? בניסיון לברר, הגעתי לפורטל הקולנוע האיראני, cinetmag.com, ועולם שלם של קולנוע שלא הכרתי נפרס בפני. בפרסית. מה שקצת העיב על החוויה.
כמו רוב האתרים בסגנונו בכל שפה, האתר מכיל רישום זמנים של סרטים חדשים, ביקורות, וגם רשימת שוברי קופות. זוהי טבלת הסרטים המובילים בקופות בשנת 1390. (במקרה שתהיתם, 1390 היא השנה הפרסית הנוכחית, ודי משעשע היה להיתקל באתר בסקר בחירת הסרט הטוב ביותר של האייטיז; לגביהם האייטיז הסתיימו במרץ השנה). בעזרת מתורגמני הנאמן גוגל גיליתי שהסרט המצליח ביותר של השנה עד כה הוא "אין כניסה לגברים". זאת, אם הבנתי נכון, קומדיה רומנטית, שעוסקת במורה בודד בבית ספר לנשים. לפי טבלת שוברי הקופות, הסרט הכניס 3 מיליארד דולר, אחרי פתיחה של 132.6 מיליון דולר. מה שאומר: א. הלך על "אווטאר", יש לנו שיאן חדש לתואר הסרט המצליח של כל הזמנים; ו-ב. כרטיס קולנוע באיראן עולה בערך 2,500 דולר.
אוקיי, כנראה שגוגל קצת פישל בתרגום בנקודה הזאת. למרבה המזל, הטבלה כוללת גם את מספר הצופים של כל סרט. "אין כניסה לגברים" הביא לקולנוע 1.2 מיליון צופים, שזה, האמת, לא מי יודע מה מרשים בשביל מדינה שיש בה 77 מיליון תושבים ("הדרדסים" הביא 600 אלף צופים בארץ). אבל מה לעשות, המצב קשה והפיראטיות בטח מכה בתעשיית הקולנוע גם שם.
במקום השני ברשימת שוברי הקופות האיראנית השנתית, עם כ-900 אלף צופים, נמצא "מגורשים 3", השלישי בסדרת האקשן (שוב, נדמה לי) הפופולרית. הביקורות קטלו את הסרט, אבל הקהל עדיין נוהר לסדרה האהובה. במקום השלישי, עם 840 אלף צופים, נמצא "פירוד", דרמה עטורת שבחים ונציגת איראן לאוסקר השנה, העוסקת בזוג המתלבט האם לעזוב את המדינה כדי לדאוג לחיים טובים יותר לבנם. במקום הרביעי, סרט בשם "שיש או בש", שזה בעברית, תתפלאו לשמוע, שש-בש.
רגע, אבל קצת סטיתי מהנושא. בכלל חיפשתי את הסרט האנטישמי. איפה שובר הקופות הענק "צייד השבת" בכל העסק הזה? מצאתי אותו, בסופו של דבר, במקום ה-35 (מתוך 39). מספר הצופים שהוא הביא לקולנוע: 4,400. עכשיו, אני לא יודע ממה עשויות הקופות בטהראן, אבל אלא אם כן הם בונים אותן מתפוצ'יפס, אני מאוד בספק אם מספר כזה של כרטיסים היה שובר קופה כלשהי. 4,400 צופים זה ההיפך משובר-קופות: זה פלופ מוחלט. אילו מספר כזה של צופים היה מגיע לקולנוע בפתח-תקוה לבדה, זה לא היה חריג. גם מבחינת הביקורות הסרט לא עושה חיל: מבקרי האתר נתנו לו 1.5 כוכבים מתוך 4.
האמת, חשדתי ש"שובר הקופות" הזה הוא לא כזה ענק כבר כשההקריין בכתבה סיפר שהסרט "מלווה במסע פרסום באתרים החברתיים", בעוד המצלמה חלפה על פני עמוד הפייסבוק של הסרט, על כל 45(!!) הלייקים שלו. הכתבה טוענת שהסרט זוכה ל"קדימונים אינספור בערוצי הטלויזיה האיראנית". אני לא צופה אדוק בטלויזיה האיראנית, ואני לא יודע אם זה מדויק. אבל אם זה נכון – זה דווקא נשמע לי מאוד מעודד. מתברר שאפילו אם מנסים לשטוף לו את המח בפרסומות, לציבור האיראני יש דברים יותר טובים לעשות מאשר ללכת לקולנוע לראות עוד הטפה נגד ישראל.
ובכל זאת, אי אפשר להגיד ש"צייד השבת" לא עשה את תפקידו. זה הרי, בבירור, סרט תעמולה, והוא עבד היטב לשני הכיוונים: האחמדניג'דים של העולם משתמשים בו כדי להפיץ שנאה לישראל, והישראלים משתמשים בו כדי להשניא את האיראנים בחזרה. בתוך כל פאניקת הפצצה האיראנית בתקשורת הישראלית בימים האחרונים, מי שצופה בכתבה שמכריזה על הסרט האיראני האנטישמי כעל שובר קופות אמור להגיע למסקנה שהאיראנים כולם מבלים את כל זמנם בשנאת ישראל. הם עובדים כל היום בשריפת דגלי ישראל, חוזרים הביתה לדירה האנטי-ישראלית שלהם, ובזמנם הפנוי הולכים לסרטים שונאי ישראל ואוכלים שם פופקורן שונא ישראל. בינתיים, במציאות, האיראנים רואים את מה שרואים בכל מקום אחר: אקשן, קומדיות רומנטיות מטופשות וסרטים על אנשים שרוצים להגיע למקום טוב יותר. כמו כן, שש-בש.
איזה יופי של תחקיר!
אין עליך, פישלר. מלך!
(ל"ת)
כן בבקשה.
(ל"ת)
יש את "לאטמה"
הם עושים עבודה לא רעה.
כל מי שקרא את עשרות הכתבות שלהם בתגית וואלה ממש לא יופתע על עוד כתבה שמעוותת את המציאות ומטעה את הקוראים.
לא חייבים להסכים עם הדעות הפוליטיות שלהם, אבל חוש קומי מפותח בהחלט יש להם, ובניגוד לסאטירות אחרות, הפוליטיקה לא באה אצלם על חשבון המצחיק:
http://www.youtube.com/watch?v=xZ-H-bqFaRI
כתבה מעולה
ועל הדרך גאמת לי לבכות מרוב צחוק בגלל התפוצ'יפס. כל כך![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
*גרמת
(ל"ת)
זה רק אני או ש...
זה רק אני או שהאיראנים משמשים בשנאה לג'ינג'ים כדי ליצור איבה נגד היהודים?!?! (או שזה הפוך?)
אני באמת חושבת שזה הפוך
מכרה יהודיה שלי מבריטניה טוענת ששיער ג'ינג'י מקושר שם עם יהודים, וששתי השנאות קשורות זו לזו. אני חושבת שהיא מדברת על קהילות אורתודוקסיות וחרדיות (אם תשים לב גם בארץ יש אחוזים גבוהים יותר של ג'ינג'ים אצל החרדים מאשר באוכלוסיה הכללית), שהמראה שלהם הוחל על יהודים מחוץ לקהילות האלה.
זה נשמע די מוזר
לרוב שיער ג'ינג'י מקושר לאירים או לסקוטים, והסטריאוטיפ לגבי יהודים הוא שיש להם שיער שחור מתולתל.
אני מניחה שאנטי לאירים וסקוטים גם די נפוץ באנגליה
אבל שיער שחור ומתולתל הוא סממן של יהודים ספרדים. אצל אשכנזים – ובמיוחד אצל חרדים אשכנזים שנוטים להיות מאוד הומוגניים מבחינה גנטית – יש נטייה לשיער אדום. יכול להיות שהיהודים שהגיעו לאנגליה בתקופה שבה השנאה לג'ינג'ים התגבשה היו מהעדה הזו.
זה לא מאוד סביר,
ולו משום העובדה שיהודי אנגליה גורשו ב-1290 והיו חסרים שם עד 1655.
זה
והטענה שחרדים אשכנזיים הומוגנים גנטית קצת פחות מרגיזה מכרזת הסרט. אני מבין שברגע שהם הופכים חילונים, השיער משחיר וקצת מאפיר בקצוות. הם בטח גם מועשרים גנטית אוטומטית. נו באמת.
קצת מיותר להתווכח על זה, וטענות הנגד יהיו דיי צפויות – נישואין בין אשכנזים לאשכנזים, ועוד טענות פופיק שיספקו רק את מי שממש ירצה להאמין להן, ולמען ההגינות, מסיבות מובנות – אבל די ביאס אותי לשמוע תזה עם ריח אנטישמי תחת כתבה מרגיעה כזו.
זה שחרדים אשכנזים הומוגניים גנטית זה דבר ידוע
כלומר, ביחס לשאר האוכלוסיה. זו אחת מהסיבות שיש כל כך הרבה מחקרים על מחלות תורשתיות שמשתמשים בהם כקבוצות מחקר. ראה למשל כאן:
http://en.wikipedia.org/wiki/Medical_genetics_of_Jewish_people#Genetics_of_Jewish_populations
אני לא בטוח ששני יהודים אשכנזיים יהיו דומים
זה לזה יותר מאוכלוסיות מובחנות אחרות. אבל לא הצלחתי למצוא מספרים בגוגל.
ובכן, מצאתי מספרים לגבי אוכלוסיות שונות של יהודים.
מתוך מאמר בשם Analysis of Biochemical Genetic Data on Jewish Populations.
III. The Application of Individual Phenotype Measurements
for Population Comparisons)
המספר המקובל למדידת שונות (או דמיון) גנטי באוכלוסיה נקרא הטרוזיגוטיות. או הטרוזיגוטיות של אוכלוסיות, כי יש למילה הטרוזיגוטיות כמה פירושים שונים. המספרים בתוך ומחוץ לסוגריים מייצגים צורות מדידה שונות (בעצם חלק מהפואנטה של המאמר, שלא טרחתי להתעמק בה). בשורה התחתונה, אצל התימנים יש את הדמיון הממוצע הרב ביותר בין כל שני פרטים, ואצל העיראקים את הדמיון הממוצע הנמוך ביותר. ההפרשים בין הקבוצות האחרות, לפי כותבי המאמר, אינם מובהקים.
בנוסף, הכותבים כמעט לא מתייחסים ל"אשכנזים" או ל"ספרדים" כאל קבוצות בפני עצמן, אלא פורטים אותן לתת-אוכלוסיות. סביר להניח שאם היו לנו את המספרים של ההטרוזיגוטיות לגבי האשכנזים הם היו גבוהים ממוצע השונות של תת-הקבוצות.
Germans: 3.05 (2.80)
Moroccan: 2.95 (2.66)
Yemenite: 2.87 (2.71)
Polish: 3.05 (2.87)
Libyan: 2.97 (2.73)
Armenian: 3.02 (2.33)
Russian: 3.11 (2.82)
Iraqi: 3.13 (3.07)
Samaritan: 2.64 (2.61)
(אז למה בכל זאת כל כך הרבה מחקרים דווקא על אשכנזים? כי הם יותר מעניינים. יש להם הרי יותר כסף. אם כי, זה כמובן כבר לא לקוח מהמאמר.)
כדאי לשים לב
שהתייחסתי לאשכנזים חרדים, לא לכלל האוכלוסיה האשכנזית. קהילות חרדיות נוטות לעודד נישואים בתוך הקהילה ומי שנישא לאדם חיצוני לרוב נפלט ממנה (כלומר הילדים שלו לא יביאו את המטען הגנטי החדש שלהם חזרה לקבוצה). זה משהו שהולך כבר מאה שנה לפחות, וכמובן שכמו כל יהודי אירופה הקהילה האשכנזית החרדית עברה הקטנה משמעותית של מאגר הגנים שלה לפני 60 שנה.
נטייה לנישואים בתוך הקבוצה היתה מאפיין של רוב הקהילות היהודיות עד המאה ה-20, אבל כיום יש כבר כמה דורות שלא נוהגים כך, ובישראל יש נטייה גבוהה לנישואים בין עדות ומוצאים (אני, למשל, אשכנזיה, אבל סבי היו ממוצא גרמני, פולני, ובלרוסי). החרדים הם היוצא מן הכלל.
ונדמה לי שהחוק שאוסר על יהודים לשהות באנגליה טרם בוטל.
(ל"ת)
יש התראות
(ל"ת)
ובכל זאת.
מוויקיפדיה:
Red hair is also fairly common amongst the Ashkenazi Jewish populations, possibly because of the influx of European DNA over a period of centuries, or in the original founding of their communities in Europe,[14] although both Esau and David are described in the Bible as red-haired. In European culture, prior to the 20th century, red hair was often seen as a stereotypically Jewish trait: during the Spanish Inquisition, all those with red hair were identified as Jewish.[15] In Italy, red hair was associated with Italian Jews, and Judas was traditionally depicted as red-haired in Italian and Spanish art.[16] Writers from Shakespeare to Dickens would identify Jewish characters by giving them red hair.[17] The stereotype that red hair is Jewish remains in parts of Eastern Europe and Russia.[18]
(למי שמתעקש למצוא את הרפרנסים, זה מהערך על "שיער אדום".)
פרסים יכולים להיות אנטישמים
כי הם פרסים (או איראנים, או ארים), ולא שמיים.
המושג "אנטישמים" מתייחס ספציפית לשונאי יהודים, ללא קשר לעמים שמים אחרים. כך הגדיר את המושג ויליאם מר כדי לתאר את הלך החשיבה שלו. שימושים אחרים במושג (לרבות כדי לתאר שונאי ערבים) הם עיוותים לשוניים ותו לא.
אכן כתבה לעניין. כל הכבוד!
ואחרי שראיתי את הטריילר של הסרט אני שמח לדעת שזה לא מה שאוהבים האיראנים, כנראה, לראות.
טוב לדעת שיש אנשים בתקשורת שמדווחים קצת אמת לא ערוכה.
מצטרף לח"חים: שאפו על התחקיר.
לא נותר אלא לשאול: איפה ג'ון סטיוארט הישראלי?
תכנית במתכונת של "הדיילי שואו" הייתה עושה מטעמים ממקרה כזה.
מזל טוב דורון!
(ל"ת)
מעולה :-)
(ל"ת)
הכתבה כמובן, לא הסרט או ואללה.
(ל"ת)
באמת תחקיר ראוי לשבח.
לפי הטריילר, הסרט נראה כמו משהו שמנחם גולן היה מפיק. הקולנוע האיראני דווקא מוכר יחסית בארץ, כך שחובבי יצירותיהם של קיארוסתמי, מחמלבאף ושות' ודאי יודעים שיש בו הרבה יותר ממניפולציות אנטי יהודיות כאלו.
אותי נורא הצחיק התרגום של שם הסרט לעבריתך בפוסטר.
(ל"ת)
בדיוק מה שחשבתי
שגם הם השתמשו בגוגל טרנסלייט.
גם הקולנוע הישראלי מתנהג ככה לפעמים.
לפני כמה שנים יצא בישראל סרטו של עמוס גיתאי – "קדוש". בסרט מסופר על איך נראה חתונות וחיי נישואין של חרדים. זה מתחיל ברב שכופה על תלמידו לגרש את אשתו כי היא לא מביאה ילדים שיוכלו בעתיד להצביע למפלגות החרדיות ואם כן הם לא מביאים תועלת למשימה הכלל חרדית להשתלט על המדינה, ממשיך בתיאור של שידוך בכפייה, ואחרי החתונה המגוחכת (חמשה גברים מסתובבים סביב בימת בית הכנסת) החתן לוקח את הכלה הביתה ושם מקיים בה את המצווה כפי ההלכה וכמנהג החרדים (אונס אותה באכזריות). זהו סרט דרמה כבד שעשוי ברצינות גמורה.
עכשיו תגידו לי אתם: ברמת ההסתה, האם "קדוש" פחות גרוע מ"צייד השבת"?
מש"א ועוד...
מה שצריך לשים לב אליו זה לא מספר הצופים, אלא עצם העובדה שהוא מוקרן שם בראש חוצות ולאף אחד לא איכפת. האם מישהו בארץ היה מוכן שיקרינו סרט "הערבי השוחט"?
ההשוואה טיפה בעייתית
איראן היא מדינה שבה יורים באנשים שמוחים נגד השלטון. למוות. אז אני לא מתפלא על כך שאנשים לא מתרעמים על דברים כגון זה אלא זהירים יותר בבחירת הקרבות שלהם. וכמובן, על המערכת השלטונית שלכאורה אמורה למנוע הפצת סרט כמו זה אין מה לדבר.
ראיתי את ה"קדוש" וגם אני חשתי בהסתה
הסתה מסוג שונה, אבל בהחלט העולם החרדי צויר באופן מחליא עד מבעיט.
עשית לי את היום.
אז מה היה לנו – מתח, הומור, דרמה, ריאליזם ומסר ביקורתי.
מבחינתי זאת ביקורת תקציר-של-סרט-אנטישמי-שובר-קופות-באירן הכי שוברת קופות של השנה!
תמשיך עם כתבות כאלה![!אחלה!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/2_thup.gif" alt="" width="" height="" />)
אני בעיקר אהבתי את "מטובי הבמאים האיראנים".
(או גדולי הבמאים, או מה שזה לא היה שהם הנפיצו שם)
יצא לי לראות פה ושם קולנוע איראני, ורמת ההפקה של הסרטים של הבמאים הרציניים שם היא ממש לא מה שרואים בכתבה. אלא אם כן הכוונה ב"טובי הבמאים" היא שונה לחלוטין מהאופן בו אני תופסת את הביטוי. אבי ביטר, למשל – מטובי במאי ישראל?
עכשיו איך אני משתף את זה בפייסבוק?
ואנא תפרסם את זה באתר שבו אתה כותב, בתור דוגמא לאיך עושים עיתונות.
אפשר ללחוץ על Like בתחתית הכתבה
אבל עדיף לעשות קופי ופייסט לשורת הכתובת לתוך סטטוס.
בשביל דברים כאלו אני ממשיכה לקרוא חדשות;
נחמד לדעת שתחושת ההיסטריה-כל-נשימה-של-איראני-מכוונת-נגדנו מגוחכת לא רק בעייני. חוץ מזה, קופה מוופלים תחזיק מעמד הרבה יותר מקופת תפוצ׳יפס.
לעזאזל
אם האסוציאציה הראשונה שעלתה לי כאשר ראיתי את התמונה הראשית היא של "כוכב הקופים" (המקורי), זה הופך אותי לאנטישמי?
אגב, מעניין אותי (ואין לי כוח לחקור לבד) – סרטי בלוקבאסטר אמריקאיים מופצים באיראן?
כלומר, האם גם הם סופרים את הדקות לקראת "עליית האביר האפל"? מכירים את פועלו של ג'וני דפ? והאם יש אצלם תורי ענק של ילדות איראניות בנות 14 המחכות לקנות כרטיס ל-"דמדומים" החדש? אני יודע, יש את כל עניין השנאה לאמריקה שהיא "השטן הגדול", אבל אפילו סרטי ג'יימס בונד שוחררו ברוסיה הסובייטית.
סרטים מערביים לא מוקרנים באיראן.
טבלת שוברי הקופות באתר הנ"ל כללה, ככל שאני ראיתי, סרטים איראניים בלבד. האבסורד הוא שסרטים אמריקאיים (בגירסאות מצונזרות) כן מוקרנים בטלויזיה, ואפשר גם להשיג גירסאות פיראטיות שלהם בקלות (כך לפי מקורות זרים כגון ויקיפדיה), כך שלא פלא שאנשים בדרך כלל מעדיפים להישאר בבית ולראות סרטים עתירי-תקציב מאשר ללכת לקולנוע. מי שראה סרט אקשן אמריקאי או שניים לא יתרגש מהאקשן החובבני בטריילר של "צייד השבת".
פיש, אתה ממש מתחיל להיות עיתונאי חוקר
קודם הסיפור עם בלוג הפוסטרים הצרפתי, ועכשיו ממש עושה תחקיר מעמיק, הכולל שימוש במתורגמן על מנת לחצות גבולות (אמנם הכל באינטרנט, אבל אני עובד פה על פיץ' לסרט, אז אל תהרוס לי)…
דורון, קח את זה ל'עין השביעית'
אני חושב שהאתר ישמח להעלות את התחקיר שעשית.
ואולי גם מישהו שם ירים את הכפפה וימצא מי השקרן שהפיץ את הידיעה הראשונית.
ידיעה לא נכונה בוואלה ובערוץ אחד? זרוק כדור.
זה לא כאילו שהעיתונות הישראלית ידועה בדיוקה ונחשבת בעולם לאות ולמופת לכל העיתונאים באשר הם שם.
יופי של פוסט
(ל"ת)
אני חייבת להגיד,
שלי הטריילר נראה כמו פרודיה בדיוק על מה שהוא אמור לייצג.
אבל בהחלט יכול להיות שזה בגלל שזה סרט איראני חסר תקציב.
כתבה מדהימה!
(ל"ת)
כתבה עטורת פרסים
(ל"ת)
כתבה מצחיקה אבל
נראה לי שהוא לא לקח בחשבון שההכנסות באתר בטח רשומות בכסף איראני, כשנכון להיום הערך של דולר באיראן הוא בערך 10,800 ריאל. מה שאומר שרווחי הפתיחה של הסרט במקום הראשון הם קצת מעל 12,000 דולר.
לא.
תיכנס לאתר ותעשה גוגל טראנסלייט לעמוד אקראי. הכסף מוצג בדולרים.
כנראה שהטעות של גוגל תרגום
הוא שהוא מתרגם את המטבע המוקמי ל"USD". ברור שאלה לא באמת הנתונים הנכונים.
סחטיש על התחקיר
הכתבה בוואלה! באמת הייתה מלחיצה. טוב שיש דגים אחרים בים ;)
ואגב, שמתם לב כמה השחקן דומה לג'פרי ראש?
אכן פלופ
חברים שלי הלכו לסרט (אחר) בחמישי בערב – מקביל לשישי בערב אצלנו – וכל הסרטים היו סולד-אאוט חוץ מזה, שהיו בו אולי 10 אנשים באולם של 120.
הממשלה קונה את הכרטיסים של הסרט ומפיצה חינם בין עובדיה (לכרטיס חינם פנו למשרד הבסיג' הקרוב למקום עבודתכם), ואלה אולי ה-10 שמילאו את האולם עד אפס מקום.
מההיתקלויות שלי באיראנים אני מקבלת רושם שיש שם הרבה אוהבי ישראל, גם אם לא כולם.
שמתם לב שבטריילר כתוב saturdey hunter?
המירוץ אל השבת
(ל"ת)
הידד, רד.
כל הכבוד שעשית מה שבוואלה וערוץ 1 לא עשו – הדבר הקטן הזה, בדיקת עובדות והצלבתן לפני פרסומן מתוך היכרות עם הנושא שעליו מדובר, וכתיבת טקסט שממש מנתח את האירועים שעליהם הוא מדווח.
היה פעם שם לבן אדם שעובד בגוף תקשורת ועושה דברים כאלה, לא? עומד לי על קצה הלשון.
בוטנאי?
סיטונאי?
משהו כזה. מעניין לאן הם נעלמו, האנשים האלה.
נאכלו על ידי תרבות הרייטינג
יש מה, חמישים מאיתנו שהתלהבו מהכתבה הזו? "סלב אקראית הולכת ברחוב עם קונוטציה של לבוש חלקי" מייצר פי אלף קליקים? זהו.
(לא שאני חושב שחידשתי לך, אבל תן לי להתמרמר בבקשה)
חמישים ואחד
קצת מאוחר להגיב, אני יודע. אבל רציתי לחזק את דורון: כל הכבוד על הכתבה!
היום קשה מאוד למצוא אנשים שבודקים את העובדות פעם נוספת, אם משהו נשמע להם לא הגיוני או מוזר.
זאת אחת הסיבות שאני אוהב את האתר הזה.
אהבתי את הכתבה!
נהניתי לקרוא את הסיקור, כול הכבוד :))