ביקורת: ההימור

אין סיבה לבזבז על "ההימור" זמן כשיש סרטים גרועים הרבה יותר מבדרים לראות

האמת, "ההימור" הוא סרט כל כך מיותר שאפילו לקרוא את הביקורת עליו זה בזבוז זמן. סרט רע, ‏אל תלכו. גמרנו. הסרט גרם לי להערכה מחודשת ל"תשוקה" – סרט מחורבן, אבל לפחות ‏מחורבן באופן מגוחך ומעניין. לפחות אפשר לצחוק על המשחק הפתטי והעלילה המגוחכת. כאן אין אפילו ‏על מה לצחוק.‏

אבל אל תאשימו את ג'סטין טימברלייק. הוא, מכל המשתתפים בסרט, דווקא בסדר. טימברלייק (כנראה היה לדמות שלו שם, אבל הסרט היה רחוק מלהיות מעניין מספיק כדי שאני אטרח לנסות לזכור איך קראו לדמויות בו) ‏הוא תלמיד קולג' מכור להימורים באינטרנט, שבלילה אחד שם את כספו על כמה קלפים ‏וירטואליים, ומאבד את הכל. במקום לקבל את הדין וללכת לחטט בפחי אשפה ולגור מתחת ‏לגשרים במשך שארית חייו, הוא עולה על מטוס לקוסטה-ריקה (וזה אדם שהרגע איבד את כל ‏רכושו בעולם, כן? טיסות לקוסטה-ריקה, מתברר, מחולקות חינם) כדי לדרוש דין וחשבון ישירות ‏מהבוס הגדול, המנהל של רשת אתרי ההימורים שגזלה את כספו. דמות אפלה, מאיימת, ‏מיתולוגית כמעט, שאיש לא ראה את פניו וחזר לספר על זה: בן אפלק.‏

כאילו, ברצינות? בן אפלק? דמות אפלה ומאיימת? לא, זה לא ממש עובד ככה. אם זאת רמת ‏האיום והקדרות שאפלק מתכוון להביא לבאטמן, אז אולי כל הזעקות והמחאה על הליהוק הזה היו מוצדקים, אחרי הכל. אפלק הוא נבל עייף וחסר עניין, ונדמה שהוא פשוט נמצא שם בטעות. כראיה: בנקודה מסוימת הוא פונה אל ג'סטין טימברלייק עם ‏משהו בסגנון "זאת הבעיה עם הדור שלכם…" סליחה? בן, אחי, לא רוצה להפריע לך באמצע הנאום, אבל אתה וטימברלייק אותו דור. ‏הפרש גילאים של שמונה וחצי שנים לא הופך אותך לאבא שלו. ההסבר ההגיוני ביותר ‏לנוכחות התמוהה הזאת הוא שאפלק עשה פניה לא נכונה בכניסה לאולפן הצילומים והגיע בטעות ‏לתפקיד שנועד בעצם למייקל דגלאס, ולאף אחד לא היה נעים לומר לו שהוא בסרט הלא נכון.‏

על כל פנים, את אותו אדם חשוב ומסתורי שאיש לא מצליח לפגוש, לוקח לטימברלייק בערך 28 שניות לפגוש, ואחרי עוד כמה שניות אפלק מזהה את את הפוטנציאל הגלום בו ומצרף אותו לצוות הקזינו הוירטואלי ‏שלו. במחי קאט אחד – ברצינות, אפילו מונטאז' אנחנו לא מקבלים – טימברלייק הוא ביג שוט ‏שמתגלגל בכסף בקוסטה ריקה. אלא שאז מתברר למרבה ההפתעה שעולם ההימורים המקוון אינו טהור ותמים כפי שתמיד האמנו, ובהדרגה מתברר שאפלק, האדם שנראה ומתנהג כמו מניאק נכלולי ‏חסר לב, הוא בעצם – תחזיקו חזק, זה יהיה שוק – מניאק נכלולי וחסר לב! וטימברלייק נלכד ברשתו או ‏משהו!‏ מרוב הפתעה אני חושב שהתעלפתי לכמה דקות. או אולי סתם נרדמתי.

התסריט הנוסחתי מחייב, מן הסתם, שבסרט תהיה גם אישה. את תפקיד האישה מגלמת ג'מה ארטרטון, שלדעתי נולדה מאה שנה מאוחר מדי: היא היתה יכולה להיות כוכבת אדירה בעידן הסרט האילם. ‏ארטרטון תמיד נראית מעולה ונשמעת נורא. הקול המונוטוני והמעצבן שלה, שלא משתנה מסרט לסרט, גורם ‏לה להישמע ‏קצת ‏פחות אנושית מ"סירי" מהאייפון. באשר לתפקידה בעלילה, התסריטאים לא טרחו להמשיך ולפתח את הנוסחה מעבר ל"אישה". היא לא עושה כלום. טימברלייק אמנם מציין בשלב ‏כלשהו שיש לו ‏תפקיד ‏חשוב בשבילה בתכניתו הגאונית, או משהו, אבל כנראה התכנית שונתה ולא ‏סיפרו לנו, כי עד ‏סוף הסרט היא ‏לא עושה שום דבר משמעותי יותר מלשבת ליד אפלק או ליד ‏טימברלייק, ובמקרים ‏קיצוניים ממש – לעמוד.‏

על התסריט, שלא עושה שמץ של ניסיון להתרומם מעל הנוסחה הבסיסית, אפשר היה לפצות אם היה לסרט ייחוד כלשהו, משהו שמבדיל אותו מביצוע מס' 673 של נוסחת סרט הוליוודי. אקשן, דיאלוגים ‏שנונים במיוחד, משהו מרתק ללמוד על עולם ההימורים. אבל הטקסטים כולם ממוחזרים מתוך סדרות ‏טלויזיה, וה"אקשן" בסרט מתרחש כולו בתוך מחשבים, כך שאנחנו לא רואים שום דבר חשוב ‏קורה; אנשים רק אומרים "הנה הנתונים כאן במחשב מפלילים אותי". בקיצור: מיותר. ‏אין סיבה לבזבז על "ההימור" זמן כשיש סרטים גרועים הרבה יותר מבדרים לראות.‏


פורסם במקור בוואלה