האקדמיה קיבלה אתמול החלטה מאוד נדירה: אחד המועמדים לאוסקר, שכבר הוכרזו קבל עם ואינטרנט, נפסל ומועמדותו הוסרה.
מדובר בשיר "Alone Yet Not Alone", מתוך הסרט באותו שם. המועמדות שלו היתה מוזרה מאוד מלכתחילה, משום שנדמה שאף אחד לא שמע על הסרט הזה לפני הכרזת המועמדויות. ככל הידוע לי, לא התפרסמה על הסרט הזה אף ביקורת. בשום מקום. ב-RottenTomatoes יש לו 0 ביקורות, וגם חיפוש בגוגל לא מביא שום עדויות ממבקרים שראו אותו. לא היה לו ערך בויקיפדיה. לפי כל המדדים המקובלים, הסרט הזה לא קיים. IMDb (שבו הסרט קיבל, עד יום הכרזת המועמדויות, 27 הצבעות – קצת פחות מ"חתולים על סירת פדלים") מציין את מועד ההפצה הרשמי שלו כיוני 2014. חוקי האוסקר מחייבים כל סרט מועמד להיות מוצג באזור לוס אנג'לס במשך לפחות שבוע במהלך השנה שאליה מתייחס הפרס, ולעתים קרובות קורה שמפיצים מוציאים סרט להפצה ייצוגית בשניים-שלושה בתי קולנוע רק בשביל הזכאות למועמדות, ומחכים עד לשנה הבאה כדי להפיץ אותו באמת. מתברר ש"לבד אך לא לבד" באמת עמד בקריטריון הזה: נתוני הקופות של BoxOfficeMojo מראים שהוא אכן הוקרן, ואנשים אכן ראו אותו. במשך שבוע אחד בספטמבר הוא הוקרן ב-11 בתי קולנוע, והוא דורג באותו סוף שבוע במקום ה-35 בטבלת ההכנסות. ועדיין, כל העסק נעשה כנראה בחשאיות מרשימה.
ובכל זאת, העובדה שסרט כל כך עלום זוכה למועמדות – על חשבון מועמדים אפשריים כמו קולדפליי, לאנה דל ריי וטיילור סוויפט – הגביהה הרבה גבות. אז באקדמיה ערכו בירור. מלחין הסרט, ברוס בראוטון, הוא, מתברר, אקדמאי עם ותק. בעברו הוא כבר קיבל מועמדות אחת לאוסקר, על הפסקול של "סילברדו", והוא גם שימש כראש ענף המוזיקה באקדמיה בשנים האחרונות (באופן אירוני, הוא ישב בראש הענף בשנה שבה האקדמיה הפגינה את שיא הבררנות לגבי חלוקת מועמדויות לשירים: 2011, שבה היו רק שני שירים מועמדים). בראוטון הודה שהוא הרים טלפונים להרבה חברים כדי לבקש מהם לשים לב לשיר שלו. אפשר להניח שכולם עושים את זה, אבל לבראוטון, בתור בכיר באקדמיה, היה, לפחות למראית עין, יתרון לא הוגן. זה הספיק כדי לגרום לאקדמיה לפסול את "לבד אך לא לבד".
פסילת מועמדות לאוסקר היא דבר נדיר. האקדמיה היא גוף קפדני, ובדרך כלל אפשר לסמוך עליה שתבדוק היטב את כשירות הסרט, האדם או – במקרה הזה – השיר, שבע פעמים ומכל הכיוונים והבחינות האפשריות, לפני הכרזת המועמדויות ולא אחרי. ובכל זאת, היו עד היום בתולדות האוסקר ארבעה מקרים שבהם מועמדות לאוסקר בקטגוריה כלשהי נפסלה אחרי שהוכרזה. EW מנה כאן את כל המקרים הקודמים – כולל מקרה מוזר אחד שבו סרט תיעודי לא רק היה מועמד אלא זכה באוסקר, ואז הפרס נשלל ממנו בדיעבד בגלל סיבה טכנית.
שום שיר אחר לא יחליף את "לבד אך לא לבד" ברשימת המועמדים – יהיו רק ארבעה מועמדים השנה. ואלה חדשות מצוינות בשביל מפיקי האוסקר: הטקס התקצר כרגע בכשלוש דקות, ועכשיו הוא יכלול ארבעה שירים שמבוצעים על ידי אמנים מוכרים פחות או יותר (אידינה מנזל, קרן או, U2 ופארל וויליאמס), בלי שהם ייאלצו לפנות זמן גם עבור שיר שאף אחד לא מכיר. כולם מרוויחים! חוץ מאנשי "לבד אך לא לבד", כמובן. וואו, לקבל במפתיע הזמנה לאוסקר ואז ביטול – זה בטח מאוד מבאס.
כל דבר שמגדיל את סיכוייו של "Let it go" לזכות
הוא בסדר מבחינתי
השיר הזה טוב...
כשיר לכתוביות. בתור שיר שנמצא בתוך הסרט הוא מוטמע בו לא טוב והעיבוד לא מתאים ללוקיישן. זה שיר לברודווי. לא לסרט.
לדעתי.
מסכים
לא שמעתי את שאר השירים המועמדים אז יכול להיות ש"שחרר את זה" הוא באמת השיר הכי טוב השנה אבל אם כן, זאת שנה דלה מאוד בתחום השירים בסרטים.
שיר באנלי, שבלוני, והשילוב שלו בסרט חסר מעוף. אם אני משווה אותו לשירים מ"אלדין", "מלך האריות" וכל התקופה הזו של דיסני הוא נאכל בלי מלח, כמו בערך כל השירים בסרט הזה. אני לא יודע אם זה בגלל שאני שומר להם חסד מהילדות או שבאמת הסגנון הזה הועתק פעם אחת יותר מדי.
מה שכן, באמת יש בסוף השיר חלק מאוד "ברוודווי-י" (שאפילו הזכיר לי את "שיער") שקצת מצליח להציל אותו.
*שחררי. ואישית הייתי מעדיף "לשחרר את זה" :P
הדיבוב אגב בחר "לעזוב"…
טוב שהדיבוב הוא "לעזוב".
כשאני חושב על "שחררי" זה מה שעולה לי בראש:
http://www.youtube.com/watch?v=Wi1ZzzSPT_8
(תודה לאינטרנט, שקיים בו כל דבר. פשוט כל דבר.)
כן, גם לי לשחרר נשמע לא רציני. אבל "לתת לזה לצאת" סתם נשמע תרגום מכונה (למרות שזה כן משפט קיים וזה). אז אין ממש תרגום סביר…
And then there were fewer
קצת מצחיק שהשיר המועמד הכי פחות מוכר קיבל פתאום תשומת לב כזאת, רק די מבאס (בשבילם) שאלו הנסיבות.
עד לא מזמן ראיתי בקטגוריה רק את "פרוזן" אז אמרתי "יאללה, ש'לט איט גו' יזכה. לא השיר הכי טוב בסרט, אבל עדיין נחמד." ואז ראיתי את "היא" ועברתי בבת אחת להיות בעד "שיר הירח". שיר מהפנט שמופיע באחד הרגעים היפים בסרט. בד"כ שכשיש ביצוע של שיר בסרט ע"י השחקנים ואז בפסקול מבצע אותו מישהו אחר אני נוטה לא לאהוב אחד מהם (ע"ע Black Sheep מ"סקוט פילגרים"), אבל במקרה זה שתי הגרסאות טובות. ואני גם אוהב את קרן או. מאז שעשתה את הקאבר ל "Immigrant Song" יחד עם טרנט רזנור ב"נערה עם קעקוע דרקון".
לצערי נראה כרגע שהסיכויים מאוד לטובת "לט איט גו", אבל היו כבר הפתעות בעבר. את שני השירים האחרים אני לא מכיר. אני רק יודע ש U2 להקה מעולה והשיר היחידי שאני מכיר שפארל וויליאמס לקח בו חלק היה "Blurred Lines"', שבארה"ב התלהבו ממנו בטירוף מסיבות נשגבות ממני.
לא אוהב לנפץ לך את המציאות
אבל Black Sheep, גם בגרסתו המצולמת בסרט, מבוצע על ידי אותה להקה. ברי לארסון (בניגוד לחואקין פניקס) לא שרה בסרט.
לא נכון, בקרדיטים של הסרט כתוב בפרוש שברי לארסון שרה
(ל"ת)
וואלה
טוב, אז אני מניח שימד"ב, ויקיפדיה ועוד כמה אתרים טועים. אבל היי, מה הם כבר מבינים.
ההחלטה הזאת היא בולשיט מוחלט
ברוס בראוטון לא עשה שום דבר שכל מועמד פוטנציאלי אחר לא עושה, והסטטוס שלו בהוליווד ממש לא כזה גבוה שאחרים צריכים להצביע לו מתוך חשש לגורלם. האפשרות שהועדה שבוחרת את השירים פשוט באמת אהבה את השיר הזה יותר משירים אחרים לא כזו מופרכת.
ממש חבל לי על בראוטון, שהוא מלחין מבריק ולחלוטין בלתי מוערך שכבר שנים רבות מחבר מוזיקה אדירה לסרטים ולא מקבל עליה שום הכרה. הפסקולים שלו ל"סילברדו", "טומבסטון" ו"שרלוק הולמס הצעיר" הם יצירות מופת.
מצד שני,
השיר הזה עבר מסטטוס של מועמד לא מוכר לאוסקר משיר לא מוכר לפיסת טריוויית אוסקר שתיזכר כל עוד מישהו יתעניין בטריוויית אוסקר.
זה נכון גם לגבי הבמאי שהפסיד הכי הרבה פעמים, הסרט עם הכי הרבה
מועמדויות שהפסידו, והזוכה שנפל הכי הרבה פעמים על השטיח האדום. אני בספק אם זה מנחם מישהו מהם.
אין לי בעיה להיות מוכתר כזוכה שנפל הכי הרבה פעמים על השטיח האדום
אם כי נראה לי שלאור יחס כישרון המשחק/פלגמטיות של ג'ניפר לורנס, לאף אחד אין סיכוי לעשות יותר החלקות אלגנטיות על הבמה ממנה.
היא לא החליקה
היא נפלה בסגנון.
היא לא נפלה
היא רצתה לראות את הבמה מקרוב.
זה הזמן/מרחב שהתעוות כדי לאפשר לרצפה להנות מקרבתה.
(ל"ת)
.She was examining the wax
(ל"ת)
אני מאוד מחבבת את אידינה מנזל ואת קרן או, אבל
(א) השירים המועמדים של שתיהן השנה קצת אנמיים, שלא לומר משמימים.
(ב) פארל וויליאמס!! (אם כי יותר אהבתי את שיר הנושא שלו לדספיקבל הקודם, "עובר עלי יום גרוע במיוחד" וכו')
פארל ויליאמס
יש את זה בגרסת 360 קליפים של 4 דקות, ובסה"כ 24 שעות, עם המון רקדנים ועוד מפורסמים
פה למשל סטיב קארל, הלא הוא גרו
נמאס לי לחפש מפורסמים ותוך כדי לשמוע את השיר המעצבן הזה.
(ל"ת)