קרדיט לממסד האפל, המכונה דידי, ב"נייד ובדיוני": הוא אכן גילה את זה לפני Deadline.com. יש אנשים שכל חייהם לא הגיעו להישג כזה.
אתמול בלילה עלה לרשת אתר קטן, שכולל תמונה אחת. האתר מכריז על סיום הצילומים של "מהומה רבה על לא דבר", סרט מאת ג'וס ווידון, ה"מבוסס על מחזה" (של שייקספיר, אפשר להניח, אבל שייקספיר לא מקבל קרדיט). רשימת המשתתפים הארוכה כוללת את נייתן פיליון ("פיירפליי"), קלארק גרג (סרטי מארוול), טום לנק (באפי/אנג'ל) ועוד שחקנים שהופיעו בפרוייקטים קודמים של ג'וס ווידון.
ווידון, כידוע, עסוק כרגע בצילומי "הנוקמים", ולרוב האנשים זה לא מאפשר לצלם עוד סרט קולנוע, ככה, על הדרך. אולי מדובר בסרט-רשת קטן יחסית בנוסח "ד"ר הוריבל". נראה כאילו אף אחד חוץ מהמעורבים בעניין לא יודע עדיין בדיוק מה זה (הידיעה של ההוליווד ריפורטר שעלתה בעניין מבהירה שגם לגביהם זאת היתה הפעם הראשונה שהם שמעו על זה). אבל כמה מהמשתתפים אישרו בטוויטר שהסרט הזה קיים.
מצד שני… קוראים לזה "מהומה רבה על לא דבר". יכול להיות שג'וס והחברים חושבים, ובצדק, שזה יהיה נורא מצחיק לעורר המון רעש והתרגשות ברשת על פרוייקט שלא באמת קיים (או אולי קיים, אבל אורך פחות משש שניות), בעוד האמת המפורשת עליו היתה לכולם מול הפרצוף כל הזמן, באותיות גדולות ובהירות. זאת מהומה רבה על לא דבר, מה לא הבנתם?
וגם אם זה לא...
לגוס אני סולח, ככה זה כשאתה האבא של שתי סדרות טלויזיה כ"כ טובות ( את פיירפלי עוד לא ראיתי, כנסו בי חופשי….)
חוץ מזה, אחרי שהיא שרפה לי את הלב בדולהאוס, את איימי אקר אני רוצה לראות כל הזמן… :)
אחת הסיבות שאני מחכה ל'נוקמים' היא בכדי להבין
למה כולם מתלהבים מווידון. את הסדרות 'באפי' ו'פיירפליי' לא ראיתי. הדברים היחידים שראיתי שהוא עשה, היו סרט אחד שהיה קשור קשר ישיר לסדרת טלויזיה והשני שהיה בעצם אוסף סרטוני אינטרנט קצרים. את שניהם מצאתי כחביבים אך לא גאונים, בטח שלא כאלו שיגרמו לי לצפות בכליון עיניים לכל מה שהוא יוציא בהמשך (גם אם זה איזו פיסת מידע מעורפלת).
לכן אני מחכה לסרט רשמי שהוא יוציא באורך מלא, שיוכל לעמוד בפני עצמו (אפילו שגם 'הנוקמים' קשור לאיירון מן, קפטן אמריקה וכל אלה) ויגרום לי להבין אם יש משהו שעומד מאחורי האגדה הזו.
אז באמת כדאי שתנסה
את היצירות "האישיות" יותר שלו, כמו 'באפי', הספין-אוף 'אנג'ל' ו'פיירפליי'. גם אם 'אוונג'רס' יהיה סרט טוב, זו עבודה להשכרה לעומת האחרות שברא ממוחו.
(אפשר גם לנסות את 'דולהאוס', אבל רק אם ממש, ממש יבער לך אם באמת תמצא עניין בעבודותיו של ווידון בעתיד. גם זו יצירה שבאה ממנו, היא נולדה בעיקרון כניסיון להצלת הקריירה הכושלת של אלייזה דושקו ותו לא. בסופו של דבר, ולאחר חצי עונה ראשונה זוועתית, יצא משהו מעניין למדי. אבל שוב, רק למיטיבי לכת.)
הייתי גם ממליץ על עבודות הקומיקס של ווידון, אלא שמרביתן סובבות את הבאפיוורס (ויקומי פיירפליי\סרניטי ודולהאוס) או נעשו עבור מארוול (ריצה מרשימה בחלקה על Astonishing X-Men וקשת סיפור מאכזבת על Runaways). לשיקול דעתך בלבד.
כדאי לך לראות לפחות קצת מהצד הטלויזיוני כדי להבין באמת
אם כבר ראית את סרניטי, אז תראה את פיירפליי, זו לא התחייבות גדולה – מבחינת זמן הצפייה, אתה יכול לחשוב על זה כטרילוגיית פריקוול לסרניטי…
איזה מצחיק אתה
איך אפשר לשאול למה כולם מתלהבים מווידון, ובאותה נשימה להגיד שלא ראית את באפי ופיירפליי? שתי הסדרות האלה הן המאסטרפיסים שלו, והסיבה היחידה לכך שיש לו מעריצים כל כך אדוקים. גם אם לא התלהבת מסרניטי ומד"ר הוריבל, צריך לזכור שחלקנו נאהב אהבה עיוורת כל מה שהוא יעשה רק בזכות אותן שתי סדרות, אבל גם שהוא זכה בהערצה הקנאית הזאת בזכות ולא בחסד.
קודם כל, תודה על המחמאה.
שנית כל, ואולי זה חבל, אבל מה לעשות.. אני כל כך לא הולך לראות סדרה עם שבע עונות שיצאה לראשונה בזמן שהייתי עוד בבית ספר, מההתחלה עד הסוף. אין לי את הזמן, הכח, המשאבים, או הרצון לעשות את זה. במיוחד כשאני שומע אמירות כמו "צריך לעבור את העונות הראשונות כדי להגיע לפרקים הטובים..", סליחה?! יש לי דברים לעשות בחיים (טוב, בחלקים מהם לפחות). אחת הסיבות שאני מתחבר לקולנוע יותר מטלויזיה היא בדיוק בגלל היכולת של במאי לגרום לי להעריך אותו רק על ידי שעתיים ומשהו של שהייה בקולנוע. חוץ מזה, אם זאת "הסיבה היחידה", כלשונך, שיש לו מעריצים רבים כל כך אז הוא סוס פוני של טריק אחד (או איך שלא הולך הביטוי הזה בעברית) ולא ראוי להערכתי. לדעתי, בהנחה שהכשרון שלו לא התבזבז במלואו על "באפי" וכו', הוא יוכל לעשות עבודה טובה גם בקולנוע.
תראה, זה לא בדיוק רק "פוני" אחד...
הוא עשה המון דברים, שרובם היו טובים, וכמה מהם היו אפילו מדהימים. אתה לא יכול לבחור במודע לא לצפות בכמה המדהימים, ואז להגיד שאתה לא מבין מה מתלהבים ממנו.
אם אתה מראש אומר שאתה מעדיף רק קולנוע ולא טלויזיה כי אלה יצירות קצרות יותר, אז בסדר, ווידון עשה רק סרט אחד. חכה לשני כדי לגבש דיעה לגביו.
אני לא אומר את זה בתור סוג של ביקורת.
אני באמת לא מבין למה אנשים מתלהבים מממנו, מילולית, כי לא נחשפתי להרבה דברים שהוא עשה ואולי באמת מתישהו אני אמצא זמן לצפות באחת הסדרות שלו. ובכל זאת, ועם כל הכבוד לעבודה שלו בטלויזיה, אם מישהו רוצה לטעון שהוא גאון שלא היה כדוגמתו (עד כדי כך שאני אחשוד שהוא שייך לכת שסוגדת לו) זאת זכותו, אבל הגיוני לצפות שהגאוניות שלו תתבטא גם בפרוייקטים אחרים שלו. אם אני אתן דוגמה שקצת יותר רלוונטית אלי, כאחד שקרא את כל סדרת "הארי פוטר", אם מישהו ישאל אותי מה מיוחד בג'י קיי רולינג, אני אוכל לומר לו שהוא חייב לקרוא את כל שבעת הספרים (ואולי אף לראות את שמונת הסרטים שיצאו), עם כל אלפי העמודים שכרוכים בזה, או שאני אוכל להגיד לו "היא סופרת טובה. חכה לספר הבא שהיא תוציא ותראה את זה".
אבל זה בדיוק הקטע -
אפילו בתגובות אליך כאן אף אחד לא אמר לך שאתה חייב "לראות את כל הדברים שג'וס עשה אי פעם". אז לשם השוואה, זה כמו שתגיד למישהו שישאל אותך על רולינג "אתה צריך לקרוא את ספר 3 וספר 7 כדי להבין". בדיוק הפוך ממה שאתה אמרת.
"ג'וס תסריטאי מעולה ובמאי לא רע בכלל.חכה לנוקמים ותראה"
(ל"ת)
כבר באמצע העונה השניה מגיעים "לפרקים הטובים באמת".
והעונה הראשונה היא כולה 12 פרקים, ומהנה בזכות עצמה. זה לא שאתה אמור לסבול בדרך לפרקי המופת.
באמת שלא חובה, אבל אם באמת מעניין אותך לדעת למה אנשים כל כך מתלהבים, אז כדאי שתראה את באפי. או לפחות את פיירפליי קצרה הימים.
העניין הוא שאתה צודק.
ג'וס ווידון היה יכול להיות הדיוויד צ'ייס של עולם הפנטזיה הטלוויזיונית אלמלא העונה וחצי הראשונות של באפי – שמכילות בתוכם פרקים משעממים וברגעים מסוימים גם גרועים להפליא. סדרת תיכון שאפילו "בברלי הילס 90210" מתעלה עליה, וסדרת פנטזיה ממש ממש נוסחתית (OMG, פיתום שחי בעצמו?! דייייי זה הרעיון הכי מקורי בעולםםםם כאילו), ויחד זה יוצר עונה ראשונה סופר שגרתית. רק הפרק האחרון של העונה שווה משהו – כנראה באמת בגלל שהוא הפרק הראשון בסדרה שבוים ע"י ג'וס ווידון, ובהחלט רואים את השוני שלו מבין שאר הפרקים.
אתה יכול לקחת את הדרך הקלה: לראות כמה פרקים מעונה הראשונה (הראשון והאחרון, תכלס. השביעי גם קצת חשוב אבל חוצמזה אין שם הרבה פרקים כל כך חשובים), ולהגיע ישר לעונה השנייה. יש שיפור ניכר מתחילת העונה השנייה עצמה, למרות כמה פרקים גרועים כמו בעונה הראשונה, אבל אז מגיע פרק 15, שהוא פרק ענק בפני עצמו. משם באמת הרוב מצוין. העונה השלישית באמת מצוינת. את אנג'ל ופיירפליי לא ראיתי, אבל באפי היא באמת סדרה שהיא אולי לא היצירת מופת שעושים ממנה, אבל באמת מצוינת שבגללה שווה לחכות ל"הנוקמים".
וואו, איזו הגזמה.
נתחיל מזה שהעונה וחצי הראשונות של באפי היו הכרחיות לתנאים בהן באפי נוצרה, קרי העובדה שהיא היתה סדרת רשת, ועוד של רשת קטנה (ועוד שובצה כמחליפת אמצע עונה, כלומר הרשת גם לא האמינה בה). היא היתה חייבת לפנות קודם כל למכנה משותף רחב ככל האפשר ורק אז להתכוונן ולהתאפס על עצמה, אחרי שעתידה הובטח.
נמשיך עם זה שבתור צופה אדוקה של בוורלי הילס, בשום שלב הסדרה – המקורית או המחודשת – לא עולה על העונה הראשונה של באפי. באחריות.
נעבור לזה שאפילו העניין עם הפיתום שחי באמת הוא אולי לא מקורי (ושייך לפרק הכי מעיק עלי בתולדות הסדרה, אגב) אבל השימוש בו היה מקורי להפליא. ומפתיע. הפיתום אולי חי, אבל הוא לא השד. הוא פינוקיו חרמן וסליזי (בעיקר כי הוא בוגר חובב צעירות). הוא לא נושא הפרק – נושא הפרק הוא השד שהפיתום מנסה לצוד ובטעות חושב שמדובר בבאפי בגלל הכוחות שלה, בעוד היא חושדת בו – בדיוק כי הוא פיתום שחי באמת, דיייי, זה הרעיון הכי מקורי בעולם כאילו! – הוא *בטוח* חייב להיות השד בפרק.
אז זהו, שלא.
כמה שהיא היתה כאילו סטנדרטית וכאילו פונה למכנה המשותף הכי נמוך – אפילו בעונה הראשונה שלה "באפי" עשתה לצופה כבוד ולא זלזלה בו. הדמויות זכרו דברים שקרו קודם. *התסריטאים* זכרו דברים שהם כתבו קודם. או טרחו לראות את הפרקים הקודמים ולעבוד בהמשך להם, לא תוך התעלמות מוחלטת מדברים שהיו קודם.
כמובן, הכל עניין של טעם ולא כולם רואים את הגאונות בבאפי, וגם אם הם רואים הם לאו דווקא אוהבים – אבך היא היתה סדרה ששברה חוקים וממש שינתה את פני הטלויזיה. ובלי להיות סדרת כבלים עם תקציבי ענק, ועם שם מטומטם ונושא לכאורה הכי דבילי ולא קשור לכלום.
אבל אתה לא צריך לצפות ב-7 עונות מתחילתן ועד סופן
(ואגב, לטעמי השביעית ממש לא משהו, למעט שניים-שלושה פרקים). אתה יכול להתחיל לצפות, ואם ימצא חן בעיניך להמשיך, ואם לא – לא. העונה הראשונה ממש לא גרועה (זה לא בבילון 5…) היא פשוט בוסרית יותר ולא מגיעה לשיאים של האחרות. אבל זה שאח"כ נהיה מצוין בפירוש לא אומר שההתחלה לא טובה. כולה 12 פרקים, מתוכם רק שלושה שאני לא אוהבת, זה הכול (וגם הם לא גרועים, פשוט לא מוצלחים במיוחד בעיניי). שיהיה לך ברור, אני לא מנסה לשכנע אותך לצפות בסדרה, רק להעמיד דברים על דיוקם. אם לא בא לך לצפות זה בסדר גמור; אבל אמרת שאתה "רוצה להבין", אז אם זה מסקרן אותך, אני באמת מתקשה להבין מה מונע ממך לנסות.
וואו, יש המון שמות מוכרים שם.
ואני מתכוון מוכרים בעיקר למעריצים של ג'וס…
פתאום קלטתי – הוא תמיד מלהק שחקנים מפרויקטים קודמים שלו, אז עכשיו הרשימה הזו פתאום כוללת כמה שמות ממש גדולים… זה יהיה מצחיק אם ב"דוקטור הוריבל" הבא פתאום יהיה איזה דאוני ג'וניור, או סקרלט ג'והנסון :-)
קשה לי לחשוב על האוונג'רס כפרוייקט של ג'וס.
השחקנים והצוות שג'וס עבד איתם בעבר מאוד מדברים על הפרוייקטים איתו כעל משפחה, אני לא יכולה לראות את זה בקשר לאוונג'רס. אני אשמח להתבדות ולראות הופעות אורח [של דאוני ג'וניור בעיקר או סמואל ל. ג'קסון, ג'והנסון והיתר לא עושים לי את זה], אבל יש לי הרגשה שמשפחה זה לא משהו שקורה שם על הסט של הסרט.
בטוויטר ניית'ן פיליון ומוריסה טכטנהורן[?]-ווידון
טוענים שזה אמיתי, בפייסבוק מוריסה ופראן קארנז.
כולי תקוה וכו' וכו'.
השאלה הגדולה היא מה זה בדיוק "אמיתי".
גם סרטון בן 6 שניות הוא אמיתי.
תגידו, מישהו שמע על Bellwether Pictures לפני כן?
דוד גוגל בעיקר מדווח על מלון בלוות'ר
ואין אולפנים כאלה, לפחות לא בין רישומי האולפנים.
דורון, לך הפתרונים?
לא, אבל זה לא אומר הרבה
Bellwether Pictures הוא לא אולפן אלא חברת הפקה (אמיתית או בידיונית), וחברות כאלה מוקמות לפעמים לצורך הפקה של סרט אחד ספציפי, גם אם הסרט הזה הוא לא בדיחה. סביר שהמשמעות של השם הזה היא "ג'וס ווידון וחברים הפקות".
מה שעדיין מעלה את השאלה
למה לא להשתמש באותה החברה כמו דר הוריבל (אם ניתן להסתמך על טוויטר ששניים לפחות ממפיקי הוריבל, ווידון וטאנצ'רון, מעורבים גם בפרויקט הזה). שהיא, לפי ימד"ב, Timescience Bloodclub
כי בסרטים קטנים ועצמאיים
עדיף ליצור חברת הפקה הפרדת לכל פרויקט. עניינים משפטיים ופיננסיים בעיקר.
בתרגום אחר המחזה נקרא "רוב מהומה על לא-מאומה".
אני חושב שזה שם טוב יותר.
בין השמות שם יש גם את Nick Kocher ו Brian McElhaney שהם הצמד BriTANicK (שעשה בין השאר את
http://youtu.be/WAG9Xn5bJwQ). מתאים שזה יהיה משהו קצרצר וקומי ברוחם, אבל יש להם גם קצת פרוייקטים מורכבים יותר.
כאן ג'וס מתלהב מהם בפומבי: http://whedonesque.com/comments/26380#more
גם משתתפים
הם Nick Kocher ו-Brian McElhaney, הלא הם BriTANicK.
מי שלא מכיר אותם, צריך מאוד מאוד.
http://www.youtube.com/watch?v=WAG9Xn5bJwQ&feature=youtu.be
בנוסף, סרט הגמר שלהם בבית הספר לקולנוע של NYU, בשם המופת Eagles Are Turning People Into Horses הוא אחד מהדברים הכי מצחיקים שתראו בזמן הקרוב.
ניית'ן פיליון הוא לא האח התאום של ג'ייסון בייטמן?
מיהו מי?
http://www.imdb.com/media/rm56605440/nm0277213
http://www.imdb.com/media/rm4160527104/nm0000867
הם לא כאלה דומים
אני הרבה יותר נוטה להתבלבל בין ניית'ן פיליון לוויליאם מאפות'ר.
ועכשיו צץ הגם הפוסט הזה:
http://www.pinkisthenewblog.com/2011/10/joss-whedon-announces-the-production-of-much-ado-about-nothing/
(תודה ל-@dorshemer).
לא יודע מי זה, או כמה הוא אמין, אבל לטענתו אכן מדובר במחזה של שייקספיר, שצולם כולו בביתו של ג'וס.
בדיוק ניית'ן צייץ את הכתבה הבאה:
http://www.huffingtonpost.com/mobileweb/2011/10/24/joss-whedons-much-ado-about-nothing_n_1028070.html
כנארה שזה אמיתי, או לפחות השחקנים מתעקשים שזה אמיתי..
הכתבה הזאת, ספציפית,
אומרת בדיוק כלום מעבר למה שאפשר להניח מהאתר עצמו.
אני מאוד אוהבת את ג'וס ואת מהומה רבה, אבל.
גרסת קנת בראנה, עם הופעות אלמותיות של אמה תומפסון (אלילה), מייקל קיטון (אליל) ובראנה בעצמו (נפלא) היא כל כך טובה שאני די בטוחה שאתאכזב מהתוצאה.
הגרסה שיותר מסקרנת אותי
היא ההפקה הלונדונית של הרויאל שייקספיר קומפני מהשנה, עם דייויד טננט וקת'רין טייט בתפקיד בנדיק וביאטריס. ליהוק מעט גימיקי, אבל מצד שני שחקנים טובים עם כימיה מוכחת. בשנים האחרונות ה-RSC מסריט את הפקות הדגל שלו, ואני מקווה שגם זו תוסרט.
זו לא היתה הפקה של ה-RSC
והיא היתה מעולה. טננט הוא שחקן שייקספירי בהכשרתו וטייט והיתה נהדרת וממש השתלבה שם. העיבוד למחזה היה מודרני והכימיה בין טננט לטייט היתה מעולה. וכל כך נהנתי שקניתי כרטיס נוסף [במחיר מלא עוד] בשביל לראות את זה שוב.
עם כל אהבתי לאיימי אקר, קשה לי להאמין שהיא תהיה ביאטריס טובה כמו טייט.
למי שמעוניין
האתר הזה מוכר הקלטה של גרסת המחזה עם דייויד טננט וקת'רין טייט.
http://www.digitaltheatre.com/production/details/much-ado-about-nothing-tennant-tate
לא כל כך זול (סדר גודל של 50 ש"ח), ולמי שזה חשוב, הקובץ מגיע עם DRM וניתן לניגון רק בנגן יעודי (צריך גם להרשם לאתר לפני שאפשר לקנות). מצד שני, ההתקנה של הנגן והורדת הקובץ הלכו לי חלק לגמרי (על מקינטוש), הקובץ הוא באיכות טובה ונראה יפה מאוד על מסך ה-17 אינץ' שלי (קניתי את ההקלטה באיכות רגילה ולא ב-HD), וההקלטה עצמה עשויה יפה מאוד, ומצליחה להעביר גם את תחושת התאטרון והבמה, וגם את הופעותיהם של השחקנים.
יותר חשוב מכך, זהו פשוט עיבוד מעולה, עד כדי כך שאני כבר פחות מחכה לגרסה של ווידון, כי קשה לי להאמין שהוא יצליח להתעלות על זו. מהומה רבה על לא דבר הוא אחד מהמחזות השקספירים האהובים עלי, אבל הגרסה שאני מכירה הכי טוב היא הסרט (המעולה) של קנת בראנה. העיבוד הזה מצליח למצוא רבדים במחזה שבראנה לא מצא, לקחת את ההומור שלו לכיוונים שונים (ומפוצצים מצחוק), ולהעביר את המחזה לתקופה מודרנית מבלי לאבד את המשמעות של עלילה התלויה בערכים לכאורה ארכאים. טננט וטייט פשוט מדהימים, ביחד ולחוד. הכימיה ביניהם, בין אם הם רבים, מאוהבים, או עצובים, פשוט מפוצצת, ומזכירה לי למה זהו אחד מסיפורי האהבה הספרותיים האהובים עלי. מומלץ בחום.
יש באתר הודעה לעיתונות עם יותר פרטים
http://muchadothemovie.com/documents/MuchAdoPressRelease.pdf
Filmed in just 12 days entirely on location in exotic Santa
Monica, the film features a stellar cast of beloved (or soon to be beloved) actors. […]
MUCH ADO ABOUT NOTHING is the first feature from Bellwether, a micro-studio
created by Joss Whedon and Kai Cole for the production of small, independent narratives
for all media, embracing a DYI ethos and newer technologies for, in this particular case, a
somewhat older story.
The Players:
Amy Acker – Beatrice
Alexis Denisof – Benedick
Nathan Fillion – Dogberry
Clark Gregg – Leonato
Reed Diamond – Don Pedro
Fran Kranz – Claudio
Sean Maher – Don JohnSpencer Treat Clark – Borachio
Riki Lindhome – Conrade
Ashley Johnson – Margaret
Emma Bates – Ursula
Tom Lenk – Verges
Nick Kocher – First Watchman
Brian McElhaney – Second Watchman
Joshua Zar – Leonato’s aide
Paul M. Meston – Friar Francis
Romy Rosemont – The Sexton
And introducing Jillian Morgese as Hero
פה סוף סוף מאשרים שמדובר בעיבוד למחזה ולא לסיפור
כלומר כזה שמשמר את השפה השייקספיריאנית, לעומת סדרת הסרטים מלפני כמה שנים שפשוט סיפרו את סיפור שייקספיר בשפה ומצבים מודרניים (בעיבוד של מהומה רבה שיחקו דמיאן לואיס בתפקיד בנדיק ובילי פייפר בתפקיד הירו).
אבל למה זה דבר חיובי?
ג'וס מצטיין קודם כל בכתיבה. אם הכותב הוא שייקספיר, מה בעצם הערך המוסף של ג'וס ווידון?
אם הידיעה נכונה מדובר בעיבוד
ואי אפשר לדעת באיזו רמה הוא עיבד את זה.
א. עם כל הכבוד לג'וס, בינו לבין שייקספיר אבחר בשייקספיר
ב. אם המלים של שייקספיר היו ממצות את מחזותיו, לא היתה סיבה להעלות אותם שוב ושוב. הבמאי והשחקנים נוסכים אופי חדש במחזה, ויש החלטות רבות שמשנות את האופי הזה. במקרה של מהומה רבה על לא דבר, יש שאלות רבות שהמחזה מאפשר למעבדים שלו לענות. האם קלאודיו באמת מאוהב בהירו, או פשוט רוצה לרשת את אביה? האם דון פדרו רציני בהצעת הנישואין שלו לביאטריס, או פשוט מפלרטט? מתי מבינים בנדיק וביאטריס את רגשותיהם זה לזה, ומתי הם מבינים שהאחרים שיטו בהם? שייקספיר השאיר לנו מלים אך מעט מאוד הוראות במה או הסברים על מחשבותיהם של דמויותיו, וכל גרסה של המחזות שלו מציעה להם פירושים אחרים.
מסכים, אבל אם ג'וס רק על תקן במאי,
אז למה שאצפה לפירוש הזה יותר מלכל אחד מעשרות פירושים אחרים שנעשו לאורך השנים? הוא במאי טוב, אבל הבימוי זה לא מה שאהבתי ביצירות הקודמות שלו.
שוב, כשמדובר בשייקספיר, זו לא רק במאות
אלא עבודת עיבוד. הבמאי הוא זה שמחליט איזה אלמנטים להדגיש במחזה, ומהו הטון הרגשי שלו.
עם זאת, באופן אישי אני מצפה לגרסה הזו פחות בגלל ווידון ויותר מכיוון שזהו מחזה אהוב עלי בכיכובם של שחקנים שאני אוהבת. וכפי שאמרתי בתגובה מוקדמת יותר, יותר מהגרסה הזו אני מקווה לראות את העיבוד של הרויאל שייקספיר קומפני עם דייויד טננט וקת'רין טייט.
זה בהחלט אפשרי
מי שקרא את הראיונות עם משתתפי ד"ר הוריבול, יכול היה לראות שהגיוס התנהל בערך ככה (תרגום חופשי מהזיכרון):
רינג רינג.
שחקן: "הלו?"
ג'וס: "הי, זה ג'וס, אני עושה משהו…"
שחקן: "בסדר, אני בפנים."
ג'וס: "רגע, עוד לא אמרתי לך מה זה."
שחקן: "אין בעיה, אני בפנים."
ג'וס: "אני לא יכול לשלם."
שחקן: "אין בעיה, אני בפנים."
בערך ככה, עם כולם לדעתי. זה פסיכי. אני יכולה ממש בקלות לדמיין אותו הולך על פרוייקט כזה ומגייס את כולם באותה צורה.
רד פיש? אה… למה לספייק ג'ונז אין עמוד באתר? כלומר, כשלחצתי על התגית שלו (מהביקורת על "אדפטיישן") ורציתי לראות אם דיווחתם על הפרויקט החדש שלו ושל צ'רלי קאופמן קיבלתי עמוד עם הגרסה המתחכמת שלכם לError 404. באמת, אם כבר להעלים במאי מהתודעה שלך אז את מייקל ביי.
וראיון עם קלארק גרג [הסוכן קולסון באנוונג'רס]
שגם משחק שם ומסביר, בין היתר, איך בדיוק הוא הגיע לזה =]
http://artsbeat.blogs.nytimes.com/2011/10/24/a-to-do-about-a-surprise-much-ado-from-joss-whedon/
מצוין, אז זה לא הולך להיות "סתם" עיבוד אחד לאחד :)
לפי הכתבה, לאחת הדמויות יש iPad… :)
כתבתי למעלה בתגובה לאביגייל,
בקיץ האחרון הועלתה הפקה בלונדון של המחזה עם דיוויד טננט וקת'רין טייט שהיתה כאילו בעת המודרנית. הדמויות לבשו ג'ינסים ובמסיבת התחפושות מישהו התחפש לדארת' ווידר!
השאלה בעיבוד של ג'וס אם באמת כל המילים ישארו לחלוטין אותו דבר, או שישונו כמה מילים.
מהראיון עם גרג מבינים שהוא כן למד טקסט שייקספירי, אבל יכול להיות שבמקרה באייפד לדוגמא, הטקסט ישונה קלות כדי להגיד את המילה. לחילופין, הטקסט ישאר אותו דבר והוא רק יראה את האייפד.
יכול להיות מעניין.
משהו שחשבתי עליו
ג'וס ווידון מזוהה בעיקר עם ז'אנרים כמו מד"ב ופנטזיה. השם שלו נקשר ישירות לערפדים, חלליות, גיבורי ונבלי על ומה שזה לא היה בדולהאוס. את העיבוד הזה למחזה של שייקספיר הוא עושה עם חברים בסוד, בבית פרטי, בפחות מחודש, כשבכל העולם מדברים בכלל על סרט האוונג'רס שלו. זה מה שמייחד את ווידון מרוב היוצרים בהוליווד. בשביל הרוב, מחזה קלאסי ובמיוחד של שייקספיר, זו פסגת הקריירה. שחקנים מתגאים אפילו בתפקיד משני בהפקה, תסריטאים מקשקשים ללא הרף על הטיפול שעשו למחזה וההשראה שלו על שאר עבודתם, במאים משתמשים בתואר "שייקספיריאני" בלי באמת להבין מה זה אומר, רק כדי להישמע יותר מתוחכמים. ג'וס ווידון מצלם עיבוד למחזה של שייקספיר בסתר, ללא תקציב, עם שחקנים שהוא מכיר אישית ומפרסם זאת בצורת גרילה, דרך אתר מסתורי וציוצים של משתתפי הסרט.
פתאום הבנתי שבשבילו, הערפדים ולוחמי החלל הם פסגת היצירה. שייקספיר זה משהו שעושים בשביל הכיף, כדי לשבור את העומס של העבודה. ווידון לוקח ברצינות מלאה את הפרויקטים שיוצרים אחרים נוטים להתייחס אליהם כעבודה מזדמנת בדרך למשהו מופתי באמת. רק תשוו אותו לקנת' בראנה שכבר יותר מעשרים שנה, מעבד מחזות של שייקספיר וכולם הרימו גבה כשהסכים לביים סרט גיבורי-על כמו תור.
מבריק.
לא בטוחה שזה נכון
במיוחד, אני לא בטוחה ש"בשביל הרוב, מחזה קלאסי ובמיוחד של שייקספיר, זו פסגת הקריירה." בתאטרון, אולי, אבל בקולנוע? מי כבר עושה שייקספיר בקולנוע בכלל? קנת' בראנה (וגם אצלו הסרטים המאוחרים יותר, עמל שווא של אהבה וכטוב בעיניכם, היו הפקות מינוריות שקיבלו ביקורות פושרות והד תרבותי חלש מאוד), ג'ולי טיימור (שאם לא היה לה את המחזמר של מלך האריות ברזומה היתה נחשבת אאוטסדרית, וגם הסרטים השייקספיריים שלה לא מאוד מצליחים או מעניינים את הממסד הביקורתי), וזהו, אני חושבת. נכון, כל כמה שנים עושים עוד המלט, אבל מתי היתה הפעם האחרונה שעיבוד לסרט של מחזה שייקספירי – לא של הסיפור, למרות שגם זה פחות נפוץ – היה אירוע קולנועי, או קיבל פרסים נוצצים?
לעומת זאת, סרטי מדע בדיוני וסופר-גיבורים עושים הרבה כסף, ולכן בהוליווד הם מקבלים הרבה כבוד. לא כבוד של אוסקרים, כרגיל (עם הבלחות נדירות למגה-הצלחות כמו אווטאר או התחלה), אבל אולי כבוד ששווה יותר ממנו. אז אני מסכימה שבשביל ווידון ערפדים ולוחמי חלל הם היום יום ושייקספיר הוא שבירת שגרה, אבל אני לא חושבת שבכך הוא סוטה מהגישה השוררת סביבו – אני חושבת שתמצא יותר אנשים שמעדיפים מד"ב על שייקספיר מאשר ההפך, למרות שהיוקרה של שייקספיר הרבה יותר גבוהה. ההעדפה הזו מן הסתם אומרת לנו משהו על ווידון, אבל להגיד שבגללה הוא מורד תרבותי זה לדעתי מוגזם.
"מורד תרבותי" זה אכן מוגזם
מן הסתם גם לא תארתי אותו ככזה. הנקודה היא שעבור רוב היוצרים והשחקנים, לעשות שייקספיר זו שאיפה והשג שמתגאים בו. אם השוו יצירה שלך לשייקספיר, סימן ששחקת אותה. לא כולם עושים שייקספיר ורבים מהעיבודים הם בינוניים ולא עומדים בציפיות, אבל זה עדיין שם שנקשרת בו הרבה יוקרה. רוב הבמאים רואים בסרטי מד"ב ופנטזיה (קצת פחות גיבורי-על) משהו שעושים בשביל הכסף או בשביל לפרוץ למיינסטרים. ג'וס ווידון מתייחס אליהם כאל סוג היצירות שהוא רוצה להיות מזוהה איתן ופסגת היצירה האישית ולשייקספיר כאל פרויקט שוליים קליל. זה לא הופך אותו למורד או מהפכן, אבל זה מצביע על סדר עדיפויות חריג בהוליווד.
עדיין לא שכנעת אותי
מניין לך "עבור רוב היוצרים והשחקנים, לעשות שייקספיר זו שאיפה והשג שמתגאים בו"? האחרון כנראה נכון, אבל העובדה הפשוטה שרוב היוצרים והשחקנים לא עושים שייקספיר מצביעה על כך שהם כנראה לא כל כך מעוניינים בכך (היוצאים מן הכלל, כמו מל גיבסון או איתן הוק, פשוט הולכים ומביימים גרסה של המלט).
אף יותר מכך אני לא מסכימה שסדר העדיפויות של ווידון הוא חריג בהוליווד. סדר העדיפויות של הוליווד ניכר בסרטים שהיא מפיקה ויותר מכך בסרטים לתוכם היא שופכת הרבה כסף, ובעשור האחרון סרטים מהסוג שווידון עושה נמצאים בראש סולם העדיפויות ועיבודים של שייקספיר הרחק בתחתיתו (אם לדייק, סרטים כמו האוונג'רס – עיבוד לחומר קומיקסי קיים שמשלב כמה פרנצ'ייזים מצליחים – נמצאים בראש סולם העדיפויות. סרניטי האסוטרי יותר הוא, לטעמי, דוגמה הרבה יותר טובה לחריגות של ווידון בנוף ההוליוודי מאשר מהומה רבה). שוב, בין אם אתה בוחר לקרוא לווידון מורד או פשוט בעל סדר עדיפויות חריג, אני לא חושבת שהעדפה של מד"ב על שייקספיר היא הסממן לכך.
אני חושבת שהפינגווין כן עלה על נקודה חשובה
כמובן שהוליווד שופכת הרבה כסף על מד"ב כי זה מוכר. אבל הנקודה היא, שג'וס ווידון אוהב לעבוד על פרויקטי מד"ב ופנטזיה לא בגלל הכסף, אלא בגלל שהם בשבילו יצירה אמנותית חשובה. ובעוד שאחרים יתגאו להיות מקושרים לכל דבר שהוא שייקספירי, כי זה קלאסי ונחשב, ג'וס מתגאה ביצירה שמשויכת לז'אנרים שעדיין נתפסים לעיתים כנחותים.
אני חושבת שעל אף שהמד"ב הוא האהבה הראשונה שלו
די ברור שהוא מתגאה בשניהם.
ובכל זאת הלך ועשה שייקספיר.
אני חושב שהלקח הוא אולי הפוך. כמובן, עוד מלפני שראיתי את הסרט. אם כבר, נראה כאילו הוא אומר לתעשייה – "שייקספיר? הרממפפף! זה לא דורש מאמץ. את זה אני עושה בשבוע."
בעולם שמעריץ את שייקספיר, פרוייקט כזה הוא כמעט חילול קודש למישהו שכבר גמר את בית הספר לקולנוע. מעין תקיעת אצבע אמצעית בעין של התעשייה.
Says Who?
אם נתעלם רגע ממה שמשתמע מכל הראיונות שאומרים שזה פרוייקט שווידון רוצה לעשות כבר שנים, שכבר נעשו קריאות לתסריט כל כמה זמן וכו', מי אמר שאת שייקספיר צריך לעשות בתקופה ממושכת? איפה זה כתוב? זה ששייקספיר הוא קלאסיקה – "קודש" – לא אומר שאי אפשר להתנסות איתה. אם יתייחסו ככה לטקסטים כל פעם שינסו לעבד אותם התוצאה תיראה אותו דבר ומשעממת.
ובנוסף, קבוצה מיומנת של אנשים יכולה לעשות דברים יפייפים בתקופה של 12 יום.
אני מתנצל אם פגעתי בך בדברי.
(ל"ת)
לא פגעת בי, ולא לקחתי את זה אישית.
כתבת טענה, אני עונה לה לפי דעתי. אם אתה לא מסכים, אתה יכול לטעון שוב את דעתך.
ככה עובד דיון.
לשאלות "מי אמר?" ו-"איפה כתוב?" אף פעם אין תשובה.
לא באמת ישבה קבוצה של זקני ציון וקבעה את הכללים והמנהגים. הם נוצרו מעצמם.
כל שאר מה שכתבת לא באמת מתווכח עם מה שאמרתי. אני טענתי שאסור להתנסות עם שייקספיר? אני אמרתי שקבוצת אנשים מיומנת לא יכולה לעשות דברים מרשימים, גם בפרק זמן מועט? כך שבעוד שאני מעריך את דבריך, נראה היה כאילו הם יותר השתלחות זועמת כנגד מה שכתבתי, מאשר נסיון להתווכח או להתדיין. אני שמח שלא באמת לקחת את הדברים אישית ולא נעלבת.
אני פשוט מנסה להבין למה אתה חושב שהקונצזוס
הוא "לא להתעסק עם שייקספיר". נניח את הדוגמא של ווידון בצד, יש המון עיבודים למחזות של שייקספיר, מכל מיני צורות וע"י כל מיני במאים, חלקם נאמנים יותר למקור וחלקם פחות. אני מעולם לא שמעתי על הטאבו הזה של זמן הפקה קצר.
וגם מה זה בדיוק "חילול הקודש"? יש שיגידו שלעבד מחזה של שייקספיר בו במסיבת תחפושות מופיע דארת' ווידר וגבר לבוש כזונה זה "חילול הקודש", ובכל זאת אחד העיבודים הבימתיים היותר פופולרים בימינו עשה את זה [ועשה את זה טוב].
במקום לחשוב שאנשים זרים תוקפים אותך באינטרנט, או חלילה משתלחים [!] בך, אתה יכול לראות את זה כמו מה שזה – דיון. טענת טענה – עמוד מאחוריה. השאלות "מי אמר" או "איפה כתוב" נגזרות ישירות ממה שכתבת, ואם אתה לא יכול להביא סימוכין למה שאתה כותב, אל תתפלא שיש אנשים שלא חושבים כמוך ומגיבים לך על זה.
קראי שוב את דבריו של פינגווין, שפתחו את הדיון.
(ל"ת)
מצטטת:
"בשביל הרוב, מחזה קלאסי ובמיוחד של שייקספיר, זו פסגת הקריירה. שחקנים מתגאים אפילו בתפקיד משני בהפקה, תסריטאים מקשקשים ללא הרף על הטיפול שעשו למחזה וההשראה שלו על שאר עבודתם, במאים משתמשים בתואר "שייקספיריאני" בלי באמת להבין מה זה אומר, רק כדי להישמע יותר מתוחכמים."
בשום מקום פינגווין לא כתב שהעיבוד צריך להיות נאמן לחלוטין למקור או להיעשות בתקופת זמן ארוכה [או להיפך]. העובדה שעושים שייקספיר לא מרמזת על איך.
גם אני לא כתבתי את זה.
(ל"ת)
סלאש פילם מפרסמים עוד בפרטים
מתברר שזו גרסה עכשווית שנוצרה מהקראות שייקספיר שווידון עשה בעבר.
יש גם תמונות!
http://www.slashfilm.com/joss-whedon-speaks-much-ado-nothing/
ראיון עם גו'ס
הנה ראיון עם ג'וס על הסרט:
http://insidemovies.ew.com/2011/10/24/joss-whedon-sean-maher-amy-acker-much-ado-exclusive/
אוקיי, אז זה לא יהיה משהו אינטרנטי/דיוידי כמו דר הוריבל
ג'וס כתב שהוא מתכוון לקחת את הסרט לפסטיבלים ולנסות להפיץ אותו בדרך כזו או אחרת.
סבבה.
סליחה שאני מקפיץ לכם את הידיעה הזו במתמשכים,
אבל עם כ"כ הרבה דיוני ג'וס בעמוד הראשי, תהיתי מה קורה עם פרויקט המיסתורין הזה ולא היה לי נעים להציף את זה שם. אז חיפשתי את הידיעה הזו.
אז… יש חדש?