רוג'ר איברט נפטר היום (חמישי), בגיל 70, אחרי מאבק ארוך (וזה היה חתיכת מאבק) בסרטן.
כשיוצר קולנוע מת, זה אירוע חדשותי. כשמבקר קולנוע מת, זאת מקסימום אנקדוטה. המבקרים הם לא הדבר החשוב באמת, אחרי הכל. הם לא יוצרים את הסרטים, אלא רק כותבים עליהם. מבקרים הם לא סלבריטאים ובטח גם לא מאוד משפיעים, בטח שלא בעידן הנוכחי של עגבניות רקובות. לכלל הזה יש יוצא מהכלל אחד: רוג'ר איברט.
רוג'ר איברט היה מבקר הקולנוע הידוע בעולם בהפרש של כמה שנות אור ממי שזה לא יהיה שבמקום השני. אם תבקשו מרוב האמריקאים לנקוב בשמות של מבקרי קולנוע, רובם יגידו "רוג'ר איברט, ו…" ושם יעצרו. הוא התחיל לכתוב על סרטים בשנת 1967, ומאז פשוט לא הפסיק: התפוקה שלו אדירה. הוא כתב מאות ביקורות בשנה, טורי דעה, חדשות, הימורי אוסקר לא רעים בכלל, בשנים האחרונות – גם בלוג אישי, והנחה במשך שנים את תכנית הטלויזיה שלו – "סיסקל ואיברט" במקור, ואחרי שסיסקל מת ב-1999, "Roger Ebert at the Movies". וכשהגיעה האינטרנט, הוא העלה אליה את כל זה: אתם יכולים גם היום לקרוא את דעתו של איברט על "גוף מארח" (שניים וחצי כוכבים; כנראה הביקורת האחרונה שכתב) וגם את הביקורת המקורית שכתב אחרי צפיה ראשונה ב-"2001: אודיסיאה בחלל" ב-1968. אין בנמצא בעולם מאגר כזה של דעות של אדם אחד על כל כך הרבה סרטים, לאורך כל כך הרבה זמן.
לאיברט היה חוש הומור (כמה מהקטילות שלו הן קלאסיקה), הוא היה בעל חזון גם בתחומים אחרים – הוא היה אחד המשקיעים הראשונים בגוגל, מה שבוודאי הביא לו יותר הכנסות מכל הביקורות שכתב אי פעם – ולא היסס להביע דעות גם בתחומים שלא קשורים לקולנוע. הוא היה אדם חכם מאוד, מה שלא הפריע לו לומר גם שטויות, מדי פעם – הוא השניא על עצמו מגזר שלם כשטען לפני כמה שנים ש"משחקי מחשב אינם ואינם יכולים להיות אמנות". אבל כשהוא אמר דברים, אנשים הקשיבו. ב-2007 הוא דורג על ידי המגזין "פורבס" כבעל הדעה – Pundit, במקור – החשוב ביותר באמריקה. לא בתחום הקולנוע; בכל תחום.
המאבק של איברט בסרטן היה ידוע. ב-2006 הוא עבר סדרת טיפולים שגרמו לו לאבד חלק גדול מהלסת שלו, ואת כושר הדיבור. אבל את כושר הכתיבה הוא לא איבד, וברגע שהיה בריא מספיק להחזיק מקלדת, הוא חזר לכתוב ביקורות. השבוע התברר לו שהסרטן חזר, ובפוסט בבלוג שלו הוא הודיע על סמי-פרישה. לדבריו, הוא התכוון לכתוב פחות, אבל עדיין להיות נוכח.
באתר של איברט מופיעה בעמוד הראשון פינה קבועה שבה ערך אקראי מתוך "מילון הקולנוע הקטן" של איברט – מונחים ושמות שהוא או קוראיו המציאו לקלישאות ומוסכמות קולנועיות. כשנכנסתי לאתר הלילה – רגע לפני שהוא קרס, כנראה בשל העומס – הערך שהופיע שם, קצת מתחת לתמונתו של איברט ולצד הביקורות האחרונות שלו וההודעה על הפרישה, היה "Dead Man Talking": כשהקריין בסרט מת במהלכו, אבל ממשיך לדבר אל הקהל.
יכול להיות שהוא אירגן את זה מראש בכוונה. כמו שאמרתי, לבנאדם היה חוש הומור.
הסיפור האהוב עלי על איברט הוא זה שמוצג כאן:
http://www.fisheye.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C/?comNum=115573#li-comment-115573
http://www.fisheye.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%A0%D7%95%D7%A1-%D7%90%D7%A8%D7%A0%D7%91-%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C/?comNum=115573#li-comment-115573
כמו שקיפוד אמר לפני כמעט 10 שנים – אם יש מישהו שיותר מסוכן להסתבך איתו מאשר אדם עם לשון סרקסטית, הרי זה אדם עם לשון סרקסטית שמשלמים לו לפי מילה.
וואו. פשוט וואו.
יהי זכרו ברוך!
האיש אגדה
בלי קשר יש שגיאת תחביר בפסקה השלישית:
"הוא השניא על עצמו מגזר שלם כשטען לפני כמה שנים כשטען…."
אני האיש הוא האגדה
(ל"ת)
אני בהלם
ביקורותיו של האיש המופלא הזה תרמו לאהבתי לקולנוע (יחד עם עין הדג, צריך להודות). הכתיבה שלו מכוונת לטעם של הציבור הרחב ורוב הביקורות שלו קולעות לדעה שלי. כל סרט חדש שייצא מעכשיו לא יהיה אותו דבר בלי ביקורת של איברט אותה אוכל לקרוא לפני/אחרי הצפייה.
הוא יחסר מאוד.
פיטר סרטה מסלאש פילם נתן קישור לסירטון הבא
מתוך תוכנית מצוירת ישנה בשם "המבקר" בה התארחו באחד הפרקים איברט וסיסקל בקולות עצמם:
http://www.youtube.com/watch?v=c_fAVEz-Y34&feature=youtu.be&t=8m33s
זה מקבל משמעות אחרת עכשיו.
חשוב לציין
ש-"The Critic" היא סדרה מאוד מצחיקה ומומלצת באופן כללי, בעיקר לחובבי קולנוע, כי הוא כולל עשרות, אם לא מאות, רפרנסים ופארודיות באופן שקשור לעלילה.
אוי
איברט אומנם יכל לפעמים להיות קצת מתנשא ואני בחיים לא אבין למה הוא כ"כ שנא את "ברזיל" או את "החשוד המיידי" אבל כל-כך אהב את "פארגו", אבל עדיין היה מדובר במבקר מהאגדות ודמות נדירה. אני חושב שיהיה שווה לקשר כאן למחווה של מבקר הנוטסלגיה לתוכנית שלו ושל ג'ין סיסקל – אחרי שצפיתי בסרטון הזה ניסיתי לחפש כל ביקורת אפשרית של השניים, ואני חייב לחתום על כל מילה שהוא אומר.
http://www.youtube.com/watch?v=FEZfkUVg18s
ועכשיו, דאג ווקר נותן את ההספד האישי שלו לאיברט
http://blip.tv/nostalgiacritic/nostalgia-critic-farewell-to-roger-ebert-6564382
תודה על הקישורים לדאג
במיוחד האחרון… הוא ממש ריגש אותי, והוא דיבר בצורה מאוד יפה וברורה.
אני זוכרת שכשהוא (דאג) עשה את פרק המחווה לאנימניאקס, בו הוא דיבר דרך המחשב עם ארבעה מהיוצרים (פרק מומלץ מאוד, בלי קשר, ד"א), היה שלב שאחד מהם אמר ששיפלברג קרא איזה מערכון שהוא כתב לאנימניאקס ושלח לו פקס שאומר משהו כמו- "אהבתי מאוד את המערכון הזה" (שפילברג היה אחד המפיקים או משהו, של התכנית), ואותו כותב מערכון אמר שהוא עדיין שמר את הפקס הזה או מסגר אותו או משהו, ואז דאג אמר משהו כמו- צ'מע, אני לא הולך לרדת עליך על זה, אני מבין את הקטע הזה- אני מסגרתי את הציוץ שאיברט צייץ עלי והראה אז את הציוץ הממוסגר. הייתי בטוחה שהוא יזכיר את זה גם בוידיאו הנ"ל. ברצינות, מרגש, במיוחד גם ההסבר שהוא נתן פה ל-למה זה כ"כ מיוחד שאיברט צייץ עליו. והוא צודק.
מודה בבושה שלא שמעתי עליו (לא קוראת ביקורות...)
אבל אם הוא שנא את "החשוד המידי" אני כבר בעדו.
אני לא חושב שזה יעודד אותו כרגע
(ל"ת)
הוא לא אהב את 'ברזיל'
כי הוא לא הצליח להתחבר אליו.
עצוב. תמיד אהבתי לקרוא את הביקורות שלו.
בנוסף למה שנכתב עליו, איברט היה גם האיש שקידם במרץ את הסרטים של מיאזאקי לקהל האמריקאי דרך תוכנית הטלוויזיה שלו, עוד כש-"טוטורו" קיבל הפצה מוגבלת שם בשנות ה-90 המוקדמות.
באמת עצוב לשמווע :(
עולם ללא איברט…
ובוודאי מבקר הקולנע השני הכי מפורסם צריך להיות, איך מי אם לא, דיוויד מאנינג?
האיש הכי שנון בעולם
"הסרט הזה לא מגרד את תחתית החבית, הסרט הזה הוא לא בתחתית החבית, הסרט הזה לא מתחת לחבית. הסרט הזה לא ראוי להיות מוזכר באותו משפט עם חביות… ייתכן ויבוא יום בוהסרט הזה ייחשב ליצירת מופת של סוריאליזם, אבל לעולם לא יבוא היום בו הוא ייחשב למצחיק".
– אחי, דפקו אותך (Freddy got Fingered)
"זה נכון שאני שמן, אבל ייתכן שיום אחד יהיה רזה. וינסאנט גאלו, לעומת זאת, תמיד יהיה הבמאי של הארמב החום"
– הארנב החום
"אם אתם מתכננים לפספס סרט אחד תפספסו את זה. לא נראה לי שיהיה לכם הרבה זמן לפספס אותו"
Amricathon
"הסרט הזה זוכה לתחיה מחודשת בהקרנות של אחרי חצות. וזה עדיין מוקדם מידי"
The Beyond
הבמאי, ששמו פיטוף, קיבל בוודאי שני שמות בזמן לידתו – יהיה חכם מצידו להשתמש בשני בפרוייקט הבא שלו"
– אישה חתול
"מכריחים אותי תת כוכבים לסרטים שאני מבקר. הפעם אני מסרב. מערכת הכוכבים לא מתאימה לסרט הזה- האם הוא טוב? האם הוא רע? זה משנה? הוא מה שהוא והוא נמצא בחלל שאין בו מקום לאור כוכבים"
– הנדל האנושי
מדברים הרבה על הקטילות שלו
חלקן באמת שנונות למדי וראויות לציטוט, אבל מה לגבי מחמאות? מבקר קולנוע לא רק קוטל סרטים, אלא גם משבח. אין איזה מאגר של מחמאות מבריקות במיוחד שרוג'ר איברט נתן לסרטים?
האיש הכי אוהב סרטים בעולם
הסרט הזה הוא ספר לימוד על שימוש בעדשות ליצירת מצב רוח:
"אפוקליפסה עכשיו הוא סרט ויאטנם הטוב ביותר, אחד הסרטים הטובים בכל הזמנים, מכיוון שהוא הולך למקומות אליהם סרטי מלחמה אחרים לא מגיעים, אל המקומות האפלים בנפש. זה לא סרט-על-מלחמה כמו שזה סרט על איך המלחמה חושפת אמיתות בנפש שלא היינו רוצים לדעת".
– אפוקליפסה עכשיו
"במשך יותר מתשע שעות ישבתי וצפיתי בסרט בשם שואה. וכשהוא נגמר ישבתי עוד זמן מה וניסיתי להבין את רגשותיי. ראיתי את הזיכרון של הפרק הנורא ביותר בהיסטוריה האנושית. אבל ראיתי גם סרט שתמך בחיים כל כך שלא ידעתי איך להכיל את הבלבול שלי."
– שואה.
"קשה לראות אותו פשוט כסרט משום שהוא אכלס את מוחנו בצורה כזו כובשת. פשוט כמו סיפור לילדים, רדוד כמו סרט מצוייר של שבת בבוקר,, קלישאי כמו קנזס בסתיו – ועדיין, יצירת מופת"
– מלחמת הכוכבים
"לאונה מושך את הסצנה מעבר לכל הגיון. מתחיל בצילום מרחוק ובונה לתקריבים של אקדחים, עיניים, ידיים, זעה והרבה זבובים. נראה כאילו הוא בוחן את עצמו – לראות כמה זמן הוא יכול להחזיק את המתח. אבל האם זה באמת מתח? ייתכן שזה תרגיל סגנוני בלבד, תצוגת מניפולציה של הבמאי שמושכת תשומת לב לעצמה. תטעמו את האומץ שבפלרטוט של לאונה עם פארודיה עצמית. זה לא סיפור אלא חגיגה של מחוות גדולות מהחיים"
– הטוב הרע והמכוער.
אני תוהה:
האם את כל הביקורות האלה הוא כתב בזמן אמת, כשהסרטים יצאו לקולנוע?
לא – הביקורות הספיציפיות הללו לקחתי ממדור ה"סרטים הגדולים" שלו שנכתבו מאוחר יותר. קראתי את המדור הזה מידי פעם כדי לקבל המלצות.
אהבתי את הביקורת שלו על "השתולים"
"What makes this a Scorsese film, and not merely a retread, is the director's use of actors, locations and energy, and its buried theme. I am fond of saying that a movie is not about what it's about; it's about how it's about it."
תמיד היו לו ביקורות מעניינות על הסרטים של סקורסזי.
וואו, העברית שלו ממש מרשימה.
אם מדברים על קטילות,
אז אין כמו הקטילה של איברט את רוב שניידר, אישית.
http://rogerebert.suntimes.com/apps/pbcs.dll/article?AID=/20050811/REVIEWS/50725001
תתחילו מהפיסקה החמישית ותמשיכו עד הסוף. יצירת מופת.
(הפישלייק לאיברט, כמובן)
(ל"ת)
וואו.
מהקטילות הגדולות, המוחלטות והמוצלחות שיש. איזה מלך.
(והוא זכה בפוליצר, אז הוא יכול!)
נפלא
(ל"ת)
עצוב
יהי זכרו ברוך.