מפתיע שאני הראשון.
בכל מקרה, אוף, סרט הרבה יותר בינוני ממה שעשו ממנו. מהאנקה אני מצפה למועקה פסיכולוגית ולא נראה לי שזאת ממש היתה בסרט הזה. אם כבר הסרט הזכיר קצת את "אושר", אבל הוא בהחלט פחות מעיק וגם פחות טוב ממנו.
חוץ מזה, נראה שהאנקה התלהב מהרעיון של סיום לא סגור, כמו שהוא עשה ב"מחבואים". זה נחמד, לפעמים. זה לא תמיד עובד. ובסרט הזה קיוויתי לפחות שהסיום יהיה סגור יותר. דווקא סיום סגור (הילדים או המבוגרים, מי מהילדים, מי מהמבוגרים וכו'), היה יכול בקלות לשפוך אור חדש על הסרט.
פרט לכך, הרבה יותר מדי דמויות. בדרך כלל אנסמבלים לא עובדים. למרות שלפעמים הם כן (מגנוליה, אושר). כאן בכל מקרה, זה לא ממש עבד.
דיברו על יצירת המופת הגדולה של השנה, ואולי העשור. פחחח.
אני חושב שמדובר ביצירת מופת
בבורד של IMDB ישנם דיונים נורא מעניינים לגבי משמעותו של הסרט:
http://www.imdb.com/title/tt1149362/board/threads/
ללא ספק יצירת מופת
מהאספקט הטכני: עבודת אומן מושלמת בבימוי, בצילום, בעריכה ובמשחק המצוין.
מעבר לכך תסריט מצוין וטעון שמעורר מחשבה גם במהלך הסרט ובטח בסופו.