הסרט הטוב ביותר
משחק החיקוי
התאוריה של הכל
וויפלאש
התבגרות
מלון גרנד בודפסט
סלמה
צלף אמריקאי
בירדמן
הבימוי הטוב ביותר
ריצ'רד לינקלייטר, התבגרות
אלחנדרו גונזלס אינאריטו, בירדמן
בנט מילר, פוקס-קצ'ר
ווס אנדרסון, מלון גרנד בודפסט
מורטן טילדום, משחק החיקוי
השחקנית הטובה ביותר
ריס וויתרספון, הולכת רחוק
ג'וליאן מור, עדיין אליס
מריון קוטיאר, יומיים ולילה
פליסיטי ג'ונס, התאוריה של הכל
רוזמונד פייק, נעלמת
השחקן הטוב ביותר
סטיב קארל, פוקס-קצ'ר
בראדלי קופר, צלף אמריקאי
בנדיקט קמברבץ', משחק החיקוי
מייקל קיטון, בירדמן
אדי רדמיין, התאוריה של הכל
שחקנית המשנה הטובה ביותר
פטרישה ארקט, התבגרות
לורה דרן, הולכת רחוק
אמה סטון, בירדמן
קירה נייטלי, משחק החיקוי
מריל סטריפ, אל תוך היער
שחקן המשנה הטוב ביותר
רוברט דובאל, השופט
איתן הוק, התבגרות
אדוארד נורטון, בירדמן
מרק ראפלו, פוקסקאצ'ר
ג'יי. קיי. סימונס, וויפלאש
התסריט המקורי הטוב ביותר
בירדמן
התבגרות
פוקס-קצ'ר
מלון גרנד בודפסט
חיית הלילה
התסריט המעובד הטוב ביותר
צלף אמריקאי
משחק החיקוי
מידות רעות
התאוריה של הכל
וויפלאש
סרט האנימציה הטוב ביותר
6 גיבורים
הקופסונים
הנסיכה קאגויה
הדרקון הראשון שלי 2
שיר הים
הסרט דובר השפה הזרה הטוב ביותר
אידה, פולין
סיפורים פרועים, ארגנטינה
לווייתן, רוסיה
טימבוקטו, מאוריטניה
טנג'רין, אסטוניה
הסרט התיעודי הטוב ביותר
CitizenFour
Finding Vivian Maier
Last Days in Vietnam
The Salt of the Earth
Virunga
צילום
בירדמן
מלון גרנד בודפסט
אידה
מר טרנר
לא נשבר
עיצוב אמנותי
מלון גרנד בודפסט
משחק החיקוי
בין כוכבים
אל תוך היער
מר טרנר
עיצוב תלבושות
מלון גרנד בודפסט
מידות רעות
אל תוך היער
מליפיסנט
מר טרנר
עריכה
צלף אמריקאי
התבגרות
מלון גרנד בודפסט
משחק החיקוי
וויפלאש
איפור ועיצוב שיער
פוקס-קצ'ר
מלון גרנד בודפסט
שומרי הגלקסיה
פסקול מוזיקלי
עריכת סאונד
צלף אמריקאי
ההוביט: קרב חמשת הצבאות
בין כוכבים
בירדמן
מיקס סאונד
צלף אמריקאי
בירדמן
בין כוכבים
לא נשבר
וויפלאש
השיר המקורי הטוב ביותר
"Everything is Awesome" מתוך סרט לגו
"Glory" מתוך סלמה
"Grateful" מתוך Beyond the Lights
"I'm Not Gonna Miss You" מתוך Glen Campbell: I'll Be Me
"Lost Stars" מתוך התחלה חדשה
האפקטים הויזואליים הטובים ביותר
קפטן אמריקה: חייל החורף
כוכב הקופים: השחר
שומרי הגלקסיה
בין כוכבים
אקס-מן: העתיד שהיה
הסרט הקצר הטוב ביותר
איה
Boogaloo and Graham
Buter Lamp
Parvaneh
The Phone Call
סרט האנימציה הקצר הטוב ביותר
Feast
The Bigger Picture
The Dam Keeper
Me and My Moulton
A Single Life
הסרט התיעודי הקצר הטוב ביותר
Crisis Hotline: Veterans Press 1
JOanna
Our Curse
La Parka
White Earth
אני יודע מה קרה למועמדות תסריט של נעלמת!!
…לא. עזבו, הבדיחה הזו מטופשת מדי.
סיכמתי בקצרה בכתבת הלייב, אבל נרחיב.
מצעד השחיטות של האקדמיה השנה!
שחיטה בדרגת "קורבן אדם לאלה עשתורת": נעלמת. אז אוקיי, הסרט הזה בהחלט קיבל קמפיין חלש מהצפוי ואפשר להבין את ההיעדרות שלו מקטגוריות הבימוי ואפילו הסרט. אבל באמת, אין מועמדות תסריט מעובד? גם אלה שכבר איבדו אמונה בסיכויים של הסרט הימרו על הקטגוריה הזאת כאחת משתיים שבהן הוא יקבל ניחום אבלים. אבל לא, את העיבוד הכמעט מושלם הזה שמזמן לא נראה כמוהו, נראה שהם לא אהבו אותו. זכותם והכל, אבל נו באמת, ועוד להחשיב את וויפלאש כמעובד. ועוד לתת מועמדות ל"מידות רעות" משום מקום. זה גורם למועמדות של פייק, מוצדקת ככל שתהיה, להרגיש ממש עלובה. אם לצטט את עמיתי המכובד קסם, "מי צריך את המועמדות היצוגית לרוזמונד פייק?! אם לא אהבתם אותו אז אל תאהבו אותו עד הסוף!"
שחיטה בדרגת "ברזיל 1 – גרמניה 7": סלמה. אוקיי, נכון שגם לו מאוד ירדו המניות בזמן האחרון, ועדיין, מה שהוא קיבל בפועל זה עלוב. שימו לב, הוא מועמד רק לסרט ושיר. זהו. לא שחקן, לא תסריט, אפילו לא פאקינג פרסי עיצוב. כלום. זה הרבה יותר משפיל מהפעם ההיא שבה "קרוב להפליא ורועש להחריד" היה מועמד רק לקטגוריית הסרט ושחקן המשנה בלבד (וקצת פחות משפיל מאיך ש"גט" זכה בדיוק בשתי הקטגוריות האלה ולא באף אחד אחרת באופיר האחרון). הזוי ביותר ללא ספק.
ופה, מצטער, אני נכנס לתחום קונטברסלי אבל מישהו חייב להגיד את זה: המועמדות ההזויה הזאת היא ברצינות גמורה אפלייה מתקנת מהסוג הרע והמיותר. שמישהו יסתכל לי בעיניים ויגיד לי שהמסר מאחורי המועמדות שלו שם הוא לא "וואלה לא אהבנו שום דבר בסרט חוץ מהשיר שבו, אבל אסור לנו להתעלם מסרט שעוסק בפאקינג מרטין לותר קינג, אז הנה, קחו עצם, קהילה שחורה, קחו". ולא, אני לא אומר זאת בקטע גזעני, חס וחלילה. רק מראה כמה הרבה מהפרס הזה הוא פוליטיקה, ובמקרה הזה פוליטיקה שלא באמת קשורה לסרט עצמו.
שחיטה בדרגת "Showdown at the House of Blue Leaves" – פוקסקאצ'ר. הסרט הזה אומנם נחשב לפרונראנר עד לכמה חודשים, אבל קשה לתאר את רמת הצניחה שלו, שהגיע לרמות שבהן אנשים הימרו שהמועמדות היחידה של הסרט תהיה בשחקן משנה. והנה, כנגד כל הסיכויים, הסרט הזה עלה כמו עוף חול והצליח להשיג מועמדויות שבשלב הזה אף אחד כבר לא האמין שהוא ישיג בהתחשב בסגנון המאוד קר ומנוכר שלו (והאקדמיה די לא אוהבת סרטים כאלה אחרי שהיא העמידה 3.5 כאלה ב-2007). גם שחקן ראשי, גם תסריט, וגם בימוי – בנט מילר הצליח להשתחל לחמישייה כשאף אחד כבר לא נתן לו צ'אנס.
אממה. לסרט הוא לא מועמד. עד לפני 6 שנים זה לא היה מזיז לאף אחד, תמיד היה לנו את "הבמאי הבודד", זה שמועמד לפרס הבימוי מבלי שהסרט שלו מועמד לפרס הסרט. למעשה רק 5 פעמים לאורך ההיסטוריה הייתה חפיפה מושלמת בין חמישיית הבימוי לחמישיית הסרט. אבל אז היו *חמישה מועמדים*. השנה יש 8 – ובכל זאת, כאילו אנחנו עדיין בתחילת עד אמצע העשור, "הבמאי הבודד" חוזר אלינו, מה שאף אחד לא ציפה שיקרה עד שהאקדמיה תשנה את חוקיה פעם נוספת.
+ שחיטה בדרגת "סטייק נהדר": חיית הלילה.
רבים ציפו ממנו להיות מועמד לתסריט והוא לא, אבל אם לומר את האמת קצת לא מגיע לו. ההיעדרות של ג'ילנהול, לעומת זאת, היא גם מפתיעה יחסית (היו חזאים שלא הימרו עליו, אבל אני בהחלט לא חושב שמישהו הימר שבראדלי קופר, מכל האפשרויות, יהיה זה שישתחל במקומו) וגם ממש לא מוצדקת.
אה, בתסריט הוא כן מועמד :|. למה הייתה לי התמונה בראש ש"שנה אלימה ביותר" הוכרז כמועמד שם כשיש לי את הרשימה פה.
מסקנה: בלי לשתות יותר ויטמינצ'יק, זה לא עושה טוב.
... ועדיין, בשורה התחתונה:
שנה שבה שלושה מתוך 4 המועמדים הראשיים לאוסקר הם "בירדמן", "התבגרות" ו"בודפסט" – וואלק, זאת שנה נפלאה.
לגבי סלמה:
תראה, אני לא מכחיש שיש פוליטיקה מעוברת בעניין אבל היא יותר מסובכת מזריקת עצם לקהילה השחורה, בייחוד כאשר היא מלווה באחת מין רשימת המועמדיות הלבנה ביותר זה הרבה שנים.
הקמפיין של סלמה, שכלל (כך אומרים ברשת) התעלמות מהגילדות ולנסות לפנות ישר לאקדמיה ישר מצב של הבאזז של שרודינגר לגבי המועמדיות. כל התגובות של מבקרים וצופים שראו אותו היו נלהבות, אבל אף אחד לא ראה אותו. עכשיו, צופי אוסקר בהחלט מצביעים למי שנראה להם "נכון" ולאו דווקא למי שהם הכי אהבו או חשבו שהטוב ביותר, ולכן המצב עם סלמה תעתע חלק מהם. מוקדם לפני הגילדות הוא נראה גדול ואז לפתע התחיל להתקטן ככל שהגיעו הגילדות. הגיוני שמספיק אנשים שמו אותו בגלל הבאזז/בגלל שראו אותו וחשבו שהוא טוב, אבל כשהם ראו שהגילדות לא התלהבו מהביצועים הספציפיים שלו הם סימנו אותו במקום נמוך יותר ממספר אחד בטופס (שזאת הסיפרה החשובה באמת).
בנוסף, יש על מה לדבר גם על הביקורת הציבורית שהייתה על הייצוג של LBJ בסרט שבטח פגעה בו לא מעט.
בקצרה: יש כאן הרבה פוליטיקה בהחלט, אבל שום אפליה מתקנת ושום זריקת עצם.
זה המקום להזכיר עוד פעם שסלמה סרט נהדר שהרוויח את המקום שלו ביושר ומכל הביופיק הבריטים המפוהקים שכולנו קיבלנו את המועמדות שלהם מראש כי אוסקר, מצליח לעניין ולאתגר. והשיר בסוף שלו באמת ממש טוב.
בנוסף, אם הם רצו לזרוק עצם לקהילה השחורה, הקהילה השחורה זרקה להם אותו חזרה בראש.
כמו שאמרתי, חוסר המועמדות של שחקנים שחורים זה שם המשחק כאן ולא המועמדות ניחומים לסלמה. טוויטר הוא אולי לא בדיוק אמת מידה אבסלוטית, אבל רגע אחרי המועמדיות ההאשטאג #Oscarssowhite צץ ברחבי הרשת החברתית.
כמה מהציוצים החביבים עליי:
#OscarsSoWhite they prefaced each nomination with, "I'm not racist, but…
#OscarsSoWhite they don't see race. Or movies with black folks in it, apparently.
#OscarsSoWhite They didn't see Selma but their housekeeper said it was really good.
#OscarsSoWhite they have a black friend
#OscarsSoWhite they want to touch your hair
עוד כאן , ובטוויטר כמובן.
זה שהקהילה השחורה לא אהבה את העצם שזרקו לה, לא אומר שזאת לא זריקת עצם.
(ל"ת)
נכון, התגובה תיארה את התוצאה ולא את הכוונה.
לגבי "לא זריקת עצם" כתבתי תגובה אחת לפני.
ובשיא המהירות
שיזניט שיחררו את הפוסטרים דוברי האמת שלהם. בירדמן גרם לי לצחוק בקול.
ובמקום אחר
אתר שאיני מכיר בשם RIPT שמוכר דברים, עושה (במשך שנתיים כבר מסתבר) מאש-אפים מוזרים לפוסטרים של הסרטים המועמדים לאוסקר האחרונים דורקלי מרכזים חלק מהם צד לצד [ צלף אמריקאי, התיאוריה של הכל ומלון גרנד בודפסט הם הטובים ביותר לדתעי] ובאתר שלהם יש עוד כמה, בנוסף לאפשרות לקנות את הפוסטרים תמורת 20 דולר. [ נעלמת ופוקסקצ'ר נהדרים גם כן]
אפילו מועמדות לאוסקר לא מביאה להפצה קולנועית של סרט מונפש דו מימד בארץ
כנראה שהמפיצים בארץ רואים בזה רעל קופתי.
טוב זה קרה לפני שלוש שניות.
תן להם קצת זמן להתאפס על עצמם מחדש.
לצערי זו לא השנה הראשונה.
(ל"ת)
כן, תהיתי אם אתה מדבר על העבר או כבר קובר את העתיד
אבל אני חושב שאם הצליחו להפיץ את אפסטרים קולור בשנים האחרונות, אולי נפתח הראש אצל חלק מהמפיצים ויש מקום לאופטימיות.
אופטימיות זהירה
שני הסרטים האלה נמצאים אצל מפיצים שהוכיחו בשנים האחרונות שהם יכולים להעז. הנסיכה אצל אורלנדו (לא בטוח, אבל כך היה בשנים האחרונות עם סרטי ג'יבלי), ושיר הים אצל יונייטד. אולי המועמדות לאוסקר תשכנע אותם להמר (וכדאי – את קאגויה ראיתי והוא הקסים גם את הילדים הקטנים שהיו בקהל, והבנתי שגם שיר הים נהדר).
די סביר שקאגויה יופץ בארץ
אורלנדו הפיצו עד עכשיו את הלהיטים המשמעותיים של ג'יבלי מאז המסע המופלא, אין סיבה שאת זה הם לא ישחררו.
זה שנעלמת לא מועמד על תסריט מעובד
מראה מה האוסקרים האלה שווים. התסריט הזה הוא אחש העיבודים הכי טובים לספר אי פעם.
כמה דברים.
ג'ילנהול- בושה. בסדר גודל עולמי.
מבסוט לגמרי מגרנד בודפסט שיש מצב גדול שיהיה החלום אמריקאי של השנה שעברה מבחינת הזכיות. אבל מה, עליו באמת אפשר להגיד שכל מועמדות שקיבל-מגיעה לו לחלוטין.
נכון שזאל לא קיבל מועמדות וזה ביזיון מוחלט, אבל כ"כ פחדתי שוויפלאש לא יכנס לקטוגריית הסרט שאנחת הרווחה שיצאה לי הייתה גדולה. יופי. יופי.
ההוביט לא קיבל מועמדות על אפקטים. בהתחשב בעובדה שהפוסט פרודקשיין של הסרט נמשך ונמשך רק כי ג'קסון רצה להגיע לרמת האפקטים הטובה ביותר הופכת את הידיעה הזאת לדי מצחיקה.
השחקנית הטובה ביותר-מצידי שכולן יזכו. לא באמת, הרשימה הזאת נהדרת.
שחקנית המשנה הטובה ביותר-מצידי שאף אחת לא תזכה. לא באמת, הרשימה הזאת מגוחכת. כן פטרישה לא הייתה כזאת טובה. וכמה שאני אוהב את אמה זה פשוט לא זה.
צילום-רשימה פשוט אדירה. זה נראה לי ההימור הקשה ביותר.
העיצוב האמנותי של משחקי החיקוי באמת היה כזה טוב? לא. הוא היה מאוד רגיל והמועמדות הזאת הייתה חייבת ללכת לסלמה. שאולי קיבל מכה חזקה שאיתה אני לגמרי מסכים, (בטח אחרי הזכייה הכ"כ לא מוצדקת של הסרט ההוא בשנה שעברה. כבר לא צריך להתחנף.) אך שמגיע, מגיע.
ולסיום, אולי זה היה צפוי- אבל קצת עצוב לי שפול תומאס אנדרסון קיבל כ"כ קצת.
סה"כ- אפילו יחסית לאקדמיה מדובר באחלה של מועמדיות.
ולמרות שזה לא יקרה, בואו נתפלל כולנו שוויפלאש ינצח בכל מועמדות שקיבל, שאיה יזכה באוסקר ושהטקס עצמו יהיה מעניין ולא מרדים.
כן, זה לא יקרה.
מחשבות:
– בנט מילר הצליח כרגע להוציא 3 מועמדיות על בימוי על 3 סרטים. הבמאי הקודם שעשה את זה היה סטיבן דלדרי, אבל הפילמוגרפיה של מילר עד עכשיו יותר טוב, גם אם מורידים לדלדרי את "רועש להחריד".
-בהמשך למספר 3, ברדלי קופר מועמד 3 שנים ברצף וזה פשוט יותר מדי בשבילי. מועמדת אחת? נגיד. שתיים? אה.. שלוש? מי לעזאזל כל כך מתלהב ממנו כתור שחקן? מאיפה כל המעריצים האלה מגיעים?
-הרבה חסרונות פה מעצבנים אותי, אבל קוטיאר מועמדת לשחקנית ראשית ואידה מועמד על צילום. אצלי הכל בסדר.
– לגבי מצב המועמדיות המוזר של סלמה, אני מחבב יותר ויותר את הציוץ של פטון אוסוולט (עוד בחור שאי המועמדות שלו ידועה לשמצה והובילה לאחד מפרץ הציוצים הטוב ביותר של אוסוולט) [הציטוט יהיה מובן רק לצופי הסמויה, סליחתי לכל השאר].
מילר לא היה מועמד על מאניבול, לא משנה.
איך זה שפוקס-קצ'ר נחשב תסריט מקורי?
(ל"ת)
הוא אמנם מבוסס על סיפור אמיתי
אבל לא על אדפטציה של משהו שנכתב בעבר (ספר, תסריט וכו')
גם "בין כוכבים" לא קיבל מספיק כבוד.
אבל ההתעלמות מ"נעלמת" נראה לי יותר פוליטי (שנאת נשים וכו') מאשר ענייני. הסרט מעולה.
פטרישיה ארקט. לא פטרישיה ארקשן.
(ל"ת)
בוודאי קרובה של Dick Poop.
(ל"ת)
מעליב
הדרקון הראשון שלי 2? אחד מסרטי האנימציה הפחות טובים שיצאו השנה
ללגו מגיע להכנס לרשימה הזו הרבה יותר
הדרקון זכה בגלובוס הזהב על חשבון לגו, אז האקדמיה כנראה ממש לא התלהבה מלגו…
טוב אז יש לדיסני זכייה שלישית ברציפות באוסקר
בלי לגו אין מתחרים אמיתיים לדיסני פיקסאר בדרך לאוסקר ודיסני כבר יכולה לפנות עוד קצת מקום בחדר הפרסים שלהם.
ואל תגידו לי שהדרקון או הקופסה הם מתחרים רציניים לבימקס…
"הקופסונים" אמנם פחות ספקטקולרי, אבל הוא סרט יותר טוב משמעותית מ-"6 גיבורים"
ובמועמדויות לפרסי האני, למשל, הוא מוביל עליו (אם כי האני הוא באמת אינדיקציה חלשה, אם בכלל).
חוץ מזה, "הנסיכה קאגויה" יכול להפתיע – היו דברים מעולם ("המסע המופלא" לקח את הפרס ממי שנחשב באותה שנה לזוכה הכמעט ודאי – "לילו וסטיץ'").
הסרט שהכי מגיע לו לזכות, לטעמי, הוא "שיר הים" (בהסתייגות – עוד לא ראיתי את "הנסיכה קאגויה"), אבל כאן כנראה שהסיכוי הוא באמת אפסי. עצם המועמדות היא נס בהתחשב בתשומת-הלב הביקורתית החיובית-מאוד-אך-מועטה. עדיין (שוב, אם ההסתייגות שמקודם) – באמת יצירת המופת המונפשת היחידה שראיתי השנה.
המסע המופלא היה מועמד גדול לזכייה; לילו ממש לא נחשב סרט גדולה בזמנו או עכשיו בלי קשר, אני לא יודע מה היה המצב של המסע המופלא באותה תקופה אבל הרמה שלו הייתה הרבה מעל המתחרים שלו.
בכל מקרה הקופסונים לא קיבלו מספיק רעש כדי לזכות, לעומת שישה גיבורים עם יחסי הציבור של דיסני וכו, לשאר המתחרים שהזכרת באמת אין סיכוי ממשי, כמובן שיכולות להיות הפתעות אבל זו באמת תיהיה סנסציה אם הם לא יזכו…
"לילו וסטיץ'" נחשב אז למועמד הוודאי לזכיה.
ל-"המסע המופלא" היו ביקורות טובות יותר, אבל "לילו וסטיץ'" היה להיט האנימציה הגדול של אותה שנה (הוא עשה המון כסף) דיסני דחפו אותו, בכל הכח לזכיה, והעובדה ש-"המסע המופלא" זכה בסוף גרמה להרבה אנשים לתהות מאיפה זה הגיע.
אני כן אגיד
הדרקון 2 בהחלט נחשב לפייבוריט, לא פחות משישה גיבורים.
הוא זכה בגלובוס הזהב וגם קיבל ביקורות יותר חיוביות (92% בעגבניות עם ציון ממוצע 7.7, לעומת 88% לגיבורים עם ציון ממוצע 7.3), הוא בהחלט מועמד רציני.
לגבי הקופסונים, לא ראיתי, אבל ממה שנראה גם הם עשויים להיות מועמדים אפשריים.
6 גיבורים זה לא לשבור את הקרח, אין לו ניצחון בטוח. מי שהיה נחשב ע"י רבים למנצח הבטוח כלל לא מועמד, לכן הולך להיות קרב על המקום הראשון, אין מי שלוקח בהליכה.
Meh, כרגיל.
(ל"ת)
ולמה השנה ציפית בקטגוריית הסרט? ל"שומרי הגלקסיה" או משהו?
(ל"ת)
אמממ... כן.
כלומר, ציפיתי? לא, רציתי? כן.
כנ"ל על "כוכב הקופים: השחר".
פיל לורד מגיב על העובדה שסרט לגו לא קיבל מועמדות
http://www.cartoonbrew.com/animators/lego-movie-co-director-phil-lord-responds-to-not-getting-an-oscar-nomination-107946.html
יצא גדול הבחור.
יודע להפסיד בכבוד ולא מאבד את חוש ההומור. אהבתי
(ל"ת)
וגם: טוריל קווה, שמועמדת לאוסקר האנימציה הקצר, כפי שחזיתי* על סרטה "Me and My Moulton"
בחרה לחגוג את ההישג הזה עם… סרט אנימציה חדש, שמודה לאקדמיה על המועמדות:
http://www.cartoonbrew.com/award-season-focus/torill-kove-celebrates-me-and-my-moulton-oscar-nomination-with-an-animated-film-107941.html
* אם כי חזיתי שגם "דואט" של גלן קין, אנימטור הדמויות המיתולוגי של דיסני יהיה מועמד ואפילו מועמד מוביל לזכייה על סרטו "דואט". פחחחחחח. אפילו לא קרוב, מסתבר.
יש שם איזה "דואט" מיותר בתגובה שלי.
זאת השעה, כנראה.
מוזר לי שג'ייק ג'ילנהול לא קיבל מועמדות
לצערי לא יצא לי לראות אף אחד מהסרטים האחרים שמועמדים לפרס השחקן הטוב ביותר, אבל ההופעה של ג'ילנהול בחיית לילה היתה הופעת היחיד הגדולה ביותר שראיתי השנה.
כבר מזמן שלא שנאתי והתלהבתי מדמות בו זמנית ברמה כזאת.
מוזר
לפני מספר ימים איימי אדמס זכתה בגלובוס הזהב. לאוסקר היא אפילו לא מועמדת.
כאילו big eyes לא הרוויח אף מועמדות למרות שהוא סרט מוצלח. זה מוזר.
באמת חבל, אבל מה לעשות
בגלובוס הזהב יש 10 שחקניות (דרמה/קומי) ובאוסקר יש רק 5,
נראה לי שהיא שמרה את הנאום הכל כך מרגש שלה לגלובוס הזהב כי היא כנראה הבינה שיש סיכוי שזה יהיה הנאום האחרון שלה בטקסים השנה.
אני יודע שהאוסקר פחות מעריכים אותה.
אבל בכל זאת, שמנצח בגלובוס הזהב לא ישיג אפילו מועמדות לאוסקר, זה קצת חריג, או שפיספסתי עוד משהו..
הגיע לה להשיג מועמדות לאוסקר, היא נתנה משחק משובח.
זה לא משהו חדש
יש לי בראש דוגמא אחת לפחות, אני מניח שיש עוד: ב-2011 טינטין זוכה בגלובוס הזהב לסרט האנימציה ולאוסקר הוא אפילו לא מועמד
אז:
בגזרת ההפתעות:
בראדלי קופר, אמריקן סנייפר ומריון קוטיאר, יומיים ולילה – קופר ממשיך רצף של מועמדות פר שנה, וזה נתון שאני מאוד מרוצה ממנו, פשוט כי אני מאוד אוהב להסתכל על בראדלי קופר. גם על קוטיאר, דרך אגב. ובניגוד לקופר, המועמדות שלה, לפחות מבחינתי, לרגע לא נדמתה כמישהי שאשכרה תשתחל לחמישייה הסופית – לפחות לא על התפקיד דובר-הצרפתית והמדכא הזה. זה המקום לציין ש"יומיים ולילה" הוא סרט שאהבתי מאוד-מאוד (גם אם הסיבה למה מתחילה יותר ויותר להתרחק ממני; זה סרט מאוד מרגש ואוהב אדם, לעומת "רוזטה" המחורבן), וההופעה של קוטיאר בו היא מאוד מאופקת – אין בה שום רגעי "תנו לי אוסקר!!!1", בניגוד לסרט הקודם שהביא את קוטיאר לאולם קודאק.
נעלמת נעלם – זה סתם מבאס. היה לו סיכוי אמיתי, וזה לא נראה כאילו עקיבא גולדסמן בעצמו ימנע מגיליאן פלין להיות מועמדת על התסריט המדהים שלה ל"נעלמת", אבל כנראה שאלוהי האוסקר חשבו אחרת והעדיפו לתת לשטות הפרוטקולית ההיא עם "וויפלאש" ול"מידות רעות" (שאני מאוד מקווה שיהיה שווה משהו, גם אם הוא לא יהיה קוהרנטי יתר על המידה) להשתלט על הקטגוריה. אני בעיקר מתבאס שסרט השנה שלי נשאר עם מועמדות אחת.
ובואו נבחן שנייה באמת את הקטגוריה הזאת, השנה – השחקנית הראשית הטובה ביותר. "נעלמת", "עדיין אליס" ו"יומיים ולילה" – אלה שלושה סרטים שזוהי להם המועמדות היחידה. ל"הולכת רחוק" יש רק עוד מועמדות אחת, לשחקנית המשנה הטובה ביותר (עוד הפתעה, דרך אגב – אני כבר שיבצתי לשם את רנה רוסו, בניסיון כושל כלשהו לחזות איזושהי פנייה לא צפויה של האקדמיה). "התיאוריה של הכל" הוא הסרט היחידי מבין כל הסרטים שהאקדמיה מצאה בהן דמות נשית ראשית ראויה לציון, שמבחינתם הוא גם שווה אזכור בשאר הקטגוריות. עכשיו, הבעיה בזה מבחינתי היא שג'יין היא לא דמות כל כך עצמאית. הסרט אמנם מבוסס על ספר שבת דמותה מהמציאות כתבה, אבל זה לא הסיפור שלה – זה הסיפור של הגבר הגאון והנכה והאישה שהקדישה את עצמה לסיעודו עד שהיא כמעט איבדה צלם אנוש.
ואני בכלל אוהב את "התיאוריה של הכל". ואת פליסיטי ג'ונס. ואת האקדמיה. אבל חבל לי שלא היו עוד סרטים ממוקדי נשים השנה בעולם, וש"אפס ביחסי אנוש" לא יצא בלוס אנג'לס בזמן כדי שמועמדות לדאנה איבגי תהיה חלום רחוק עם אחיזה רבע-מינימלית במציאות.
וההפתעה שמבחינתי היא ההפתעה הגדולה ביותר של האירוע: "בירדמן" לא קיבל מועמדות בעריכה. זה כלל ברזל שידוע לכל חננת אוסקר: מאז 1980, שום סרט לא יזכה בלי מועמדות לעריכה. "נהגה של מיס דייזי" ו"ארגו" זכו גם בלי מועמדות לבמאים שלהם, "טיטניק" התמודד נהדר בלי התמיכה של התסריטאים, "נער החידות ממומביי" ו"שיבת המלך" עשו חיל בלי תמיכת השחקנים, אבל אם העורכים מוותרים עליך גורלך נחרץ. ועוד "בירדמן", הסרט עם כל הקאטים המוסווים שיצר אשליית וואנשוט רציף וארוך, איך למען השם הם הצליחו לוותר עליו?
אני עדיין מאמין שבירדמן הוא השני בתור לזכייה, אחרי "התבגרות" – אם "התבגרות" יזכה, הוא יהיה הסרט הראשון עם פחות משבע מועמדויות שזוכה מאז "התרסקות", והזוכה הראשון מזה המון זמן שיצא בקיץ. לא שזה מה שיפגע בסיכויים שלו, יש מעט מאוד דברים שיכולים לפגוע ל"התבגרות" במומנטום, אבל הוא כן הולך להיות זוכה מאוד לא שגרתי. ובכלל – אם השנה מובילים שלושה סרטים כמו "התבגרות", "בירדמן" ו"מלון בודפסט הגדול" (אומר זאת שוב – "מלון בודפסט הגדול"! שנראה כמו מועמד די ריאלי לזכייה! והוא נראה כמו שסרט של ווס אנדרסון נראה! והוא מועמד מוביל! באוסקרים!), אשרינו.
לגבי "בירדמן"
אולי אשליית הוואן שוט הייתה כל-כך טובה שהם לא ראו בו שום עריכה ולכן הוא לא מועמד![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
כן, זאת פריטי מאץ' הסיבה (וגם בפרסי גילדת העורכים הוא לא היה מועמד כך שזה ממש לא מפתיע).
כסרטים כמו הילדים של מחר או גרביטי היו מועמדים בקטגוריה הזאת, לפחות היה מדובר בסרטים עם כמה שוטים ממש ממש ארוכים, ולא בממש שוט אחד. אז אפשר להבין היגיון מסויים בהחלטה הזאת.
אני לא מבינה
איך השיר של סרט לגו מועמד לפרס ואילו For the Dancing and the Dreaming מהדרקון הראשון שלי 2 לא.
כאילו… מה לעזאזל.
כנראה זה בגלל שלא הקליטו לשיר גרסה "נורמלית"
השיר בתוך הסרט כולל הפרעות של גובר שמצחיקות בסרט אבל מעצבנות כששומעים את זה כשיר.
אני לא מבין למה לא יכלו לעשות גרסת רדיו מסודרת לשיר. זה שיר מקסים ומגיע לו יותר.
אם היו שולחים לאוסקר את הגרסת קאבר הזאת אני די בטוח שהוא היה מועמד.
אמנם כולם הופתעו כשלגו אפילו לא קיבל מועמדות לסרט האנימציה כשכולם הימרו שהוא יזכה, אבל יש עדיין סיכוי לא קטן שהוא יגרוף אוסקר
יש בהחלט סיכוי ש"Everything Is Awesome" יקח את פרס השיר הטוב ביותר.
להערכתי מדובר במועמד חזק.
אז בסוף יש לישראל נציגות באוסקר, מישהו ינודע אם יש סיכוי לזכייה?
איה נחשב מועמד חזק?
*יודע
(ל"ת)
השנה כל סרטי האוסקר לאנימציה דורגו PG
אין G ואין PG-13
הצלף האמריקאי המוכר כ"בירדמן" נפש במלון גרנד בודפשט שבסלמה. הוא קרא על התאוריה של הכל, שיחק במשחק החיקוי ובדרך חזרה קיבל וויפלאש אחרי שדפק ברקס כדי לא לדרוס ילד בגיל ההתבגרות.
סקירה זריזה של הקטגוריות:
סרט – אם הבנתי נכון, "התבגרות" הוא המועמד החזק פה. אם הוא לא יזכה, כנראה אחד מהסרטים האלה על אנשים אמיתיים. לצערי, בגלל שהמפיצים פה דוחים סרטים רק כדי שיוקרנו ב"עונת האוסקר", ראיתי רק ארבעה מהקטגוריה – "וויפלאש", "התבגרות", "מלון גרנד בודפסט" ו"משחק החיקוי". הראשון הוא לדעתי by far הטוב מביניהם, וכרגע אני בעדו, למרות הסיכויים הקלושים. שלושת האחרים היו נחמדים, אולי נחמדים פלוס, אבל בסוף של אף אחד מהם הקהל באולם שצפיתי בו לא קם ומחא כפיים (טוב, לא ממש הוגן להגיד את זה על "משחק החיקוי", ראיתי אותו בהקרנת עובדים. אבל משהו אומר לי שגם בו זה לא היה קורה).
בימוי – אם כבר מדברים, הנה חרוז: איפה לעזאזל דמיאן שאזל? איך זה ש"משחק החיקוי" שם ו"וויפלאש" לא?! לא היה שום דבר מיוחד או מלהיב בעבודה של מר טילדום. ההתעלמות הזאת ממש מעצבנת.
שחקנית – הסרט היחיד מפה שראיתי הוא "נעלמת", ואני סבבה עם המועמדות של פייק. וחבל ש"באבאדוק" הוא אוסטרלי, הייתי שמח לראות פה את אסי דייויס.
שחקן – גם סטיב קארל וגם פפרמינט סקוביסנאקס נתנו הופעות טובות, אבל לדעתי הן לא ממש oscar-worthy. את השאר טרם ראיתי…
שחקנית משנה – מה שאמרתי בשורה למעלה תקף גם לקירה נייטלי. פטרישיה ארקט….כן, בסדר, היא באמת הייתה טובה. אגב, מריל סטריפ נכנסת כבר על אוטומט למועמדויות, לא? נראה לי שאם השנה היא תככב רק בסרט של אדם סנדלר והתפקיד שלה יהיה רק להכנס לפריים, להפליץ ולצאת היא עדיין תהיה מועמדת.
שחקן משנה – הקטגוריה שבה ראיתי הכי הרבה סרטים (הכל פרט ל"בירדמן") ושבה כולם באמת רואיים להיות מועמדים. אני בעד סימונס all the way, אבל דובאל, רפאלו והוק נתנו הופעות נהדרות.
תסריט מקורי – "חיית הלילה", באמת? אוי ואבוי, לא ולא. הייתי מביא אותו לשיעור "איך לכתוב דמות ראשית בלתי-נסבלת". פה אני דווקא בעד "התבגרות", כרגע.
תסריט מעובד – באמת שאני לא מבין למה "וויפלאש" פה. בגלל שהוא פותח מסרט קצר? אז מה? אותו בחור כתב את שניהם על סמך רעיון שלו. לא יודע, זה מוזר לי. אבל אם הוא פה אז פסדר, שיהיה.
אנימציה – ראיתי מפה רק את "6 גיבורים" (תודה על ההקרנה שוב!) אז כן, שיהיה. גו ביימקס!
שיר – אולי זה כי ראיתי את הסרט לפני כמה שעות והוא תקוע לי בראש מאז, אבל איפה "Immortals" מ"6 גיבורים"? הוא ממש קליט ונחמד. מצד שני, זה גם מה שחשבתי על "Everything is Awesome" אחרי הצפייה ב"לגו" ועכשיו אני מסתכל עליו וחושב "השטות הזאת באמת מועמדת לאוסקר?" (שיר כיפי, כן? אבל come on)
וכמובן ה-קיפוח של הרשימה – וין דיזל. באמת, אקדמיה. תתביישו לכם. אתם לא גרוט.
נ.ב. אפרופו, מצחיק לראות איך בכל שנה ליותר ויותר אנשים ברשימה יש סרט קומיקס ברזומה. יש לנו פה את שני ה"ענקים" בקטגוריה אחת ואת רוקט, באטמן לשעבר ודוקטור סטריינג' לעתיד בקטגוריה אחרת. וגם אמה סטון וג'. ק. סימונס. אם שכחתי מישהו, זה בגלל השעה.
לגבי תסריט מועבד
כל מה שלא לחלוטין מקורי נחשב למועבד. גם סרטי המשך מקבלים מועמדות לתסריט מועבד.
לכן זה לא משנה שהתסריט מועבד מסרט קצר של אותו תסריטאי, כל עוד התסריט של הסרט עצמו הוא לא לחלוטין מקורי זה הולך למועבד.
איך מחליטים אם תסריט הוא מקורי או מעובד
במקרה שבו התסריט מבוסס על סיפור אמיתי, והתסריטאי עושה תחקיר שכולל כמה ספרים שפורסמו בנושא (לדוגמא, סרט ביוגרפי, או אירוע היסטורי). כלומר, ברור שהוא לוקח פרטים ואפילו מבסס סצנות על דברים שנכתבו בעבר, אבל נלקחו מיותר ממקור אחד. איך קובעים איזה סוג תסריט זה?
אם זה יהיה מבוסס ספציפית על יצירה ספציפית, ובאופן *רשמי* - אז הוא מעובד.
(ל"ת)
"חבל ש'באבאדוק' הוא אוסטרלי".
אסי דייוויס לא נעדרת מהמועמדויות כי זה סרט אוסטרלי, יותר כי סרט סרט אימה עצמאי טקטן שלא סביר שהרבה מחברי האקדמיה ראו, let alone אהבו. אין שום מגבלה על סרטים אוסטרליים באקדמיה, מבחינתם כל סרט דובר אנגלית כשר לא משנה מאיזה מדינה הוא. Hell, אם הם הביאו למריון קוטיאר מועמדות על סרט צרפתי דובר צרפתית, מה גורם לך לחשוב שסרטים אוסטרליים לא יכולים להיות מועמדים אצלם?
טעות, טועים, טעינו
התכוונתי לכתוב "סרט אימה", ז'אנר שהוא לא ממש הקאפ אוף טי של האקדמיה, אבל איפה שהוא בדרך משהו השתבש ויצא "אוסטרלי". ככה זה כשמגיבים ב 4 בבוקר.
האמת שהשיר של לגו ממש מגניב, לא שמעתי את השאר, אבל הוא ממש מגניב והאמת שהשיר של שישה גיבורים לא משהו
בשבע המילים האחרונות הרסת את הפישלייק שרציתי לתת לך
קבל חצי פישלייק.
(אני לא בטוח שהיה צריך מועמדות לשיר של שישה גיבורים, אבל זה בהחלט שיר כיפי).
אוקי אז אדייק, השיר של שישה גיבורים סבבה, אבל לא ברמה של הכל מדהים, או בעצם לא ברמה של שירי דיסני רגילים.
אני מצאתי את השיר של לגו מעצבן ורפטטיבי,
ואילו את השיר של 6 גיבורים הפעלתי בלופים אחרי שצפיתי בסרט. בעצם, אני עכשיו הולך להקשיב לו.
מה עם "עיניים גדולות"?
הייתי בטוח שזה הזוכה הגדול של השנה, כולל הסרט והבימוי, אבל בסוף אין אפילו מועמדות, בשום קטגוריה.
ברטון זה הסקורסזה החדש
אני די סבור שיש לא מעט אנשים שמייחלים לו שיזכה כבר באוסקר.
#תגובות_מ2007
ברטון היה פעם במאי ששווה לצפות לסרט הבא שלו. מאז שהוא נהיה הזונה הגותית של המיינסטרים אתה פשוט מתפלל שהסרט הבא שלו יהיה זה שבו הוא מפסיק להיות כל כך גרוע (למיטב הבנתי "עיניים גדולות"… מתקרב לזה? אולי. התגובות די פושרות עד כה).
הסרט הבא שלו נשמע מעניין
לא קראתי את הספר שעליו הוא מבוסס,
אבל מקריאת התקציר של הסרט הסיפור נשמע טוב,
לאן הוא ייקח את הסיפור והאם הסרט יהיה טוב? נראה…
אתה מתכוון ל"המעון של מיס פרגרין לילדים משונים"
גם אני לא קראתי את הספר אבל אני יודע שהוא צבר לא מעט מעריצים. אבל נשמע שלספר יש אווירה גותית שברטון ישתולל איתה, רק שאני כבר לא בטוח אם זה דבר טוב. אמנם לא ראיתי את "עיניים גדולות" אבל נראה שבשנים האחרונות האווירה הגותית קצת כובלת את ברטון (אל תראה "צללים אפלים" בשום אופן) כך שדווקא מאכזב אותי הבחירה הזו. חוץ מזה, לספרי ילדים גותיים יש את הנרי סליק והוא הרבה יותר מצטיין בהם מאשר ברטון ( צ'רלי בממלכת השוקולד מול קורליין).
ממש הפוך
קרוליין סרט טוב אבל זה בעיקר בגלל שהוא מבוסס על חומר טוב
צארלי סרט טוב למרות שהמקור ממש לא משהוא
אכן גם הספר נהדר אבל העיבוד שנעשה לו פשוט מושלם.
עד כדי כך שקשה לי להחליט אם אני יותר אוהב את הסרט או הספר. אני חושב שבידיים של במאי אחר הסרט הזה היה הרבה פחות טוב. ולדעתי צ'רלי הוא סרט חמוד כזה אבל ממש לא התלהבתי ממנו. גם לי חומר המקור זכור לא משהו אבל מבחינתי זה לא תירוץ להגנתו מפני שסרט צריך לעמוד בפני עצמו.
המקור נפלא.
לא לחינם "צ'ארלי ומפעל השוקולד" נחשב קלאסיקה, תורגם לעשרות שפות (פעמיים לעברית, אם אני זוכר נכון) וזכה לעיבודים לקולנוע ולתאטרון. הוא לוקח את כל מה שרואלד דאל מצטיין בו, ומביא למקסימום: הומור נהדר, גיבור שאתה מזדהה איתו, שפה מקורית, אכזריות צורבת ודמיון שלא יאמן.
דאל כתב הרבה ספרים שאני אוהב – העי"ג, ג'יימס והאפרסק הענק, מר שועל המהולל – אבל צ'ארלי תמיד היה החביב עלי. הוא קצת פחות אכזרי מהאחרים, תיאורי האוכל בו נהדרים, והעולם שהוא בורא בנבכי המפעל הזה מפתה ומסתורי.
אני אישית לא התלהבתי מהספר אבל כמובן על טעם וריח וכו'
לדעתי היה בו משהו מפוהק מעט. עוד חדר, עוד המצאה, עוד תאונה וזה מתחיל לשעמם מהר מאד. אני מעדיף לראות את הסרט כי לפחות הויזאוליה שם נחמדה ויש את ג'וני דפ בתור ווילי וונקה אקסצנטרי. יכול להיות שהבעיה היא פשוט שקשה לי להתחבר לספרות ילדים אבל זה לא יהיה לגמרי נכון כי כפי שכתבתי בתגובה הקודמת אני חושב שקורליין זה ספר מצוין שמתעלה על הרבה ספרי ילדים קלאסיים.
זאתי הערה אוטומטית שבאה לציין שהגרסה מ1971 לסיפור היא נהדרת ואיקונית בצורה שהגירסה מ2005 פשוט לא.
ל"עיניים גדולות" לא מגיע אוסקר בשום קטגוריה,
*בוודאי* שלא בקטגורית הבימוי. צריך אנטי-כישרון בולט כדי לקחת שני שחקנים כל כך מוכשרים ולגרום להם להיות כל כך מעצבנים.
בדיוק הזמנתי כרטיסים
וביאסתי לי את התחת.
וואו. מקרה נדיר של חוסר-הסכמה מאוד קיצוני בינינו.
(זאת אומרת, לא יודע אם מגיע לו אוסקר או לא אבל חשבתי שהסרט נהדר).
אז בסוף מליפיסנט הצליח להשיג מועמדות
שלא כמו ארץ אוז שבאופן תמוה מאוד לא קיבל אף מועמדות.
ואגב, מליפיסנט קיבל על מועמדות על התלבושות אך לא על האיפור.
כנראה עצמות הלסת של אנג'לינה ג'ולי לא ממש הלהיבו אותם…
איך נפלו גיבורים
סאגת הארץ התיכונה בבימויו של פיטר ג'קסון באוסקר:
שר הטבעות – אחוות הטבעת: 13 מועמדויות מתוכם 4 זכיות.
שר הטבעות – שני הצריחים: 6 מועמדויות מתוכם 2 זכיות.
שר הטבעות – שיבת המלך: 11 מועמדויות שכולם זכו, כולל פרס הסרט הטוב ביותר.
ההוביט – מסע בלתי צפוי: 3 מועמדויות ללא זכיות.
ההוביט – מפלתו של סמאוג: 3 מועמדויות ללא זכיות.
ההוביט – קרב חמשת הצבאות: מועמדות אחת בלבד (לא נראה לי שיש אופציה ריאלית לזכייה)
לדעתי השלישי של ההוביט היה נוראי
אבל הוא היה צריך להיות מועמד על אפקטים. לא משנה כמה הסרט גרוע (ותאמינו לי שהוא גרוע) פיטר ג'קסון הוא מלך באנימצייה ממוחשבת.
בקשה
דורון, יש מצב לארגן הקרנה של 'איה'?
אנשים יטרחו לבוא במיוחד בשביל סרט של 40 דקות?
אולי אם פישלר יצרף הרצאה.
ומה לגבי ההצעה שלי על "בחזרה לעתיד 2"? פישלר בחר להתעלם.
אני לא אתנגד אם "איה" יקבל את היחס שהוא ראוי לו
אבל זה יהיה קצת פתטי אם זה יקרה רק בגלל שהוא מועמד לאוסקר וכשנתיים אחרי שהוא הוקרן בהצלחה (יחסית) בקולנוע, לא?
הוא הוקרן בקולנוע. יחסית לסרט קצר, זו הצלחה אטומית.
(ל"ת)
כן, חשבתי על זה.
רציתי להוסיף שאני יודע שזאת בקשה מאוד ישראלית לבקש הקרנה לסרט ישראלי רק אחרי שהוא קיבל אהבה גדולה מחוץ לארץ, אבל באמת שלא שמעתי עליו עד עכשיו. ואני מאוד רוצה לראות אותו כמו שצריך.
הוא קיים באוזן כבר מזמן אם זה רלוונטי לך
(ל"ת)
רלוונטי
תודה
ובויאודי של yes
(ל"ת)
אני בטוח ש"איה" יזכה להקרנות בעתיד הקרוב.
מועמדויות לאוסקר נוטות לעשות את זה. בשביל זה לא צריך את עין הדג.
(בשביל להקרין סרטי אנימציה לא-ידועים-במיוחד *לפני* שהם מועמדים לאוסקר, לעומת זאת…)
אגב
כדאי מאוד לצפות בThe Phone Call. שזמין חוקית וחינם באינטרנט. עוד לא ראיתי את 'איה' אבל פאק יש לו מתמודד רציני.
אם אהבתם את סמנטה ב'היא' או את הקולות ב'לוק', ג'ים ברודבנט מחכה גם הוא לשרוט לכם את הלב. נהדר
אז זה רשמי, דני בויל הוא הבמאי ופסבנדר הוא ג'ובס (סורקין, כמובן, עדיין על התסריט) וכולם כבר נתפסו על הסט של הסרט. אם בכל זאת לקשר את זה לפוסט הזה, אז הרי שמדובר בסרט שמאוד סביר שנשמע ממנו הרבה בעונת האוסקר הקרובה (גם אם התחילו לצלם רק עכשיו, דני בויל עובד מאוד מהר – התחיל לצלם את נער החידות בנובמבר וכבר בקיץ זה היה מוכן, וזה היה סרט בקנה מידה הרבה יותר גדול מבחינה הפקתית).
http://www.cnet.com/news/lights-camera-apple-filming-starts-for-new-steve-jobs-biopic/
בכלל, פסבנדר הולך להיות עסוק מאוד בעונת הפרסים הקרובה, אם זה משמח את החובבים הרבים שלו. גם ג'ובס, גם עיבוד ל"מקבת'", גם תפקיד ראשי בסרט של דרק סיאנפרנס ("בלו וולנטיין"). על כל אחד מהם הוא עשוי להיות מועמד (וכמובן שישנה האפשרות שעל אף אחד מהם. ג'סיקה צ'סטיין הוזכרה בהקשר של מועמד על 3 סרטים שונים העונה ובסוף כלום). ואם כבר בנושא, אז גם ג'ייק ג'ילנהול נמצא באותו המצב. גם תפקיד ראשי בסרט אגרוף (שנכתב על ידי קורט סאטר, האיש מאחורי "ילדי האנרכיה") שזה תמיד משהו שאוהבים בתקופות האלה, גם תפקיד משמעותי ב"אוורסט" שכבר דיברתי עליו, תפקיד ראשי נוסף בדרמה רומנטית מבמאי שעשה את "מועדון הלקוחות של דאלאס" ו"הולכת רחוק" (במילים אחרות, זהב לשחקנים). זוכרים את התקופה ההיא שבה היה נראה שג'וד לאו מופיע בכל סרט, או לפני זמן יותר קצר, התקופה שבה ריאן גוסלינג היה בכל סרט? אז נראה שבסתיו-חורף הקרוב זה יהיה כמו אז, כפול 2.
תהיה: איך "צלף אמריקאי" כשיר להתמודד באוסקר?
הוא יצא בארה"ב אתמול. כלומר, הוא שייך ל-2015.
הוקרן ב-4 אולמות בסופ"ש של ה26.12
(ל"ת)
המקבילה של "2 הקרנות ב-2 בצהריים בסינמה סיטי ואתה כשיר לאופיר"?
(ל"ת)
משהו כזה
(ל"ת)
הלוואי
אתה יכול להיות מועמד לאופיר גם בלי אף הקרנה בסינמה סיטי או בכל מקום אחר שפתוח לקהל.
הכוונה היתה "כשיר להישלח לאוסקר על תקן הנציג הישראלי"
(ל"ת)
אז מה תגובת הבטן שלי
קודם כל כשיצאתי מבירדמן הייתי צריך זמן לעכל את מה שראיתי.
לעיתים רחוקות אני יוצר מסרט ומרגיש שעברתי במכונת כביסה של רגשות (במובן הטוב של המלה).
לכן אם הסרט לא יזכה, נו טוב עוד פעם האקדמיה מוכיחה שהיא לא שווה הרבה. הסרט היחיד שאני מוכן לקבל שיועדף על בירדמן זה וויפלש שלמרות שלא ראיתי הדג ואחרים מציינים תגובה דומה.
*כל* מועמדות של צלף אמריקאי היא בושה וחרפה. הסרט מבוסס על ספר שמציג את עצמו כאוטוביוגרפי, אבל מלא שקרים בוטים, והכותב של הסרט הפסיד בתביעת דיבה. (שזה ממש ממש קשה בארה"ב). כדי להוסיף על החרפה, במקום לקבור את הסרט, המדיה יורדת על ג'סי ונטורה שזכה במשפט דיבה על כך שהוא טיהר את שמו.
וכן אני יודע שזה *סרט* ולא החיים. אבל יש מקרים שהשקר כל כך בוטה שלטעמי אי אפשר להתעלם ממנו.
לגבי סלמה, עושה רושם שהסרט כסרט הוא בעייתי בהצגה של כל מי שהוא לא מרטין לותר. אז יש מצב שהסרט כסרט פשוט לא טוב.
אי ההכנסה של בין כוכבים לסרט הטוב ביותר, זה שוב שמרנות דפוקה. לא שמגיע לו לזכות, אבל השאיפה, והאפיות, והדייקנות המדעית ברוב הסרט מצדיקים איזשהי הכרה.
אני עפתי על הדרקון הראשון שלי. גם הדרקון השני שלי עזר לי להתנתק מהאדמה. אבל בסופו של יום לגו הוא סרט יותר טוב. לא ראיתי את הסרטים האחרים אז אין לי מושג האם היה מוצדק שהם יועדפו על לגו.
לגבי המועמדות של אמה סטון, כמה שאני מת על הסרט, ואוהב את אמה, זה קצת עצוב שההופעה שלה בסרט נחשבת לאחת מחמש הכי טובות השנה. תעודת עניות להוליווד.
מסכים לגבי צלף אמריקאי, שהיה אחד הסרטים היותר "אמריקה פאק יה" וגברים גררר גבריים גרר שראיתי ומאוד חבל לי על כל מועמדות שלו, ובייחוד של ברדלי קופר על חשבון פיינס/גילנהול/אויולו.
סלמה סרט נהדר, ועל פי הרבה עדויות – מאוד נאמן להיסטוריה. הסרט כסרט הוא נהדר, וכנראה גם בהיצמדות שלו לעובדות. התלונות לגבי האמיתות באו מאחד מהאנשים שעבדו תחת ג'ונסון ש..אה.. בוא נגיד שיש לו אג'נדה מסוימת? הדבר היחידי שכנראה חטא לאמיתות זה שג'ונסון לא נופף באיברו באף שלב בסרט, אבל אני לא בטוח שזה משתלב עם הטון של הסרט.
בקשר לבין כוכבים
אם אתה כמעריץ של הסרט, טוען שהוא צריך לקבל הכרה בגלל ה"השאיפה, האפיות והדייקנות המדעית", זה מסביר בדיוק למה הוא לא מועמד לכלום – ובצדק.
עם כל הכבוד, 'שאיפה' לא הופכת סרט לטוב (גם 'המעיין' לדוגמה מאוד שאפתני), כנ"ל אפיות, ובטח דייקנות מדעית שזה חשוב מאוד בערוץ המדע ובנשיונל גיאוגרפיק אבל זה לא מה שיביא לך אוסקרים.
זה שהאוסקרים שמרנים זה לא חדש, אבל 'בין כוכבים' בטח לא הסרט שישבור את זה. סרט שחלק גדול מהתגובות אליו היו די פושרות, ועם כל האפיות והמדעיות שלו הרבה מאוד אנשים (כולל אותי) השתעממו בו ואיבדו אותו. אם אינספשן לא עשה את זה, אין שום סיבה שבין כוכבים שהוא הרבה פחות טוב כן יצליח.
אם היו נותנים פרסים על דיוק מדעי,
היה צריך להכריז את שמו של "בין כוכבים", לתת לו להגיע אל הבמה, להושיט לו את הפרס – ורגע לפני שהוא נוגע בו, לקחת אותו בחזרה ולהכריז "בעצם לא".
קודם כל LOL, ושנית מועמדות בלי שום דבר זה די דומה למה שהצעת.
(ל"ת)
תראה, תשמע,
אני חושב שסרטים שמנסים לשבור את המסגרת, או לעשות משהו יוצא דופן ראוים להכרה.
לא בהכרח לפרס, כי הפרס באמת צריך להגיע לסרט שהכי טוב, אבל חלק מהתפקיד של אמנות בעולם המודרני זה הנסיון לאתגר אותנו.
מסיבה דומה הייתי מעוצבן שאטלס עננים לא זכה לשום הכרה. שוב לא בטוח שהיה מגיע לו פרס, הסרט לא נטול בעיות משמעותיות. אבל המקוריות והתעוזה, והליהוק היו פשוט עוצרי נשימה.
עוד נקודה
לא שבדקתי, אבל בד"כ המשימה של אקדמיות כאלה היא "קידום אמנות הXXX" ומתן פרס להישגים היא דרך יעילה. אבל התעלמות גורפת מיצירות שמקדמות את האמנות היא התעלמות מה*סיבה* (או לפחות מאחת הסיבות) שהגוף נותן פרסים.
ואני חושב שאפילו דגאדום שמאד ביקורתי כלפי בין כוכבים יסכים שהסרט גם אם הוא נכשל אכן מקדם את האמנות.
אבל אז האם היה צריך לתת מועמדות לספרינג ברייקרס?
כלומר, אני חושב שיש משהו מאוד בעייתי שלמדוד דברים לפי שאפתנות של היוצרים. האם לנוקמים הגיע מועמדות רק כי הם איתגרו את הבלוקבאסטר בכך שהם עשו יקום קולנועי?
איתגור זה יפה – אבל צריך להצליח בשביל להיות ראוי להערכה.
ואני לא מסכים שבין כוכבים מקדם את אמנות הקולנוע בצורה כלשהי. לא יותר מרוב הסרטים האחרים שיצאו השנה, בכל מקרה.
סליחה?
ספרינג ברייקרס?
ולעצם הענין, רוב קוראי האתר סברו שהאביר האפל היה ראוי למועמדות לכל הפחות. לגבי האוונג'רס, אישית לא ראיתי שום דבר מיוחד בסרט. כלומר ראיתי, נהנתי, כסרט קיץ הוא היה עשוי יותר טוב מרובם, אבל אני אישית לא חשבתי שהיה משהו מיוחד. (ראיתי אותו בלי לראות קודם את קפטן או ת'ור ועדיין נהנתי, כך ש"בנין עולם" כאן לטעמי מוטל בספק)
סליחה ספרינג ברייקרס, תודה ספרינג ברייקרס, על לא דבר ספרינג ברייקרס
על זה נאמר – ספרינג ברייק פוראבאאאאאאא.
דיברנו לפני שנייה על בין כוכבים, אז על סרטים שמאתגרים בכלליות – איך הגענו עכשיו לאביר האפל?
גם אני לא ראיתי בנוקמים שום דבר מיוחד, אבל דיברת על איתגור ודחיפת אמנות הקולנוע קדימה – וסרט שמתפרס על פני כמה סרטים בקשרים רופפים שכולם בונים עלילה אחת של סרט אחר, בהצלחה מרובה ותוך מתן תשומת לב לכל אחת מהדמויות – זה בהחלט אתגר ועובדה שהוא בבירור השפיע ולכן כול החברות מחקות אותו.
או האם אתה אומר "יש איתגור ויש איתגור". אם זה מה שאתה אומר אז איזה איתגור ראוי למועמדות ,איזה איתגור לא ראוי למועמדות, ולמה?
מה שאני אומר זה שלא ראיתי כל אתגור או קידום באוונג'רס
(ל"ת)
ואני לא ראיתי בבין כוכבים.
אתה נצמד לדוגמא, אני מנסה לדבר על הרעיון הכללי שהבאת.
או.קי
בהנחה שספרינג ברייקר היה אופצית הבורקס והטרלה ואפשר להתעלם ממנו, אז כן אני מוכן להסכים לעקרון, ותחת זה אני לא הייתי "נעלב" /מעוצבן אם האוונג'רס היה מקבל מועמדות ב*גלל* ההעזה והקידום.
ודייק, לאורך כל הדיון דיברתי על מועמדות כהכרה, לא על זכיה.
אני לא חושב שמישהו היה נעלב אישית ממועמדות של סרט מסוים. חלק מהמועמדיות הם עלבון לבחירות של האקדמיה, אבל זה דברים שהיא תצטרך להתמודד איתם בבוא הזמן.
וספרינג ברייקרס לא הטרלה ולא כלום בנושא הזה. הוא סרט שאפתני , שמעיז ומנסה לקדם סגנון מסוים של יצירת קולנוע. אני לא חושב שהוא אמור להגיע לאוסקרים, ואני לא בטוח שהוא סרט או סרט טוב אבל אי אפשר לקחת ממנו את השאפתנות והאיתגור שלו.
פרט הסבר והדגם לגבי ספרינג ברייקרס ?
כי מה שנאי זוכר זה הביקורת הקטלנית הדג. שסיכמה שהסרט נטול כל ערך תזונתי.
"אין באמת סיבה לראות את הסרט הזה. ציצים יש גם באינטרנט."
הסגנון שלו, היומרה שלו, השאיפות שלו, הטענות שלו, חומר העיסוק שלו.
ספרינג ברייקרס, לטוב ולרע, לא דומה לאף סרט אחר שיצא באותה שנה (והיו הרבה סרטים שעסקו בערך באותם נושאים באותה השנה).
אבל זה קצת מוזר לדבר על סרט כשאחד מאיתנו לא ראה אותו. להסתמך על ביקורות זה נחמד והכל, אבל זה לא באמת מחליף את חווית הצפייה בסרט.
בהתחשב בסרט שאתם מדברים עליו, אני מציע
להחליף את המשפט הראשון בפסקה האחרונה ב"אבל זה קצת מוזר לדבר על סרט כשאחד מאיתנו לא ראה את השיט שלו, ייהההה".
בכללי אני מסכים אתך לגבי דעה על סרט בלי לראות
אבל מצד שני, אם מישהו שאני מכבד, טעם חומר חום בלתי מזוהה על השלחן, ומודיע (ומנמק) שזה לא שוקולד, לא ממרח תמרים, או ממרח חרובים, לא צ'ולנט או תבשיל שעועית חומה. זה אפילו לא בננות מעוכות ששינו את הצבע.
זה פשוט חרא. שיט. צואה. פסול למאכל אדם.
אז במצב כזה, אני לא רואה שום צורך לטעום (על אחת כמה וכמה לאכול מנה שלמה) מהחומר החום שעל השלחן.
יתרה מזו, עדיף לטעום חומר חשוד אחר שנמצא על הרצפה, על פני החומר שעל השלחן. כי החומר על השלחן זוהה בוודאות כפסולת אוכל ממחוזרת הראויה לדישון שדות בלבד.
אני לא אומר שאתה צריך לראות סרט שמישהו שאתה מכבד קטל, אני רק אומר שהעובדה שלא ראית אותו אמורה לפסול אותך מלדבר ולהביע דעה עליו.
אתה יכול לדבר על הקונצנזוס שלו, או על הרושם שהוא עשה בשיווק שלו – אבל להגיד "הסרט הזה חרא" כשלא ראית אותו, (למרות שזה בור שגם אני נופל אליו לא מעט)- אני חושב שזה דבר שראוי להימנע ממנו. לא משנה כמה קטל אותו החבר/מבקר שאתה מאוד מעריך.
(וספרינג ברייקרס רחוק מצואה פסולה למאכל אדם, אבל זה נושא ליום ודף אחר)
די נו באמת
גם אני לא -מתתי- על ספרינג ברייקרס, ומדובר בסרט שהוא כן פלצני ומרגיז, אבל עדיין, הסרט קיבל שבחים ממבקרים נחשבים ברחבי העולם ונמצא באופן קבוע ברשימות סיכום שנה של אנשים. לבטל אותו בתור בי מובי עם קצת ציצים, או בתור חרא לא ראוי למאכל אדם, ובלי לראות אותו זה קצת מוגזם.
אני לא יודע למה אתה מתכוון
ב'עשה את זה' אבל אם הכוונה למועמדות בקטגוריית הסרט הטוב, שזה מה שארן מציע, אז אינספשן בהחלט עשה את זה.
לא בטוח שזה המקום הנכון,
אבל למרות החשש לאופ-טופיק אני רוצה לציין שבתת-הכותרת של האתר השבוע רד פיש התעלה על עצמו.
שאפו!
מס' תהיות לגבי "התבגרות"
לולא הייתה ידועה העובדה שהוא צולם במשך 12 שנים, האם הוא היה בכלל מועמד למשהו?
בסה"כ מדובר בסרט טוב, אך לא יוצא מגדר הרגיל לטעמי. כל הזמן שצפיתי בו הזכרתי לעצמי את עניין ההשקעה והשנים. וזה אולי גרם לי לחבב אותו מעט יותר.
כנראה שהתוצאה הייתה גם שונה באם היה מצולם במשך שנה ולא 12. אך באופן היפותטי, נגיד ומתסכלים עליו כמו שהוא עכשיו, התוצר הסופי, ויוצאים מתוך הנחה שהילד הוחלף בדומה. והפרט היחיד שמשתנה הוא שהסרט בעצם צולם במשך שנה בלבד. האם הוא עדיין כזה טוב?
זה כמו לשאול האם עוגת שוקולד עדיין הייתה טעימה אם היו מורידים ממנה את השוקולד.
(ל"ת)
אז אתה בעצם טוען שהסיבה היחידה שאתה אוהב את "התבגרות"
היא שהוא צולם במשך 12 שנים?
לא, רק אומר שזה חלק מהותי מהסרט.
מה שאנשובי שאל בדיוק מקביל ל"האם היית אוהב את 'הזאב הרע' באותה מידה אם לא היה ישראלי?'".
אבל התשובה לשאלה שלך לגבי עוגת השוקולד היא שלא,
זה ממש לא יהיה טעים.
לא - אם תוריד את השוקולד מעוגת השוקולד לא תהיה בכלל עוגה, רק חתיכת בצק לא מבושלת, שזה אפילו dosne't qulify as מאכל.
(ל"ת)
יפה, אז לפי זה ומה שכתבת,
אם תוריד מ"התבגרות" את העובדה שהוא צולם במשך 12 שנים, אז הוא יהיה כל כל גרוע שאפילו אי אפשר לקרוא לו סרט.
לא, פשוט לא יהיה סרט נקודה.
(ל"ת)
אבל השאלה של אנשובי היא על אם אתה לוקח מצב היפותטי
שבו אתה רואה את הסרט לראשונה בלי לדעת שהוא צולם במך 12 שנים, ומניח שהוא צולם כמו כל סרט רגיל, רק עם הרבה איפור, אפקטים ושחקנים דומים. אבל זה בכל זאת היה אותו הסרט כמו שאתה מכיר אותו.
לפי התשובה שלך, במצב כזה היית חושב שהסרט הוא פשוט נורא, אפילו לא כזה שראוי לקרוא לו סרט.
לא ממש.
מה שנשאר זה רק טעם לווי של אנלוגיה לא מבושלת.
זה לא מה ששאלתי
נראה ש- "קסם" ו"Abe" הבינו אותי.
בכל אופן, אני מדבר על בדיוק אותו הסרט רק ללא הידיעה שהוא צולם במשך 12 שנה.
אנסח זאת בצורה פשוטה יותר. אדם שיראה את הסרט בלי לדעת שהוא צולם במשך 12 שנים.. האם הוא יחשוב שמדובר בסרט מעולה וייחודי? או יותר מכך האם הוא בכלל יחשוב עליו כראוי להתמודד בקטגוריית "הסרט הטוב ביותר"?
מבחינת האנלוגיה עם העוגה, זה יהיה בערך: "האם העוגה תהיה עדיין מאוד טעימה, בידיעה שבמקום שהיא נאפתה והוכנה במשך חודש במאפייה מפורסמת בפריז היא נאפתה במשך 10 דקות בדוכן דגים בשוק הכרמל".
ובנוגע לדוגמה הספציפית שנתת
אם "הזאב הרע" לא היה ישראלי. זה אומר שהוא היה גם כנראה בשפה אחרת. ייתכן והוא היה מתבסס על תרבות אחרת. וככל הנראה היה בכלל נראה אחרת. מכאן שהתוצר הסופי לא יהיה זהה.
לצורך הבהרה נוספת, אני מדבר על אותו תוצר (באופן היפותטי כמובן) רק עם ידיעת פרטים שונים עליו.
לאן אני חותר? בשורה התחתונה אני חושב שהסרט הזה מקבל המון קרדיט, קצת יותר מדיי, בהתבסס שאנשים יודעים את העובדה שהוא צולם במשך 12 שנים ופחות בגלל הסרט עצמו כסרט.
אני חושבת שיש בזה משהו מעבר לידיעה
ז"א יש משהו בתהליך שרואים את הילד מתבגר, שלא קיים באף סרט אחר.
כשלוקחים שלושה שחקנים לשחק את אותו התפקיד (נניח כמו בנער החידות ממומבאי) או כשמזקינים/מצעירים שחקנים לפי הצורך, אנחנו מקבלים את זה כי ברור לנו שזו האופציה היחידה האפשרית, אבל זה כמעט אף פעם זה לא ממש אמין, ותמיד יש בזה משהו שלא נראה כל כך אמיתי.
לראות ילד מתבגר זה משהו שיוצר קרבה לאותו הילד -זו הסיבה שאנחנו כל כך קרובים לילדים במשפחה שלנו. אני חושבת שזה גם המקרה כאן. לראות ילד מתבגר זה דבר מרגש, ובסרט הזה רואים את זה.
האמת
תשובה מעולה. אך זה פחות או יותר מה שאהבתי בסרט. וזהו. סיפור ההתבגרות לפי דעתי יכל היה להיות מעניין יותר. ויותר מכך, הוא לא היה מספיק.
בכל אופן, הלכתי לצלם סרט שיעקוב אחר חתול מתבגר במשך 13 שנים. תאחלו לי בהצלחה.
פתאום גם נזכרתי במשהו: https://www.youtube.com/watch?v=pNZuJ8wvcNE
יותר כמו לשאול אם עוגת שוקולד הייתה לך טעימה באותה מידה
אם היית יודע שהשתמשו בשוקולד פרה במקום באיזה משהו שוויצרי מופרך כדי לאפות אותה.
בקשר לשאלה המקורית, אני חושב (מבלי לראות את הרבה מהמתחרים) שבהרבה קטגוריות מגיע לו איזה פרס, אבל הסרט הטוב ביותר זאת כבר הגזמה.
לא, זה כמו לשאול האם עוגת שוקולד
שנאפתה במשך 12 שנה היא עדיין טעימה, גם אם הסתירו ממך את תהליך הכנתה.
נראה לי שזו שאלה מאד לגיטימית, בניגוד למה שהאנלוגיה שלך רומזת.
מה הביטוי הנפוץ ל'עניתי לפני שקראתי את שאר התגובות'
ברוב חפזוני?
טרול!
(שאלת מה הביטוי הנפוץ, לא מה הביטוי הנכון).
(אני שמח שהוספת את ההבהרה הזו).
בד'כ כותבים בלת'ק
שזה "בלי לקרוא תגובות קודמות".
תודה! זה בדיוק מה שחיפשתי.
ותודה נוספת על זה שיש מישהו שעונה לענין בלי להתחכם קודם.
אני אהבתי אותו בלי קשר
אבל כן, חלק גדול מההערכה שלי כלפיו היא בעשייה – והעשייה אומרת המון. היא משתלבת יפה במשמעויות שקיבלתי מהסרט וגם מעניקה לצופה חוויה באמת, אבל באמת, בלתי-רגילה. זה לא רק עצם הידיעה שהסרט צולם כך אלא הצורה שבה זה משתקף ונשזר לאורכו.
גם על פריצת דרך "טכנית" מעניקים לפעמים אוסקר (ע"ע טיטאניק).
ובאותו עניין: האם לא מגיע להתבגרות פרס אוסקר על הישג מיוחד?
בלי שום קשר לשאר הפרסים שהוא יקבל (והוא יקבל), לא מגיע לו גם פרס אוסקר על הישג מיוחד?
אתה ציני?
או שבאמת יש פרס כזה?
היו פרסים כאלה בעבר
כאשר היה סרט או שחקן שהימם אותם אבל הם לא היו בטוחים מה בדיוק לעשות איתו. וולט דיסני זכה בכמה וכמה כאלה כי לא היו ממש פרסים שגרתיים לתת לו. בנוסף, לפני שהסדירו את כל העניין של האפקטים המיוחדים היה את הקטגוריה "הישג מיוחד" שהייתה שנה כן שנה לא. הזוכה האחרון בפרס היה צעצוע של סיפור, על היותו סרט האנימציה הממוחשב הראשון. בנוסף, לפני שהוא נהפך לפרס "מפעל חיים", היו נתנים את פרס האקדמיה של כבוד בצורה די אקראית לאנשים כמו צ'אפלין, שירלי טמפל ועוד.
לקריאה נוספת:
http://en.wikipedia.org/wiki/Academy_Honorary_Award
http://en.wikipedia.org/wiki/Special_Achievement_Academy_Award
מעניין המקרה של הרולד ראסל,
חייל משוחרר שאיבד את זרועו במלחמת העולם השנייה ושיחק ב"שנות חיינו הטובות ביותר" חייל משוחרר שאיבד את זרועו במלחמת העולם השנייה. הוא זכה בשני אוסקרים על ההופעה הזאת – אחד לשחקן המשנה הטוב ביותר ואחד היה אוסקר מיוחד, כפרס על כך ש"הביא תקווה ואומץ לחבריו הוטרנים".
אם, נגיד, יש באמת כוונה לתת השנה פרס כזה ל"התבגרות",
זה משהו שהם מספרים עליו לפני כן או שזה מגיע בהפתעה בטקס עצמו?
קשה לי להאמין שימטירו באמצע הטקס פרסים מיוחדים מאמצע שום מקום, בייחוד כאשר השנה נבחרו כבר זוכים לקטגוריה הזאת (הייאו מיאזאקי, מורין אוהרה וז'אן קלוד קרייר).
אני לא חושב שהאקדמיה מאמינה בפרסי הפתעה שמוענקים תוך כדי הטקס, במיוחד כשצריך להודיע ליוצרי הסרט כדי שיגיעו לטקס. מישהו זוכר איך הדבר התנהל עם צעצוע של סיפור בזמנו?
אבל אלו שני פרסים שונים.
בנוסף, האנשים שאמורים לקבל את הפרס כבר נמצאים בטקס בכל מקרה.
אבל כן, הדרך הכי טובה ללמוד היא מהעבר. מישהו זוכר?
אני לא מבין איך אתה מקשר בין פרס על הישג מיוחד לפרס על מפעל חיים
מה הקשר בניהם?
פרס על מפעל חיים זה פרס על קריירה ארוכת שנים ומצליחה, בעוד פרס על הישג מיוחד מדבר על הישג מהפכני נקודתי שהושג במהלך השנה.
אז מאיפה הקשר?
בגלל שפרס המפעל חיים
לא היה תמיד "פרס מפעל חיים" אלא "אוסקר של כבוד" שניתן מדי פעם לאנשים שעשו הישגים מרשימים בזמן אמת. משם רוב האוסקרים של וולט דיסני,צ'ארלי צ'אפלין וכו'.
"פרס הישג מיוחד" הוא פרס שניתן לרוב על אפקטים מיוחדים (בסאונד או בויז'ואל) לפני שהאקדמיה החליטה לתת את הפרסים האלה באופן קבוע מדי שנה, שהופסק ב1990 (בערך) וניתן עוד פעם לצעצוע של סיפור ומאז לא חזר לחיינו.
משם רוב האוסקרים של וולט דיסני זה שקר גס.
הוא קיבל אמנם מספר מכובד בהחלט של אוסקרי כבוד: על יצירת מיקי מאוס ב-1932, על שלגיה ושבעת הגמדים (עם שבעה אוסקרונים קטנים) ב-1939 ועל פנטזיה ב-1942 (יחד עם אוסקר כבוד נוסף באותה שנה רק לו על זה שהוא מגניב, אני מניח). אבל מלבד זאת (ולמרות שארבעה אוסקרים זה לגמרי מעל ומעבר לרוב האנשים) הברנש זכה בעוד 18 אוסקרים כדת וכדין לאור העובדה שהוא חתום כמפיק על כל סרט אנימציה קצר, סרט קצר מצולם, סרט דוקומנטרי קצר, פיצ'ר דוקומנטרי או פיצ'ר בכללי שיצא דרך האולפן שלו.
את האוסקר האחרון שלו אגב, הוא הרוויח שנתיים אחר מותו על סרט מצויר קצר של פו הדב, ו-37 שנים אחרי השנה הראשונה בה קיבל אוסקר (של כבוד על מיקי, ועל סרט אנימציה קצר הטוב ביותר על פרחים ועצים, הסרט המצויר הראשון בצבע).
כל זה אגב, הופך אותו לא במפתיע לאדם שזכה בהכי הרבה אוסקרים אי פעם: 22 זכיות ו-47 מועמדויות. כולל השיא הפסיכי של ארבעה בשנה אחת (1954).
צודק, תודה על התיקון והמידע.
(ל"ת)
לא
מחיאות כפיים. כן.
ברכות. בוודאי.
הורדת כובע (אם יש לך אחד). למה לא?
אוסקר….. לא.
פרס האוסקר (כל אחד מהם בנפרד והפרס לסרט הטוב ביותר באופן ספציפי) אמור להנתן לסרט כי הוא טוב בקטגוריה בה הוא מתחרה. הקטגוריות הנוכחיות לא כוללות את "הפרס למבצע בעל התעוזה האמונתית הכי גדולה" ולכן לא 'מגיע' להתבגרות לזכות בשום פרס אוסקר מהקטגוריות האחרות רק בגלל שהוא צולם על פני 12 שנים (אם חושבים שמגיע לו לקבל את הפרס השחקן הטוב כי הוא משוחק טוב, או את פרס העריכה כי הוא ערוך טוב שיהיה לו אהלן וסהלן).
לפי אותו הגיון גם לסרטי הארי פוטר מגיע לקבל יחס מיוחד (גם הם צולמו על פני יותר מעשור עם אותם שחקנים והראו את הדמויות מתבגרות). ומה לגבי סרטים אחרים שגם הפגינו תעוזה אמנותית יוצאת דופן (איך בכלל מודדים את זה?) או השקעה ארוכת שנים – האם לפיצריקראלדו הגיע אוסקר בגלל שהצוות טרח וסחב ספינה במשקל 320 טון במעלה גבעה כדי לחקות במדוייק את המאורע עליו הסרט מבוסס? האם לאמפייר של ורהול מגיע האוסקר על ההעזה לצלם בניין אחד בלי תזוזה במשך 18 שעות? האם למייקל ביי מגיע אוסקר על צלילה עמוקה יותר ויותר לתהומות הטמטום בכל פעם שחשבנו כשהגענו לסוף?
לא. לפחות לא את הפרס הזה.
שים לב שדיברתי על פרס על הישג מיוחד, לא על אחת הקטגוריות
זה כבר קרה בעבר. שלגיה וצעצוע של סיפור זכו בפרס הזה.
השאלה היא אם זה קיים כיום.
אם מגיע לו
אז לטעמי זה רק על זה. אך אני לא חושב שהוא יקבל אחד כזה. מאידך כפי שאמרת, הוא יגרוף מס' פרסים ולכן אין מה לדאוג לו.
פרס הבמאי כבר פחות או יותר מובטח לו. וככל הנראה הוא יזכה או בפרס התסריט או הסרט (בירדמן יזכה בשאריות) וייתכן מאוד שפטרישה ארקט תוכל לבכות עוד קצת מול כולם.
וויפלאש ונעלמת
אני שמח מאוד שוויפלאש קיבל יותר מסימונס, הסרט מצוין בנוסף אליו ולא רק בזכותו, אני הייתי מעמיד אותו גם לבמאי ולשחקן ראשי, הפתיע אותי הטלר הזה.
עצוב לי על נעלמת, יכול שהסיבה שהתעלמו ממנו היא בגלל הדיבורים על מיזוגניה או בגלל שעבר המון זמן מאז שיצא אבל כשאני ראיתי אותו בקולנוע הוא הפתיע בצורה שלא חשבתי: הוא היה מותח מאוד ומצחיק עד הסוף, מהאהובים עלי של פינצ'ר.
הייתי שמח לראות מועמדויות לקארי קון, תסריט, בימוי, סרט, עריכה, קטגוריית מוזיקה כלשהיא ואולי גם צילום, היו שם שוטים מרשימים.
ועכשיו נשאלת השאלה:
מתי (והאם בכלל) יעלה ״הכה את האוסקר״?
יש עוד למעלה מחודש עד הטקס
עד אז יתקבלו הרבה השערות, פרשנויות וקונצנזוסים.
חלק גדול מהכה את האוסקר נשען על היחס בין מי ומה שצפוים לזכות, לבין ההפתעות הפונטציאליות.
בקיצור, לא חושב שצריך לדאוג.
האמת שלא,
יש בדיוק חודש לטקס.
חודש וכמה שעות. זה נחשב ל"למעלה".
ובעניין חישובי הסיכויים, הדבר המעניין שקרה הוא שב-Gurus of Gold – שאוספים הימורי אוסקר ממני מומחים למיניהם – "התבגרות" אמנם לא זז מהמקום הראשון, אבל אל המקום השני טיפס "מלון גרנד בודפסט", שנחשב עד לא מזמן למועמדות-קישוט-אולי במקרה הטוב. השאלה היא אם זה באמת מספיק כדי שהוא יהפוך למתחרה אמיתי על הפרס עצמו. "בודפסט" היה כל כך לא קרוב לשיטה הרגילה של "עשה ביוגרפיה היסטורית, שחרר אותה בדצמבר וכך תזכה באוסקר" שהייתי שמח לראות אותו זוכה רק בשביל הזעזוע למערכת. (טריוויה: "מלון גרנד בודפסט" יצא ב-28 במרץ. אם הוא יזכה באוסקר, זה יהיה הזוכה שיצא הכי מוקדם בשנה מאז "שתיקת הכבשים" שיצא בפברואר 1991).
והתבגרות כן נעשה בשיטה הרגילה?
אם באמת שני המתמודדים האלה הם מי שראש בראש, אנחנו בשנת מבורכת ביותר. רק שמשחקי החיקוי לא יהרוס הכל ברגע האחרון.
מתיו ווהן מדבר על אי ההכרה של האקדמיה ב"שומרי הגלקסיה" ובלוקבאסטרים באופן כללי
והוא אומר דברים מאוד נכונים
https://www.youtube.com/watch?v=bSy0RPdTj1Q#t=326
אני רואה הרבה קריאות "למה לא העמידו את שומרי הגלקסיה" השנה ובאמת מתקשה להבין.
שומרי הגלקסיה סרט נהדר – הוא כיפי בטירוף, הוא כתוב ועשוי נפלא ושוב והוא באמת אחד הסרטים היותר "חוויה" שהיו השנה. אבל מה הוא באמת עשה מיוחד? כיפיות ועשייה טובה הם דברים לא חדשים בתחום סרטי קומיקס, שומרי הגלקסיה לא המציא את הדברים האלה, בטח לא בז'אנר הזה, פשוט הביא אותם למקסימום ולרגעים מסויימים גם מעבר. כשהתלוננו על אי המועמדות של "האביר האפל" זה היה הגיוני בהחלט כי מלבד היותו סרט מצויין הוא גם היה Game-Changer גם בתחום גיבורי העל וגם בתחום הבלוקבאסטרים, ובנוסף הוא אפילו לא הגיע עם גישה של בלוקבאסטר והתייחס לעצמו כסרט "נורמלי" לכל דבר. אפילו וול-E, עם כל חוסר האהבה שלי אליו, עדיין היה סרט שניסה לחדש משהו בתחומים האלה. ככה שאם מצרפים את העובדה הזאת לכך שהרבה אנשים אהבו אותו – אז גם פה, יש היגיון מסויים לתלונות העיוורון של האקדמיה. אבל שומרי הגלקסיה, באמת מה הוא כבר עשה? הוא לא חידש ולא שינה שום דבר בז'אנר או בכלל, ואני חושב שלא צריך לראות יותר מעשר דקות כדי להבין שהוא אפילו לא התיימר לעשות את זה (ואפילו אין פה לפחות הישג טכני שעשוי לפצות על זה בעיניים מסויימות כמו במקרה של אווטאר). לעזאזל, היה *איזשהו* בלוקבאסטר השנה שבאמת אפשר להגיד עליו את זה?
מאותה סיבה שווהן אמר
קולנוע זה לא סתם להעמיד שחקנים טובים מול מצלמה, כמו רוב הסרטים שמועמדים לאוסקר בדרך כלל, קולנוע זו חוויה, עשייה גדולה מהחיים.
ו"שומר הגלקסיה" הוא בהחלט כזה, הוא עשוי מעולה, מדהים ויזואלית, עשיר בדימיון. למה שהוא לא יהיה מועמד לאוסקר? מה בעצם מיוחד ברוב הסרטים שכן מועמדים לאוסקר השנה? למה הם יותר מיוחדים או טובים מהשומרים?
ואם כבר, יש גם את "כוכב הקופים: המרד" שגם זכה להתעלמות תמוהה, והוא בדיוק מה שאתה מבקש, סרט אפקטים גדול אבל גם אקטואלי מאוד, מחשבתי ומעניין.
סלמה, משחקי חיקוי, התאוריה של הכל וכנראה גם אמריקן סנייפר אכן לא מיוחדים.
אבל אני באמת צריך להסביר לך למשל מה מיוחד בבירדמן, בויהוד, וויפלאש ומלון גרנד בודפסט?
ולגבי כוכב הקופים – "אקטואלי ומחשבתי מאוד" היה נכון גם לגבי הסרט הראשון, שלו באמת הגיעה מועמדות לדעתי.
מה?!
ממתי האוסקר הוא טקס לסרטים שחידשו או עשו משהו שלא עשו לפניהם?
מכיר את המונח "סרטי אוסקר"? כי הוא קיים רק בגלל שרוב הסרטים שמועמדים לאוסקר הם פאקינג אותו הדבר!
האוסקר הוא פרס שנועד לשבח את הקולנוע הטוב ביותר של אותה השנה, אבל בפועל הוא מחלק פרסים לתחום נורא ספציפי של קולנוע – כי מה לעשות, זה מה שהמצביעים אוהבים. תחום כל כך ספציפי שהרבה מהסרטים המועמדים מעוצבים מראש בשביל לקסום לחברי האקדמיה, בלי לעשות כמעט כלום חדש.
אני נהנה גם מסרטים כמו שומרי הגלקסיה וגם מסרטי אוסקר, ואני לחלוטין בסדר עם זה שיש אנשים שנהנים רק מסוג אחד, או מעריכים הרבה יותר סרטי דרמה, כמו המצביעים של האוסקר (שהוא טקס שאני לגמרי בעדו, גם אם זה נראה אחרת מהתגובה שלי).
פה אנחנו נכנסים למעגל שלא נגמר.
שופטי האוסקר חושבים שסרטי דרמה הם הדבר הטוב ביותר בקולנוע. אז לכן ברור שהם יתעלמו מסרטים כמו "שומרי הגלקסיה" או "סרט לגו".
האם זה אומר שסרט דרמה טוב יותר מסרט קומי? לא מחייב.
בסופו של דבר, הזוכה בפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר הוא לא 'הסרט הטוב ביותר השנה', אלא 'הסרט הטוב ביותר השנה לדעת קבוצת-שופטים-קטנה-המכנה-את-עצמה-האקדמיה-האמריקאית-לקולנוע'.
לכן לדעתי צריך לשנות את כל השיטה הקלאסית הזאת של האוסקר.
אם 'הסרט הטוב ביותר' הוא בסופו של דבר 'סרט הדרמה הטוב ביותר', אז סימן שאולי לא צריך עוד את הקטגוריה הזאת.
אפשר למחוק אותה בקלות, ולפצל אותה מספר קטגוריות שנות: "סרט הדרמה הטוב ביותר", "סרט האימה הטוב ביותר", "סרט הפעולה הטוב ביותר", ו"סרט הקומדיה הטוב ביותר". (לידם כבר נמצאים "הסרט הזר" ו"סרט האנימציה")
כך כל אחד יזכה לכבוד שלו.
ואם האוסקר בכל זאת ירצה לשמר את הסרט הטוב ביותר שלו, אז הוא יוכל להפוך אותו ל"טופ 5 הסרטים שהכי אהבנו".
נ.ב. לא אהבתי לא "שומרי הגלקסיה" ולא את "סרט לגו".
הבעיה היא החשיבות של הטקס
כשוול-E והאביר האפל לא קיבלו מועמדות בקטגורית הסרט הטוב ביותר היה על זה הרבה עניין באתר ועצבים, ושאלתי את האנשים באתר מה זה בעצם משנה להם כל כך כי הרי האוסקר לא אומר כלום, בדיוק מהסיבות שאתה אמרת, והם אמרו שזה כי האוסקר הוא בכל זאת הטקס שנחשב למה שאמור לסמל את השיא של השנה בקולנוע והחשיבות הזו לעומת הניתוק המוחלט שלהם מטעם הקהל הרחב מרתיחה ממש, ובגלל זה כולם מתעצבנים, אפילו אם האקדמיה היא בסופו של דבר גוף של אנשים עם דעות משל עצמם ומותר להם להצביע למה שבא להם, אי אפשר שלא לכעוס על הניתוק הזה, לכן אני מסכים שצריך לבוא שינוי כלשהו, אולי מה שאתה הצעת אבל אין ספק שמשהו צריך להשתנות שם.
זו תפיסה שגויה לחשוב שבאוסקר אוהבים רק דרמות
מבט קצר על כמה מהסרטים שזכו בעשור וחצי האחרונים מגלה שדווקא יש גיוון:
גלדיאטור – אקשן, שר הטבעות 3 – פנטזיה, שיקגו – מיוזיקל, הארטיסט – קומדיה, מטען הכאב – מלחמה. השתולים – מותחן פשע.
אוי, הוא ממש יוצא רע בסרטון הזה.
יש לו את העומק של כל הטענות של טוקבק בן 12 שעצבני שהסרטים שלו לא מועמדים.
" סרטי אוסקר מרדימים אותי", "נולאן היה צריך לזכות באוסקר" ו"הרבה יותר קשה ליצור סרט אקשן מאשר סרט דרמה!".
*הכנס כאן גלגול עיניים עצום*
יש טענות ענייניות בנוגע לנושא הזה של אוסקר ובלוקבאסטרים, בלי ספק. אבל למתיו ווהן אין את הטענות הללו (או שפספסתי את כולן. ההתחלה שלו "סרטי אוסקר מרדימים אותי", בלי ספק גרמה לי להיות חשדניסט כלפי כל שאר הסרטון).
בתור מעריץ של מת'יו ווהן אני מסרב לראות את הסרטון
ולגלות שהסמאי המוכשר ביותר שעובד בהוליווד כיום הוא לא מושלם.
סמאי?
ואני דווקא כן רואה אמת בדבריו, אני כן מסכים שהגישה שלו היא ילדותית, אבל כעיקרון הוא לא טועה.
לא טועה לגבי מה?
שסרטי דרמה הם קלים יותר לעשייה מסרטי אקשן?
שסרטי דרמה הם מרדימים?
שנולאן צריך היה לזכות באוסקר?
כי יש לי פה מלא נגד כל אחת מהטענות האלה. אם אתה חושב שהרעיון הכללי של "האקדמיה צריכה ללמוד להעריך גם סרטי סופר גיבורים" הוא נכון, אז אני אמביוולנטי לגביו. אני חושב שאנחנו חיים בבועה מסוימת של אנשים צעירים מאגניבים שרואים את הסרטים האלה, וזה בסדר גמור שיש אנשים מבוגרים שסרטים כאלה לא מעניינים אותם. למזלנו, יש כיום אלטרנטיבות צעירות לאקדמיה ואפילו שנים מפתיעות בהם נראה שהאקדמיה מקשיבה לציבור המצביעים הכללי.
ובכלל ,גם השנה, אגב, האקדמיה לא כזאת מנותקת כמו שעושים ממנה – צלף אמריקאי התברר כלהיט ענק בקרב הצופים הכלליים, 4 מהסרטים המועמדים הם להיטים ענקיים בין ציבור צורך הקולנוע (וויפלאש, בירדמן, התבגרות ומלון גרנד בודפשט). מבין ארבעת הנותרים יש קראוד-פליזר לא קטן (משחקי החיקוי, שמסתבר שאוהבים יותר מהסביר כפי שיוכיח המיקום הגבוה שלו ברשימת 250 הסרטים הטובים של ימד"ב) וזה משאיר אותנו עם שני סרטים "חלשים" שאין להם סיבה ממש מובנת להיות שם – התיאוריה של הכל וסלמה. סלמה סרט מצויין שנקלע בצורה צפויה ומדכאת לתלונות וטרוניות שלא מלוות סרטי ביוגרפיה אחרים, התיאוריה של הכל יכל ליפול מבחינתי, למרות שהוא לא מזיק ברובו.
אז זה לא שהאוסקר הוא גוף מנותק ואפרורי ברובו – הוא פשוט לא אוהב את הסרטים שאתה אוהב.
חצי סמאח?
(ל"ת)
תיקונים ברשימה - פסקול ועריכת סאונד
פספסת לציין את המועמדים לפסקול הטוב ביותר:
מלון גרנד בודפשט
משחק החיקוי
בין כוכבים
מר טרנר
התאוריה של הכל
וגם המועמדות של 'לא נשבר' בקטגוריית עריכת סאונד נשכחה.