שייקה אופיר הוא, כמובן, שחקן שבהחלט ראוי שאנשים יגידו עליו את כל התשבחות הגנריות בעולם, אבל וואלה, אם באמצע הסרט שלך מישהו לפתע אומר "אה כן ואז הוא נתן לי סטירה של החיים" ואתה די מתעלם מזה אולי.. אולי אתה לא עושה את הסרט שהיית יכול לעשות.
על קצה המזלג: 90% ממושאי הדוקו-ביוגרפיה לא מצדיקים סרט ולא מחזיקים יותר מ-20 דקות של כתבת צבע ב״אולפן שישי״. את הסרט על ורטהיימר למשל אפשר להעביר לפורמט קולי (אחרי קיצוץ של רגעים מתים), לצרוך אותו כאילו מדובר בעוד פרק בפודקאסט היסטורי ויהיה לו ערך רב יותר מלסרט עצמו.
נתחיל מהלא מסכים: אני חושב שכל בן אדם, אם יודעים "לפצח" אותו, מצדיק לכל הפחות שעה וחצי מזמננו – בטח אם הוא חי חיים מלאים. מתישהו, איפשהו, היה לו סיפור או קרה לו משהו שיכול וצריך להיות על מסך. לא רק אמנים מפורסמים – כולם.
אבל, אני נאלץ להסכים כי רוב הבמאים פשוט לא יודעים איך להגיע לשעה וחצי הזאת (יש לי איפשהו במחשב משהו שכתבתי על הנושא), ו"שייקה" הוא עוד אחד בשורה של סרטים כאלה.
מה שמקבלים כשמערבבים דף ויקיפדיה ואנשים שאומרים תשבוחות גנריות
שייקה אופיר הוא, כמובן, שחקן שבהחלט ראוי שאנשים יגידו עליו את כל התשבחות הגנריות בעולם, אבל וואלה, אם באמצע הסרט שלך מישהו לפתע אומר "אה כן ואז הוא נתן לי סטירה של החיים" ואתה די מתעלם מזה אולי.. אולי אתה לא עושה את הסרט שהיית יכול לעשות.
עדיף בהרבה פשוט לחפש מערכונים ישנים שלו.
הבעיה (שלי) עם הסרט היא הרבה יותר גדולה ונוגעת לז׳אנר עצמו
על קצה המזלג: 90% ממושאי הדוקו-ביוגרפיה לא מצדיקים סרט ולא מחזיקים יותר מ-20 דקות של כתבת צבע ב״אולפן שישי״. את הסרט על ורטהיימר למשל אפשר להעביר לפורמט קולי (אחרי קיצוץ של רגעים מתים), לצרוך אותו כאילו מדובר בעוד פרק בפודקאסט היסטורי ויהיה לו ערך רב יותר מלסרט עצמו.
אני מסכים ולא מסכים בעת ועונה אחת
נתחיל מהלא מסכים: אני חושב שכל בן אדם, אם יודעים "לפצח" אותו, מצדיק לכל הפחות שעה וחצי מזמננו – בטח אם הוא חי חיים מלאים. מתישהו, איפשהו, היה לו סיפור או קרה לו משהו שיכול וצריך להיות על מסך. לא רק אמנים מפורסמים – כולם.
אבל, אני נאלץ להסכים כי רוב הבמאים פשוט לא יודעים איך להגיע לשעה וחצי הזאת (יש לי איפשהו במחשב משהו שכתבתי על הנושא), ו"שייקה" הוא עוד אחד בשורה של סרטים כאלה.