"סמאח – במאי שהוא משכמו ומעלה, נחשב לגדול מבחינה אומנותית (אבל גם צריך להיות מוכר לקהל הרחב)."
-מתוך מילון 'עין הדג' השלם
אחרי שכותבי האתר נתנו את דעתם לשאלה "מי יהיה הבמאי הגדול הבא" (כשההגדרה הייתה ל"במאי שביים בין סרט אחד לשניים") הגיע הזמן להפנות את השאלה לקהל הרחב. אז, בפעם השלישית בתולדות האתר:
מבין הבמאים הצעירים הבאים, מי יהפוך לסמאח הגדול הבא?
- ג'ורדן פיל ("תברח") (28%, 89 קולות)
- אלכס גרלנד ("אקס מאכינה", "הכחדה") (25%, 78 קולות)
- פפושדו וקשלס ("מי מפחיד מהזאב הרע", "כלבת") (13%, 42 קולות)
- טליה לביא ("אפס ביחסי אנוש") (7%, 21 קולות)
- בארי ג'נקינס ("אור ירח") (6%, 19 קולות)
- דניאלז ("איש האולר") (6%, 19 קולות)
- טום מור ("שיר הים", "הסודות של קלס") (6%, 19 קולות)
- דן טרכטנברג ("דרך קלוברפילד 10") (4%, 13 קולות)
- דרו גודארד ("בקתת הפחד") (3%, 10 קולות)
- ג'ניפר קנט ("הבאבאדוק") (1%, 3 קולות)
מס' מצביעים: 313
Loading ...
ההצבעה תהיה פתוחה עד תחילת השבוע הבא.
התבלבלתם לגבי טליה לביא והסרט שהיא ביימה
(ל"ת)
אולי.
או שאנחנו יודעים משהו שאתה לא.
אני לא כל כך מבין מה גודארד עושה כאן
לא בגלל שהוא לא במאי נהדר שלמד מווידון את כל הדברים הטובים שהיה לו ללמד (ויצא לדרך עצמאית מספיק מוקדם), אלא בגלל שתהילתו הנוכחית היא בכלל בתור השואוראנר של דרדוויל, ואני בספק אם הוא ירצה להמשיך דווקא בקולנוע.
ובכן, תהיה בספק לא עוד
סרטו החדש "זמנים רעים באל רויאל" יוצא השנה.
והוא גם אמור לביים את אקס-פורס
(ל"ת)
המעורבות שלו בדרדוויל הסתיימה עוד לפני שעלתה העונה הראשונה
סטיבן ס. דינייט לקח ממנו את המושכות (ומאז אחרים לקחו את המושכות מדינייט).
ממש לא
הוא לא היה אולי השואו-ראנר, אבל השתתף בהפקה ובכתיבה במעורבות גבוהה, ואפילו כתב פרק אחד ב'דפנדרס' (שלא היתה גרועה כמו שעושים ממנה).
נכון שיש יוצרים שבקושי מעורבים בסדרות שהם התניעו, אבל כאן זה לא המקרה.
אגב, מי שרוצה להתרשם עוד מגודארד שייזכר בתסריט הממש מוצלח של 'לבד על מאדים'.
התלבטות
דרו גודארד לא ביים שום דבר אחרי בקתת הפחד? זה כבר לא סרט חדש ואם אני לא טועה לקח לו איזה שנה משלב סיום הסרט עד שהופץ. בכל אופן, בקתת הפחד זה הסרט שאני הכי אוהב כאן ברשימה אבל גודארד צריך להוכיח קודם שהוא יכול להצליח גם בלי ווידון.
הצבעתי בסוף לג׳ורדן פיל, שקיבלתי מהסרט שלו אווירת רומן פולנסקי ממש בקטע טוב.
בקטע טוב = בלי אונס קטינות?
(ל"ת)
כן, בין היתר
(ל"ת)
הסתכלתי על ה-URL של הפוסט הזה
והופתעתי לגלות ש"סמאח" באנגלית זה אכן auteur.
אפשר רק להבין מה המקור למילה סמאח?
מעבר לזה שהתיקון האוטומטי שלי הפך את סמאח לבמאי, אז אולי הוא יודע משהו שאני לא יודע
ובכן,
מתישהו בשנים הראשונות של האתר גם היה דיון על במאים צעירים ומבטיחים, מישהו כתב תגובה מאוד משתפכת על אחת האפשרויות והתכוון לכתוב שהוא במאי אדיר, אבל בטעות במום המילה "במאי" הוא כתב "סמאח". באופן כמעט מיידי השגיאה אומצה על ידי הקהילה ומאז משתמשים בה בפירוש המוכר לנו היום.
זה היה על שפילברג, כמדומני.
אכן, סמאח על.
ברוך מחייה המתים.
(ל"ת)
וואו,
בהתחשב בכך שלא כתבתי יותר מחמש הודעות באתר, נראה לי, זו אכן קבלת פנים חמה ומלבבת! :)
אההההה
תהיתי לגביי זה.
ועכשיו כשראיתי את ההסבר זה אפילו הגיוני כי ס' נמצאת ליד ב' וח' נמצאת ליד י' במקלדת.
נייס!
חובבן, רואים שאתה לא מתמצא בהיסטוריית הדג.
הדיון לא היה על במאים צעירים ומבטיחים אלא על ספילברג וקובריק (אחד מהם כבר היה בקבר, ממש לא צעיר ומבטיח). והוא לא כתב סמאח במקום במאי אלא סמאחים במקום במקאים (בהתייחסותו לספילברג וקובריק כמובן). טעות תמימה זו של גולש ששמו אילן מעוז היא אכן הפעם הראשונה שמישהו השתמש בביטוי זה (אך בצורת הרבים שלו ולא ביחיד). אבל זוהי לונג ג'ון שהטביעה את מטבע לשון זה בכך שלאחר מכן כתבה "* אוי נו, אני יודעת שהתכוונת לכתוב "במאים", אבל בזה הרגע תבעת מונח עין-דגי חדש, ואתה צריך להיות גאה על כך. :-)". כלומר היא זיהתה את הפונטציאל של המילה ואז היא לא ידעה ש17 שנים (אני מרגיש זקן) אחרי הביטוי יהיה שגור אצל העין הדגיסטים.
|מנסה להיזכר איפה הייתי לפני 17 שנים|
אהההה, נכון. הייתי בן ארבע. אופס
היי, לא הייתי *כזה* רחוק.
פרטים מתערבבים you know.
אני הצבעתי לג'ורדן פיל
יש לו את כל המרכיבים – סרט הביכורים שלו קיבל הצלחה ביקורתית, זכה בפרסים והרוויח הרבה כסף בקופות.
אחד הדברים שתרמו לסמאחיותם של ראשוני הסמאחים (אורסון וולס, אלפרד היצ'קוק), הוא העובדה שלאנשים עצמם הייתה נוכחות חזקה גם לפני המצלמה. לג'ורדן יש את זה בזכות תכנית הטלוויזיה שהייתה לו פעם (גם אם הוא לעולם לא יופיע לפני המצלמה שוב, הסדרה שלו עדיין הפכה אותו לדמות מאד מזוהה).
אתם לא רציניים איתי, היכן טים מילר?
(ל"ת)
אנחנו מאוד רציניים.
ואל תקראי לי שירלי.
כמו כן, מילר הוא במאי מאוד חמוד שסרט הפריצה שלו נזקף לזכותו של הכוכב והתסריטאים שלו. הסרטים הקצרים שלו נחמדים, אבל נראה שהבחור לא הולך בכלל לכיווני אנימציה, ועד עכשיו אף במאי שהלך לעשות סרטי "שליחות קטלנית" לא היה איזה במאי חסר פשרות בעל חזון ייחודי או משהו. בהחלט יכול להיות שאני אתחרט על ההשמטה שלו בעוד כמה שנים, אבל נכון לעכשיו אני לא רואה אותו ב"עשרת הבמאים הצעירים המבטיחים" (הוא כן היה ברשימה המקדימה, אז כנראה שאני כן רואה אותו ב"עשרים הבמאים הצעירים המבטיחים").
מאוד אהבתי את בקתת הפחד
אבל הסרט הזה הרגיש לי כל כך ג'וס ווידוני שאני בספק שגודארד אחראי לתוצר המוגמר.
זו רק אני או שהסרטים בזמן האחרון הם....מממ איך לומר זאת בעדינות
חרבנא לאללה.
מסכים
הסרט האחרון הבאמת טוב היה "הקהל" של קינג וידור. מאז הכל במגמת הדרדרות איטית. מאז ששמו קול בסרטים, הכל הלך קפוט. איפה האנשים עם החזון המרהיב של גריפית' להציג את המציאות. איפה הימים של אנשים הגונים כמו תומאס אדיסון. איפה הימים שלא היה הכל מכות ואלימות אלא הייתה עלילה מורכבת ומרתקת כמו ב"שוד הרכבת הגדול". מה אני אגיד, היו ימים ואינם עוד.
האמת התכוונתי לעבר פחות רחוק.
בינתיים כבר עברה חצי שנה וב-2018 לא ראיתי סרט אחד ראוי למאכל (היחידים שעוד איכשהו נסבלים הם שיירים משנה שעברה. ללא ספק עדיף לפרוש לטלוויזיה בקצב הזה (האמת שזה מה שרוב האנשים שאני מכירה כבר ככה עושים ,מי המשועמם שהולך לקולנוע היום בכלל?)
״מי המשועמם שהולך לקולנוע היום בכלל?״
כולנו. כולנו המשועממים שהולכים לקולנוע.
זה אתר לחובבי קולנוע, פספסת את זה איכשהו?
על מה אתה מדבר?
אני פה בשביל הדגים! אתה רומז שאני באתר הלא נכון?
הוליווד ממזמן הפסיקה להמר על סרטים עם תקציב בינוני המיועדים למבוגרים
ורוב מה שיש בקולנוע זה אורגיות גיבורי על שאליהם הולך כל הכסף. ובפעמים הבודדות שהלכתי לקולנוע לא התאכזבתי רק מהסרט, לא מחווית הצפייה הבלתי נסבלת באדיבות הקהל והסדרנים האדישים למצב. אז גם עד שכבר יוצא סרט נחמד עדיף לראות אותו בבית (והאמת החווית צפיה שם הרבה יותר טובה). שלא לדבר על כך שאם אדם רוצה בידור למבוגרים אז בהחלט עדיף לו להישאר בבית ולצפות בסדרות איכות שמופקות היום על ימין ושמאל ולא רואות ממטר את רוב הסרטים שיוצאים היום מהוליווד.
לא ידעתי שזה אתר לחובבי קולנוע, חשבתי שזה אתר לחובבי סרטים. אני בהחלט חובבת סרטים אבל אני מוצאת פחות ופחות סיבות לבקר שם. רוב היבול שמגיע לארץ מעפן ועד שמגיע סרט טוב הוא נעלם מההקרנות תוך שבוע. עדיף להישאר בבית ולצפות בסרט שלא הוקרן בארץ/סרט שהוקרן לדקה/סרט ידשן. חוסך כסף,זמן, טרחה וההנאה הרבה יותר גדולה.
מאמר מעניין שמסכם את השפעתה של מארוול על שוק הקולנוע בעולם
לא מחדש במיוחד, אבל מסכם היטב:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3738647,00.html
כמעט יש משהו במשהו שאת/ה אומר/ת
אמנם לא חרבנא לאללה, אבל אם מסתכלים על הסרטים של הבמאים מהסקר לפני 17 שנים, לעומת הסרטים של הבמאים מהסקר למעלה, רואים שאין מהסרטים למעלה באמת כאלה שמתקרבים ל"אמריקן ביוטי", "ממנטו", "רקוואיים לחלום", "דוהי דארקו", "המטריקס" (למרות שהוא לא טוב כמו הקודמים שהזכרתי אבל יש עליו קונצזוס שכן), ואלה רק מה שראיתי. לא נראה שאחד מהסרטים שבסקר הנוכחי יגיע למעמד שהסרטים מ-2000 הגיעו. אפילו לא קרוב. אולי חוץ מ"תברח" ו"מי מפחד מהזאב הרע" וגם זה רק כי הוא ישראלי. אולי עברנו את הזמן שיכולות להיווצר קלאסיקות, עקב עומס סרטים, או שהשנים משבחות סרטים, וצורבים אותם עם הזמן בזיכרון והופכים אוצם לקלאסיקות, כך שאי אשר לדעת בזמן אמת איך יסתכלו על הסרטים של הזמן שלנו. אבל אם זה באמת יקרה, זה לא יהיה עם הסרטים מהסקר הזה.
טעות שלי, דוני דארקו מהסקר של 2006
למרות מ2001…
דעה נגדית:
הרבה מהסרטים למעלה מתקרבים לסרטים שציינת, עוקפים אותם, עוצרים באמצע הדרך צועקים "ביפ ביפ" וממשיכים לדהור.
כמו שאמר החכם באדם:
"אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה" (קהלת, ז, 10).
יש משהו מתעתע בנוסטלגיה, שגורם לנו לראות את העבר כמפואר יותר מההווה העלוב, למרות שבמקרים רבים זה לא ככה. אין שום דבר פסול בזה, כמה מהסרטים האהובים הם כאלה בגלל ההקשר הספציפי בחיים שלי בו ראיתי אותם, צריך רק להיות מודעים ל"הטיה" הזו.
טום מור
הצבעתי לטום מור כי הוא יצר את אחד הסרטים האהובים עליי מאז ומעולם (שיר הים), אבל הוא לא באמת נכנס להגדרה של במאי חדש כי הוא הוציא שנה שעברה את "המפרנסת", הסרט השלישי שלו.
חוץ מזה, אלכס גארלנד אכן פיתח בי ציפיות אבל אז הוא הוציא את הכחדה, שעל פי שמועה היה סרט מקושקש. לגבי ג'ורדן פיל אני גם בספק, כי הסרט היה לא רע בכלל (אם כי לא יצירת מופת), אבל צריך לראות שיש לו עוד טריקים בשרוול חוץ מיחסי גזע בארה"ב.
המפרנסת הוא לא של טום מור.
מור רק הפיק, נורה טוואמי (שביימה ביחד עם מור את "סוד הספר מקלס") ביימה.
ואגב, מור קיבל גם את הקול שלי. אני חושב שהוא לא פחות מהמיאזאקי הבא
הבעיה היא שהאיש מתרוצץ כבר ארבע שנים ומנסה לקושש תקציב לסרט הבא שלו, בלי הצלחה יתרה.
ומצד שני, לפני שלושה חודשים האולפן פרסם בטאמבלר הערכה שהסרט יצא ב-2020 או 2021
ולפני חודשיים בערך גם פרסמו מודעות דרושים לאנשי צוות שיעבדו על הסרט, אז אולי דברים זזים.