שינה זה לחלשים. בואו נדבר על מה שקרה באוסקר.
הדיווח החי, עם רשימת כל הזוכים, נמצא כאן. הזוכים ב"הכה את האוסקר" יגיעו מאוחר יותר.
אנשים תמיד מדברים על השמלות על השטיח האדום. השנה, לשם שינוי, התלבושת שעוררה את מרבית העניין – עוד כמה ימים לפני הטקס – היתה של גבר: המדים של סשה ב. כהן, או ליתר דיוק, השאלה האם הוא יגיע בתור הדיקטטור או לא. אז בסוף הוא הגיע, כשהוא נושא איתו את אפרו של קים ג'ונג איל, אותו הוא פיזר באלגנטיות על ריאן סיקרסט. קצת צפוי, אבל למה ציפיתם, אלה האוסקרים, הכל פה צפוי, לא?
קריסטל
הטקס התחיל, ופתאום חזרנו בזמן לשנות התשעים המוקדמות. בילי קריסטל. בילי קריסטל במונטז' שבו הוא נכנס לתוך סצינות מהסרטים המועמדים ומתלבט האם לחזור להנחות. בילי קריסטל שר "It's a great night for Oscar". בילי קריסטל עם בדיחות בר מצוה. האיש עקבי. גם כשהוא חוזר אחרי עשרים שנה, הוא לא שינה את הרפרטואר שלו במילימטר.
הוגו
אנחנו מתחילים את הטקס, רק מתחילים לקשקש על כמה שיהיה צפוי ובום! "הוגו" זוכה בפרס הצילום! לא עוברת שעה וחצי, ובום! הוא זוכה גם בפרס האפקטים. אוף. אני באמת אוהב את "הוגו". בעיקר אני אוהב את הצדדים הטכניים שלו. הוא היה מועמד לסאונד, ולסאונד השני, ולצילום, ולאפקטים, ולעריכה, וכל אלה הגיעו לו. זה סרט שנראה ונשמע נפלא, וצריך לתת כבוד למי שעובד בתלת-מימד כמו שצריך, ומשיג תוצאות נפלאות. אבל, אתם פסיכים?! פרס הצילום על חשבון "עץ החיים"? פרס האפקטים המיוחדים על חשבון "כוכב הקופים: המרד"?! עם כל הפאקינג כבוד להוגו, לא היה שם אפילו קוף אחד. סרטים עם קופים זה מעולה! בעיקר אם הם עפים. או מדברים. איפה הייתי? אה, כן. זה לא שלא הגיע ל"הוגו", אבל להם הגיע יותר.
המנחים המוצלחים של הערב, חלק א'
כריס רוק. "באנימציה, אם אתה שמן אתה יכול לשחק רזה, ואם אתה שחור אתה יכול לשחק חמור או זברה". הוא המשיך בהדגמת איך הדברים עובדים בתעשיית האנימציה, מה שהיה נורא מצחיק, אבל גם הסבר ריאליסטי באופן מדכא על שיטת דרימוורקס. למה הוא לא היה כזה מוצלח כשהוא הנחה את הטקס?
המנחים המוצלחים של הערב, חלק ב'
אמה סטון. היא נהית קצת מסוכנת. היא כל כך מוצלחת בכל מה שהיא עושה שיש סכנה שאני אתחיל לשנוא אותה. חוץ מזה, או שהיא הגזימה עם הורמוני הגדילה, או שהיא הלכה על עקבים בגובה חצי מטר, או שבן סטילר עבר לאחרונה מפגש עם כריש שאכל לו את החלק התחתון של הרגליים. אני לא זוכר שסטון היתה אי פעם כזאת ענקית.
המנחים המוצלחים של הערב, חלק ג'
רוברט דאוני ג'וניור. כשרוב האנשים מסתכלים ישר למצלמה ואומרים "והמועמדים בקטגורית הסרט התעודי הטוב ביותר הם" אנשים נרדמים בהמוניהם. כשרוברט דאוני ג'וניור מסתכל ישר למצלמה ואומר "והמועמדים בקטגורית הסרט התעודי הטוב ביותר", אנחנו נשפכים לרצפה.
הרגע המביך ביותר 1: קמרון דיאז וג'ניפר לופז
תודה לכן, קמרון דיאז וג'ניפר לופז, על כל מה שעשיתן לקידום מעמד האישה. כל הכבוד. באמת, עכשיו, אחרי שאישה כבר קיבלה את פרס הבימוי – בפעם הראשונה אחרי 83 שנים – אין יותר לאן לשאוף, ואפשר לעמוד עם הגב לקהל כדי להציג לציבור את התחת שלכן, שאף אחד לא יפספס חלילה. אני לא פמיניסטית זועמת, וזה לא שאני לא נהנה מהמראה של התחת של קמרון דיאז במקום ובהקשר הנכון, ובכל זאת יש לי כמה מילים לומר לדיאז ולופז כרגע, ואף אחת מהן אינה מילה יפה במיוחד. במקומן הייתי מקפיד מאוד להתרחק מהתקבצויות של איגודים פמיניסטיים ב-15 השנים הקרובות.
הרגע המביך ביותר 2: אנג'לינה
אנג'לינה, היי, שלום, איך הילדים, תגידי, את מודאגת? מה קרה, לא זכית במשאל האישה הסקסית בעולם של "בלייזר" כבר שנתיים, ואת מתחילה להיות נואשת? כן, אנחנו יודעים שיש לך רגל. אנחנו יודעים שיש לך שמלה עם שסע. את לא היחידה. זו לא סיבה לעמוד על הבמה בתנוחה כל כך לא טבעית רק כדי לחשוף את הרגל, כאילו את מנסה לתפוס טרמפים על הכביש לבאר שבע בלילה או משהו. זאת התנהגות שהייתי מצפה לראות ממייגן פוקס. אבל היי, לפחות לא הסתובבת כדי להראות את התחת.
הרגע המבריק ביותר בלי שום ספק: ג'ים ראש עושה אנג'לינה
ג'ים ראש, אחד התסריטאים של "היורשים", מקבל את האוסקר ומיד מתייצב בעמידת אנג'לינה ג'ולי. יש מעט מאוד אנשים שניצלו את 15 שניות התהילה שלהם באופן כל כך יעיל ומוצדק.
סרט זר
אז "פרידה" ניצח. זה לא היה מפתיע. ו"הערת שוליים" באמת הביא הרבה כבוד בעצם המועמדות, ואפילו ראו לרגע את יוסף סידר וליאור אשכנזי מאחורי בילי קריסטל. הבמאי האיראני הקדיש את הפרס "לבני ארצי, לאנשים שמכבדים את כל התרבויות והבזים לכל יריבות או טינה".
מה שאני אוהב זה את הטוהר של התחרות. העובדה שכל כלי התקשורת מקבלים כל כך יפה את זה שמדובר בתחרות בין סרטים ולא בין מדינות, שזה לא "איראן נגד ישראל", שהבמאי של "פרידה" הוא לא אחמדניג'ד, שאין לו שום כוונה להפציץ את ישראל בזמן הקרוב, ושאף אחד לא מפזר בדיחות אידיוטיות על "נקמה" או קושר בין הנצחון הזה לבין תקיפה עתידית באיראן. זה כל כך יפה שאף אחד לא מידרדר לבדיחות אידיוטיות כאלה. הבגרות שכולם מפגינים נהדרת. אל תספרו לי אחרת. לא שומע כלום. להלהלהלהלהלהלהלהלהלהלה
סטריפ
מריל סטריפ היתה מועמדת לאוסקר 17 פעמים. אין אף שחקן או שחקנית, חי או מת, שמתקרבים לזה. לקתרין הפבורן יש 12 מועמדויות, ולא יהיו עוד. לג'ק ניקולסון יש רק 12, והוא לא עובד בקצב של סטריפ. חוץ מזה היא גם זכתה פעמיים, אבל ההתמחות האמיתית שלה היא להפסיד בשיא האלגנטיות, ולהיות תמיד היחידה שבאמת נראית שמחה בשביל זאת שזוכה. אם אלה פוקר-פייס (או במקרה שלה: סטריפ פוקר), אז היא באמת שחקנית מעולה. הפעם זאת היתה אמורה להיות ויולה דייויס שעבורה סטריפ תמחא כפיים בשמחה, אבל לא: היא קיבלה את הפרס בעצמה, בפעם השלישית. זה היה כל כך מפתיע שלרגע שכחנו שבעצם זה היה הדבר הכי צפוי שיכול להיות: הרי "מריל סטריפ בתפקיד מרגרט תאצ'ר" סומנה כמובילה לאוסקר עוד לפני שנה, הרבה לפני שמישהו ראה את הסרט.
הארטיסט
שחקן, במאי, סרט. כאן אין הפתעות. הבעיה העיקרית עם כל הפרסים המקדימים האלה היא שאנשים כבר יודעים שהם יזכו, לא נורא מתרגשים, והנאומים שלהם משעממים. יאללה, שיהיה. בשנה הבאה, חסר להם שהם לא מסדרים לנו טקס עם האביר, ההוביט והטרנטינו.
אני חושבת שסטריפ באמת היתה מופתעת.
ההערה שלה שזה בטח האוסקר האחרון שהיא תקבל והנאום הנקי מפוזה שלה היו מקסימים בעיניי, ואיפשהו זה נראה כאילו היא חשבה שויולה תיקח.
סטריפ היא כזו ליידי
כבר לא מייצרים כאלה יותר. ותשוו בינה לבין שתי הפרחות קמרון ולופז. שמים וארץ.
בתכל'ס, מהמוצדקים
מריל סטריפ היתה לא פחות ממושלמת בתור תאצ'ר. ומגיע לה, באמת שמגיע לה האוסקר הזה.
כן כן, אבל הייתה פאדיחה?
בBAFTA, היא הלכה שלושה צעדים, נזכרה שהיא עם הארנק, חזרה, הניחה אותו על בחורה אקראית, רצה במדרגות, מעדה והעיפה את אחת הנעליים.
תודה על הסיכום הקצר! נהניתי :))
הרבה זמן לא הגבתי כאן, אך אין ספק כי חובה להיכנס כדי לראות מה יש למומחים לומר על הערב הגדול..
עץ החיים – באמת פספוס ענק. אכזבה כואבת.
כריס רוק – גדול.
סטריפ -אבל הגיע לה! מה לעשות.
ורק תמיהה נוקבת נשארה – למה בילי קריסטל הזכור לטוב הולך ונעשה מתקתק יותר ויותר עם כל שנה שעוברת?!
היה צפוי, אך עבר די מהר לפחות.
מה גם שהיה נחמד לצפות בנוכחות נציגי האתר.
אין ספק שההיי-לייטים הקומיים של הערב היו כריס רוק, רוברט דאוני וג'ים ראש (אחח, Dean Pelton). אמה סטון הייתה חמודה. הוגו מעט הפתיע בהתחלה (ואהבתי את זה. "הוגו" ו"היורשים" היו הפיבוריטיים האישיים שלי בין המועמדים). "נערה עם קעקוע" לפחות לקח על עריכה. מקווה שיגיעו טקסים שלאקדמיה יהיה את האומץ להביא אוסקר לתצוגה כמו של רוני מארה בסרט הזה.
סטריפ הייתה ההימור שלי פה והייתי האמת די בטוח בזה. הרבה בגלל שהייתי בטוח שיביאו את שחקנית המשנה לנציגת "העזרה" וככה יפנו את הראשית לגברת סטריפ. הרוב המוחלט של הטקס היה כאמור צפוי.
אז איזה מקום סיימתי בסוף? 30 המכובד? :) מחכים לראות מי ניצח.
ברררררררררררר(י)ט!!!
קונקורדס רול, ביצ'ס!!
[אני יודע שזה היה יותר מרשים באנגלית, אבל – לילה קשה, למי יש כוח לגגל את האיות הנכון]
תראו אותי!
אני אנג'לינה ג'ולי! פעם הייתי פצצת מין מופרעת והיום אני אמא תרזה! בבקשה אל תשכחו שאני עדיין כוסית מהלכת! (נו, באמת).
אני חושבת שההפתעה של הערב בהחלט היתה סטריפ והוגו עם כל הפרסים האלו.
יחד עם האכזבה שלי ש"הערת שוליים" לא לקח, האמת שהנאום של הבמאי ריגש אותי. כל כך הולכים לדקור אותו כשהוא יחזור הביתה.
ראיתי אתמול את "הארטיסט" לפני הטקס (חשבתי לעצמי "אם זה יקח השנה את הפרס, אני רוצה לדעת למה") והסרט הזה חמוד, וזהו. גימיק נחמד והשחקן הראשי באמת כובש וחמוד (אני עדיין לא מצליחה לבטא את השם שלו), אבל אוסקר? באמת?. הייתי בטוחה שזה הולך לקלוני השנה.
אה, ועוד משהו
תזכירו לי למה בילי קריסטל כל כך טוב? הפתיע אותי שהוא לא דיבר על למה הוא שם מלכתחילה.
ריאן סיקרסט ממש לקח את זה בחוסר הומור
חבל הייתה לו הזדמנות לצאת שפיץ בקנה מידה עולמי, במקום זה הוא העביר שתי דקות בהתבכיינות
שתי דקות?! הוא ברח מהר ככל יכולתו מהשטיח
והשאיר את ערוץ E! רק עם פאנל אופנה!
מה שבטוח, הסרט "הדיקטטור" כנראה כבר לא יסוקר בערוץ E!.
אני בטוח ש''עץ החיים'' יזכה בפרס הצילום הטוב ביותר
בטקס "המצגת הטובה של השנה", או משהו דומה.
האוסקר הזה ייזכר לטובה
הוא היה קצר מהרגיל והאמת די נהניתי. היה ממש נחמד לראות את כל הצרפתים המגומגמים זוכים. רגעי השיא שלי? (לפי סדר רנדומלי)
1. הוגו זוכה על ההתחלה- זה היה מפתיע, וזאת דרך נהדרת לפתוח את האוסקר במשהו מפתיע.
2. בילי קריסטל עושה איזה מונולוג מהקהל ורואים בצד את סידר ואשכנזי- זה היה מרגש כמו לפגוש ישראלים בחו"ל!
3. רוברט דאוני ג'וניור, אמה סטון, כריס רוק- המגישים הטובים של הערב, כפרה עליהם
4. המחשבות של המועמדים- זה היה ממש משעשע!
5. מרטין סקרוסזה- כל פעם שהראו אותו חייכתי. הוא פשוט היה נראה כל כך מלא שמחת חיים.
6. ג'ונה היל- הוא היה נראה כמו ילד בחנות ממתקים, זה היה פשוט חמוד.
7. מריל סטריפ- קצת הפתיע (למרות שכן הימרתי עליה)…וכזאת אלגנטיות!
8. מישל הזנציוויוס שוכח להודות לברניס ביז'ו!!! אומייגאדדד פדיחותתתת (הוא הודה לה אחר כך בפרס הסרט, אבל…עדיין!!!)
9. שחקנים מדברים על סרטים וקולנוע- היו שם פרצופים שכל כך הופתעתי לראות, וזה כן היה מרגש. רוברט דה נירו, אדוארד נורטון…מי עוד היה? אוף אני כבר לא זוכרת.
ובטח היו עוד כמה אבל מרוב עייפות שכחתי…
רגעים שגרמו לי לרצות לבעוט במישהו: קרמיט ופיגי מאכזבים, אנג'לינה ג'ולי ללא בושה, הרווקות לא מצחיקות, אי זכיית ישראל…אמממ זה בערך הכל אני חושבת.
באופן כללי, אני זוכרת שבטקסים של שנים קודמות ישבתי ואמרתי "נו, שייגמר כבר!" וכל פעם שעלה המנחה נחרתי בבוז. אבל הפעם לא היה ככה. הטקס לא לא היה מדהים, אבל היו בו המון רגעי חן ורגעים משעשעים.
8. הוא כן הודה לה
בנשימה אחת הוא אמר תודה לברניס וז'אן… אני דווקא יותר התפלאתי שהוא לא הודה לה כאשתו. בסדר, נשאר מקצוען.
אדוארד נורטון!
מ-4 לפנות בוקר אני מנסה להזכר מי זה. פדיחות.
לדעתי הם צריכים להעביר את כל הפרסים הטכנים המשניים
כמו מיקס סאוונד ודברים כאלה לטקס נפרד. הם לוקחים יותר מדי זמן ולא מעניינים כמעט אף אחד. בלעדיהם הטקס יהיה זורם יותר.
דברים כמו צילום, איפור ואפקטים אפשר להשאיר כי הם כן מעניינים אנשים.
הם אכן בטקס נפרד
האלה ש"לא מעניינים אנשים". תתפלא, אבל יש דברים שבעיניך לא מעניינים ובעיני אחרים כן.
העבירו כמה לטקס נפרד
אבל נשארו עוד לא מעט כמו למשל מיקס סאוונד או עריכת סאוונד שעוד בטקס משום מה.
אני לא היחיד שהתלונן על זה. קראתי טוויטים על זה מהמון אנשים מבלוגים נחשבים. כך שאני לא בדעת יחיד בנושא.
לא חשבתי שאתה היחיד
אבל מסתבר שלא מספיק אנשים חושבים ככה על אותם התחומים.
עובדה שכן אם הרבה מתלוננים על זה.
(ל"ת)
אני עדיין חושבת שעובדה שלא
אם קטגוריות אחרות כן הועברו אבל שתי אלה לא.
אז המסקנה שלי היא לא שהרוב לא רוצים
אלא שהאקדמיה פשוט לא יודעת איך ליצור טקס זורם ומה להוציא משם.
עובדה שבמשך שנים זו היתה תלונה נפוצה ורק בזמן האחרון הם התחילו לעשות שינויים ובכל זאת עדיין יש תלונות.
גם את המונטאז' "לזכרם" צריך לשים בנקודה שונה בטקס, או אחרי השידור כשכל הפרסים כבר חולקו לשים למי שמעוניין לראות או איפשהו באמצע הטקס.
אנחנו יכולים להמשיך עד אין קץ
או עד שהדג ישים לנו סוף, אבל זה נראה לי קצת חסר טעם. זה לא שלמישהו משנינו יש נתונים סטטיסטיים לכאן או לכאן.
ואישית, כבר שנים שהאוסקר לא מעניין אותי. אני כבר לא זוכרת מי הבחורה שכשהיא גילתה על הקרבה שלה לאלמנתו של שטרסברג קיוותה שאולי הקרובה שלה תסדר לה כרטיס כניסה לאוסקר…
לפי ימד"ב, בן סטילר גבוה מאמה סטון ב-5 ס"מ,
ומתנשא לגובה 1.73. לאור הפרש הגבהים שנצפה בטקס, כנראה שכריש תועה אכן קיצץ אותו מעט.
סיכום המירוץ.
אני מתעניין בנושא האוסקר כבר כמה שנים טובות, אבל לעקוב באופן פעיל מסוף המירוץ הנוכחי ועד סוף המירות הבא, את זה התחלתי לעשות רק השנה. את רוב התחזיות האלה עשיתי כאן, על גלי "עין הדג", ולכן, הנה סיכום קטן של עונת האוסקרים של 2011-2012:
מרץ-אפריל: מפורסמות תחזיות ראשונות ברחבי האינטרנט. הם מזכירות את "נערה עם קעקוע דרקון", "סוס מלחמה" ו"ג'יי אדגר" כמועמדים הכי מבטיחים לפרס. עוד סרטים שהמוזכרים הם "שיטה מסוכנת", "משחקי שלטון", "היורשים" ו"עץ החיים"
מאי: פסטיבל קאן מתרחש, ובמקביל אליו יוצא "עץ החיים", שנאהב רק על ידי הפלצנים שבמבקרים ונשנא על ידי הקהל, עד שסיכוייו במירוץ נראים אפסיים. באותו זמן אנשים מתחילים לדבר על איזה סרט אילם בשחור לבן שהוא די טוב. אה, לא נראה לי שזה יהיה משהו רציני.
יוני: "חצות בפריז" יוצא והופך להצלחה הביקורתית והמסחרית הגדולה ביותר של וודי אלן מזה שנים, ומתחיל להצטבר קצת באזז. כמו כן: (*
קיץ: שורה של סרטי קיץ איכותיים (הארי, אקסמן, קופים) יוצאים לאהדת המבקרים והקהל, ויש ספק כלשהו שלפחות אחד מהם יהיה מועמד.
אוגוסט: ההצלחה המסחרית הלא צפויה של "העזרה" שמה אותו – ובעיקר את השחקניות שלו – על המפה.
ספטמבר: פסטיבלי טורונטו ו-וונציה כאן. "היורשים", שקצת איבד מומנטום בתחזיות הקיץ חוזר עם נקמה והופך לאחד הסרטים האהובים ביותר על המבקרים באותה שנה. לעומתו, "שיטה מסוכנת" של קרוננברג ו"משחקי שלטון" של קלוני מאכזבים את המבקרים. עוד סרט ששמים לב אליו שם הוא "החפרפרת" הבריטי והסרט האילם הזה שהזכרנו קודם. "מאניבול" יוצא ומסתמן כפרוטראנר, וכמו כן, סרט אינדי אלים בשם "דרייב" גם עושה חיל בביקורות.
אוקטובר-נובמבר: "משחקי שלטון", "ג'יי אדגר" ו"שיטה מסוכנת" נופלים אחד אחד (במיוחד האחרון) ומפנים את הדרך לשלל סרטים אחרים, ביניהם "הארטיסט", שאחרי ביקורות מצויינות והצלחה באירופה הופך רשמית למועמד מוביל ו"הוגו", סרט הילדים של מרטין סקורסזה שמקבל תשבוחות מקיר לקיר.
דצמבר: "סוס מלחמה" יוצא ומקבל מעמד של קיטש (אבל לא מאבד מומנטום לגמרי) מודרני, "נערה עם קעקוע דרקון" מפצל את צופיו ל-2 מחנות: אלה שמתאכזבים, ואלו שאוהבים אותו אבל נשבעים שזה לא סרט שהאקדמיונרים יאהבו. "קרוב להפליא ורועש להחריד" נופל עוד לפני שהוא מספיק לקום. עונת הפרסים מתחילה רשמית, כשבקצה החנתי ניצבים "הארטיסט", "היורשים", "הוגו", "העזרה", "מאניבול" ו"חצות בפריז", אבל עדיין שוררת תחשוה מסויימת של אי וודאות לגבי המון אקפסטים של המועמדויות.
ינואר: המוכרזים המועמדים. כל החשודים הרגילים נמצאים כאן, אבל איתם גם "סוס מלחמה" המאכזב, "קרוב להפליא" שנחשב למועמד הגרוע ביותר מזה שנים ו"עץ החיים", שכולם היו בטוחים שנשכח לעד. חביבי המבקרים "דרייב" ו"החפרפרת" נשארים בחוץ.
פברואר: עשרות פרסי גילדות ומבקרים מחולקים, ו"הארטיסט" מסתמן כמועמד המוביל, בזמן ש"היורשים" מפנה את מקומו ל"הוגו" בתור המקום השני. את הסוף – כולניו כבר יודעים.
בסופו של דבר, השנה הזאת היית הרבה יותר מעניינת ממה שהיא נראית עכשיו, ואני רק רוצה להודות לאתר וכל הגולשים שלקחו חלק בסיקור (מסויים) המירוץ הזה. לשנה הבאה בקודיאק הבנויה.
[מהר, לפני שפינגווין יספיק לכתוב משהו]
בכתבה הזאת הוזכרו בחטף "ההוביט", "באטמן" והחדש של טרנטינו כמועמדים פוטנציאלים לאוסקר של השנה הבאה… אבל האם ידעתם שמלבדם, האוסקר הקרוב עלול להכיל בתוכו חולי פוליו, מאפיונרים, יענו-סיינטלוגים, טרוריסטים ועוד הרבה דברים אחרים? הצלחתי לרכז לרשימה אחת 14 סרטים עם סיכויים כאלה או אחרים לתחרות על האוסקר בשנה הבאה. מן הסתם, זאת רק תחזית ראשונה ואין לי שום דרך לדעת אילו סרטים יעלמו מהרדאר ואילו ייכנסו אליו, אבל עדיין, אני לא מכיר דרך יותר טובה לסיים עונת פרסים, מאשר להחיל לסקר עונה אחרת. הרשימה, לכל המעוניינים, נמצאת פה*:
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2151184
(*עד כמה שאני מעדיף להימנע מלינקים אישיים, במקרה הזה התוכן כל-כך גדול שלא הייתה בלי ברירה. אני מתנצל מראש בפני העורכים)
נראה נחמד...
… ובהחלט מעורר ציפיות לשנה הבאה. זאת יכולה להיות שנה נדירה בה אני אראה את כל המועמדים לאוסקר.
ברור שזו לא הרשימה המלאה
לפני שנה בדיוק לא היה אף אדם בעולם שהיה מהמר שהסרט הזוכה באוסקר יהיה צרפתי ואילם. ברור שיהיו סרטים בלתי צפויים בתחרות, ושחלק מה"מובילים" ייפלו בדרך.
לרשימת המועמדים הפוטנציאליים הייתי מוסיף את "חיות הדרום הפראי" מסאנדנס. הוא קיבל ביקורות נלהבות בקנה מידה נדיר אפילו בשביל סאנדנס, והשנים האחרונות הוכיחו שיש מקום ברשימת המועמדים לפחות לנציג סאנדנס אחד.
עדכנתי קצת את הרשימה.
לא הוספתי את "חיות הדרום הפראי", אבל כן שמתי שם את החדש של בן אפלק, "ארגו", שיש לו פרמיס מבטיח ומקורי, צוות שחקנים נהדר ומפיקים שיודעים דבר או שניים על להכניס סרטים לאוסקר.
רשימה יפה
אהבתי שכללת בה את הסרוגייט, שהוא סיכון די רציני בהתחשב בנושא שלו. רוב השמות המדוברים נמצאים ברשימה וכמו שרד כתב, שווה להכניס אליה את "חיות הדרום הפראי".
אני חושב שבדיוק בגלל הנושא שלו ,
"הסרוגייט" ייזכר יותר בסוף השנה מאשר "חיות הדרום הפראי". נראה לי שסרט על חולה פוליו משותק מהמותן ומטה שמנסה לאבד את הבתולים שלו יקבל הרבה יותר תשומת לב וסיקור תקשורתי מאשר סרט על ילדה שמנסה למצוא את אמא שלה.
תיקון טעות: הוא משותק מהמותן ומטה, אלא בכל הגוף.
(ל"ת)
ילדה שמנסה למצוא את אמא שלה על רקע אפוקליפטי
התגובות לחיות הדרום הפראי היו חיוביות במיוחד ובעוד גם הסרוגייט נהנה מאהדת הקהל בסאנדאנס, הוא פחות חומר לאוסקר. נראה ששני הסרטים ידברו יותר למבקרים וסינפילים מאשר לחבר האקדמיה הממוצע, אבל בהימורים לאוסקר, תגובות ראשונות לסרט הן אוצר.
ה"רקע האפוקליפטי" עוד יותר מוכיח את זה בשבילי.
זה פשוט מזכיר לי סרט אפוקליפטי אחר שעד כמה שהוא היה עטור שבחים, הוא לא קיבל מועמדות לאוסקר. אני חשוב שאתה מבין לבד על מה אני מדבר.
האקדמיה לא מתה על סרטים אפוקליפטים
זקנים.
היעדרה של הנקודה בכותרת שלך
משנה לגמרי את המשמעות של התגובה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
.
וואו, השנה הזו פשוט מלאה בכל כך הרבה סרטים מעניינים
שאני רוצה לראות.
רק להתחיל לחשוב למה אני *הכי* מחכה עושה לי כאב ראש. אני לא מסוגל לבחור!
בהחלט רשימה מגניבה
אגב, רד פיש, אולי פספסתי אבל לא ראיתי כתבה (שהבטחת, למיטב זכרוני) למה 'גרביטציה' יהיה סרט אדיר. כי 'סנדרה בולוק בחלל' לא ממש מלהיב אותי. אבל אולי זה כי אני לא סובל את סנדרה בולוק.
מוזר,
גם אני לא מחבב את סנדרה בולוק.
אבל יש לך סיבה מדויקת למה?
או שהיא סתם ככה מעצבנת גם אותך?
גם היא וגם הסרטים שלה
'איזו מין שוטרת 1&2', 'הכל אודות סטיב', 'ההצעה', 'הבית באגם'. סרטים בינוניים במקרה הטוב. וגם משהו בפרצוף שלה מציק לי. אני לא יכול בדיוק לשים את האצבע על מה, אבל היא פשוט מעצבנת. נראה לי הסרט היחידי שלה שאהבתי זה 'ספיד'. (לא ראיתי 'הזדמנות שנייה' אבל אני בספק שזה ישנה את דעתי לגביה).
יש הרבה שחקניות שאהודות על הרבה אנשים, אבל אותי מעצבנות (מריון קוטילאר, קת'רין היגל, טילדה סווינטון וכו')
במקרה של גרביטציה
אני מניח שהציפיות גבוהות לא בגלל השחקנים, אלא כי הבמאי/תסריטאי הוא אלפונסו קוארון. הוא ביים את "הארי פוטר והאסיר מאזקאבן" ואת "הילדים של מחר", שני סרטים שהציבו אותו ברשימת הבמאים שרבים מגולשי האתר מחכים לפרויקט הבא שיצא תחת ידם. לחובבי הז'אנר, הוא ביים גם את "ואת אמא שלך גם" ו"נסיכה קטנה", השונים מהותית מהסרטים הנ"ל.
תיקון קל
דרייב היה הזוכה הגדול של סאנדנס 2011, אי אז בינואר. לפסטיבלים אחרים הוא הגיע בהמשך השנה אבל הוא עלה על המפה כבר בתחילתה.
"דרייב" היה הזוכה הגדול של סאנדנס 2011?
על איזה יקום מקביל אנחנו מדברים? עד כמה שאני זוכר הוא לא היה בין הזוכים בפרסים המשמעותיים או בפרס הגדול של הפסטיבל ההוא, ואני גם לא רואה שהוא מופיע בתוכניה של אותה שנה בכלל. בנוסף, עד כמה שידוע לי, אחד מתנאי הכניסה של קאן הוא שהסרט יוקרן אצלם בהקרנת בכורה עולמית, כך שגם תאורטית זה לא נשמע הגיוני.
דרייב
אכן ערך את הבכורה שלו בקאן.
בכל מקרה לתנאי הכניסה הנ"ל של קאן יש כוכבית, והיא שמותר לסרט להיות מוקרן קודם בארצו. כך למשל הסרטים של אלמודובר מוקרנים בדר"כ בספרד לפני שהם מגיעים לקאן.
צודק
כנראה שזכרתי לא נכון מאיפה שמעתי על דרייב בפעם הראשונה.
(עם זאת, יש דרכים יותר נעימות להעיר לאנשים על טעות, ודברים יותר נחמדים לראות דבר ראשון על הבוקר מאשר תגובה גוערת כמו שלך.)
סליחה
(למרות שאני יכול להבין למה זה נראה ככה, לא התכוונתי לגעור, רק לציין "עובדה". אני בעצמי לא הייתי בטוח שהוא לא היה שם, אני רק לא זוכר ששמעתי עליו אז, אז תהיתי, וכנראה שהמשפט השני היה מיותר).
דעתי על הטקס ועוד כמה הערות
אני לא נהניתי מהטקס,כמו שקורה כבר כמה שנים.
אין זכיות מפתיעות,אין דרמות על הבמה,לא לחיוב ולא לשלילה,אקדמיית הקשישים של הוליווד נשארים שמרנים ולא באמת מעניינים.
בנוסף,לא תרמה העובדה שברשימת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר,פשוט לא היה מישהו ראוי באמת.
צפיתי ברוב הסרטים המועמדים (לא כולל הארטיסט) אבל נראה ש(שוב)לא היתה שום יצירת מופת של ממש ששווה להתעכב עליה ותיזכר בספרי ההיסטוריה.
מעבר לכך,נאומי הזכיה היו מביכים למדי,מהנאום הנרגש של אוקטביה ספנסר ועד הנאומים המביכים של הצרפתים העילגים שהיה נראה שלמדו כמה מילים בע"פ במידה ויזכו.
בניגוד לרד פיש,אני חושב שג'ים ראש מחקה את אנג'לינה,למרות שהעלה אצלי חיוך,היה מיותר.
סבבה,גם היא לא היתה במיטבה,נראית רע מתמיד והיתה מביכה עם חשיפת הרגל המיותרת גם כן,אבל ללעוג (זה לא היה הומור,זה היה לעג) לאחת מהכוכבות הגדולות והחזקות בהוליווד כשזו עומדת מאחוריך זה מעשה טפשי ומיותר.
לגבי הנקודה הישראלית בטקס,לא היו לי ציפיות של ממש,אבל לא אשקר אם אגיד שלא החזקתי אצבעות ממש חזק.
צפיתי גם בישראלי וגם האיראני,ומבחינתי,אנחנו לוקחים בגדול.
הערת שוליים הוא בעיני אחד הסרטים הישראלים הטובים אי פעם,ובוודאי טוב יותר מכל המתמודדים האחרים שלנו באוסקר בשנים האחרונות.
המסקנה שלי מהטקסים האחרונים,ואין שום סיכוי שזה יקרה,הוא שחייבים לתת חלק בבחירה לקהל.
אם הקהל בוחר מנהיגים,שירים מנצחים ומי יזכה באח הגדול,אפשר לתת אחוז מסויים מהקולות לקהל הרחב.
אין לי ספק שהבחירות בחלק מהפרסים יהיו שונות,אבל בהחלט לא ראויות פחות מהבחירות "הבטוחות" של האקדמיה.
משהו מוזר באנג'לינה ג'ולי
בדרך כלל אומרים על בחורות יפות שהן נראות צעירות, אבל אנג'לינה, למרות שהיא רק בת 30 ומשהו, נראית מבוגרת מזה, ומצד שני, היא עדיין האישה היפה בתבל.
טקס נחמד ביותר
בילי קריסטל – לא אהבתי אותו. הרבה פעמים הוא סיים איזו בדיחה גרועה והמצלמה המשיכה להתמקד עליו כשהוא שותק עם חיוך מעצבן מרוח על הפרצוף וזה היה פשוט מביך. הקטע הטוב היחיד שלו היה 'מה הם חושבים'. יוחזר אדי מרפי לאלתר!
הוגו – בהחלט ההפתעה של הערב. כשהתחילו לחלק את הפרסים, אמרתי 'הנה מתחילה ה Artist-athon. ופתאום מגיע לו הוגו, ומתחיל לקטוף את הפרסים הטכניים. אני לא יכול להעיד אם זה בצדק כי טרם ראיתי את הסרט, אבל כמו שנאמר מעלי…אפקטים ויזואלים? מה עם אנדי פאקינג סרקיס? הבנתי שהאקדמיה רוצים לצ'פר קצת את סקורסזה, אבל יש גבול לכל תעלול.
המנחים הטובים – מסכים כמעט עם הכל. כריס רוק באמת היה מצחיק (גם כשראיינו אותו בקצרה לפני הטקס) אבל לא ממש אהבתי את התספורת שלו.
רוברט דאוני ג'וניור היה גדול. כפי שאמרתי, התחלתי לצחוק עוד לפני שהוא הוציא מילה מהמפה. הבן-אדם כל-כך כריזמטי, נראה כאילו הוא מגיש פרסים כבר שנים.
תלונה יחידה – למה לא הביאו את יו ג'קמן?
הרגעים הטובים:
– הקטע פתיחה של קריסטל היה חביב (גם עשו שימוש טוב בכך שקוראים לו בילי עם קטע מ'מאניבול')
– המופע של סירק דה סוליי היה נחמד
– המונטאז'ים של השחקנים מדברים היה יפה מאוד. אבל הרגיש קצת מר לראות שם את אדם סנדלר אחרי המועמדויות שקיבל. ולמה, סשה ברון כהן, לא דיברת בתור הדיקטטור?!
– אפרופו, הקטע עם האפר של קים ג'ונג איל היה נחמד (אני בטוח שהייתי צוחק יותר אם הייתי רואה את זה בלייב ולא באיזה נגן באיכות גרועה)
הרגעים הפחות טובים:
– אנג'לינה, קמרון דיאז וג'יי-לו
-החבובות (באמת? בשביל זה באתם?)
-אמה סטון. כן, גם אני מת עליה כמו כל אחד אחר, בחורה באמת חמודה ומקסימה. אבל (בלי האשים, פייפר!) עם כל הכבוד, הטקסט שלה נשמע פשוט מאולץ, כאילו היא מדקלמת משהו. ואולי אני גבר עם אפס הבנה באופנה, אבל אני יודע שאין שום הצדקה ללבוש פרפרון ענקי על הצוואר. היא הייתה נראית הרבה יותר טוב בלעדיו.
הסרט הזר – הפסדנו. אוף. נו טוב, לפחות ראינו את זה בא.
המהממת של הטקס – ג'סיקה צ'סטיין. נראתה הכי טוב שם. פשוט מושלמת.
הגבר-גבר של הטקס – טום קרוז. גם הקטע שלו בפתיח היה נחמד, וגם נתנו לו להגיש את ה-פרס. אני שמח לראות שהוא מתחיל לחזור לעצמו אחרי כל השטויות עם אופרה והסיינטולוגיה.
כל השאר זה הארטיסט, שכל מה שיש להגיד עליו כבר נאמר, אז נחסוך את זה. היה טקס נחמד מאוד סה'כ. נפגש בשנה הבאה!
*הערות שוליים (או - נחשו למי יש טוויטר)
– אני גאה בעצמי שהצלחתי ללכת לישון בחצות, לקום ב 3, ולשרוד את הטקס רק עם חצי בקבוק קולה (קניתי אחד גדול וחשבתי שזה לא יספיק).
– בואו נתפלל שלא יהיה המשך ל'מסיבת רווקות' ונוכל לשכוח שהוא אי פעם היה קיים
– קשה לי להאמין שיש פה מישהו שלא ראה לפחות סרט אחד מהמועמדים לפרס הסרט, אבל למי שלא ראה, או ראה חלק מהם, או ראה שוב ורוצה להיזכר, הנה כל הסרטים שהיו מועמדים, בגרסת הגסויות.
http://www.youtube.com/watch?v=9B9EgHlxtlA
– בזמן הטקס נפתחו שני חשבונות טוויטר משעשעים:
אחד לרגל של אנג'לינה ג'ולי –
ואחד לפטמה של ג'יי-לו –
שנה הבאה יש סיכוי שיתנו לטרנטינו?
בתור פיצוי?
תחושת הבטן היא
שהנטייה בפרס הצילום היא לאנשים שעובדים באופן מוצלח עם תלת מימד, עם אווטאר ב-2009 והוגו השנה.
מה שמעלה שאלות כלפי שנה הבאה: בהנחה שסרט החלל של לובצקי ייצא השנה, אני רואה תחרות בינו לבין ההוביט.
ויש בזה הרבה הגיון
אנשים שקופצים לתוך המים העמוקים של טכנולוגיה חדשה ולא לגמרי בדוקה, ועושים את זה טוב, ראויים להערכה. ואין שום ויכוח על כך שהצילום ב"הוגו" מצוין. אבל לגזול מלובצקי פעם שניה?!
בדיוק לפי ההגיון שציינת, הוא נראה מועמד מאוד חזק בשנה הבאה. השאלה היא כמה "צילום" בכלל יש ב"גרביטציה". הרי הסרט לא באמת מצולם בחלל. סביר שחלק גדול מאוד ממנו יהיה למעשה ממוחשב ולא מצולם. מצד שני, זה נכון גם לגבי "הוגו", והרבה יותר מזה לגבי "אווטאר". בקיצור, תנו את הפרס ללובצקי כבר!
גם אני רציתי שעמנואל ייזכה
ואני דווקא חושב שבדיוק עפ"י ההגיון הזה, להוביט יש סיכוי שנה הבאה יותר מללובצקי.
אגב, באטמן 3 מצולם ב-3d?
לא.
נולאן הוא סרבן 3D נודע.
ובינתיים באיראן...
http://reshet.ynet.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/News/Abroad/Worldnews/Article,91414.aspx
רק כי מישהו חייב לומר את זה
סירק דה סוליי היו גדולים!
מעניין שאף אחד לא שם לב לזה שאחד מרקדני הסירק דה סוליי נפל על הרצפה בהתחלה, והמוזיקה השתהתה כמה שניות עד שהרקדן שב למקומו.
אני שמתי לב
אבל ההופעה הזאת הייתה כל כך מדהימה ש.. למי אכפת?
כל אחד עושה טעויות, אבל לא כל אחד עושה מה שהחבר'ה האלה עשו.
שמנו לב,
אבל זה היה כל כך קצר והם המשיכו את ההופעה בצורה כל כך מקצועית, שזה לא דבר שצריך להתעכב עליו.
שמנו לב
אבל היינו עדיין מאוכזבים ממי שהציג אותם ככה שזה הפריע להתרכז במופע ולהנות ממנו. והוא גם לא היה כ"כ מעניין מלכתחילה.
טקס האוסקר חתם סופית את המעבר שלי משונא סנדרה בולוק
לאוהב סנדרה בולוק.
הבחורה אלוהית.
וואו, כמה מהר
http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=868059
טוב.
אני מודה שזה מאוד מצחיק.
התמונה עם מסי מאוד נחמדה.
כל הכבוד לממציאים!
הטוב, הרע והמוזר
הטוב:
– בילי קריסטל הוכיח מבחינתי שלא רק שעוד יש לו את מה שדרוש כדי להנחות טקס אוסקר שלם, הוא עוד ממשיך ומשתפר. למרות החזרה על שטיקים קבועים, הוא עדיין מנחה האוסקרים הטוב ביותר שראיתי ונדמה שבגילו המתקדם, הוא עוד יותר מרשה לעצמו להתחצף ולשבור את הרשמיות המאולצת של הטקס.
– נאומי הזכיה של אלכסנדר פיין, ברט מקנזי והבמאי של פרידה. ככה מקבלים אוסקר, בלי להיות רציניים או כבדים מדי, אבל עם הבנה של המעמד ושמירה על פסון. למרות שפוזת אנג'לינה ג'ולי שג'ים ראש דפק (דין פלטון עד הסוף), בהחלט הוסיפה.
– רוברט דאוני ג'וניור. הבן אדם מסוגל להקריא יזכור ביד ושם ועדיין לצאת מלהיב. את כמויות הכריזמה שמופקות ממנו, אפשר לייצא למדינות עולם שלישי (או לעורכים של נערה עם קעקוע דרקון).
– הדיקטטור הגיע ועשה בדיוק מה שהיה צריך לעשות. נכון שזה לא היה במסגרת הטקס ולמעשה, אפילו לא צלמו את סשה ברון כהן בקהל, כך שאין לי מושג אם הוא נשאר בדמות, אבל זה עדיין היה רגע נפלא.
– ז'ן דוז'רדין נעזר בויקיפדיה לכתיבת נאום הזכיה, מישל הזנוויציוס נותן לילדה עוד חמש דקות ללכת לישון ואוגי מוזמן בכל זאת לטקס ולעלות לבמה. אני לא חושב שהארטיסט הוא סרט כזה טוב, אבל הוא נעשה עם הרבה חום ואהבה ורואים את זה באנשים שמייצגים אותו.
– כריס רוק, למרות שהבדיחות שלו היו צפויות, היה משעשע ביותר.
– מצילתיים.
– קבוצת המבחן. לא הקטע הכי מתוחכם, אבל עשוי טוב ומלמד על חשיבותם של קופים מעופפים בסרטים.
הרע:
– נעזוב לרגע את הרגל, מה עובר על שאר הגוף של אנג'לינה ג'ולי? היא עדיין יפהפיה עוצרת נשימה, אבל היא גם נראתה רזה במידה חולנית. כשנטלי פורטמן נראית מלאה לעומתך, הגיע הזמן לשינוי.
– רואים לה את הפטמה. לא, זה כזה טייפ שמחזיק את השמלה. אתם טועים, זה צל של משהו.
הדבר בו באמת התעסקנו כשג'ניפר לופז הייתה על הבמה.
– הוגו זוכה על האפקטים. עוול היסטורי שמאוחר מכדי לתקן.
– אמה סטון לא רק הייתה גבוהה באופן מטריד (היא באמת נראתה על קביים), היא גם לא הפסיקה לצחוק ולחייך בלי קשר לכלום. יש מי שימצא את זה מקסים, יש מי שיתקשר לאל-סם.
– לא מספיק שמונעים ביצוע חי של "Man or Muppet", גם מושיבים את קרמיט ופיגי לדיאלוג משעמם רק כדי להציג את סירק דה סוליי? אני מצטער, אבל מי שחשב שזה בידור יותר טוב מהופעה מוזיקלית של החבובות, הרכיב את המח עקום.
המוזר:
– זו כבר פעם שניה שג'ורג' קלוני נמצא במצב אינטימי עם המנחה בקטע פתיחה. ג'ורג', יש משהו שאתה רוצה לספר?
– אני יודע שהסרט מועמד לשתי קטגוריות, אבל לא קצת הגזימו עם האהבה ל"מסיבת רווקות" בטקס? אני לא מדבר על כך שמדובר בסרט נוראי בעיני, אבל גם מי שאהב אותו יכול להודות שמארגני הטקס גילו אהבה יתרה אליו.
– הזוכים על הסרט התעודי אמרו "פאק" בשידור חי. שנה שניה ברצף שזה קורה, האם זו תחילתה של מסורת?
– אני לא בטוח אם הבת שזכתה עם אביה על "החוף" (הסרט הקצר) הקדישה את הפרס לאמא שלה כמחווה לנאום של אלכסנדר פיין. די רציתי שכל שאר הזוכים גם יעשו זאת.
– נטלי פורטמן פונה בחיוך אל גארי אולדמן. לא יכולתי לא לדמיין אותה מסתירה אקדח מאחורי הגב.
...
"זו כבר פעם שניה שג'ורג' קלוני נמצא במצב אינטימי עם המנחה בקטע פתיחה."
מתי היתה הפעם הראשונה?
איפשהו בתחילת הסרטון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=itur9FWjHlU
מסיבת רווקות
א. תשעת הסרטים המועמדים לסרט הזר הכניסו בממוצע (בארה"ב) 67 מיליון דולר.
ב. "מסיבת רווקות" הכניס 169 מיליון דולר.
ג. האוסקר צריך רייטינג.
הם כנראה נואשים לרייטינג
אם היו צריכים להכניס את ג'סטין ביבר. בערב שאמור להיות על *קולנוע* *איכותי*. שתי מילים שהקשר בינם ובינו כל-כך לא קיים שאין לזה מושג.
ג'סטין ביבר כיכב השנה
בסרט תיעודי עליו, שהצליח באופן סביר בקופות וקיבל 64% בעגבניות.
כנ"ל מסיבת רווקות
הצליח מאוד, כפי שציינת, וקיבל 90%. זה לא אומר שזה לא סרט נוראי. לעזאזל, אפילו היה באחד המונטאז'ים קטע מדמדומים.
אבל כמו שבילי קריסטל אמר בקטע ההוא, היה צריך משהו בשביל דמוגרפיית ה 18-49. (למרות שביבר ודמדומים זה יות 18 ומטה..)
תשעה סרטים מועמדים לסרט זר?
(ל"ת)
שנתחיל לחשב כמה כסף עשו סרטי הארי פוטר?
אני חושב שאת סעיף ג אפשר להחליף בהאוסקר צריך עוד נשים יפות בשמלות מעצבים שיכולות לדבר על כך שהגודל לא קובע.
היי, לתת לשלישית הארי פוטר להגיש פרס זה רעיון לא רע.
אולי הם היו עסוקים, או משהו.
הם עסוקים בלחוות את השנים האבודות של גיל ההתבגרות.
(ל"ת)
בשם אלוהים, למה?
(ל"ת)
הי, גם אני הייתי חוזר בחדווה לשנות גיל ההתבגרות
אם זה היה אומר שאני אחווה אותן עם אמה ווטסון.
והנה המקופחים:
סרטון שמציג חלק מהסרטים שלא קיבלו התייחסות באוסקר. חלק לא ראיתי, עם חלק אני לא מסכים, אבל יש פה דברים ממש נכונים, כמו ג'וזף גורדון לוויט ומייקל שאנון. אפרופו, המוזיקה ב'סערת רוחות' צריכה לקבל פרס כלשהו! זה היה כמו 'הארי פוטר', רק…מצמרר יותר. ישב על הסרט בצורה מושלמת.
כמובן שהסרט הכי מקופח לדעת היוצר הוא, כמובן, 'דרייב'.
http://www.youtube.com/watch?v=3iztme97NYs
היה נחמד.
הטקס עצמו היה נחמד, בילי קריסטל חמוד (אבל לא מצחיק מספיק שיגיע לו להנחות יותר מפעם אחת), נראה שהמועמדים נהנים מהטקס בייחוד היוצרים של "הארטיסט", המופעים היו לא רעים בכלל ואפילו היו כמה נאומים מאוד מוצלחים (ה"בוא נעוף מפה!" של העורכים מאוד הצחיק אותי). רק חבל שהחבובות לא באמת הגישו פרס. בסופו של דבר הטקס היה יותר טוב מזה של שנה שעברה (שהיה די רע) אבל הרבה פחות טוב מטקסים קודמים יותר. הוא גם הרגיש קצר מאוד משום מה, אולי בגלל השירים.
ועכשיו לזכיות : אמרתי לכם שהזוכים ממש לא צפויים! היו כמה הפתעות ענקיות כולל הזכייה של 'נערה' בעריכה ושל "אנדפיתט" בדוקומנטרי ושל "הוגו" בסאונד ובאפקטים המיוחדים, וכמובן מריל סטריפ (לא ראיתי את הסרט אבל אם הסצינה שהציגו מייצגת משהו אז לא מגיע לה בכלל). היו כמה בחירות תמוהות לגמרי, גם אם צפויות ("הארטיסט" על תלבושות!? וואט דה פאק!?) אבל כמובן הרגע הכי מפתיע וגם הרגע שדי הרס לי את המשך הטקס היה ממש על ההתחלה, קודם כל אני לא מבין מי האהבל שהחליט על סדר הענקת הפרסים המגוחך (במאי לפני השחקנים?) כשבראשם הענקת פרס הצילום כפרס ראשון! בשבילי, זו הייתה הקטגוריה הכי מעניינת בכל הטקס (מלבד הסרט הזר אולי, שגם אותו חילקו מוקדם מהצפוי) וגם אחת הכי חשובות (כמה מסרטי השנה חייבים המון לצלמים שלהם) אבל גרוע מזה הוא שהם נותנים את הפרס ל"הוגו". זה ממש ביאס לי את כל הערב.
נ.ב – מה הקטע שלהם עם ספוילרים? היו גם ספוילרים ל"העזרה", הרסו את הסצינה הכי מבריקה וטובה ב"הארטיסט" וכשהוצגה סצינת הרכבת מ"הוגו" שמעתי אנשים לוחשים 'ספוילר' (לא יודע, לא ראיתי את הסרט עדיין).
נ.ב.ב – הם באמת כיבו את המיקרופון לזוכים בזמן הנאום? איזה מניאקים!
הסצינות שהוצגו מ"הוגו" לא באמת היו ספוילר.
(ל"ת)
לא זוכר את סצינת הרכבות המדוברת פה,
אבל היו קטעים אחרים מ"הוגו" שהוקרנו בין לבין, וממש הרגישו כמו ספוילר נוראי למי שלא ראה את הסרט. נקווה שלא.
מה שכן היה, זה ספוילר מטורף ל"מלחמת הכוכבים" בקטע של ג'יימס ארל ג'ונס. ה-ספוילר ל"מלחמת הכוכבים". כן, באמת היו חסרים משפטים שהוא אמר במהלך הסרטים כדי לשבץ בקטע הזה. נו, באמת.
ובלי שום קשר, היה נחמד מאוד לראות נגיעות מ"הנסיכה הקסומה", פעמיים. ואת אינדי גם.
אני די בטוח
שחווית הצפייה של 'מלחמת הכוכבים' של אף אחד לא נהרסה.
פתאום נזכרתי באחד הבדיחות המוצלחות של הערב
באחד מהפרסים של הוגו (נראה לי האפקטים) שני הזוכים עלו לבמה:
האחד: You Go.
השני: No, Hugo.
שמעו, בניגוד למה שנאמר לפני הטקס- היה לא מעט הפתעות.
לא הרבה, אבל לא לגמרי צפוי.
היו כמה שכולם היו בטוחים שהארטיסט ייקח והוא לא לקח, וכמות הזכיות של הוגו בהחלט הייתה מפתיעה. גם אם רוב ההפתעות היו "לרעה", היה הפתעות, וזה היה כיף.
היו גם המון שכביכול היו צפויים, אבל מתחת לפני השטח זה לגמרי לא היה בטוח כמו שאמרו, כמו הזכיה של סטריפ, פרידה (שהיו המון שחשבו שדווקא הפולני ייקח או הקנדי), הארטיסט בתור שחקן הכי טוב (כן כן אל תשקרו, הרבה חשבו שדווקא קלוני ייקח, אפילו בראד פיט). קיצור, לא היה נורא בכלל..
גם אגי קיבל אוסקר
פה המילה 'אוסקר' אינה מתייחסת לפסלון הקטן והזהוב שמקבלים על הישג קולנועי, (בחייכם, הוא כלב, מה הוא יעשה איתו? ישים על מדף במלונה? חוץ מזה, הוא כבר זכה ב'אוסקר הכלבי', שיסתפק בזה) אלא לבובה הירוקה הזאת מ'רחוב סומסום'.
Ba-Dum Tss
משחק מילים משעשע אינדיד.
למי שמעוניין לדעת, עלייה של 4% ברייטינג היתה השנה
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4195696,00.html
אבל אלו לא כאלה חדשות טובות. המספר עדיין לא גבוה כמו שהערוץ המשדר את הטקס מצפה לו, כך שאפילו ג'סטין ביבר וסאשה ברון כהן לא ממש עזרו.
הטקס נהיה לא רק לא רלוונטי מבחינת הסרטים להם הוא מעניק את הפרסים אלא גם מבחינת זה שהוא מאבד קהל.
אם השנה האקדמיה לא תעניק מועמדות ל"עליית האביר האפל" אתם גם יכולים להיות בטוחים שהרייטינג ידעך עוד יותר וכך גם הכעס על חברי האקדמיה.
יש גבול כמה האוסקר יכול לנסות להידמות לפרסי ה-MTV
(ל"ת)
ואם עליית האביר האפל יהיה סרט גרוע ועדיין יקבל מועמדות?
במה נאשים את חברי האקדמיה אז?
אני מסכים שהיעדרו של 'האביר האפל' מהאוסקר בשנה בה הוא יצא היה מחדל, בטח כשהמועמדים לא היו סרטים נפלאים. אבל לחברי האקדמיה יש טעם מסויים, שייתכן ואינו קולע לטעם הקהל הרחב ואין צורך שיתאמצו על מנת להתאימו. בסוף עוד נקבל מועמדות ל'רובוטריקים' למיניהם.
אם הם יעמידו את עליית האביר האפל למרות שהוא סרט גרוע
אז יהיה אפשר להבין שהם סתם מנסים להתחנף לקהל.
אבל האמת, כבר עדיף את זה מהבחירות הסתמיות העקביות שלהם.
מעניין אם שלמה בר אבא נפגש עם החבובות
הוא הרי היה קולו העברי של בנץ .
ערבבת את 'החבובות' עם 'רחוב סומסום'
(ל"ת)
נכון
אבל הוא בטח מסר ד"ש דרכם.
נכון
אבל זה בכל זאת אותה משפחה. לא *כזה* מוזר.
קרמיט חילטר בשתיהן...
(ל"ת)
אל תעשו הארטיסט בעברית
לפני כמה שבועות, פתחתי ימד"ב במחשב בבית של ההורים שלי והתברר שהעמוד מתורגם לעברית. לא חשבתי שיהיה משעשע כל כך, אבל מתברר שככה נראית רשימת השחקנים של הארטיסט אחרי תרגום:
אני שוקל האם להתקשר להזמין מקום לסוף השבוע, או להעלות זבח לג'ון גודמן.
מה מה מה מה מה מה?
זה היה ככה? בימד"ב? המקורי? כאילו, סתם מיוזמתם?
ברור שלא
זה נראה כמו תרגום אוטומטי של הדף ע"י הדפדפן. דפדפנים "חדשים" (כדוגמת כרום) מציעים תרגום במקרה שהדף לא בשפת ברירת המחדל של הדפדפן, ולרוב גם שואלים האם לתרגם תמיד במצב כזה – אני מניח שזה המקרה כאן.
אני מניח שזה מה שהיה
ימד"ב כבר היה מתורגם כשנכסתי, אז אני מניח שמישהו הפך את זה לברירת מחדל.
משעשע ביותר
גם מזכיר לי פעם אחת שהורדתי תרגום, רק כדי לגלות שהוא לא מקצועי, אלא פשוט שמו את כל התרגום האנגלי ב google translate או מתרגם אינטרנטי אחר. כך למשל כשאמרו למישהו "Screw you" זה הפך ל"אתה בורג" או משהו וכן הלאה. המשכתי לצפות בפרק בכל זאת, וזה היה ממש מצחיק.
אל הצימר זה המניח רעפים הנוצרי החדש!
(ל"ת)
אני דווקא הייתי בוחר ב-"יצוק" :)
(ל"ת)