וכל עניין תחרות השירה נראה ומרגיש משני לעומת עלילת משנה מופרכת עם תסביכי-אבא. אפילו סצינת השיא של כל הסרטים בסדרה עד כה – השירים עצמם – מרגישה כמו הסחת דעת עבור עוד זמן מסך לרבל וילסון, שהיא גרועה בהחלט, אם כי באשמת התסריט ולאו דווקא בשל היעדר כישורי משחק.
והשיר עצמו שמהווה את השיא – זה אולי ספוילר קל – מאכזב מכל בחינה. בסרטים הקודמים, רגע שיא כזה היה תערובת מיומנת ומרהיבה של כוריאוגרפיה אנרגטית ושירי פופ מרובים שמתמזגים זה בזה. בקטע המקביל כאן יש רק שיר אחד של זמרת שכוכבה דעך כבר מזמן, וזה אפילו לא העיקר.
והסרט גם לא מצחיק לרגע. בסרטים הקודמים היה הומור, רומנטיקה, קיטשיות רעננה שכיף להתפלש בתוכה. ופה? כלום שמחופה במשחק מוגזם ובלתי נסבל. עדיף היה לסיים את הסדרה עם הטעם המתוק של הקודם.
כמה שהסרט הזה גרוע.
וכל עניין תחרות השירה נראה ומרגיש משני לעומת עלילת משנה מופרכת עם תסביכי-אבא. אפילו סצינת השיא של כל הסרטים בסדרה עד כה – השירים עצמם – מרגישה כמו הסחת דעת עבור עוד זמן מסך לרבל וילסון, שהיא גרועה בהחלט, אם כי באשמת התסריט ולאו דווקא בשל היעדר כישורי משחק.
והשיר עצמו שמהווה את השיא – זה אולי ספוילר קל – מאכזב מכל בחינה. בסרטים הקודמים, רגע שיא כזה היה תערובת מיומנת ומרהיבה של כוריאוגרפיה אנרגטית ושירי פופ מרובים שמתמזגים זה בזה. בקטע המקביל כאן יש רק שיר אחד של זמרת שכוכבה דעך כבר מזמן, וזה אפילו לא העיקר.
והסרט גם לא מצחיק לרגע. בסרטים הקודמים היה הומור, רומנטיקה, קיטשיות רעננה שכיף להתפלש בתוכה. ופה? כלום שמחופה במשחק מוגזם ובלתי נסבל. עדיף היה לסיים את הסדרה עם הטעם המתוק של הקודם.