ביקורת: פרומתיאוס

רידלי סקוט, אתה מפוטר.
שם רשמי
פרומתיאוס
שם לועזי
Prometheus
סרט מס' 1 בסדרת הנוסע השמיני

בוא, רידלי, שב. תשתה משהו? מים? אוקיי. תקשיב, רידלי, כמו שאתה יודע, המצב שלנו קשה, ‏ואנחנו נאלצים לעשות קצת קיצוצים. בקיצור, אין לי דרך קלה להגיד את זה, אבל רידלי סקוט, אתה ‏מפוטר. אתה יכול להמשיך לביים פרסומות ולעסוק בעניינים טכניים וכאלה, אתה טוב בזה, אבל ‏החל מרגע זה אני נוטל ממך את הסמכות בכל הנוגע לתסריט, סיפור, דמויות וכאלה. הנה הצ'ק ‏האחרון שלך, עכשיו לך ושב בפינה עם זאק סניידר וטים ברטון.‏

ואל תתחיל להאשים לי פה את לינדלוף. הוא כתב את התסריט, נכון. נטפל גם בו. אבל אתה זה ‏שקראת אותו. אתה קיבלת אותו והחלטת לעשות מהעיסה הזאת סרט. ברצינות, רידלי, מה ‏חשבת? מה?‏

מה?!‏

אין תשובה, הא? כן, זאת בדיוק הבעיה. שאין תשובות.‏
‏ ‏
ב-1979 רידלי סקוט ביים את "הנוסע השמיני" ונכנס לנצח. זה היה סרט שהגדיר ז'אנר, הדוגמה ‏המושלמת ביותר שנוצרה עד היום לסרט אימה בנוסח "שבעה אנשים ומפלצת תקועים במקום ‏סגור, אחד נפל והתפוצץ". זה היה הסרט שכל יוצרי הסרטים בסגנון הזה העתיקו ממנו אחר כך. ‏היו לו המשכים, היו לו חיקויים, היו לו מעין פריקוולים מיותרים לחלוטין עם הטורף. ושלושים ‏ומשהו שנים אחר כך, רידלי סקוט החליט שהוא רוצה לחזור לשם.‏
‏ ‏
סקוט, וזה היה ברור לי מראש, הוא לא מה שהיה פעם. הוא עשה יצירת מופת אחת או שתיים ‏מוקדם מאוד בקריירה שלו, ומאז לא התקרב לשם. בעשור האחרון הסרטים שלו נעים בדרך כלל ‏מסביב ל"בסדר". הוא בדרך כלל לא ממש טוב, ובדרך כלל לא ממש רע. אז למרות שהנוסע ‏השמיני שייך לו, ויש לו זכות היסטורית מלאה לחזור לבקר שם, צפיתי ל"פרומתאוס" בחשש. ‏קיוויתי ליצירת מופת, כמובן, אבל התכוננתי מראש לאפשרות של סרט בינוני.‏

‏"פרומתאוס" הוא לא סרט בינוני.‏

למעשה הוא הכל חוץ מבינוני: הוא מדהים מבחינות מסוימות ומביך לחלוטין מבחינות אחרות. ‏הקטע הטוב הוא קל: הסרט הזה נראה מדהים. זה אחד המקרים הכל כך בודדים שבהם אם יש ‏לכם ברירה, הבחירה הנכונה היא לראות את הסרט בתלת-מימד. הוא מתחיל בסדרה של תמונות ‏נוף מרחבי כדור הארץ (או שמא כוכב אחר כלשהו), והנשימה נעתקת. התמונות האלה בלבד ‏מבהירות שהפעם מישהו ידע מה הוא עושה, ואיך משתמשים בתלת נכון. וכשהאקשן עובר לחלל, ‏זה עוד יותר מרשים. אי אפשר להתבלבל בין הסרט הזה לבין "אווטאר": בניגוד מוחלט לצבעוניות ‏של פנדורה, כאן פלטת הצבעים היא קבועה, כחלחלה-אפלה – אבל הניצול של התלת כדי להפוך ‏את העולם למוחשי הוא ברמה דומה. הטכנולוגיה העתידנית נראית נהדר. היצורים נראים רע ‏באופן נהדר. הסביבות מצוינות. ככה צריך להיראות סרט מד"ב.‏
עד כאן בעניין חצי הכוס המלאה. החצי השני של הכוס – זה שהוא לא כל כך ריק כמו מלא במין ‏ג'יפה שחורה שמנונית עם מין דברים מתפתלים בפנים – הוא, ובכן, כמעט כל השאר.‏

זה מתחיל טוב. ליתר דיוק, זה מתחיל כמו "הנוסע השמיני", בערך. חללית עם צוות קטן (יותר ‏משבעה) של בני אדם נוחתת על כוכב זר כדי לחקור אותו. במקרה הזה, הם לא הגיעו לשם ‏במקרה, אלא במעקב אחרי הוראות שהופיעו בציורים של מספר תרבויות עתיקות שונות. זה.. לא ‏ממש הגיוני, אבל נעזוב את זה. בין הנוסעים נמצאת שרליז תרון, אישה שמתנהגת כמו רובוט, ‏ומייקל פסבנדר (המעולה כרגיל), רובוט שמתנהג כמו בן-אדם, אם כי בעל נטיות פסיכופטיות ‏קלות. הם נוחתים על הכוכב ובתוך 15 שניות יוצאים לחקור את המבנה הענק המסתורי והמאיים ‏הסמוך בשמחה וגיל, וכשהם מגלים שהאויר שם כולל חמצן, מורידים את הקסדות שלהם. זה ‏מעשה מטופש במידה כזאת שמגיע לכולם למות באותו רגע, אבל יאללה, נו, זה רק סרט, וזה ‏רידלי סקוט והכל, ניתן להם את זה, הם בטח בונים לקראת משהו חכם.‏

למרבה הצער, משם המצב רק מידרדר – של הדמויות, ושל הצופים. "פרומתאוס" נראה כמו ‏פאנפיק שאפתני של "הנוסע השמיני", שכתב מעריץ שרצה לקחת את כל הרעיונות של הסרט ההוא ‏ולהגביר אותם פי שמונה, אבל לא היה לו שום מושג איך לעשות את זה באופן שיספר סיפור הגיוני. ‏יש פה הרבה רעיונות מעניינים, שכולם נזרקים על המסך בזה אחר זה, ומשאירים לצופה את ‏הניסיון לעשות בהם סדר. האם בני האדם הם צאצאים של חייזרים? מיהו ומהו אנושי, בעצם? כל ‏אלה שאלות מצוינות שהסרט מעלה כמו בשיעור חברה – "חבר'ה, מהו אנושי, בעצם?" – ואז ‏מרגיש שהוא ביצע את תפקידו וממשיך הלאה לאיזו סצינת גועל של איבר מין חייזרי מוצץ את מעיו ‏של אסטרונאוט דרך הפה, או משהו. ובין השאלות הגדולות, צפות ועולות המון שאלות קטנות ‏יותר. כמו למשל: למה ההוא עשה את זה? למה ההיא עשתה את ההוא? מה בעצם הרובוט ההוא ‏רוצה? מה רצו המתכננים ולמה הם שינו את דעתם? למה כל דמות ודמות בסרט הזה מתנהגת ‏כאילו כרתו לה אונה? ‏

אה, ועוד שאלה: למה לכל הרוחות גאי פירס מלוהק לתפקיד איש זקן מאוד? למה אי אפשר היה ‏לקחת לתפקיד ‏אדם זקן אותנטי? שמעתי שאפשר עוד למצוא כמה כאלה. ולמה בסרט כל כך ‏מושקע ויזואלית, ‏האיפור שמזקין את פירס כל כך גרוע? הוא נראה כאילו הדביקו לו מישמיש ‏מיובש לפרצוף. ראיתי ‏כבר אנשים זקנים. הם לא נראים ככה.‏ מסתורין גדול. ‏

מסתורין זה טוב. להשאיר שאלות פתוחות זה בסדר. למשל, סתם דוגמה שמשום מה עלתה לי ‏לראש: ב"הנוסע השמיני" הנוסעים מצאו חללית מרוסקת של חייזרים, שבה מין דמות אנושית ‏למחצה יושבת במעין כיסא, עם חזה מנופץ. מעולם לא קיבלנו הסבר לכך – מי היו החייזרים האלה, ‏לאן הם הלכו, ואיך הם נדבקו באותו נגיף קוסמי. וזה היה בסדר גמור שהשאלות האלה נשארו ‏פתוחות. לא על הכל חייבים לענות; שאלות פתוחות מגרות את המח.‏

אבל יש הבדל גדול בין שאלה פתוחה ובין תסריט מחורר. כשאתה שואל המון שאלות ולא עונה על ‏אף אחת מהן, זה לא "מסתורין" – זה נקרא "חוסר יכולת לכתוב תסריט קוהרנטי". ראיתי כבר ‏פוסטים ברשת על תאוריות מסובכות שמנסות להסביר מה בעצם קרה בסרט ‏הזה, ‏אבל ‏אני מודיע ‏לכם: אם אתם מנסים לבנות תאוריה לכידה שתגרום לסרט הזה להיות ‏הגיוני, ‏אתם ‏משקיעים בו ‏יותר מאמץ מהתסריטאי שלו. ‏כמעט אפשר היה להאמין שאת התסריט הזה כתבו אותם אנשים ‏שעשו את "אבודים". שניה, אני הולך לגגל מי זה הדיימון לינדלוף הזה ומה הוא עשה.‏

ובכן, מתברר שהוא התסריטאי של "אבודים". הא.‏

לגבי, היתה נקודה מדויקת שבה הבנתי שהסרט נפל ולא קם, ושאי אפשר לצפות עוד ממנו להרבה: ‏הסצינה שבה נומי רפאס נכנסת לרופא האוטומטי. זאת סצינה מרשימה, מבחינות מסוימות. אבל ‏היא בדיוק ההיפך מכל מה ש"הנוסע השמיני" ייצג אי פעם. היא מראה במפורש זוועות שבעבר ‏נשארו מחוץ לפריים. משמעויות פסיכולוגיות שבסרטים טובים יותר היו רמיזות מתחת לפני ‏השטח של הטקסט נאמרות במפורש. הנסיבות שמביאות אל הסצינה הזאת מאולצות באופן ‏שמחייב, שוב, את כל המשלחת הזאת לחלל להיות מאורגנת על ידי מטומטמים. אבל בשורה ‏התחתונה, הסצינה הזאת פשוט לא צריכה להיות שם. זאת סצינה שהיתה במקומה בסרט אימה ‏זוג ז', לא בסרט מד"ב אינטליגנטי-עלק. רגע אחד אחר כך – מילולית, בסצינה הבאה – הגיע עוד ‏‏"גילוי" מטופש וחסר משמעות, והתקווה קרסה. "פרומתאוס" הפסיק להיות סרט עם פוטנציאל לא ‏מנוצל, והפך לסרט מטומטם נטו.‏

כשיצאתי מהסרט, אמרתי בצחוק שהדבר הטוב ביותר שאני יכול לומר עליו הוא שהוא פחות גרוע ‏מ"הנוסע השמיני נגד הטורף". אבל ככל שעבר הזמן וחשבתי על הסרט בדיעבד, גיליתי שטעיתי. ‏בכל הנוגע לעלילה, הוא יותר גרוע, יותר מחורר, פחות הגיוני, והרבה הרבה יותר יומרני מ"הנוסע ‏השמיני נגד הטורף". אילו זה היה סרט קיץ בנוסח "רובוטריקים", לא הייתי מצפה ליותר. אבל ‏‏"פרומתאוס" ניסה להיות סרט "חכם". סרט עם רעיונות גדולים וחשובים ושמתחבר לסרטים ‏גדולים וחשובים. ומסיבה שאני לא מצליח להבין, ראיתי כבר מבקרים מכובדים מכנים את הסרט ‏הזה "חכם". ההגדרה שלהם למילה הזאת כנראה שונה מהותית מזו שלי.‏

אבל כן, הסרט נראה מצוין. אם אתם חייבים לראות את "פרומתאוס", תנמיכו את הציפיות שלכם ‏אל הרצפה, ותמשיכו להנמיך, עד שתגיעו למרתף. תדעו שאתם הולכים לראות סרט מטומטם ‏שנראה טוב, כמו סרטי האסונות של רולנד אמריך, נגיד. במצב כזה, תוכלו ליהנות ממנו. כן, רידלי, ‏אמרתי רולנד אמריך. תתמודד. טמבל.‏