ובכן, היה לילה מותח ומעניין. ג'וליאן מור זכתה בפרס השחקנית, ג'יי. קיי. סימונס הקסים את כולנו בנאום הזכיה שלו, "התבגרות" ו"בירדמן" חילקו בינהם את הפרסים הגדולים, אבל דווקא "מלון גרנד בודפסט" יצא עם המספר הגדול ביותר של פסלונים. אופס, רגע. בטעות פרסמתי את הסיכום של הטקס שעוד לא קרה.
אז, הלילה החל מהשעה 3:30 בערך, יפורסמו כאן עדכוני הזוכים בעוד הם מתרחשים. עד אז, ניל פטריק האריס ינעים את זמנכם בקטע מחול.
טוב. היי. אנחנו פה. גם ניל.
שיר הפתיחה, אגב, היה מחווה ל״movies kicks ass״, שיר הפתיחה של פרסי MTV לפני עשר שנים בערך. עם ג׳ק בלאק.
שחקן המשנה: ג׳יי. קי. סומונס, ״וויפלאש״, למרבה חוסר ההפתעה המשמחת. יכול להיות שהוא ממש ממש נהנה לראות את הקליפ שבו הוא נותן סטירות למיילס טלר? ״אח, זמנים טובים. כמה טייקים עשינו על הסצינה הזאת! איזה כיף!״
לעזאזל. אני צריך להתקשר לאמא.
הקטע מ״צלף אמריקאי״ לא כלל את תינוק הפלסטיק. מאכזב.
מה בדיוק הרלוונטיות של דקוטה ג׳ונסון, כוכבת ״חמישים גוונים של אפור״ לאוסקר?
עיצוב תלבושות: ״מלון גרנד בודפסט״.
עיצוב שיער ואיפור: ״מלון גרנד בודפסט״. אז זה הולך להיות הסרט שיקבל את כל הפרסים האלה.
שחקנית משנה: כמובן, פטרישה ארקט. היא מקבלת פרס על עבודה שהיא עשתה לפני 13 שנים.
״סרטים הם לא על ארצות״? בטח לא שמעת את הטענות על כך שב״סלמה״ אין מספיק יהודים.
הסרט הזר: ״אידה״ מפולין. היה רגע מתוח כשנדמה היה שפולין תעקוף את ישראל בתואר המדינה שהיתה מועמדת הכי הרבה פעמים בלי לזכות, אבל זה בסדר, הסכנה חלפה. אל אל ישראל!
Everything is Awesome! עם הופעת האורח הטובה ביותר באוסקר: באטמן.
ושוב, ישראל לא זוכה באוסקר. ממשיכים את המסורת! הזוכה בסרט הקצר: The Phone Call
מוטיב חוזר באוסקר הזה: הוקרה לאמא. תתקשרו להורים, יא סוציומטים.
אגב, אני לא כותב הרבה כי אני על מק, משום מה. לעדכונים נוספים מהטקס אתם מוזמנים ל-@longtimenut ו@idan315
טוב, היה שווה רק בשביל המחווה המשולבת ל״בירדמן״ ו״וויפלאש״ עם ניל פטריק האריס בתחתונים. אם היו משלבים את זה גם ב״נעלמת״ בכלל היה מוצלח.
פרס סאונד ל״וויפלאש״. כי היה בו הרבה רעש.
פרס סאונד אחר ל״צלף אמריקאי״. כי גם בו היה הרבה רעש.
אפקטים: בין כוכבים. כנראה האקדמיה חושבת שהקופים ב״כוכב הקופים״ היו מאולפים ושחקנים טובים.
סרט אנימציה קצר: Feast יאי! היחיד שראינו, כמובן, אבל הוא ממש טוב!
סרט האנימציה: ״6 גיבורים״! להשלמת הסט עם ״פיסט״. נהדר. הגיע לו הרבה יותר מל״הדרקון״, וזאת גם הפתעה קטנה.
אני חושש מאוד שהבדיחה שניל פטריק האריס בונה לקראתה כל הטקס, על ההימורים שלו, לא תהיה שווה את זה.
לאחר דיון ארוך הוחלט שלידה של תאומים עשתה רק טוב לזואי סלדנה: עכשיו היא נראית כמו בנאדם ולא כמו דמות מקל.
עיצוב אמנותי: מלון גרנד בוספסט, כי מה.
אני מאוכזב שבפרס הצילום לא הזכירו אפילו את Dick Poop.
פרס הצילום: עמנואל לובצקי ל ״בירדמן״״ כי וואן-שוט. זאת הזכיה השניה שלו ברצפיות, מה שאומר שהוא צריך לזכות רק עוד שנה אחת ברצף כדי לכסות במשהו על הביזיון בכך שהוא לא קיבל את הפרס על ״הילדים של מחר״.
עדיין מחכים להופעת אורח של גרוט.
מונטאז׳ ההולכים מאיתנו, אחד משיאי הטקס השנה. כלומר, היה אמור להיות. אבל רובין וויליאמס משום מה נקבר (הא) באמצע המונטאז׳ במקום לקבל את מקומו הראוי. זה היה בעיקר ארוך מאוד.
עריכה: וויפלאש. יאי וויפלאש.
כל פעם שרואין את דמיין צ׳אזל אני חושב שבטעות מראים את בנו התינוק. וואו, האיש הזה צעיר באופן לא הוגן ממש.
״סיטיזנפור״ מקבל את האוסקר לסרט התעודי. והשנה אדוארד סנואודן יקבל גם סרט של אוליבר סטון, כדי לאזן,
האנשים באמת רצו לעשות כבוד ל״סלמה״, כדי לאזן את כל הלובן הזה על הבמה, אבל מה לעשות, הסרט הזה לא הולך לזכות בהרבה דברים, כי הוא לא קיבל מועמדויות. אז כפיצוי, נותנים לפרס השיר הטוב ביותר – היחיד ש״סלמה״ יקבל – כמות תשומת לב חסרת כל פרופורציה למה שהוא מקבל בדרך כלל. למעשה, פרס השיר מקבל כנראה יותר זמן מסך וכבוד מאשר פרס הסרט הטוב ביותר, ובלי ספק הרבה יותר דמעות. אפשר היה כמעט לחשוב שפרס השיר הטוב ביותר באוסקר שווה או אומר משהו. ובכן, בפרס השיר הטוב ביותר זוכה: השיר מ״סלמה״. היה יכול להיות ממש מביך אם אחרי כל ההכנות האלה היה זוכה ״everything is awesome״.
בפרס הפאשלה המדוברת ביותר זוכים ג׳ון טרבולטה ואדל דאזים.
להביא את ליידי גאגא לחלוק כבוד ל״צלילי המוזיקה״ זה סבבה, אבל זה בזבוז שהיא אפילו פעם אחת לא הפכה לרובוט או התלבשה בירקות קפואים.
פרס הפסקול: גרנד בודפסט. אלכסנדר דספלה. אם כבר לשבש את השם של מישהו, לא היו יכולים לנצל את ההזדמנות כדי ללכת על ״דה-ספלאט״?
למה לעזאזל אדי מרפי שם? מה הוא עשה שהוא דומה לרלוונטי או, אתם יודעים, טוב, בעשור האחרון?
תסריט מקורי: ״בירדמן״. גם אני אודה לכלב שלי אם אני אזכה באוסקר. וגם אשיג לעצמי כלב.
רגע אחד, ליידי גאגא כאן, אלחנדרו ג. אינאריטו מקבל פרסים, ולא ניצלו את זה לביצוע מיוחד של ״אלחנדרו אלחנדרו״?
תסריט מעובד: ״משחק החיקוי״. בעעעע.
אוקיי, אני לא אוהב את הסרט שלו, אבל הוא היה חמוד והנאום היה די מקסים.
אה, כבר עכשיו במאי? אוקיי. מותח.
והזוכה: אלחנדרו גונזלס אינאריטו, ״בירדמן״. ואנחנו לא יודעים אם זה אומר משהו גם לגבי פרס הסרט.
פרס השחקן: אדי רדמיין. יס. מגיע לו.
שחקנית: ג׳וליאן מור, כמובן. שיהיה. אני חוזר: לכו לראות את ״הולכת רחוק״ עם ריס ווית׳רספון. מור מקבלת את הפרס מהזקן המופרך של מתיו מקונוהיי.
הבדיחה של ניל פטריק האריס על הנבואות לאוסקר לא היתה שווה את זה. אם כי חביבה.
ועכשיו, פרס הסרט, ונראה למי הולך הפסלון המדבר של ״בירדמן״.
והזוכה הוא: ״בירדמן״. כמה הולם.
רגע, טכנית זה סרט גיבורי העל הראשון שזוכה באוסקר, לא?
אני עדיין מחזיק אצבעות לוויפלאש
(ל"ת)
מאחר ו-oscars.com לא אוהבים אנשים מחוץ לארה"ב,
יש עוד מקומות לראות את האוסקר בלייב במחשב?
ככל הידוע לי, אין אתר קבוע
אני כל שנה מבזבז את רבע השעה הראשונה של הטקס בחיפושים אחר סטרימינג לשידור. אז אם מישהו מוצא לינק שעובד, בבקשה לחלוק כאן.
http://fast-proxy-server.org/index.php?q=aHR0cDovL29zY2FyLmdvLmNvbS8%3D
בבקשה
האנטי וירוס שלי חוסם את האתר הזה
למשהו יש קישור אחר?
מצטרף! יש דרך שהיא לא כבלים, נכון?
(ל"ת)
אוקיי, מצאתי פה משהו אבל אני לא בטוח אם זה ישדר גם את האוסקר, או רק את השטיח האדום
http://www.telegraph.co.uk/culture/film/oscars/11419924/oscars-2015-live.html
צפייה ישירה
http://www.watchtheoscars.com/
להשתמש בHola Blocker?
http://hola.org/
ספיילר: לא משנה מי ינצח, אנחנו נפסיד.
תעירו אותי כשהאוסקרים יהיו רלוונטים.
איך בדיוק אנחנו נפסיד ומה ההגדרה שלך לרלוונטי.
(ל"ת)
אין בהם מספיק נשים שחורות חצי אסיתיות.
(ל"ת)
חוסר הגיוון בצבעים השנה בהחלט לא עוזר.
(ל"ת)
לפעמים המציאות מוגזמת מכל פארודיה...
(ל"ת)
זה עדיין "אנחנו" אם אתה רואה שכ"כ הרבה אנשים (פה באתר בפרט ובכלל... בכלל) לא מסכימים איתך?
(ל"ת)
קום מהר האוסקרים רלוונטים!!!!!!!!!!!!1111
(ל"ת)
באם לא תמצאו סטרים לטקס
תמיד תוכלו לצפות בי בתפקיד חיי , בו אני משחקת סטודנטית לרפואה שעוברת התקפי חרדה לאחר שהיא לא מוצאת סטרים לאוסקר
אוי ואבוי, מה ג'ניפר אניסטון לובשת ולמה?
לעתים נדירות מאוד כדאי לוותר על חזייה… וזה לא אחד מאותם מקרים.
בשלב זה קשה למצוא בגוגל תמונה טרייה ועדכנית, אבל מתברר שמדובר במחדל מתמשך:
?w=600
?w=560
הקהל לא באמת מאמין שאין שם חזיה
אם הוא היה באמת מאמין שאין שם חזיה, הוא לא היה מוחא כפיים, הוא היה צורח.
אין שם חזייה, אלא אם היא המציאה אחת בלתי נראית.
(ל"ת)
זה כל הקסם
אפשר לקנות באינטרנט בדולר כל מני פטנטים לחזיה שמושכים אותה למטה , שלא לדבר על חזיות שמגיעות ככה לבד. אם לתקצר- הקונסטרוקציה שחסרה לך היא לרוב כן קיימת, פשוט היא ממוקמת קרוב לפופיק
אין שום סיבה ללבוש חזייה אם היא ממוקמת קרוב לפופיק
הקונסטרוקציה שחסרה לי חסרה לי במקום שבו היא אמורה להימצא, לא כדי לסמן "V". אין לי כוונה להמשיך בדיון האווילי הזה, רק אציין שאני יודעת בוודאות שנשים רבות, בעיקר שטוחות, מוותרות על חזייה בבגדים חושפניים שבהם היא מפריעה. לא צריך שום "פטנטים".
אוסקר ראשון כבר יש
לאופטופיק המשעשע ביותר
ככ קיוויתי שהוא יפסיק את מחיאות הכפיים עם אגרוף באויר.
מקוה שלא מדובר בפרס האחרון של וויפלאש
הי, בעשר עונות של תפקיד חייה היא לבשה חזיה אולי שעה בסך הכל.
משחזרת את ההצלחה.
תמונות עדכניות (הצפייה על אחריות בלבד)
?w=635
זה נראה כאילו ברגע האחרון היא משכה את המפה מהשולחן של סבתא, גלגלה, חתכה V למעלה וכרכה סביב הגוף.
ייתכן שהן לא עדכניות, זה פשוט מה שהראו ב-E! בתחילת הערב...
אני מתנצלת. במקום זה קבלו קישור לתמונות עדכניות (וכפיצוי, כוללות את ג'ניפר לופז בלי חזייה):
http://www.nytimes.com/interactive/projects/cp/red-carpet-watch/oscars-2015
עוד לא התחיל הטקס
וכבר הגעתי למסקנה שזה יכול להיות ממש מגניב אם ג'יי קיי סימונס יגלם פסיכופת בסרט הבא של דיוויד פינצ'ר (או לפחות נבל על סרט של היקום הקולנועי של מארוול. אולי הוא יהיה הנבל הראוי הראשון שלהם?).
צפיה במחשב
אם מישהו מעוניין לצפות במחשב, החבר שלי עושה סטרימינג דרך VLC. תפתחו VLC, תלחצו על MEDIA > NETWORK STREAM ותדביקו את הקישור הבא http://nl.goy.club:9610/ABC.ts
יואו
לראות פוסט כזה, כשהשעון שלך הרבה פעמים מראה את השעה הלא נכונה, איך שאתה קם באמצע הלילה זה פשוט התעללות. איזה מזל.
Clue!
פאקינג Clue זכה לאזכור? הכל נהדר.
פרס נובל יגיע לאדם שיצליח למצוא דרך לשלב את ג'ק בלאק בדברים בלי שזה יהיה מהנה בטירוף.
אין לי שום בעיה נפ"ה, אבל באמת, אם למישהו מגיע להנחות את כל הדבר כולו – זה בלאק. מקווה שיום אחד שזה יקרה.
בנוסף
זה ממש משעשע אותי שבשיר הפתיחה הם בוחרים להזכיר כל כך הרבה סרטים שלא היו מועמדים לאוסקר (או היו מועמדים לכל הקטגוריות המשניות, או הפסידו בסופו של דבר.)
התחלה ברגל ימין :)
לגמרי מגיע לו.
צפוי, ואני אישית מעדיף את הוק ונורטון על פניו, אבל בסופו של דבר מגיע.
ולו רק כי איפשהו שם למטה, אדם בשם ורנון שילינגר מחייך חיוך שטני כעת.
זה רק אני או שהם בקושי צוחקים מהבדיחות של האריס?
(ל"ת)
הוא די חלש באגף הבדיחות.
ככה זה כשלא מביאים קומיקאי לתפקיד.
זה לא רק אתה. גמני בקושי צוחק מהבדיחות שלו.
(ל"ת)
הבדיחה שהוא עשה עכשיו על האינדי ספיריטס הייתה הראשונה שלו שגרמה לי לצחוק בקול.
(ל"ת)
"בראדלי קופר מגלם צלף שהרג למעלה מ-160 אנשים.
Or like Harvey Weinstein would call it, a slow morning".
(והבדיחה שלו על ריס ווית'רספון ממש הצחיקה אותי, אבל זה בעיקר כי זה אני)
יש למישהו קישור לצפיה ישירה שעובד?
(ל"ת)
בבקשה
http://www.myp2pguide.com/tv/abc-live-stream/
תודה
(ל"ת)
לקח לזה זמן להתחיל לעבוד, אבל זה אפקטיבי!
http://www.fisheye.co.il/oscars_2015/#target-comment-903599
זהו, פולין זכתה, עכשיו אנחנו בפסגה רשמית.
(ל"ת)
הולי שיט הוא ניצח את התזמורת לכמה רגעים.
(ל"ת)
וואו, מי היה מאמין שפולני שזוכה בסרט הזר - יספק לנו נאום כזה כיפי.
(ל"ת)
לא ראיתי את "אידה" אבל פאבל פאליקובסקי הוא רשמית האדם האהוב עלי עכשיו!
(הסגנית שלו, אגב, היא שירלי מקליין)
לא היה להם כוח לערוך את התבגרות לקטע קצר, אז הם אשכרה השתמשו בטריילר.
(ל"ת)
ובסרטים אחרים הם לא השתמשו בטריילר?
(ל"ת)
בבירדמן לא.
זה היה עם אותו שיר ששומש בטריילר, אבל העריכה, רואים, היא משהו שהם עשו בעצמם.
קווסטלאב?
או שזה רג'י וואטס? אני לא ממש מצליח לזכור מי זה מי.
בכל מקרה, מחלקים את האוסקרים של כריס מילר ופיל לורד.
ואופרה היא הג'ק ניקולסון החדש, מסתבר.
טוב, כל מה שקרה עכשיו על הבמה
עם everything is awesome קרע אותי מצחוק.
איה היה ממש מקסים
איזה באסה
אני זורק לאוויר שאלת טריוויה למקרה מישהו יודע.
תגידו, לאורך ההיסטוריה של האוסקר, היה מישהו שזכה בפרס לסרט הקצר ביותר ואח"כ אשכרה הגיע משם לקריירה משמעותית, להיות במאי שאנשים מכירים ועושה סרטים באורך מלא שאנשים מכירים? היחיד שאני יודע עליו הוא מרטין מקדונה שעשה את "ברוז'" כמה שנים אחרי שזכה בפרס לסרט הקצר, אבל יש עוד מישהו מעבר לכך?
אנדראה ארנולד
(ל"ת)
בפינת הטריוויה הלא הכרחית:
לפיטר קאפלדי, הדוקטור הנוכחי, יש אחד כזה על סרט שביים.
שהכותרת שלו "אלו חיים נפלאים של פרנץ קפקא" היא מופלאה בפני עצמה.
(ל"ת)
ועוד טריוויה בקשר לקפקא ודוקטורים
דיוויד טננט גילם אותו במחזה רדיו בשם kafka: the musical שנתקלתי בו לא מזמן ביוטיוב. נראה לי שהוא גם זכה על זה באיזה פרס…
מומלץ :-)
טיילור האקפורד
(ל"ת)
ההורים שלי ישנים נראה לי שזה נורא לא סימפטי להתקשר אליהם כרגע.
(ל"ת)
ההורים שלי ישנים בחדר הסמוך, נראה לי שזה יהיה מטומטם להתקשר אליהם...
אבל יש להם יס (מקס!) מה שגרם לי להגיע אליהם במיוחד (מחיפה לגוש דן).
זה טקס שמאחד משפחות!
ספילברג צריך לעשות מזה סרט
(ל"ת)
מה זו השמלה המכוערת הזו????!!!??
עוד הוכחה לזה שגווינת פאלטרו מתחרה במרתה סטוארט
היא הכינה את השימלה ממפית ורודה משומשת שהכינותי מראש
מה זו השמלה המכוערת הזו????!!!??
עוד הוכחה לזה שגווינת פאלטרו מתחרה במרתה סטוארט
היא הכינה את השימלה ממפית ורודה משומשת שהכינותי מראש
אוקיי, זה היה ממש מעולה עכשיו.
(ל"ת)
כולם נהנים בלהתעלל במיילס טלר. הידד!
(ל"ת)
סוף סוף מחווה נהדרת
לא ראיתי את זה בא
סרט מלחמה מועמד לפרס סאונד ומפסיד אותו!
אין לזה תקדים אם אינני טועה.
אני לא בטוח
אבל אני ממש לא מבין למה הוא זכה דווקא בפרס על המצאת הסאונד ולא על שילוב הסאונד.
שאלה אמיתית – כמה קשה זה באמת לחשוב איזה צליל עושה אקדח בסרטים האלה?
מצחיק אותי איך סיינה מילר חיבקה את הזוכים חזק מאוד כי היא כיכבה בסרט שעליו הם זכו,
למרות שזאת ככל הנראה הפעם הראשונה שהיא רואה אותם, אולי אפילו הראשונה שבה היא שומעת את השמות שלהם.
לרגע חשבתי שאני צופה באירוויזיון. באמת.
העיצוב, השיר, הבמה, ואפילו האורך… (זה לא היה יותר משלוש דקות, לא?).
האוזן של קלואי מורץ מסנוורת אותי!
(ל"ת)
אפקטים הייתה אחת הקטגוריות הכי פחות בטוחות
במקרה הימרתי נכון!
וו-הו!
סעודה זכה
לילה טוב:)
עד עכשיו כל ההימורים שלי נכונים!!
(ל"ת)
ואת זה לא ראיתי בא
ובערך אף אחד.
הוא באמת היה טוב יותר מHTTYD2, אני אני סה"כ דיי שמח.
מעניין אם מישהו הימר על זה!
יי, סוף סוף הימור שלי הצליח!
הצבעתי ל"ביג הירו 6" (אף שטרם צפיתי בו). כבוד וגאווה.
טוב, הפסדתי את בובת הבירדמן שלי.
(ל"ת)
איזה נאום בולשיט מיותר של נשיאת האקדמיה, סתם מבזבזת זמן יקר מהתכנית
(ל"ת)
לו זה היה נאום זכייה התזמורת כבר הייתה מנגת סימפוניה שלמה...
(ל"ת)
איזו אדירה הצגת המועמדים של העיצוב האומנותי
או שזה רק אני?
לחלוטין
בא לי את כולם כפוסטרים.
ונראה לי שהם התחילו עם מלון גרנד בודפסט, ניסו להבין איזו שפה ויזואלית תתאים לשאר הסרטים, ובסוף פשוט אמרו "פאק איט, נעשה לכולם ווס אנדרסון".
לא!! Dick Poop הפסיד!
(ל"ת)
לצלם של 'בירדמן' יש פרצוף ציפורי משהו.
(ל"ת)
זה ממש בולט שהם הביאו הרבה מגישים שחורים כדי לפצות על היעדרם במועמדים
(ל"ת)
וזה נהדר.
(ל"ת)
זה נראה כאילו מריל סטריפ כ"כ התרגלה להיות מועמדת כל שנה,
עד כדי כך שזה כבר לא מרגש אותה בכלל, והשנה כ"כ לא היה לה אכפת, שהיא סתם שמה מעיל ובאה לטקס.
ממש לא! לגברת יש יותר סטייל בקצה העפעף מאלף ג'ניפריות
שדוחפות דדיהן לפנים. היא יכולה בקלות לדפוק שמלה, אבל התלבשה בצורה אלגנטית ומחמיאה, מאופקת וקלאסית ונראתה נפלא.
זה לא בקטע של אופנה.
(ל"ת)
מנחם גולן מונצח!
לא נעים לי לגחח
לגחך
הטעות הפרוידיאנית של השנה.
(ל"ת)
איפה פיליפ סימור הופמן זצ״ל? לא היה חבר אקדמיה?
סליחה, מסתבר שעברה טיפה׳לה יותר משנה והוא הונצח בטקס הקודם.
איך שהזמן רץ כש...
לא נושמים?
"פרס הצילום ל'בירדמן', כי וואו שוט"
כן, כי בזה מסתכם הצילום של הסרט.
"וואו שוט", כמובן
למרות ש"וואו שוט " זו גם אחלה הגדרה לדעתי.
one shot, דאמט
אוטו קורקט מעצבן!
לא!!!!
הייתי בטוח שהתבגרות יזכה
כשאני אהיה גדול
אני רוצה להיות הזה שמודיע על היסטוריית המועמדיות והזכיות של הזוכה.
אז, כמה שיכור טרנס הווארד? בכלליות, בחיים שלו?
(ל"ת)
אוקיי
נראה לי שהפסקול של וויפלאש הפתיע את כולנו.
עולמות מתנגשים: ג'ניפר הדסון שרה את I Can't Let Go
השיר שנכתב לה במיוחד בעונה השנייה של "סמאש" (עוד סדרה שנלקחה ממני בטרם עת).
היה עכשיו את Falling Slowly
(ל"ת)
מה שמעניין זה שלעמנואל לובצקי דווקא יש סיכוי לא רע לקחת את הפרס גם בשנה הבאה, כמו שרד התבדח.
בסאנדנס ממש עפו על הצילום שלו לסרט אחד שמלבד היותו מגניב בשל העובדה שלובצקי מצלם אותו – יואן מקגרור משחק שם, בתפקיד הראשי, גם את ישו וגם את השטן! אם *הוא* יהיה מועמד לפרס משחק בשנה הבאה, זה יהיה נהדר.
גם יש את הבא של איניאריטו
עם דקפריו ותום הארדי, שיהיה מרהיב, אלא מה.
הביצוע הטוב של הערב הולך לגלורי בקלות, למרות התנועות המוזרות של קומון.
עכשיו שרק יזכה באוסקר שמגיע לו.
נראה לך שאחרי התצוגת תכלית הזאת הוא יכול שלא לזכות?
(ההודעה נכתבה טרם התשואות הממושכות של הקהל על רגליו).
אבל השל לא היה שם
(ל"ת)
יאי עכשיו יש אוסקר למישהו שמכנה את עצמו "נפוץ"
(ל"ת)
פלוס המוזיקה לא תקטע אותם לעולם גם אם הם ידברו שעה.
(ל"ת)
וואו, הבדיחה על ג'ון טרבולטה - כל ההנחייה הבינונית של האריס עד כה הייתה שווה את זה.
(ל"ת)
ההנחיה של נפ"ה אלוהית. תמיד, בהגדרה.
(ל"ת)
ולבדיחה הצפויה של הטקס
אידינה מנזל!
מרגוט רובי היא בתן המשובטת של שרון סטון ודניס ריצ'ארדס
http://www.imdb.com/media/rm168489472/nm3053338?ref_=nm_phs_md_1
ואחותה של אמה סטון.
(ל"ת)
אבל אבל אבריטיניג איז אוסום!
לונלי איילנד הלהקה החביבה עלי הפסידה ממנעים פוליטים.
מניעים פוליטים בתחת שלי
א. האי הבודד לא היו מועמדים אלא מר בחור כלשהו.
ב. גלורי השיר הטוב ביותר מבין החמישה, בקלות. אחריו באמת יש את "הכל אדיר" (ואחריו "כוכבים אבודים") אבל יש מרחק ניכר ביניהם.
מר בחור כלשהו הם tegan and sara
אבל כן, גלורי הוא השיר הכי טוב מבין המועמדים.
לא
מר בחור זה שון פטרסון – מי שזה לא יהיה.
וג'ון לג'נד, שזכה זה עתה באוסקר לשיר המקורי
הוא הגרסה השחורה של ג'וזף גורדון לוויט:
היה מת.
(ל"ת)
Trilliane, אני מתה על כל התגובות שלך בכתבה הזו, אל תפסיקי :)
אגב, לגבי ההערות על תגבור המועמדים השחורים ותשומת הלב ל'סלמה'
נוטים לחשוב על האקדמיה והמצביעים כגוף אחד, אבל יש הבדל גדול ביניהם. האקדמיה שמנהלת את הטקס הרבה יותר חושבת בגיוון מאשר המצביעים שלה שנוטים להצביע למה שנוח להם – גברים לבנים. לא שזה מפתיע, כאשר הנשיאה של האקדמיה היא אישה שחורה.
ובאמת שהעובדה שאויולו לא מועמד עדיין מכאיבה לי. בייחוד עם ההתנהגות המדהימה שלו בטקס עד עכשיו. (גם גילנהול ופיינס מכאיבים. אבל הטקס הזה לא מזכיר אותם כל שלוש שניות)
אז הביאו את ליידי גאגא כדי לבצע מחווה ל"צלילי המוזיקה"?!
לא הייתי מנחשת בחיים…
אבל באה לי בטוב המחווה הזאת לסרט, אני מאשרת.
וג'ולי אנדרוז!
אח, איזו נחת.
הצילו! הקישורים לצפייה ישירה נפלו. יש למישהו קישור?
(ל"ת)
הנה
http://myp2p.sx/others/la15cdff-the-oscars-87th-academy-awards
לי זה חזר
http://www.myp2pguide.com/tv/abc-live-stream/
יס! אלכסנדר דספלה זכה סופסוף.
אמנם על הפסקול הפחות טוב שלו השנה (גודזילה, ציידי האוצרות ומשחק החיקוי היו טובים יותר), אבל אחרי 8 מועמדויות זה עדיף על כלום. מדובר באחד המלחינים הטובים, הפוריים והמגוונים שפועלים בהוליווד בעשור האחרון. הגיע הזמן שהוא יקבל אוסקר.
מה זאת אומרת "למה לעזאזל אדי מרפי שם"? התשובה בגוף הכתבה
"כדי לאזן את כל הלובן הזה על הבמה".
לא, יש איזה ניסיון לקאמבק מוזר של אדי מרפי
גם בSNL ניסו בכוח לתת לו כבוד למרות שהוא פשוט לא מצליח להיות שווה את זה.
בחגיגות 40 השנה ל-SNL עשו כבוד לשלל קומיקאים מצליחים שצמחו בתכנית
ומרפי ללא ספק עונה להגדרה.
לא ראיתי את הכל
אבל למיטב הבנתי, רוב השחקנים הסתפקו בהופעות אורח במערכונים. מרפי היחיד שקיבל מונטאז' שלם שמלקק לו רק בשביל לבוא ולהגיד "תודה" ואז ללכת בלי לספר בדיחה אחת.
ואתה צודק
(ל"ת)
בטח יש איזה חוק מרפי
שחוזה את זה.
טוב, גרהם מור הזה חמוד נורא
חבל שהוא תסריטאי נוראי. בנוסף: הרבה התאבדות הערב.
יאפ.
לכל אחד מהתסריטים שם הגיע יותר (חוץ ממידות רעות, שבו טרם צפיתי), ואם להיות כנה, הייתי נותן את הפרס הזה לgone girl על עיבוד באמת יוצא דופן של ספר לתסריט. לא עפתי יותר מדי על הסרט, אבל מבחינת עבודה תסריטאית נטו הוא באמת יוצא דופן, והכי טוב השנה.
לדעתי דווקא הגיע לו
בכל זאת, לעבד סיפור כל כך מורכב ולא מעניין לפשוט ונגיש לכל הקהל זאת עבודה לא פשוטה בכלל, והסרט גם מצליח לרגש מבלי להיות קיטשי.
התסריט של "מידות רעות" כל כך נורא שאפילו לא ראוי להתייחסות.
אשמח שתרחיב
כי לטעמי, התסריט של מידות רעות היה התסריט היחיד מבין החבורה שלא היה קטסטרופה מוחלטת.
התסריטאי של משחק החיקוי מדבר על הזמן שהוא היה בן 16,
לפני בערך שנתיים.
VIVA LA MEXICO!
מדברים על ייצוג שחורים באוסקר, אבל לפחות נראה שהיספנים הם ממש אוהבים לאחרונה.
כמו כן, הזכייה שלו מאוד פותחת את המירוץ של שנה הבאה. חשבתי שאם לינקלייטר יזכה, זה יהפוך את איניאירטו למועמד ראשי עד שיוכח אחרת לפרס הבמאי באוסקר 2016 על The Revenant ("הנוקם"?), המערבון שלו עם ליאונרדו דיקפריו שנשמע מגניב בטירוף. עכשיו שהוא זכה השנה, זה כנראה לא יקרה שנתיים ברציפות.
never say never
(ל"ת)
סרט שלם זה רדף אותי, ועכשיו נפל האסימון:
מייקל קיטון פשוט הזכיר לי נורא את שלמה בראבא. יש להם אותן עיניים וגבות.
?w=670&h=377&crop=1
ו... נעלמת ספויילר.
(ל"ת)
כן, מה לעזאזל?!
עדיין לא ראיתי את הסרט.
בירדמן, כמו שצריך!
לילה טוב לכולם.
אה, 7 בבוקר.
אה, יש לי בוחן עוד פחות משעה.
למה עשיתי את זה לעצמי.
מההההההההההה
תשמעו, זה היה לא צפוי. דורון פישלר? אתה גאון
מה שבאמת אזכור מהטקס הזה
(לקרוא בקול ילדותי מעצבן)
שבע עובדות על יסמין!:
היא גרה בארמון מפואר, אבל מעדיפה להסתובב בשוק
היא טובת לב, וטובת מראה
חיית המחמד שלה היא חתלתול
היא לא צריכה טובות מאף אחד!
היא מתניידת על שטיח
וגם אם הוא מחופש, היא יודעת לזהות את הנסיך שלה
מה למדנו?
שהרחבת הקטגוריות זרקה לעזאזל את כל ניחושי הסטטיסקיות הידועות מראש. סרט יכול לזכות בלי מועמדות לבמאי. סרט יכול לזכות בלי מועמדות לעריכה. סרט יכול לזכות בהכל.
לעומת זאת, יש מדד חדש וקל יותר לדעת מי יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר- הסרט שעוסק בשחקנים והוליווד. פרט לגיהוק של 12 שנות עבדות – בארבעה שנים האחרונות הוליווד בעיקר אוהבת לפנק את עצמה.
ושהדרך הבטוחה ביותר לזכות באוסקר היא עדיין מחלות מרגשות. קאמבקים יילכו לעזאזל.
ההפסדים הצורמים ביותר בשבילי: סיפורים פרועים,מארק ראפלו(אבל היה לי זמן להתכונן שלני אלה) ואפס אוסקרים לווס אנדרסון.
אה,
והזכייה הטובה ביותר של הערב היא בוודאות "תפארת", למרות שזאת דווקא הקטגוריה הזניחה ביותר של הערב. עוד משמח: מלון גרנד בודפסט (ביחד עם *אנחה* בירדמן) הוא המוביל בזכיות של הערב. זה משמח, אבל הגיע לו יותר מזה.
מה למדתי?
פאקינג להקשיב למועמדי הפסקול שניה לפני שאני מהמר ולא להסתמך על זיכרון מהקולנוע, כי ברגע הראשון שהמוזיקה של ״מלון גרנד בודפשט״ הושמעה בטקס, ידעתי שאני וההימור המטופש שלי ליוהן יוהנסון הולכים הביתה.
"זיכרון מהקולנוע" זה הפרמטר שלפיו רוב חברי האקדמיה מצביעים
אני בספק אם יותר מכמה בודדים מהם אשכרה טורחים להאזין למוזיקה מחוץ לקונטקסט של הסרט, כי אז פאדיחות כמו הזכיות של "בבל" ו"הרשת החברתית" לא היו קורות בחיים.
הרשת החברתית הוא מהזכיות היותר מוצדקות שהיו, ממש לא פאדיחה
(ל"ת)
זה פסקול נוראי.
הוא זכה בגלל השם של טרנט רזנור ובגלל קטע החתירה עם הרמיקס לגריג.
הוא פסקול נפלא.
ואיזה קונטקסט רלוונטי יש לתת פרס לפסקול *חוץ* מהקונטקסט של הסרט?
אין מה להתווכח, זה עניין של טעם מוזיקלי
אם הצלחת להאזין לכל 66 הדקות של דיסק הפסקול של הרשת החברתית ולא רצית לתלות את עצמך, שיהיה בכיף. אני די משוכנע שהרוב המוחץ של חברי האקדמיה לא עשו את זה, אלא זכרו במעומעם את המוזיקה מקטע החתירה ואת יחסי הציבור המוגזמים שרזנור קיבל בזכות שמו, ועל סמך זה הצביעו, תוך התעלמות מהעובדה שהמוזיקה שם עונה יותר להגדרה של עיצוב סאונד מאשר לזו של original score.
נו טוב
1) לא שזה רלוונטי.. אבל הצלחתי, לא מעט פעמים.
2) רוב חברי האקדמיה לא יקשיבו ל*אף* פסקול מחוץ לקונטקסט של הסרט.
3) אין לי ספק שיח"צ הוא סיבה מהותית לזכיה באוסקר *בכל* קטגוריה, והשם "טרנט רזנור" עזר, אולי. אני לא בטוח. לגבי הקטע הספציפי בחתירה – בהחלט אפשרי. אבל, זה לא משנה, בגלל ששאר הפסקול הוא פסקול נפלא.
4) "המוזיקה שם עונה יותר להגדרה של עיצוב סאונד מאשר לזו של original score"
NOPE.
כל כך NOPE.
מעבר לזה, אני מאוד בספק
אם השם "טרנט רנזור" מאוד עוזר ליחסי הציבור בקרב חברי האקדמיה, שגילם הממוצע הוא 63, ואני מנחש שאחוז משמעותי למדי מבינהם אינם מאזינים לניין אינץ' ניילס בזמנם החופשי.
ולגבי השאלה השניה
אמנם תפקיד המוזיקה הוא בראש ובראשונה לתמוך דרמטית בסרט, אבל ישנם פרמטרים אבסולוטיים שניתן וצריך לשפוט על פיהם. בדיוק כמו שלא היית נותן אוסקר צילום לסרט שמצולם באופן מכוער – גם אם זה התאים לצורך הסרט – או שלא היית נותן פרס לשחקן שמשחק גרוע – אפילו אם זה נעשה מסיבות דרמטיות כלשהן – כך לא ראוי לתת פרס למוזיקה רק בגלל שהיא אפקטיבית בקונטקסט. המינימום שאפשר לעשות הוא לתת לפסקול האזנה כיצירה מוזיקלית עצמאית ולראות אם הוא מחזיק מים. במידה וחברי האקדמיה היו עושים את זה (ומתוך היכרות מסוימת עם הטעם שלהם משנים קודמות), אין שום סיכוי ש"הרשת החברתית" היה מנצח משהו כמו "הדרקון הראשון שלי".
הרבה סרטים עם צילום לא לגמרי אסתטי (מחוספס, מלוכלך, רועד)
היו גם, לדעתי לפחות, ראויים לזכייה (בירדמן למשל, הוא סרט עם צילום לא ״יפה״ במיוחד, בניגוד נגיד לסרטים שלובצקי צילם למאליק).
ואני לא מסכים איתך לגבי ההערה שהפסקול של הרשת החברתית הוא בברור לא שמיע בנפרד מהסרט (או לגבי ההערה שהוא עיצוב סאונד – הוא מאוד מוזיקלי, למרות שאגב ערבוב בין פסקול לעיצוב סאונד זה סגנון לגיטימי שקיים מאז שנות ה70 לפחות, אז אם האקדמיה תכיר בפסקול שכזה זה יהיה מעניין דווקא), אבל אני משער שזה עניין של טעם.
זה פסקול שהחשיבות שלו לסרט שהוא מלווה היא עצומה
הפסקול נותן לסרט, שעל הנייר היה יכול להיות דרמה קומית צעירה וסורקינית, כובד בלתי מבוטל, ומשנה את המוקד שלו מסרט מגניב על חנונים שמדברים מהר לסרט די טרגי שרודף אותך ולא יוצא לך מהראש (זה לא רק הפסקול, זה כל הבימוי של פינצ׳ר, אבל הפסקול הוא אחד הכלים המרכזיים שלו בשביל זה. וכן, העומק נמצא כבר בתסריט המצוין, אבל צריך יד אמן כדי שהוא לא יתבע בתוך הר השנינויות אלא יצוף למעלה).
דווקא הגרסה לגריג היא לא מהרגעים החזקים שמה, קצת גימיקית (אבל עובדת בסרט לגמרי).
לא אמורים לשפוט פסקול מחוץ לקונטקסט של הסרט
זה לא גראמי, זה אוסקר. הפסקול הוא חלק מהסרט, וצריכים לחוות אותם ביחד. אני אוהב להקשיב לפסקולים בנפרד, אבל זוהי לא המטרה של הפסקול.
אמורים גם אמורים
בשביל שהמוזיקה תהיה ראויה לפרס, צריך שיהיה לה ערך אמנותי כלשהו, ולא רק ערך פונקציונלי.
בסרט, המוזיקה לעתים קרובות מופרעת מגורמים כמו דיבורים, אפקטים ורעשי רקע למיניהם, שמטשטשים את איכותה ולא מאפשרים להעריך אותה. בנוסף, גם המיקס סאונד משחק פה תפקיד מכריע, ויכול לגרום למוזיקה להתעמעם כמעט לחלוטין ברקע או לחלופין לשאוב אליה את כל תשומת הלב (כמו למשל ב"אינספשן").
המוזיקה לא מועמדת לפרס, הפסקול מועמד
ולפסקול אמור להיות ערך פונקציונלי ראשון במעלה: הוא אמור לשרת את הסרט. אם הוא עשה זאת היטב, הוא מילא את מטרתו. לעומת זאת מוזיקה נפלאה שיכולה לעמוד בזכות עצמה אך לא מתאימה לסרט ועושה לו עוול לא אמורה לזכות בפסקול לסרט. אלה פרסי קולנוע, לא פרסי מוזיקה.
אי אפשר לשפוט מוזיקה באמת רק לפי הסרט. זה פשוט מטעה.
רוב הצופים לא שמים לב לקיומה של המוזיקה בסרט, היא מבחינתם משהו שנמצא ברקע, כמו טפט, וכמעט לא מקדישים לו תשומת לב במהלך הצפיה. המקרים היחידים שבהם כן שמים אליה לב הם כשיש שקט על המסך ואז הפוקוס עובר למוזיקה. זו הסיבה שפסקול "הארטיסט" זכה, למשל. או הפסקול של "למעלה" (בגלל החמש דקות האילמות בהתחלה). או הפסקול של "חיי פיי". בשביל להעריך את המוזיקה באמת, חייבים לשמוע אותה בנפרד ולהקדיש לה את תשומת הלב המלאה. אחרת זה פשוט לא הוגן כלפי המלחין.
להפך: לא רק שאפשר, רצוי וראוי! *זה* השיפוט היחיד שאינו מטעה
מכיוון שמדובר כאן במוזיקה שנכתבה לסרט והיא חלק מהיצירה, היא לא נועדה להישפט בנפרד ולכן אין סיבה לשפוט אותה בנפרד. היא חלק בלתי נפרד מהסרט ואמורה להישפט כחלק מהצפייה בו. העובדה שרוב הצופים לא שמים לב לא מעלה ולא מורידה: ראשית, חברי האקדמיה אינם "רוב הצופים" ולא מייצגים אותם; שנית, אם הצופים לא שמים לב זה אינו אומר שהמוזיקה לא עשתה את המוטל עליה. רוב הצופים גם לא שמים לב לצילום או לעריכה, אז לפי ההיגיון הזה לא מגיע להם אוסקר… אבל אם הם עשויים היטב, הם לא בהכרח אמורים להיות מורגשים, כי הם אמורים לשרת את הסרט, להיות חלק אינטגרלי ממנו ולרוב לא למשוך את תשומת הלב ולגנוב את הפוקוס מהעלילה ומהיצירה כולה.
צוות שלם של יוצרים, כל אחד בתחומו, עובד על יצירה אחת שנקראת "סרט". אם המלחין מעוניין שישמעו את המוזיקה שלו בנפרד ויקדישו לה את מלוא תשומת הלב הוא יכול לנגן אותה בקונצרט. הוא נשכר כדי לחבר מוזיקה לסרט ותושמע במהלך הסרט, ולכן זה הוגן לשמוע ולשפוט אותה במסגרת הצפייה בסרט, לכך היא נכתבה! ההצגה שלך אינה הוגנת כלפי המלחין כי היא מוציאה את המוזיקה שחיבר מהקשרה.
לא נסכים על זה
העבודה של המלחין בסרט מושפעת מיותר מדי גורמים שלא בשליטתו ומסיחים את הדעת מהתוצר שלו. קראתי מספיק ראיונות עם מלחינים שבהם הם מתלוננים על היחס שהמוזיקה שלהם מקבלת בסרט, על כך שהם מקדישים כל כך הרבה מחשבה לכל תו ובסוף לא שומעים בסרט כלום בגלל רעשי הרקע או בגלל איזה טכנאי סאונד מיקס דביל.
אני מסכים שהמוזיקה לא אמורה למשוך אליה את תשומת הלב ולגנוב את הפוקוס, אבל מה לעשות שבפועל רק במקרים כאלה הצופים שמים אליה לב (ולראיה הדוגמאות שהבאתי למעלה, אליהן ניתן להוסיף את "גרביטי" משנה שעברה). בדיוק בגלל זה לא הוגן לשפוט רק על סמך הסרט.
ואגב, אני חושש שבעניין הזה חברי האקדמיה לא שונים בהרבה מרוב הצופים. הייתי רוצה להאמין שהם כן מבחינים בדברים כמו עריכה וצילום בסרט יותר מהצופה הממוצע, אבל כשזה מגיע למוזיקה אני חושב שרובם פשוט מקבלים אותה כמובן מאליו, בתור איזה מקור אודיו קבוע שנמצא ברקע, ורק כשתשומת הלב לעלילה יורדת – למשל בקטעים שקטים – פתאום מתחילים להבחין בה.
נכון.
את אי שביעות הרצון המלחינים צריכים לשטוח בפני המפיק / עורך הסאונד (או מי שזה לא יהיה שאחראי לכך) אבל למרמור שלהם אין קשר לנקודה: כשכותבים ומקליטים פסקול לסרט, הוא אמור להיות… פסקול לסרט. כלומר להיות ברקע של הסרט. אכן, גם עם רעשים ורחשים אחרים תוך כדי. זה חלק מהמדיום הזה שנקרא, ובכן, "סרט", ואני באמת מתקשה להבין מה כ"כ מסובך בקונספט הזה. כאמור, מי שרוצה שיקשיבו לכל תו בקשב רב צריך להשמיע את תוויו בקונצרט. כך הקהל יושב באולם ואין לו שום דבר אחר לשמוע או לראות (מלבד נגנים ומנצח) ובעיקר אין שום סרט ש"יפריע" למוזיקה ויסיח ממנה את הדעת.
שים לב שהטיעון שלך יכול לשמש גם בנוגע למשחק.
ניצב שדופק את הופעת חייו בשיחת רקע במסעדה, לא משנה עד כמה הוא טוב, לא יזכה באוסקר. הבחירה של הבמאי הייתה לא למקד בו את הסרט, או את הסצינה. כנ"ל לגבי המוזיקה- דמיין לעצמך שיצירה מורכבת ויפהפיה להפליא מנוגנת לכל אורך הסרט, בעוצמת קול נמוכה פי מאה מזו של לחישה. אולי זו יצירה מבריקה, אבל זה חרא של פסקול.
זה לא חרא של פסקול, זה חרא של מיקס
בדוגמא שלך המלחין לא אשם, הוא מבחינתו חיבר מוזיקה נפלאה. הפרס ניתן על הפרטיטורה עצמה ולא על עניינים טכניים, ואין סיבה שהמלחין ידפק בגלל זה.
הנקודה שלי היא שבשביל להעריך באמת את המוזיקה צריך להקשיב לה בריכוז מלא, כי יכולת העיבוד של המוח האנושי מוגבלת, וכשהוא מרוכז בתמונה על המסך ובקולות של הדיבורים והאפקטים הקוליים, המוזיקה נדחקת לשוליים ולא מקבלת את תשומת הלב הנדרשת, ואז השיפוט שלה הופך להיות מושפע מגורמים סביבתיים שכבר לא קשורים לעבודת המלחין.
אבל השיפוט של כל תפקיד בסרט מושפע מגורמים סביבתיים!
עבודת השחקן תלויה מאוד בעבודות של העורך, הבמאי, התסריטאי, וכו'. עבודת הצלם, תלויה בעבודה של עשרות אנשים אחרים.
אני מאזין לפסקולים בנפרד מהסרט באופן קבוע, אבל זאת לא הדרך (או לפחות, לא הדרך היחידה) לשפוט את איכות הפסקול. בדיוק כמו שאתה לא תראה את כל חומרי הגלם של הופעה של שחקן מסוים בהפרדה מהשחקנים האחרים כדי לשפוט את ההופעה שלו.
עוד מסקנות
הי במאי, רוצה שאתה ו/או הסרט שלך ייזכו באוסקר? עליך:
*להיות לא אמריקאי (רצוי מקסיקני).
*לדאוג שפוקס סרצ'לייט יפיצו את הסרט שלך בארה"ב.
*לדאוג שהסרט שלך ייצא בארה"ב באוקטובר ובישראל בינואר.
אגב, תודות לדאג ווקר מסתבר שאחד הרגעים היותר Awkward בצורה מצחיקה בטקס התרחש בכלל בשטיח האדום, שאני מניח שרבים כאן כולל אני לא טרחו לראות את רובו.
https://celebrity.yahoo.com/blogs/celeb-news/dakota-johnson-s-ultra-awkward-oscars-interviews-015922367.html
הטריק של ניל פטריק האריס משגע לי את המוח.
כן, הוא היה חלש במיוחד לעומת הבניה ההיסטרית שלו, זה נכון, אבל הטריק הזה יכול ללכת לבדיוק שני כיוונים שממש ממש לא מוצאים חן בעיני. הראשון, המעטפה הוכנסה לתיבה רק לקראת סוף הטקס, איכשהו, שזה נורא בגלל כל ההתמקדות בזה שדבר כזה לא יקרה ושמירה על החוקים. השניה, כל מה שהיה כתוב שם היה מתוכנן מראש, על אף שבמעטפה היו רשומים כמה מהרגעים האותנטיים והמרגשים של הטקס, וזה סתם גורם לי לבחילה.
אל תדאג, זה לא היה מתוכנן מראש.
אני לא יודע איך הוא עשה את זה, אבל זה קסם. יעני Magic Trick. ולא קסם חדש – קוסם שחוזה את תוצאות הגרלה/בחירות/ווטאבר כלשהו, מכניס את הפתק למעטפה חתומה, ואחרי שהתוצאות ידועות – שולף ממנה בדיוק את התוצאות הנכונות הוא דבר שכבר ראיתי. ואני מניח שב-24 שעות הקרובות (אם זה לא קרה כבר) יעלה לאינטרנט ההסבר המלא על איך זה התבצע.
זה תלוי אם זה היה משחק עריכה טלויזיוני או באמת קסם שנפ"ה עשה
מאחר ונפ"ה הוא חלק מאיגוד הקוסמים, יש להם איזה חוק שהם לא אמורים לחשוף איך עושים את הקסמים שלהם.
אם זה באמת היה קסם- קשה לי להאמין שהוא יפרסם את הפרטים.
הוא - לא.
אבל זה טריק די נפוץ, כאמור, וקשה לי להאמין שאף אחד בעולם לא יודע איך עושים את זה.
בכל אופן, בתור ה-Running Gag של הטקס כולו זה היה חלש. כמו שאמרתי, אני לא יודע איך הוא עשה את זה, אבל לא נדהמתי כשהוא "חזה" נכון את אירועי הטקס, זה בדיוק מה שציפיתי שיקרה; והבדיחות בסיום היו נחמדות, אבל לא שוות את כל הבילד-אפ. באופן כללי, עם כל הסימפטיה לניל פטריק האריס, הוא באמת לא היה מנחה מבריק.
חשבתי שהקסם היה החלפת המעטפה?
הנחתי שבקופסא הייתה מעט ריקה מהלך הטקס, ובשביל הבדיחה ברגע החשיפה הגדול NPH החליף אותה במעטפה שהוכנה במהלך הטקס ושקיבל מאחורי הקלעים, בטריק של זריזות ידיים כלשהו?
לבין כוכבים הגיע פרס האפקטים
חבר פיזיקאי סיפר לי שמכיוון שלהוליווד יש יותר כסף מלאקדמיה, ומכיוון שחורים שחורים וכל מיני תופעות חלל עוצבו בסרט בהנחיית מדענים ובאופן מדוייק על פי מה שכבר ידוע, בעצם הסרט יצר את הסימולציה הכי מדוייקת אי פעם ולמעשה איפשר לחוקרים לגלות דברים חדשים
לא מבינה כלום בפיזיקה, לא ברור איך זה קרה אבל גם לא ראיתי את בין כוכבים, עדיין זו סיבה מעולה לתת לו את הפרס
לא שמעתח על התקדמות במחקר בזכות "בין עוכבים"
וזה נשמע, בלשון המעטה, מוזר. אפשר לקבל קישורים למחקרים הרלוונטיים (או, אם הם לא פורסמו עדיין, למקור מוסמך אחר?)
תודה רבה.
לפחות מאמר על
הסימולציה שלהם בעיתון שנראה מדעי הם הוציאו, יחד עם קיפ תורן, האסטרופיזיקאי הנודע.
לא נראה שתגליות מרעישות יצאו מזה, אבל גם קידום של סימולציה כלשהיא זה משהו.
אני זועמת למדי על קטגוריית האנימציה
נכון ש- HTTYD 2 לא סרט מושלם ויש לו את הפגמים שלו, אבל הוא עדיין הרבה יותר מושקע, מרגש, סוחף, מהמם ויזואלית, זכיר ובאופן כללי יותר ראוי לפרס מביג הירו 6, שהוא סרט מאוד חמוד ומגניב וכיפי אבל נשכח בערך שעה אחרי שראיתם אותו.
ביג הירו זכה סתם בגלל שהוא של דיסני, ובכל שנה שאין סרט מועמד של פיקסאר, דיסני זוכים. למה? כי הם דיסני. הם יכולים להציג סרט בן 20 דקות שבמהלכו כל מה שיש זה קלוז אפ על תחת, ועדיין הם יזכו בגלל שהם דיסני.
בהתחשב בעובדה ש- HTTYD 2 לא היה אפילו מועמד לקטגוריית הפסקול, למרות שהסיבה היחידה שאני יכולה לחשוב שבגללה זה קרה היא שלחברי האקדמיה אין אוזניים, אין ספק שזו אחת השנים שהכי מעצבנות ומתסכלות אותי בתולדות האוסקר, מבחינת אנימציה. אני בעד שטות'לס ינעץ את שיניו בביימקס ויפנצ'ר לו את הצורה לאות נקמה.
אם יש סרט שהיה צריך לזכות בקטגוריה הזאת השנה זה "שיר הים"
אבל אינ מזכיר לעצמי שצריך סבלנות. גם מיאזאקי קיבל את האוסקר שלו כמעט 40 שנה ו-8 סרטים באורך מלא אחרי שהוא התחיל את הקריירה בתור אנימטור.
ועוד קצת בנושא: ב-Cartoon Brew מתעצבנים על ההצבעות של חברי האקדמיה בקטגוריות האנימציה והאפקטים
http://goo.gl/H2C90e
מצד אחד, אני מסכים שהבחירה של האקדמיה השנה (בקטגוריית הסרט הארוך) היתה הבחירה הצפויה והשמרנית. מצד שני, דווקא הציטוטים של חברי האקדמיה שמובאים שם לא ממש מוכיחים את התזה של הכותב. חבר אקדמיה אחד לא צפה בסרטים ונמנע בהצבעה בקטגוריות האנימציה (הוגן ולגיטימי לגמרי). אחד באמת יוצא אהבל כשהוא מתלונן על זה שסרט לגו לא קיבל מועמדות ו-"שני סרטים סיניים" כן קיבלו. אבל האחרים דווקא כן ראו את הסרטים המועמדים בקטגוריה הארוכה והחליטו שאת "6 גיבורים" הם אהבו יותר. קורה. גם בקטגוריות הסרטים המצולמים קורה שהסרט היותר פופולארי/נגיש/ווטאבר זוכה.
חוץ מזה, המשפט הזה מהפוסט:
"However, if you’ve ever pondered how The ChubbChubbs! could possibly win an award for best-anything, much less an Oscar, I think this is as close as you’ll ever get to an answer"
גרם לי לרצות לפנות לכותב דווקא, ולשאול אותו איפה הוא חי.
על מה התלונה פה?
זה שההצבעה באוסקר נתונה בידי אנשים שאין להם באמת הבנה בתחום, וייתכן שאינם אפילו צופים בכל הסרטים – זה נכון. וזה נכון בכל שנה, וכמעט בכל קטגוריה, לא רק באנימציה. כמה מחברי האקדמיה באמת מבינים בעריכת סאונד מספיק כדי לומר האם "צלף אמריקאי" באמת היה יותר מוצלח מ"וויפלאש" בתחום, או להיפך?
אז זה שאחד מסרטי האולפנים הגדולים זכה, במקום הסרטים הפחות ידועים – קאגויה ושיר הים – זה, מה לעשות, צפוי. כאלה הם האוסקרים. מבין הסרטים האלה – הבעיה היא ש"6 גיבורים" זכה במקום "הדרקון הראשון שלי 2"? נו באמת. לדעתי הבחירה הזאת מוצדקת, אנשים אחרים יכולים להחליט אחרת, אבל אני לא רואה איך אחד מהסרטים האלה הוא "בטוח" או שמרני יותר מהאחר.
בקטגורית הסרט הקצר – הסרט של דיסני, זה שכולם ראו, ניצח ארבעה סרטים אחרים, שמעטים ראו. וזאת היתה אולי בעיה אם זה היה קורה כל שנה. אבל זה לא. כמעט כל שנה מועמד בקטגוריה הזאת סרטון של דיסני או פיקסאר – ובדרך כלל הם מפסידים. "Get a Horse" הפסיד בשנה שעברה. ב-2011, "לה לונה" של פיקסאר הפסיד. שנה לפני כן, "יום ולילה" המצוין שלהם הפסיד ל"הדבר האבוד" – ובצדק! כך גם ב-2008, ב-2006 (שבה היה גם סרט של דיסני וגם של פיקסאר, ואף אחד מהם לא ניצח) ובכל אחת משלוש השנים שלפני כן. אז אין שום בסיס לטענה שלסרטי דיסני יש יתרון מובנה. השנה לא ראיתי אף אחד מהמועמדים האחרים, אבל "Feast" הוא סרטון נהדר, ואני ממש לא מתפלא שהוא נבחר לסרטון הטוב של השנה.
אני לא זוכר, כבר דיברנו על זה...
…שעם כמה ש- Feast נהדר, בתור בעל כלב הוא עשה לי לא נעים במוח מההתחלה ועד הסוף שלו?
(לא, כלב לא אמור לאכול את זה! ואת זה! מה אתה עושה? מה אתה עושהההה?!?!?!?!)
נכון.
הסרטון הזה מאוד מאוד לא חינוכי בנוגע לתזונת כלבים. הם מנסים לפצות על זה בעזרת ההודעה בכתוביות, אבל זה כמו ה"בבקשה שתו באחריות" באותיות קטנות בסוף פרסומות לאלכוהול.
לא.
הפעם הראשונה שדיסני זכו באוסקר היתה על 'לשבור את הקרח' בשנה שעברה. עד אז כשזה לא היה סרט של פיקסאר זכו סרטים כמו שרק, happy feet, המסע המופלא וולאס וגרומיט אף אחד מהם לא של דיסני.
אשכרה התבגרות לא זכה בשום דבר? סיריוסלי?
אני אמנם שמח שסופסוף האקדמיה נתנה אוסקר לסרט שמאופיין בעיקר בכך שהוא משוגע על כך הראש (בירדמן) אבל חייב לומר שמאכזב מאד לראות שהתבגרות, שהוא סרט השנה שלי (במירוץ צמוד עם וויפלאש) נותר Out in the cold.
פטרישיה ארקט לקחה
ונשאה נאום חוצה להבות על שוויון במשכורות לנשים ולגברים.
אז הם כן קיבלו אוסקר של כבוד.
10 הערות לגבי האוסקר
10 הערות על אוסקר 2015 (בלי ספויילרי זכייה, קצת ספויילרי בדיחות):
1. שלוש וחצי שעות? ברצינות?
2. ניל פטריק האריס הנחה בכבוד והצליח עם קטע פתיחה מרהיב ביופיו ומספיק שונה מכל קטעי הפתיחה של הטקסים שהוא עשה בעבר.
3. כמות ממש מוגזמת של זמן בטקס הוקדשה לסיקור פרסים אחרים ועלומי שם. אם הם היו מעניינים מישהו – לא היינו צריכים את האוסקר כדי לשמוע עליהם…
4. לידיעת הקוראים בן אפלק, מתיו מקונוהי וכריס אוונס – מעטים הגברים שזקן מתאים להם. ואם כבר זקן – לפחות תסדרו אותו קצת (כן, מתיו אני מדברת עליך).
5. הבדיחה הכי מצחיקה הערב – הבדיחה על בנדיקט קמברבץ' ובן אפלק. הקטע הכי מייבש של הערב – ג'ון טרוולטה ואידינה מנזל מתחנפנים על הבמה- מיותר ולא מצחיק בבערך ארבע רמות שונות.
6. הקטע של ליידי גאגא היה מיותר. היא זמרת טובה. היא לא זמרת מספיק טובה כדי להחזיק טווח כל כך רחב של שירים בלי ההצגה מאחורי זה. אם כל מה שרציתם זה מישהי שתעשה מחווה אמיתית לשירה המדהימה של ג'ולי אנדרוז – די סגורה על זה שכריסטינה אגילרה היתה עושה עבודה יותר טובה.
7. ניל פטריק האריס נראה בתחתונים הרבה יותר טוב ממייקל קיטון.
8. והקטע הזה הוכיח באופן חד משמעי שהפסקול של בירדמן נשמע כמו הפסקול של וויפלאש יותר מהפסקול של וויפלאש.
9. הייתי צריכה את ה in memoriam באוסקר כדי לגלות שמנחם גולן נפטר השנה.
10. everything is awesome. – לא, לא באמת חשבתי שיש סיכוי שהשיר יזכה, אבל זה עדיין שיר מעולה שהכניס, באופן מילולי, המון צבע לטקס השנה. ובדרך גיליתי שאנדי סמברג הוא אחד מהאחראים לawesomness הזה.
לגבי סעיף 4.
שכחת את ג'ארד ליטו. שזקוק נואשות לגילוח ותספורת
הסכמתי עם הרוב, לא עם 5 ובעיקר לא עם 6
ליידי גאגא, מתחת לכל הגימיקים שנועדו להסתיר אותה (לאחרונה היא יותר "מתקלפת" ואפשר סוף סוף לדעת איך היא נראית) ובשונה מזמרות פופ רבות שיודעות בעיקר לשיר ולרקוד, היא מוזיקאית יוצרת בעלת הכשרה קלאסית והשכלה פורמלית. לדעתי היא זמרת סופרן מוכשרת בכמה דרגות מכריסטינה אגילרה (שאמנם יודעת לפתוח את הפה ולצעוק, אבל זה לא מה שהיה נחוץ כאן) ומכיוון שכיום היא גם הרבה יותר רלוונטית ומצליחה ממנה, באמת שאין סיבה להביא את אגילרה.
אני לא יודעת מה ההכשרה של ליידי גאגא
אני רק יודעת שההופעה שלה אתמול היתה מאכזבת ממש, והרגשתי שהשירים היו פשוט פרווה.
אלה שירים קשים, שדורשים טווח קול די רציני, ואני לא הרגשתי שהיא הצליחה לעמוד באתגר בהצלחה.
לגבי כריסטינה אגילרה, זה היה סתם שם שעלה לי, אני כן חושבת שמכוכבות הפופ שיש לנו היא זו עם טווח הקול הכי מרשים (למרות שאני מסכימה איתך על הנטייה שלה לצעוק למיקרופון במקום לשיר. אבל היא הוכיחה בעבר שהיא יודעת לשיר, היא משום מה מעדיפה לצעוק), אבל לא ממש קריטי לי איזה שם תשימי שם.
השורה התחתונה – התאכזבתי מההופעה ובמקום שהיא תגרום לי להתרשם מלידי גאגא כזמרת, היא גרמה לי לחשוב "אז היא באמת צריכה את כל הבלאגן מסביב, אחרת היא פשוט לא מחזיקה הופעה".
השירים של צלילי המוזיקה ממש לא קשים ולא דורשים טווח קול רציני
למעט הסוף (דו גבוה) של "דו-רה-מי" ו"הרועה הבודד", וגם בנקודות שבהם באמת צריך מנעד של סופרן, זה רק המיקום היחסי של השיר (הוא עצמו לא מתפרש על פני טווח רחב). אני מסוגלת לשיר בקלות את "צלילי המוזיקה" ואת "הדברים האהובים" ואני אלט שני (נמוך).
אני אוהבת מאוד את הביצועים של ג'ולי אנדרוז, היא ה-מלכה, האחת והיחידה, אבל היא כבר לא יכולה לשיר אותם… לגאגא יש מנעד של סופרן ולכן השירים האלה היו קטנים עליה והיא החזיקה אותם יפה ובקלות. יש לה גוון קול שונה משל ג'ולי אנדרוז, זה נכון, אבל זה כבר עניין של טעם. אני חושבת שהיא בהחלט החזיקה את ההופעה ונהניתי ממנה, אז בסופו של דבר כל אחד ומה שנעים לו לאוזן.
האם העובדה ש-citizenfour זכה
אומרת שהוא סוף סוף יוקרן בארץ?
בהתחשב במחסור המוחלט של הקרנות
ל"מחפשים את שוגרמן" , "20 מטרים מתהילה" ו..כמעט כל זוכה בפרס, אני הולך להניח שלא בהקרנות מסחריות. אבל אני בהחלט מצפה שהוא ינחת בסינמטקים מתישהו (ואם לא שם – יסדוקו עושים עבודה די טובה עם להביא את הסרטים האלה. אם אנחנו כבר בנושא: לגלות את ויויאן מאייר, סרט יותר טוב מאזרחארבע, נמצא כבר בהקרנות ביסדוקו ויסVOD, והוא מומלץ לצפייה)
יכול להיות
שבפסטיבל דוקאביב הקרוב הוא יוקרן,
(השניים האחרונים ״שוגרמן״ ו״20 צעדים״ הוקרנו שם)
פרט מידע מעניין שלא שמתי לב אליו
עד שקראתי אותו ב screenrant –
כל אחד משמונת הפרסים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, חזרו הביתה עם לפחות אוסקר אחד באמתחתם.
(אפילו צלף אמריקני זכה על משהו שקשור לסאונד…)
זה משעשע אותי נורא
שעד היום ב-7 בבוקר היה מתח עצום בנוגע לקרב בין 'התבגרות' ל'בירדמן' ובסוף לא רק ש'בירדמן' מנצח (בניצחון משכנע) אלא ש'התבגרות' יוצא מופסד לחלוטין מהטקס רק עם פרס שחקנית המשנה. ריצ'ארד לינקלייטר בטח בוכה עכשיו לתוך הכרית.
כמו כן, אני שמח שגם 'משחק החיקוי' יוצא די מופסד מהטקס אם כי הוא לקח את פרס התסריט המעובד ( ). אני הייתי פוסל אותו מהתמודדות רק על השורה 'לפעמים אנשים שלא שמים עליהם הם אלה שמשנים את העולם'.
סך הכול היה אחלה טקס. נפ"ה היה חמוד ומשעשע והזוכים היו ראויים ביותר. נתראה בשנה הבאה!
וחבל...
כי בעיניי לא רק שהגימיק של "התבגרות" מוצלח ומושקע יותר, הוא פשוט היה סרט הרבה יותר שלם ועגול, בלי רעש וצלצולים. אם לוקחים מ"בירדמן" את השואוביז והצילום היומרני (והמעיק) לא נשאר בו הרבה. הדמויות מעצבנות ואין בו שום התפתחות. אני יכולה להעריך סרט גם לא נהניתי ממנו אישית, אבל ב"בירדמן" אני לא מוצאת הרבה מה להעריך.
לקח להבא: אם כבר עושים סרט מושקע במשך 12 שנים, לא לשכוח להפוך את הילד לשחקן או לתת איזו קריצה להוליווד, כדי לשריין את האוסקר. אחרת עלול לבוא סרט פלצני יומרני עם התמה ה"נכונה" ולעקוף בסיבוב…
מתיו מקונהי
עולה לבמה ואומר "good evening. Allright" היה הרגע הכי קורע של הטקס.
הסרט הזר, התסריט המעובד והשחקן הראשי, כולם מועמדים אצלי לתואר 'הזכיה הכי חמודה באוסקר אי פעם', למרות שאף אחד מהם לא מגיע לרמת הsqeeee של האירווזיון של לפני כמה שנים, כשזכה בחור מהנדרלנדס, עלה לבמה לשיר שוב והיה כל כך לחוץ שהוא זייף את כל השיר, וכשהביאו לו את הפסלון הוא נשמט מידו ונשבר.
הטובים ניצחו!
כאילו, ביקום מקביל רוזמונד פייק ומייקל קיטון יושבים על דאקירי באפטר-פארטי כשהפסלונים בהם זכו לידם, בשעה שג'וליאן מור מסתכלת מהצד על פייק ואומרת "כל הכבוד לה. היא בטח מאושרת כמוני, כשזכיתי על 'לילות בוגי' בזמנו", אבל עדיין, אני מאוד מרוצה מהטקס. "התבגרות" התכווץ לפרופורציות המתאימות לו, "וויפלאש" קיבל את היחס המגיע לו, ו"בירדמן" כן היה צריך לקבל את השחקן הראשי אבל עם פרופיל הזוכה הגדול של הטקס מעריצי ריגן לא יכולים להתלונן באמת. וניל פטריק האריס… טוב, יחסית לפלאים התאטרליים שהוא חולל בטוני בזמנו זה היה די אנטיקליימקטי, אבל שחזור ה"בירדמן"/"וויפלאש" שלו היה ענק בעיני. בעיקר כי הוא נראה הרבה יותר טוב בתחתונים מאשר מייקל קיטון.
(אפשר שמריל סטריפ תספיד אותי בבקשה?)
הזכיה של "אידה" בפרס הסרט הזר
הפכה את פאבל פאבליקובסקי לזוכה הראשון באוסקר בקטגוריה זו. שכן זו הפעם הראשונה בה שמו של במאי הסרט הזוכה נחרט על גבי הפסלון בנוסף לשם המדינה. מוזר שהם החליטו לנהוג כך דווקא בשנה בה התלוננתי על העניין פה באתר
אוסקר 2016: יש מהמרים בקהל?
המועמדים הראשיים (ע"פ The Hollywood Reporter): "שמונת הנתעבים" של טרנטינו, "ג'וי" של או ראסל, "Me and Earl and the Dying" (על טקס וויפלאש שמקבל באזז בפסטיבל סאנדנס), "The Revenant" של אינריאטו (זריז האינריאטו הזה), הסרט על המלחמה הקרה של שפילברג, סטיב ג'ובס של דני בויל, סרט על תחילת התנועה הפמיניסטית עם מריל סטריפ (צפו למועמדות), הלנה בונהם קרטר (לאן היא נעלמה מחיינו לאחרונה?) וקארי מוליגן ו-Trumbo עם בריאן קרנסטון. ולהן ההימורים:
סרט: הסרט של שפילברג והאחים כהן ייקח בגדול, בין היתר מאחר והסרט הזה משלב בין שני קולנוענים אדירים (אל האחים כהן אני מתייחס כגוף יחיד).
במאי: דני בויל. אם יש משהו שהאוסקר הוכיחו בשני הטקסים האחרונים הוא שהם אוהבים לתת את פרס הבימוי לסרטים עם שוטים ארוכים.
תסריט מקורי: אני ייהמר על טרנטינו שמשום מה זה תמיד פרס הניחומים שלו. יש סיכוי גם לאחים כהן אבל תמיד כשהם כותבים תסריט לסרטים שהם לא מביימים הוא יוצא לא משהו (ע"ע "לא נשבר" ו"נוכלת בהזמנה").
תסריט מעובד: התסריט של סורקין נחשב מעובד? כי אם כן אז הוא לגמרי לוקח.
אני מתכנן להעלות תגובה יותר מפורטת בנושא בימים הקרובים, אבל לפני זה הערה.
לתת לטרנטינו את התסריט המקורי כפרס ניחומים הייתה יכולה להיות מחשבה הגיונית בהחלט, אלא אם כן זה לא היה קורה לפני שנתיים כבר. מסיבות שאני אסביר אני חושב של"שמונת הנתעבים" ידבר הרבה יותר חזק בעונה הזאת מאשר מה שג'אנגו עשה לפני שנתיים, אבל זכייה בתסריט לא נראית לי סבירה, גם עכשיו. אני יותר מהמר על כך שהסרט יביא זכייה ראשונה של שחקנית על סרט של טרנטינו, עם פרס שחקנית משנה לג'ניפר ג'ייסון לי, אבל כמובן שזה רק ראשוני והמצב יכול להשתנות בעוד כמה חודשים.
דווקא נראה לי הגיוני שהוא יזכה עוד פעם בפרס התסריט
מפני שלא רק ג'אנגו אלא גם "ספרות זולה" זכה באותו פרס. ההרגשה של חברי האקמיה כלפי סרטי של טרנטינו היא שהם טובים אבל יותר מדי אנטי-מוסדיים בשביל לזכות ולכן מעניקים להם את פרס התסריט כפיצוי. אני אחכה לתגובתך המפורטת כדי להבין למה "שמונת הנתעבים" יהיה יותר חזק מג'אנגו בעונה הבאה אבל נוצר לי הרושם שהתגובות מהתסריט היו קרירות.
ובהחלט הגיע הזמן ששחקן/נית של טרנטינו יזכה בפרס (או יהיה מועמד) כי תמיד המשחק בסרטים שלו נפלא וייחודי כל כך. רק חבל שגם ג'ניפר לורנס לא יכלה להצטרף לכל החגיגה הזאת, לרגעים הייתה לי תקווה. לא נורא, נקווה שהג'ניפר האחרת תהיה לא פחות טובה.
בלי לחפש יותר מדי
אני מצליח להיזכר לפחות בדוגמה אחת – או יותר נכון שתיים – של שחקן שזכה באוסקר על סרט של טרנטינו.
וזה בלי להיזכר בשלל המועמדיות משחק שצברו
ספרות זולה (טרבולטה,תורמן, ג'קסון) וג'קי בראון (פורסטר). וולץ הוא כמובן היחידי שזכה (פעמיים).
טעות שלי
אני לא יודע מאיפה היה לי הרושם אבל מאחר ואני לא בקיא בהיסטוריית המועמדויות והזכיות באוסקר הייתי צריך לבדוק קודם (אבל אני כן זוכר את הזכייה הכפולה של וולץ וזה מוזר לי מאד ששכחתי אותה כשכתבתי את התגובה).
סרט על תחילת התנועה הפמיניסטית עם מריל סטריפ?!
אני לא מבין איך בדיוק אפשר לעשות מזה יותר מסרט של חמש דקות.
(בית הלורדים הבריטי, 1905:
"כבוד הלורד סובר משום מה כי נשים צריכות להצביע, על אף שהן חסרות כל יכולת לגבש דעה בעניינים ברומו של עולם!"
צחוק בקהל.
נכנסת מריל סטריפ.
הצחוק קופא.
מריל סטריפ:
"אתם תתנו זכות בחירה לנשים".
בית הלורדים (בהכנעה): "כן, גבירתי הנעלה".
הסוף).
ההימורים של שנה שעבר כאלה תמימים.
הייתי בטוח שמישהו באקדמיה ישם קצוץ על טרנטינו או דני בויל או ארון סורקין.
*על תקן וויפלאש במקום על טקס וויפלאש
זה מה שקורה שכותבים מאוחר בלילה.
מחשבה על גיבורי על והאוסקר
מאחר והאוסקר מתעלם באופן עקבי מסרטי גיבורי העל, לא משנה עד כמה הם הצליחו (למעט בקטגוריות הטכניות שגם שם הם לא זוכים), אבל הם רוצים התייחסות – מצאתי פתרון –
מארוול צריכה ללהק את מריל סטריפ לאחד מהסרטים שלה – ואז לא תהיה לאוסקר ברירה.
אם היא קיבלה מועמדות על "into the woods" היא באמת תקבל על הכל…
זה לא תלוי בשחקנים
הרי בטקס השנה היו מועמדים בנדיקט קאמברפאץ' (דוקטור סטריינג'), בראדלי קופר (רוקט ראקון), אד נורטון (האלק) ומארק רופאלו (גם האלק, שני האלק!). תוסיף אליהם את קיטון (באטמן) פליסיטי ג'ונס, אמה סטון וג'יי קיי סימונס (כולם היו בתפקידים שונים בספיידרמן) וקיבלת מרקחה שלמה של שחקנים עם נגיעה בסרטי גיבורי על.
הבעיה של האקדמיה אינה עם השחקנים, אלא עם הקונספט של סרט שמבוסס על קומיקס. למעט הית' לדג'ר אין זוכי אוסקר שזכו על התפקיד שלהם בסרט גיבורי על. לעומת זאת, לא מעט שחקנים מעוטרי זכיות ומועמדיות לאוסקר עושים צעדים לכיוון של סרטי קומיקס.
כי מה לעשות, השחקנים בסרטי גיבורי על הם בדרך כלל שקופים
הדמויות של סרטי גיבורים על, הם בדרך כלל גנריות לגמרי. כולם אותו הדבר.
הם נראים אותו הדבר, מדברים אותו הדבר, וההתמודדויות שלהם זהות ומשעממות.
אני אוהב סרטי גיבורי על, אבל אני לא מסוגל להתכחש לעובדה שלאף שחקן שם לא מגיע אוסקר על הסרטים האלה. זה לא אשמת השחקים, זה יותר אשמתו של התסריטאים, הם לא מפתחים דמויות מעניינות.
האמת, רק את דמות הג'וקר שגילם הית' לדג'ר אני ממש זוכר לטובה, וזה משום שפיתחו לו דמות בעניינת, והוא שיחק אותה נפלא.
אז כשסרטי גיבורי העל יתחילו ליצור גיבורים יותר מעניינים, אז יגיע להם לקבל מועמדות לאוסקר.
כמה הופעות למקום:
מישל פייפר, "באטמן חוזר"
אדם ווסט, "באטמן"(66)
ג'ים קארי "המסיכה"
רון פרלמן "הלבוי 1/2"
הוגו ויביניג, "ונדטה"
רוברט דאוני ג'וניור, "איירון מן" (רק הראשון, לפני המחזור)
מייקל פסבנדר, "אקס מן:ההתחלה"
האם ההופעות האלה ברמה של,נגיד, ג'ק ניקולסון ב"קן הקוקיה"? לא. אבל הן מעל הרמה של ג'ניפר הדסון ב"נערות החלומות".
לדעתי אף אחת אחת מהדמויות הנ"ל לא ראויות לאוסקר.
מצד שני אני גם לא תמיד מסכים עם השחקנים שמועמדים לאוסקר.
היחיד שאולי היה ראוי לקבל מועמדות הוא רוברט דאוני ג'וניור, על הופעתו באיירון מן. אבל מאז הדמות הזאת כל כך נשחקה ונגנבה לסרטים אחרים (סטאר לורד הוא ממש העיתק של איירון מן).
אפשר לומר שעשו לאיירון מן את מה שעשו לג'ק ספרו.
וג'ק ספרו היה מועמד לאוסקר
מ.ש.ל.
לא נראה לי שירדת לסוף דעתי...
(ל"ת)
ליהקו את השנייה.
(כלומר גלן קלוז).
אז יכול להיות שהייתי צריכה להבהיר בצורה יותר מפורשת שמדובר בבדיחה, אבל אם כבר
הן ממש לא באותה סקאלה.
גלן קלוז היתה מועמדת 6 פעמים (ולמעט המועמדות ב 2012- האחרונה היתה ב 1989) ומעולם לא זכתה באוסקר.
מריל סטריפ היתה מועמדת קרוב לעשרים פעמים (19, אם הספירה שלי נכונה, כשבעשור האחרון זה כל שנה-שנתיים) וזכתה שלוש פעמים כולל המועמדות האחרונה והלא לחלוטין ברורה על into the woods, שהיתה קצת תחושה שהיא נובעת בעיקר מהעובדה שהאקדמיה *ממש* אוהבת את מריל סטריפ.
לא סתם הבדיחה של ג'ראד ליטו היתה
""They are four women. Plus — in accordance with California state law — Meryl Streep." — Jared Leto introducing the best supporting actress nominees"
מן הסתם יש בעיה במשפט על מריל סטריפ -
הכוונה היתה –
מריל סטריפ היתה מועמדת קרוב לעשרים פעמים (19, אם הספירה שלי נכונה, כשבעשור האחרון זה כל שנה-שנתיים) כולל המועמדות האחרונה והלא לחלוטין ברורה על into the woods, וזכתה שלוש פעמים.
(כי היא לא זכתה על המועמדות האחרונה).
ובצדק; גם אני אוהבת מאוד את מריל סטריפ (וממש לא חובבת את גלן קלוז)
אבל איכשהו במוח שלי הן יושבות על אותו "ביט" של זיכרון. אבל היי, לפחות אני מבדילה ביניהן בקלות ולא מתבלבלת (בשנה האחרונה הצלחתי סוף סוף להפסיק להתבלבל בין לינוי בר גפן לטלי מורנו, אני רואה בכך הישג כביר של עצמי).
אין לי מושג למה המועמדות של סטריפ לא הייתה ברורה לך; טרם צפיתי בסרט, ואף על פי שאני מתקשה להתחבר למחזמרים של ז/סונדהיים, השניות הספורות שהראו בטקס כשהציגו את המועמדות שלו חילצו ממני את התובנה "אוקיי, אני חייבת לצפות בזה". היא פשוט נהדרת.
חשבתי כך כי
כל התגובות שקראתי לסרט היו פושרות ופחות מזה, כך שהרושם שנוצר לי (מהתגובות) הוא שמדובר בסרט די גרוע, ולרוב שחקנים לא מקבלים מועמדויות לאוסקר על סרטים שנחשבים גרועים.
אבל בדקתי את עצמי עכשיו ומסתבר שהוא קיבל 71% ב rottenbtomatos כך שכנראה שהמדגם שלי לא היה מייצג.
שיט
אני בן 23
הדבר הכי עצוב בטקס שפספסנו בצפייה ראשונה
מייקל קיטון מחזיר את הנאום לג'קט, לאחר שהבין שהפסיד.
ממש העצבת אותי עכשיו
(ל"ת)
לא מוצאת בזה שום דבר עצוב
לא בכך ששחקן לא זוכה (קורה לרובם) בכלל ולא בכך שקיטון לא זכה בפרט ("בירדמן" זכה ביותר אוסקרים מכפי שהגיע לו, לדעתי). ואחרי שסיימתי הערב לצפות בתאוריה של הכול, אני שמחה עוד יותר שאדי רדמיין זכה, הגיע לו.
הסיכוי של קיטון, להבדיל מרדמיין, להגיע שוב למעמד הזה שואף לאפס.
והסרט הזה עוסק בו ובחייו ובכשלונות שלו במידה לא מבוטלת. הוא לא יוביל על כתפיו עוד סרט כזה, של במאי שנחשב מהטובים בעולם ובסרט שזוכה לתשבוחות ביקורתיות מקיר לקיר. לעלות לבמה ולקבל אוסקר כשחקן הטוב ביותר, זה יכל להיות הניצחון שלו על המערכת. פתאום אחרי שכבר הספידו אותו, הוא חוזר חזרה ללב אור הזרקורים. נאום שלו מודה לאינאריטו שנתן לו צ'אנס להוכיח שהוא עדיין יכול לשחק "על באמת" יכול היה להיות סוף נהדר למסע הקטן שלו חזרה לרלוונטיות יחד עם הסרט, לפני שישקע שוב לתפקידי המשנה הבנאליים בסרטים בינוניים המאפיינים שחקנים בגילו מהשורה השלישית של הוליווד.
אולי, ועדיין, לא עצוב בעיניי
לא באופן כללי (רבים וטובים ממנו מעולם לא זכו באוסקר), לא כי זה קיטון (שאחראי על הבחירות במהלך הקריירה שלו), ולא כי זה "בירדמן" שהתשבחות עליו מוגזמות מאוד בעיניי. לא רק שזה לא עצוב בעיניי יש בזה אפילו משהו קצת שחצני, להוציא את הנאום לפני הזמן כי אתה כ"כ בטוח שאתה עומד לזכות…
לא יודע מה לגבי האחרים – אבל גם אני חושב שלרדמיין הגיע (קצת יותר)מקיטון. הדברים שתיארת הן סיבות חיצוניות לעצב אבל אני באמת מדבר רק על הסרטון- יש משהו עצוב בסרטון הזה בשבילי. אדם גאה עם תקוות גדולות שחיכה לרגע הזה (למרות, כמו שאומרים שהוא זכה בכמה פרסים אחרים על הדרך) ולא השכיל להבין את מקומו בזמן, ואז, בשקט, מנסה להחזיר את כבודו למקום לפני שאחרים יקלטו.
אני חייבת לציין שמבחינתי זה בדיוק הפוך
כל הסיבות החיצוניות שהסבירו הן הסיבות למה אני יכולה להבין למה זה קצת עצוב.
(לי באופן אישי זה לא עצוב, אבל אני יכולה להבין מאיפה התחושה מגיעה)
אבל אם הייתי רואה רק את הסרטון הזה – ממש לא הייתי חושבת שזה עצוב. הייתי חושבת שמדובר במישהו שחצן שהיה בטוח שהוא יותר טוב מכולם והגיע לו שיעור קצר על חטא הגאווה.
אבל בגלל כל הסיבות שמסביב אני יכולה להבין יותר למה זה היה לו כל כך חשוב, ולמה הוא כל כך ציפה והתאכזב.
לא חושב שזו בהכרח שחצנות
יכול להיות שהוא היה כל כך נרגש, שהוא רצה להיות מוכן לרגע הזה, ולא להתחיל לחטט בכיס במקרה שהוא יזכה, כשכל המצלמות עליו. או שהוא היה כל כך מתוח שהוא רצה לוודא שהנאום בכלל אצלו – ואז המשיך להחזיק אותו ביד. או שהוא החזיק אותו ביד רק כדי שיהיה לו משהו להתעסק איתו בשניות המותחות של ההכרזה על הזוכה.
בקיצור, אי אפשר לדעת מה עבר לו בראש.
mip
אם מסתכלים על הקראת המועמדים רואים אותו מתעסק בכיס ומוציא את זה בזמן שהכריזו את השם שלו- בדיוק כשהמצלמות עליו.
יכול להיות שאתה צודק, אבל אם לא הייתי מכירה את הסיפור , הייתי מניחה שזו שחצנות.
והאחרים לא רצו לזכות?
אגב "חיכה לרגע הזה", יש לי תחושה שהיוצרים של "התבגרות" חיכו לו *קצת* יותר…
לא יודע.
אולי יש עוד שלושה תצלומים גם של קארל,קאמברבץ' וקופר מכניסים נאומים. אני רואה את הסרטון הזה ספציפית ונהיה לי עצוב. (שלא לדבר על זה שרוב שאר המתמודדים הם צעירים הרבה יותר מקיטון וסביר שתהיה להם עוד הזדמנות, וגם שלכל אורך עונת הפרסים הם לא קיבלו פרסים אז היה להם זמן להתכונן נפשית, בניגוד לקיטון – שקיבל מספיק הוכרה ופרסים לחשוב שאולי הוא יקבל את זה)
אין סיכוי שהיוצרים של התבגרות חשבו על האוסקרים כשהם התחליו או סיימו את הפרוייקט. תקוות האוסקר שלהם התחילו רק בסביבות הקיץ האחרון, אולי.
כמות ההנחות שאתה עושה בפסקה הזו היא קצת אין-סופית
לאאין לך מושג למי כן או לא היה נאום, מי כי או לא התעסק בו ובטח שאין לך מושג מה חשבו היוצריםמשל הסרט התבגרות לפני 12 שנה.
אף אחד מהשחקנים האחרים לא צולם מוציא את הנאום לפני שהוא הוכרז כזוכה, וכשהיוצריםנשל התבגרות החליטו שהם הולכים על פרוייקט כל כך שאפתני, לא בטוח שהמחשבה גם על המשמעות של הפרוייקט יוצא הדופן הזה בעולם הפרסים לא היתה בראש שלהם.
אנחנו יודעים רק מה שצולם, ומה שצולם זה מייקל קיטון רותם את העגלה לפני הסוסים.
אין-סופית זה טיפל'ה מוגזם.
אבל..אה.. "לאאין לך מושג למי כן או לא היה נאום, מי כי או לא התעסק בו " זה מה שאמרתי. "אף אחד מהשחקנים האחרים לא צולם מוציא את הנאום לפני שהוא הוכרז כזוכה". זה מה שאמרתי.
לגבי התבגרות – כן, אני מוכן בוודאות לחתום על זה, כי אני מכיר את לינקלטר והקולנוע שלו והשאיפות שלו. לינקלטר עד היום התרחק כמו מאש מכל דבר שעלול לצעוק "אוסקר" ו"התחנפות". צריך לזכור ששנה קודם לכן, הסרט הוצג כניצחון קולנועי ואף מבקר לא ממש הזכיר את המילה אוסקר בהקשר שלו. רק לאחר שחברת ההפצה שלו החליטה להמר על כל הקופה החליט המירוץ שלהם. יכול להיות שאז הוא רצה את זה. אבל אז? כשהוא התחיל? אין סיכוי. אני יודע שזאת הנחה, אבל אני חושב שלאור חומר המקור והאנשים שאנחנו עובדים איתם – זה די ברור.
אומר זאת כך קרקר
כשאני אהיה מועמד לנובל בפיזיקה ולא אזכה, אנא אל תתעצב בגללי.
לא
אבל, נגיד, כשעמוס עוז מרים את הראש כל שנה רק בשביל להוריד אותו – יש בזה משהו עצוב ויפהפה על גאווה ותקוות של אנשים שיש להם הרבה יותר מדי ובכל זאת רוצים רק עוד קצת.
כלומר, כן, "להיות מועמד זה כבוד גדול" ובלה בלה – ועדיין, לראות תקוות של מישהו מתרסקות, לא משנה כמה יש לו כבר, מוציא ממני את הצד האמפטי שלי. אני לא מבין למה זה ממש מוזר.
אולי כאן המקום להזכיר
שהוא כן זכה בפרס השחקן בכמה וכמה טקסים אחרים, כמו גלובוס הזהב ועוד. זה נראה לי כמו סוף נהדר למדי לקאמבק שלו. עם כל הכבוד לאוסקר, להגדיר את זה כעצוב זה כמו להגדיר שחקן טניס בן ארבעים שחזר למגרשים וזכה "רק' באליפות ארהב ואוסטרליה אבל לא בוימבלדון כדמות טרגית.
גלובוס הזהב זה לא טקס רלוונטי, זאת בדיחה שנמשכת כבר כמה עשורים ברצף
ואף אחד לא שם לה סוף.
אם לדייק
זה טקס שפעם הייתה לו רלוונטיות עד שהוא החליט שמטרתו היא לחזות את האוסקר בלבד.
רלוונטי? לא.
אבל חלק מהבחירות שלו מצדיקות לחלוטין את קיומו. גם כיום. ראית את חמשת הבמאים שהם העמידו? במקום טילדום האנמי לחלוטין הם העמידו את פינצ'ר או אווה דוורני (תלוי איך מסתכלים על זה). מבין כל עונת הפרסים, אף אחד לא ניצח את הגלובוס בחמשת הבמאים שהם החליטו שהם הטובים ביותר.
בנוסף, בגלובוס מלון גרנד בודפסט ניצח את בירדמן – כמו שצריך להיות.
וזה בלי לדבר על כך שהטקס של הגלובוס נוטה להיות תמיד הרבה יותר משעשע (או כך אומרים אנשים שצופים בו.), וצריך להעריך טקס שיש לו את הביצים להביא מנחים כמו ריקי ג'רוויס ושמוכן לתת לכוכבים לספוג בדיחות קשות, ולא טיפול הנוצות הנחמד-י של כל מנחי האוסקר.
והנה תמונה של ריצ'ארד לינקלייטר זורק 12 שנים לפח
" rel="nofollow">כשמגלה שהפסיד את כל הפרסים.
שאלה טובה
האם לאדי מרפי יש איזשהו סרט שהצליח ביקורתית וקופתית בשנות ה-2000?
"נערות החלומות", טכנית. ו"שרק".
(ל"ת)
הקדמת אותי, השאלה אם זה נחשב
ביקורתית וקופתית כן, השאלה אם תפקיד מאוד משני בנערות החלומות ושחקן משנה בפרנצ'ייז אנימציה נחשבים כסרטים של אדי מרפי
חזרה לחמש?
זה לא חקוק באבן, אבל זה נראה כמו הכיוון – אחרי כל נפילה ברייטינג האקדמיה נכנסת ללחץ ומשנה את החוקים ועכשיו היא תוהה למה בעצם הם נכנסו לבוץ הזה מלכתחילה וחושבים לחזור חזרה לחמישה מועמדים לסרט הטוב ביותר.
אני חושב שגם כאן יש נתק מסוים, ושמנהלי האקדמיה היו שמחים לחזור ל10 סרטים, אבל המצביעים הזקנים חסרי כוח לחשוב על 10 סרטים טובים בשנה ולכן הם מוכנים לפשרה שתוציא אותנו מהלימבו המוזר הזה.
בכל מקרה, אני חושב שסביר לצפות שינוי כלשהו. אני מקווה חזרה ל10. אני מניח שיחזרו ל5. ואולי בכלל נשאר בלימבו הזה.
מקור
לא רעיון טוב.
החוק הקבוע הוא: הרייטינג של הטקס גבוה יותר ככל שהסרטים המועמדים מוכרים יותר לקהל הרחב. הטקס שבו זכה "שיבת המלך" בכל הפרסים בעולם היה משעמם כמו המוות, אבל קיבל רייטינג גבוה כי כולם ראו את "שיבת המלך" ואהבו אותו ורצו שהוא יזכה בפרסים. בדרך כלל הסרטים שבראש הרשימה של האקדמיה הם לא כאלה (באופן יחסי, מעט מאוד אנשים ראו את "בירדמן" או את "התבגרות"). הגדלת מספר המועמדים מגדילה את הסיכוי שאיזה שובר קופות איכותי ייכנס שם, וזה בהחלט עבד, בשנים קודמות – אבל ברוב המקרים ה"מחוז 9" או ה"אווטאר" או ה"צעצוע של סיפור 3"-ים שנכנסו לרשימת המועמדים לא היו שם "ברצינות", וכנראה שכולם הבינו שאין להם סיכוי של ממש, לכן זה אולי השפיע על הרייטינג של הטקס לטובה, אבל לא בהרבה. ובכל זאת, אני מעדיף שהסרטים האלה יהיו שם מאשר שלא יהיו. יש כמה סרטים טובים שיכולים להתהדר בתואר "מועמד לאוסקר הסרט הטוב ביותר" בגלל הגדלת מספר המועמדים.
זה לא משנה המון לרייטינג, כי מה שצריך בשביל רייטינג גבוה זה שיהיו שוברי קופות שהם גם מועמדים רציניים. ואת זה שום שינוי בחוקת האוסקר לא תעשה, כי אופי הסרטים שנבחרים נובע מאופי האקדמיה – והיא לא יכולה ובטח גם לא צריכה לשנות את דעתה רק כדי להתחנף לקהל. בשביל זה קיימים פרסי MTV.
אבל אפילו כשהסרט המצליח ביותר של 2014 היה מועמד
וכל האנשים שלא מבינים הרבה הימרו עליו כמנצח בטוח, זה לא עזר לרייטינג.
השאלה היא מה האינטרס של האקדמיה
אני חושב שלאקדמיה אכפת מצד אחד הרייטינג של האוסקר ומצד שני כן לנסות להיות מגוונים ופתוחים כמה שיותר.
המצביעים, לעומת זאת, על פי הרושם הכללי מהם היו שמחים מאוד מ5 מועמדים וכל הסיפור הזה של "לראות יותר מ5 סרטים בשנה" עושה להם צרבת, וכנראה שרבים מהם מפעילים לחץ על האקדמיה להחזיר עטרה ליושנה והרייטינג הנמוך (יחסית) של השנה ישמש להם קלף ניגוח.
כאמור, אני בעד כמה שיותר סרטים שיהיו מועמדים, אבל מה שמשעשע בעיקר בסיפור הזה הוא שלדעתי, אם יחליטו לשנות עוד פעם את החוקים – אנו ניצבים בעשור הקרוב בפני אקדמיה שתשנה את החוקים כל פעם שקצת כואב לה והרייטינג לא משהו, ואני מחכה לראות איזה עוד טריקים יש לה בשרוול המשוגע שלה.
ובגזרה אחרת - פרסי הMTV ממשיכים לא-להיות-קטסטרופה
כל המועמדיות כאן.
רק מבחירת הסרטים (שהתרחבה לה, בלי שום סיבה [לא שצריך אחת]) יש משהו לכולם: 4 מהסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר (צלף אמריקאי,וויפלאש, התבגרות וסלמה [ווהוו!]), שומרי הגלקסיה, נעלמת, אשמת הכוכבים ומשחקי הרעב 3. הקרב,לצערי, הוא כנראה בין שני הסרטי נעורים בייחוד כאשר ההצבעה תלויה בקהל.
קטגוריות המשחק קצת יותר מביכות עם איך-שלא-קוראים-לו מאשמת הכוכבכים (באמת?) אבל צ'נינג טאטום מפוקס-קצ'ר לאזן. בגיזרה הנשית איכשהו לוסי הצליחה להשתחל (לא יודע אם מגיע לה) ליד רוזמנד פייק וריס וויתרספון, אבל גם כאן, הקרב הוא בין וודלי ללורנס.
בכל שאר הקטגוריות המוזרות שלהם נראה שיש הרבה "שכנים" ו"רחוב ג'אמפ 22" .
ובכל זאת, זה די מדהים שבפרסי MTV, שרק לפני שנייה היללו את דמדומים כדבר הכי טוב עלי אדמות, יש לפתע 3 מועמדיות לפוקס-קצ'ר משום מקום.
בקיצור, למרות שהבחירות עצמן יהיו פשוט משחקי הכוכבים עוד פעם ועוד פעם, מרענן לראות אותם מנסים במועמדיות לפחות.