-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הפרפר
Papillon
סיפורו האמיתי של הנרי שרייר שנשלח למושבת עונשין בכדי לרצות עונש עבודת פרך על רצח שבוצע מתוך הגנה עצמית. באניית המסע הוא פוגש בחור הנאשם בזיוף איגרות חוב, המשכנע את הנרי לסייע לו בתוכנית הבריחה שלו.
אורך: 2:13
תאריך הפצה בארה"ב: 24/08/2018
תאריך הפצה בישראל: 23/08/2018
לא עשו כבר סרט מהספר הזה?
בשביל חומות של תקווה היו צריכים לחתוך מהסרט חצי ממספר השנים עד הבריחה, מעניין כמה יחתכו מפרפר.
אני לא לגמרי יודעת למה, קראתי את הספר הזה בגיל די צעיר והוא בעיקר אלים באופן מזעזע ודי גראפי, קשה לי לדמיין את זה קולנועי ונאמן למקור בלי ליפול לנישה של סרט זוועות.
כן, כבר עשו
ב-73 עם סטיב מקווין בתפקיד הפרפר ודסטין הופמן בתפקיד זה שמנסה לעזור לו לברוח. סרט שאני זוכר לטובה, בניגוד לטריילר ה.. לא משהו שמוצג כאן.
תודה, התחלתי לחשוב שאני מדמיינת דברים
(ל"ת)
טוב להפתיע.
עבודת משחק טובה, פסקול כובש וצילום נפלא מחברים הכל לחוויה המדכאת והאפלה של להיות כלוא על לא עוול בכפך ולנסות להימלט, שוב ושוב, למרות כל הנסיונות לשבירת כוח הרצון והתקווה. בגרסה הקולנועית, אגב, חתכו את רוב הסצינות שבהן הוא כלוא בבידוד, וחבל. האווירה בהן היא הכי עוצמתית – יש שם קלאוסטרופוביה, ייאוש, הזיות, טירוף והמתנה הנאחזת בכל פירור שהיא רק יכולה.![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אגב, בסצינה שבה הפרפר מגיע לאי השדים שומעים ברקע צחוק מטורף וצרחות מזוויעות. אני מתאר לעצמי שכדי להשיג אותן הבמאי פשוט הרים טלפון לניקולס קייג' וביקש ממנו להקליט את שגרת הבוקר שלו.
את הספר קראתי כשהייתי ממש צעירה (מידי, לא מבינה איך ההורים נתנו לי)
הוא אלים בצורה ברוטאלית, ואני זוכרת שהכתה בי פתאום התובנה שברור שהסופר טוען שהוא עצמו חף מפשע ולא הגיע לו להכלא. לעולם לא נדע אם הוא כן או לא רצח, כי זה הסיפור שהוא בחר לספר. כן ברור שהוא מתנהל בצורה מאוד עבריינית כל הזמן. התובנה הזו לאורך הקריאה גרמה לי לתחושה מאוד חצויה, מצד אחד כמובן שאיחלתי לו להצליח לברוח, מנגד, היה לי מאוד קשה לעודד איש כל כך אלים לצאת לחופשי.
אוי, שכחתי את העיקר
מכל הסיבות האלו, קשה לי לחשוב על צפיה בסרט, כי לא הצלחתי להבין עד כמה הוא אלים גרפית או עד כמה הוא מרכך את התובנות על האלימות על הגיבור לטובת רומנטיזציה הדמות הראשית.
יש אלימות בסרט, אלא שהיא קצרה יחסית ומפוזרת לאורכו.
יש ראש ערוף אחד, קצת מכות, קצת דקירות וניסיון אונס. הגיבור מוצג כאחד שלא זר לחיי רחוב וסכינאות, והוא בעצמו פושע קטן, אבל לא כזה שרוצח מתוך פסיכופטיות או רוע (אבל הוא כן מוכן להפעיל מניפולציות על הסביבה כדי להשיג את שלו – קרי, הרצון להימלט). לא קשה להזדהות אותו, למרות העובדה שהוא לא מוסרי במיוחד.