היה כל כך ברור שזה הולך להיות גרוע. כל הגל הזה של רימייקים לסרטי שנות השמונים הוא לא ברור ומיותר. אי אפשר כבר לתת לסרט אהוב מהילדות לנוח בשלום על משכבו? הכל צריך לקבל גירסה מודרנית "אפלה" בתלת-מימד עם בוהק עדשה? מה, "זכרון גורלי" המחודש היה כזאת הצלחה שהיה צריך לעשות את זה שוב? רובוקופ, השוטר-רובוט הדוהר ברחובות הכרך מוכה הפשע של דטרויט, היה מאוד אייטיזי. הוא לא נראה כל כך טוב במבט לאחור. לאף אחד לא היה נחוץ רימייק, אז ברור שעשו אחד כזה. ייבאו, כרגיל, איזה במאי לוהט מחו"ל כדי שיעשה פה את הסיפתח ההוליוודי שלו, וכך אחרי שהוא ייכשל אפשר יהיה לשלוח אותו בחזרה לברזיל או לפיליפינים או איפה שזה לא היה שהוא בא ממנו, ולא יפסידו כלום. ובדרך גם שינו, אלא מה, את העיצוב של הרובוט גיבור הסרט: הפכו אותו לאפל יותר. אלא מה. זה נראה רע. זה היה ברור שזה יהיה רע. היה כל כך ברור שזה יהיה רע שאפשר היה כבר לכתוב את כל הביקורות הקוטלות, והצפיה בסרט היתה רק שלב פרוצדורלי בדרך.
לכן זה כזה שוק ש"רובוקופ" החדש הוא סרט טוב. לא רק ביחס לציפיות התת-קרקעיות: סרט מוצלח, מהנה לצפיה וחכם מהממוצע. כן, זה מוזר.
חלק מהסיבה היא שמלבד נקודות בודדות, עלילת "רובוקופ" החדש לא קשורה לסרט המקורי, לכן אפשר לוותר מראש על ההשוואה בינהם. הפעם, ג'ואל קינמן ("ההריגה") הוא השוטר אלכס מרפי, שבעקבות מאמצים כנים מדי לנקות את דטרויט מפשע הופך לקורבן ניסיון התנקשות. הוא שורד, בקושי: נשאר ממנו מעט מאוד. השאריות של מרפי משובצות בתוך רובוט – משהו כמו 94% רובו, ו-6% קופ – שיכול להיות הגירסה המכנית לבאטמן. הוא יוצא שוב לנקות את העיר, כולל את הרוצחים של עצמו. עד כאן הכל כצפוי.
אלא מה, העלילה הזאת כמעט שולית בסרט. מרפי הוא אולי גיבור הסרט, אבל לאורך פרקים ארוכים בו הוא אפילו לא נוכח (וזה בסדר, כי ג'ואל קינמן לא יותר מבסדר). הרבה יותר תשומת לב ניתנת לגורמים השונים שיצרו את רובוקופ ומנסים לשלוט בו ולנצל אותו למטרותיהם. רובוקופ נועד להיות מוצר של יחסי ציבור, וכל הצלחה או כשלון שלו נמדדים במרחק שאליו הם מקדמים את בעלי האינטרסים – שעוסקים בדברים גדולים הרבה יותר מאיזה שוטר מושחת או סוחר סמים אקראי. המושכים בחוטים השונים מגולמים על ידי מבחר מפתיע של שחקנים טובים בתפקידים משניים מוצלחים: המדען שהשיב את השוטר מהמתים (גארי אולדמן), מנכ"ל חברת הרובוטיקה שמעליו (מייקל קיטון), טקיטקן צבאי המשמש גם כ"מאלף" רובוטים (ג'קי ארל היילי, שלעולם ייראה נאלח), ובין לבין, סמואל ל. ג'קסון המבדר כרגיל כמנחה של מענין תכנית פוליטית בנוסח גלן בק. ג'קסון מעניק לאורך הסרט שיעור בספינים: הוא מדגים שוב ושוב שלא משנה מה יקרה, הוא תמיד ימצא את הדרך להפוך את זה לכלי תעמולתי לטובת האג'נדה שלו. הפארודיה שלו על בעלי-דעה טלויזיוניים מניפולטיביים מוצלחת כל כך שצופים רבים (אלה שכועסים כשמישהו אומר מילה רעה על "השורד האחרון") לא ישימו לב בכלל שזו פארודיה.
חוזה פדילה, הבמאי של שני סרטי "יחידת עילית" הברזילאיים, קיבל את הג'וב הזה מן הסתם בשל היכולת המוכחת שלו לביים סצינות אקשן. דווקא בתחום הזה הוא לא מצטיין: יש אקשן רובוטי סביר בהחלט ב"רובוקופ" החדש, אבל אין הרבה ממנו; אם הגעתם בשביל האקשן, כמות האקספוזיציה שצריך לעבור עד עליו תעצבן אתכם, וכשהוא כבר מגיע – הוא לא משהו מסעיר או יוצא דופן. ובכל זאת, פאדילה עבר בהצלחה את ההגירה להוליווד – למרות שהוא נכנס חזק בפוליטיקה אמריקאית. הסרט עוסק, ברמיזות עבות כאופטימוס פריים, בנושא פוליטי אמריקאי אקטואלי: השימוש בכלי טייס לא מאוישים לתקיפות בפקיסטן. בשורות מסוימוות בסרט מכנים את הרובוטים "Drones" מה שמאפשר לשחרר הצהרות פוליטיות מפורשות באמצע סרט הוליוודי. משעשע. בנוסף, האופן שבו העיר מרושתת לחלוטין וכל אזרח תמיד נצפה על ידי מכשירי מעקב ומצלמות נראה כמו חזון עתידני קודר, רק שהוא, בעצם, לא עתידני במיוחד.
כל העיסוק הזה בנושאים אקטואליים לא נעשה כמו שעת חברה, והוא לא מפריע לסרט להיות כיפי. הוא גם לא מפריע לו לסבול מאותם ליקויי הגיון אופייניים לסרטים מסוג זה. עדיין דמויות מקבלות החלטות מטומטמות רק בשביל לקדם את העלילה, עדיין יש לרובוקופ נקודת תורפה מאוד בולטת בסנטר. זה לא הסרט החכם או המשובח של השנה, אבל זה רימייק שמצדיק את קיומו. מתברר שיש לרובוקופ מה להגיד גם היום, ובניגוד להרבה רימייקים אחרים, פאדילה עשה את הצעד הנכון כדי להביא את הפרנצ'ייז אל העידן שאחרי "האביר האפל". לא, זה לא אומר להפוך את הכל לאפל יותר – זה רק אומר שאפשר ליצור סרט אקשן שיש לו משהו בראש.
פורסם במקור בוואלה
לאן נעלם פול ורהובן?
בניינטיז הוא הפציץ בלי הפסקה עם להיטים שאפשר בכיף לשייך אליהם את המושגים: קלאסיקה, סרט פולחן, חייבים לעשות מזה רימייק כושל!
אני מדבר על: רובוקופ, זכרון גורלי, אינסטינקט בסיסי, נערות שעשועים, והגדול מכולם – גברים בחלל הלא פחות מגאוני. הכל אצלו היה מלא אלימות וסקס ושובניזם, בלי לדפוק הרבה חשבון לאף אחד חוץ מלארנק שלו עצמו.
ואז הוא עשה את הסרט ההוא עם קווין בייקון הבלתי נראה ופוף! התפוגג בחזרה להולנד.
חבל.
פאדילה או פדילה?
השתמשת מספר שווה של פעמים בשני האיותים.
אם אני לא טועה
(ויעזרו לי דוברי הפורטוגסית), אמור בכלל להיות ז'וזה פדיליה.
כן, זה אמור להיות פדיליה. זו כמו הטעות שעשו בתרגום של הסופר פאולו קואליו.
איזו מאדרפאקינג גלולה אתם בוחרים?
את דעתי על הסרט אמרתי בדף שלו, אבל כמו תמיד, לפעמים הדברים מסביב לא פחות טובים. מגיש חדשות שראיין את סמואל ל. ג'קסון התבלבל בינו לבין לורנס פישבורן. ג'קסון בתגובה התחיל להסביר לו על ההבדל בין הכוכבים השחורים המפורסמים.
וואו
אל תבלבלו בין סמואל ל ג'קסון לשחקן שחור אחר. אף פעם. הרבה זמן לא צחקתי ככה.
שאלת נוב:
למה נאמר בביקורת שהבמאי נכנס חזק בפוליטיקה האמריקאית, כשהתסריטאי הוא זה שכותב את הסרט?
הבמאי חתום על הסרט ואחראי לו.
קוראים לזה "סרטו של חוזה פאדילה". (או בלי א'. אין קונצנזוס). אם התסריט לא מוצא חן בעיני הבמאי, הוא יכול לבחור לביים תסריט אחר. במאי לא יכול לעשות סרט ואחר כך לטעון שהוא לא עומד מאחורי המסרים שלו כי זה התסריטאי כתב, לא הוא.
בתיכון, אני וחברים יצרנו במערכון את המקבילה הדתית של רובוקופ
שמו היה "רביקופ" והוא שמר שכולם שומרים שבת.
זה היה זהב דבילי טהור.
לא היתה כבר בדיחה כזאת במ.ק. 22?
(ל"ת)
.
רובו-רייבה!
יש להשמיד את הפייגעוץ!
לא, זאת הייתה הגרסה הדתית ל"פסיפיק רים".
(ל"ת)
שכחת כמובן את "גנוב על המיניונים".
סיפורו של צעיר דתי שמתפלל מנחה 7 פעמים ביום.
ושר הטבעות
על בחור שהתחתן המון פעמים.
מעולה! מדע בדיוני משובח ואינטיליגנטי.
!I say we go on three. THREE
אחלה!
אני שמח שאהבת את הסרט! בתור מעריץ של סרטיו הקודמים של הבמאי, שמו בלבד גרם לי לרצות לעבוד על הסרט…ועברתי מקום עבודה בשביל זה…ועם כל שמועה על בעיות על הסט, על המעורבות-יתר של האולפנים בעבודתו (מתאים לאולפנים גדולים לשכור מישהו כי הם אוהבים את מה שעשה ואח"כ לסרס אותו לגמרי)…עם כל הערה על הטריילרים מכל רחבי הרשת, נבנתה הרגשה מחורבנת כזו בצוות, שעבדנו נורא קשה על סרט שיהיה בדיחה. אני שמח שזה לא המצב…ובתור מעריץ מושבע של האוריגינל אני הולך לצפות מחרתיים עם הרבה רגשות מעורבות. אישית נראה לי יותר חשוב -לסרט שנקרא רובוקופ- האלימות הפסיכית של המקור מאשר אפקטים מיוחדים משופרים…אבל נראה :)
לא הבנתי. איפה אתה עובד?
ואיך זה קשור לסרט?
הימד"ב של הבחור
http://www.imdb.com/name/nm5617523/?ref_=ttfc_fc_cr361
בקו עליה ברור מפיראנה 3d, לרובוקופ, ל-Edge of Tomorrow.
פריימסטור
אני עובד כרגע בחברה בשם FRAMESTORE שעושה אפקטים לסרטים.
פיראנה היה דווקא מעניין – אחד השוטים המאתגרים של חיי היה לגרום לגיבורים שתלויים על רתמות בטיחות להראות כאלו הם תלויים רק מהידיים על חבל, כולל שחזור של הבגדים, גוף, והנוף מאחוריהם. אני מת על הבמאי והוא לוקח סרטים מקוריים ומשפר אותם ללא הכר עם הגרסאות שלו (THE HILLS HAVE EYES למשל) – ונהנתי מהתוצאה. הסרט מכוון למקום מאוד מסויים ופוגע בול. מאוד הייתי רוצה לראות את אלכסנדר אג'ה עושה רימייק RATED R לרובוקופ.
אז אתה באמת עובד עכשיו על "Edge of Tomorrow"?
או שהעבודה עליו כבר הסתיימה? יהיה מעניין לשמוע על עבודת האפקטים על הסרט הזה. עד כמה בכלל מותר לך לדבר על סרטים בעבודה? מחתימים את כולכם על NDA שאומרים שיוציאו אתכם להורג אם תסגירו מידע?
כן וקשה
תראה יחסית לרובוקופ, עבודת אפקטים יותר קשה, כמו שכבר כתבתי פה. רובוקופ נפל בזמן מצויין – הקמת הסטודיו במונטריאול, חינוך המון אנשים חדשים (כמוני) לפייפליין הלא קל של החברה…ככה שפרוייקט יחסית פשוט היה בדיוק במקום. עדיין, האפקטים נראים טוב. כל שוט שהוא על האופנוע, למשל, לפחות הראש שלו ממוחשב מהסיבה הפשוטה שהקסדה המגניבה שלו ממש לא בטוחה לנסיעה…אז היה פעלולן שחבש קסדת בטיחות כמעט רגילה והחלפנו את הראש, צוואר ולפעמים את כל החזה…כמו כן לאורך הסרט החלפנו את החליפה שלו בממוחשבת כי המקורית שהשחקן לבש היתה מגומי ופלסטיק ולא זזה כמו שרובוט זז (צוואר מתעקם כמו גומי במקום בוכנות נעות, וכו'). העובדה שהיא לא נראית ממוחשבת (בשוטים שלנו, יש בתי אפקטים אחרים שעבדו על זה :) ) זו הצלחה…הרובוטים האחרים גם היו תענוג…הED208 היה מודל מצויין עם טקסטורות מצויינות שנראה אמיתי גם בקלוז-אפים.
אממ…אסור לי לדבר על סרטים תו"כ עבודה, אבל אני מלא תקווה שאדג' יהיה מגניב לאללה. אני מסיים את חלקי עליו וממשיך לאחד הפרוייקטים האחרים שלנו (אפשר לעשות גוגל ל FRAMESTORE MOVIES IN PRODUCTION, משהו בחלל).
טוב, יש שתי אפשרויות ל"משהו בחלל"
ושתיהן מרגשות. :)
ב"קו עליה" לא התכוונתי לאיכות הסרטים (שאני מודה שאף אחד מהם לא ראיתי)
אלא לגודל ההפקות והתקציב שלהם. ובכל מקרה, סחטיין – אני בטוח שחצי מגולשי האתר מסתכלים על רשימת הסרטים האלו ומריירים בצורה בלתי נשלטת.
תודה! ולמה לרייר?
אם הם רוצים שילמדו אומנות ותלת ויאללה לעבודה. אני אישית גדלתי בקריית ביאליק, למדתי הנדסת חשמל בטכניון ותו"כ ראיתי את שר הטבעות וזרקתי את הלימודים והעתיד המרתק כתכנת, התאבדתי על לימודי תלת, היגרתי לקנדה ועכשיו אני פה. כל אחד יכול. צריך רק לעבוד ממש (ממש) קשה.
והרושם שלי הוא
שיש (יחסית) המון ישראלים שעובדים בתעשייה הזאת.
סתם אנקדוטה: מישהו שעבד בחברה שלי עבד פעם כמודלר בסטודיו של זמיקס
והוא עשה לנו פעם הדגמה שהציגה את המודלים הממוחשבים של הדמויות מ"דרושות אמהות ממאדים" וכל היכולות שהמודלים האלו אחר כך נותנים לאנימטורים. הוא הראה לנו סרטונים חצי אפויים אבל חמודים להפליא שהאנימטורים עשו כדי לבדוק את המודלים. ולא יכולתי שלא להתפלא איך נותנים לכל העבודה הסיזיפית והקפדנית הזו ליפול בגלל תסריט חובבני.
במאי ותסריט
במאי זר שמגיע לביים סרט ראשון בהוליווד לא תמיד יכול לבחור איזה תסריט הוא רוצה. המפיק בהחלט יכול להגיד לו "לא מתאים? אין בעיה, אני אקח את ההוא שביים את הסרט זומבים המגניב מנורבגיה. לו זה יתאים".
יש למישהו הסבר לביקורות הצוננות בארה"ב?
אולי לא צוננות ממש אבל הקונצנזוס רחוק מלהתלהב בינתיים. אפילו המבקרים שנתנו ציון חיובי בעיקרו מרגישים צורך להוסיף איזו הסתייגות.
מה עם היד?
עדיין לא ראיתי את הסרט , מעניין אותי לדעת אם יש הסבר הגיוני למה לעזאזל להשאיר את היד חשופה.
אני יכול להבין את הקריצה לסרט המקורי בו החליטו להפטר מהזרוע שנשארה למרפי על מנת להמחיש עד כמה המנהלים אטומים וחסרי אנושיות.
אבל מה המניע פה? יד חשופה (בדומה לסנטר החשוף) , הוא bullseye אחד גדול שזועק לכל עבריין חמוש:
"אחי , בבקשה תירה לי ביד".
מניח שכדי להנכיח את הפן האנושי שלו
נראה הגיוני להשאיר את היד כתזכורת לכך שיש שם מישהו בפנים, הרי הרעיון היה להכניס בן אדם לתוך מכונה כדי ליצור מוצר שהאוכלוסיה תסכים לקבל- "יעיל כמו רובוט אבל עם מצפון".
ההסבר הפשוט הוא: כדי שיהיה אפשר לקרוא ל'רובוקופ' "סרט דינמי עם יד".
(ל"ת)
זה הרימייק השני של רובוקופ שיוצא השנה (ננסה פעם נוספת )
http://ourrobocopremake.com/watch.html
התגובה הקודמת שלי נמחקה , אני מניח מכיוון שלא הוספתי טקסט בגוף ההודעה , אך בכל זאת מצאתי לנכון להיות נודניק ולהדביק אותה שוב בתור שירות לציבור מכיוון שאנשים שגדלו עם הסרט המקורי אולי ימצאו את זה מבדר .
אכן, מנגנון סינון הספאם הכה-יעיל שלנו
לא אהב את התגובה הקודמת. התנצלותי.
אין בעיה
ברוח התקופה ייצרתי הודעת רימייק להודעה המקורית שלי. כבר אין רעיונות חדשים בקולנוע
התייאשתי אחרי חצי שעה
אמנם הרעיון של "אם מישהו הולך להרוס את רובוקופ, שאלו יהיו מעריצים" ראוי להערכה, אבל התוצאה קצת משעממת. בחצי השעה שראיתי היו כמה סצנות יצירתיות (הבובות, השיחזור עם התינוקות, מרפי נורה למוות תוך ריקוד) אבל רובם הלכו על הפתרון הקל של להגחיך את הסרט המקורי. זו אפילו לא פארודיה, סתם ילדים עושים צחוקים,
הסרט מתחיל בגיבוב ג'יבריש על רקע הלוגו של MGM ונגמר עם הקלאש.
שרים את "I fought the law (and the law won" לאורך הכתוביות .
זה אומר משהו על רוח הניהליזם ששורה על הסרט, באופן בוטה ומוחצן יותר מבמקור.
"רובוקופ" החדש הוא קומדיה שחורה שחוקרת שימוש לא מידתי באלימות, ומישירה מבט אל הקשר ההדוק בין תעשיית כלי נשק לפוליטיקה.
לסרט בעיות כמו חצי שני שלא מעניין כמו הראשון, קליימקס חלש, ודמויות (המדען בעיקר) שמתנהגות בצורה לא הגיונית ולא קונסיסטנטית. סה"כ סרט ממש כיפי שעושה כבוד למקור.
נאמן לדיזיין המקורי
מאמר מעניין ב-פאסט-קו-דיזיין (http://goo.gl/ugVbaQ) מחדד את היתרונות העיצוביים העדכניים של הרימייק לעומת הדיזיין בקלאסיקה המקורית, שקיבלת את השראתו ממאגר הדימויים הטכנולוגיים של האייטיז. שווה פיק.
תהייה
אישית, כשראיתי את המקור לא מזמן ביום משעמם אחד, ממש אהבתי את זה שמקללים מלא ושיש אווירה פרועה של אלימות. אז נכון, זה לא היה הסרט הכי חכם שראיתי, האייטיז נוטפות ממנו והמשחק לא להיט בדר"כ, אבל היה פשוט כיף לצפות בו. אני תוהה אם גם בחדש זה ככה, כדי שאני אדע אם לצפות או לא.
הסרט לא מאד אלים ולא מאד גס (מוגבל לגלאי 12+)
(ל"ת)
באסה…
תודה!
דורון, ראית את Elite Squad?
כי התחושה שלי מהקריאה היא שלא. אני ראיתי רק את השני, אבל בדומה למה שכתבת על רובוקופ, גם הסרט ההוא הוא בכלל בכלל לא סרט אקשן, אלא יותר כמו הגרסה הקולנועית-ברזילאית של אינטריגות ׳הסמויה׳
נכון, באמת לא ראיתי אותו.
(ל"ת)
לרגל יציאת הרימייק לרובוקופ, אמפייר מגזין העלו מחדש באתר (ובפייסבוק) שלהם כתבת פרופיל על ורהובן (שפורסמה במקור באוגוסט 2012) המתמקדת בסרטים רובוקופ, זיכרון גורלי וגברים בחלל
http://www.empireonline.com/features/paul-verhoeven
הסרט הזה נכשל כשהוא מנסה להיות דומה למקור
כלומר, להיות סאטירה נשכנית על אלימות, פשע, תרבות התאגידים ומה לא. זה בולט במיוחד בקטעים עם סמואל ל. ג'קסון, שהוא שחקן מצוין אבל אין לו יותר מדי עם מה לעבוד כאן: הניסיון להגחיך את הרטוריקה המתלהמת של גלן בק או ראש לימבאו לא עובד (אולי כי בתחום הזה קשה להתעלות על המציאות). אחד הדברים הכי מעוררי-קבס ב-"רובוקופ" המקורי, כשבוחנים אותנו היום, הוא כמה מהדברים שהסרט הזה הציג בהגזמה הפכו לחלק מהמציאות היומיומית של המאה ה-21: שחיתות תאגידית, אלימות רצחנית כסוג של בידור, פשיטת הרגל של דטרויט – הכל התגשם בעולם האמיתי, ושם זה התברר כהרבה פחות מצחיק. אבל "רובוקופ" החדש ניגש לכל הדברים האלה עם כפפות של משי: דיווח החדשות שמתאר איך הרובוטים של ארה"ב עושים סדר בעולם השלישי נראה ממש צמחוני (נדמה לי שיותר מ-"רובוקופ" המקורי היה כאן ניסיון להתייחס לסרט אחר של ורהובן – "גברים בחלל", וגם ל-"מחוז 9" של בלומקאפ, אבל שני הסרטים האלה עשו את זה בצורה הרבה יותר מוצלחת), המנכ"ל בגילומו של מייקל קיטון (עוד ליהוק מצוין שדי מתבזבז על מה שהתסריט נותן לו) הוא פחות מניאק שחושב על כסף ויותר גאון יצירתי-אינפנטיל סטייל סטיב ג'ובס שדברים יוצאים משליטתו (ואת הצד האפל שלו הסרט בחר – וזו בחירה פחדנית ממש – להציג דרך דמות אחרת לגמרי בגילומו של ג'ק ארל היילי, שמספיק מבט אחד עליו כדי להבין שהוא האיש הרע בכל הסיפור. מה קרה, אי אפשר להציג מנכ"ל שהוא גם גאון יצירתי וגם איש רע? הצופים יתעצבנו שהורגים להם איזו אידיליה?), ויש גם את דטרויט עצמה – שבסרט המקורי נראתה כמו סלאמס אחד גדול (כלומר, איך שהיא נראית באמת היום), עזובה אורבנית אפורה ומאיימת של עוני ופשע, ובסרט הנוכחי היא נראית רוב הזמן כמו פרבר מנומנם שבמקרה מסתובבים בו די הרבה פושעים שהיו יכולים להיות באותה מידה גם חייזרים מפלנטה אחרת.
אז מה כן עובד ברובוקופ החדש? ובכן, האקשן לא רע בכלל, אבל – ואני לא מאמין שאני אומר את זה – מה שבאמת עובד כאן זו הדרמה האנושית. סיפור היחסים בין רובוקופ למדען מגלה מידה מפתיעה של עומק, עם התייחסויות שהולכות אחורה עד ל-"פרנקנשטיין" (הספר). גארי אולדמן נהדר כצפוי, אבל גם ג'ואל קינמן, עם טווח הבעות מצומצם עד כאב, מצליח ליצור דמות מעניינת ומעוררת-אהדה.
מעבר לזה, "רובוקופ" הוא מאוד סרט של המאה ה-21 – כלומר, סרט שעיקר ההתייחסויות שלו לקולנוע שבה לפניו הן מ-15 השנים האחרונות לכל היותר. הזכרתי את "מחוז 9", וגם "דו"ח מיוחד" מקבל בסרט הזה רפרנסים. אני חושב שהסרט הכי עתיק ש-"רובוקופ" החדש מתייחס אליו הוא Ghost in the Shell – וזה סרט מ-1995.
וכמעט שכחתי
מי שמעוניין לשמוע ביקורת יותר מפורטת על הזה מוזמן להקשיב לפרק האחרון של פודקאסט הקולנוע שורה שניה באמצע עם אביעד שמיר ואנוכי
http://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=452102&cid=467178
חילול הקודש!
חילול הקודש!
אין דרך אחרת לתאר רימייק זה ליצירת המופת של מר ורהובן.