ביקורת: החתול של שרק

להיות הדבר הכי טוב שיצא מסדרת שרק זה לא כזה הישג גדול בימינו
שם רשמי
החתול של שרק
שם לועזי
Puss in Boots
סרט מס' 5 בסדרת שרק

לפני הרבה הרבה שנים, שבע ליתר דיוק, יצא לאקרנים "שרק 2", שבו שרק והחמור המשיכו ‏להיתקל בדמויות רבות מתוך אגדות, סיפורי עם וסרטים של דיסני. אחת הדמויות המוצלחות ‏ביותר היתה החתול במגפיים, שהפך ללוחם ומאהב לטיני בסגנון זורו, עם דיבוב אנרגטי של ‏אנטוניו בנדראס. "היי, החתול הזה כל כך מצחיק!" אמרו כולם. "הוא צריך לקבל סרט משלו!".‏

אפשר להגיד הרבה דברים על אולפני דרימוורקס, אבל הם יודעים לזהות הזדמנות עסקית כשהם ‏רואים אחת כזו. רוצים סרט על חתול? תקבלו סרט על חתול, הם אמרו. אבל היו סרטים אחרים ‏לעבוד עליהם, עוגים ודרקונים באו והלכו, והסרט נדחה. הוא יוצא אחרי עוד שני סרטי "שרק", ‏שהמאיסו את הסדרה וחשפו את החתול כדמות של בדיחה וחצי. סרט שלם עליו? מי צריך את ‏זה?‏

ובכל זאת, "החתול של שרק" (שם עברי מטופש למדי לסרט שבו שרק לא מופיע או אפילו מוזכר) ‏הוא לא עבודה מחופפת. בעצם, נגיד את זה דוגרי – זה הדבר הטוב ביותר שיצא מסדרת "שרק" ‏מאז הסרט השני. חבל שזה לא הישג גדול.‏

‏ החתול ("פוס". אם אתם הייתם מסתובבים בעולם עם שם כזה גם אתם הייתם רוצים לקחת ‏איתכם חרב לכל מקום) לא בדיוק הפך לדמות עמוקה ומורכבת, אבל הוא קיבל סיפור חיים וחטאי ‏עבר לכפר עליהם. החתול, מתברר, גדל כיתום, והתיידד עם המפטי דמפטי, שבגד בו והותיר אותו ‏מסתובב בעולם בניסיון לטהר את שמו. בקיצור, זה סיפור שהיה יכול להתרחש במערב הפרוע או ‏במזרח התיכון, שנגרר נגד רצונו לעולם האגדות, ותוחזק בכמה רפרנסים לשירי ילדים שלא ‏הוזכרו עדיין ב"שרק". ייתכן שבשלב הזה לא נותרו עוד רפרנסים כאלה, וטוב שכך. השילוב של ‏אגדות וסיפורי ילדים היה משעשע ב"שרק" הראשון. היום זו בדיחה שחוקה, עייפה ולא מצחיקה. ‏לא היתה שום סיבה של ממש לכך שהמפטי-דמפטי יהיה ביצה, או שלזוג השודדים הפסיכוטיים ‏יקראו ג'ק וג'יל דווקא (ובכל הנוגע לילדים ישראליים, הם מכירים את ג'ק וג'יל, אם בכלל, רק כאדם ‏סנדלר).

המפטי, בביצוע זאק גאליפיאנקיס, הוא דמות מצוינת. מתברר שהדחף הרצחני שלי כלפי גאליפיאנקיס לא פועל כשאני לא צריך לראות את העיניים האומללות שלו. הדמות הבולטת האחרת היא קיטי רכת-כפות, המקבילה הנשית המשעממת של החתול במגפיים, שמדובבת על ידי סלמה האייק: בדרימוורקס עדיין מאמינים שאם הם יתנו לשחקנית ממש שווה לדובב דמות מונפשת הסקסיות איכשהו תעבור אל המסך. אז לא, זה לא עובד.

אבל יש עלילה, גם אם מחוררת, יש כמה בדיחות חתוליות חביבות ורגעים מעניינים ויזואלית, ואין יותר מדי בדיחות פלוצים. בתור מוצר לוואי של סדרה שמוסחרה למוות כבר לפני שנים, "החתול במגפיים" מתעלה על ‏הציפיות. ובהיצע סרטי הילדים הנוכחי בבתי הקולנוע, הוא בהחלט מתבלט לטובה. כל זה רק ‏אומר שהוא טוב מאוד בשביל סרט בינוני.‏


(פורסם במקור ב-NRG)