-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הדרך
The Road
אב ובנו מנסים לשרוד בעולם פוסט-אפוקליפטי קודר. מבוסס על הספר של קורמק מקארתי.
תאריך הפצה בישראל: 10/02/2011
מתחיל מדכא עד כדי מחשבות התאבדותיות, ומשם מידרדר. כל כך קודר שהצפיה היא כמעט עינוי.
וואו, איזה תיאור מדויק, רד!
(ל"ת)
סרט מדהים. השאלה היא למה שנתיים באיחור?
(ל"ת)
מישהו יודע באיזה בתי קולנוע זה יהיה?
הוא יצא בהפצה רחבה בכל הארץ (ובעיקר ביס פלנט) או בשני בתי קולנוע, כמו רוב הסרטים שמגיעים באיחור גדול?
אני לא יודע,
אבל כמו שאמרת, הוא מופץ על ידי יונייטד קינג ומגיע באיחור של שנתיים. זה בדרך כלל אומר שהוא משמש כפילר ויוקרן רק בסינמה סיטי.
באתר של יס פלנט כתוב שהוא יוקרן אצלם
(ל"ת)
הוא זוכה להרבה פרסום יחסית לפילר
וגם לא נראה לי שסרט כזה, על בסיס ספר ידוע, קטלוג "איכותי" (פחות או יותר) וקאסט שחקנים כזה מרשים הוא אכן פילר, מה שגורם לאיחור בהפצה שלו להיות די תמוה.
הוא באמת לא מקבל יחס של פילר
אלא של סרט "אמיתי". למרות שהוא מגיע באיחור של שנה וחצי. מוזר.
סרט מעולה
הספר מומלץ אף יותר.
במפתיע, יש לו קמפיין פרסומי די נרחב
שלטי רחוב, תחנות אוטובוסים, כולם מלאים בפוסטרים ל'הדרך' לפחות באזור תל אביב. כמות השקעה די מפתיעה לסרט שהביאו רק כפילר ובאיחור של שנתיים.
דווקא פחות מסכים...
אהבתי מאוד את הספר, קודר קודר אבל מדהים. והסרט מעביר את זה טוב מאוד, נאמן יותר או פחות. אבל ברור שלא תמיד נעים להיווכח בחוסר-איזון כזה.
הספר היה מספיק טראומטי
הספר נפלא, אבל לקח לי המון זמן לסיים אותו וכל דף גרם לי לרצות להתקפל לתנוחת עובר ולבכות.
אין שום סיכוי שאני מתקרבת לסרט…
הסרט עשוי טוב, אבל כל-כך מדכא,
שממש לא בא לי לראות אותו שוב ולהתייחס אליו יותר באובייקטיביות. אין לי מושג איך אפשר לקרוא לסרט כ"כ קודר ומדכא "נפלא", כשהוא ממש לא יוצר חשק לצפייה חוזרת – לא משנה עד כמה הוא עשוי היטב.
האם הסרט טוב? זאת אומרת.. מלבד העובדה
שהוא קודר ושחור (מה שתארתי לעצמי שהוא יהיה כי קראתי את הספר) – האם הוא מעניין, מותח, בעל משחק סביר של השחקנים בו? בקיצור האם שווה ללכת לראות אותו בקולנוע, כשאני מודע לזה שאני הולך לראות סרט מדכא (כמו שיש סרטי שואה טובים ורעים, אבל כולם מדכאים)..
לי הספיק הספר
ספר מעולה, אבל אין לי שום סיבה ללכת לקבל עוד מאותו דבר. זה היה מדכא נורא.
ראיתי אתמול
סרט טוב. משחק מעולה של השחקנים.
רק לא הבנתי את הסוף
אני חושבת שאקרא את הספר
צודק מי שאמר שלא מתחשק לצפות בו שוב
מתחשק לחבק מישהו אחרי סרט כזה
הסוף הוא שנותן משמעות לספר כולו
הספר מסתיים במחווה הומאנית מרגשת שמעניקה משמעות לכל הזוועה שחווינו עד אז.
וזה בדיוק מה שהסרט מפספס.
נהנתי מאוד
נכון זה קודר ומדכא. מאוד אפילו. אבל זה סרט נהדר!
עשוי טוב, משוחק טוב, מעביר אותך חוויה שלא כל סרט מצליח, במיוחד בז'אנר שנחרש כמעט מכל כיוון.
לא סרט לראות עם החבר'ה, וכן צריך לדעת למה נכנסים כשרואים אותו. אבל לדעתי זה סרט שבהחלט ראוי לשבחים.
כמובן שאחרי שסיימתי לראות אותו ישר התקשרתי לאבא שלי :)
אם שרדתי את רקוויאם לחלום
אני אשרוד גם את זה, או שמדובר פה בעליית מדרגה מבחינת חוסר-רצון-לחיות אחרי הצפייה?
מחרה/ מחזיקה
(ל"ת)
כתבת שהוא מדכא,
אבל לא כתבת אם הוא מוצלח או שווה צפייה.
כן, וכן. וגם את המקור הספרותי אחר כך.
(ל"ת)
מחזק.
הסרט והספר פשוט יצירות מופת.
ואחד העיבודים הטובים ביותר שראיתי מספר לסרט.
(ל"ת)