אנשים אומרים שהם רואים את סרטי "מהיר ועצבני" בשביל המכוניות, אבל איזה אחוז מתוך הסרט באמת כולל מירוצי מכוניות? תכלס, לא הרבה. כל השאר מלא בדיבורים, בדיחות, עלילה, וין דיזל עושה פרצופים קשורחים וכאלה. משעמם! "Need for Speed" (רשמית, זה שם הסרט בארץ למרות שבכל מדריכי ההקרנות הוא מופיע כ"הצורך במהירות) מנסה להגשים את החלום: סרט מירוצים שמורכב ממירוצים בלבד. ואם לא בלבד, אז לפחות כמה שיותר.
ואכן, במקרה הזה חלק משמעותי מהסרט מלא במירוצי מכוניות, מרדפי מכוניות, ושאר סצינות של מכוניות נוסעות מהר מאוד. הוא משתמש בכל תירוץ עלילתי אפשרי, ולא משנה עד כמה הוא קלוש או מטופש, כדי לספק סצינות של אנשים מתחרים זה בזה, או סתם עושים דברים מופרכים במיוחד תוך כדי נסיעה. תדלוק, למשל. כן, ברור שאתם ממהרים; יש, אפשר לומר, צורך במהירות. אבל אם אתה לא מטוס קרב ישראלי בדרך להפגזת הכור האטומי באיראן, אין שום סיבה שלא לעצור בצד לשלוש דקות.
בכל זאת, המירוצים והמרדפים לא נמשכים 100% מאורכו (המוגזם בעליל: יותר משעתיים. למה כל כך ארוך? חשבתי שיש צורך במהירות) של הסרט. וחבל. כל מה שאינו מרדפי מכוניות בסרט הזה הוא מטופש, משומש או סתם מעורר פיהוק. ארון פול הוא הילד הטוב, מכונאי קשה יום שהוא גם נהג מירוצים מוכשר בלילות, שמסתבך עם דומיניק קופר בתור הילד הרע, נהג מירוצים מקצוען – דמות עמוקה ורבת רבדים, שעושה הכל חוץ מלשאת על עצמו שלט מהבהב האומר "אני דושבאג". זמן קצר אחרי תחילת הסרט הילד הטוב נשלח לכלא על לא עוול בכפו, ודקה מאוחר יותר הוא יוצא משם ורוצה נקמה, מהסוג שאפשר להשיג רק באמצעות נסיעה מאוד מהירה לכל מיני מקומות. בכיסא שליד הנהג יושבת בלונדינית יפה עם מבטא בריטי (אימוגן פוטס); לא הצלחתי להבין למה היא שם, מלבד הסיבה המובנת מאליה, שהיא שאם היא לא היתה שם לא היתה בסרט בלונדינית יפה עם מבטא בריטי. לקרוא לדמויות קלישאה יהיה עלבון לקלישאות. אומרים שארון פול הוא שחקן טוב, אבל כנראה שהוא צריך טקסט בעל משמעות כלשהי כדי שזה יתבטא. אפילו אם אתם רגילים לסרטים עם עלילה צפויה ומטומטמת, הסרט עדיין מצליח להתבלט בעלילה צפויה ומטומטמת במידה מדהימה – אבל זה לא טמטום אגרסיבי כזה שנראה כאילו נועד בכוונה לעצבן, זה טמטום של תסריטאי שפשוט לא אכפת לו בשיט מה ממלא את הרווח שבין מרדף אחד לאחר. התסריט של הסרט כולל, אני חושד, עמודים שלמים שכל מה שכתוב בהם הוא "בלה בלה בלה נקמה או משהו ואז מתחיל עוד מרדף".
וכל זה, לא משנה: אפילו את העלילה הכי נדושה, קיטשית ומטופשת בעולם אפשר לסבול בשביל ההזדמנות לצפות במירוצי המכוניות הטובים ביותר שצולמו אי פעם. חבל רק שב"Need for Speed" אין כאלה. לסרט היו יומרות להיות סרט המירוצים האולטימטיבי: ביח"צ לקראת הסרט דובר הרבה על כך שבניגוד לרוב הסרטים היום, פעלולי הנהיגה בסרט בוצעו ברובם במציאות, ולא באנימציה ממוחשבת; אחת הסצינות הראשונות בסרט מתרחשת בדרייב-אין (כי, מתברר, יש עדיין דרייב-אינים פועלים) שבו מוקרנת הסצינה מהסרט "בוליט", שנחשבה במשך הרבה שנים לגביע הקדוש של סצינות מרדפי המכוניות. כך שהסרט מכריז על יומרות גבוהות, בתחום מרדפי המכוניות אם לא בכל תחום אחר. אבל עם כל הכוונות הטובות, בסופו של דבר מרדפי המכוניות בסרט הם, איך לומר, די בסדר. לא רעים. מכוניות יפות נוסעות מהר, ומצלמות רודפות אחרי מכוניות יפות. סבבה, אבל זה לא משהו שלא ראיתם כבר בסרטים מהירים ועצבניים למיניהם, והבמאי סקוט ווה (הנקרא על שם הקול שעושה בוגאטי ויירון כשהיא עוברת אותך ב-315 קמ"ש) לא מתגלה ככשרון נדיר ומקורי בצילום סצינות מרדף. נאמר זאת כך: ציפיתם ללמבורגיני של סרטי המירוצים? קיבלתם יונדאי. היא תביא אתכם מנקודה א' לנקודה ב', אבל לא תתקשרו להשוויץ על זה אחר כך לחבר'ה.
אם אתם אוהבים מרדפים מספיק כדי להקדיש זמן לצפיה בסרט, תעשו לעצמכם טובה ותצפו בו בדו-מימד. זה אחד הסרטים שבהם התלת-מימד לא רק שלא מוסיף לסרט אלא פוגע בו. העניין הוא כזה: מכוניות מהירות עוברות מרחק גדול בזמן קצר, לכן כדי לצלם אותן – ולראות יותר מטשטוש חולף למשך שני פריימים – צריך להתרחק. כשמצלמים מרחוק, לא ממש רואים הרבה עומק; האפקט הזה עובד היטב בטווחים קצרים בלבד. אבל כדי שהצופים לא ירגישו שהם סתם שילמו שישה שקלים על משקפיים, הסרט מבליט ומגדיל את העומק באופן מלאכותי. העומק הכפוי גורם לכל דבר בסרט להיראות קטן: אינטואיטיבית, המכוניות נראות כמו דגמים קטנים, אפילו אם הן צולמו בגודל מלא. בקיצור, במקום להפוך את החוויה ל"אמיתית" יותר, התלת-מימד עושה בדיוק את ההיפך: הוא גורם לה להיראות מלאכותית, משכנעת פחות וסוחפת פחות.
אם מה שאתם מחפשים בסרט הוא עלילה סבירה, או אפילו סבירה מינוס-מינוס-מינוס, תסריט ברמה שמעל ים המלח, שחקנים בעלי רמה כלשהי של כריזמה, או כל דבר אחר מלבד מרדפי מכוניות – דלגו על הסרט הזה. אם מרדפי מכוניות והרבה הוא כול מה שאתם מחפשים, כדאי לכם ללכת, אבל אפילו במקרה כזה אתם לא חייבים לרוץ. אין צורך במהירות.
פורסם במקור בוואלה
המשפט שקרע אותי
"…יותר משעתיים. למה כל כך ארוך? חשבתי שיש צורך במהירות"
הסרט הכי גרוע שראיתי בבית קולנוע השנה. זה היה בחינם ואני עדיין מתחרט שהלכתי. לשבת ולצפות בסרטוני מירוצים ביוטיוב במשך שעתיים (דבר שאין לי צורך אי פעם לעשות) יהיה ניצול יותר טוב של הזמן. גם לשבת ולצפות בקיר, האמת.
בוגאטי ויירון ב-315 קמ"ש עושה 'סקוט'?
אולי המרדפים מאכזבים בדיוק בגלל ש"פעלולי הנהיגה בסרט בוצעו ברובם במציאות, ולא באנימציה ממוחשבת"? אחרי שמתרגלים לראות מכוניות שקיבלו פטור מחוקי הפיזיקה, מכוניות שומרות חוק (חוקי טבע, לא חוקים אנושיים; אחרי הכל, הצופים רוצים להנות) עשויות לשעמם.
הם היו צריכים ללכת על הטריק של סדרות אנימה
באנימה, אם רוצים לעשות סדרה שכולה קרבות מפלצות/קרבות רובוטים/קרבות קלפים בלי להתאמץ לתרץ את זה, הסדרה מתרחשת בעולם שבו זה התחביב היחיד של אנשים בעולם ואין להם שום דבר אחר לעשות בחיים. אם הסרט היה עושה את אותו דבר, הוא היה יכול להראות כמה מרוצי מכוניות שהוא רוצה בלי לפגוע באינטיליגנציה של אף אחד.
או שלא.
בכל מקרה, אני לא אופתע אם קיימת סדרה כזו.
Speed Racer
שגם עשו ממנה סרט. שנטבח. קשות. גם בביקורות וגם בקופות.
(ואני? אנוכי התמים אהבתי. איך אמר פעם מבקר הקולנוע הנחשב דיוויד קארני – הבו לי מכונית הננהגת בידי ויקינג שמנסה להרוג את התחרות עם שרשראות ברזל שעפות כל פעם שהוא מקפיץ את האוטו ואני מאושר).
יוגיהו המימד החמישי
בעצם זה אופנועים,לא מכוניות,והם לא הנושא העיקרי,אבל עדיין.
Redline (2009) !
אבל זה סרט, לא סדרה.
הייתה הקרנה קטנה שלו בארץ מטעם אמא"י, לפני שנתיים :)
אני כבר רואה את משפט הפרסום לסרט הזה
"ההזדמנות לצפות במירוצי המכוניות הטובים ביותר שצולמו אי פעם (דורון פישלר, עין הדג\וואלה)"
בהחלט כדאי לצרוך ספיד
אם אתם לא רוצים להירדם בסרט (המשתמש אינו מעודד שימוש בסמים, וגם ככה הוא high בנטורל).
כל דבר בסרט הזה משעמם – המשחק, הבימוי, המרדפים. אין שם דבר אחד שלא ראיתם קודם איפה שהוא. ולמרות שהרבה טריילרים נוטים להיות פרטניים ביותר, משום מה בסרט הזה יצא לי לחשוב הרבה פעמים "אה, עכשיו בטח יקרה כך וכך כי יש קטע בטריילר שכך וכך". לא שצריך את זה, גם מי שלא ראה שנייה אחת קידומית של הסרט כנראה ידע כל דבר שעה לפני שהוא קורה. אבל הסקתי הרבה דברים במהלך הצפייה על סמך קטעים מהטריילר. אולי כי לא הייתי ממש מרוכז בסרט. אמרתי שהוא משעמם?
נ.ב. לא ראיתי "שובר שורות" אבל אני יודע ש"ביץ'" זה בערך הקאץ'-פרייז של אהרון פול שם. בהתחלה חשבתי שהוא כנראה לא יגיד "ביץ'" בסרט כי זה PG-13 אבל אנשים שם כן אומרים את זה והוא לא! כלומר, לא רק שמעריצי "שובר שורות" יראו פה את פול בתצוגת משחק אנמית ביותר (למרות שכמו שאמרת, אי אפשר ממש להאשים אותו כי עומק התסריט הוא עובי הדף עליו הוא הודפס), אפילו את זה הם לא מקבלים!
בקיצור, סרט נקמה / מכוניות סטנדרטי, שיכל היה באותה מידה להקרא "מרדף עצבני 5" / "מכור על גלגלים" / "טובי מרשל וגנב האגזוז". בזבוז של זמן וכסף.
היי היי היי
לא ללכלך על "מרדף עצבני", זאת בדיוק דוגמה למה שהסרט הזה הוא לא: מטופש, אבל מבדר מאוד.
חלילה
מסכים איתך ב 100%. זה סתם הדבר הראשון שעלה לי לראש. לו רק וויליאם פיכטנר היה מגיח גם בסרט הזה, לפחות היה בו משהו מעניין..
סרט מטומטם לאללה. נהניתי מאוד.
אולי בגלל שאף פעם לא ראיתי מהיר ועצבני? זה בטח נהיה משעמם נורא בפעם ה-20.
מה שכן הסרט מרגיש כאילו הוא מתחיל באמצע. לא שאני צריכה מונטג' מרגש סטייל UP בסרט כזה, אבל מוגזם איך שהסרט מצפה שיהיה איכפת לי מהפגישה עם האקסית של אארון פול עוד לפני שאני יודעת מי זה הדמות ואיפה אנחנו בכלל.
ואם כבר אארון פול – אני מסכימה שההופעה שלו אנמית וכו', גם הדמות שלו הכי מעפנה בקאסט, אבל אני חייבת לומר שהיה כיף לראות אותו בסצנות היותר רגשניות, במוות של הטווינק שלו ובבית חולים היה לי פלאשבק לג'סי וג'יין. :)
חוץ ממנו שאר הדמויות חביבות, לא רציתי לרצוח אף אחד.
היה אפשר בלי ההטרדה מינית במשרד אבל זה בקטנה.
העובדה שהם מסכנים את החיים שלהם ופוטנציאלית הורגים אנשים בכזאת קלילות הייתה קורעת.
בקיצור, תלכו לזה אם משעמם לכם ואתם מתגעגעים לג'סי פינקמן.