שוב כאן בסוף החודש עם ריכוז על דפי הסרט והסדרה שאולי פספסתם, אבל לפני שנגיע להם – אני רוצה להציג דף באתר שעלול לעזור לאנשים שנהנים לחפש את הדפים האלה – ארכיון הסרטים. מדובר במעין גרסה נגדית לתאריכון הסרטים, בה אתם יכולים ללכת ולנבור בעבר של כל דפי הסרטים לסרטים שיצאו בעבר, עם כוכבית אחת, שהיא – נכון לעכשיו, לא מופיעים בו סרטים שלא הופצו בארץ ויצאו אחרי 2010 (וכמו כן כמה סרטים של 2010 שכן יצאו בארץ – אבל הם פשוט עדיין לא עודכנו, וזה בר תיקון). לוקח לקישור קצת זמן לעלות, אז אל תדאגו אם זה קורה גם לכם, ואם אתם לא רוצים לחזור לפה כל פעם שאתם רוצים להגיע אליו שמנו עליו אל הארכיון קישור בטקסט שנמצא מעל ל"תאריכון הסרטים".
בתגובות ניתן להציע הצעות לדפי סרט (חדשים או ישנים) או סדרות שהייתם רוצים לראות נפתחים, כאשר יקל עלינו נורא אם תבקשו אחד בכל תגובה ואז נוכל לראות למה יש יותר ביקוש ולמה לא, כמו גם המקום לבקש דברים כלליים שהייתם רוצים לראות יותר או פחות באתר, ומי שרוצה לראות את דפי הסיכום הקודמים מוזמן להציג בתגית של "סיכום דפים" .
דפי סרט
מתח גבוה (2017) עכשיו מסתבר שזה 2018, כי הסרט ייצא ביוני, למרות שאני סקפטי שהוא ייצא בכלל, אבל יאללה, נזרום.
שירות המשלוחים של קיקי מסתבר שהיה דף סרט כזה כבר. ותודה לניצן.
דפי סדרה
זה שיפור מאד מוצלח, ואני חוזר לבקשה הקבועה שלי שאולי עכשיו היא יותר אפשרית טכנית -
לשים בתאריכון תגית של סרטים שנמצאים במתמשכים וכאלו שלא. נכון שעכשיו כשהדפים מסודרים כרונולוגית קל יותר להסתכל על הדפים האחרונים ולמצוא כאלו שנפלו מתחת לרדאר, אבל זה עדיין מעלה את השאלה "האם כבר נכנסתי לדף של המפץ הגדול? אני לא זוכר".
כמו כן, דף סדרה בבקשה למפץ הגדול.
The Marvelous Mrs. Maisel
קיבלתי עליה המלצה ולא ידעתי אם להתחיל לצפות, היא לא נשמעה כמ כוס התה שלי. אני כ"כ שמח שניסיתי.
משעשעת, אופטימית, מוזיקה מעולה שמשתלבת נפלא- בהחלט ממתין לעונה השניה.
תגידו, איך בעצם אתם יוצרים את תאריכון הסרטים הזה?
הזנת המידע ידנית לגמרי? ממי אתם מקבלים את המידע על הסרטים?
ממש מרשים, בכל מקרה. תודה!
לא בטוח מה השאלה
כל סרט מוזן ידנית אבל לא צריך אחר כך להכניס אותו ידנית לתאריכון.
המידע הוא אותו מידע שאתה יכול להשיג – ימד"ב, ויקיפדיה, אתרים של בתי קולנוע ו/או חברות הפצה.
ועוד נקודה, קצת כואבת-
ביקורות הדג (לינקים אדומים) לא התעדכנו כבר חודשים וכרגע מהוות אנדרטה עצובה לימים שדורון ניהל את האתר וסתם תופסות מקום. לדעתי יש שתי אפשרויות – או להפוך את ביקורות הדג לביקורות הצוות; או להוריד את הטור של סרטים עם ביקורות חדשות, וליצור טור אחד של דפי סרטים ואחד של דפי סדרות.
אתה צודק לגמרי,
אבל "אנדרטה עצובה"? אתם זוכרים שאני לא מת, נכון?
אומייגאד!
דורון חי!
נזכרים כל פעם שעולה לינק להרצאה.
(ל"ת)
דרך אגב,
מכיוון שרוב הפעילות שלך מתבצעת בפייסבוק ומעט מאד באתר, הרי שבעוד שדורון פישלר חי וקיים ומרצה, רד פיש כמעט ואיננו עימנו עוד.
DARK
אני חושב שלסדרה מגיע דף משלה… אחת הטובות שעלו לאחרונה
שבעה חטאים נגיד?
(ל"ת)
תודה!
(ל"ת)
זורק לאוויר את כדורגל שאולין כאופציה
לא מצאתי דף כזה בחיפוש.
זה לא סרט אוסקרים, אבל....
מורטל קומבאט. הסרט היחיד שאולי מציל את ז'אנר "הסרטים שמבוססים על משחקי מחשב". אמנם צ'יזי ומיושן, אבל כיפי ברמות.
ארכיון סרטים
הללויה!!!!
תודה רבה :)
מפנה לי זמן בלו"ז למעבר על הארכיון
כשאני רואה בפעם הראשונה סרט כלשהו שנעשה לפני שגיליתי את האתר, הדבר הראשון שאני בודק זה הדף שלו בעין הדג. אוקיי, זה שקר, הדבר הראשון שאני בודק זה דף הימד"ב שלו, בשביל פרטי הטריוויה, ההקשרים וה"יואו, מאיפה אני מכיר את השחקן הזה, ראיתי אותו איפהשהו, זה על הקצה הלשון שלי!"
אבל הדבר השני(!) שאני בודק זה הדף שלו בין הדג, לראות מה כתוב עליו פה. לפעמים אני נדהם לגלות שאין לו דף סרט בכלל ויוצר אותו. כך שאם אתם רואים דף סרט שנוצר מסיבה אקראית למראה, יש סיכוי שזה אני. לדוגמה, היום דיברתי עם חברים על ג'וזף קאן ובדקתי אם יש דף באתר ל "Detention" שלו. למרבה חוסר ההפתעה לא היה אחד, אז עכשיו יש. גם אחרי שצפיתי השנה ב"הת'רס" נחרדתי לגלות שאין לו דף. אז יצרתי לו אחד ובקרוב אפרסם שם טקסט על למה הוא כל-כך נהדר.
מה שאני רוצה להגיד זה שאני הולך לשרוף הרבה זמן במעבר על כל דף בארכיון הזה. ושאני מקווה שיתווספו אליו עוד ועוד סרטים עם הזמן. זה נחמד שחוץ מלדבר על סרטים עכשוויים ועתידיים יהיה פה גם מאגר מידע על סרטי עבר.
יש דפי סרט נסתרים
אתחיל מהסוף- הייתי פה מתישהו כשהאתר היה טרי, אני לא מצליחה לזכור מה היה הכינוי שלי או על מה הגבתי, אבל את האתר הכרתי, התבאסתי כשהוא נסגר ויום אחד הוא צץ לי וכך גיליתי שהוא חי שוב ובאתי.
אז יש סרטים שאני יודעת שיש להם דפי סרט, אבל חיפוש בתוך האתר לא מצא אותם. חיפוש בגוגל כן מאתר את דפי הסרט. (לא זוכרת כבר לאילו סרטים, אבל קרה 3-4 פעמים עם סרטים ישנים יחסית)
אני לא יודעת אם זה באג בחיפוש, או שזה באג ברישום, אבל שלא תפתח דפי סרט לכאלו שכבר קיימים וסתם נעלמות בארכיון האתר.
יש לך דוגמה לאחד כזה?
(ל"ת)
לא זוכרת, אנסה לחשוב על איזה סרט היה לי דחוף לקרוא כאן ביקורות
(ל"ת)
יכול להיות שאת מתכוונת
לסרטים שיש להם ביקורות באתר אבל אין להם דף סרט? כי בהחלט יש כאלו, כמו למשל "איירון מן".
את איירון מן אין סיכוי שחיפשתי
אבל יתכן וזה העניין. אני ממש לא מצליחה לזכור עם אילו סרטים זה קרה, אבל יותר מאחד (שידעתי שצריכים להופיע באתר ולא הצלחתי למצוא דרך האתר).
דף סרט ל-"טירתו של קליוסטרו", בבקשה.
כי צריך.
דף לאודיסאה בחלל...
מגיע לו, לא?
כמה הצעות
פאודה די נחוץ
ווסטוורלד אולי?
שרלוק?
לשרלוק כבר יש.
(ל"ת)
ווסטוורלד בהחלט, וגם תהיתי
אם יש דף ל-American Crime Story? אני לא חסידה גדולה של ריאן מרפי באופן כללי אבל עשיתי בינג' ונהניתי מאוד מהעונה הראשונה על או.ג'יי סימפסון, והפרק הראשון של העונה השנייה שהתחילה השבוע היה מרתק בעיני.
הבורגרים של בוב
לכבוד פתיחת דף הסרט של הסדרה האהובה עליי, הנה ביקורת והמלצה חמה שלי עליה:
סדרות אנימציה זה לילדים. אם אתם לא צרכני תרבות יפנית רגילים, זה כנראה הכלל שאתם מכירים. לכל כלל יש את היוצא מן הכלל, אבל זו הנורמה. ולכן סדרות אנימציה שפונות לקהל מבוגר מתאמצות קצת יותר כדי להוכיח לכם שהן לא לילדים. הבדיחות שיופיעו יהיו הכי גסות שאפשר, הנושאים שבהם הן יתעסקו יהיו הכי קודרים, האלימות תהיה הכי גרפית, הן ייצאו מגדר הרגיל כדי להיות פוגעניות, וידברו על פוליטיקה, סקס, אלכוהול, התמכרות ושאר הנושאים שירחיקו ילדים מהמסך המרצד, או יגרמו להורים לכסות לילדים את העיניים והאוזניים בזמן שהם מחליפים ערוץ בהיסטריה. ובין כל סדרות האנימציה למבוגרים שצצות בעשור האחרון, אני הכי התאהבתי ב'בורגרים של בוב' (Bob’s Burgers) דווקא בגלל שהיא לא כזאת.
הסדרה מספרת את קורותיהם של משפחת בלצ'ר, משפחה מהמעמד הנמוך שבבעלותם מסעדת בורגרים בשם 'הבורגרים של בוב'. בוב הוא אבי המשפחה ו"השף" של המסעדה, לינדה האמא חובבת מחזות הזמר והדרמה (והיין), ג'ין הוא האח האמצעי – "מוזיקאי" עם סינטיסייזר של קסיו וסקרן מינית, ולואיז היא הצעירה השובבה והקשוחה. ויש את טינה. טינה היא האחות הגדולה, בת 13 והיא האדם הכי מיני, תמים, סימפטי, רומנטי, שאפתני וביישן שיש. בשביל רוב הצופים היא הכוכבת של הסדרה, והפרקים בראשותה באמת מתעלים מעל השאר אבל רק קצת, כי באמת שכולם נהדרים.
'הבורגרים של בוב' זו סדרה טובה כי היא מתמקדת בנושאים שהם לא תלויי זמן. היא לא כמו 'סאות' פארק' שפרקיה עוסקים באקטואליה, לא כמו 'איש משפחה' שמלאה ברפרנסים מתרבות הפופ, והיא גם לא כמו 'ריק ומורטי' שיוצריה מבלבלים בין מטא לנרקסיזם. היא פשוט מדברת על יחסי המשפחה בין הדמויות, ענייני היום יום כמו איך לחגוג את ולנטיין, קשיים פיננסיים, קליקות ומשחקי אמת או חובה בבית הספר, רומנטיקה של ילדים, ועוד נושאים שיגרמו לכם להיזכר איך זה להיות ילד או למה אתם אוהבים את המשפחה שלכם.
פרט טריוויה מעניין; יוצרי הסדרה רצו לעשות את אותה סדרה, אבל שהמסעדה של המשפחה תכין את ההמבורגרים שלהם מבשר אדם אבל גנזו את הרעיון עוד בפרק הפיילוט, ואני מאושר עם ההחלטה הזאת. הסדרה הייתה הופכת לסדרת גימיק, במקום הסדרה שפונה לכולם, כי זה מה שהופך אותה לכל כך נהדרת, כי זו המהות של 'הבורגרים של בוב', לדבר על יחסי משפחה, חברות, התבגרות, פופולריות, ועוד נושאים שפונים למבוגרים וילדים-מתבגרים כאחד. הציניות קיימת, במינונים נמוכים שאשכרה אפשר להרגיש את האהבה בין
הדמויות (ושל היוצרים כלפי הדמויות) מבעד למסך. כן, יש לפעמים בדיחות מיניות שלא מתאימות לילדים (ושהם יבינו אותן), אבל אני מאמין שלרוב ההורים לא תהיה בעיה אם הטינאייג'רים שלהם יצפו בסדרה.
אני אודה, הפרקים הראשונים די חלשים וקשה להתחבר עם הדמויות הראשיות. אבל ממש מומלץ לצלוח אותם ולקבל את סדרת האנימציה למבוגרים הטובה בטלוויזיה היום (*אחם*בוג'אק*אחם*!). וגם אם תחליטו שאתם לא רוצים לצפות בסדרה הזו, קחו המלצות לשני פרקים שמעבירים את המהות של הסדרה ואת הסיבה שאני אוהב אותה כל כך, והם גם מעולים בפני עצמם.
“The Haunening” עונה 6 פרק 3 מראה את יחסי המשפחה שמבעד לכל המעטפת הצינית מתבררים כהכי אמיתיים וכנים שאפשר. ו-“Mazel Tina”, עונה 4 פרק 13 בכיכובה של טינה, שיגרום לכם לאהוב אותה, לשנוא אותה, לרחם עליה, להעריץ אותה, להזדהות איתה, ובעיקר להיזכר איך זה להיות בכיתה ז' ולא להיות פופולרי. פרק שמצליח להיות קורע מצחוק, לשבור את הלב, ולתת חיבוק ענק לנשמה שלכם בו זמנית וכל זה בלי מניפולציות אלא רק בעזרת תסריט ודיאלוגים חכמים.
'הבורגרים של בוב' זו הסדרה שאני פונה אליה כשמשעמם לי, כשאני מרגיש לא טוב, כשאני צריך עידוד, וכשלא בא לי יותר להיות מבוגר אלא להיזכר איך זה להיות ילד (בפרקים שמתרכזים בילדים לפחות). ובתור בונוס, הסדרה הזו באמת מבריקה מבלי להיות מתחכמת או להתאמץ להיות מגניבה.
דיס- המלצה: כיפת ברזל, עונה שנייה.
חרדים בצבא. נשמע נושא מעניין לא? היה אפשר לעשות אחלה של סרט או סדרה שיעסקו במה שעובר על חרדים שמתגייסים לצבא למרות כל הביטול תורה הנורא ולמרות כל ההחרמות והיחס הנורא שהיו מקבלים מהבית שלהם ומהקהילה שלהם, ובנוסף לעסוק בדרך שבה הם מתמודדים עם העולם החילוני והפתוח (יחסית למה שהורגלו) שמחכה להם בצבא.
והנה סוף סוף יש סדרה כזאת! כיפת ברזל מספרת את סיפורם של חרדים, בצבא. טוב, לפחות בעונה הראשונה.
אבל לא ראיתי את כל העונה הראשונה וממה שראיתי היא חצי סבבה. לעומת זאת, העונה השנייה היא בית ספר לכתיבה רעה.
הסיבה היחידה שאני יכול למצוא לעובדה שהעונה שהשנייה לסדרה הזו קיימת, ויצאה חודש (!) לאחר סיום העונה הראשונה, היא חוסר תוכן אצל ערוץ 12. לערוץ 12 היה חסר תכניות, ולא היה להם כח ליצור משהו חדש, אז הם פשוט אמרו ליוצרים של הסדרה לעשות עונה חדשה לסדרה שלהם והקציבו להם שבוע לכתוב ולצלם עונה חדשה. אין לי מושג אם זה נכון, אבל אני לכ רואה סיבה אחרת שהדבר הזה יהיה קיים.
נתחיל מהבעיה הבסיסית של העונה, וכמה שהבעיה הזו גדולה, היא די מינורית ביחס לשאר הבעיות בסדרה. הבעיה הנ"ל היא שבסיפור המרכזי של העונה, היה אפשר להחליף את החרדים בטוסטרים וזה לא היה משנה דבר. העובדה שהגיבורים של העונה הם חרדים, לא תורמת או גורעת מהסיפור, והעונה פשוט לא עוסקת בזה.
במה היא עוסקת? לא ברור, ופה הגענו לבעיה הגדולה. בגדול יענקלעהאע האהוב שלנו מהעונה הקודמת נחטף. מעבר לזה יש עוד הרבה עלילות משנה שיכלו ללכת לאיזשהו מקום אבל…
פשוט זורקים אותם לעזאזל ושורפים אותם בלהבות. שלא לדבר על זה שאין להם קשר לעונה הקודמת.
להלן סדר השלבים שעליהם עברו הכותבים של הסדרה כשכתבו את עלילות המשנה:
שלב 1: להציג משהו שאולי יכול להיות מעניין
שלב 2: לקלוט שאין לך כח לשלב אותו בסיפור ושהוא לא מתקדם לשום מקום
שלב 3: לזרוק אותו לפח
כמה דוגמאות (ספוילרים):
עמרם בסוף העונה הקודמת נכנס לכלא. בתחילת העונה השנייה מגלים שהוא השתחרר מוקדם כי השב"כ רצה שיהיה חפרפרת שלהם ביחידה ויעשה שם כל מיני דברים מחתרתיים ושאר ירקות. אחרי שתיים שלוש פרקים, השבכ מגלה שעמרם סתם לוזר והוא לא צריכה אותו יותר, והוא משחרר אותו מבלי שהיה שום התקדמות בסיפור הזה של השבכ.
חצי חברה של עמרם מהעונה שעברה מתארסת זמן קצר לאחר שהשתחרר מהכלא. נראה שאין סיכוי בין השניים נכון (לא שהיה אכפת לי מתישהו כן?). אחרי שני פרקים היא נפרדת מהמאורס והכל בדיוק כמו קודם כאילו כלום לא קרה.
בן דוד של יענקלעאיה הוא חרדי. בפרק הראשון רואים שהוא שומע באוזניות בשבת- משהו פה יכול להיות מעניין נכון? בסוף הפרק הוא מת. אחרי זמן מסך של 7 דקות ואפס דקות של זמן להתחבר אליו, הוא מת. בגלל טורטית.
וזה מה שיניע את הסיפור המטומטם והלא מעניין בעליל של העונה הזאת: טורטית. בהמשך פשוט יקרו דברים שלאף אחד לא אכפת מהם ויהיו גם כמה רגעים שזה מידרדר לכל-כך-רע-שזה-קורע. אחת מהסיבות שנשארתי לראות הסדרה, אבל הרגעים האלה בשום אופן לא מפצים על כל שאר הטמטום בסדרה אז אל תראו אותה בבקשה (לא נראה לי שהתכוונתם, אבל בכל זאת). תוסיפו לזה משחק נוראי של רוב הקאסט
וקיבלתם בית ספר לכתיבה רעה.
לא ידעתי שיש סדרה כזו
חבל, היה אפשר לעשות פנינים מסדרה כזו, ולו רק משום שקהל היעד המיידי הוא כניראה חילוני, צה"ל הוא גוף שרובינו מכירים וזו היתה יופי של פלטפורמה לחשוף אותנו קצת ליקום החרדי בתוך סביבה שהיא פחות חייזרית/מאיימת (או כזו שאני יכולה לשפוט את הריאליזם שלה, כי גם אני הייתי חיילת פעם).
נשמע שבמקום כל זה מאקו עשו את מה שהם תמיד עושים, שזה הרבה רעש מכלום.
אתה דורש הרבה מאד מסדרה
שבה בזמן שעבר בין מחזור טירונים אחד לשני (וחצי שנה בכלא), טירון הספיק גם לצאת לקורס מ"כים וגם להתמנות לסמל מחלקה, דרגה והכל.
*ספוילר* שכחתי לסמן
(ל"ת)
המלצה: DARK
Dark היא סדרה שעלתה בנטפליקס ומסע הפרסום שלה הסתכם בהשוואות לStranger Things. בעוד אני יכול לראות את הקשר בין השתיים, אני לא חושב שזו השוואה הוגנת – האווירה והדגש בשתי הסדרות האלו הוא שונה מאד, ואני מצאתי את עצמי הרבה יותר מתחבר לDark.
אז כן, יש שם את האלמנטים המוכרים מ-Stranger Things: עיירה קטנה שיש בתוכה סוד עם ניחוח על טבעי, השתלבות של ילדים בעלילה, קשר מסויים לשנות ה-80… אבל בעוד Stranger מתמקדת באירועים ובדמויות של הילדים, Dark מעסיקה את עצמה הרבה יותר במשפחות השונות בעיירה, ובעלילות ודמויות המשנה. מה שיש כאן הוא פורטרט של מקום קטן שבו כולם מכירים את כולם, והדינאמיקות שנוצרות במקום כזה אחרי שפוקדת אותו טרגדיה. הרוב המוחלט של הדמויות מקבלות הרבה חשיפה ונבירה בנסיבות שהובילו אותן לאיפה שהן היום (יש דמויות שבכוונה ה"מסתורין" שלהן הוא יותר מודגש ולכן הן פחות fleshed out. עוד על כך בהמשך). אפילו האלמנט העל טבעי הוא כזה שבעיקר מאפשר לנו לחקור את הדמויות באופנים שלא היו מתאפשרים לולא הוא היה קיים.
כמו תמיד, האלמנט העל טבעי הוא החלק החלש של הסדרה. החלקים האלה סובלים מהרבה מהקלישאות הצפויות – דמויות שכל מטרתן היא להסביר פילוסופיה בשקל, משפטים מוכרים וצ'יזיים, והרבה מחורי העלילה הצפויים בז'אנר (בדיוק דנו בחלק מהם בפוסט על חורי עלילה), אבל הדברים האלה נשארים כמעט תמיד (בפרקים האחרונים יש קצת יותר מידי עיסוק בהם, והסוף טיפה מגוכח) ברקע, וככלי שאיתו אפשר לחקור את הדמויות.
יש כמה דברים שהפריעו לי, הילדים באופן מפתיע לא רעים – הנערים הם הדמויות הגרועות ביותר בסדרה הזאת. יש נער אחד ספציפי שמתנהג באופן מאד מרגיז, אבל יש לו הרבה פחות זמן מסך משנראה בהתחלה.
יש לא מעט נוחות עלילתית – למשל, קצת מפריע לי שהעיירה שבה הסדרה מתרחשת היא מסוג העיירות שבהן כל הזוגות הנשואים נפגשו כשהם עוד היו ילדים. זה Trope מוכר בסוגת ה"פורטרט של עיירה", אבל הוא נחמד פעם אחת, אולי פעמיים, מאד לא ריאליסטי שאין זוג נשוי אחד בכך העיירה שנפגשו כשהם כבר מבוגרים.
יש כמות מפתיעה של פעמים שבהן דמויות נכנסות לחקור מערות מסוכנות לגמרי לבדן ובלי להודיע לאף אחד. בין השאר מפקדת המשטרה, ומנהלת של מפעל עושות את זה בשלבים שונים של הסדרה. שתיהן מעסיקות תחתיהן אנשים שבטיחות וביטחון זה כל מה שהם עושים בחיים – למה לא לקרוא למישהו שיסתכל ששום דבר לא קורה, או לפחות להודיע למישהו.
עוד שתי הערות חוץ מזה: עלול להיות מפתה להסתכל בערך הוויקיפדיה של הסדרה בשלבים הראשונים ככלי עזר להבין מי זה מי ומהם עצי המשפחה המורכבים והמתחברים של כל הדמויות – אל תעשו את זה, יש בערך באנגלית ספויילרים מובהקים שאי אפשר שלא לראות.
ודבר שני, כשאני התחלתי לצפות בפרק הראשון, ברירת המחדל של נטפליקס הייתה להסטרים אותה עם הפסקול האלטרנטיבי המדובב לאנגלית. בגלל שלא ידעתי שהסדרה היא בגרמנית במקור, לקח לי זמן להבין מה בדיוק הבעיה עם מה שאני רואה (זה השלב שבו נכנסתי לוויקיפדיה וספויילרתי למוות). לא קשה לשנות את זה חזרה למקור, זה בדיוק באותה צורה שבה משנים את השפה של הכתוביות, אבל כדאי לשים לב לזה. עצוב שהנחת העבודה של נטפליקס היא שאמריקאים כל כך לא רוצים לקרוא כתוביות שהם ישימו את הדיבוב הנורא הזה כברירת מחדל.