אם היינו עוקבים אחרי רשימת שוברי הקופות בצרפת, ולא בארה"ב, התופעה המדהימה והגדולה ביותר של השנים האחרונות היתה "ברוכים הבאים לצפון". בצרפת הסרט הזה הוא תופעת טבע. זה היה להיט בקנה מידה חסר תקדים, ואפילו "אווטאר" לא הצליח להאפיל עליו. אבל לכל מי שאינו צרפתי, זאת נראית כמו קומדיה קטנה וחביבה, מהסוג שאפשר לראות באיזה אחר-צהריים אם יש לכם כמה שעות להרוג. הרבה מההומור בסרט היה מבוסס על הבדלי התרבות בין הפריזאים לבין תושבי חבל ה"שטי", וזה לא ממש עובד על מי שלא היה מודע לכך שקיים דבר כזה שקוראים לו חבל השטי. זה כמו להראות לתושב דקוטה הצפונית קומדית מבטאים ישראלית של זאב רווח. אבל למרות הכל, גם אם את רוב הבדיחות פשוט לא הבנתי, זה היה סרט מצחיק. לא שאני מבין מה פה מצדיק טחינת קופות לאבק, אבל מצחיק.
התוצאה של כל זה היא שלסרט החדש של דניאל בון, הבמאי של "ברוכים הבאים לצפון", היתה רמת ציפיות שמקבילה ל"אווטאר 2". למרות השם, "ברוכים הבאים למכס" הוא לא המשך של "ברוכים הבאים לצפון", אם כי הוא המשך ברוחו – הוא נעשה על ידי אותם אנשים, מאותם חומרים. ההבדל הוא שהפעם זה לא מצחיק.
העלילה נעה הפעם עוד מעט צפונה, לגבול בין צרפת ובלגיה. פקידי לשכת מכס על הגבול, שמתעבים זה את ארצו של זה, מגלים לקראת 1993 שאירופה עומדת להתאחד, וזה יהפוך את המכס להיסטוריה. במקום מקום שבו אפשר לעכב נהגים ולחטט להם בבגאז', יהיה צוות מצומצם שינוע בדרכים במכונית קטנה ומקרטעת ויחפש מבריחים. ודווקא לצוות הבלתי-מובחר הזה מצטרפים רובן הבלגי, שמתעב צרפתים, ומתיאס הצרפתי, שמתעב את רובן. לכל אחד מהם הסיבות שלו: רובן מפחד מאלוהים, ומתיאס רוצה להתחבב על רובן כי הוא מאוהב באחותו.
בקיצור, גם הפעם הסרט עוסק בדעות קדומות ולמידה להכיר את האחר. וגם הפעם הסטראוטיפים שעליהם הוא מדבר לגמרי לא מוכרים לצופה הישראלי הממוצע, או לכל הפחות לי. הבלגים קוראים לצרפתים זוללי חלזונות, הצרפתים קוראים לבלגים טורפי וופלים, עד כאן הבנתי, הא-הא. אבל כשכל אחד מהם עושה חיקוי מלגלג של המבטא של האחר, לי הכל נשמע בדיוק אותו הדבר (המתרגם המסכן ניסה להעביר את האפקט לעברית על ידי הוספת "וופל, וופל" לכל משפט בלגי). אולי זה יצחיק צרפתים, או בלגים.
טוב, עד כאן זה לא מפתיע – זה היה נכון גם ב"ברוכים הבאים לצפון". הבעיה היא שבמקרה הזה גם שום דבר אחר בסרט לא מצחיק. הוא בנוי כולו ממצבים קומיים מוכרים וטחונים, ומבצע אותם מחדש בלי שום השראה או חידוש, כמו איזה פרק ישן ולא מוצלח של "זהו זה". יש שם שני אנשים ששונאים זה את זה שנאלצים לעבוד יחד. ויש פושע-בוס עם עושה-דברו טיפש, שמנסה להבריח סמים אל מעבר לגבול, ומתעקש להשתמש כל פעם בשירותיו של אותו טמבל למרות שהוא חוזר ומפשל. ובין לבין, המסר – אל תשפטו אנשים לפי המדינה ממנה באו! – מועבר בערך כפי שהיה קורה ב"פרפר נחמד". מתברר, אל תשאלו, שכולנו בני אדם.
אם ביליתם לאחרונה על גבול צרפת-בלגיה, יכול להיות – ממש לא בטוח – ש"ברוכים הבאים למכס" יצחיק אתכם. אם לא, זה סרט משעמם עד עילפון.
(פורסם בגירסה מקוצרת ב-Time Out תל אביב).
=ברוכים הבאים לצפון
היה אחד הסרטים המצחיקים ! אני לא מסכים איתך שאם אתה לא מכיר את ההבדלים בין התרבויות אז לא מבינים מה מצחיק,
היו שם הרבה בדיחות אוניברסליות שמדבר לכולם.
חייבים להבין שבכל המדינות בעולם( אנגליה גרמניה וכו') חלק גדול מתרבות ההומור מתבסס על ההבדלים האלה,
וזה בדיוק מה שכתבתי
לא הבנתי את ההומור המקומי, ובכל זאת זה היה מצחיק.
סליחה..
בקיאה שניה שמתי לב …דרך אגב ,גם בקולנוע האיראני הלהיטים הכי גדולים זה סרטים מהסוג הזה (צפונים ודרומים ,עירוניים וכפריים) ,ולא כל סרטי הפסטיבלים למיניהם..
אה ומתחיל להגיע נתונים ראשונים מהקופות
http://www.deadline.com/2011/05/thor-divines-3-25-million-in-midnight-b-o/
גרסה איטלקית כבר יצאה וזכתה להצלחה. ראיתי בערך חצי ממנה, והיא לא רעה, אם כי אין בה חדש למי שראה את המקור (ולכן גם נטשתי אותה באמצע).
וכמובן שיש גם רימייק אמריקני בתכנון.
שם הסרט
שם הסרט במקור הוא (בערך) 'אין על מה להצהיר', כך שהמפיצים באמת מנסים לגמור לנו לחשוב שמדובר בסרט המשך. נראה לי ששם יותר מוצלח היה 'המסלול הירוק'. אבל אם הסרט לא מוצלח זה לא באמת משנה.
אה, ואני חייבת ניטפוק: 'ברוכים הבאים לצפון' עסק בהבדלים בין דרום צרפת (מרסיי, אם אני זוכרת נכון) לצפון צרפת. פריז לא כ"כ דרומית…
בהתייחס לביקורת הזאת
אני שמח שבחרתי לראות את קוד מקור ולא את הסרט הזה…
ולגבי מה שנאמר על "ברוכים הבאים למכס" בתור כותרת – אני חושב שהמפיצים מתחילים לעבור את הגבול עם התרגומים שלהם ובלי דרכון! לתרגום זה מצטרף כמובן "בדרך לחתונה עוצרים בX" ודומיו הלא קשורים. אין בעיה לא לתרגם מילולית כשהמילים מאבדות פשר, אבל חלק מלכתוב תסריט זה גם לבחור לו שם מתאים ותרגומים מביכים פשוט יוצרים אנטגוניזם כלפי סרטים לחינם… אם לאינספשן היו קוראים "חלום קטלני" / "חלום אינטימי" לא הייתי רואה אותו (לא ש"התחלה" זה שם כזה מוצלח), ואם לשר הטבעות היו קוראים "אני והחבר'ה בדרך אל ההר" מיליוני מעריצים היו הורגים אותם. אני לא רואה למה זה מקובל לעשות את זה לסרטים אחרים…
ואחרי שטענתי טענה כזו אביא גם דוגמא הפוכה – "מבט מגן עדן" מוכר הרבה יותר טוב מאשר "העצמות המקסימות", וגם מעביר בעברית הרבה יותר טוב את התמה של הסרט מבלי להשמע מגוחך או לגלות את הסוף.
אוף טופיק
כבר עבר מעל לחודשיים מאז היוזמה המבורכת שהייתה באתר שנתנה במה ליוצרים להראות את סרטיהם.
לדעתי צריכים להמשיך לעשות כל כמה חודשים יוזמה שכזאת,כי באמת הפוסט ההוא היה אחד הדברים המדהימים ביותר שראיתי באתר הדי מדהים הזה.
רעיון טוב
אבל בבקשה לשמור את האוף-טופיק לקצרצרים ודו"חקואים.
סבבה
(ל"ת)
נחכה לרימייק האנגלי, אולי זה יהיה יותר מצחיק :-)
היה אי פעם ריימיק אמריקאי יותר מצחיק?
יש שתי קומדיות צרפתיות שאני מאוד אוהב, אורחים מטורפים ואדיוט מושלם, ושני העיבודים ההוליוודים שלהם לא משתווים למקור.
אני יכול לחשוב על רימייק אמריקאי לסרט אמריקאי שיצא מצחיק יותר – חנות קטנה ומטריפה.