חדי קרן, כמו שכל אחד יודע, הם יוצרים שבלתי אפשרי לתפוס – הם פשוט חכמים וזריזים מדי. אבל יש משהו אחד שהם לא מצליחים לעמוד בפניו: בתולות.
ולכן, אם תרצה לתפוס חד קרן, ארגן לך בתולה, ושלח אותה לשוטט ביער לבדה. כשתגיע לקרחת יער נאה במיוחד, עליה על גזע עץ ולהמתין. ניחוחה המפתה של הבתולה יקרא לחד הקרן מרחוק. כשזה יפסע, שריריו רוטטים, אל תוך קרחת היער המזמינה, הוא יגש אל הבתולה, ויניח ראשו בחיקה.
ברגע זה על הציידים, שהיו מוסווים היטב, לפרוץ מבין העצים אל עבר חד הקרן, ועכשיו החלק השני, והקריטי, של התכנית חייב להתממש: על הבתולה לאחוז בקרן הארוכה והחזקה של היצור, כיוון שמרגע שיד הבתולה אוחזת בקרן, החיה מאבדת את כל רצונה וכוחה ואינה יכולה לברוח.
כעת הציידים יכולים לנעוץ את החניתות שלהם בגוף הלבן, שיוכתם בדם האדום בעוד ראשו עדיין מונח בחיק הבתולה, ולעשות בו כבשלהם.
the last unicorn הוא סיפור מצויין, ובגרסת הסרט המרוכך והמצוייר הוא סיפור מצויין לילדים.
קצת שינו שם את איך שעובד עניין הבתולות, ובאופן כללי היוניקורן לא בקטע של נצנצים, אהבה ואושר, יותר בקטע של להיות יצור אלמותי נטול רגשות שפוגש את העולם האנושי אחרי הרבה מאוד עידנים של התבודדות.
אולי זה מה שהתסריט ניסה לעשות שם, אני לא בטוחה שהתרגיל הצליח אבל אני קצת מעריכה יותר את הנסיון.
בהחלט היא המאניק פיקסי דרים גירל, אבל גם הדמות הראשית, והיא מובילה תהליך שכזה אצל דמות המשנה שמלווה אותה ומשדרג את חייו. ובהחלט הוא נשאר איתה ואפילו מגלה שהיא יותר מחוברת למציאות מכפי ששיער. ובהחלט הוא דמות המשנה והיא הדמות הראשית. יחד עם זאת, רק משום שהעבירו את הפוקוס אליה לא הופך את הדמות שלה למורכבת. עברו איתה שעה וחצי מבלי שפיתחו את דמות המאניק פיקסי דרים גירל בכלל, אלא אם כן העובדה שהיא חצי שבורה ומבולבלת מהחיים הופכת את הדמות למפותחת יותר.
איפשהו (הייתי בטוחה שפה) קראתי ביקורת די אוהדת לסרט, נאמר משהו על כך שברי לארסון עושה עבודה סבבה כבמאית וטובה מאוד כשחקנית. אז שלא אצפה?! גם שמתי לב שבימד"ב יש העשרה לא סבירה של ציוני 1 ו-10 והתפלגות יותר נורמלית בין ה6 ל-7, אז החלטתי לצפות.
זה סוג של סרט הולמרק עם שחקנים מוכרים, היה עדיף להוציא אותו בחורף, כי כשבחוץ רטוב הגיוני יותר לצפות בסרטים כאלו. במידה רבה, ובהתאם לנושא שבכותרת (חדי קרן), הסרט הזה עמוק כמו סרטון יוטיוב. ממש פילר של שעות מתות לאנשים שרוצים לראות משהו שברמת התוכן דורש את אותה יכולת ריכוז של סרט ויראלי גנרי, רק בארוך.
ככל שאני כותבת יותר, אני מבינה שבעצם כל הדמויות בסרט נכתבו באופן הכי שטחי שאפשר, אולי חוץ מההורים של ברי לארסון, שהם הדמויות היחידות שעוברות איזשהו תהליך רגשי מההתחלה ועד הסוף (וגם הוא לא שינוי אמיתי אלא פשוט שינוי תפיסתי של הגיבורה).
נקודות זכות: הקאסט טוב, חבל שהעלילה לא תומכת בהם. לא סבלתי בצפיה, שמרתי על רמת עניין אפילו שבשום שלב הסרט לא הלך לשום מקום ולא העמיק באף דמות יותר מרמת הקלישאות הכי בסיסיות שיש, משך הסרט רק 90 דקות- מרענן לצפות בסרט באורך תקני.
וקצת הכעיס אותי הסוף, שהפך את כל הקונספט לחברי אליוט הדרקון, כשלמעשה הסרט כולו הוא ההקדמה בלבד כי הדמות המיתית שאמורה לתקן את הכל לא נוכחת בסרט.
די עם חדי הקרן, די
מאז שקראתי כמה אגדות ארתוריאניות ההקשרים המיניים של כל המיתוס הזה פשוט דוקרים אותי בעין
אבל למה שתהיה לבד, בוא תהרוס לכולנו!
(ל"ת)
בשמחה, למה שרק אני אסבול?
חדי קרן, כמו שכל אחד יודע, הם יוצרים שבלתי אפשרי לתפוס – הם פשוט חכמים וזריזים מדי. אבל יש משהו אחד שהם לא מצליחים לעמוד בפניו: בתולות.
ולכן, אם תרצה לתפוס חד קרן, ארגן לך בתולה, ושלח אותה לשוטט ביער לבדה. כשתגיע לקרחת יער נאה במיוחד, עליה על גזע עץ ולהמתין. ניחוחה המפתה של הבתולה יקרא לחד הקרן מרחוק. כשזה יפסע, שריריו רוטטים, אל תוך קרחת היער המזמינה, הוא יגש אל הבתולה, ויניח ראשו בחיקה.
ברגע זה על הציידים, שהיו מוסווים היטב, לפרוץ מבין העצים אל עבר חד הקרן, ועכשיו החלק השני, והקריטי, של התכנית חייב להתממש: על הבתולה לאחוז בקרן הארוכה והחזקה של היצור, כיוון שמרגע שיד הבתולה אוחזת בקרן, החיה מאבדת את כל רצונה וכוחה ואינה יכולה לברוח.
כעת הציידים יכולים לנעוץ את החניתות שלהם בגוף הלבן, שיוכתם בדם האדום בעוד ראשו עדיין מונח בחיק הבתולה, ולעשות בו כבשלהם.
ובכן
(ל"ת)
אם ילדה אחת פחות תשים קשת של חד-קרן, אדע שמשימתי הושלמה
(ל"ת)
עם כל הקליפ של נטע ברזילי, בחרת שנה בעייתית למשימה הזאת
(ל"ת)
אני נוטע זרעים לשנה הבאה
הבנת? הבנת, הבנת?!
אני כמעט בטוח שזה קרנף.
(ל"ת)
או בשמו האחר: thicc חד קרן
(ל"ת)
לא הכרתי את החלק השני
אבל ידעתי שצדים חדי-קרן באמצעות שליחת בתולות (ערומות!) לעברן… ואיכשהו המיתוס הגיע גם לסרט הזה…
עם כוכבית אחת
the last unicorn הוא סיפור מצויין, ובגרסת הסרט המרוכך והמצוייר הוא סיפור מצויין לילדים.
קצת שינו שם את איך שעובד עניין הבתולות, ובאופן כללי היוניקורן לא בקטע של נצנצים, אהבה ואושר, יותר בקטע של להיות יצור אלמותי נטול רגשות שפוגש את העולם האנושי אחרי הרבה מאוד עידנים של התבודדות.
ראינו את הטריילר
ובסופו ציין שותפי לצפיה שנראה שזה סיפור שהפרוטגוניסטית שלו היא מאניק פיקסי דרים גירל. ומתייחסים אליה כמו בן אדם אמיתי. אז אה, אופטימיות זהירה.
המממ.. אבחנה מעניינת שלא חשבתי עליה
אולי זה מה שהתסריט ניסה לעשות שם, אני לא בטוחה שהתרגיל הצליח אבל אני קצת מעריכה יותר את הנסיון.
בהחלט היא המאניק פיקסי דרים גירל, אבל גם הדמות הראשית, והיא מובילה תהליך שכזה אצל דמות המשנה שמלווה אותה ומשדרג את חייו. ובהחלט הוא נשאר איתה ואפילו מגלה שהיא יותר מחוברת למציאות מכפי ששיער. ובהחלט הוא דמות המשנה והיא הדמות הראשית. יחד עם זאת, רק משום שהעבירו את הפוקוס אליה לא הופך את הדמות שלה למורכבת. עברו איתה שעה וחצי מבלי שפיתחו את דמות המאניק פיקסי דרים גירל בכלל, אלא אם כן העובדה שהיא חצי שבורה ומבולבלת מהחיים הופכת את הדמות למפותחת יותר.
סרט קצת סתמי
איפשהו (הייתי בטוחה שפה) קראתי ביקורת די אוהדת לסרט, נאמר משהו על כך שברי לארסון עושה עבודה סבבה כבמאית וטובה מאוד כשחקנית. אז שלא אצפה?! גם שמתי לב שבימד"ב יש העשרה לא סבירה של ציוני 1 ו-10 והתפלגות יותר נורמלית בין ה6 ל-7, אז החלטתי לצפות.
זה סוג של סרט הולמרק עם שחקנים מוכרים, היה עדיף להוציא אותו בחורף, כי כשבחוץ רטוב הגיוני יותר לצפות בסרטים כאלו. במידה רבה, ובהתאם לנושא שבכותרת (חדי קרן), הסרט הזה עמוק כמו סרטון יוטיוב. ממש פילר של שעות מתות לאנשים שרוצים לראות משהו שברמת התוכן דורש את אותה יכולת ריכוז של סרט ויראלי גנרי, רק בארוך.
ככל שאני כותבת יותר, אני מבינה שבעצם כל הדמויות בסרט נכתבו באופן הכי שטחי שאפשר, אולי חוץ מההורים של ברי לארסון, שהם הדמויות היחידות שעוברות איזשהו תהליך רגשי מההתחלה ועד הסוף (וגם הוא לא שינוי אמיתי אלא פשוט שינוי תפיסתי של הגיבורה).
נקודות זכות: הקאסט טוב, חבל שהעלילה לא תומכת בהם. לא סבלתי בצפיה, שמרתי על רמת עניין אפילו שבשום שלב הסרט לא הלך לשום מקום ולא העמיק באף דמות יותר מרמת הקלישאות הכי בסיסיות שיש, משך הסרט רק 90 דקות- מרענן לצפות בסרט באורך תקני.
וקצת הכעיס אותי הסוף, שהפך את כל הקונספט לחברי אליוט הדרקון, כשלמעשה הסרט כולו הוא ההקדמה בלבד כי הדמות המיתית שאמורה לתקן את הכל לא נוכחת בסרט.