ליאם ניסן, שחקן איכותי ומכובד, קם בבוקר לפני כמה שנים וגילה שהוא כוכב אקשן. איכשהו, סרט האקשן הבינוני שלו "חטופה" נהיה להיט ענק, אז הוא נשאר בעסק, והמשיך להגן על החירות, הצדק והדרך האמריקאית נגד טרוריסטים וזאבים. הסרטים שלו נוטים להיות סרטי אקשן בינוניים וסבירים, כאלה שאפשר להוציא לאקרנים בפברואר, כשאין הרבה דברים אחרים לראות, והם מעבירים את הזמן עד שיגיע גיבור העל הבא. וכזה בדיוק הוא כנראה גם "נון-סטופ" – מהבמאי של "זהות לא ידועה", אחד מסרטי האקשן הבינוניים ביותר של העשור! – שכמובן, מגיע אלינו בפברואר.
אבל האמת? הטריילר הזה די מגניב. כן, הסרט יהיה כנראה סטנדרטי, ויש מצב שהרגע הזה עם האקדח בסוף הוא הקטע הכי טוב בסרט – אבל שתי דקות וחצי הוא מחזיק יופי. בואו נשמור על אופטימיות.
קוראים לו בוווואאאאאאאאם
המכונה גם "באינספשן זה היה מגניב".
הטריילר הזה באופן כללי מאוד הזכיר לי את אניספשן
אני לא יודע למה. מבחינת העלילה כנראה אין שום קשר, אבל משהו באווירה החכמה והמותחת מאוד הזכיר לי אותו. לא בטוח אם זה טוב או רע
מצד אחד, סרט עקשן חכם זה דבר טוב מאוד. מצד שני, רק לא עוד סרט עקשן שמנסה להיות עמוק ובוגר (ועוד כזה עם ליאן ניסן. סגנון זהות לא ידוע)
דווקא נראה ממש מגניב
לא נעים לומר, אבל כשזה נוגע למותחנים שמתרחשים ספציפית במטוסים, האמריקאים יוצרים סרטים אפקטיביים במיוחד.
מצד שני, זה לא קצת מרגיש כאילו ראינו את כל הסרט בשתיים וחצי דקות? מה הטעם לראות עכשיו את הסרט אם אנחנו יודעים שבכל מקרה אין שם באמת רוצח סדרתי ושהמטוס הולך לנחות נחיתת חירום מתישהו?
אני חייב לצאת נגד הזרם פה
"חטופה" ממש, אבל ממש לא היה סרט בינוני.
הוא היה סרט אקשן ותו-לא, זה כן, אבל ממש לא בינוני. אפילו ההפך, אחרי עידנים של סרטי אקשן שאו קידשו עד לרמה של אלוהות שרירנים לא מציאותיים, או השתינו בקשת על כל חוק פיזיקה שקיים, בא לנו סרט אקשן עם גיבור שיכול לאיים בגלל שהוא באמת מאיים, ויכול לשבור רעים לחתיכות בגלל שבאמת אפשר לראות שזה סט יכולות שבאמת קיים אצלו. בריאן מילס הוא הג'ון מקליין של המאה ה-21 והגיע הזמן שאנשים יעריכו אותו על כך.
מעניין שאתה מזכיר את ג'ון מקליין
כי זה בדיוק אותו מקליין שסיים את עידן השרירנים הלא מציאותיים והבלתי מנוצחים שאתה מדבר עליו, וזה קרה ב"מת לחיות", בשנת 1988. קצת לפני "חטופה". (זה שעשרים שנה מאוחר יותר ג'ון מקליין הפך בעצמו לסופרמן חסין כדורים, זה עניין עצוב אחר).
היה בכל זאת חידוש בTaken
(אררג, לחצתי על "לעמוד הראשי" במקום להגיב. לא הגיוני שכפתור התגובה פחות בולט, מה גם שאין שום אזהרה, זה פשוט מנווט ומוחק את התגובה שלי)
החידוש בסרט היה שהגיבור די חסר מעצורים. הוא משתמש בכוח רב מאוד ולא מפחד ללכלך את הידיים כדי להשיג את המטרה שלו מהר.
בנוסף, הסרט היה עשוי ממש טוב.
לגבי הטריילר, מה הקטע להראות את כל העלילה כולל הטוויסטים ומה שנראה כמו הסוף שלו? רד, תזהיר פעם הבאה.
יש הבדל ברור בין מת לחיות לבין חטופה (הראשון, לפחות)
ג'ון מקליין נכנס לצרות ומנסה להתגונן. פעם משתלטים על הבניין בו הוא נמצא ולוקחים את אשתו בת ערובה, פעם משתלטים על שדה תעופה כשאשתו אמורה לנחות, פעם טרוריסט מסמן ספציפית אותו וכן הלאה… הוא נשאב.
ליאם ניסן ב"חטופה" לא נשאב לתוך משהו. הוא מחליט לצאת באופן אקטיבי לטפל בבעיה. הוא לא סובל יותר מדי בדרך, אין לו קונפליקטים והוא עצמו לא בדיוק דכאוני. הוא פשוט בא לבצע עבודה. במקרה העבודה קצת אישית, אבל הסרט לא היה משתנה במיוחד אם החטופה הייתה בת של מיליארדר ששוכר אותו.
עבורי – "חטופה" הרבה יותר מזכיר את "קומנדו" של שוורצנגר. מעבר לכך שבשני הסרטים הגיבור יוצא להציל את בתו שנחטפה – המתודה דומה. בשני המקרים הוא יוצא למסע חסר מעצורים, מחסל כל מי שנקרה בדרכו והכל ללא מאמץ ניכר. ההבדל הוא שב"קומנדו" זה נראה מגוחך (ע"ע שרירנים), בעוד שב"חטופה" זה נראה כמו משהו לא בלתי-אמין לחלוטין.
מה שכן, אי אפשר להגיד שזה פורץ דרך – ג'ייסון בורן עשה את זה קודם. ואם לבורן היו יותר מדי קונפליקטים עבורכם – אז ואל קילמר ב"ספרטן" יצא גם הוא למשימה דומה (חטפו את בת נשיא ארה"ב) ב-2005.
איך בקומנדו זה מגוחך ובחטופה לא?
אם ארנולד שוורצנגר וליאם ניסן היו הולכים מכות(כשהם בשיאם, לא היום) על מי היית שם את הכסף? אני בספק אם על ניסן. אז איך בדיוק זה אמין כשניסן מכסח את כל הרעים,אבל לא כששוורצנגר עושה זאת?
בוודאי שהייתי שם כסף על שוורצנגר
אבל זאת גם הפואנטה – שוורצנגר, ולו איך שהוא נראה, הוא גיבור מהסרטים. הוא הארכיטיפ של החייל הסופר חזק והסופר שרירן שמחסל אנשים ואז נותן איזה וואן-ליינר וממשיך הלאה. אבל הדמות שלו כל כך מקובעת בסרטים שהיא מנותקת מהמציאות.
הדמויות של החיילים המאומנים של "חטופה", "ספרטן" ו-"בורן" הן יותר אמינות. הן לא מחסלות מישהו בזכות שרירים בלתי קובנציונאלים, אלא בעזרת קרב של ממש. והקרב לא הולך בשיטת "אני קצת מרביץ לך, אתה קצת מרביץ לי, הרע עומד לנצח ואז הטוב שולף מכה מנצחת". הם הולכים בשיטת "מרביצים אחד לשני ומדממים אחד על השני" (השווה לדוגמא בין סצנת הקרב בדירה בסרט הראשון של בורן לסצינת קרב המחסלים בשיא של שליחות קטלנית 2).
הדמויות עליהן אני מדבר לא מכניעות את האויב בעזרת תת מקלע שיורה על אוטומט יותר כדורים משיש בבונקר ממוצע ("קומנדו"!) – הן צריכות לפגוע באויב כמה פעמים והאויב עדיין ממשיך לצלוע לעברן.
עד כמה משהו מזה מציאותי? שאלה טובה. אבל כשבחור בגודל של ליאם ניסן מרביץ למישהו זה נראה פחות מגוחך מאשר מפלצת טסטוסטרון בגודל של שוורצנגר מרביץ למישהו. נשאל אחרת – אם תעבור ברחוב ותראה מישהו בגודל של שוורצנגר (בשיאו) מרביץ למישהו בגודל של ליאם ניסן – בעד מי תהיה?
יש לציין שסצנת הקרב בדירה בבורן היא סצנת הפעולה הטובה בעשור האחרון
וזה למרות ש:
א) לא ממש יש לציין זאת בהקשר הנוכחי. סתם, תמיד טוב לציין זאת.
ב) הסרט יצא לפני 11 שנה.
תראו בעצמכם.
כן, אוקיי
בסופו של דבר כולם קופצים את הכריש.
לגמרי לא מסכים איתך
הצופה מזדהה עם ג'ון מקליין. למרות שהוא טוב במה שהוא עושה, הוא נתקל במגבלות פיזיות מציאותיות לגמרי, ומתגבר עליהן. הוא אדם רגיל, בדיוק כמונו, שנקלע למצב בלתי רגיל.
בראיין מילס, לעומת זאת, הוא בדיוק ההיפך מאדם רגיל. מעבר למטרה הבסיסית שלו, לקהל אין שום סיבה להזדהות איתו. אם כבר, הכשרונות שלו והדרך בה הוא מאיים על הרעים בסרט הם כ"כ מוגזמים, עד שהם הופכים לקריקטורה.
http://www.youtube.com/watch?v=jZOywn1qArI
אני בטוח שאני לא היחיד שצחק בקטע הזה.
מצטער, אבל אין שום הבדל בין בריאן מילס
לבין אותם שרירנים לא מציאותיים. חוץ מהשרירים כמובן.
חטופה הראשון היה סרט מצוין ממש, אבל טוב ממנו היה ׳נקמה בוערת׳ של דנזל ודקוטה. בכל מקרה סרטים כאלה נעשו מזה עידנים בהוליווד. ע״ע ׳משאלת מוות׳ של ברונסון
הסרט החביב עלי בז'אנר הוא The Limey
השילוב של הבימוי של סודרברג והמשחק של סטמפ מייצר בדיוק את הטון הנכון לסרטים כאלו: אלים, נחרץ ומיואש.
הלינק לדף הסרט שבור.
(ל"ת)
ליאם ניסן וטום הנקס מנהלים תחרות קשה
על מי יקח מהריסון פורד את התואר "השחקן שהכי לא כדאי ליסוע איתו לשום מקום". אם אתם דמות בסרט ואתם רואים שאחד מהם נמצא איתכם על אותו כלי תחבורה, רדו מיד.
אוקי
איך הוא בכלל הכניס אקדח למטוס? ואיך כל הפלאפונים במטוס עובדים? ברור שמשהו פה מסריח…אולי הכל חלום?
אהבתי שהכניסו לסרט אפקטים של אובדן "כח כבידה" – זה היה חסר לי בסרטים אחרים על מטוסים. הרי במטוס שמתחיל בפתאומיות ליפול למטה חייבים כולם לעוף למעלה…ואיך שהוא תופס את האקדח באוויר – רעיון נחמד.
אהבתי גם את "חטופה" אבל את השני פחות, היה בראשון משהו פשוט שלא דרש להפעיל את המוח יותר מדי ואני אוהב את זה. זה נותן לי הזדמנות להנות מהאקשן בכיף.
הוא אייר-מארשל. הוא היחיד שמכניס אקדחים למטוס.
וכיום כבר יש מספיק פתרונות לקליטה בטלפונים.
ברור שיש הסבר
אבל חשבתי שהם מכניסים אקדח רק אם הם מלווים עצורים או משהו כזה…סתם לתת להם אקדח, זה פתח לצרות.
הם גם מעל האטלנטי, קליטה לווינית? מעניין.
"שני שונא לטוס"
"התורים, הקהל, העיכובים". אז כמובן שהוא נהיה אייר מרשל. תנו לי לנחש, זו גם הטיסה האחרונה שלו לפני הפרישה, נכון?
אני מהמר שבר פאלי היא הטרוריסטית. לפחות יש לה שם יותר ישראלי הפעם (איריס).
כל אחד שונא משהו בעבודה שלו.
(ל"ת)
להגיד ש"חטופה" סרט בינוני זו מחמאה
זה סרט איום ונורא. זה סרט של סטיבן סיגל עם ליאם ניסן בתפקיד הראשי(ובגלל שהוא שחקן יותר טוב מסטיבן סיגל, יש אנשים שמפספסים את העובדה הזו).
ואני לא מסכים להגדרה של ניסן כשחקן איכותי (גם לפני חטופה). יש לו בקריירה הרבה יותר סרטים כמו "חטופה" מאשר "רשימת שינדלר".
סטיבן סיגל?
זה לא סרט של לוק בסון?
או שהתכוונת שהו מתאים להיות סרט בסגנון הסרטים של "סטיבן סיגל"?
התכוונתי שמבחינת איכות הוא לא מתעלה על סרטיו של סיגל.
לא ידעתי שזה סרט של לוק בסון,אבל אני לא מופתע.
זה לא סרט של לוק בסון, הוא רק הפיק
(ל"ת)
מצטער על ההטעיה
הבמאי הוא באמת פייר מורל.
לוק בסון כתב (יחד עם רוברט מאק) והפיק.