-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
אין בתולות בקריות
Virgins
מתבגרת מרדנית מקריית-ים שומרת על בת דודתה החולמנית תמר ומתכננת לברוח לתל-אביב. הגעתו הפתאומית של סופר תל אביבי עשויה להציג פתרון לשעמום שלה מהעיר.
אורך: 1:30
תאריך הפצה בישראל: 08/11/2018
בצרפתית זה היה נשמע יותר טוב
לא עפתי על הסרט, בלשון המעטה, והבעיה העיקרית היא שהוא לא מרגיש בכלל כמו סרט ישראלי, אלא כמו סרט צרפתי.
כי בצרפתית הקונפליקט, הכן-לא ריאליזם, מערכת היחסים בין הסופר והמתבגרת והכל היה מסתדר איכשהו. בארץ, לעומת זאת, זה נשמע לא אמין ולא לעניין.
לא מבין
רגע, אז סוריאליזם לא הולך טוב בעברית? אז לא אהבת את "מדוזות", למשל (או כל דבר אחר של אתגר קרת)?
סוריאליזם זאת מילה שגדולה על הסרט הזה
הכוונה ב"כן-לא ריאליזם" היא יותר בשאלה מתי הוא בוחר להיות "מציאותי" ומתי הוא "סרט". כלומר, מה אמין בתוכו, ומה בבירור שטויות. גם בסרטים צרפתיים זה חורק עבורי, אבל הרבה פחות מפריע כי יש קלישאות שנשמעות טוב יותר בשפות אחרות.
"מדוזות" לא ראיתי, אתגר קרת טוב לרוב (למרות שגם יש לא מעט נפילות) וזה זמן טוב להזכיר שהסרט הדוקומנטרי עליו ("אתגר קרת: מבוסס על סיפור אמיתי") ממש טוב.
בשביל לעשות סוריאליזם צריך להבין מה הריאליזם. והמציאות הישראלית שונה מזאת האמריקאית, ולכן הסוראליזם הישראלי שונה מזה האמריקאי. קרת, לרוב, מבין אותה ולכן יודע איך לשבור אותה. בהנחה ו"פוקסטרוט" (שגם זה היה קו ההגנה שלו) ו"אין בתולות" טוענים לסוראליזם אז: קודם כל, אגיד שלתקוע גמל זה לא סוראליזם, וגם לא להגיד "אולי היה פה בת ים" זה לא. ולאחר מכן, אגיד, שהם לא מבינים את המציאות שהם חיים בה, ולכן גם מה שהם מציגים לא משכנע.
כמובן, אני מכיר שיש אנשים שרואים בשניהם ייצוג כלשהו של המציאות, ובפניהם אני אמשך בכתפיי ואגיד "נו, טוב".
נראה לי שאתה לא כל כך סגור על מה זה סוריאליזם
סוריאליזם זה לא בהכרח סטייה מתפיסת המציאות, וגם לא אלמנטים שעובדים על התת מודע. סוריאליזם, במלאכת הסיפורים, יכול גם לתאר התחרשויות מוזרות, בעלות היגיון שהוא יותר מטאפורי מאשר עלילתי. ובנוסף לכך – רק מכיוון שיש רובדים מסוימים המנותקים מהקשר אנלוגי, לא מפרק את המבנה כולו. כמעט כל סיפור מכיל מימד מטאפורי, אפילו קומדיות. וכל סרט מכיל מימד פיזי מוחשי שטחי, גם סרט של דיוויד לינץ'.
איך "הגיון שיותר מטאפורי מעלילתי" זה לא "סטייה מתפיסת המציאות"?
וגם אם הסרטים הנ"ל עונים על ההגדרה של סוראליזם, הם עדיין מפספסים את המטרה (להיות סרט מוצלח) שזה היה עיקר מטרת התגובה הראשונה, ופחות תלונות על ז'אנר הסוראילזם בארץ בעיני עצמו (דוגמאות שאני יותר אוהב, אגב: "היורד למעלה").
גמל ההולך על הכביש ברגע הלא נכון זה לא משהו שסותר את חוקי המציאות, אבל עדיין – לאחר שצפית בקטע ידעת שיש לו היגיון מטאפורי מסוים, שצריך לחפש. זו הכוונה.
מבין מה אתה אומר, לא לחלוטין מסכים, אבל כבר נכנס להתקטננות.
(ל"ת)
צפיתי בסרט- אכזבה
הסרט נראה כמו סרט סטודנטים לא מבושל מספיק לא מהודק והכי חשוב פשוט לא מצליח לעשות את מה שהתכוון לעשות. נראה שליוצרי הסרט היו כוונות מאד טובות ורצון לייצר אמירה ולהיות פיוטי. בפועל הסרט לא עובד. התנחמתי במשחקן הטוב כרגיל של יבגניה דודינה ושל ג'וי ריגר.
טוב, זה עדיין חרא סרט
אבל לפחות אפשר להגיד שהוא לא פחד להגיד אמיתיות מטרידות (אם כי מרומזות) לגבי ברנז'ה ישראלית.